לא הבנתי את השאלה.

לפחות הדלקת שם חנוכיה?
(כדי שאלו שיגיעו אחריך יראו שלהבות מרצדות מהנשמות של האנשים הקדושים שם)

אני שם המון המון המון ו... לא. יש מקומות עם תחושה קצת בהמית ומתחזה להיות חו"לית, אבל לא.

המקום האמיתי בו אני מרגיש מדינה שונה וטריטוריה נפרדת זה בני ברק / מאה שערים וכו.

הייתי במקומות בחו"ל שהרגשתי שתל אביב קדושה לידם.

לא סתם הם נקראים "מדינת תל אביב"

מעוז הצפונבוניות בעולם

שלפעמים אנשי ירושלים, במלחמה תמידית של הזדככות, כי הם מכירים את המעלות שאפשר להשיג, וזה לפעמים מביא להם עצב, ואז יוצא יותר גרוע..

אז הוא אומר שנחוץ כמעט לטהורי לב מעיה"ק ירושלים, לנסוע מידי פעם לנשום את אווירה של יפו עיר המושבות ת"ו, שקדושתה פחותה יותר ושהיא על גבולות הארץ, וע"י שמגיעים לשם אפשר קצת להירגע ולשמוח במדרגה שכן השיגו.

אם יש למישהו 'רזי לי', אשמח שיצלם...

תודה!

אוצר החכמה

תהנה. ובאמת רעיון יפה

בכמה מדרגות פחות

אני מכירה מקרוב את תל אביב.
ואני רואה שמי שחונך טוב פשוט יודע טוב טוב למה לא כדאי להשתייך לצד החילוני, הפרוגרסיבי, השמאלי, פשוט יודע איך נראים החיים שמה בחוץ ויודע איך החיים טובים אצלינו ואז ההחלטה לאן להשתייך הרבה יותר קלה...
לעומת זאת מי שחונך לא טוב תמיד יפזול. היתרון של תושבים דתיים בערים חילוניות הוא להיות מודע לכל הרע ולכן לבחור בטוב.



ויש כמובן את נושא השליחות, שזה גם מאד משמעותי ותורם לאדם בעצמו הרבה יותר מאשר לסביבתו.

למרות שהשפרצת סיסמא עסיסית ואת לא מסבירה את עצמך, אבל רצונך הוא כבודך...

כתוב במדרשים שדן הוא הנמוך שבשבטי ישראל. שיא המדרגה הגבוהה מהשבט הזה היה שמשון הגיבור.

והוא השבט המוביל של המחנה האחרון במסעי בנ"י.

ר' צדוק כותב על זה, שע"י שהוא הנמוך שבשבטי ישראל, הוא מחזיק את כל המדרגות הנמוכות ונותן להם אחיזה בקדושה..

אז חשבתי על זה בעניין נחלת דן. שהיא באמת נותנת אחיזה בקדושה גם לאנשים שנראה שרחוקים יותר.

במובן הזה, באמת אין על תל אביב.

בבני ברק מחמירים. בירושלים מהדרים.

כמובן שיש המון יוצאים מן הכלל, אבל המנטליות הכללית די שונה.

אבל הרעיון של השבט הזה חזק.. ותפור על תל אביב..

רק יהודי גאולי שאינו סובל זיופים יוותר על כל טובות עצומות של היותו מאמין כי עוד יש ספק.

רק יהודי גאולי מסוגל לגרום לעם שלם לדייק יותר ויותר, פשוט כי התשובות הרגילות לא מספיקות לו.

רק יהודי גאולי עז מספיק כדי לא להסכים לשכל ולחוסר המשמעות העצום ולחכות לחוויה שתגרום.

רק יהודי גאולי מאמין יגלה לך לאחר שתי דקות שיחה תמה שסבא שלו היה רב וסבתא שלו הדליקה נרות.

רק יהודי גאולי נראה רחוק כל כך מה' יתברך ובעצם בעצם הוא כל כך קרוב...

ואולי סתם בא לי לומר כמה אני אוהב את תל אביב.

כמה לפעמים אני מתחבר לחנוכיה הבודדת שנדלקת בהיסוס מלעולם שלם שכולו מאיר.

וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר וָאֵשֵׁב הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם

שהיה צריך ללכת לתל אביב והוא אמר שמרוב הטומאה והזוהמה  אפילו האבנים נהפכו לטרפה

שהסתובבתי עם סנדלים/יחפה ותיק גדול מחובר לאוהל מתקפל בתל אביב, קבוע כל שבוע..

כל פעם טיול ליומיים ברחובות עיר הקודש תל אביב. ואני לא סתם אומרת עיר הקודש, אני יודעת מה יש שם ולא חיה באיזה סרט. נכון לגמרי שבעיר הזו אפשר להכנס ופשוט לבכות בזעזוע, או לדלג על הבכי שבענין ולתהות מה יהודי כאן ואיפה יש במקום הזה אחיזה לקב"ה..

אבל כל פעם שבאתי לשם ראיתי איזו נהירה אלי ולמה שאני כביכול מייצגת. מצחיק כי לא באתי לייצג כלום. פשוט באתי יחפה ופתוחה לפגוש את עם ישראל... והאמת שגם אתזה לא חיפשתי, זה פשוט זרם אלי...

אנשים בסיטואציות הכי פחותות כביכול שאלו אם אני בת שירות והצדיעו, שיחות עומק ספונטניות על גיטרה באמצע חוף תל אביבי, נדהמתי לפעמים מהחיבוק הזה שכאילו נוצר סביבנו וכל הסיטואציות ההזויות שהתגלגלו אלינו דוקא עם הפוזיציה של התיק הגדול והגיטרה והמתנחלות ונראלי שהתשובה היחידה שאפשר לתת לזה היא שדוקא בנקודות הקצה לפעמים מתגלה היהודי בהופעה הכי תמה וילדית שלו. וזה מתוק וקדוש, גם כואב. בעצם הכי כואב. כי ההופעה הזאת היא בעצם תשוקה תמוהה וחסך שמגיע נטו מנתק עצום שהמנותק לרוב אפילו לא יודע עליו. אבל אותי זה הדהים וקצת עימת אותי עם נקודת החיבור שלי... ועוד הרבה..

אם להמליץ לכולם לעשות מסעות כמו שעשיתי? אני לא יודעת אם אני ממליצה לעצמי, אבל מי שצריך לעבור שם- תעבור מבחינתך בעיר הקודש תל אביב, צא לראות את עמך ישראל ואת הגעגוע הזה.. אם נגזר עליך לעבור שם אולי הקב"ה שולח אותך בעצם להתחזק בעיר הקדושה הזאת, אז מי אנחנו שנחסום את ההארה בתודעה הפוכה?

האמת אין לי מושג.. אבל זאת היתה תקופה יחפה כזאת

אני גם מאוד מבינה על מה אתה מדבר ויש לזה המון משקל

צודק.. נשאר לחשוב איפה זה פוגש אותי ומה קופץ מולי כשאני שם, אולי מתוך תבנית נוף פנימיותי..

יותר ביחס למשטרה.. כששומעים המון טענות על המשטרה ועל החומר האנושי הירוד וכו וכו, אני שואלת את עצמי מה היה קורה אם היו מגלגלים משפט כמו "הטובים למשטרה", במקום להכנס בלי סוף לחרמות על המוסד הזה שהוא בסופש"ד נקרא "משטרת ישראל"- כמה אנשים טובים ואיכותיים היו מתגייסים למשטרה? כמה המוסד הזה היה מורעל מטוב?

הרי עצם זה שזו "משטרת ישראל"- זה עצמו מכוון כטענה עלינו. מה אני עשיתי כדי שמשטרת ישראל תהיה משטרת ישראל? איך אנחנו מתנדפים מהזירה הזו?

בקיצור- כל מקום בתוך חבלי ארץ ישראל, ששייך לעם ישראל, ויש בו יהודים, מפנה אלינו שאלה מה אנחנו עשינו בשבילו..

כמאמרו הידוע של הרציה עם הטיה קלה.. "רבנו שאג בקול גדול- איפה תל אביב שלנו?? איפה חולון שלנו?? איך אנחנו שוכחים אותם??"

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!