אוף. קשה לי כל כך להסתכל במראה.משהי חמדמדה
פשוט לא מרוצה.
אני יודעת שיחסית לאישה אחרי לידה אני נראית מצויין, אבל עדיין קשה לי.
אני רוצה בטן שטוחה שטוחה. ושהישבן יעלם תכף ומיד.
אני רוצה לשמוח במראה שלי. נמאס לי להסתכל על בנות רזות ולקנא. ולאחרונה פשוט כולם נראים לי יפים, חוץ ממני.
וזה כל כך קשה לי עכשיו להיות צנועה. אם רק הייתי הולכת בלי גרביים ומוציאה קצת שיער מהמטפחת זה היה משדרג לי ממש.
ובחייאת יש כל כך הרבה רבנים שמתירים. אבל לא. אני לא אעשה את זה.

קשה לי. מאד. אני רוצה להרגיש יפה.
והשבת אני עם גיסתי. והיא שטוחה (אמנם לא עברה לידה אבל עדיין ) והיא לא הולכת עם גרביים ומוציאה שיערות מהמטפחת. ויופי כיף לה. אני יודעת שאקנא.
זהו רק פרקתי
מוכר!💓האור שבלב
מבינה אותך ממש...

רק משהו אחד..
אני הייתי סופר דוסית, ברמת קנאה, וגם ברמת כעס.. מודה.
אפילו שנאה בצבצה לה
איך אתן מעיזות ללכת ככה ולא לפי ההלכה (כמו שאני חשבתי שההלכה...אברכית במקום סגור ובעיניי לא הכי בריא)

ואז....


אז גיליתי ש....
שהאמת היא אמת, רק כאשר הפנים שלי שווה לחוץ שלי...
ושיש מקום לגדרי צניעות מחמירים רק כשהלב שלי שם בלי כעס על אחרות... שסתם עושה רע לכולם ואוכל אותך מבפנים.
הורדתי גרביים, נשמתי לרווחה.
הוצאתי 2 אצבעות(!!)שמחה נכנסה לי ללב, יפה.
חצאיות שכבר לא מטאטות את הרצפה...כן, ברך..
חולצות שלא חונקות אותי..
וואוו
נכנסה לי ללב שמחה. ולא ביקורת על אחרות, לב נקי.
מעכשיו יש לי ללכת רק קדימה- כשארגיש שזה נכון בעבורי.
וכמו שלמדתי בספרו של הרב מלמד- גדרי הצניעות הם גם לפי רוח המקום.
חברותייך לגיל ולאיזור.(כמובן יש את הבסיס, אבל מכאן והלאה- יש לך בחירה.. )
בקיצור, קחי נשימה, ותראי מה נכון לך.
ה' שמח באישה שמחה.
כלל חשוב.
ולא שמח באישה שמכניסה כל שערה וכועסת. ועצובה.

מאחלת לך הצלחה בגילוי......
מאחלת לך שמחה בעבודת ה'
יופי
ואור
וואו, מדהימה!מטילדה
תודה על השיתוף הזה
מצטרפת לתודה♥️חצי שני
אפשר לשאול אותך שאלהמטילדה
איך בעלך היה איתך בתהליך הזה?
תמך? ביאס? ניטרלי?

אני ב"ה לא במקום כמו שאת תיארת (של כעס...)
אני שמחה עם רמת הצניעות שלי לרוב אבל עדיין גם לי לפעמים קשה...

ולפעמים בא לי להוציא קצת שיערות מקדימה, אבל אני יודעת שבעלי יתבאס מזה.
הוא לא יגיד לי לא, פעם ששאלתי אותו הוא אמר לי שזה שלי, אבל הוא אוהב ומעדיף ככה (לשא רורים בכלל)
כל פעם שאני רוצה אני נמנעת בגלל בעלי...
תוהה לעצמי אם זה נכון ...
הכל בהליך של שיחהאור שבלב
לא בבום זורקת וגמרנו...

שהוא יבין את ההלך הפנימי

שאת לא "זורקת" ומדרדרת- את בהליך חיפוש עצמי לאישה שמחה יותר בעבודת ה


שנים עשיתי ועדיין המון דברים רק בשביל בעלי.

עד שהבנתי שככה אני לא מאושרת.
רק כועסת.

מה זה עוזר..
תודה ♥️מטילדה
טוב אני רוצה להגיב על זה קצתמיואשת******
יש כל מיני דרכים להתמודד עם מקרים כאלו, שעושים דברים בשביל הבעל ברמת הדת.
גם לי היו את הדילמות האלו.
וגם את הכעס.
אפשר להתמודד עם הכעס הזה בצורה שאני אעשה מה שעושה אותי מאושרת , ואז בעצם אני אעביר את הכעס אליו. כן שיח או לא שיח. אם אני אעשה מה שאני שמחה ממנו בלי להתחשב בו בכלל אז אני אהיה מאד מאושרת והוא מסכן. כמובן אפשר לומר לו הכי חשוב שתהיה לך אשה שמחה מה אתה כועס, אבל מה יקרה אם הוא גם יחליט לעשות מה שעושה אותו מאושר? נגיד, לחשוב שוב אם הוא רוצה לחיות עם אשה שרמת הדת שלה שונה לחלוטין? אני מקצינה מאד את הסיטואציה כן? בכוונה כמובן.
אבל לדעתי האישית, ברגע שהמדד הכי חשוב הוא שנהיה מאושרים, אז יאללה כל אחד לעצמו.
(וסתם אני אלרגית לכל המינון הזה העיקר שנהיה מאושרים, שהילדים יהיו מאושרים, וכאלו. זה ערש תרבות הלגיטימציה ללהט״ב ודברים אחרים. כי כשהעיקר שנהיה מאושרים, שהשם ירחם לאיפה מגיעים)

