@חופשיה לנפשי

בסביבה שאני נמצא, ובתפיסת העולם התרבותית שלי בנות דוסיות לא עושות גוונים.
זה מתקשר בעיני לתרבות יותר רחובית 

מה זה אומר? 

אני יודעת שמורות בסמינר קוראות ככה לחצאית מקסי ולשאר האיסורים שאין ביכולתן להסביר, אבל מה המשמעות שמועברת במילה המוזרה הזאת?

שאותה בת נמצאת ברחוב? שיש בעיה מהותית עם הרחוב? שיש סגנון מסויים שאין לו קשר עם המצאות ברחוב?

ותשים גם תרגום בהערות בצד שלא עוזר בכללללל.
תמיד זה גמ': 'אפלר'. רש"י: 'מנולטא"ין בלע"ז'. הגהות וציונים: 'פי' אפלר'. גררר

שיש היפוך במושגים, ובעצם לבוש פרוץ אמור להקרא לבוש צנוע. כי מותר להתלבש כך רק במקומות צנועים.

והן הן הדברים

באמת שאני לא מצליח להבין איך ללכת בצורה צנועה יותר נחשב "רחובי".

הסגנון החרדי הוא יותר אלגנטי, לכן סטייה מסגנון הלבוש היחיד שנכון חייבת להיות "לא צנועה".

אשכרה לפי התקנון אסור לבוא עם סגנון לבוש שלא נראה להם.

אבל למה פחות צנוע? ישנם מגזרים חרדיים שלמים שאורך החצאית הוא המינימום ההלכתי.

מאיפה החוצפה לקרוא למי שמקפידה "רחובית"?

או לא הבנתם את הרעיון במושג

אבל זה לא הדיון אז לא נרחיב

המגזרים החרדיים בהם אורך החצאית הוא המינימום לא יעירו על חצאיות מקסי. בדר"כ ההסתייגות תבוא ממוסדות ומגזרים בהם אורך החצאית צריך להיות צנוע - לפחות אמצע רגל.

וגם, אם מישהי תפנה למנהלת הסמינר ותבקש אישור ללבוש חצאית מקסי כי זה הנהגה שלה היא תקבל אישור כנראה, אממה, הבנות שרוצות ללבוש חצאית מקסי הם לרוב בנות שמעוניינות בכך מטעם אופנתי- והן גם הבנות שמנעד האורך שלהן יהיה מחצאיות קצרות ביותר לחצאיות מקסי - וזה לא ינבע מהנהגה רוחנית או הקפדה.

עכשיו תשאלו, למה בכלל מלכתחילה איסור ( ואני מסייגת- האיסור לרוב בא במוסדות מסוימים, וגם בהם זה לא נגד הקפדה רוחנית של בת) על חצאיות צנועות, ומה השטויות האלו של "רחובי"? אני לא יודעת. אני משערת שחלק קטן מזה זו מהיסטריה הידועה לשימצה של הרצון לא להידמות "למיזרוחניקעס" ח"ו .

וחלק זה פשוט מתנועת הגלגל- האיסור גרם לכך שרק בנות מסוימות יסתובבו עם חצאיות מקסי ואז האיסור קיבל משנה תוקף  שגרם דווקא לבנות מסוימות לרצות להתמרד ולדמות לבנות מסוימות חד גדיא חד גדיא

אבל בסופו של דבר האיסור לא ממש תקף מעבר לשנות התיכון וגם שם זה בעיקר נובע  מרצון לשמור על תקנון וקו אחיד שימנע מריבות מיותרות .

אמצע רגל זה לא המינימום ההלכתי - יש דיון שלם מה זה אמצע רגל, מה אורך החצאית, דין גרביים וכו' וכו' ואם תרצה אני יכולה להאריך.

ב. לא נכון ולא נכון. ראה סעיף ג. שלא לדבר על זה שיש סמינרים חרדים שמתוך הקפדה בנות הולכות עם חצאיות קפלים מקסי.

