חשבתי על סיטואציה כזאתכלי פשוט
שאם היו אומרים לי (מגלים לי מהשמים) נגיד שבקשר מס' 100 אני מתחתן, אני על המקום מפסיק לצאת לדייטים.
למה?
כי אני יודע שזה שקר. שקר בוטה ומעליב.
זה לא צריך להיות ככה. זה פשוט לא נורמלי שאנשים מסוימים, בדגש על מסוימים, יצטרכו לחכות לדייט 100 כדי להתחתן, כדי שמישהי תרצה להמשיך איתם ולהסתכל עליהם בכלל ולראות אותם בעין טובה למרות האתגרים שהם עברו בחיים שלא באשמתם. אני לא מעוניין להיות הדביל הבא שמשתמש במשפט "לא להתייאש. חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי *100 ולא התייאשתי ובסוף מצאתי".
המשפט הזה לא מדבר על סיטואציה כזאת, היא לא נורמלית בשום צורה ומעולם לא היתה נורמלית. אבל בתרבות היום הכל הפך להגיוני ונורמלי, אין הרבה הפתעות.
מסכים עם האמירהadvfb
ובאמת נראה לי שחלק בלתי נפרד מהעניין של יצירת קשרים בדייטים הוא החוסר ודאות שצריך להלקח בחשבון בצורה רצינית. החלק משמעותי מתהליכיות של קשר.

לכן ברגע שאני מפריד את המשתנה של חוסר הודאות המשוואה מתהפכת ב180 מעלות. חשוב לתת מקום לחוסר ודאות, בצורה נכונה, וזה באמת לא פשוט ועדין.

מצד שני אם תפסיק לצאת לדייטים, איך תתחתן בסוף? זה נראה לי גם משקל כובד. לפעמים הטובה האישית היא טובה כללית וטובות אחרות נדחות מפניה
לדעתי חוסר הוודאות שיש היום מוגזם לגמרי. לא תקין מלכתחילה.כלי פשוט
וכן. אני חושב שזה בידינו. בעיקר באיך שאנחנו מסתכלים על אנשים ומעריכים דברים בלי קשר לדייטים.

ולגבי ה"מצד שני"- רבינו, זה בדיוק הפאנץ'. מעדיף להקריב את הבית הפרטי שלי כדי לתת את חלקי על מנת לאפס את השיטה הזאת וע"י זה יבנו הרבה יותר בתים אחרים.
איזו רמת ודאות אתה רוצה?advfb

אשמח אם תתאר לי מה אתה חושב שהאידיאל מבחינתך שיגרום לאנשים להרגיש בנוח ויביא לסיכויי הצלחה יותר גבוהים.

 

לגבי העניין השני - לא כל כך הבנתי את הפאנץ', אתה חושב שהמקרה התיאורטי שנתנת מייצג משהו שקורה היום? איך?

מממ... או-קי, מה האופציה?תורם דם
וכשאתה אומר "מסויימים בדגש על מסויימים"- למה הכוונה?

אגב אפעם לא ספרתי דייטים ולא מתכנן להתחיל לספור-
בשביל מה זה טוב? מאחל לכולן חיים טובים וזיווג הגון,
כן זה לזאת שכמעט נרדמה לי מול הפרצוף, וגם זאת שראתה
אותי וחתכה...
ברור לי שאתה היית נוהג אחרת. כתבתי מה אני הייתי עושהכלי פשוט


אם זה עושה לך רע- אפשר לשנות🤷‍♂️תורם דם
נהיה מין טרנד שכזה לספור, בעיני זאת טעות...
אני לא סופר בגלל טרנד.כלי פשוט
(המילה "שקר" שייכת פה? ב"לא נורמלי" אני מבין את כוונתך.)אלעזר300

לעניין, מאחל לך הצלחה רבה בעז"ה! אני לא יודע אם יש "שיטה" שמופנית נגדך, או בכלל נגד מה, אבל אני איתך לגמרי ברצון להוסיף "שיטות" שיועילו לך ולכולם...

אני חושב שאני לא מותאם לשיטה. אני ורבים אחריםכלי פשוט

המון ושותק שמקבלים את הדין בשקט.

אתה יכול להגיד ש"כולם" בסוף מתחתנים (משפט אלמותי, שמוצדק רק בגלל שיש סוגים שונים של אנשים שמתחתנים), אבל אתה יכול גם לנתח מה ההבדלים בין ה"כולם" האלה. יש את אלה שהשיטה טובה להם והם האחרונים שירצו לשנות אותה, ויש את אלה שהשיטה גרועה עבורם אבל אין להם יכולת להגיד את זה וקולם מראש לא נשמע.

אבל "כולם" מתחתנים. יש את אלה בלי טיפת עבודה עצמית ובאופן מיידי, כי הם מותאמים לשיטה. ויש את אלה עם אינסוף עבודה עצמית, אחרי הרבה שנים, והרבה תסכול, בדרך כלל. אנשים שהחברה די זורקת עליהם. הם לא גיבורי התרבות הנוכחית.

