כבר שנים- כמעט 8 שנים שיש לי איזה התמודדות עם סיטואציה שחוזרת ונשנית.
בגיל 21 קרה משהו בחיי שגרם לתפנית דרמטית.
מאז ועד היום (גיל 29) אני מרגישה מבולבלת.
כל פעם שאני רוצה לעשות משהו אני מוצפת רגשית.
מתחילה דבר זה...ועוצרת..וקופצת לדבר הבא...ועוצרת.
בכנות, אגיד שאני מרגישה 'שיש לי אור בלי כלים'
אני מתחילה לקרוא משהו...שמה לב שיש התלהבות ובום. משהו בולם אותי.
זה מציף אצלי המון תסכול.
אני יודעת שהפתרון לזה זה לקחת דבר אחד..ולעשות אותט עד הסוף.
העניין הוא שאין דבר כזה לעשות משהו עד הסוף- כי אין סוף!!
ומצד שני, כאשר אני עושה כמה דברים במקביל - הם נתקעים.
אחתום במשפט החכם: "אם לא תשנה שום דבר לא ישתנה".
פעם אמר לי אדם חכם, שלעיתים צריך עזרה מבחוץ כאשר מבפנים אינך יכול.
עזרתכם.
תודה מראש