טוב, מה שרציתי לומר בעצם זה להבין למה בכלל אני כועסת על בעלי. האם באמת אני שומרת מצווה כלשהי בשבילו? מאה אחוז? מה איתי? למה שמרתי את המצווה הזו קודם, מה קשה לי במצווה הזו? מה יקרה לחינוך הילדים שלי ולחברה שאני חיה בה כשאני אשנה אותה, איפה זה ישים אותי בעוד כמה שנים.
לחשוב, באמת לחשוב לעומק על מצווה מסוימת. אני אישית מצאתי כשהשקעתי בזה מחשבה שרוב הדברים הם לא מאה אחוז בגלל בעלי, אולי חמישים אחוז. ואז התמקדתי בחמישים אחוז האחרים ועבדתי עליהם.

אבל, גם אם יש משהו שאני עושה נטו בשביל בעלי
אז מי בעלי בשבילי? מי אני בשבילו? מה הוא עושה בחיים עבורי ומוותר ועובד בשביל שאני אהיה שמחה ומאושרת? האם אני לא יכולה לתת לו משהו שיהיה שמח ומאושר? האם עצם המטרה שהוא יהיה שמח לא שווה את הקושי המסוים הזה? אולי כן? אולי לא.
לא אומרת שזה קל
ולא תמיד שהכל מסתדר והתשובות נכונות.
אבל, יש המון המון עבודה עצמית, פשוט המון!!!!! לפני שבאים לבעל ואומרים לו, תשמע אני עושה את זה רק בשביל והחלטתי להפסיק.
ולזכור שיש פה שני צדדים, וגם הוא יכול לומר את זה על דברים- מצוות או לא מצוות- שהוא עושה רק בשבילך ולא ממש עושים אותו מאושר בחיים (למשל ללכת איתך להורים שלך יותר ממה שהוא אוהב פשוט כי זה יעשה אותך מאושרת. סתם דוגמא…)

ובהחלט צריך לעבוד את השם בשמחה, אבל החכמה היא למצוא את השמחה בתוך עבודת ה, ולא לעזוב דברים בעבודת ה כדי שנהיה שמחים. אחרת זה לא עבודת ה בשמחה. זה רק שמחה.
זו השקפתי, והיא מאד מאד מאד קשה לי ליישום. מאד. שלא ישמע כאילו אני חושבת שזה קל או משהו.
אבל עבודת ה בשמחה, זה לא אומר עבודת ה קלה. אם זה היה קל זה לא היה עבודה….
❤️
יפה מאד!!מטילדה
מתחברת מאד למה שאת כותבת..

אני חושבת שבגלל זה (בן היתר) בסופו של דבר אני מצליחה להמשיך עם הרמת צניעות שלי ולשמוח בה רוב הזמן ..

חוץ מזה שהוא גם מאד מחזק ונותן פידבק בנושא...
כתבת מהמם! ממש מסכימה...בארץ אהבתי
יפה כתבתמחכה עד מאוד
אומרים שלגברים קשה נושא הצניעות....
אבל
עבודת המידות של נשים להתלבש צנוע היא קשה מאוד
וממש מאמינה ששכרה בצידה!!
אבל היאסליל
לא מדברת על דברים שהם הלכה, היא מדברת על חומרות.
את חושבת שצריך להמשיך להחמיר גם אם זה גורם לכעס?
חומרות או בסיסי. זה עניין אישימחכה עד מאוד
היא כתבה מפורשות:
יש בנות שמוציאות...שקיצרו וכו..
אבל אני לא יעשה את זה.
למה?
כי ככה היא כבר בחרה.ואם היא בחרה ככה
אז צריך לחזק אותה!!!
ולפותחת-
מחזקת את ידייך!!!
אני יכולה להזדהות עם הכעס קצת תסכול
שאחיות שלי קיצרו....
ולהיות איתם בחג שהאפשריות לבוש שלהן הרבה יותר
מאפשרות זה לא קל!!
אבל ממש מרגישה בתוך תוכי את ההערכה של ה' אליי
על המאמץ שלי להישאר עם ארוך...

אבלסליל
לא הגבתי לפותחת.
הגבתי למיואשת שהגיבה על מה שהאור שבלב כתבה.
האור שבלב כתבה שמה שהיא חשבה כהלכה, התברר לה כחומרה והיא לא רוצה להחמיר על חשבון השמחה שלה.