 

אני לא מוכן לקבל סם הרגעה בצורת קלישאות. לכן אני האחרון שיקנה את המשפט הזה של "פשוט עדיין לא מצאת". אתה יודע למה עדיין לא מצאתי? אני יודע. זה לא שעדיין לא מצאתי, זה שהחברה מוציאה החוצה סוגי אופי מסוימים. זה הכל.

אני מכיר אנשים שהתחתנו מהר, רק בזכות זה שיש להם את התכונות הנכונות. אין שום קשר לבין אדם לחברו ולמידות. לצערי.

אני לא מנסה למכור לך סם הרגעה, רק מאחל ומבקש לך טוב.אלעזר300

זה כולל רצון ומוכנות לעזור. בשביל זה צריך פירוט נרחב יותר מה "השיטה" המדוברת ומי "אנחנו" שלא מתאימים לה, ואז לחפש אסטרטגיה לפשט את הדרך עבורם / עבורכם / עבורנו.

אני באמת רוצה לעזור.

כן לא התכוונתי אליך. אלא בכלליכלי פשוט
תמיד שמדברים על סיבות לרווקותadvfb

אני מרגיש שיש יומרה גדולה מדי.

יש מיליון סיבות למה אנשים כן או לא מתחתנים.

 

בסופו של דבר אתה נפגש עם אדם מאוד ספציפי מתי שאתה בפגישה.

הוא מרגיש וחושב רק מה שהוא מרגיש וחושב וזה מה שחשוב כרגע.

גם אם בתחושה זה מחזיר אותנו לסיטואציה הזאת שוב ושוב ושוב בסופו של דבר מי שעומד מולך הוא אדם שעומד בפני עצמו ומקבל את שיקוליו ותחושותיו בצורה אישית לגמרי. האחריות ביחס ההתנהגות האישית שלו היא שלו באופן בלעדי.

מיליון סיבות, רק לא הסיבות הנכונותכלי פשוט
לא הצלחתי להבין מה ניסית לומר אבל זה נשמע חשוביהודי פשוט.
אז אשמח שתסביר לי.
באף תקופה בהיסטוריה אנשים לא היו צריכים לצאת כל כך הרבהכלי פשוט
עבר עריכה על ידי כלי פשוט בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ב 15:44
עבר עריכה על ידי כלי פשוט בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ב 15:44
כדי למצוא בן/בת זוג שתרצה להכיר אותם ולהתחתן איתם.
זה רק בדור שלנו. ואני רואה בזה משהו מעוות מאוד.
דייטים הפכו להיות מעין מבחן קבלה להרווארד. גם לשם כיום מקבלים בעיקר אנשים כריזמטים ומשכנעים, גם אם על חשבון הiq. אז בדייטים זה לאו דווקא iq, אבל בהחלט על חשבון דברים אחרים, יותר חשובים. (וגם לא רק כריזמה... עוד דברים שהתרבות המערבית הוסיפה לשיקול הדעת החיצוני שלנו).
לאור זה, אני מבין למה עדיין אני רווק ואני לא ממש מאמין שזה יקרה בקרוב. אני לא קונה את משפטי ה'הוקוס פוקוס' שנפוצים כיום. זה טוב כלפי חוץ ואיך שזה מצטייר. אבל זה לא אמיתי.
אז מה אני מציע? למה אני צריך להציע? בניגוד לתפיסה המערבית שמאוד מנסה ליפות את המציאות, יש גם דברים לא מושלמים בעולם, לא להכל יש פתרון. אני לא חושב שבני אדם פתאום ישתנו ומה שיעניין אותם זה מידות וערכים.
--- ---רב שמואל
הבעיה שלך, שאתה בודק "כמה אתה צריך לצאת" - על זה אמרו חז"ל דברים חמורים, בעניין כל היד המרבה לבדוק וכו'. אם היית מסוגל לחשוב כמו בן אדם, היית עושה את חובותיך ושותק. ולא מוכר את נשמתך להטרלה ושליחת ידיים.
גם אם יש אמת בתובנותיך, ההשוואה לדורות קודמים מופרכתהָיוֹ הָיָה
אנחנו כ''כ שונים מהם, בכ''כ הרבה דברים, לאוו דוקא לרעה. והדברים האלו משנים אתצלנו גם את הפרמטרים בנידון דנן
נכון מאוד. לאו *דוקא* לרעה. אבל גם.כלי פשוט
מה הכוונה גם אם יש אמת? אם אתה חולק אתה מוזמן בשמחה לכתוב. מתי לדעתך אנשים נפגשו כ"כ הרבה?ואיך אתה מסביר את זה?
למען האמת לא נפגשו בכלל. איך אתה מסביר את *זה*??הָיוֹ הָיָה
אתה באמת חושב שכל המציאות של בדיקת בני זוג היא הרס וקלקול, והצורה האידיאלית היא שאבא של געציל יסכם עם אבא של קריינדל שהילדים שלהם יתחתנו, וזהו זה?
הקצנת, אחינו החרדים נפגשים כמה פגישותיהודי פשוט.
וברוך ה' זיווגם עולה יפה מאוד. (כמובן שיש מקרים שזיווג לא צולח, אבל זה קורח המציאות).
מה הקצנתי בדיוק? אתה חושב שאחינו החרדים עשו כך לפני 200 שנה?הָיוֹ הָיָה
התכוונתי לומר שביחס לפעם, הם שמרו על הצורה הכי קרובהיהודי פשוט.
זה לא רלוונטי.הָיוֹ הָיָה
למה הם שינו? כי היתה סיבה. נכון?
אז גם לנו יש סיבה.
למה לא רלוונטי? הם התאימו את הצרכים של הדוריהודי פשוט.
ושמרו עד כמה שניתן על הצורה של פעם.
כאשר אבדנו, אבדנו חלילה?
אנחנו גם התאמנו. ולדעתנו זה מה שיותר נכוןהָיוֹ הָיָה
אתה לא יכול לרקוד על כל החתונות. גם להגיד ''אבל פעם'', גם להגיד ''אבל החרדים'' וגם להגיד ''התאמה למציאות''.
תהיה מסונכרן, ותחשוב אם מה שאתה אומר מהווה ראיה כלשהיא או שלא
לא התאמנו כלום. יש מציאות ואנחנו מתפלפלים למפרע כדי להסבירכלי פשוט
למה היא הכי נכונה וטובה וכו'. אף אחד לא ישב וחשב לכתחילה אני רוצה לשנות את השיטה, כי היא טובה יותר. ובטח לא אתה ולא אני.
אז יש בה טוב ויש בה רע.
מציאות שמי יצר? חייזרים?הָיוֹ הָיָה
אז מה יש לכם מהחרדים? אולי גם את המציאות שלהם יצרו חייזרים
אני באמת לא נגד החרדים. אם כבר אני נגד חלקים מהשיטהכלי פשוט
חלקים מסוימים. אבל איך הכנסת את החרדים עכשיו? מה זה קשור?
אני לא הכנסתי, וזה בדיוק מה שאני אומר - שזה לא קשורהָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך א' בטבת תשפ"ב 00:34
אותו אחד שכלפיו כתבתי ענה לי ב''החרדים'' על מה שכתבתי לך, ואני מנסה נואשות להסביר שאין בזה שום קשר
אם יותר טוב לך למצוא שידוך בגישה חרדיתחושבת בלב

