ומרגישה אשמה על זה...

הוא אומר לי שככה כל החברים שלו.

אני חושבת שזה לא נכון כמובן כי בסביבה שלנו הגברים בסביבה רוב הערבים ובאים להשכבות וכו'

אבל באמת הסביבה שלנו היא גם א בדיוק הסגנון שלנו 

אז אני לא ממש יכולה לומר....

אבל אשמה היא חלק מאוד משמעותי בדיוק כפי אמתר בגל המניפולטיביות

אמרתי לו שזה פוגע בי ושאני רוצה שנישן ביחד והוא כזה את נפגעת??? אני נפשע מרגיש שהמאמץ אמור להיות מצידי.

אז אמרתי לו טוב בסדר אין בעיה.

בעז"ה מהיום אני ישנה ב10:30 וממש אשמח שתצטרף אלי, זה היה בקטע טוב שבוע שעבר, אבל כן הרגשתי לא נוח כי הייתי פגועה וגם ממש זקוקה לו איתי במיטה. וחסר לי מאוד היחסים. כל היום אני מחכה אבל כשהוא בא אין לי כוח ולא יוצא לי מזה כלום...

אבל נראה לי שהויכוח שהיה בשבת קשור לפגיעות של שנינו ולחוויה של ריחוק כזאת.... אוף ל איודעת.

יש זמנים כמו יום שישי בצהרים שאנחנו נחים בדרך כלל ביחד.

וגם רוב הערבים אני מחכה לו אבל עייפה מאוד, ולא מסוגלת ליחסים אבל מדברים

אני הרבה מתארת לו כמה אני זקוקה לו והוא אולי מאמין אבל אומר לי שלא מספיק מרגיש...

השעות שהוא לא בבית כוללות גם עבודה וגם לימוד תורה שמואר מאוד חשוב לו. וגם שיעור שהוא עצמו מוסר, כך שחייב את הזמן להכין אותו.

אני גם מאמינה ברצון הזה שלו ללמוד וחבתי שאני רוצה להקיע בזה אבל לא מספיק הבנתי את המשמעות של זה מבחנת העומס על החיים.

אני ממש ביקשתי שיוריד אבל הוא כבר בתוך זה ומאוד רוצה.

אז זהו שאמתרי לו שאני הולכת לישון ב10:30 ואם הוא רוצה הוא מוזמן.

אבל מה יהיה שאני לא אפגש איתו כל היום גם לי יש צרכים וכמו שאת אומרת אם אני צריכה אותו אז שאהיה רעננה ב11 בלילה!!

וזה לא מתאים לי, רוצה שהוא ישקיע!

גם @חגהבגה.

משהי מוכנה רגע אבל לראות בשבילי את הצד של בעלי ולעזור לי להבין אותו?

מרגישה שזה שאני יודעת שאני צודקת לא בדיוק מועיל כרגע לזוגיות שלנו...

הוא אורמ לי שמשמעם לו במיטה אם הוא בא כל כך  מוקדם.

אני קמה ב6 והוא רק ב7 וגם נח בצהרים כי יש לו הפסקה...

אז הוא מבין לגמרי שאני עייפה אבל מה אני רוצה ממנו....

יש כאן כמה וכמה נושאים,

שמצריכים ליבון וברור כל אחד בפני עצמו.

מנסה לכתוב את העיקריים שבהם, לפי הסדר בו כתבת אותם בהודעתך:

1. "נשואה כעשור ויותר.

בהריון

עם כמה ילדים בבית.

בעל טוב ואהוב.

חיים טוב ב"ה."

הסעיף הזה, כמה שהוא פשוט לכאורה, יש בו הרבה.

יש בו הרבה גם כי הוא מראה לך את הבסיס *המאוד טוב* שיש לכם, לשניכם.

ב"ה אתם נשואים יותר מעשור

ב"ה יש לכם כמה ילדים

ב"ה יש עכשיו עוד הריון

ב"ה בעלך טוב כפי שהגדרת אותו

ב"ה אתם חיים טוב.

אז הבסיס הזה הוא מאוד חשוב ומשמעותי - כי על גביו אפשר ביתר כוח ואמונה ותקווה לגעת גם בדברים שפחות הולכים חלק,

גם בדברים בהם יש פערים,

גם בקשיים.

אבל לפני ואחרי נזכור אותו, את הבסיס הטוב הזה.

וגם בתוך ההתמודדות עצמה עם כל קושי - גם אז נזכור אותו. כי יש בו הרבה מפתחות לשיפור ויציאה מהקשיים עצמם.

זו פשוט דרך ללכת בה.

זה לימוד.

ולפעמים הדרך מתפתלת, לפעמים עם מהמורות, אבל יש לכם ב"ה בסיס טוב, ואם מוסיפים לו עוד כלים טובים ועוד הבנה ועוד כמה דברים - אפשר בהחלט להגיע ליעד בשמחה ובאהבה אז איזה כיף!

2. "לפני כ6 שנים עשיתי איזה שינוי בחיים מאוד משמעותי בעידודו המוחלט של בעלי. שינוי שברעיון היה מאוד חיובי ואני מרגישה טוב איתו ממש ושמחה על כך.

כחלק מזה חל אצלי שינוי אישיותי שאני שמחה עליו.

הייתי בחורה מאוד כנועה ומאוד ילדה סוג ממושמעת. 

בעלי הוא אדם עם דעות מוצקות והוא מעט שתלטן. זה היה לנו בסדר כי אני קיבלתי את זה והוא לא איש רע ח"ו פשוט נהנה שמשהי שומעת בקולו ועוד בהתלהבות. 

עם השינוי שעשיתי התחלתי להעריך את עצמי יותר ולהוקיר את הדעות של עצמי וזה יוצר קויש מאוד גדול כרגע בזוגיות. קושי שהולך ומחמיר. 

זה יוצר מריבות רבות ביננו, דברים שלא היו בשנים קודמות. אני לא רוצה להיות רעה אליו הוא איש ואבא נהדר. אבל הוא החלטי מאוד וכל פען שאני לא בדעתו הוא מנסה לשכנע אותי באובססיביות לשנות את דעתי.

לפעמים אני שותקת ולפעמים אני עונה. "

כאן בסעיף הזה יש רובד חשוב מאוד להבנה יותר עמוקה של כל מה שקורה בחייכם.

גם הבנה יותר עמוקה עלייך,

גם הבנה יותר עמוקה על בעלך

וגם הבנה יותר עמוקה על הזוגיות שלכם, ועל הדנמיקה הזוגית שמשתנה ב6 שנים האחרונות.

אני חושבת שיש המון מה להאריך בסעיף הזה, וששניכם תורכלו להירתם מאוד ע"י העמקה ובירור לעומק בכל מה שקשור כאן.

ולא רק בפן האישי, אלא גם בפן הזוגי.

כי מה שאת מתארת זה בעצם נעשה כאן שינוי.

שניכם הייתם רגילים לדינמיקה X, ובתוכה יכול להיות שאת לא הרגשת הכי טוב, בגלל אותו דפוס שכתבת שהיה כנוע יותר, אבל עדיין הסתדרתם בתוכה,

ואז עשית תהליך אישי שגרם וגורם לך לשנות את התנועה בנפש מעמדת כניעה וריצוי - לעמדה של יוזמת, מחליטה, אקטיבית, עם דעות ועמידה עליהם.

ואז את בתוכך מרגישה המון המון דברים בכל התהליך הזה.

וגם בעלך - חווה את השינוי הזה בתנועה אצלךל

וכמובן כמובן שגם הזוגיות שלכם.

וזו מלאכת מחשבת לעשות זאת בצורה טובה שתגרום לכל הנפשות הפועלות להרגיש טוב.

לגרום לכל הנפשות הפועלות להרגיש שרואים אותם, שיש קשיבות לצרכים שלהם, שהם חשובים, ואהובים, ויקקרים,

ושאף אחד לא מרגיש שזה בא על חשבונו או שזה דורך לו/לה על צרכים כלשהם...

וההגעה הזו לנקודה שבה תרגישו כולכם כך - כרוכה בהחלט בדרך משותפת, זוגית, וגם אישית,

שבכוחכם להגיע אליה, אבל לא "שזה יפול מהשמים", אלא בעבודה. עבודה אישית וגם זוגית.

וחשוב לי גם להדגיש משהו נוסף שכתבת כאן -

שהשינוי עצמו היה בעידודו המוחלט של בעלך!

אם נחזור לסעיף הראשון - גם כאן יש המשך של אותו האור והטוב הזה שיש לכם בזוגיות,

בעלך עצמו עודד אותך לכך!

וכמו שכתבת - לא רק שאינו איש רע ח"ו,

אלא העדת עליו שהוא איש טוב

שהוא אבא טוב

וגם בנקודה הזו יש הרבה מה להעמיק אצל שניכם - כי יש בה לענ"ד עוד מפתחות להבנה איך מגיעים אל היעד הרצוי...

כרגע הריקוד הזוגי הזה בין שניכם - שהיה ריקוד בו בעלך המחליט - ואת המקשיבה, משתנה וגורם לחיכוכים ומריבות כי שניכם לא רגילים לשינוי הזה, כל אחד מתבצר בעמדה שלו,

התנועה שכ"כ חשובה ורוצה לפרוץ ממך החוצה - תנועה שאת מעידה שאת כל כך שמחה בה! של להיפתח יותר, להיות נוכחת יותר, להיות קיימת יותר, להיות בעלת קול יותר, להיות בעלת ניראות יותר, להיות החלטית יותר, להיות בנביעה מכיוון פנימה החוצה ולא רק מן החוץ פנימה - זו תנועה מאוד מאוד מבורכת. שחיכתה הרבה שנים לצאת,

ועכשיו היא רוצה לצאת "בכל הכוח", ואם היא תרגיש שאי אפשר - היא תזדעק! ותגיד - אני כאן!

ומנגד עומד בעלך היקר - שהוא אדם טוב, אך החלטי. אדם טוב שהורגל להיות זה שמחליט, שהורגל שאותה תנועה בנפש *שלו* של ההחלטיות - יכולה לבוא לידי ביטוי במלוא עוצמתה בזוגיות שלו, בלי לפגוע באשתו, ועם זרימה והרמוניה נפלאה עם אופיה של אשתו.

ופתאום,

הכל השתנה.

הוא כבר לא יכול לנהוג באותה הדרך.

יש פתאום התנגדויות

יש דעה הפוכה

יש שינוי

וזה מפחיד

וזה מבהיל

ולפעמים בנוסף לכל עומס החיים, ועוד דברים שעוברים בחיים, ומעוד כל מיני סיבות - זה כבר נראה מאיים עד כדי כך שגם התנועה שלו מזדעקת ואומרת היי! עד כאן! אל תיקחו לי את השליטה מהידיים! אל תשנו לי כאן כל סדרי בראשית!

וקורים עוד הרבה דברים כאן.

דברים עדינים עדינים

וגם דברים גדולים.

וחשוב לשים עליהם את הדעת.

וחשוב לתת להם מקום.

ולראות איך אפשר עם כל זה לצעוד *יחד* לדרך חדשה,

דרך שלישית שתהיה טובה *לכולכם*!

3.

"עכשיו מה שקרה שמוציא אותי מדעתי.

הוא נמצא המון שעות מחוץ לבית.

יוצא ב8 בבוקר וחוזר ב11 בלילה באופן קבוע

אנחנו גרים במקום צדדי יחסית ולא יכול לחזור במשך היום כי זה לוקח מלא זמן אז מעדיך להיות בחוץ ורק כך מספיק כל מה שרוצה, עבודה ותורה ועוד.

אני בהריון ובשעה כזאת נורא נורא עייפה.

בטח עם גידול הילדים.

אז קורה שאנחנו לא מקיימים יחסים נגיד מלא זמן

ולעיתי נדירות הולכים לישון ביחד.

הוא מרגיש שזו אשמתי ושאני צריכה לישון בצהרים.

אני מבקשת שוב ושוב שיחזור מוקדם יותר ואין מה לדבר. 

אז לאחרונה קצת מתוח ביננו כל אחד מאיתנו לא מקבל צורך מאוד בסיסי שלו.

בדר"כ שיננו מאוד מאוד נהנים וזקוקים לזה.

(בשבת זה גם לא קורה מכל מיני סיבות שקשה לי לפרט, אבל ברעיו דומה לשאר השבוע) 

כאן בסעיף הזה יש 3 דברים שונים:

א. הלו"ז וסדר היום של שניכם, וכל מה שכרוך בכך.

ב. הקושי בקיום יחסים בצורה שטובה לשניכם

ג. הקושי הנ"ל שנמשך גם בשבתות.

אז בואי ננסה לראות רגע בכל סעיף מה קורה:

א. הלו"ז של שניכם.

ואוו.

את:

בהריון - שזה כבר לוקח כמעט את כל האחוזים של האנרגיה שלנו. ממש אבל.

+ עוד ילדים - שאת מגדלת אותם רוב הזמן הפיזי בכמות - לבד.

+ כל עול הבית - הניקיונות, הבישולים, הכביסות, וכל השאר

+ טיפול איחשי שאת עושה שדורש המון משאבים, וגם כוחות נפש, וגם שינוי עצום שאת עושה שגם שהוא מבורך יכול גם מאוד להתיש,

ואם את גם עובדת - אז גם זה.

ואם יש לך עוד דברים - אז גם אותם.

ובעלך:

יוצא כל יום ב8 וחוזר ב11!!! באופן קבוע!!!!

מכניס המון דברים של עבודה, של לימוד תורה, ועוד.

תראי,

רק מלכתוב את הדברים היבשים הללו אני בקושי נושמת בצורה רגועה.

כי באופןו קבוע לא להיות בבית *כל כך* הרבה זמן!

ובאופן קבוע להיות אחראית בלעדית על כל מה שאת עושה, כולל הליות בהריון וכולל כל מה שכתבתי עלייך - זה פשוט עמוסס!

וקשה!

קשה קשה קשה

***המציאות הזו עצמה*** דורשת ליבון ובירור

זו לא מציאות שבטווח הארוך והקבוע טובה לכם,

ועובדה שכתבת בכותרת שנמאס לך ובעיקר קשה...

איך לא יקרה?

זו מציאות שהייתה מתישה כל זוג באשר הוא!

כל אישה וכל איש!

הייתי חושבת ברצינות על לחשוב מה אפשר להוריד כאן.

אם חייבים עבודה,

אז לראות האם אפשר להוריד אפילו בקצת את השעות.

אם חייבים לגור באותו מקום - אז לראות איך אפשר לקצר את זמני הנסיעות.

לראות אם אפשר להוריד קצת מהזמנים של לימוד התורה (לא כי חס ושלום היא לא חשובה - פשוט הזוגיות שלכם והבית שאתם בונים חשובים לא פחות, והאושר שלכם, והשלמות של כל הבית הזה הוא הוא קיום התורה עצמה!!!)

לראות אם אפשר לעבוד קצת מהבית,

לראות אם אפשר להביא לך עזרה בבית, בין אם עזרה בניקיון ובישולים

ובין אם עזרה בדמות עוד ידיים של נערה וכדומה, או בייביסיטר שתוכלי לנוח כמה שיותר וכן הלאה

אבל לזכור - גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך - זה משתלם!!!

זה משתלם לך

זה משתלם לכוח ולשמחה ולרוגע שלך

זה משתלם לבעלך

זה משתלם לרוגע ולשמחה שלו

זה משתלם לזוגיות שלכם

זה משתלם לקירבה ולזמן הזוגי שלכם

זה משתלם לילדים שלכם 

שזוכים בהורים שמחים, קרובים, אוהבים

שזוכים במודל זוגי והורי ואישי מדהים של איזון נכון, של סדרי עדיפויות, של לא להתאבד וללכת לאיבוד ולטבוע...

ובאמת באמת שזה משתלם לכולם!

חס ושלום, רק לצורך התרגיל המחשבתי - גירושין עולים הרבה הרבה הרבה יותר.

ובגירושין בעלך יהיה חייב למצוא זמן הרבה הרבהה יותר רחב מאשר עכשיו כדי להיות עם הילדים

וכל סעיף במה שכתבת - בפרידה ח"ו הכל יהיה יותר יקר, יותר קשה וכן הלאה...

אז למה שלא נדאג לעצנו כבר עכשיו ולא נחכה להיות עם הלשון בחוץ?

הרי כל שעה שאתם מרוויחים עכשיו לזוגיות שלכם, לעצמכם - זו לא רק שעה של 60 דקות בזמן, זו שעה של חיים!

חיים!

של חיים לזוגיות

של חיים לילדים שלכם

של חיים לעצמכם

זה כ"כ כ"כ כ"כ חשוב

הייתי ממש חושבת, ופותחת עוד את הראש וחושבת, על כל מה שיכול לעזור ולהוסיף לכם זמן של ביחד וזמן של איוורור ורוגע בבית!!! בכל מחיר שאפשרי לשלם!!!

ב. כפועל נגזר מסעיף א'. כמובן שגם קיום היחסים נדחק לפינה במציאות הכה קשה ועמוסה הזו... 

וטיפול בסעיף הקודם יגרום גם לשיפור בסעיף הזה.

כי כרגע גם שכאילו "יש זמן" - אין באמת זמן.

כי אין כוח

כי מותשים

כי הריון

כי...

כי...

כי...

וממש לא בתור תירוצים!

אלא כי זו מצאיות *באמת* קשוחה!!!

אז לפנות זמן לכך!

לעשות הכל כדי שיהיה מרחב זוגי עבורכם,

שעה בשבוע שהיא הביחד שלכם,

שתדברו, שתביטו בעיניים, שתנשמו רק את השקט הזה ואחד את השנייה, וכמובן שגם קירבה פיזית אם תבחרו בכך.

אז אם זה אומר כן לישון לפני, ולקחת עזרה בתשלום כדי שזה יקרה,

ואם זה אומר שהוא יום בשבוע חוזר מוקדם,

או יום בשבוע מגיע שעה מאוחר יותר לעבודה ואתם מפנים לכם שעה בבוקר,

או, ופה עוברת לסעיף ג:

ג. השבתות.

כתבת שגם בשבת זה לא אפשרי מכל מיני סיבות.

אני בטוחה שהן סיבות טובות. בטוחה.

אבל רגע.

הזוגיות שלכם הכי הכי חשובה

הביחד שלכם הכי חשוב

בית הזה, הבית המשותף שבניתם הוא הוא הכי חשוב.

והילדים הכי חשובים.

אז כל סיבה שהיא - היא תדחק אח"כ.

כל המעגלים החיצוניים לבית שלכם - יחכו.

אפילו יבוטלו. 

העיקרשהבית שלכם ישאר שלם ושמח.

זה *באמת* העיקר.

איך אומרים? חייך קודמים לחיי חברך...

ושהקב"ה בכבודו ובעצמו מוחק חלילה את שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לבין אישתו

ושאפילו ספר תורה! מוכרים עבור שלום בית!!!

אז אם הקב"ה זז אחורה ואומר לזוג: אתם ראשונים!

מי אנחנו שנשים את הזוגיות שלנו לא במקום הראשון?!

אז לפנות לכם בשבת, או מוצאי שבת, או כל זמן אחר זמן שהוא שלכם!

שזה יצוק בבטון! וקבוע!

א-ת-ם הכי חשובים!

ואדרבא,

מתוך מקום מלא,

מלא בזוגיות,

מלא בפן האישי,

משם אפשר אפילו *עוד יותר* להעניק לכל המעגלים האחרים

כי כשאנחנו ריקים יש לנו כוחות ואנרגיות מאוד מוגבלות גם להעניק לאחר...

4.

השבת היה לנו ויכוח מטופש ביותר בנושא המקצוע אותו תלמד ביתנו הגדולה, בת 10 בסך הכול!! והוא ביקש שאני לא יגיד לה את דעתי כי ככה היא לא תעזה מה שנראה לו.

חתמתי את הויכוח שככה לי נראה ודי.

מאז הוא התכנס לתוך עצמו ולא מדבר

עכשיו יוצא שלא נתראה עד יום שלישי בבוקר!!

וגם לא נדבר בטלפון כי הוא עצבני עלי."

כאן יש את הנושא של חינוך בתכם.

שזה נושא בפני עצמו שהייתי מציעה לכם בזמן רגוע (ששוב - כל כך נחוץ לכם!!!!!) לדבר עליו יחד.

לשמוע

להשמיע

להקשיב

ולראות מהי הדעה *שלכם* אל מול זה.

ורק אחרי שיש לכם דעה משןתפת ומלובנת - לבוא איתה לביתכם.

ושוב לגבי מה שכתבת בהמשך - מציאות שבה לא יוצא לכם להתראות עד יום שלישי ואין לכם זמן אפילו לדבר כמו שצריך, ובאופן קבוע, היא מציאות שצריך לשים לב אליה ולנסות כל כל כל מה שאפשר בשביל לשנותה.

5.

"אציין שאני בטיפול אישי אבל תמיד זה לא מספיק... יש הרבה דבירם שמציפים וזה רק שעה בשבוע.

וטיפול זוגי לא ילך..

קשה לבעלי לקבל מאחרים. זה תוכנה שמאוד קשה לי איתה ונאלצת להתמודד.

אני מנסה כל הזמן לשמור על אווירה טובה,

אבל מאוד מתקשה לוותר כי הוא לא מסוגל אף פעם לתת את המקום הזה.

מה שכן אני מנסה פשוט לא להגיע איתו למקומות האלה של ויכוח ויותר לנהל את הדברים בחכמה אבל לא תמיד זה עובד.."

לגבי הטיפול האישי שאת עושה - אז כמו שכתבתי קודם,

זהו צעד חשוב ומבורך שאת עושה,

בעידודו המוחלט של בעלך,

וזה גם טיפול שדורש המון אנרגיות

כוחות

משאבים

כוחות של הנפש, שלפעמים ממש מותשים מכך

ועוד.

ויש גם עוד משהו שעלול לקרות בטיפול אישי. משהו שאם לא שמים לב, ולא פועלים כדי שלא יקרה, זה יכול לפגוע במקומות אחרים שאפילו לא חשבנו עליהם.

משהו שמכונה "סביבה לא אקולוגית".

הכוונה שאדם שמטופל רק הוא עצמו - וכל הטיפול מתרכז אך ורק סביבו - בכל התחומים ובכל הכיוונים,

לעפמים, כמובן כמובן שלא מכוונה רעה, אבל לפעמים הסביבה שלו "נפגעת".

כאילו זה לא "אקולוגי" כי הסביבה נפגעת.

למשל, הזוגיות עלולה להיפגע, או אדם אחר שמעורב.

כי ברגע שמתייחסים רק לאדם אחד בלי לקחת בחשבון את שלל הנפשות הפועלות בחייו - ולא רואים או שומעים אותם ומה הצרכים שלהם, ואיך משפיע אותו שינוי שהאדם עובר עליהם, ועוד הרבה הרבה דברים - זה יכול לפעמיפ לפגוע.

וחשוב להיות ערים לכך.

ומטפל טוב גם ידע להיות ער לכך ולהביא את האדם למצב שהוא שלם בכל התחומים, ולא שהוא מרגיש שהוא על גג העולם, אבל אחרים נפגעים הוא בסופו של הטיפול הוא מתגרש מאשתו שאהב אותה מאוד והיה לו טוב איתה אבל השינוי שעשה גרם לכך... (כמובן שלא מדברת על מצב שבו אדם הגיע להחלטה שזה הדבר הנכון לעשות, אלא מדבר על מצב של סיבה לא אקולוגית כמו שכתבתי, ששם עצם המירכוז אך ורק באדם עצמו גרם לכך, ולא משהו אחר...)

אז גם כאן הייתי מנסה לראות - איך אפשר שאותו השינוי המבורך שאת עוברת - ישוקף בצורה *הנכונה* לבעלך,

יתווך בצורה הנכונה לבעלך,

איך הזוגיות שלכם לא רק שלא תיפגע, אל אתצמח מאותו שינוי מבורך

וזה לגמרי אפשרי! ולכן חשוב לשים על כך את הדעת.

כתבת גם שטיפול זוגי לא ילך - 

אך אולי כדאי לחשוב על אפשרות שתעבדי עם המטפלת (אם היא עוסקת בכך) גם בטיפול זוגי-אישי, ז"א שרק את נמצאית שם, אבל הטיפול הוא גם על הזוגיות והצד השני,

או למצוא כתובת נוספת לשם כך, או לחשוב על דרך כן לגייס את בעלך לכך בכל מיני דרכים עוקפות התנגדויות שיכולות להיות,

או כל דרך אחרת בה את תרגישי באופן שלם שהסביבה היא כן אקולוגית וכי יש מענה גם לפן האישי וגם לפן הזוגי...

ולגבי המשפט האחרון שכתבת (שציטטתי אותך בסעיף זה) - שאת מנסה מראש לא להגיע למקום של ויכוח אבל לא תמיד זה עובד,

שאת מנסה כל הזמן לשמור על אווירה טובה,

שהמקום של בעלך לוותר הוא מקום שקשה לו

וכן הלאה -

אז חשוב לשים כאן לב שאתם בסופו של דבר בני אדם. גם הוא, גם את.

את אנושית.

כמה אדם יכול לבלוע?

בסוף זה מתישהו יתפוצץ...

גם אם תנסי ללכת מסביב, ולנסות כך, ולנסות כך, ולא להגיע לנקודה הסוערת - בסוף זה איכשהו ימצא אותך. זה טבע הדברים...

לכן צריך ללמוד כלים איך לצאת ממריבות ומאותן הנקודות הבוערות במרכז, ולא ללכת סביב, אלא לגעת בהן במדויק.

מצב כזה יביא לכם הרבה שלווה, כי תדעו להתמודד גם עם המקומות הפחות נחמדים שבחיים בכלל ובחיי הנישואין בפרט, ותכולו לגדול יחד, ולא לפחד מכל מיני מצבים, אלא לצלוח אותם למרות המורכבות שבהם.

ומצב כזה שבו תגעו בדברים לעומק והם לא "יטוטאו מתחת לשטיח" - הוא מצב שיהיה בריא יותר עבורכם כמובן גם לטווח הרחוק...

ולסיום רוצה להתייחס קצת (כמה שזו מגילה וחפירות, זה באמת קצת, כי אלו חיים שלמים בסופו של דבר וכן חשוב לראות את התמונה המלאה והרחבה ולבחון את כל הדבריםפ לעומק בצורה מסודרת...)

לנקודה של הפגיעה ששניכם מרגישים כרגע, במונעת מכם גם להגיע לקירבה פיזית.

תראי יקרה,

זה נראה כעת ששניכם בעמדה של מגננה.

ששניכם פגועים.

ששניכם מרגישים: למה בעלי/אשתי לא עושים את הצעד לקראתי?

למה לא רואים אותי? מה, לא אוהבים אותי? מה, אני לא חשוב/ה?

ומה שזה גורם לכל אחד מכך, זה להשתבלל עוד יותר בתוך עצמו.

ואם את מציעה לבעלך שיחזור מוקדם כי את עייפה ב11 -

הוא אל שומע את ה"אני עייפה ב11", הוא שומע את ה"נו, יאללה, רק אתה תעשה כאן מאמץ, במילא אתה לא חשוב לי וזה רק כדי לסמן וי" -

שנאי בטוחה שלא את חושבת ככה וגם הוא לא חושב ככה!!!

זה פשוט ש*הפגיעה* יכולה לומר לו את המילים הללו ולהכניס לו את המחשבות הללו לראש!!!

כי כשאנחנוט פגועים - המחשבות יכולות לרוץ ולרוץ בדמיון עד למקומות הכי הזויים והכי חשוכים שיש...

אפילו אם אין בינם לבין המציאות שום קשר!!!

אז אם המחשבות הללו, שנובעות מהריוחק שנוצר ביניכם כרגע, וזה כמו מעגל שמזין את עצמו -

אתם רחוקים -

אתם פגועים -

הפגיעות גורמת עוד יותר להיסגר ולהשתבלל ולהתרחק -

גם הקירבה הפיזית מתרחקת ולא קיימת -

ואז שוב ריחוק רגשי יותר גדול -

ושוב ושוב

וחוזר חלילה

וכך כל אחד מכם בפני עצמו נמצא בתוך מעגל הרסני שכזה!

גם את!

וגם הוא!

וכדי להתחיל ולצאת מהמעגל הזה,

ולהיכנס לתוך מעגל חיובי,

צריך לעשות כאן שינוי!

צריך לשקף לשני שהוא אהוב!

שרוצים בו

שבוחרים בו

שאוהבים אותו

שחושקים בו

(ובה כמובן)

אם תצליחו להגיע לדון במקרה בצורה ניטרלית ונקייה מכל המטענים שהצטברו סביב זה - תוכלו להצליח ולגעת בנקודה המהותית ולפתור אותה.

כי עכשיו הפגיעות גורמות לכם ללכת סביב סביב ולהיות עסוקים רק במטענים ובכלל לא בדבר עצמו, בשורש, במהות...

אם תצליחי לשדר לבעלך שהוא אהוב

שהוא הכי הכי יקר לך

שאת אוהבת אותו,

מעריכה אותו

גאה בו על מה ומי שהוא

חושקת בו

רוצה אותו

כמהה אליו

גם בפן הפיזי, -

הוא יכול להתחיל ולקלף מעליו מטענים ולהתקרב אלייך

ואם בעלך ישדר לך עד כמה את אהובה

כמה הוא אוהבב אותך ואת יקרה וחשובה לו

כמה הוא משתוקק אלייך וחושק בך ורוצה את קירבתך

וכמה את מדהימה מדהימה בעיניו -

את תוכלי להתחיל ולקלף מעלייך מטנעים ולהתקרב אליו,

את כבר לא תשמעי "מה את לא יכולה לישון בצהריים?",

את תשמעי "אני כ"כ רוצה את הביחד איתך, את כל כך יקרה לי, וכרגע זה הפתרון שהראש שלי מביא לי כשאני חושב על זה, לכן זה מה שאני אומר, רק כי אני פשוט אוהב אותך וכמה אלייך!"

טוב, מרגישה שיכולה לכתוב עד ועד בכלל

אבל מפסיקה כאן,

ומאחלת לך, לכם את כל ההצלחה שבעולם!

אתם נשמעים זוג מקסים מקסים ואני בטחחה שיש בכם את כל מה שצריך כדי לגדול גם מזה ולהיות אפילו עוד יותר מדהימים יחד!

המון אהבה, קירבה, הבנה, שלום ושלווה שיהיו לכם תמיד 🙏❤🙏

נגמרו לי השמות זו מישהי ששמה את הלב בכל הודעה.

ממש מסירות נפש על שלום בית בישראל.

אישה מדהימה.

קראתי כבבר אתמול אבל לא הגבתי כי רציתי לקרוא שוב לפני שאני מגיבה.

ממש לקחתי מכאן דברים ואני ממש ממש מעריכה את הזמן שהקדשת לכתיבה באמת שאין לי מילים!

עזרת לי מאוד בחשיבה ובעוד..

איזה יופי אתם! מדהימים!

ובאהבה ❤

כל אחת ממש ממש נתנה לי כיווני מחשבה ורעיונות.

ב"ה כבר עזר לעשות שינוי קטן והבוקר הוא קם איתי ביחד והספקנו בבוקר לפני שיצאתי והיה ב"ה ממש נעים לשנינו!!

וגם מי שהגיבה לגבי העזרה- אז הוא עוזר הרבה בבית אפילו שהוא כל כך מעט זמן כי אני יוצאת מוקדם אז הבוקר זה שלו (כך שהוא רואה את הילדים שעה בכול בוקר וזה בהחלט בסדר להם...)

וגם תמיד משאיר בית מסודר פיקס! ומריץ את הכביסות ובימי שייש ומוצ"ש עוזר מלא אז זה לא שהכו עלי ב"ה באמת מנסה לקת חלק ומבין שחוסר הנוכחות שלו צריך להשלים בשעות אחרות.

בעז"ה החלטנו שננסה לפחות פעם בשבועיים שהוא יקדים ערב אחד, עדיים לא יודעים בדיוק מה כי יש לו מחוייבויות...

כם מי שהציעה מעבר דירה, זה אכן דבר שאנחנו מצפים ומייחלים לו בעז"ה אבל כרגע יש לנו בעיה עם למכור את הדירה אז אנחנו מחכים עוד שנה שנתיים ואז נוכל לעשות את השינוי אבל גם עד אז אנחנו רוצים חיים כמובן

ותודה לכל ימי שהבינה מאוד מאוד הקל עלי.

ואגב הוא הכי לא משווה עם חברים את המצב (לצערי) הוא פשוט רואה אותם נשארים איתו או באים לשיעור שלו אחרי עבודה וכ' אז הוא מסיק מכך את החיים שלהם אני תמיד אומרת לו שיברר שוב...  

גם מיעור מרב זה לא בשיוק אופציה תחשבי על משהו חילוני בהקשר הזה הוא מאוד עצמאי בעלי וסומך על עצמו... גם לאנשי מקצוע מתקשה להקשיב, וכרופא אמר לנו שהילד צריך משקפיים הוא הלך לברר אצל כל מיני אנשים עם צריך עשות הו אצריך כל דבר להחליט בעצמו... אבל ב"ה באמת עושה עבודה על הזוגיות וגם הוא מבין את השינוי שאני עוברת.

ממש ממש עזרתן לי ואני הרבה יותר בטוב היום ויכולה לראות גם את הדרך שהוא עשה ב"ה!!

תודה ממש!

לכו בכוחכם זה מחיל אל חיל

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

האמת שאצלנו זה קרה ביחד עם זה שנהיה קשה מידי להשכיב את כולם ביחד (יותר מידי אנרגיות ביחד, או מריבות וכדו'). אז אמרתי לגדולה כשאני משכיבה את הקטנים יותר אני מרשה לה לקרוא בינתיים משהו בסלון, ואחר כך היא תלך לישון. זה יצא נוח והקטנים הרגישו שהם מרוויחים כי אני משכיבה אותם ולא אותה.

אצלך נשמע שהמצב אחר.

אולי הייתי מגדירה את זה כמשהו שתלוי בגיל. מגיל 9 (תתאימי לגיל הרלוונטי) אפשר ללכת לישון בשעה x. גם כשאתם תגיעו לגיל הזה תוכלו ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר.

אני מבינה אותך.

לפעמים הבת שלי כן מנסה לדבר איתי, ולא תמיד מתאים לי...

אבל מצד שני אין לה באמת הרבה הזדמנויות לדבר איתי לבד בלי עוד מאזינים ברקע.

אז לפעמים אני מחליטה לוותר על הזמן שלי וכן לשמוע אותה ולדבר קצת. והרבה פעמים בשלב מסוים (או כבר בהתחלה, אם אני באמת לא מסוגלת) אני מסבירה לה שאחרי יום שלם שאני בעבודה, אני צריכה עכשיו קצת שקט ומנוחה, והיא בדרך כלל מכבדת את זה.

חשבתי על משהו אחר לגמרי, מאיזה גיל הילד הולך לישון אחריכן...

פה חגיגה, יש לפחות 3-4 ילדים שבאופן קבוע בבין הזמנים ישנים אחרי שאני הולכת לישון...

ולשאלתך, אצלי מגיל 0 כל ילד הולך לישון שמתאים לו, לפעמים הקטן שעוד ישן צהריים הולך לישון לפני הגדול והכל טוב. אבל אצלנו מאז ומעולם כל ילד הולך לישון בנפרד ואני לא השכבתי אף פעם את כולם ביחד

באופן כללי הם יודעים שכל ילד מקבל את היחס שמתאים לו ואני לא צריכה לתת דין וחשבון למה כל אחד ישן בשעה אחרת

בשקט עם ספר בתנאי שמסיים לקרוא, מתאגגן והולך לישון בשעה מוסכמת. את כבר הולכת לעינייך ולא מתעסקת יותר. מרגילים את הקטנים שהגדול מתארגן אחריהם ובכלל לא נכנס איתם לחדר כשהם מתאגגנים.

מעסיקים את עצמם בשקט עד השעה 8וחצי שאז זה הזמן שהם ישנים

לי הם לא בסלון..בעבר היו בחדר עם עצמם אז פשוט קראו או שיחקו בשקט בחדר ואז הלכו לישון לבד ב8וחצי.

הם גם מתארגנים לשינה יחד עם הקטנים..פיג'מות צחצוח שיניים וכו..

כיום יש איתם עוד קטן בחדר אז הם הולכים לחדר אחר שפנוי.

הכלל אצלינו שהסלון בערב הוא של אמא ואבא

הגדול יותר הולך לישון יותר מאוחר אבל גם הוא קורא או מעסיק את עצמו

לא מעלימה את זה מהאחים הרטנים זה לא יעבוד

אבל הם יודעים שיש כזה גיל ..ואז יהיה גם להם מותר

לילדה בת 7 שצמודה לאחות מעליה

אני מדי פעם מרשה גם כדי לפרגן לה..בערך אחת לשהוע

קצת יותר מאתגר איתה כי קשה לה לשמור על שקט.. היא יכולה לצעוק-לבכות-לדבר -לצחוק בקול רם מדי לפעמים..

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע