מתי זה מפריע לי?

למה זה מפריע?

האם זה רק עניין חברתי שאת מתביישת בו או שזה עניין אישי שקשה לך איתו בלי קשר לחברה? גם וגם? מה בעיקר?

אם חברה שלך תבוא ותראה אתכם ביחד ותפרגן לכם ותחמיא לך... מה זה יגרום לך להרגיש ביחס לקשר?

כשהיינו נשואים ודיברנו על זה אמרתי לו

כשטוב לי איתך אתה הכי חתיך בעייני בעולם וזה בכלל לא פקטור הגובה

וכשלא טוב לי איתך אז זה לא משנה כמה אני חושבת בראש שאתה חתיך פשוט לא טוב לי איתך

כשהיינו בריב או כשהייתי חושבת עליו דברים לא טובים אז כן הגובה היה יותר מפריע. אבל אולי המראה בכללי

מה שאני מנסה להגיד שבחיים עצמם זה בסוף מאבד משמעות. אם יודעים לבנות זוגיות טובה המפרמטרים החיצוניים מאבדים משמעות

מצד שני ברגעי משבר כל הקשיים והחסרונות מתקופת הדייטים יעלו וזה משהו שכדאי לקחת בחשבון

רק את תוכלי להחליט כמה משמעותי זה יהיה בעינייך

משהו ששמעתי מהרב אלישע ינון

אם זה משהו ששמת לב אליו ב3 דייטים הראשונים זה כנראה משהו משמעותי אצלך 

אם לא ורק מידי פעם אז זה לא משמעותי לך בנפש

מפריע לי בכל מיני דייטים לפעמים..

זה לא מפריע בכל דייט, כל זמן כל הזמן, אבל כן מפריע פעם ב.

וגם מנסיום של חברות שלי רואה שזה שהן היו מאוד נמוכות מאוד לא תרם להם בחיים.. והם ממש היו צריכות להתמודד עם זה.... בגלל זה מתבאסת.

נראלי זה בעיקר קשור אלי פחות אליו..

מה היחס של התמודדות הזאת ביחס להתמודדויות אחרות, חשבת על זה?

עזבי את החברות שמתמודדות עם זה, איפה זה ישפיע עליך במערכת היחסים? איך את תושפעי מזה?

1.65 בערך..

נמוך ביחס ל?..

אם הוא בערך בגובה שלך או גבוה ממך בקצת, זה לא נשמע לי משמעותי,

(אגב, אם את והוא בגובה ממוצע זה לא בהכרח שיהיה לכם ילדים נמוכים, יש לזה כלמני פרמטרים כמו גנים של ההורים, הסבים והסבתות וכו' חשוב ללמוד\לברר.)

אבל בסוף זה לגמרי ההרגשה שלך. ואם לך זה מפריע אז לגמרי תקשיבי לעצמך. 

חושבת שכדאי לך לברר עם עצמך\ מישהי, למה זה מפריע לך ולנסות להבין על מה זה יושב ואז לדעת אם להמשיך את הקשר או לא.. (יש לי חברה שהתחתנה עם מישהו גבוה כי זה נתן לה ממש הרגשת ביטחון, אבל היא לא פסלה על זה כי ידעה שבשבילה זה לא משמעותי כי זה יכול להתבטא בעוד דרכים, אבל בהחלט יוסיף)

ולהבא לדעת לברר על זה מראש (במידה וזה משמעותי) או להתאמן על לשנות מחשבה בראש (במידה והבנת שזה יושב על דברים אחרים)

בהצלחה רבה!

רוב האנשים היחסית נמוכים שאני מכירה הם האנשים היותר טובים ונחמדים שיצא לי לפגוש.

את מתארת אותו בערך בגובה שלך.

אני לא יודעת בדיוק,

אבל זה נשמע לי ממש סבבה...

(דוקא בסביבה שאני למדתי בה הבנות הגבוהות לא הרגישו עם זה סופר-בנוח...כולנו היינו שם ממוצעות ומטה)

שוב, אין לי מושג איך זה באמת, אבל לפי מה שאני רואה גובה (כל עוד זה לא ממש קיצוני) הוא לא "תיק" רציני, הוא פשוט נתון, שהוא לא מגביל ולא משפיל ולא כלום, הוא פשוט נמצא שם, ונורמלי,

 לא בולט

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?