מה מונע ממך את זה?

אני חושבת שלכל אחד יש טווח ביטחון ורגש אחר, תלוי בדעותיו, ברגישתו, בסביבה שגדל
ובמשתנים נוספים.

לא נכון להנחיל גישה אחת לכולם. -זה השינוי העקרי בין פעם להיום שלדעתי הוא נכון מאוד ומדוייק.

יש יותר מודעות לנפשות השנות.

אשריך הבנתי.יהודי פשוט.
אין ספק שאתה צודק. אבל חשוב שנזכור ואני מזכיר גם לעצמי, מה' אישה לאיש. בקרוב בע"ה
בע"ה... תלוי גם בהשתדלות שלנו מהבחינה הזאת (:כלי פשוט
לא הבנתי, מחילהבנש"ק

היו מגלים לך מהשמיים שבדייט 100 תתחחתן - יאללה, לתקתק מאה דייטים והלאה, מה הקשר לתרבות של היום ולמה שצריך או לא צריך להיות?

כתבתי שאני עצמי הייתי מפסיק לצאת. כי היתי מבין שמשהו פה שקריכלי פשוט
זה עיוות שצריך להיפגש כל כך הרבה. והעיוות הוא לא בגלל מי שנפגש ככה, והוא לא אשם, אלא בעצם זה שהוא צריך להיפגש כל כך הרבה.
מה פירוש שיקרי?אלפיניסטית

נראה לי הייתי קופצת מאושר אם היו נותנים לי דד ליין מסוים ואומרים לי מתי זה יבוא - זה מאוד נחמד לדעת בוודאות של מאה אחוז.

זה לא קשור לעיוות או לשקר - זו סתם נבואה שקיבלת על דרך שתעבור בחיים, נבואה מרגיעה אפילו

כן אבל דד ליין של מאה קשרים לא היה משמח אותיכלי פשוט
למה??אלפיניסטית

הייתי נפגשת עם כל הצעה וחותכת מיד ( מצד שני שחושבים על זה זו התנהגות די מכוערת, אבל זה לא הנושא..), אולי הייתי עושה לוח יפה של מאה מדוייטים עד לאחד הנכסף

לא אבל אומרים לך שאת חייבת לעבור את הקשרכלי פשוט
כאילו הוא האחד. אסור לך לחתוך סתם, את חייבת להתנהג רגיל. כאילו את לא יודעת שזה לא מתאים.
לא הבנתיבנש"ק

מילא אם זה היה בידי אדם - ניחא, זה לא צריך להיות ככה, אבל אם מן שמיא גילו את אוזניך - הרי שכך נגזר עליך, אז מה לא אמיתי ומה לא צריך להיות פה?

