1. תלמידה די טובה, ובמ"מ אפילו עוד יותר.

זה כי ירדתי בסופו של דבר ל3 יח"ל. הציונים הכי נמוכים ונכשלים שלי היו בתחילת ט' כשניסיתי להישאר ב4.

המורה הייתה מספיק נחמדה לא לכתוב בתעודה של מחצית א' את הציון, רק השאירה מקום ריק וכתבה בהערה המילולית "בהצלחה ב-3 יחידות".

2. היו מקצועות מעניינים, אבל לא ברמה של ללמוד מחוץ למסגרת. (לרפרף בספר של השאלת ספרים בחופש הגדול מתוך סקרנות נחשב?)

3. אין לי מושג אם יש גורם אחד ויחיד, אבל לא הייתי אומרת שזאת המורה אם לזה את מתכוונת. היו לי יופי של מורות דווקא למקצועות הכי מעצבנים וזה לא גרם לי לאהוב אותם.

4. המורה שהכי אהבתי למ"מ הייתה זאת שלימדה אותי בכיתות ה'-ו'. היא הייתה ממש קשוחה, עשתה מבחן של זכירת לוח הכפל שכל מי שקיבל בו פחות מ100 היה צריך לעשות אות שוב כל שבוע עד שמצליח.

אבל בגלל שהיא ממש הייתה רצינית להספיק את החומר סימנו את כל מה שהיה צריך ללמוד שבועיים לפני סוף שנה אז היא עשתה כל הזמן שיעורי כיף והכינה מצגות על כל מיני דברים מעניינים.

 וגם בשיעורים עצמם סיפרה בדיחות ועשתה אווירה נחמדה איכשהו למרות הלחץ והרצינות.

(היא הייתה רווקה בת 30 לפחות באותו הזמן, לפני כמה חודשים שמעתי שהיא התחתנה ועזבה את אותו בית ספר יסודי שלמדתי בו)

5. אני מניחה שלעשות את מה שהמורה הנ"ל עשתה, זה לא גרם לי לאהוב מתמטיקה, אבל ממש היה כיף ללמוד איתה.

1. עצלן עם מזל

2. מפתאום

3. עניתי כבר שלא

4. זו שאלה מכשילה? כל המורים למתמטיקה משעממים אז כולם גרועים!

5. לצייר את המשוואות

1. איזה מין תלמידים הייתם?

סבבה כזה, דווקא לשם שינו במתמטיקה ישבתי בראשון...
2. האם יש מקצוע שממש עניין אתכם? שרציתם ללמוד גם מחוץ לבית הספר?

הרבה!! יותר ביולגיה כימיה פיזיקה .
3. אם עניתם כן ב2- מה גורם לזה?

מתמטיקה יותר מענינית שמסבירים למשל מה עשו איתה, איך הגיעו לכל מיני מי פיתח...
4. היה לכם מורה מעולה למתמטיקה? מה הפך אותו/אותה לככ טוב עבורכם?

בתיכון היתה לי מורה ממש טובה !!! 

הקשיחות - זה נשמע רע, אבל זה באמת זה , מי שלא עשה שיעורי בית דמו בראשו כנ"ל מי שמאחר לשיעור, אני זוכרת זה היה לחץ לטוסססס להקבצה מהרר שחס וחלילה לא נאחר בשניה , בסוף זה היה לנו חוויה וידענו את החומר מעולה(אולי גם כי הוא היה דבילי)

כיום, ישלי מרצה תותח , לדעתי מה שהופך אותו לכזה , זה הרצון והאכפתיות שבאמת רואים שכל אחת ואחת יבינו את החומר וכולם ישתתפו וכולם יהיו פעילים ,, הוא יכריח אנשים להשתתף ישאל לשלומם בשיעור... 

וגם, כשמישו ישאל שאלה הוא יגרום לו להגיע לתשובה לבד ע"י הכוונה, הוא מסביר הרבה מעבר למה שצריך נותן הסברים סתם מענינים.... מייחס הרבה דברים לממציאם זה עושה את הכל חוויתי לדעתי.

