חשוב לך שבעלך ילמד תורה - האם הכוונה היא שיהיה אברך כל חייו, או בכמה שנים ראשונות? אכפת לך אם זה הסדר או גבוהה?

(בעיניי זה משליך גם על הבחירות שלך - נניח איזה מקצוע ללמוד).

יש הרבה מאוד רווקים, ואת לא תצאי עם כל אחד מהם. כמובן שיש עניינים כמו רמה דתית, גיל וכאלה שמשמשים מסנן ראשוני.

כדאי להגדיר סגנון - את יכולה אפילו לתאר לעצמך איך יראה בעלך. נניח - מבחינה חיצונית: האם הוא ילבש כיפת צמר\כיפה סרוגה? חשוב לך שהוא יהיה גבוה ממך? פאות? זקן?

מבחינה מעשית: אחרי שירות צבאי (או לאומי)? פטור משירות צבאי? לומד תורה במקום שירות צבאי? מגורים? (תסכימי לצאת עם מישהו שלומד בישיבה באילת)?

ומבחינת אישיות: שקט? מרכז העניינים? מישהו שמתעניין בתחביבים שאת מתעניינת בהם? מישהו זורם? חוש הומור חשוב לך?

עם מי מדברים?

לא תמיד ההורים הם הכתובת הכי נוחה (אבל בד"כ יש להם ניסיון חיים). חוץ מנגיעות אישיות שהם רוצים להיות סבא וסבתא, הם בטח גם רוצים בטובתך.

אפשר לשתף חברה, ואפילו לקחת חברה ולהיות איתה פתוחה יותר. צריך ללמוד ליצור קשר. אבל קחי בחשבון שכנראה שלחברה אין הרבה ניסיון, וזה יהי יותר פריקה והקשבה מאשר לתת משהו מעשי. יש שדכניות שמלוות אותך, שאפשר לדבר איתן אחרי כל פגישה ולנתח את מה שהיה. אפשר גם ללכת ליועצי נישואין.

לגבי עבר אפל - זה מאוד תלוי מה זה. קחי בחשבון שרוב מוחלט של הקשרים נגמרים ב-3 דייטים או פחות, ויש דברים שאומרים להגיד אחרי 3 דייטים. כדאי להתייעץ עם דמות חינוכית שאת מכירה וסומכת עליה, ולקבל הנחייה מתי ואיך לספר.

יכול להיות שהדבר הזה ידייק לך גם את ההצעות - את יכולה לנסות לחשוב איזה סוג של אדם לא ישלול הצעה כזאת על הסף, ולחפש אותו.

מקווה שעזר. בהצלחה 

להשאר עם תנאי סף. זאת דעתי.

מה שכן, אפשר לשמור רשימת תנאי סף גמישה - למשל אם את רוצה מישהו עם זקן וגבוה, את תסתפקי באחד משני הדברים. או לומד תורה כל היום, תסתפקי בחצי יום, אם יש לו מעלות אחרות שמחפות על זה.

עם מי מדברים - עם אין לך אנשים לדבר איתם, תמצאי בלי קשר לזוגיות.

עבר אפל - המקובל הוא "פגישה שלישית", כלומר כשהקשר כבר מקבל נפח, אבל עדיין יש נוכחות עיקרית של מבט רציונלי

רק שאלה- מה פירוש :"תמצאי"? 

איך מוצאים עם מי לדבר??

הרי בכל תכונה יש יותר ופחות

אז אם אנחנו מחפשים אדם שיהיה משמעותית מעל הממוצע בכל החמש, זה לא ממש ריאלי

בקיצור, רשימה כזאת תהיה ממש מוזרה

אבל הקונספט ככלל לא מובן לי. בן אדם הוא לא "נדיב", "מוביל", "גבוה". יש לו מידה מסוימת של כל מידה (לכן זה נקרא מידה...). ולהחליט על אחוז מדויק זה חסר טעם

היא עוזרת יותר לקלוע.

אם מישהו יחסית ביישן בחברה אז זה יכול להיות משהו ייחודי.

אם מישהו מאוד פלספן/מחושב אז יכול להיות משהו ייחודי.

אם מישהו הוא מאוד תוסס ובעל נוכחות זה יכול להיות משהו ייחודי.

האם זה אומר שרק הוא כזה? לא. אבל במדד החברתי הוא יהיה בין היותר ביישנים/מחושבים/חברותיים אז זה מספיק ייחודי.

האם זה 60% או 70%...? זה לא דבר שאפשר לציין באחוזים. מה שעולה ראשון לראש זה מה תופס.

הגיוני שאם יהיו מספר נקודות משותפות ייחודיות יהיה יותר סיכוי לשיח משותף.

אני חושב שהתיחום של אדם לתכונות החריגות שלו היא טעות אסטרטגית.

השאלה היא לא במה הוא מובחן יחסית לקבוצת ההשתייכות שלו, אלא איך הוא יוצר קשר איתם, כלומר איך *היא* תחווה את הבחור הזה. יכולות להיות שתי בנות שונות לגמרי שיחוו את אותו בחור באופן שונה לחלוטין.

זה נכון, שהקשר הראשוני הוא דרך התכונות המובחנות. אז יש משהו בזיהוי לפיהן. אבל זה מאד מוגבל ומצומצם.

ואני חושב שזה מסנן נחמד ויעיל ויחסית קולע..

בדר"כ אנשים שהם יחסית ביישנים לקבוצת ההשתייכות שלהם מתחברים לאנשים שהם ביישנים יחסית לקבוצת ההשתייכות שלהם. ברור שתכונה אחת לא מספיקה כדי לייצר פה השערה טיפה יותר רצינית אבל אם יש דמיון בעוד נקודות זה הסיכויים גודלים.

אם יש לך מסנן יותר טוב עוף עליו

אני אישית חושב שהמון - ממש המון - קשרים מדהימים יכולים להתפספס ככה, כי הקטלוג מראש הוא יחסית שטחי, וזה שטחי בריבוע כי יש כאן שני צדדים...

הגישה הנכונה בעיני היא לשמוע איך אני מרגיש כשאני שומע את רשימת התכונות של האדם. איזה דמות זה נותן לי. זה לא שטחי, אבל זה כן עלול לפספס בענק. מצד שני, אני מרגיש שאני יודע את מי אני הולך לפגוש (אני לא יודע, אבל אני מרגיש שיודע, והתחושה כאן היא גורם חשוב מאד ודומיננטי)

זה לא דרך כדי 'לסנן' הצעה (דהיינו לדעת שהצעה לא מתאימה) אלא זה דרך אחת לבדוק מה כן מתאים ("הנה, מצאתי משהו").

זה בדיוק גם מה שאני מכוון ל'רשימת תכונות' - מה רושמים ברשימת תכונות? את הדברים הייחודיים. מה שלא ייחודי לא מקבל משמעות ברשימת תכונות.

ככה אני גם מנסה להציג את עצמי כדי שהכרטיס יגיד משהו משמעותי

בכללי, האתגר בלבחון הצעות בעיקר מעסיק מהצד החיובי (למה כן) ולא מהצד השלילי (למה לא)

אני אשת אברך (חרדית), ממש כיף לראות שיש בנות ששמות לימוד תורה גבוה ברשימה

העם שלנו צריך נשים כמוך ובזכותך ניגאל

דבר שני - לגבי העובדה שיש לך לב רגיש וכו

התפיסה שלך שגויה: בעל הוא לא מקרה סעד, אתם משלימים זה את זו ובונים בנין לתפארת בעז"ה

הוא צריך להיות בעל יכולת לתרום לך במידה זהה ליכולתך לתרום לו

כמובן שאת תתני דברים מסוימים לקשר והוא יתן דברים אחרים

(נניח את חום ורגש והוא הגיון וחוכמה)

אם יש לך לב ויכולות לסייע לאנשים זה מצוין - לכי ללמוד מקצוע מתאים ועיזרי להרבה אנשים

כדי להמנע ממצב שאת נסחפת אחר ליבך - בררי הייטב לפני שאת נפגשת, גם לגבי הרקע של הבחור, משפחתו, חוסנו הנפשי וכו

(א. זה המון בזכות מוסדות שהייתי בהם (הם נחשבים לה-"דוסים"בציבור), וגם אם חושבים על זה,תכלס- עוברים דברים בחיים.אז לא משנה מה נעבור, העיקר שלא נעבור את זה לחינם! כמו שאמר מי שאמר-"עדיף למות בשביל לחיות...ולא לגלות אח"כ שחייתי בטעות"...)

(ב. צודקת בהחלט....אני מנסה לעבוד על זה... לכן אני חייבת לשתף מישהו מבחוץ כדי שהוא ישים לב אם אני לא מערבת רגשות של רחמים בבחירה)

א - כל הכבוד על השאיפה לבבות בית על יסודות התורה, זו באמת שאיפה נעלה. גם אם לאחרים נדמה ש "זו ממש מסירות נפש, ולא קל" ..וכו וכו'.  הגם שהמשפטים האלו נכונים.

תזכרי שתמיד יש נקודת פתיחה, ולא מעט דברים משתנים בנסיבות אלו ואחרות , לטוב ולמוטב. ולכן חשוב מאוד "לרצות" שרק ילמד תורה. קחי בחשבון שלא תמיד זה יצלח , ויתכן שעם השנים זה ישתנה, ולכן באמת חשוב לרצות את המקסימום [כן, כמו במשא ומתן], ולהתפשר במעט, רק אחרי החתונה. בטח לא לפני, שאז הדרך לרדת במספר השעות היא ממש קצרה.

ב - לעניין ה"עבר". בזמנו ענה על כך הרב שמואל אליהו [כמדומני] - שמספיק ליידע שהיית פחות חזקה או פחות מזה [לדוגמא כמובן]. והוא כבר יבין לבד. אין צורך ולא חובה לפרט.  וגם זה כמובן, רק , אולי בפגישה השלישית, בטח לא לפני.

בהצלחה רבה

אני עשיתי את הטעות הזו ובסוף נאלצתי להתגרש. 

כמו שרב אחד אמר לי- חתונה זה לא חסד. 

את לא יכולה להיות מטפלת/ אמא/ פפסיכולוגית/עו״ס של הבעל!

זוגיות זה שותפות, את צריכה לסמוך עליו ולראות בו דמות מתאימה להוביל את המשפחה. 

כתבתי מדם ליבי. 

מוזמנת לאישי אם תרצי. 

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.