בגלל שהרבה בנות שם לא תורניות במיוחד?

כיאלו כולם נעלמו פתאום..

באמת אמרתי לעצמי השנה שאני מוריד בהדרגה את מחסום הבושה (בקטע של לפנות...) ופונה לכמה שיותר מיזמים שכאלה. לעשות כל מאמץ להתחתן בקרוב בע"ה (כמובן היבט אחד של המאמץ הזה).

אני הייתי שמח להכיר מיזמים שמיועדים לציבור התורני. לצערי אני פחות מוצא... ומה שמצאתי כבר נרשמתי.

לא מפגשי פו"פ כאלה אבל כן מיזמים של שדכנים שמכוונים לציבור התורני

אף פעם לא היה מיזם שידוכים אחד שהתפרסם בישיבה שלי, ואני חושב שהמיזמים האלה לא מגיעים לאף ישיבה. לכל ישיבה יש את השדכן שלה שכל הבחורים פשוט פונים אליו. ובטח שהם לא יגיעו לאתרים. 

כל החברים שלי שהתחתנו זה היה או דרך השדכן של הישיבה, או דרך חברים או מכרים ששידכו להם.

אין לי מושג איזה מיזמים יש ומי בכלל שומע עליהם. 

אבל גם אם אין שדכן רשמי, כנראה שיש אופציה מסוימת שמוכרת יותר בישיבה, ורוב הבחורים פונים אליה. המשבצת של השידוכים לא תישאר בחלל ריק.

אני לא יודע עד כמה הוא נחשב רשמי, הישיבה לא מעסיקה אותו חח. אבל בפועל כולם פונים אליו...

אצל בנים לא כל כך מדברים על הנושא הזה, כלומר מדברים, אבל בקטנה. בעוד אצל בנות דתיות מגיל מסוים ענייני שידוכים זה נושא שיחה שדי חופרים עליו. לכן כנראה שאם יש מיזם שמקימים, זה יפוץ הרבה יותר בקלות בקרב הבנות. לא מדמיין מישהו מהחברים שלי בא ומדבר על מיזם שידוכים חדש, זה בכלל לא עולה בשיח. 

שיש לנו כל כך הרבה אופציות חח.

במציאות זה לא מרגיש ככה... לא חושב שכל הבחורים מקבלים מלא הצעות.

השאלה מה ההגדרה שלך לדתי תורני. למשל אצלי רוב הבנות שנפגשתי איתן מוגדרות לכאורה תורניות (שאלה מעניינת איך מגדירים את זה), אבל הן היו פחות תורניות ממני... 

אני לא נכנסת להגדרה, אבל באמת יש מלא...

בשבילה.

ההתייחסות, האכפתיות, הרצון הטוב לעזור.

וגם הזדהות פשוטה.

לא תמיד שכואב צריך לרוץ למצוא פיתרון... 

ועד כמה שזכור לי יהודי הוא מי שאמו יהודיה או שהתגייר כהלכה, ולא מי שרשום בשליש גן עדן

(על אף שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא)

בקיצור, אני לא חושב שיש כל כך הרבה בנות, ולא כל כך מעט בנים (גם אני מכיר מעט מאד בנים רלוונטיים לאותן בנות שאני פוגש, אבל אני לא מתעניין בהם אז למה שאדע)

ומסתבר שהרבה סוברות גם ככה..

טוב אני מרגישה שכל המוסיף להתלונן גורע מהפריקה..

אז אשתוק לעת עתה...

לילה טוב  

או במילים אחרות:

יש בעייה של ביזור, אין מקום אחד בו כולנו נמצאים, כך שמלכתחילה אפשרויות המפגש שלנו מצטמצמות.

כדי להרחיב את מעגלי ההיכרות, צריך לצאת מהמקום הנוח והמוכר. נראה לי ברור שהרבה יותר נחמד שההיכרות נעשית באמצעות אדם שאתה מכיר (נניח שדכן הישיבה), אבל ברוב המקרים זה לא ככה, לפחות לא מהכיוון של הבנות. שדכן ישיבה נהיה גם פחות רלוונטי לגילאים גדולים יותר.

אם אתה אומר שאתר ההיכרות זה מעבר לקו האדום שלך, איפה אתה מצפה לפגוש אותי? אני שואלת ברצינות, לו היינו בקטע, בעולם האמיתי, איך הייתי מגיעה אליך או איך אתה היית מגיע אליי, בהנחה שאין לנו חברים\מכרים משותפים? 

השינוי במציאות הפרקטית הוא פחות האישיו נראה לי אבל אם נעבור למישור הזה -אני מסכים איתך ממש ממש.

אבל כדי להתקדם אין צורך להגיד לאחרים לצאת מאיזור הנוחות אלא לצאת בעצמך מאיזור הנוחות. כל אחד יכול לקחת אחריות רק על עצמו ולא על האחרים.

(שוב, זאת פריקה ולכן זה נראת לי סטייה מהנושא)

לא לזרוק את האחריות על מישהו אחר, זה לא פריקה.

פריקה זה נטו ריגשי. בלי פרקטיקה כלל.

לחבק ולעטוף את הרגע

לצרוח לצעוק ולבכות

אם מישהו בוחר לשתף אותנו בפריקה שלו - זה מעיד שיש כאן רצון למשהו מעבר לנחמת הרבים. בין אם זה להאיר נקודת מבט אחרת על העניין ובין אם זה משהו פרקטי שניתן לעשות. זה לא מפחית את הבאסה והכאב של מי שפרק, אבל כן מנסה לתעל את זה. לגדול מתוך זה.

פריקה יכולה להיות בנויה מהרבה רבדים ובכל אופן הרובד הרגשי הוא העיקרי.

לפי מה שהבנתי היא לא מחפשת אפשרויות יעול. אולי אני טועה.

גם אם הטענות השיכליות בפריקה נראה לי העיקר זה הרגש שעוטף אותם. אם היא תגיד אחרת אז אני כמובן לא אסתור אותה.

אם אתה בקטע של סגנון חסידי יש את טהר/תכלת

אולי זה פשוט מוכיח שיש לכן סיבה לחוות כך את העולם?

ובינינו - אם יש כל כך הרבה בנות איכותיות, יתייצבו נא ואבחר אחת.

אבל חייב כל הזמן להתפתח, לא להשאר במקום.

אם רואים שמשהו לא עובד- לחפש איך אפשר לגרום לו לעבוד

לבדוק- אולי אני חסום, תקוע, 

אולי משהו במידות שלי,

אולי משהו בילדות שעברתי

אולי צורת התקשורת שלי עם אנשים

אולי קשה לי לפתח קשר רגשי עמוק מסיבות שונות

לא להתקע על אותם דברים שחוסמים ולא מקדמים.

זה מה שאני עושה בכל אופן  

מצד שני אתה מקבל את המתנה הכי גדולה שאפשר-

את עצמך בגרסה היותר טובה.

הסביבה שלך מושפעת מזה,

העולם מושפע מזה...

אז אתה יכול להיות רגוע שכשתמצא את הזיווג שלך זה יהיה על הצד הטוב ביותר בעז"ה

חוסר התאמה זה לא תקיעות.

אם קרה שיש רצון מצידך וזה לא הדדי, 

אז רק צריך לעשות בדיקה מה קורה שם עם הרצון, האם אתה מזהה נכון מה מתאים ונכון לך...

כי אני מאמינה שכשיש התאמה אמיתית זה יהיה הדדי...

וכשלא- מישהו אמור להבחין בזה. מי שהבחין כנראה שהוא זה שיותר מדוייק עם עצמו.

והדייטים לא צריכים להוכיח לך שהתקדמת, וגם לא הפידבק מהבנות שאתה יוצא איתן.

אתה יודע כמה התקדמת ואיפה, וזה אמור רק לחזק אותך ולייצר אצלך הערכה ואהבה עצמית גבוהים יותר...

אבל לפעמים נשבר לו

עם ישראל איתך

לדעתי צריך לצאת ביוזמה של שבוע שבו כלל האתרים למציאת זיווג נסגרים!.. 

ופשוט שאנשים יתחילו להבין שזאת סתם אשליה שכאילו דרך האתר תבוא הישועה

שלמעשה אנשים מכלים שם את הזמן ואת האנרגיות בציפיות שווא.

ואולי אז יש כאלו שיפנו למקומות הבאמת נכונים שבאמת יכול לצאת משם שידוכים... 

בואו נסגור את כל האתרים, ואז כולם יבינו שהפתרונות נמצאים במקומות אחרים...

באמת???

אם יש פתרון שלדעתך טוב יותר, תספרי לנו עליו. אנחנו לא נהנים מהצורך לחפש.

התפיסה הזאת של "נעשה יותר רע כדי שיהיו חייבים למצוא פתרון" היא איומה

לצאת מהתקיעות הוירטואלית ולחפש בחוץ דרכים טובות יותר.

שדכנים שדכנים.

למנף את הכלי הזה איכשהו

או מיזמים אחרים.

אבל לא דרך האתרים הנוראים האלו, שמה שהולך שם גם ככה בעיניי זוועה...

ואני לא אתחיל עכשיו לכתוב את כל הבעיות שם. לא פלא שאין שם כבר אף אחד...

ופניתי להמון שדכנים...

לא נראה לי שהבעיה זה שהבנים והבנות לא פונים לאותם מקומות. נראה לי שהמון פונים לאותם שדכנים. מן הסתם גם את פנית להמון מקומות, ועדיין את מרגישה את מה שאת מרגישה. אני מאמין שלכל שדכן שפניתי אליו היו במאגר הרבה בחורות, ובכל זאת זה לא מבטיח שהוא יציע לי משהו. כי זה לא עניין של כמות, זה עניין של התאמה.

לאו דווקא עם סגירת האתרים אלא על התחושה כאילו אתה עושה משהו בכך שאתה מסתובב שם.

בפועל אחרי לא הרבה זמן מיצית את האפשרויות הרלוונטיות (במיוחד אם אתה תורני).

שאר הזמן אתה מסתובב סביב עצמך בציפיה שיקרה נס במקום להשקיע את הכוחות בדרכים אחרות.

לתזכר שדכנים, חברים, משפחה וכו'. הבעיה באתרי ההיכרויות שהם "מרגיעים" את הקול הפנימי שדוחף אותך לחפש (כי אתה "מחפש" באתר) וגורמים להוריד מאמצים בחזיתות אחרות (שעפ"י רוב הן גם היותר מתאימות, בטח לתורניים).

היו לי  תקופות של פחות מהצעה בחודש ופתאום שדחפתי את החבר הנכון ההצעות התחילו לזרום.

לא שזה עזר...

ככה רוב הרווקים והרווקות מרגישים מגיל מסוים. יש גיל שכבר אין הרבה הצעות. והאמת שלהמון אין הרבה הצעות גם מלפני כן...

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.