זו אמירה מאוד מוערכת בעיניי.

מה שהוא הלכה, צריך לעשות גם אם קשה. אין מה לעשות.

אבל מה שחומרה, למה זה צריך לבוא בכעס? על חשבון השמחה?

אני בכוונה לא נכנסתי לפרטים אלא דיברתי על גישה כללית מיואשת******
כלומר הרעיון הבסיסי שהעיקר הוא שאהיה מאושרת, הוא לא נכון בעיני.

מה שאצל אחת חומרה אצל השניה פסיקה של רב להלכה. כך שמה בדיוק זה לא רלוונטי בעיני.
כל אחת יודעת מה האמת אצלה

הענין בעיני הוא 1. הגישה כאילו הבעל ״אשם״ במצוות או חומרות מסוימות שאנחנו מקיימות ואז הכעס מולו ואיך אפשר עוד להסתכל על זה לפי דעתי. זה יכול להיות בעוד דברים לא רק בצניעות. נגיד שימוש במעלית שבת…
2. הרעיון של העיקר שנהיה מאושרים שאני מתנגדת לו בתוקף. זה כמו להיות ״דתי בלב״
בוודאי שהקב״ה רוצה שנחיה בשמחה. אבל שמחה של קיום מצוות ולא שמחה של עשית מה שבא לי העיקר שאשמח.
בוודאי שמשהו שהוא חומרה וגורם צער ובעיות צריך לשבת כזוג לחשוב עליו לעומק וההסתכלות היא לא האם אהיה מאושרת יותר בלי החומרה הזו אלא האם היא פוגעת לי בעצם בקיום מצוות אחרות, ומכיון שהיא חומרה ומשהו אחר זה מצווה שנפגעת, בוודאי שהיא מגיעה קודם. אבל לא הסתכלות של- העיקר שאהיה מאושר

והתגובה שלי בכלל היתה למטילדה והשאלה שלה על איך זה עובד מול הבעל.
את מדהימה!סליל
רק שואלת, ממתיי ביהדות ההלכה נקבעת לפי מה שעושה לך שמח בלב?עדיעד


היא לא (בהכרח)סליל
אבל אין עניין להחמיר אם זה עושה רע.

על ההלכה הבסיסית צריך לשמור בכל אופן, אבל ההלכה הבסיסית היא חצאית שמכסה את הברך, לא עד הרצפה. וגם כיסוי ראש זה ממש לא חד משמעי שצריך לכסות הכל הכל
ואם אשה מעציב אותה לבדוק כל יום ב7 נקיים (שאפשר להקל לא)עדיעד

כל יום, אז מותר לה? (לא מדברת כשיש לה היתר מוצדק)

ההלכה היא לא "כבקשתך"

ומה שברור זה שלמידה משמעותית אודות הצניעות , כנרה תהפוך את העניין לקל יותר.

זה לא אותוסליל
דבר

מעיקר הדין, צריך לבדוק כל יום פעמיים.

לעומת זאת בענייני צניעות, מה שהרבה כאן מציגות כבסיס, לפי חלק מהדירות זה בכלל לא בסיס, זו החמרה.
אז שכל אחת תעשה מה שהיא למדה ויודעת
אני יודעת שללכת עם חצאית שמכסה את הברך זו לא "הקלה", זו ההלכה פשוט. ואם עושה למישהי לא טוב להדר בזה, שלא תעשה את זה.

כמו שלא תגידי למישהי לחכות עד שהעד בבדיקה נקיים יצא נקי ולא רק טהור. כי זו פשוט לא ההלכה.

זה בסדר אם יש נשים שמבחינתם גדרי צניעות הם מחמירים יותר, זה לא אומר שמי שמוציאה קצת שיער או הולכת אם חצאית לא עד הרצפה, לא שומרת על ההלכה
עד לא נקי הוא לא בעייתי כי עד לא צריך להיות נקיעדיעד

הוא צריך להיות במראה טהור.

זה ההבדל.

אבל רק הערתי.

שכל אחת תעשה מה שנראה לה.

זה בינה לבינה , בסופו של דבר

בגדולשירוש16
כן.
אישה שכל הבדיקות מציקות וגורמות לפצעים וחתכים - בפירוש יש מקום להתיר.

יש הבדל בין "לא כיף/בא לי" לבין "זה ממש מפריע וכואב"

לכולנו יש גבולות משלנו. לכל אחת דברים חשובים לה עבורם היא מוכנה להקריב משהו אחר כמו נוחות, שמחה רגעית, פינוק.
השאלה איפה הגבולות הללו באים לידי ביטוי כשזה מגיע לענייני הלכה.
אף אחת לא דיברה על פציעות . האנלוגיה הייתה לדברעדיעד

שסתם מבאס ולא נעים.

מי שאין לה שום בעייה אלא פשוט לא נעים לה לבדוק

כמו אחת שלא נעים לה להיות צנועה, מניין ההיתר לא לבדוק מה שצריך.

