לרוב מביא מתנות אמנם עולות פחות כסף מלשים מזומן/צ'ק אבל חשובות יותר לדעתי

ספרים הלכתיים יותר 'מיקלים' בהלכות טהרת המשפחה או ספרים אחרים שמקילים על ההתנהלות בבית חדש לבד (הלכות כשרות/שבת דברים שעד עכשיו כשלא אתה בעל הבית אתה כמעט לא מודע אליהם)

ו'או ספרים על התנהלות כלכלית (לרוב אבא עשיר אבא עני)

ושולח קישור לסדנא שלי של כלכלת משפחה.

לפעמים אני כותב מזוזה מהודרת ונותן להם (בודק לפני אם יש צורך)

לא יוצא לי הוצאה גדולה אבל ממש ממש לא אוהב את הקונספט של 'לכסות מנה' אני מביא משהו שבעיני יש לו ערך.

אם זה מישהו שאני לא קשור אליו באמת (חברה של האשה/קרוב משפחה שאין באמת קשר/חבר שלא יותר מידי שמרנו על קשר אבל עדיין חשוב לי להגיע לחתונה שלו) אני כן אשים כסף. בערך 200

אפשר להתעניין איזה ספרים על טהרת המשפחה?

או שמחת הבית או איש ואשה תלוי בזוג

שאתה שם להם חציל מטוגן במעטפה

1 מה ההוצאה הזאת אומרת לי? מה הדירוג שלי לכל סכום אפשרי, מבחינת התקציב שלי (הוצאה רצינית? סכום זניח? ערב עם חברים?)

2 מה המתנה אומרת לו? האם הוא ירגיש - בגלל הרקע שלו, ואולי בגלל היכולת הכלכלית שלי - שהתקמצנתי?

3 לכסות את המנה זה מושג שמוזכר כבר בגמרא

4 בסופו של דבר, המתנות - גם הכספיות - הן הדבר שאיתו הזוג מתחיל את דרכו. האם אני מרגיש שהוא יצטרך הרבה מתנות? (פעם הייתי בחתונה ממש מפוארת, ולכן התקמצנתי על המתנה. לעומת זאת, לחבר בלי משפחה תומכת, הקפדתי לתת בנדיבות)

5 לפעמים אני מכיר את החבר כדי לדעת מה יהיה משמעותי בשבילו או שימושי בשבילו. במקרה כזה אני יכול להביא מתנה, וזה ישקף את ההיכרות בינינו, כי אני יודע מה הוא צריך.

6. בישיבה הסכומים נעו סביב 20 שקל לכסות את ההסעה+מתנה לחתן ממה שנשאר. כשיצאתי לעולם גיליתי שסדר גודל של מאות נחשב לסביר, פחות ממאה נחשב ממש מצומצם, שלא לומר קמצנות

אני זוכר בשנה הראשונה או השניה שלי בישיבה, היה בחור מבוגר יותר שהתחתן, והוא הודיע כמקובל שכולם מוזמנים וראו הזמנה זו כאישית ותרשמו אצל החבר הזה שירשום כמה מגיעים.

עברו שבועיים, והוא פנה אלי אישית (היינו קצת בקשר, אני מניח שהוא לא פנה לכולם) ושאל אם אני מתכוון להגיע וביקש שארשם - כנרה הוא נכנס ללחץ שאף אחד לא נרשם כי "בסך הכל אגיע והכל יהיה בסדר".

בקיצור - כן, תאשרו הגעה, זה חשוב, וזאת גם הזדמנות מצוינת לאחל מזל טוב באופן קצת יותר אישי מאשר במהלך החתונה.

היום אני שם 250 בחתונה רגילה, ופעם אחת שמתי 1,500 ש"ח (בערך) לחתונה של החבר הכי טוב

בנאדם החליט להתחתן לבד, נכון? החליט לבד לעשות מסיבה לכולם כדי שיחגגו איתו, נכון?

יופי.  ממתי מצפים מבנאדם שישלם על המסיבה שהזמינו אותו אליה.

זה רק כי חתונה זה יקר אז כולם רוצים שיצא מהחתונה עם כסף ולא מרושש

אבל שוב, זה רק מרצון טוב, אף אחד לא חייב לכסות לו ולא אמורים לצפות מאף אחד... לא משנה מי עובד או לא.

אגב, גמני בא מתרבות שכולם שמים כסף. ועדיין...

פשוט לא הסכמתי עם זה שזה הזוי, או חוסר כבוד ויש עניין שאני אכסה את המנה שלי.

זה שמקובל לכסות זה רק בגלל נחמדות... זה הכל.

אם את לא מסוגלת לבוא לאירוע בלי מתנה,

מה את עושה אם נופלים עלייך מלא אירועים ואין לך כסף?

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.