וגם מוזר שאף אחד לא טרח לספר

מן הסתם הם יצאו מנקודת הנחה שראית תמונה והורידו מעצמם את האחריות..

אולי אם את לא לוקחת תמונות אז תשאלי בבירורים אם יש לו איזשהו מאפיין חריג בחיצוניות ואל תבני על זה שיספרו לך לבד

אבל זה חלק מהסיפור של "בלי תמונות"

את כן יכולה לציין - "לא ראיתי תמונה, אם יש משהו חריג לטובה או לקחת בחשבון אשמח לשמוע" ואז אני מניח שיגידו לך

תקחי בחשבון שהרבה מה"מדווחים", במיוחד אצל גברים, לא ממש חושבים על הפרטים האלה, כי הם חברים שלו, אז בעיניהם הוא אחד מהחברה ולא שמים לב לחריגות שלו.

לא חשבתי שמישהו צריך לומר לי דברים כאלה. פשוט חשבתי שאגיע לדייט, ואם לא ימצא חן בעיני אז אני לא אמשיך. בכללי לא חשבתי לשאול על מראה חיצוני.

אבל אז קיבלתי הצעה, והחברה שביררתי אצלה אמרה מעצמה שהבחורה קצת מלאה... ובפועל אחרי זה ראיתי תמונה, והיא הייתה הרבה מעבר לקצת מלאה, כמו שאת אומרת עודף משקל קיצוני. אמנם בלי קשר לפרט הזה, ההצעה לא התאימה לי גם מבחינת אופי. אבל כנראה שזה כן היה פרט חשוב לדעת אותו. 

אמנם בפועל אני עדיין לא שואל בכלל על מראה חיצוני. לא יודע למה. אני בכלל לא חושב על זה בשלב הבירורים, אני לא זוכר לשאול על זה. בפועל קרה לי הרבה פעמים שזה היה חלק מהסיבה שלא רציתי, אבל אף פעם זה לא היה הסיבה היחידה, תמיד זה הצטרף גם לחוסר התאמה. 

א. זה באמת חסר טעם להסתיר משהו חיצוני, שאפשר לראות עוד לפני שמתחיל הדייט. 

ב. לא רק שזה חסר טעם, אלא זה אף עלול לפגוע באפשרות למצוא חן בעייני הצד השני, שכן ה"הפתעה" והתחושה של "רימו אותי" יעמדו כחומה בצורה ולא יאפשרו ללב להיפתח.

ג. להידחות שוב ושוב ושוב בדייט הראשון, זה הדבר הכי מתסכל שיכול להיות. אם יש פרט שגורם ל-90% מהאנשים לחתוך, עדיף מראש לצאת עם אותם 10% שהפרט הזה לא מפריע להם. 

סה"כ ביררת על מישהו, לא שאלת על פרט מסויים שלא מתאים לך וגילית בפגישה.

מכאן ועד "מרומה", "טוב שלא הרמת רגלים וברחת" ועוד יש מרחק גדול.

אם היית שואלת בפירוש והיו מסתירים\משקרים היה מקום לתחושה שלך.

בפועל נפגשת עם מישהו, לא התאים לך והמשכת הלאה. זה הכל.

סה"כ ניסיתי לתת קצת פרופורציה.

בכלל גל השיח של "תחושות" יוצא לפעמים משליטה. היה, נגמר, אפשר להמשיך הלאה.

אפשר אפילו ללמוד קצת בדרך. אולי אפילו חס וחלילה לפגוש אדם נחמד ולגלות שיש עוד קצת חוץ ממראה.

באופן אישי מעולם לא ביקשתי תמונה. היו לי קשרים רציניים שבמבט ראשון לא התלהבתי (בלשון המעטה) והפגישה עצמה שינתה את דעתי.

מה זה מרומה בשבילי - כשאתה מברר ברחל בתך הקטנה על הלבוש של הצד השני ובפגישה מגלה שמה שאמרו פשוט לא נכון.

יש דברים שעליהם לא צריך לשאול, והצד המציע צריך להבין לבד שהם חריגים ולכן דורשים תיאום ציפיות.

אני לא חושב שמישהו שאל פעם את השדכן "יש לה 2 רגליים?", ובכל זאת מצופה משדכן לספר לך אם לבחורה יש רגל אחת והיא מתניידת על כסא גלגלים למשל.

אנחנו חיים בעולם שבו ידוע לכל הצדדים (כולל למדויט עצמו) שעודף משקל קיצוני הוא פרמטר משמעותי בשידוכין, ולכן אין מקום להסתיר פרט כזה אפילו אם אין שאלה ספציפית בנושא.

גם אם לא היה מדובר בעודף משקל קיצוני, בעידן המודרני בהחלט מותר ואף כדאי להציג תמונה על מנת לחסוך זמן (די יקר) ואי-נעימויות לשני הצדדים. כשהייתי רווק, לפני 12 שנה ולפני עידן הסמארטפונים עם מצלמות של טריליון מגה-פיקסלים, מתוך בערך 5 פגישות עם בחורות ללא תמונה, את קיומן של 4 הייתי מונע מראש לו הייתי רואה את התמונות.

רק לתת משקל נגד - נפלא שאת לא מבקשת תמונה. באמת.

מעבר לשיטחיות המובנית בבחירת הצעה לפי תמונה ומראה חיצוני - בן אדם הוא לא קבוצת פיקסלים על מסך.

את רוצה לפגוש בן אדם חי, מדבר, צוחק, מרגיש ועוד ועוד. בתמונה אין כלום מזה.

כמו כל דבר בחיים יש חסרון - אולי תפגשי עם מישהו שפחות מתאים לך. זה מחיר שכדאי לשלם.

מה גם שאולי פתאום תפגשי מישהו שממש יתאים לך למרות שמבט ראשוני היה נראה לך לא מתאים.

לגבי החבר שביררת - האמת, לא תמיד אנחנו חושבים על זה. אני חושב על חבר במונחים של יראת שמים,טוב לב, חכמה וכדו'.

המראה החיצוני שלו הוא מן הסתם לא פקטור בשבילי ולכן אפילו לא אחשוב על זה אלא אם כן ישאלו בפירוש.

ברגע שהיא אומרת ככה היא מגלה דעתה שככל הנראה אם היו אומרים לה מראש, ואפילו בלי לראות תמונה  - הייתה פוסלת. וזה ממוטט את כל הטענה שבנית בתגובה לעיל...

האם אסטרטגית כדאי? יכול להיות

אבל להיות חריג בגובה או משקל זה לא פשע, יש אנשים כאלה שיש להם זוגיות מדהימה, ואם היא לא שואלת - אולי לה זה לא מפריע? ואם כן מפריע לה - אז היא תלך לפגוש את הבחור, תתן לו הזדמנות להוכיח שיש משהו מעבר למשקל העודף, ואם היא לא תשתכנע, זה בסדר.

בקיצור, ממש לא מסכים. אם משהו חשוב לך - תברר לגביו. אפילו תשאל את השדכן. אם לא שאלת, זאת אחריות שלך לכבד את האדם שפגשת. חריג ככל שיהיה

אם היא תגיע ומסתבר שהיא כזאת, אני אכבד אותה כמה שצריך, ואם היא תמצא חן בעיני בכל זאת - אפגוש אותה שוב.

אני לא חושב שתפקידו של חבר זה לספר למבררים את כל החסרונות של הבחור

התפקיד שלו זה לענות לשאלות בכנות, ולהסביר להם למה כדאי לפגוש את החבר הזה.

אם הוא יודע שהחבר לא מתאים לזוגיות, הוא צריך למצוא דרך לטפל בזה, וראוי שרק אחרי התייעצות עם אנשים שמבינים ומסכימים עם ההערכה שלו.

אחריות שלי. אני מוכן לקבל את זה כתוצאה של בירור לא מספק.

להציע לחבר - אני מניח שכן אומר, כי אולי זה משנה לו. אבל ממש לא בטוח. אני מאמין שזה נכון ומותר.

היא אמרה עודף משקל קיצוני. זה גם פרמטר לא חד משמעי
יכול להיות שמה שאחד רואה קיצוני שני לא,

בשבילך 170 קילו זה קיצוני יש כאלה שקיצוני להם הרבה הרבה פחות

זה לאו דווקא בכלל.


חברה שלי שהייתה צעירה בת 18 פעם הגיעה לפגישה וגילתה שהבחור חירש באוזן אחת ונכה ברמה שהגיע עם כסא גלגלים לפגישה
וההשדכן והחברים לא דאגו לעדכן אותה(אחד החברים כן סיפר לה על חיסרון מאוד לא משמעותי ביחס למה שכתבתי)

באמת עם סיפור כזה הייתי מבינה את הרגשת הרמאות, במיוחד שלדעתי גם כלפי אותו נכה זה לא יפה לעשות לו אתזה
זה ממש לתת בפני עוור מכשול כפשוטו
זה יותר גרוע ממעשה לבן.
אבל עודף משקל זה באמת משהו שהוא בראיה אינדיבידואלית, אלא אם כן זה ממש ממש קיצוני
 

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.