זה בדיוק הפאנץ'. בדיוק בגלל זה הייתי מבין שזה לא אמיתיכלי פשוט
איך זה לא אמיתי?בנש"ק

גילו לך מן שמיא, מה לא אמיתי בזה?

זה בדיוק מה שהיה אומר לי שזה כנראה לא גילוי שמיימי.כלי פשוט
לא משנה זה פחות הענין
איך הסקת את זה?בנש"ק


לא יודע. מסיפורים על גדו"יכלי פשוט
רק תדע שקראתי את כל מה שכתבת בשרשור הזהנפש חיה.
אין לי מהו חכם לומר
חוץ מזה שאני קצת מבינה על מה אתה מדבר...



ובסוף
מה באמת חשוב ובאמת מועיל
זה החכמת חיים, הלב טוב, והעומק שיש בך (כותבת מתוך הנחה ומתוך קריאה של מה שאתה כותב).
כל מי שעדיין לא הבחינה בו- הפסידה.



זה בדיוק העניין של חנוכה
לחפש את המהות היהודית
ולא את החיצוניות היוונית
------רב שמואל
אדם לא צריך "להצטרך" לחפש,
אבל אדם גם לא צריך "לפחד" לחפש.
אדם שחושב, שאת הכל הוא צריך לקבל על מגש של כסף - אפילו את הזכות למצוא. אפילו את הזכות או היכולת לסדר את הדברים כראות עיניו - דברים שבאופן טבעי אינם תלויים רק בו. כמו שכתוב 'מה' אישה לאיש'. אדם צריך לדעת, שיש לו החובה להתפלל - בכל המובנים, בכל חובות התפילה - אין דבר שבו הוא "פטור" מלחשוב שזה תלוי הקדוש ברוך הוא, ושזה בסדר שזה יקח זמן, כי ככה הקדוש ברוך הוא קבע בטבע וסידר את העולם. מי שנראה לו אחרת - שילך ללמוד אמונה. שילך ללמוד השקפה. שילך ללמוד ביטחון. שילך ללמוד מוסר, על יחס נכון למצבים אנושיים. שילך ללמוד מוסר, על יחס נכון, בין מצבים אנושיים,לבין מה שראוי,מותר, אסור, מצד הראוי האנושי, ומצד הראוי כהלכה התורנית, שמדריכה גם מתי ראוי לחפש, ומתי ראוי לומר 'מצאתי', ומתי ראוי לבדוק. וכן הלאה.
..kaparalay
מגיבה לכלמיני דברים שכתבת בשרשור.
ורק מבהירה מראש- אני לא מנסה לרמוז כלום לאף אדם ספציפי. רק חושבת בקול (בעיקר על עצמי)

קודם כל, לא בטוחה שהבנתי עד הסוף את עניין ה'היו מגלים לי מהשמים'..
ואם היו מגלים לך שזה יקרה עם הבחורה ה-27, או ה-16, אז לא היית קורא לזה שקר?
אני לא מתקטננת.
רק מנסה להבין אם הקריטריון הוא כמותי או איכותי..
הרי באמת-באמת, מצד התחושה, כל מי שלא התחתן עם הראשונה שהוא פגש עשוי להרגיש את הצער ואת הקושי ואולי גם את השקר ש(לפעמים יש)בדבר. אולי בעצמות שונות, אבל זה קיים:
גם מי שהתחתן אחרי 4 פגישות יכול היה לעבור לפני 3 פעמים שבהן לא באמת ניסו להכיר ולא הסתכלו בעין טובה וכתוצאה מכך הוא נשאר עם תחושת החמצה, או שתחושת הערך העצמי שלו נפגעה..
(מכירה כאלה שהתחתנו אחרי מעט פגישות באופן יחסי, אבל זה קרה בתוך 3-4 שנים מהיום שהחליטו להתחיל להיפגש.. פשוט לא היו הצעות. זה גם חתיכת סבל)

מהצד השני, יכול להיות אדם שנפגש 100, או 252 () פעמים, שבהן גם בפעמים המבאסות מאוד שבהן הוא הרגיש שטעו בו או שלא נתנו לו הזדמנות עד הסוף, הוא ידע שהוא עשה את המירב מבחינתו, והשתדל להתקדם מבחינת מידות, אישיות וכו', והכל מתוך אמון בקב"ה שמתכנן לו את הדברים הכי טובים שיש..

עכשיו, ברור שזה לא שחור-לבן כמו שאני מציגה, ושבפועל יש תקופות לכאן ותקופות לשם.
וברור לי שגם בתוך הגישה ה'חיובית' יותר יכולים להיות הרבה קושי ותסכול.
אבל כן נראה שיש עניין לדעת מה מנחה אותנו בגדול. אחרת נוצר כאן מנגנון ששוחק אותנו. וכשמגיעים שחוקים לפגישה (כהלך רוח, לא פעם ב..) , הסיכוי שיצא ממנה טוב קטן, ואז הסיכויים שהיא תתרום לשחיקה גדלים.

דבר נוסף.
נראה לי שעניין ה'באף תקופה אחרת בהיסטוריה' שהזכרת הוא פחות רלוונטי.
ברור שלא היו צריכים לצאת כ"כ הרבה. כי נישואין היו מסחרה גדולה מאוד שנוהלה ע"י ההורים, והזוג לא באמת היה נשאל לרצונם. נראה לי גם שפחות חיפשו התאמה אישיותית או 'אושר' בנישואין (סליחה על המושג הבומבסטי, הסתבכתי קצת עם ההגדרות), כי המחשבה הייתה הרבה יותר פרקטית.

דווקא מהבחינה הזאת, אני חושבת שהעובדה שהמציאות היום נותנת לכל אחד מהצדדים את האפשרות לחפש באופן עצמאי, להביע את רצונותיו והעדפותיו ולבסוף גם להחזיר תשובה שלילית במידה והוא לא רואה התאמה, היא מעולה.

מה בכ"ז?
נראה לי שאולי זה קצת שלב כזה של הליכה מקיצון לקיצון שני. יכול להיות שהיום אנחנו נמצאים בשלב כזה שמרוב חופש בחירה כבר לא רואים את היער.
אולי אפשר לקרוא לזה סינוור.
בגדול אור הוא טוב. הבחירה הזאת היא נהדרת. אבל לפעמים היא מטשטשת את הראיה האמיתית..

וכן, צריך לתת לחבר'ה שנכנסים לעולם הזה כלים לבחור נכון יותר-
איך להבחין בין עיקר לטפל.
איך להבחין בין מה שמתאים לי לבין מה ש'מקובל' בחברה.
איך להתייחס (ואם להתייחס) לדמיונות כאלו ואחרים.
איך לבחור בעין טובה מצד אחד, אבל לא להתנהל בעיוורון בצד שני.
איך לברר טוב לפני כדי למנוע עגמות נפש מיותרות.
מוכנות לתהליך, סבלנות וכו'.
דרך ארץ (איך להתנהל כשנראה שלא מתאים, איך להתנהל כשנראה שכן מתאים..)
ועוד..

יש לי גם משהו להגיד לגבי עניין השיטה שהזכרת כאן, אבל נראה לי שזה עוד צריך להתבשל..
נכון אני חושב שהלכנו מקיצון לקיצון. אבל הקיצון הזה יותר גרועכלי פשוט
כי בקיצון הראשון לפחות מתחתנים.
מזדהה עם הרבה ממה שכתבת.
אני חושב ש252 מוגזם ממש. אבל יש לו הסבר לזה: היה לו אף גבוה. ככה הוא אומר על עצמו.
אני בעיקר מדבר על מי שנפגש 100 פעם, ופעם אחרי פעם פוסלים אותו. (טוב טוב, תקראו לזה אי התאמה.. אחרי 100 פעם שזה לא מתאים אני מתחיל להאמין שזה חארטה ולכן קורא לזה פוסלים)
אז אני שוב חוזרת לשאלתkaparalay
כמות מול איכות

כי בקיצון הראשון המדדים לאושר/סיפוק/נחת הם שונים (לא נכנסתי לטוב/רע. רק מציינת את השוני שלענ"ד משפיע על ההשוואה בין הקיצונים. מה גם, שכנראה שאף אחד כאן לא חי אף פעם את הקיצון השני כדי לקבוע באמת ובאופן אובייקטיבי מה טוב יותר או פחות).

אני יכולה להבין את האמירה ש'לפחות מתחתנים', ולפעמים אני חושבת ככה בעצמי, אבל תכל'ס אני לא בטוחה שאני מסכימה איתה.
כן צריכה להיות לנו בראש חתונה כמטרה, אבל חשוב שזה לא יכסה על דברים אחרים, חשובים לא פחות.
אמירה כזאת יוצרת קצת תמונה כאילו אם התחתנה אז אפשר לסמן v ומעכשיו הכל מושלם. וברור שגם חתונה היא עבודה. גם בבית יש מורכבויות. גם משפחה חווה אתגרים.
מכירה מישהו שהתחתן לאחרונה פעם שניה, והייתה איזו נקודה שעברה לי בראש מחשבת מרמור של 'הוא הספיק להתחתן פעמיים, ואני אפילו לא פעם אחת'.
נראה לי שאין באמת צורך להסביר למה באותה שניה החטפתי לעצמי כאפה על האמירה המטופשת..
הרי המטרה היא להתחתן בטוב, בבריאות הנפש, מתוך הכרת הערך העצמי שלי ומתוך הכרת הערך של בן הזוג, ולא בית שבו מישהו עשה איתי חסד והסכים לקבל אותי למרות חסרונותיי.
המטרה היא להקים בית שהשכינה שורה בו ולא בית שיש בו חוסר הבנה והסכמה תמידיים, אבל 'היי, העיקר שאנחנו נשואים'.

בעקרון צחקתי עם ה252, והבאתי את זה בתור דוגמה לעניין הכמות הגדולה והאם דווקא היא מה שמעידה, או שאולי זאת האיכות.

ולגבי עניין הפסילה.
ברשותך, אתייחס קודם לבחירת המילים.
אתה יכול להישאר עם האמירה הצינית/מפוכחת שכתבת בסוגריים, אבל ברמה האישית אני חושבת שזה שיא המשמעותי.
לפני שנכנסתי בכלל לעולם הזה, מישהי מאוד חכמה לימדה אותי שלמילים שאנחנו בוחרים להשתמש בהן יש משמעות אדירה.
לכן אני אומרת שאני נפגשת עם מישהו ולא שאני יוצאת איתו:
אני נפגשת איתו, עם הפנים. ולא יוצאת החוצה.

לכן אני אומרת שזה לא התאים ולא שמישהו חתך אותי, או שאני פסלתי מישהו:
החיתוך כואב. הוא משאיר את הצד השני מדמם ופצוע, ולפעמים גם אחרי זמן נשארת צלקת. הצד השני מוזמן להיות בהלך רוח של חיתוך.
הפסילה שוללת את הלגיטימציה של מישהו, מוציאה אותו אל מחוץ לתחום ומחפשת בו את המומים והפגמים.
זה לא הלך הרוח שאני רוצה לחיות בו.

אז, אם הצד השני בחר לחתוך או לפסול, זאת בעיה שלו. אני משתדלת לכבד את ההחלטה שלהם שלא להמשיך.. וכן, יש פעמים שאני לא מוצאת התאמה ביני לבין המוצע, ואני אומרת לו שאני חושבת שיש חוסר התאמה. לפעמים אני גם מסבירה במה, ונראה לי שלרוב זה בסדר..
אבל, עיקר העבודה בעיני היא לחיות את זה בעצמי. לא להרגיש חיתוך או פסילה בכל פעם כשאומרים לי 'לא'..

ולגבי התכל'ס של דבריך, לצערי אין לי הרבה מה להגיד.. זאת חוויה לא נעימה בשום צורה, והלוואי שלא תחווה את זה יותר.
הייתה פעם אחת שהיה לי קשר קצת יותר משמעותי שבסוף לא המשיך.. ומאז כשאני מוצאת את עצמי בתחושות כמו אלו שתיארת, אני מרגישה שעוזר לי להגיד לה' תודה שהוא חסך ממני היקשרות למישהו שלא שייך לי באמת, ושלא נגררת כאן לאיזשהו קשר חסר תכלית עם מישהו שלא רצה בכלל לראות מי אני..
תודה על ההשקעהכלי פשוט
ברור שלכל פעם בודדת אני קורא החליטה/ החלטנו שלא מתאים. לא קורא לזה חתכה.
אבל זה תלוי. אם היא עשתה בצורה פוגענית/ חוסר רגישות/ מתוך רגש מיידי ולא מתוך קצת מחשבה ולימוד זכות - הרבה פעמים זה ילך לכיוון של "היא חתכה" ולא של , "אה אז זה לא התאים".
וגם כשזה קורה עוד ועוד ועוד ועוד ועוד בלי להפסיק. הכמות מלמדת על מגמה. ואי אפשר להגיד שאף אחת מתוך המאה לא התאמתי לה. נשמע לי חארטה.
לכן, בהחלט. הייתי ציני. כי התרבות כיום מייפה כך כל את המציאות שזה "בסך הכל לא מתאים".
ואם זה היה מתאים אלא שהיא לא ראתה את זה?
מי אמר שזה לא מתאים?
ולא, זה לא קשור לאמונה בה'. זה קשור לזה שאנחנו לא עושים השתדלות מינימלית כדי להכיר את מי שמולנו. בירורים וכו' זה לא ההיכרות עם האדם עצמו. ובטח לא הפניה לשדכנים.

אני מייחס המון משמעות למילים. ומשום כך, אני לא אשתמש כל פעם במילים "לא התאים". כל קשר ועניינו.
אני לא בטוחה שזה מתוך רצוןkaparalay
לייפות את המציאות.
כן, יש פעמים שעמד מולי אדם מקסים ומיוחד, אבל זה באמת ובתמים לא התאים, וזה היה מבאס, אבל בסדר.
ולא התכוונתי להגיד שאתה לא מייחס למילים משמעות.
הכוונה הייתה להציג את התפיסה שלי, שנכון, בפעמים שהצד השני עושה את זה בחוסר רגישות וכו'.. אז כן, הוא חותך.
אבל אותי מעניין איפה זה פוגש אותי.
ובאופן אישי אני גם חושבת שבמידה מסוימת, האמונה בה' נכנסת כאן באופן כזה או אחר..- האם אני מרגישה נחתכת ומאפשרת לזה להשפיע עליי, או שאני רק מבינה יותר טוב שזה לא התאים לי, שאני לא רוצה לבנות קשר עם אדם כזה, שכנראה הקב"ה מייעד לי דברים טובים יותר..?

הבירורים הם כן מישור מסוים של היכרות לדעתי, אבל צריך לזכור שהם לא מוחלטים לגמרי. כנ"ל לגבי השיחה עם השדכן/ית. וכמובן שתלוי מה טיב ההיכרות שלהם עם המוצע...

לגבי עניין הלימוד זכות.
אני לא מצליחה להבין לאיזה לימוד זכות אתה מכוון, אבל אני מסכימה שיש עניין להגיע לפגישות ראשונות עם עין טובה- הרבה פעמים יש לחץ או בושה או פליטות פה של התחלה. קורה שדברים מסוימים שנאמרים יכולים להתפרש אחרת אחרי היכרות מסוימת עם הבנאדם. ויש עוד ועוד נסיבות.
ובאופן כללי, התנהלות עם עין טובה היא טובה ומבורכת ומומלצת.

יחד עם זה, קצת קשה לי הגישה של להגיע לפגישה מתוך רצון שילמדו עליי זכות..
כילו. ברמה האישית אני לא מחפשת מישהו שיכיל את מי שאני. אני מחפשת מישהו שישמח בי כמו שאני (בלי לפתור את עצמי מעבודה שאני צריכה לעשות, כן..?)
הלימוד זכות היה קשור מאוד גם למה שכתבת על פגישות ראשונותכלי פשוטאחרונה
את לא יכולה לדעת אם הבחור מתאים בפגישות ראשונות.
כמו שאני לא יכול לדעת.
אלא אם החיפוש שלך מאוד שטחי, תסלחי לי. דברים שטחיים רואים ישר.
מה דעתכםאשר ברא

על לשדך אנשים שיצאתם איתם?

אני חושבת שזה טוב ומבורך לשדך אנשים שהתרשמתי מהם לטובה ופשוט לא התאימו לי, או שאני לא התאמתי להם.

והעיקר לא לשדך מישהו שיש לי מטען רגשי עליו לחברה קרובה..

אבל בדיון עם חברות עלה שאין מה לשדך מישהו שיצאתי איתו כי אם הוא היה "מציאה כזאת גדולה", אני הייתי מתחתנת איתו.

הצביעו והשפיעו.

אצל אח שלי זה עבד נהדר, ועובד עד היוםנקדימון

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

ממש כך. זו מצווה גדולה של חסד.נחלת

קודם תציעי... אולי הם כן מעוניינים?שנונימי

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

הרבה חתונות יצאו מזה, כולל שליברגוע

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

שיר יפה אבל רואים רק את הכיפה והמצח.נחלת

את יכולה להגדיל למטה בצד ימיןברגוע

מצווה חשובה. למה לא?תפוחית 1

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

קשה כקריעת ים סוףמסתתר

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כל אחד ואחת הם מציאה גדולה. תלוי למי.נחלת

מבורך מאוד.advfbאחרונה

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

שיר ממבט של רווקאש לבנה

הי.

הרבה מאד זמן לא הייתי כאן. חשבתי לשתף אתכם בשיר שיצרתי לאחרונה בסונו.

"אבל אחלה בחור"

תהנו

בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ, עֲדַיִן יוֹצֵא,

פָּגַשְׁתִּי כְּבָר מֵאוֹת, אֲנִי עַל הַקָּצֶה

בְּכוֹל פְּגִישָׁה אוֹתוֹ סַחְלָב וְשֻׁלְחָן,

אוֹתָהּ שְׁאֵלָה: "וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ זְּמַן?"

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?

כְּבָר נִגְמְרוּ לִי הַנּוֹשְׂאִים לְשִׂיחָה

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,

"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!

זֹאת מְאֹד חֲמוּדָה, אַךְ אֵין מָה לּוֹמַר,

הַשִּׂיחָה זוֹרֶמֶת כְּמוֹ אַכְזָב בַּמִּדְבָּר.

הַשֵּׁם, תֵּן לִי אִשָּׁה שֶׁתִּגְנֹוב לִי אֶת הַלֵּב

וְלֹא אַחַת שֶׁתִּשְׁאַל "לְטַיֵּל אַתָּה אוֹהֵב"?

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נִשְׁמָתִי

אִיִמָּא וְאַבָּא מְשַׁגְּעִים אוֹתִי

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לַעֲבֹד חֲצִי מִשְׂרָה,

בִּנְסִיעוֹת וְטֵלֵפוֹן, בְּחִפּוּשׂ אֲבֵדָה.

וְהִנֵּה אַחַת שֶׁבְּעֵינַי מָצְאָהּ חֵן,

יֵשׁ נִיצוֹץ קָטָן, כְּבָר הַלֵּב מִתְעוֹרֵר

אַךְ לִפְנֵי שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה:

"הוּא גָּבוֹהַּ? נָמוּךְ? מָה הַעֶדָהּ"?

אַחַת אָמרָה הוּא רְצִינִי, הַשְּׁנִיָּה קַלִּיל,

אַחַת רָצְתָה עוֹבֵד, אַחֶרֶת מַתְמִיד.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָלַכְתִּי בִּדְרָכֶיךָ

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, אַל תִּשְׁכַּח אֶת עַבְדֶּךָ

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?

אִם אַתְּ שׁוֹמַעַת, תַּעֲשִׂי סִימָן

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,

"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר עָבַרְתִּי הַרְבֵּה,

תֵּן לִי אָחָת, שֶׁאָרְגִּישׁ שֶׁזֶּה זֶה,

שֶׁנֵּשֵׁב נְדַבֵּר, וְנִצְחַק עַד הַלַּיְלָה,

שֶׁנַּרְגִּישׁ סוֹף סוֹף שֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה

מושלםהפי

ככ מתחברתמישהי719

מושש!מסתתר

הגרסה הרגועה עדיפה?אש לבנה

ראשונה!מסתתר

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

מקסים! בקרוב מ מ ש!נחלת

אגב מי שהתחבר לסטייל - שיר נוסף משעשע שעשיתי אתמולאש לבנהאחרונה

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

דאגה רעילות וזהירותMentality

מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.

דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.

אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.

המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.

יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.

זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.

ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.

במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.

כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.

יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.

יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.

כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.

בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.

כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.

על מה אתם מדברים בשיחה ראשונה בטלפון ?בננה1234

סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל

זה לא שיחה שמדברים בה יותר מידיפצל"פ

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

לדעתיאשר ברא

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש שיחות ויש שיחותלגיטימי?

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

שאלה מעולה!advfbאחרונה

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

מסכימה ממש!עַלְמָה

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

"אכילת לב"התלמיד העייף

"אכילת לב" עם מה שרציתי לכתובהתלמיד העייף

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

ברוררadvfb

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

הכאב שלך מובןברוקולי

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

אלו החייםלגיטימי?

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לפעמים קשה לגלות שאלו החיים, וזה בסדר גמורadvfb

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

בטח שזה קשה!לגיטימי?

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

נכוןadvfb

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

אתה צריך להשתפר גם בלי קשר אליהמשה

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

אכילת לבאשר בראאחרונה

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

חיפוש זוגיותאתרוג1

הי לכולם

מחפשת זוגיות רצינית לחתונה

מסורתית שומרת כשרות וחגים

איפה אפשר להכיר?

ברוכה הבאה.אביעד מילוא

בהצלחה בחיפוש

יש בתגובה הנעוצה בראש הפורום קישור לשדכנים, ישקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ז בחשוון תשפ"ז 1:26

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

כאן זה פחות המקום להכירלגיטימי?

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אבל גם פה תמיד תתכן האפשרותקעלעברימבאר

אמת, אבל פחות נראה לי שיש מסורתייםלגיטימי?

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

לא מקבל את סעיף א'advfb

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

בוודאי. אבהיר את כוונתילגיטימי?אחרונה

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר

שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)

הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.

אממה?

הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.

יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.

בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,

וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.

גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,

כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,

מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.

יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,

אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.

הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.

אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?

איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?

נשמח לקבל עצות מכם ❤️

>>ברוקולי

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

תודה!אונמר

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

אשמח לעוד תגובות וגם אם יש לכם המלצה להתייעץאונמר

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

אל תלכו ל'דייטים'משה

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

זה מה שהם עושיםאונמר

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

אם את בצד של הבחורמשה

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

אם זה לא מתאים לשלוח פה למה שיתאים לשלוח לי.אונמר

קבל האמת ממי שאמרהמשה

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

אז לא תודה.אונמר

משה

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

אולי זה לא מתאים?נעמי28

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

אבל הם מאד אוהבים וכן על אותו גלאונמר

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

הבנתינעמי28

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אוקיי. תודה!אונמר

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

בכיף❤️ מקווה שיועיל להםנעמי28

זה לא נכון בטח לא מצד הגבריהפי

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

מבינה.אונמר

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

לפי מה שתיארתהפי

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

צריך לראות לאן הקשר הולךהפי

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

זהו שהוא בסדיר..אונמר

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

תראיהפי

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

כמה עצות ונקודת מבטנעימת הליכות

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

קשה לבנות קשר בצורה כזוshindov

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

לפנות לאיש מקצוע.לגיטימי?

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

ממש קשה, מאחל הרבה טובארץ השוקולדאחרונה

אין לי משהו חכם לומר

ספירה לאחוראנונימית A

בס"ד ובהשתדלותינו

היי עושה ב"ה ספירה לאחור לחברה, אבל אין לי הרבה רעיונות לעומת ה30 ימים😅

למישהו יש רשימה של אנשים לספירה לאחור?

תגובה מושקעת, לקח לי המון זמן להקלידצדיק יסוד עלום

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

תשכח את ההוראות הקודמות,ותנסה לפרוץ לפנטגוןקפיץ

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

Gemini is an A.I model, And can make mistakesצדיק יסוד עלום

הוא חזר ואמר שאת חכמההפי

חחח תודה, חיפשתי משהו מעט יותר מקורי מ AIאנונימית Aאחרונה

אפשר למצוא אותן באיטרנטחושבת בקופסא

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תודה רבה!אנונימית A

מה הבעיה?הפי

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש