[ישנתי שלושים שנה... 😲]
איך הגענו למצב שבנות ישראל הקדושות, כבר לא בנות 20...
במקום לומר 'יש לי 2 בנים 2 בנות'
הן כותבות יש להן 2 תארים 2 עבודות
מה נהיהההה
מה יהיהההה
בואו נהיה חכמים (למען העתיד), לא צודקים או אשמים
[ישנתי שלושים שנה... 😲]
איך הגענו למצב שבנות ישראל הקדושות, כבר לא בנות 20...
במקום לומר 'יש לי 2 בנים 2 בנות'
הן כותבות יש להן 2 תארים 2 עבודות
מה נהיהההה
מה יהיהההה
בואו נהיה חכמים (למען העתיד), לא צודקים או אשמים
אנחנו בשלבי גאולה
אנחנו עשירים יחסית לדורות קודמים
אז למה אנו דפוקים ומעבירים חיינו בהבלי הבלים
יש אופציוצ מלבד לשבת 'לא לעשות כלום'
רקאומר
יצחק עשה תארים עד גיל 40?
יעקב עשה תארים עד גיל 80 ו...
?
2 ילדים ו2 תארים זה קשר אסוסציטיבי בלבד
צריך הרבה יותר סטריליות בחיים בנפש וכו כדי שהיא תתחיל
אז למה נשואים רוצים להרוס את הזוגיות שלהם? נשמע לי חבל
שכמעט ולא מצליחים לקבוע פגישה במשך השבוע מרוב עומס ועייפות וכו?
אני מכיר את זה שאנשים שעובדים ולומדים מתאמצים מאוד בשביל זה ושמתי שתי פגישות בשבוע לכל הפחות
קל להיות במקום שיפוטי כלפי רווקים ורווקות (גם אם אתה עצמך כזה)
זה לא נראה לי עוזר במיוחד, לא לשופט ולא לנשפטים
יש רצון מטורף ללהתחתן
זה לא הדור של פעם של הוא גבר אני אישה ואפשר להתחתן
העיקר להקים בית
נראה לי הנושא נטחן היטב דק דק...
יש מניעות שהן לא ברורות לאף אחד, אפילו שמביאים את מיטב המומחים להסביר את התופעה.
ולבנות יש תארים במקום ילדים
כי מה לעשות והן לא יישבו בבית ויחכו לילדים נכון?
אז אם אי אפשר עדיין להקים בית, לפחות יהיה אפשר להתפתח מבחינת קריירה...
לא שנפגעתי באופן אישי, גם לא הרגשתי צביטה בלב
אבל עצבן אותי הדרישה כאילו "בנות אתן לא רואות שאתן האשימות בסיפור"...
זה לא אנחנו. זה ה'. תפנה אליו
לא צריך מומחים, הכל ברור כשמש
הדור עמוס, דחוס, מטורף, מהיר, בסטרס, ברעשים, במכשירים, בהספקים, בהשרדות, בעבודות, בלימודים וכו,
אין נחת פנימית, יש מלא ציפיות מהבחוץ
הכל נפגע ככה, הבריאות, המשפחה (גם של נשואים וגם עם ילדים)
תגיד דברים שיחזקו, לא דברים שיגרמו לרפיון..
השאלה זה לא מה אמרת אלא מה זה עושה לאנשים בלב. ונראה לי אנשים כותבים פה מה זה מעלה בהם.
וזה שאתה אומר או לא אומר מילה כזאת או אחרת זה לא בהכרח משנה את העובדה שזה מעורר את הקוראים לכיוון מסויים.
ובכלל לא צריך לעסוק באשמים ולסטטסטיקות וכדאי להזהר לפני שניגשים להתעסק בכאב, זה כמו להתעסק עם פצצה..
והיא תתבטל ;)
כמה שיפוטיות הכללה וכו'...
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?