אם יש צורך (פצעים, אחרי לידה כתמים בגלל כדורים, )זה כבר משהו אחר.

את מכירה מישהי שלא מבואסת מלגלות שבדיקה יצאה לא נקיה?

אולי נוותר בגלל זה על הבדיקה כי זה מבאס?

ואח"כ נוותר גם נתיר למי שמבואסת לאכול חלב אחרי עוף, שכידוע מותר מהתורה..

והיכן זה נעצר הדבר?

 

אני מכירה מציאות של היתרים מרחיקי לכת בגלל דיכאון..טארקו
שוב, יש הבדל בין דיכאון שמוגדר בהלכה וברפואה כמחלהעדיעד

לבין התבאסות.

כאמור, מבטיחה לך שאני מבואסת מאד אם בדיקה שלי יוצאת לא טובה..

 

נכון, אבל שוב, לא הייתי שוללת מצב של שוני בהדרכה פרטניתטארקו
על רקע רגשי.


ברור שיש הבדל אבל היה חשוב לי להגיד שזה קיים

ויש גם פער בין הכל לבין כלום..
דיכאון זה לא סתם חוסר שמחהבתאל1
זה מצב אחר לגמרי
כתבתי יותר מפעם אחת שזה לא היה רק במצבי דיכאון מוחלטטארקו
והחיים הם לא שחור לבן.... גם ההלכה לא.

גם דיכאון זה לא מצב אחד בלעדי ויש גם מצבי טרום דיכאון והחלמה מדיכאון.

קצת מצטערת שהגבתי.. הרגשתי ממש מותקפת בתגובה וקצת חשופה מידי.
סליחה לא ראיתי את שארבתאל1
התגובות.
זה כן חשוב לדעת שיש מצבים שצריך לשאול ולבדוק במה אפשר להקל. כי כמו שאמרת ההלכה היא לא שחור לבן.
פשוט מה שהפותחת ןמי שאחריה תיארו זה בעיקר סתם התבאסות קטנה בחיים. קורה ויכול לקרות לכולן בכל מיני נושאים.
דיכאון וטרום דיכאון ומצבים שזה לא סתם בעסה ו'חוסר שמחה' כי אני מקנאה באחרים- זה שונה במהות. זה יותר עמוק. זה עלול להגיע למצב שקשה לחזור ממנו כאילו לא היה כלום.

בעז"ה שכולן תהיינה שמחות ומאושרות במי ובמה שהן!
זה קצת יותר מורכב מזהטארקו
וכן, מכירה באופן אישי מקרים שהתירו דברים בגלל צער שזה גורם לאישה.
מוסיפה לגבי הדיכאוןאנונימית בהו"ל
יש נשים שנמצאות במצב נפשי לא קל וכל בדיקה בשבילם היא משימה קשה
כל בדיקה מעציבה אותם ומדכדכת
בשבעה נקיים הראשונים שלי אחרי הלידה בקושי הצלחתי להקים את עצמי לבדיקות כי הייתי עמוק בדיכאון
וגם עכשיו שהמצב טוב יותר עדיין מאד קשה לי עם הבדיקות ועם כל תהליך הטהרה
החרדות שיש לי מועצמות כשאני חושבת על הבדיקה ואם תצא טהורה או לא
ברגע שיש מראה טמא אין לי בדל של כח להתחיל את השבעה נקיים מההתחלה או אפילו לשאול רב
מלחיץ אותי לראות כתם על תחתון לבן

ואלו דברים שלא היו לי פעם והם מהדיכאון
וקיבלנו כל מיני היתרים בעניין כי יש דברים שאני לא מסוגלת לעשות (ומבחינה רפואית הדיכאון שלי נקרא מטופל ובשליטה, קל וחומר לכאלה שעדיין לא)

ולמידה על טהרת המשפחה וחשיבות הבדיקות לא עוזרת לי, יכולה רק להגביר את הלחץ לפעמים

אז אם יש עוד נשים כמוני שיש להם את זה אפילו בקצת- תדעו שאתן מלכות ואלופות
וכדאי לכן לשאול רב כדי לדעת במה אפשר להקל
אמאלה מושלמת ❤️❤️❤️ חיזקת ברמותהשלך על ה' יהבך
אוף זה מזה קשה הקטע הזהדבורית
היתה תקופה שאשכרה התרחקתי קצת מחברה (ברבים, לא מישהי ספציפית) שהיתה משפיעה על התחושה של המראה שלי. שונאת להיות ליד שדופות שהולכות בלי גרביים ומוציאות שיער 🙄🙄🙄
תקני לך איזו שמלה שתיים שיקית יפה ומחמיאה!
וואי כלכך נכוןמשהי חמדמדה
זה לגמרי החברה שאני כרגע נמצאת בה... תודה שהארת את עיניי.
מבינה אותךPandi99
במיוחד על הקטע של הצניעות
אבל
כל דקה שאת עם הגרביים, עם הכיסוי ראש שאת הולכת בו- מביא ברכה עצומה לך, למשפחה שלך, וכמובן נחת רוח לה׳

בסופו של דבר אנחנו הולכים בדרך הנצח!! ואני בטוחה שאת יפה בכל מצב💞💞💞💞
וואו, אין לי יותר מאשר להזדהותחצי שני
מתמודדת עם זה המון.

ואמנם אני רזה (+בטן קטנה של אחרי לידה) אבל מתמודדת עם העניין הזה בלי סוף.
וכשיש זמן להסתכל במראה אני מתוסכלת מדברים אחרים באיך שאני נראית ומצטברחת...
כל הזמן המחשבה הזאת בראש-, עם טיפה שינויים ("לא צנועים'') אני עלולה להרגיש בהחלט קצת יותר טוב
אם מותר לי לומרשאלות שונות

כולנו נשים שלפעמים קשה לנו המראה, המשקל וכו..

זה לא כזה בטח שאם אישה עכשיו תוציא פוני או שיער מהמטפחת היא פתאום תרגיש טוב עם עצמה...

זה לפעמים כח היצר שמנסה להשלות אותנו שרק אם היית פחות בזה אז...

העניין הוא לאהוב את עצמנו ככה, לטפח כמובן ולפרגן לעצמנו פינוקים קטנים כמו טיפול פנים או קרמים וכד'

אבל להוריד בצניעות זה לא תמיד נותן את האפקט.. זה כל פעם המחשבות יהיו על משהו אחר.

אשריכן נשות ישראל שמוסרות נפשן על הקדושה הזאת שחסרה מאד בעמ"י!

שלא תיפול רוחכן.. 

תודה לך!❤משהי חמדמדה
כתבת כ"כ יפה!אם מאושרת


אף פעם לא הבנתי את המשוואה הזו...אם מאושרת

למה הורדת גרביים והוצאת שיער היא זו שתהפוך אישה ליותר יפה?

מכירה הרבה נשים יפות עם גרביים ושיער בפנים.

וגם הרבה נשים בלי גרביים ושמוציאות שיער ולא ממש רזות ומלכות היופי.

חיבוק על התחושות!חדשה ישנה
כל כך קשה לא לאהוב את מה שמשתקף במראה!
אני לא מאמינה שיש אישה לא יפה, כל אחת יש לה את הצדדים המחמיאים לה והפחות מחמיאים לה . אז נגיד הבטן לא שטוחה, אז לובשים שמלה יפה עם גזרה רחבה בבטן . יש מלא כאלה יפות. את הולכת עם גרביים? יש גרביים שעושות אותך ממש אלגנטית, נשית ויפה, לא צריך ללכת עם גרבי צמר מבאסות. תנסי לראות מה מחמיא לך ומוסיף לך ולא מה מכביד על המראה. אני רואה לפעמים נשים שמתלבשות מדהים והן סופר צנועות. ולהיות עגולה זה נשי ומושך .

מציעה רעיון, אם זה מתאים ללבוש בגדים שהיית רוצה לצאת איתם, (חצי כיסוי, שמלה קצרה, לא יודעת מה שבא לך) ופשוט ככה ללכת בבית . בבית תרגישי יפה ומושכת, מאושרת ומסופקת. כשתתלבשי ותצאי, לא בטוח שתרגישי את הבאסה שאת '' לא יפה'', כי את כבר יודעת 'מה את שווה...', את בבית ראית את עצמך כל היום כמה את יפה, התמלאת בלב שלך בבטחון ובשמחה, עכשיו בחוץ את רק מתכסה לשם הצניעות.
מבינה אותך ממש.. ממש אבל... ועם זאת-חגהבגה
את חושבת שאם תעשי כך וכך- זה יעזור לך להרגיש יפה יותר.
אני חושבת שיש לזה מקום אבל צריך להםריד-
1. הקושי עם ההקפדות
2. הרגשת היופי שלך
ואסביר

יש נשים שיכולות להיות מהממות עם גרביים, שיער בפנים ולבוש רחב וצנוע (ולפעמים גם יותר מושכות)
ויש נשים שילכו בלי גרביים, שיער בחוץ, אפילו תהיינה רזות, אבל הסטייל שלהן או הנראות הכללית תעורר דחיה.

את נמצאת במקום שקשה לך עם ההקפדות על הצניעות שזה קושי הכי מובן בעולם, בין אם ההקפדות האלו הן חובה הלכתית או לא, בין אם את עושה לעצמך או לבעלך זה לא משנה. הקושי- הוא קושי, בלי קשר למשקל שלך.
המשקל הוא פרמטר נוסף, שהתווסף למשוואה והוא מחזק את הנק' הראשונה-
גם ככה אני יותר גדולה אם הייתי מוציאה שיער/מורידה גרביים וכו', זה היה מטשטש.

זה היצר הרע, זה לא נכון.
בתור דביבונת מזון- לא כמה קילו בבטן שמציקים, אלא עודף משקל רציני, גדול, מפריע ולא בריא, שמתמודדת איתו כל חיי במשך תקופות ולא רק אחרי לידה או שתיים, אני יכולה לומר לך בפירוש.
אני הולכת עם גרביים, וכל השיער בפנים
ומשתדלת שה בגדים לא יהיו צמודים, חולצות 3/4, חצאית אחרי הברך- לא במעט, וכו' וכו'.
כל כך הרבה פעמים הרגשתי יותר יפה ואפילו מושכת עם בגדים צנועים שמחמיאים, למרות המשקל הגבוה, לעומת פעמים ששקלתי פחות.

אני מקווה שהצלחתי להעביר את הנק' שלדעתי אלו שני תחומים שצריך לטפל בהם בנפרד, התחושה מול הצניעות, והתחושה של המשקל.
הערבוב שלהם מעצים אחד את השני אבל לא בהכרח קשור.

ועכשיו נותר להתמודד מול כל אחד מהם במערכה נפרדת...
כמה שאת צודקת !מיואשת******
האישיו פה זה לא הצניעות לדעתי, אלא העניין שאת רוצה מההמקורית
שיש לאחרים.
עכשיו זה בלבוש ובמראה, ואחר כך זה יבוא בדברים אחרים. נסיונות לא עוברים מעצמם, הכי הרבה מתחלפים
אני לא חושבת שמה שיעשה אותך מאושרת זה קצת פחות בטוסיק והירכיים , לא שזה לא משמח, אלא שזה כמו פלסטר בעיניי וצריך להיות מלווה בהרגשה של טוב במי שאת, את צריכה להרגיש שמחה במה שיש לך. שמחה בחלקך. בלי שום קשר למה שיש למי שסביבי. עכשיו זה בא במשהו שאת עוד כביכול יכולה בהחלטה לשנות, אבל לפעמים יש נשים שקשה להן עם חברות שיש להן בית ולהן אין, או בעל שמתנהג בצורה מסוימת, או ילדים כך וכך.. בקיצור הבנת הראלי.
נסיון בהחלט קשה.
זה לא תמיד נכוןאנונימיות
אני יודעת על עצמי שכשאני רזה אני מרגישה זוהרת
ובהריון או מיד אחרי לידה (אני עולה הרבה בהריונות. ככה הגוף שלי עובד) קשה לי יותר וזה בא לידי ביטוי בהרבה תחומים וחד משמעית הרזיה פותרת את זה. מידיעה ברורה של איך הרגשתי בהריון הראשון מול איך הרגשתי חודשיים וחצי אחרי הלידה שחזרתי לעצמי.
מסכימה, לא אומרת שתמיד זה ככההמקורית
רק הצעתי כיוון חשיבה אחר כי הפותחת אומרת שביחס לעצמה היא באמת נראית טוב, אבל ביחס לאחרות פחות.
גם אני ככה שאחרי הריון זוועה ורק אחרי ירידה במשקל אני זוהרת, אבל אני משווה את עצמי לעצמי ולא לאחרות ופה ההבדל
אבל אצלי זה כן מתבטא בהרגשה ביחס לאחרותאנונימיות
ז"א אני רואה שאני שמנה וחברות שלי או סתם נשים סביבי הן רזות ויפות והכל נראה עליהן טוב אז באופן אוטומטי יש השוואה
לגיטימי שתהיה השוואה השאלה היא לאו זה לוקחהמקורית
אותך
אם את משווה ואומרת - גם אני רוצה להיות רזה מה שנקרא ׳קנאת סופרים׳ אם אפשר לקרוא לזה כך ובזה זה נגמר כי אחרי לידה את יודעת שזה כך וזה עניין של הזמן עד שהכל מתאזן, או שאת משווה ומתמרמרת עם עצמך למה את לא כמוהן וזה גורם לך לרצות דברים שפחות תואמים את דרך החיים שלך בשם המרדף אחרי המראה.
תהיי חברה שלי והכל יראה לך טוב יותר בחיים 😂😂מיואשת******
גם שלי!חגהבגה
אפילו לא חברה, סתם תצפית בסרטונים שלי ותקבלי פרופורציה לשומן 🤣🤣
לא לא, את יפה מדי!מיואשת******
זה עושה חלישוס הדעת ! 😘😘😘😘
חחח אוייש נו תמשיכי...חגהבגה
טעות. נשלח לפני שסיימתי לכתוב.משהי חמדמדהאחרונה

אוקיי. ואיך עושים את זה? איך עובדים על זה?

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

שאלהאחת כמוני

לא מקבלת אחרי הלידה פיטוצין בזריקה כדי למנוע?

אצלי אחרי לידה ראשונה עם pph נורא, קיבלתי בשתי הלידות שאחרי בנוהל זריקות מיד לאחר הלידה וב"ה זה לא חזר אל עצמו🙏

לא תמיד זה מספיק.מוריה

יש תרופה נוספת שנותנים במקום, שנחשבת ליותר טובה בנושא הזה.

(יודעת על אסותא אשדוד שנותנים)

ילדתי שם פעמיים עם pph ולא נתנו לי^כיסופים^

פשוט נתנו לי פעמיים- שלוש פיטוצין אחרי לידה ועקבו מה המצב (אולי זה לא היה עד כדי כך חמור)

איך את יודעת שזה פיטוצין ולא החומר השני?מוריה

נכון, הא נקראת פבל,נעמה301אחרונה

היא יקרה יותר ולא נותנים בכל מקום.

באסותא נותנים נראה לי או מלידה שישית או אם יש סיבה כלשהי. לי נתנו והיא ממש עזרה (אז כיסופים, מוזר שלא נתנו לך).

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

לא. הוא החדיר את אותו ההתקן בהיסטרו'אמהלהאחרונה

אני הלכתי למרכז בריאות האישה כדי לבדוק למה יש דימומים ואז אמרו לי שההתקן זז

אח"כ הפנו אותי להיסטרו'

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדש

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

גם הבן שלי זה ממש לא עזר לו❤️אחרונה

הרופאה אמרה לי לא להשקיע המון כסף העיקר לחות טובה

אקווזום עולה פחות מ30

וקרם של לה רוש פוזה פי חמש או 4

לפי דעתי להשקיע בג'ל רחצה טיפולי של לה רוש פוזה או קמדיס וכאלה או שמן שלפעמים עושה גרוע יותר( כך היה אצל הבן שלי אבל יש שמנים רחצה טובים

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.י

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

בחורף האוויר הרבה יותר יבש. לכן גם האטופייםאמהלה

סובלים הרבה יותר בחורף (גם פסוריאזיס יותר גרוע בחורף)

וגם אנשים עם עור רגיל בד"כ מתייבשים יותר... כמה אנשים צמודים לקרם ידיים עכשיו? הרבה יותר מבקיץ.

יכול לביות גם כמה רמות לאוטופיקילד בכור

אצלנו זה בא והולך.. וזה יחסית קל

אבל זה מציק להם וכמה ימים עם הקרם והם מתאפסים

פחות מקלחות❤️

בגלל זה הבן שלי התקלח פעם בכמה ימים שהיה קטן .

מקלחת קצרה

להשתמש בסבון עדין מאד אני שמתי גל רחצה טיפולי קמדיס ואחרי מקלחת קרם לחות

הדברים שהכי עושים זה סבון וגם סבון תינוקות ומקלחות ארוכות יומיומיות עם מים חמים

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

וואי תודה רבה רבה על הפירוט!ברכה כפולה:)

מעריכה

מעקב כזה צפוף עשו לך בגלל שלא ידעו אם יש מחיצה או בלי קשר? כי לפי מה שהבנתי מהרופא זה רק מעקב זרימות פעם בשבועיים..

אני פשוט לא מצליחה לדמיין את הכובד, בד"כ אני די קטנה, מבינה שיראו עלי יותר מהר אבל קשה לי לדמיין שאני אומרת לאנשים תאריך שונה, או שאני אנסה להגיד משהו אקראי כזה.. (הבעיה שאצלנו גם ממש מקןבל לשאול שבוע מדוייק..)

אני לא מהמרכז בכלל, אם הכל יהיה בסדר זה גם חשוב למצוא מומחה במיוחד או שאפשר רופא הריון בסיכון רגיל?

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

תודה רבה!!ברכה כפולה:)

מעודד

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמי

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

אמן!!ברכה כפולה:)

תודה

אני עוד כל כך חוששת ודואגת (תמיד אני כזאת, ועכשיו פי שניים..) שעוד לא הגעתי לחשוב על ההמשך.. או שאני מדחיקה😅

עוד דברים שחשבתי עליהם. אבל זה יותר להמשך.מוריה

להתכונן נפשית ופיזית לזמנים שאין כח ויכולת לעשות כלום.

להתכונן לאפשרות של פגייה.

להתכונן לזה שיכול להיות שלא תהיו צמודים כל הזמן.

להתכונן לזה שאולי תהיה תקופת שאיבה

להתכונן לאפשרות שההנקה לא תלך חלק, ולאפשרות של תוספת תמ"ל.

להתכונן לכך שלא ברור מראש מה יהיה אופן הלידה.

בהצלחה.

בבריאות, שמחה וידיים מלאות.

המשפט הראשון זה נוגע להריון?ברכה כפולה:)

בד"כ אני כן מתפקדת סבבה עד הסוף..

ותודה על ההמשך, שומרת לי לעוד כמה חודשים בעז"ה

כן. גם.מוריהאחרונה

הריון תאומים דורש יותר בד"כ.

וגם לפעמים נאלצים להוריד בילוך מבחינה רפואית.

מזל טוב. לי היה ביבי. אז זה לא אותו דברפרח לשימוח🌷

הבטן גדלה מאד מאד.

בשבוע 13 כבר ראו ממש.

אבל זה לא הריון ראשון שלי.

זה היה הריון רביעי

ילדתי בשבוע 37

ההמלצה שלי היא המון עזרה. גם בהריון וגם אחרי לידה. לאורך שנה אחרי הלידה הייתה לי עזרה פעמיים ביום

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוני

נכון! הוא באמת יוצא דופן(: וצריך לשים לבקנמון

שהשקית שלו לא 'חונקת' את שאר הירקות במגירה..

מענייןאחת כמוניאחרונה

גם קישואים את מאחסנת בלי שקית?

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרום

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

את צודקת. זה הדבר היחיד שיש דעות מסוימותאמא לאוצר❤

שהוא יכול לגרום לנזק

אבל זה ממש לא מוכח בדיוק כמו שלא מוכח שזה עוזר 🙂

שאר הדברים אין שום דעה בכלל שיכולים לגרום לנזק איךשהו

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

לדעתיבאתי מפעם

מה שהכי חשוב זה להגיע כמה שיותר רגועה נפשית.

אם התעסקות הזאת מרגיעה אותך, מצוין,

אם זה מכניס אותך לסטרס אז ממש לא.

אגב, אצלי לידה ראשונה עשיתי לי קצת עיסוי פרינאום ויצאתי עם תפרים , בשאר הלידות לא עשיתי כלום וב"ה בלי תפרים.

אבל הרבה פעמיםנעמה301

בלידה ראשונה יש תפרים ובלידות הבאות לא, אז זה לא אומר כלום על יעילות העיסוי.

בכל אופן את צודקת שחשוב לבוא רגועים, וכדאי לא להשתגע על זה גם אם מחליטים כן לעשות ולא להתבאס אם לא עזר בסוף..

בדיוק. זה מה שאני באה להגידבאתי מפעם

שזה בתכלס לא שינה במשהו... מה גם שלא עשיתי את זה מתוך רוגע, זה היה לנסות רק שלא יהיה תפרים! וזה גם היה ממש לא נעים.. אז לא לעשות סתם ולסבול, העיקר הרוגע הנפשי.

ועוד משהושמ"פ

כדאי מאוד להתכונן לאחרי לידה ... יש הרבה פוקוס על הלידה עצמה אבל האחרי חשובה לא פחות ( ואילו יותר )

ברמה הפרקטית, לקנות תחתוני קוטסט לימים הראשונים, נורמלקס / מיץ שזיפים להקל על יציאות ( במיוחד עם יש תפרים ) ברגע שהתחילה לי הלידה התחלתי לאכול כמויות של שזיפים 😂.

אני קניתי משחה אזרקעין כי בלידה הראשונה היה לי כאבים נוראיים וטחורים ואז ללכת לקנות זה סיוט. לקנות בקבוק פרי לשטיפה ולהקלה כשהולכים לשירותים ( ולא, בקבוק רגיל ממש לא אותו דבר מניסיון ) יש משחות וכל מיני דברים להקל על תפרים ( אני הזמנתי מחול למשהו שהגיע אז לא יכולה להמליץ )

עוד המלצה קצת יקרה זה להתחדש בתחתונים מחזור 100% כותנה. בימים הראשונים שמתי תחתוני קוטסט בבית חולים כי לא היה לי ראש להתעסק אבל אחר כך עברתי עליהם וזה פשוט היה מדהים, כשיש תפרים והאזור רגיש פדים עושים לי רע ואני לובשת אותם על יום עכשיו.

וכמו שיש הכנה נפשית ללידה גם לנסות להתכונן לאחרי...

בהריון ראשון כולם הכינו אותי ללידה והופ אחרי הלידה הייתי בהלם טוטאלי ...

לא יכולה להגיד לך איך תרגישי, בדיוק שכל לידה שונה גם ההתאוששות היא שונה ( אחרי 2 הלידות שלי הרגשתי שונה לגמרי באחד נוראי שפשוט בכיתי בלי הפסקה, לא התחברתי לתינוק בחודשים הראשונים, חרדתית ברמות ובשני היה לי חוויה הפוכה לגמרי בשניהם יכולים לקרות )

מכירה נשים שיומיים אחרי לידה כבר הולכות לעשות קניות ( לא מומלץ ) ואני על הסקאלה ההפוכה שלא זזה 6 שבועות וזה בסדר ! ( ברור אם משהו לא מרגיש נכון ללכת להבדק אבל לדעת לא להשוות את עצמך לאחרות... )

בהצלחה ולידה קלה בעיתו ובזמנו ההתאוששות קלה

אמן תודה רבה, איזה תחתונים 100% כותנה את מתכוונת?הרמה

תחתוני מחזורשמ"פ

לי יש של חברת כותנה

תחתוני מחזור - כותנה

אני שמעתי הרבה המלצות על ליליבלוםראשונית

מה זה בקבוק פרי?נעומית

תודה!נעומיתאחרונה

כמה תחתוני מחזור מספיקים לאחרי לידה?ראשונית

מתכוונת לקנות לקראת הלידה הבאה

לי יש 9 נראה לישמ"פ

זה תלוי כל כמה זמן את רוצה להתעסק בזה...

אם היה יום שהתעצלתי אז פשוט שמתי פד אבל זה היה ככה משמעותי לריפוי של האזור ( אחי ה3 ימים ראשונים של הלידה הדימום לא מסיבי אצלי בכלל ככה שהחלטתי כל 6-8 שעות )