תיסכול מאורח החיים של בעלידאגה בלב איש
קצת רקע- נשואים 5 שנים פלוס 3 ילדים , הכרנו בסוג של שידוך , שהכרנו בעלי למד בישיבה ולמרות שהבנתי שהוא בחור משוחרר וזורם באופיו עדיין הקשר שלו לעולם התורה היה נראה לי כדבר משמעותי בחייו.
מנישואינו ועד היום אני מרגישה 'הדרדרות' באורח החיים שלו .. גם בפן הדתי וגם בכללי בפן הערכי, המשמעותי .. חשוב להדגיש שזה לא נובע ממקום של שינוי בדעות או באמונה ..נטו מחולשה.
אתאר- בזמנו הפנוי הוא אוהב לעשות דברים סתמיים לחלוטין שבעיניי גם מזיקים .. משחקים בפלאפון, סדרות וכו .. חוץ מהקטע הדתי שגם הולך ונחלש - לא מתפלל בכלל כמעט, מניח תפילין בסוף היום הרבה פעמים, לא קובע עיתים .. אני מנסה לנתק את הפן הדתי מתוך הבנה שזה משהו שלו מול עצמו עם כל הקושי שלי בעניין , אבל מאוד מתקשה להצליח להשלים עם אורח חיים של בטלה .. זה מתבטא בהמון דברים .. טיפוס כזה שמחפש לנוח , להתבטל, לצאת עם חברים שגם כמוהו יושבים באיזה דירה ומעשנים .. אין איזה משמעות ,אין ערכיות .. מתבטא גם בהרגלי אכילה גרועים ) מאוד השמין(
הוא אדם טוב ושאני מבקשת עזרה וכו הוא יעשה מאמץ ויעזור אבל אין יןתר מידי יוזמה, ובזמנים שהם שלו הכל פשוט סתמי וריק . מרגישה שהוא מאוד חלש מול יצר העצלנות ,מאוד נמשך לבטלה ..
זה עושה לי הרגשה מאוד רעה , מאוד מוריד את ערכו בעיניי , מרגישה שהוא נמשך למקומות נמוכים ולא עושה כלום משמעותי בחייו. מרגישה שאין לנו נושאי עומק משותפים לדבר עליהם..
עובר מעבודה לעבודה ,לא מצליח ליישב לעצמו מה רוצה ללמוד .. לפעמים מרגישה כמו אמא שלו .. קיצור מצב לא נעים שלא איחלתי לעצמי.
לא מצליחים לדבר על זה בלי להכנס למתח , אלה נושאים רגישים ..
אולי יהיה למישהו עצה שתעזור במצב שכזה ..
רואה את בעלך ממש דומה לי בפאן מסוייםהגיבן מנוטרדהם
הסמארטפון וחוסר מסגרת הם מה שדירדרו אותי גם לדברים הרבה יותר חמורים לצערי.

יכול להיות שמשו בו נכבה וכדאי לברר מה גרם לכך ואיך להבעיר בו ולחזק את האש שבו שקצת דעכה.

לפני שיהיה מאוחר מדי.
הפוך על הפוךפרצוף כרית
באופן כללי נשמע מצער ולא נעים לגלות פן כזה באישיותו של בעלך, בהחלט מבאס
אבל לא נשמע מדי חמור ב''ה
כל אחד מגלה דברים חדשים על בן/ת הזוג במהלך הזמן לאחר הנישואין.....
כמו'כ יש משברים כגון - כלכלית, עומס, ילדים וכו' - וזה מובן שלעתים הוא מתוסכל או משועמם, מחפש סיפוק

מה שכן, תעשי בדיוק הפוך ממה שזורם לך בטבעי.... (במידה ואת בכיוון ביקורתי בלי לשים לב)
בטבעי - בא לך להגיד לו מה לעשות? 'לדרבן' אותו ללכת לתפילה וכו'?
אז היתי ממליצה לך לעשות ההפך, לומר לו - אתה צריך ת'מנוחה, אולי נעזור לך לחשוב באיזו עבודה היית רוצה לעבוד? וכו' וכן הלאה

וכן, לפעמים צריך להיות כמו אמא שלו, במובן מסוים, מוכר בהחלט
אבל... שזה יהיה 'אמא' במובן החיובי ולא השלילי....
אמא - שמפנקת, מנחמת, מעודדת, מייעצת, מכינה אוכל טוב וכו'
אבל לא במובן השלילי - של - לתת לו ביקורת מוגזמת - כגון - פעם הבאה אל תלכלך את הבגד, תחזור מוקדם בזמן וכו'

ברגע שהוא מרגיש ת' רוגע מהכיוון שלך למשך תקופה, תוכלי להגיד לו בניחותא שאולי כדאי שילך לתפילה:בכל זאת וכו' לדרבן ממש בעדינות
עד שלא ירגיש בטחון ורוגע מכיוונך, אין מה לדבר איתו על דברים רציניים, לענ'ד


דבר נוסף, אולי תדרבני אותו או תתני לו רעיונות למקומות כיפיים עבורו וגם חיוביים - בחברה טובה? כגון שיעור או חברותא עם אנשים שהוא אוהב? אולי שחיה או קבוצת ספורט עם חברים שלו שאת סומכת עליהם כחיוביים? אולי תציעי לו יום אחד שתהיי עם הילדים שיצא לכותל עם חבר?
תיזהרי בסוף כולם ירצוהגיבן מנוטרדהם
שתהיי אמא שלהם
אולי זה דיכאוןאני רק בן אדם

קורה לפעמים שיש דכאון לא מאובחן

אולי..אבל לדעתי אם את מנסה לתקן אזאור123456
פשוט לפרגן על כל דבר קטן שהוא כן מתאמץ ועושה..לטפטף לשינוי ולפרגן המון
כן מצטרפת גם להשערהלורייל
מילא זה היה רק צורת בילוי , אוכל משמין וחברים וסיגריות..
אבל גם בעבודה לא הולך לו, נשמע שלא יודע מה רוצה מעצמו..וכאן אולי באמת צריך לקבל הכוונה מקצועית.
גם אני אוהבת להתבטל קצת מול סדרות , קצת בפלאפון..
אבל זה אחרי יום מפרך ב"ה, וגם זה במינון..

גם מבינה את הרצון שלך שיתחזק באמונה, כי זה גם קצת מוסיף לנו ,זה מחזיר אותנו למסלול, מחזק בקשיים..

לא הייתי מעירה לו, למה הוא לא עושה וזז, את באמת לא רוצה להיות אימא שלו..
בספר של לורה דויל "לדעת להכנע" יש שם תיאור די טוב איך להתמודד עם הבעל בכל מיני תחומים ואם לא תמיד יש יועצים..
אבל כן יפה מאוד שהוא עם כל יצר העצלנות כן עוזר שצריך..
יש כאלה גם את זה לא עושים ולא רוצים.
מוכנה להתחלף עם הבעיות שלךadar
אחרי שבעלי נפטר לבית עולמו ונשארתי לבד אני הייתי רוצה להיות עם בעלי ולהתמודד עם בעיות כמו שלך
סליחה על הציניות
קודם כל מאחלת לך רק טוב וצמיחה!!דאגה בלב איש
ותודה על שכתבת , גרם לי להעריך את הדברים שנראים ברורים מאליהם..
אינלי עצה חיים של
אבל נשמע מאד מאד לא קל!!
אולי כמה שיחות עם איש מקצוע (לדעתי קאוצ'ר שיעזור לו להגשים את עצמו) יעזרו?
חוכמת נשים בנתה ביתההולך לאיבוד
לפעמים בני הזוג (גם בנים וגם בנות) זקוקים לעידוד ולהערכה - דבר שיבנה אותם ויסיר מהם עצבות.
אני מציע לך אם הזוגיות חשובה לך לשבת איתו ככה בערב שהילדים כבר ישנים והכי הכי ברוגע לשאול מה בא לו לעשות ואולי קצת "לתפעל" אותו למען הבית - דבר שיביא לו סיפוק בנוסף לההערכה שיקבל ממך...

בעניין המשקל תגידי לו שבא לך לעשות איתו פעילות גופנית לשמירה על אורח חיים בריא...
ככה הוא לא ירגיש גורילה ולא ישתעמם לבד ובטח ובטח שלא יחפש פרטנרים ליציאה מהבית לצורך ספורט...

בהצלחה
גורילה חחחפרצוף כרית
היישנצקי
לפי דעתי
כל עוד הוא עוזר לך בבית ועם הילדים
, מפרנס, יוצא לעבודה ואיש טוב( אפילו שמחליף עבודות נו אז מה...)
אז שיצא עם חברים ויהנה!
״הדתיות שלו״ התפילות וכו זה שלו לגמריי את לא אמורה להיפגע מכך.... להפך שחררי ותני לו מרחב פעולה... אולי הוא מרגיש מחנק? בכל זאת3 תפילות ביום + שיעורי תורה.... אולי זו התרחקות לשם התקרבות? תני לו זמן... אל תלחצי מכך...
בהצלחה רבה... יש אנשים שיקנו את ״הצרות שלך בכסף״
תעריכי את מה שיש לך... גם אם מרגיש לך שהוא ״ טעה בדרך״
אולי תצאי איתו גם... זה יכול לקרב בינכפ אולי תפתחי בפניו ובסוף תראי שהשד לא כזה נורא...
בהצלחה לך יקירה...
עצובהיום הוא היוםאחרונה
יש בו כנראה משהו קצת עצוב, כבוי שכדאי לעורר. הרבה דרך חוויות טובות, צחוקים וכדומה.

למשוך אותו לשיעור תורה טוב שהוא יהנה בו וירגיש חיבור לסביבה.

בנוסף, צריך לעזור לו להתנתק ולהתרחק מעודף עניינים חומריים/ התמכרויות.

בדיבור על זה ואם צריך תתייעצי עם אנשי מקצוע
תגידו, אלימות מילולית ורגשית יכולה לבוא גם מצדשאלה קשה

האישה?

מה זה אומר באמת?

מישהו יכול לעשות קצת סדר?

נראלי זה מה שאני עובר, רוצה להיות בטוח

בוודאי שיכולאריק מהדרום

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

בוודאי שזה אפשריפשוט אני..
כן, אבל למה חשובה לך ההגדרה הספציפית?שוקו.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

גברים ונשים אלימים בערך באותו אחוזמשה

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

מעניין שאתה סבור כךפינג פונג
היה מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה על זהנקדימון
שמעתי באיזה פודקאסט לפני כמה שנים.
זה ידוע כבר הרבה שניםמשה

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

בהחלט כן, אבל -פינג פונג

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

זה נכון.משה

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

כל מילהפינג פונג
תודה לכולם. אשמח להתייחסות לחלק השני של השאלהשאלה קשה

מהי אלימות רגשית ומילולית

לא מסכימהנעמי28

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

 

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

מסכים. לנשים יש יותר כח במילים4ne1

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

כןנפשי תערוג

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

 

 

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

יש אישה שאף פעם לא מזלזלת בבעלה?שאלה קשה

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

ודאי. למה לזלזל באדם שמעריכים אותו?גפן36

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?


גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.


אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.


בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

עצם זה שאתה חושב שהבעיה היא בךמתואמת

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

כשאתה עובר אלימות מצד אישה4ne1

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

אין אישה רעה יש אישה שרע להנפשי תערוג
🤣Seven
התגובות פה מורידות לי תאיי קיו
למה? זה דווקא הומור משובחנפשי תערוג

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה בדיוק מה שאני חושבשאלה קשהאחרונה

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

 

זה בצחוק, נכון?פשוט אני..
אני מנסה לדון אותך לכף זכות... 
זה נשמע כמו ציניות חריפהנפשי תערוג
כן ישרקאני

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

ישיבה לנשואיםשאלה קשה

הולך הרבה זמן עם הרגשה שלא מספיק ניצלתי את הישיבה.

למדתי במקום נחשב מאוד, אבל היום אני מבין שלא באמת התקדמתי שם [גם מבחינת הקו של הישיבה היתה תחושה של להעביר את הזמן, לא איזה אסטרטגיה של צמיחה].

ממש רוצה לעשות את המסלול הזה שוב, והפעם במקום שבאמת מצמיח ומגדל אותך, אישיותית ותורנית, וגם קצת נפשית.

זה שייך?

אם כן, תנו המלצות על ישיבות

אתה מתכוון לכולל?אריק מהדרום
כן זה קיים, אם אשתך מוחלת לך על זה שהתחייבת בכתובה לזון אותה ומרשה לך ללמוד תורה אז זה שייך.
הוא מחפש ישיבה, לא משגיחנקדימון
וואואונמר
יש הרבה ישיבות (דת"ל) שיש בהן נשואים...מתואמת

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

הרבה יותר מאחדהסטורי
קבע עיתים לתורה4ne1

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

מה אישתך אומרת על העניין?נפשי תערוג
מה אכפת לך? זה שלו עם אישתונקדימון
הוא מחפש ישיבה, לא משגיח
יש רקע חרדי?משה
למה?שאלה קשה

אגב, מה עם תורת החיים?

וודאי שיש דבר כזההסטוריאחרונה
הכרתי גם כמה, שכבר 'יצאו' מעולם הישיבות ואחר כך חזרו.

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

כשצריך ללכת לטיפול/ייעוץ ופשוט אין כסףחוזר תמיד לאשתי

מה עושים?

הולכים לעבוד?אריק מהדרום
העבודה זה בשביל שיהיה מה לאכולחוזר תמיד לאשתי

ולא נשאר כסף לטיפול

יש אפשרויות זולותפשוט אני..
כמו דרך קופת החולים, או מטפלים בהתמחות או חדשים וכו'
שה' ימלא חסרוניכםשוקו.
עבר עריכה על ידי שוקו. בתאריך ב' באב תשפ"ו 11:32

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

 

אולי לנסות לקרוא ספרים בנושאנקדימון

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.


אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...


אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

באיזה נושא אתה מאותגר?משה

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

 

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

 

 

כל הכבודתודהלה'

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

יש כאלה זולים יותרנפשי תערוג

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

עמותת חיים של טובהnik

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

הולכים מטעם קופת חוליםנעמי28

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

זוכריםעוד מעט פסח
שלהתגרש עולה הרבה הרבה הרבה יותר.
תבדוק אם יש שר'פ בעירייה שלכםעל הנסאחרונה

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

חסכים של ילד שגדל בבית בלי הרבה כסףחוזר תמיד לאשתי

להורים שלי אף פעם לא היה יותר מידי כסף.

גם היום אנחנו לא מקבלים כמעט עזרה.

לא חשבתי שאני עדיין סוחב את זה.

לאחרונה כמה פה העלו את הנושא הזה וזה הציף בי הרבה כאב.

מה אומרים? שתפו

כואבהסטורי
למעשה - ללכת לטיפול אצל איש מקצוע 
אם יש נושא אחד שייעוץ ב-400 שח לשעה לא יכול לפתורפשוט אני..

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

דווקא יעוץ טוב יכול לעזור הרבה לבעיות כלכליותאריק מהדרום
ואפילו בהרבה יותר מ-400 שקל לשעה.
התכוונתי לטיפול נפשי, לא כלכליפשוט אני..

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

הומור... קצת רגישות..חוזר תמיד לאשתי
סתם כאב? או נפק"מ?נקדימון
אם זה סתם כאב (בלי לזלזל חלילה) אז לדעתי חבל על הכסף לטיפול. אני מניח שיש לך כאבים וצער וחרטות נוספים בחיים אבל אתה חי איתם.

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

כסף זה אחד הנושאיםנעמי28

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.


זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

האם חום ואהבה כן קיבלת?5+

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

וואו, תשובה מאלפת ממש.חוזר תמיד לאשתי

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

אפשר להתגבר על זהזיויק

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

הכאב שעלה הוא בגלל שיש מחסור ספציפישוקו.אחרונה

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

מפה לאן?In development

נשואים כבר כמה שנים טובות

קשה לי מאוד

בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל

ולי פשוט נמאס

בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.

ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!

אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!

פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות

לא מצליחה לסמוך עליו

עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה

יש כאן גם עניין של גישהנעמי28

ולא רק צודק או לא צודק


מה אם הוא היה מרוויח עשרות אלפי שקלים משעה של עבודה וההתנהלות שלו עדיין היתה דומה? קם מאוחר ועושה שום דבר?

כסף נכנס, ממנו/מההורים שלו.

אפילו דירה הם מוכנים לתת.


יש כאן הרבה יותר מצודק או לא צודק.

יש דינמיקה, לקיחת אחריות, שחרור אחריות וקבלה שאנחנו לא יכולים לשלוט על האחר על האופן שהאחריות הזאת תתבצע.


אני גם הייתי מתחרפנת  מהתנהגות כזאת.

אבל כדי שיתאפשר לחיות איכשהו ביחד צריך להבין ולהשלים עם זה שבדיוק בדיוק כמו שהיא מצפה וכמו שהיא רואה אחריות, לא יהיה.


כל אחד חווה את המשבר הזה בזוגיות בפן מסוים, חלק בפן הדתי, חלק בפן הרגשי, חלק בפן הכלכלי.


אני מניחה שאם הייתי בחוויה דומה הייתי משחררת אחריות ומכניסה את הכסף שאני מרוויחה להשקעה או חיסכון ולא להוצאות שוטפות ונותנת לו להתמודד.

אבל לא בריב, בשיחה עם קביעת עובדה.

שואל בזהירות: הפער בין הקבוצות לבית פנימהחוזר תמיד לאשתי

יש תחושה כזאת שבקבוצות פורומים וכו' יודעים יותר לפרגן ולתת את הלב מאשר בבית...

אתם מצליחים לזהות האם זה גורם לכם לאיזה תחושה כאילו שם יותר טוב מהבית?

 

בסוף כולנו מבינים שבחיים האמיתיים הכל הרבה יותר קשה.

האם הקבוצות גורמות לנו לאיזה שהוא יאוש מהבית?

ברגעים הקשים פתאום נזכרים בקבוצות?

משתדל ללמוד מכאן כדי להוסיף בבית בעז"הנפשי תערוג
מצליח?חוזר תמיד לאשתי

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

יפה ששמת לברק מקווה
לא הבנתי את השאלהרקאני

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

אני חושב שפה יש פחות מוצפויותמשה

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

 

בבית, הבטן מופעלת.

ההסברים יפיםחוזר תמיד לאשתי

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

ממש לא מבין את ההשוואההסטורי
לא יודע בדיוק לאלו קבוצות אתה מתייחס. אני רק כאן, משתדל לשתף מינימום מחיי הפרטיים. לומד מכאן לייחס לאשתי ולהבין יותר סיטואציות שמגיעות אלי כרב שעונה לאנשים.
אוו סוף סוף אני שומע שקשה לכםאדם פרו+

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.


כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.


מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

וואלהחוזר תמיד לאשתיאחרונה
היי ממש איכזבתםאדם פרו+

נכנסתי לפורום נשואים טריים

רציתי לקרוא איך אתם רבים

ואיזה כיף למי שהוא כמוני

גרוש

וככה להתעודד קצת.


 

ואני חייב לציין שממש איכזבתם

שום מריבה שום כלום

אתם לא צריכים להסתיר

זה לא רשת חברתית פה


 

תכתבו את האמת הקשה

נתמודד איתה

🤣🤣🤣פשוט אני..
תקרא את השרשור שמתחיל בHakuna.Matata
מפה לאן?
תודהאדם פרו+אחרונה
החיית את נפשי

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

טיפים להגעה להוצאות סבירות בחתונהארץ השוקולד

יהיו עלויות רבות בחתונה,

יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?

בוודאי שנעמוד בתקציב שיש לנוארץ השוקולד
ועדיין היינו רוצים להוציא פחות מהתקציב המלא כי מרגיש לנו שזה סכום עצום עבור ערב מרגש 1.

מכירים את סדר גודל התקציב שיש לנו וברוך ה' זה סכום שניתן להוציא ולא צריך לחרוג ממנו

אולי יעניין אותך