לא הבנתי את השאלה.

לפחות הדלקת שם חנוכיה?
(כדי שאלו שיגיעו אחריך יראו שלהבות מרצדות מהנשמות של האנשים הקדושים שם)

אני שם המון המון המון ו... לא. יש מקומות עם תחושה קצת בהמית ומתחזה להיות חו"לית, אבל לא.

המקום האמיתי בו אני מרגיש מדינה שונה וטריטוריה נפרדת זה בני ברק / מאה שערים וכו.

הייתי במקומות בחו"ל שהרגשתי שתל אביב קדושה לידם.

לא סתם הם נקראים "מדינת תל אביב"

מעוז הצפונבוניות בעולם

שלפעמים אנשי ירושלים, במלחמה תמידית של הזדככות, כי הם מכירים את המעלות שאפשר להשיג, וזה לפעמים מביא להם עצב, ואז יוצא יותר גרוע..

אז הוא אומר שנחוץ כמעט לטהורי לב מעיה"ק ירושלים, לנסוע מידי פעם לנשום את אווירה של יפו עיר המושבות ת"ו, שקדושתה פחותה יותר ושהיא על גבולות הארץ, וע"י שמגיעים לשם אפשר קצת להירגע ולשמוח במדרגה שכן השיגו.

אם יש למישהו 'רזי לי', אשמח שיצלם...

תודה!

אוצר החכמה

תהנה. ובאמת רעיון יפה

בכמה מדרגות פחות

אני מכירה מקרוב את תל אביב.
ואני רואה שמי שחונך טוב פשוט יודע טוב טוב למה לא כדאי להשתייך לצד החילוני, הפרוגרסיבי, השמאלי, פשוט יודע איך נראים החיים שמה בחוץ ויודע איך החיים טובים אצלינו ואז ההחלטה לאן להשתייך הרבה יותר קלה...
לעומת זאת מי שחונך לא טוב תמיד יפזול. היתרון של תושבים דתיים בערים חילוניות הוא להיות מודע לכל הרע ולכן לבחור בטוב.



ויש כמובן את נושא השליחות, שזה גם מאד משמעותי ותורם לאדם בעצמו הרבה יותר מאשר לסביבתו.

למרות שהשפרצת סיסמא עסיסית ואת לא מסבירה את עצמך, אבל רצונך הוא כבודך...

כתוב במדרשים שדן הוא הנמוך שבשבטי ישראל. שיא המדרגה הגבוהה מהשבט הזה היה שמשון הגיבור.

והוא השבט המוביל של המחנה האחרון במסעי בנ"י.

ר' צדוק כותב על זה, שע"י שהוא הנמוך שבשבטי ישראל, הוא מחזיק את כל המדרגות הנמוכות ונותן להם אחיזה בקדושה..

אז חשבתי על זה בעניין נחלת דן. שהיא באמת נותנת אחיזה בקדושה גם לאנשים שנראה שרחוקים יותר.

במובן הזה, באמת אין על תל אביב.

בבני ברק מחמירים. בירושלים מהדרים.

כמובן שיש המון יוצאים מן הכלל, אבל המנטליות הכללית די שונה.

אבל הרעיון של השבט הזה חזק.. ותפור על תל אביב..

רק יהודי גאולי שאינו סובל זיופים יוותר על כל טובות עצומות של היותו מאמין כי עוד יש ספק.

רק יהודי גאולי מסוגל לגרום לעם שלם לדייק יותר ויותר, פשוט כי התשובות הרגילות לא מספיקות לו.

רק יהודי גאולי עז מספיק כדי לא להסכים לשכל ולחוסר המשמעות העצום ולחכות לחוויה שתגרום.

רק יהודי גאולי מאמין יגלה לך לאחר שתי דקות שיחה תמה שסבא שלו היה רב וסבתא שלו הדליקה נרות.

רק יהודי גאולי נראה רחוק כל כך מה' יתברך ובעצם בעצם הוא כל כך קרוב...

ואולי סתם בא לי לומר כמה אני אוהב את תל אביב.

כמה לפעמים אני מתחבר לחנוכיה הבודדת שנדלקת בהיסוס מלעולם שלם שכולו מאיר.

וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר וָאֵשֵׁב הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם

שהיה צריך ללכת לתל אביב והוא אמר שמרוב הטומאה והזוהמה  אפילו האבנים נהפכו לטרפה

שהסתובבתי עם סנדלים/יחפה ותיק גדול מחובר לאוהל מתקפל בתל אביב, קבוע כל שבוע..

כל פעם טיול ליומיים ברחובות עיר הקודש תל אביב. ואני לא סתם אומרת עיר הקודש, אני יודעת מה יש שם ולא חיה באיזה סרט. נכון לגמרי שבעיר הזו אפשר להכנס ופשוט לבכות בזעזוע, או לדלג על הבכי שבענין ולתהות מה יהודי כאן ואיפה יש במקום הזה אחיזה לקב"ה..

אבל כל פעם שבאתי לשם ראיתי איזו נהירה אלי ולמה שאני כביכול מייצגת. מצחיק כי לא באתי לייצג כלום. פשוט באתי יחפה ופתוחה לפגוש את עם ישראל... והאמת שגם אתזה לא חיפשתי, זה פשוט זרם אלי...

אנשים בסיטואציות הכי פחותות כביכול שאלו אם אני בת שירות והצדיעו, שיחות עומק ספונטניות על גיטרה באמצע חוף תל אביבי, נדהמתי לפעמים מהחיבוק הזה שכאילו נוצר סביבנו וכל הסיטואציות ההזויות שהתגלגלו אלינו דוקא עם הפוזיציה של התיק הגדול והגיטרה והמתנחלות ונראלי שהתשובה היחידה שאפשר לתת לזה היא שדוקא בנקודות הקצה לפעמים מתגלה היהודי בהופעה הכי תמה וילדית שלו. וזה מתוק וקדוש, גם כואב. בעצם הכי כואב. כי ההופעה הזאת היא בעצם תשוקה תמוהה וחסך שמגיע נטו מנתק עצום שהמנותק לרוב אפילו לא יודע עליו. אבל אותי זה הדהים וקצת עימת אותי עם נקודת החיבור שלי... ועוד הרבה..

אם להמליץ לכולם לעשות מסעות כמו שעשיתי? אני לא יודעת אם אני ממליצה לעצמי, אבל מי שצריך לעבור שם- תעבור מבחינתך בעיר הקודש תל אביב, צא לראות את עמך ישראל ואת הגעגוע הזה.. אם נגזר עליך לעבור שם אולי הקב"ה שולח אותך בעצם להתחזק בעיר הקדושה הזאת, אז מי אנחנו שנחסום את ההארה בתודעה הפוכה?

האמת אין לי מושג.. אבל זאת היתה תקופה יחפה כזאת

אני גם מאוד מבינה על מה אתה מדבר ויש לזה המון משקל

צודק.. נשאר לחשוב איפה זה פוגש אותי ומה קופץ מולי כשאני שם, אולי מתוך תבנית נוף פנימיותי..

יותר ביחס למשטרה.. כששומעים המון טענות על המשטרה ועל החומר האנושי הירוד וכו וכו, אני שואלת את עצמי מה היה קורה אם היו מגלגלים משפט כמו "הטובים למשטרה", במקום להכנס בלי סוף לחרמות על המוסד הזה שהוא בסופש"ד נקרא "משטרת ישראל"- כמה אנשים טובים ואיכותיים היו מתגייסים למשטרה? כמה המוסד הזה היה מורעל מטוב?

הרי עצם זה שזו "משטרת ישראל"- זה עצמו מכוון כטענה עלינו. מה אני עשיתי כדי שמשטרת ישראל תהיה משטרת ישראל? איך אנחנו מתנדפים מהזירה הזו?

בקיצור- כל מקום בתוך חבלי ארץ ישראל, ששייך לעם ישראל, ויש בו יהודים, מפנה אלינו שאלה מה אנחנו עשינו בשבילו..

כמאמרו הידוע של הרציה עם הטיה קלה.. "רבנו שאג בקול גדול- איפה תל אביב שלנו?? איפה חולון שלנו?? איך אנחנו שוכחים אותם??"

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד