חשוב לך שבעלך ילמד תורה - האם הכוונה היא שיהיה אברך כל חייו, או בכמה שנים ראשונות? אכפת לך אם זה הסדר או גבוהה?

(בעיניי זה משליך גם על הבחירות שלך - נניח איזה מקצוע ללמוד).

יש הרבה מאוד רווקים, ואת לא תצאי עם כל אחד מהם. כמובן שיש עניינים כמו רמה דתית, גיל וכאלה שמשמשים מסנן ראשוני.

כדאי להגדיר סגנון - את יכולה אפילו לתאר לעצמך איך יראה בעלך. נניח - מבחינה חיצונית: האם הוא ילבש כיפת צמר\כיפה סרוגה? חשוב לך שהוא יהיה גבוה ממך? פאות? זקן?

מבחינה מעשית: אחרי שירות צבאי (או לאומי)? פטור משירות צבאי? לומד תורה במקום שירות צבאי? מגורים? (תסכימי לצאת עם מישהו שלומד בישיבה באילת)?

ומבחינת אישיות: שקט? מרכז העניינים? מישהו שמתעניין בתחביבים שאת מתעניינת בהם? מישהו זורם? חוש הומור חשוב לך?

עם מי מדברים?

לא תמיד ההורים הם הכתובת הכי נוחה (אבל בד"כ יש להם ניסיון חיים). חוץ מנגיעות אישיות שהם רוצים להיות סבא וסבתא, הם בטח גם רוצים בטובתך.

אפשר לשתף חברה, ואפילו לקחת חברה ולהיות איתה פתוחה יותר. צריך ללמוד ליצור קשר. אבל קחי בחשבון שכנראה שלחברה אין הרבה ניסיון, וזה יהי יותר פריקה והקשבה מאשר לתת משהו מעשי. יש שדכניות שמלוות אותך, שאפשר לדבר איתן אחרי כל פגישה ולנתח את מה שהיה. אפשר גם ללכת ליועצי נישואין.

לגבי עבר אפל - זה מאוד תלוי מה זה. קחי בחשבון שרוב מוחלט של הקשרים נגמרים ב-3 דייטים או פחות, ויש דברים שאומרים להגיד אחרי 3 דייטים. כדאי להתייעץ עם דמות חינוכית שאת מכירה וסומכת עליה, ולקבל הנחייה מתי ואיך לספר.

יכול להיות שהדבר הזה ידייק לך גם את ההצעות - את יכולה לנסות לחשוב איזה סוג של אדם לא ישלול הצעה כזאת על הסף, ולחפש אותו.

מקווה שעזר. בהצלחה 

להשאר עם תנאי סף. זאת דעתי.

מה שכן, אפשר לשמור רשימת תנאי סף גמישה - למשל אם את רוצה מישהו עם זקן וגבוה, את תסתפקי באחד משני הדברים. או לומד תורה כל היום, תסתפקי בחצי יום, אם יש לו מעלות אחרות שמחפות על זה.

עם מי מדברים - עם אין לך אנשים לדבר איתם, תמצאי בלי קשר לזוגיות.

עבר אפל - המקובל הוא "פגישה שלישית", כלומר כשהקשר כבר מקבל נפח, אבל עדיין יש נוכחות עיקרית של מבט רציונלי

רק שאלה- מה פירוש :"תמצאי"? 

איך מוצאים עם מי לדבר??

הרי בכל תכונה יש יותר ופחות

אז אם אנחנו מחפשים אדם שיהיה משמעותית מעל הממוצע בכל החמש, זה לא ממש ריאלי

בקיצור, רשימה כזאת תהיה ממש מוזרה

אבל הקונספט ככלל לא מובן לי. בן אדם הוא לא "נדיב", "מוביל", "גבוה". יש לו מידה מסוימת של כל מידה (לכן זה נקרא מידה...). ולהחליט על אחוז מדויק זה חסר טעם

היא עוזרת יותר לקלוע.

אם מישהו יחסית ביישן בחברה אז זה יכול להיות משהו ייחודי.

אם מישהו מאוד פלספן/מחושב אז יכול להיות משהו ייחודי.

אם מישהו הוא מאוד תוסס ובעל נוכחות זה יכול להיות משהו ייחודי.

האם זה אומר שרק הוא כזה? לא. אבל במדד החברתי הוא יהיה בין היותר ביישנים/מחושבים/חברותיים אז זה מספיק ייחודי.

האם זה 60% או 70%...? זה לא דבר שאפשר לציין באחוזים. מה שעולה ראשון לראש זה מה תופס.

הגיוני שאם יהיו מספר נקודות משותפות ייחודיות יהיה יותר סיכוי לשיח משותף.

אני חושב שהתיחום של אדם לתכונות החריגות שלו היא טעות אסטרטגית.

השאלה היא לא במה הוא מובחן יחסית לקבוצת ההשתייכות שלו, אלא איך הוא יוצר קשר איתם, כלומר איך *היא* תחווה את הבחור הזה. יכולות להיות שתי בנות שונות לגמרי שיחוו את אותו בחור באופן שונה לחלוטין.

זה נכון, שהקשר הראשוני הוא דרך התכונות המובחנות. אז יש משהו בזיהוי לפיהן. אבל זה מאד מוגבל ומצומצם.

ואני חושב שזה מסנן נחמד ויעיל ויחסית קולע..

בדר"כ אנשים שהם יחסית ביישנים לקבוצת ההשתייכות שלהם מתחברים לאנשים שהם ביישנים יחסית לקבוצת ההשתייכות שלהם. ברור שתכונה אחת לא מספיקה כדי לייצר פה השערה טיפה יותר רצינית אבל אם יש דמיון בעוד נקודות זה הסיכויים גודלים.

אם יש לך מסנן יותר טוב עוף עליו

אני אישית חושב שהמון - ממש המון - קשרים מדהימים יכולים להתפספס ככה, כי הקטלוג מראש הוא יחסית שטחי, וזה שטחי בריבוע כי יש כאן שני צדדים...

הגישה הנכונה בעיני היא לשמוע איך אני מרגיש כשאני שומע את רשימת התכונות של האדם. איזה דמות זה נותן לי. זה לא שטחי, אבל זה כן עלול לפספס בענק. מצד שני, אני מרגיש שאני יודע את מי אני הולך לפגוש (אני לא יודע, אבל אני מרגיש שיודע, והתחושה כאן היא גורם חשוב מאד ודומיננטי)

זה לא דרך כדי 'לסנן' הצעה (דהיינו לדעת שהצעה לא מתאימה) אלא זה דרך אחת לבדוק מה כן מתאים ("הנה, מצאתי משהו").

זה בדיוק גם מה שאני מכוון ל'רשימת תכונות' - מה רושמים ברשימת תכונות? את הדברים הייחודיים. מה שלא ייחודי לא מקבל משמעות ברשימת תכונות.

ככה אני גם מנסה להציג את עצמי כדי שהכרטיס יגיד משהו משמעותי

בכללי, האתגר בלבחון הצעות בעיקר מעסיק מהצד החיובי (למה כן) ולא מהצד השלילי (למה לא)

אני אשת אברך (חרדית), ממש כיף לראות שיש בנות ששמות לימוד תורה גבוה ברשימה

העם שלנו צריך נשים כמוך ובזכותך ניגאל

דבר שני - לגבי העובדה שיש לך לב רגיש וכו

התפיסה שלך שגויה: בעל הוא לא מקרה סעד, אתם משלימים זה את זו ובונים בנין לתפארת בעז"ה

הוא צריך להיות בעל יכולת לתרום לך במידה זהה ליכולתך לתרום לו

כמובן שאת תתני דברים מסוימים לקשר והוא יתן דברים אחרים

(נניח את חום ורגש והוא הגיון וחוכמה)

אם יש לך לב ויכולות לסייע לאנשים זה מצוין - לכי ללמוד מקצוע מתאים ועיזרי להרבה אנשים

כדי להמנע ממצב שאת נסחפת אחר ליבך - בררי הייטב לפני שאת נפגשת, גם לגבי הרקע של הבחור, משפחתו, חוסנו הנפשי וכו

(א. זה המון בזכות מוסדות שהייתי בהם (הם נחשבים לה-"דוסים"בציבור), וגם אם חושבים על זה,תכלס- עוברים דברים בחיים.אז לא משנה מה נעבור, העיקר שלא נעבור את זה לחינם! כמו שאמר מי שאמר-"עדיף למות בשביל לחיות...ולא לגלות אח"כ שחייתי בטעות"...)

(ב. צודקת בהחלט....אני מנסה לעבוד על זה... לכן אני חייבת לשתף מישהו מבחוץ כדי שהוא ישים לב אם אני לא מערבת רגשות של רחמים בבחירה)

א - כל הכבוד על השאיפה לבבות בית על יסודות התורה, זו באמת שאיפה נעלה. גם אם לאחרים נדמה ש "זו ממש מסירות נפש, ולא קל" ..וכו וכו'.  הגם שהמשפטים האלו נכונים.

תזכרי שתמיד יש נקודת פתיחה, ולא מעט דברים משתנים בנסיבות אלו ואחרות , לטוב ולמוטב. ולכן חשוב מאוד "לרצות" שרק ילמד תורה. קחי בחשבון שלא תמיד זה יצלח , ויתכן שעם השנים זה ישתנה, ולכן באמת חשוב לרצות את המקסימום [כן, כמו במשא ומתן], ולהתפשר במעט, רק אחרי החתונה. בטח לא לפני, שאז הדרך לרדת במספר השעות היא ממש קצרה.

ב - לעניין ה"עבר". בזמנו ענה על כך הרב שמואל אליהו [כמדומני] - שמספיק ליידע שהיית פחות חזקה או פחות מזה [לדוגמא כמובן]. והוא כבר יבין לבד. אין צורך ולא חובה לפרט.  וגם זה כמובן, רק , אולי בפגישה השלישית, בטח לא לפני.

בהצלחה רבה

אני עשיתי את הטעות הזו ובסוף נאלצתי להתגרש. 

כמו שרב אחד אמר לי- חתונה זה לא חסד. 

את לא יכולה להיות מטפלת/ אמא/ פפסיכולוגית/עו״ס של הבעל!

זוגיות זה שותפות, את צריכה לסמוך עליו ולראות בו דמות מתאימה להוביל את המשפחה. 

כתבתי מדם ליבי. 

מוזמנת לאישי אם תרצי. 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?