כשהשוטרים הסודנים תפסו את טשגר מולה היילו, יהודי מאתיופיה שעשה את דרכו ברגל מאתיופיה לסודן, הוא ניסה לשכנע אותם שאין לו כל קשר ליהדות או לישראל. כשהם שאלו אותו לשמו הוא ענה בביטחון: "מוחמד מולה" ודיבר אליהם בערבית.. מנסה להסתיר את עובדת היותו פעיל "המוסד"...
בשנות ה80 עשה את דרכו גל גדול של יהודים מאתיופיה לכיוון סודן לאור הבשורה שמשם ניתן לעלות לארץ ישראל. לאורך כל הדרך היה אסור להם להזדהות כיהודים (מכיוון שליהודים היה אסור לצאת מאתיופיה) וגם כשנאלצו לקבור את המתים מהמחלות והרציחות, נאלצו לעשות זאת יחד עם המתים הנוצריים והמוסלמים, מפחד שיזהו את בני המשפחה שנותרו בחיים.
טשגר עשה גם הוא את הדרך עם משפחתו לסודן. אך בשונה מרבים מהיהודים שהגיעו אליה ולאחר מכן עשו את דרכם בסיוע שליחי המוסד לעבר ארץ ישראל, טשגר בחר להישאר במדינה ולסייע לשליחי המוסד להעלות את היהודים המגיעים למדינה, בדיוק כמוהו.
המשימה שלו הייתה לאסוף אותם ממחנות הפליטים ולרכז אותם במספר בתי מסתור. כאשר הבתים היו מתמלאים, טשגר וחבריו היו יוצרים קשר עם אנשי המוסד, ואלו היו מגיעים לאסוף את היהודים לקראת הברחתם מסודן (בסירות, במטוסים ועוד).
כאשר הגיע טשגר באחד המועדים לבית המסתור, ארבו לו שם שוטרים סודנים. לשאלתם מה הוא מחפש, ענה טשגר שהוא מסתובב בעיר ומחפש עבודה לעצמו. השוטרים שהגיעו עם מודיעין מוקדם, שאלו אותו אם הוא בא לחפש עבודה בישראל...
טשגר הכחיש מכל וכל, ונכלא בבית המסתור עצמו. במשך הימים הבאים, יהודים שעשו את דרכם לעבר בית המסתור, בלי לדעת שהמקום "נחשף" נעצרו בזה אחר זה. חודש שלם שהה שם טשגר בתנאים קשים, ולבסוף, אחרי שביקש ללכת לשירותים, הצליח להימלט מהשומרים, ועשה את דרכו הפעם, חזרה לעבר אתיופיה.
אך מיד כשהגיע לאתיופיה נעצר כששוטרים מקומיים החזיקו תמונה שלו וזיהו אותו. טשגר נשלח לכלא ועבר שם חקירות קשות, מכות ועינויים בנסיון לחלץ ממנו את מיקומם של שליחי מוסד, יהודים שמסתתרים במחנות הפליטים ופעולות שמתנהלות לגבי העלאת יהודים.
לאורך כל החקירות הוא הכחיש ולא חשף אף פרט מידע, והמשיך לטעון ששמו הוא מוחמד מולה, מוסלמי שבא לחפש עבודה. לבסוף החליטו החוקרים לתלות אותו מהתקרה. הם כרכו סביבו את החבל הקשור מהתקרה כאשר הוא עומד על השולחן. לאורך כל הזמן הזה המשיך טשגר להכחיש כדי לא להפליל יהודים אחרים.
השולחן נדחף, ולהפתעת כולם החבל נקרע. גם בפעם השניה זה קרה, ובפעם השלישית, אמר החוקר "זה כבר מן אללה - אסור לתלות אותו". טשגר נשלח למעצר בבירת סודן חרטום, ובסופו של דבר, שוחרר ע"י גורמים חיצוניים (כנראה ישראלים ואמריקאים) מהכלא, ועשה את דרכו לעבר ישראל, עם ידיעה שמצפונו שלם, מבלי שהסגיר אף פרט מתוך מבצע העלאת היהודים שהתנהל...
לא רבים יודעים, אבל כמו אסירי ציון ברוסיה, בעיראק ובמרוקו, גם בקרב יוצאי אתיופיה יש אסירי ציון רבים, שעברו ימים ושנים של עינויים וחקירות בבתי הכלא האתיופי והסודני, ב"עוון" סיוע לציונות וליהודים. טשגר הוא אחד מיני עשרות, שראוי שכולנו נכיר...
אחיי גיבורי התהילה - נר ראשון - מכירים את גיבורי האומה - מוזמנים להעביר הלאה
עד כאן להיום
אביתר ליכטמן מורה דרך ומרצהלהצטרפות לפינה היומית בווטסאפ בנושאי הכרת הארץ, דמויות מופת מורשת ועוד: http://tiny.cc/PNINA