ג. לא נכון ולא נכון - הייתה לי חברה שנהגה הקפדה מסוימת שמנוגדת לכללי התקנון והיא קיבלה אישור מההנהלה. זה לא ספקולציות. תתפלא, אני יודעת קצת יותר טוב ממך על תקנון וצניעות בסמינרים.

ד.נכון.

ה. חלק מהסיבה היא נוחות ורצון לאכוף את התקנון.

ו. לא נכון. בת אחרי תיכון שתסתובב עם חצאיות ארוכות מתוך הקפדה לא יבוזו לה, להפך. 

לפני שאני כותבת תשובה ארוכה ומנומקת. אתה כנראה לא מוכר בשפה החרדית. אמצע רגל זה כינוי לחצאית שלושת רבעי. לא חצאית ברך.

המינימום ההלכתי הוא שלא יראו את הברך. ולכן המינימום ההלכתי הוא חצאית שנגמרת מעט אחרי הברך - אורך כזה הוא לא עובר בסמינרים.

הסמטיקה משנה. מעירים לבנות על חצאיות לא מספיק ארוכות יותר מחצאיות ארוכות. סוף פסוק.

בבקשה תפסיק לצאת מנקודת הנחה שאתה מכיר את העולם הלטאי והמוסדות הלטאיים יותר ממני- זה נקודת הנחה שגויה. מה גם שרוב חיי למדתי במוסדות מעורבים. ולכן כל הנימוקים שכתבתי בתגובות הקודמות תקפים. ואני לא רואה צורך לחזור על דברי.

למה להפסיק לסנגר? לדון לכף זכות זה מידה שאני לא הייתי רוצה למחוק מהעולם הזה, ברשותך.

המסקנה שצריכה להיות היא שאני פשוט יודעת יותר על סמינרים חרדיים. ואם אני כותבת משהו זה מידיעה. 

אני לא משנה עובדות ואני יודעת יותר ממך על הסמינרים שכתבת.

פשוט תצטרך לסמוך על זה שאני יודעת יותר ממך על חרדים, חסידים וליטאים.

וזה לא כל כך קשה, בחייאת, אני חרדיה מבית ולמדתי במוסדות הכי מייסטרים.

אני טועה בקשר למה? בקשר לזה שאני יודעת על הציבור שלי יותר ממך? נו באמת...

אני לא משקרת. אני כותבת את הדברים כהווייתם. וזה לא קשור לרצון להוציא את הציבור החרדי טוב.

תקרא את מה שכתבתי פעם נוספת הייתי מאוד ברורה. וכן. הסכמתי שיש איזה שהוא מימד שאני לא מסכימה איתו בעינין "הרחוביות". ובכל זאת זה לא סותר את שאר הדברים שכתבתי.

נ.ב. הדיון הזה לא מתפתח לשום מקום. זה סתם פינג פונג. אז מי שרוצה לקרוא את דעתי היא רשומה  בתגובות הקודמות. ומי שרוצה לקרוא את חוסר ההסכמה והחלוקה עלי - זה גם כתוב בתגובות הקודמות (לא שלי..מן הסתם..)

זה לא סמינר כזה מפורסם.....

אז כנראה התבלבלתי עם מישהו אחר🤦‍♀️🤦‍♀️

אאוצ'

"רחובי"

שאלה טובה. תקראי לי שתהיה לך תשובה

גם לרבניות דגולות כמוני אין תשובות לכל השאלות

רוב הסיכויים שאם זה גוונים טבעיים גברים לא באמת ישימו לב, שיער פזור נראה לי תלוי באורך

אז כנראה שגוונים בשיער הייתי מקבל כי לבחורה יש רצון להיות יפה

ומה זה שונה משאר תכשיטים ואיפור. 

לעומת זאת שיער פזור היה מפריע לי כי זה לא הכי מותר הלכתית

לגבי פזור - ממש לא יפריע.

צבע וכו - תלוי, אם זה לחמצן הכל, שהיא תיראה בלונדינית לגמרי - לפעמים זה נראה קצת מוזר, אבל תכלס לא יודע כמה מזה זו רתיעה דתית וכמה מטעמים אסטתיים/פרחיים. בסך הכל אם זה לא משהו מוזר וחריג - זה עניין שלה, שתיהנה. כל עוד זה בגדר ההלכה והיא מרוצה מזה וזה נראה מכובד וראוי - תפדאלי. בכיף.

גוונים בשער לא מאד מקובל. נחשב די חריג, בעיני (אין טעם להתווכח. זאת ההתרשמות האישית שלי)

שער פזור כן מקובל. יש רק מעט שמקפידות על שער אסוף

שיער ארוך פזור בעייתי יותר מגוונים בשיער (הלכתית)

אולי כי יש יותר התייחסות בהלכה לשיער פזור מאשר לגוונים בשיער. פשוט היסטורית זה היה יותר נפוץ.

בכל מקרה, אני חושב שגוונים נחשב חריג יותר. את מסכימה?

אבל מצחיק בעיני להוריד על משהו יותר חריג (שלאוו דווקא בעייתי מבחינה צניעותית, כי זה לא באמת מושך את העין) ולא להוריד על משהו בעייתי הלכתית

דווקא יש בהלכה התייחסות לצביעת שיער (נראה לי זה מוזכר בלא יילבש )

אחרי הכל השאלה למה אנחנו פוסלים - כי לא נעים לנו או כי האדם השני לא בסדר.

אני מוכן לקבל חריגה של הצד השני מההלכה כל עוד 1 מדובר בחריגה קטנה ונפוצה (לשון הרע....) 2 זה לא מציב אותי במצב לא נעים 3 אני לא מחוייב לחרוג מההלכה בשביל זה

ההלכה מתייחסת לצביעת שער שהלבין לצבע המקורי. זה נראה לי שאף אחד לא יחשיב לחריג.

אני חושב שזה לא מקובל כל כך.

זאת לפחות ההתרשמות שלי, כגבר.

אולי בנות יספרו שהמציאות שונה, אבל לי כגבר זה עדיין יראה מוזר ומרחיק.

גוונים לא טבעיים יהיה מוזר יותר ומרחיק יותר

(למען הסר ספק - ברמה האסטטית/אמנותית אני חושב שזה יפה. אבל אני לא אלבש דבר שיפה בעיני ונחשב חריג)

תלכי לספרית טובה אין סיבה שלא יצא טוב

כי זה גוונים. בקושי שמים לב זה נראה טבעי

ואז תדעי לפעם הבאה מה בדיוק הגוון שאת רוצה.  

ככה גם היה עם אחותי בהתחלה.. לא אסון 

קודם כל את הולכת למישהי שחברות שלך המליצו עליה

אין סיבה שמקצוען יטעה אם הוא עושה את זה אלפי פעמים

דבר שני, עושים פסים קטנים ולא את כל הראש

ככה זה משתלב עם השיער ונראה טבעי לגמרי. 

בהתחלה את יכולה לעשות בקצוות.. ככה יש דרך חזרה

(חח אני משכנע כאילו יש לי אחוזים מזה  

פשוט חבל שתמנעי ממשהו שבא לך בגלל החשש הזה)

 "לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש אחת פנויה ואחת אשת איש", אמנם יש על זה הרבה פלפולים, אולי מדובר על גרושה ולא רווקה, בפועל יש במה לדון.
לפי מה שראיתי (לא זוכרת איפה, אני באמת צריכה ביסוס) שהרב מרדכי אליהו טען ששיער פרוע זה החלק הקדמי של הראש ולכן ברגע שהוא אסוף (קליפס, סיכה וכו') זה הרבה פחות בעיתי.

זה בכלל רק לגביי הפיזור עצמו של השיער, עדיין בלי להיכנס למימד של הצניעות עצמה.
יש ארכים שבעיני לא צנוע לפזר בהם שיער. זה באמת יכול למשוך תשומת לב רבה מידי.

אם זה היה ממש ממש בולט וחריג אז כן

פזור יפריע (לאו דווקא סיבה לפסול).

לא מבין מספיק בגוונים כדי לענות. מן הסתם אם בולט\מושך עין\לא צנוע אז זה יפריע.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב