הלכתי עם הבן שלי לטיול, בן שנה ושלושה חודשים.
יש איזה מבוגר שכל יום יוצא שאנחנו רואים אותו בטיול, הוא הולך או חוזר ממנחה ואנחנו עוברים באזור. אף פעם לא יצא לי לדבר איתו או לומר לו שלום.
היום הוא ראה אותנו, ירד מהקלנועית שלו ונתן לבן שלי סוכריה על מקל.
התלבטתי איך להגיב ובסוף אמרתי תודה רבה אבל מאז אני מהורהרת.
שואלת את עצמי, מה הייתי אמורה לעשות?
הילד עכשיו קטן אבל עוד קצת הוא יגדל ויבין יותר וחשוב לי מאוד ללמד אותו שלא מדברים עם זרים ולא לוקחים מהם שום דבר.
בעיקר כי הוא זר אבל גם כי אנחנו אוכלים רק כשרויות מסויימות.
להגיד לו לא תודה? ואם הוא יתעקש להביא לו?
וגם לא רוצה לפגוע בו, במקרה הזה זה קשיש מבוגר, מהאלה שיושבים בבית הכנסת בצד ומחלקים לכל הילדים סוכריות. סהכ רצה לשמח את הילד וטרח לקום מהקלנועית שלו בשביל זה.
לקחת? ילד בגיל גדול יותר יכול להבין שאני אומרת לו שלא מדברים עם זרים אבל אני כן לוקחת ממנו סוכריה?
מה אתן עושות במצבים כאלה?
איך מצד אחד שומרות על הכבוד של הצד השני אבל גם עומדות על שלכן ומראות דוגמא טובה לילד?
יש איזה מבוגר שכל יום יוצא שאנחנו רואים אותו בטיול, הוא הולך או חוזר ממנחה ואנחנו עוברים באזור. אף פעם לא יצא לי לדבר איתו או לומר לו שלום.
היום הוא ראה אותנו, ירד מהקלנועית שלו ונתן לבן שלי סוכריה על מקל.
התלבטתי איך להגיב ובסוף אמרתי תודה רבה אבל מאז אני מהורהרת.
שואלת את עצמי, מה הייתי אמורה לעשות?
הילד עכשיו קטן אבל עוד קצת הוא יגדל ויבין יותר וחשוב לי מאוד ללמד אותו שלא מדברים עם זרים ולא לוקחים מהם שום דבר.
בעיקר כי הוא זר אבל גם כי אנחנו אוכלים רק כשרויות מסויימות.
להגיד לו לא תודה? ואם הוא יתעקש להביא לו?
וגם לא רוצה לפגוע בו, במקרה הזה זה קשיש מבוגר, מהאלה שיושבים בבית הכנסת בצד ומחלקים לכל הילדים סוכריות. סהכ רצה לשמח את הילד וטרח לקום מהקלנועית שלו בשביל זה.
לקחת? ילד בגיל גדול יותר יכול להבין שאני אומרת לו שלא מדברים עם זרים אבל אני כן לוקחת ממנו סוכריה?
מה אתן עושות במצבים כאלה?
איך מצד אחד שומרות על הכבוד של הצד השני אבל גם עומדות על שלכן ומראות דוגמא טובה לילד?