5. דברים שיכולים לדעתכם לעזור לתלמידים ללמוד מתמטיקה בשמחה? אני יותר מאשמח לכל רעיון

שעולה לכם

אמרתי קודם.

עונה חוץ מ4 ו5

הייתי תלמידה טובה, ביסודי היה לי די משעמם, ובתיכון היה יותר מעניין, מאתגר.

היו לי מורות טובות למתמטיקה! מה שהפך אותן לטובות היו המסירות שלהן, ההשקעה בתלמידות. וההתחשבות. בתיכון זה היה יותר חשוב, כי הדברים היו יותר דרמטיים (כך נראה לי). היתה לי מורה ביסודי שהיתה מביאה חמצוצים על תשובות נכונות. ובגלל שתלמידה אמרה לה שזה לא בריא, היתה מביאה גם גזר.. מורה אחרת הרשתה לי להיכנס לשיעורים שלה למרות שהייתי שייכת להקבצה אחרת.

דברים שיכולים לעזור- לשים לב לתלמידים/ תלמידות, ולתת שיעורי בית בכמה אפשרויות- חובה לכולם, ואפשרות למתקדמים. לצ'פר לפני מבחנים ואחרי, ולשים לב להשקעה, לא פחות מלתוצאות.

בהצלחה ממש

וזה לא שהם לא עשו טעויות בדרכם, איש איש ומעלליו, החל בהעלבת תלמידים שלא הבינו, וכלה בדיבור גבוה מעל ראשינו (אני הייתי מבין אלו שהבינו היטב את הקריצות, העקיצות וההומור המתמטי, מרפרנסים לפילוסופיה ולוגיקה ועד איזכור אנקדוטות היסטוריות מתמטיות של הילברט וגאוס).
ואף על פי כן, העיקר, העיקר, היה הדיבור על מתמטיקה בעיניים נוצצות, בשלהבת האש הבוערת, שאותה צריך להדליק בלב הלומדים, ממש כעין תורה, החל באכסיומות אוקלידס ועד לניצחונות המתמטיקה המודרנית, של דה ריכלה, של קושי, של אבל, של נטר, של טיורינג, אפילו של מנדלברוט, של כל המאסטרים ואנשי השם באשר הם (ולא לשכוח שעם כל זה, מדי בוקר אנחנו בני ישראל פותחים תפילת שחר באמירת "ואנשי השם כלא היו", ומוריי היקרים טרחו להזכיר גם זאת).

1. זה תלוי בגיל, בכיתות הנמוכות הייתי ממש גרועה, כשעברנו מאריתמטיקה למתמטיקה הייתי התותחית של הכיתה עד הקורונה שהתחלתי לדשדש בגלל הלימודים בטלפון, היום אני קצת בשוק מהקצב (אקדמיה וכו') אבל מצליחה לעמוד בהספק ב"ה.
2. היסטוריה, אה מקצוע מתמטי? מערכת משוואות בשני נעלמים היו הכיף שלי בתחילת הקורונה, לימדתי את עצמי ופשוט פתרתי כי לא היה יותר מידי מה לעשות...
3. הרצון שלי להתקדם ולעקוף את כולם בחומר וגם כדי שלא אצטרך להקשיב לשיעורים בטלפון
4. היו, בוודאי שהיו! המורות למתמטיקה היו תמיד בין המורות שיותר אהבתי, הן תמיד ידעו לאתגר אותי, ומי שלא ידעה קצת גרמה לי לדשדש כי הייתי נרדמת בשיעורים שלה ולא מתעוררת כשמלמדים חומר חדש
5. התאמה לרמה, יחס אישי, תמיד הוכחתי את עצמי כי כל המורות תמיד אהבו אותי חחח
האמת שעכשעו כשאני חושבת על זה צריך ללמד הרבה שיטות ודרכים לפתרון אותה הבעיה/משוואה, לי היו (ויש) בעיות עם לזכור מספרים בע"פ, אז בגלל שלא הצלחתי לזכור את לוח הכפל בע"פ פיתחתי יכולות חישוב מהירות במיוחד, היום אני יודעת את לוח הכפל אבל גם יכולה לחשב בראש דברים ממש מסובכים.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.