1. לנשואים יש יותר מרחב לטעות. יש מי שיכול לספוג אתזה. זה לא מייצג, אבל אני רואה אצל חברים נשואים הרבה יותר תזוזות. הרבה יותר מקום להתלבטויות. אולי קצת יותר הגשמה עצמית? כי יש לאן ליפול. ודווקא אצל חברים רווקים חשבתי שאני אראה את זה כי אין מחויבות, אבל אני רואה בעיקר פחד- מלקבל החלטות, מלהעיז, מבכלל להתלבט. אני פחות מדברת על מצב טכני, יותר על מצב נפשי. היום כשאני עושה טעויות, הכל נופל עלי, וזו אחת הסיבות שאני ככ מפחדת להיכשל.
2. אולי הנקודה הקודמת היא דווקא חיובית. כי הכל עלי, אז אני לא צריכה להכניס עוד אדם לסט של השיקולים שלי.
3. אבל מצד שלישי אני מאוד מרגישה שאני שוקלת כל דבר, והרבה פעמים. מן תודעה כזו של המתנה, של מצב ביניים, אז על כל דבר אני חושבת מליון פעמים. כי מי יודע איפה אני אהיה עוד שנה? ואולי מחר אני אפגוש אותו, אז איך יכולה לקבוע דברים מראש?
4. כל הדברים האלו רלוונטיים גם לנשואים, נכון. אף אחד, בכל סטטוס, לא יודע מה יהיה. אבל יש הבדל בין אם יש לך בית ואולי יציבות, לבין אם את במצב זמני.
5. אני רוצה בית.
6. כשאת מתנקה (לא לגמרי, עדיין יש טקסטורה שנחקקה) ממשקעים בעבר, את הרבה יותר קלילה. אבל גם קצת ריקה. והפחד שלי הוא למלא את הבור הזה שוב במשקעים, לא משנה איזה, רק כדי לא להרגיש חסרה. וכמה זה קשה לחכות לגשם
2. אולי הנקודה הקודמת היא דווקא חיובית. כי הכל עלי, אז אני לא צריכה להכניס עוד אדם לסט של השיקולים שלי.
3. אבל מצד שלישי אני מאוד מרגישה שאני שוקלת כל דבר, והרבה פעמים. מן תודעה כזו של המתנה, של מצב ביניים, אז על כל דבר אני חושבת מליון פעמים. כי מי יודע איפה אני אהיה עוד שנה? ואולי מחר אני אפגוש אותו, אז איך יכולה לקבוע דברים מראש?
4. כל הדברים האלו רלוונטיים גם לנשואים, נכון. אף אחד, בכל סטטוס, לא יודע מה יהיה. אבל יש הבדל בין אם יש לך בית ואולי יציבות, לבין אם את במצב זמני.
5. אני רוצה בית.
6. כשאת מתנקה (לא לגמרי, עדיין יש טקסטורה שנחקקה) ממשקעים בעבר, את הרבה יותר קלילה. אבל גם קצת ריקה. והפחד שלי הוא למלא את הבור הזה שוב במשקעים, לא משנה איזה, רק כדי לא להרגיש חסרה. וכמה זה קשה לחכות לגשם
