איך מתארגנים לברית מבחינה כספית?? תרגיעו אותנו 🙏🙏הריון ולידה
אז בעז"ה צפוי להיוולד לנו נסיך קטן מה שדורש ברית.
אצלנו מקובל לעשות ארוחה בשרית, ואנחנו לא מפסיקים לתהות מאיפה מביאים את הכסף לממן את האירוע??

גם אם ניקח אולם של בית כנסת ונחסוך איפה שאפשר עדיין מנה עולה לפחות 100 וגם צלם עולה כסף.
ויש לנו עוד לשלם את העגלה והכל..

איך עושים את זה??? האמת שאנחנו דיי מודאגים מהעניין. אין לנו יכולת לממן שום דבר כזה כרגע (אין חסכונות וכסף עודף כרגע).

ממש נשמח לכל טיפ והכוונה! תודה אהובות!
אנחנו חסכנו כל חודש מרגע שידענו שיש לנו בןמתחדשת11
איזה שבוע את?
קודם כלסליל
שיהיה בשעה טובה!

ולעצם העניין, אני בגישה שלא מוציאים מה שאין.
ולא משנה מה מקובל מסביב.

תחשבו כמה תקציב אתם כן יכולים להוציא, ובהתאם לזה תתכננו את האירוע שלכם.

בעיניי לא חייב צלם
אפשר לעשות את הברית בבוקר מיד אחרי התפילה, ואז להגיש ארוחת בוקר קלה (בייגלים, גבינות, ירקות וכו').

מעבר לזה, 100₪ למנה לברית זה די יקר. אנחנו בפידיון הבן עשינו בפחות. לא זוכרת כמה בדיוק, אבל כמה עשרות שקלים פחות.

לגבי עגלה ושאר הציוד. ממליצה בחום בחום לחפש ביד2 או בפייסבוק במרקט פלייס. אפשר למצוא דברים במצב מעולה, במחירים טובים. אנחנו קיבלנו ככה עגלה מצויינת בחינם, ועוד עגלה מעולה קנינו ב600₪ (של מאמס אנד פאפס). רק צריך לחפש.

ושוב חוזרת אבל לנקודה, לא מוציאים ממה שאין. זה כלל נכון גם לעכשיו, אבל גם להמשך החיים. ואם למישהו יש טענות, הוא מוזמן לממן בעצמו את האירוע ;)
יש קייטרינגים נחמדים בהרבה פחות מ100 למנה..טארקו
יותר לכיוון ה50-60
זה דבר ראשון.

חוץ מזה זה באמת קשוח.
אצלנו המתנות כיסו את הכל.. אבל אי אפשר באמת לבנות על זה מראש.

אולי שייך שתעשו את הברית מוקדם בבוקר ואז בופה חלבי קליל בכל זאת?
דוקא חלבי עלול לצאת יותר יקרמתחדשת11
מה גם שבחלבי צריך שתהיה מנה סבירה להגיש
כמובן שזה תלוי מנטליות ועוד נתונים אבל נניח אנחנו לא יכולנו להסתפק בממרח גבינה ולחם. היו אורחים שהגיעו אלינו מרחוק ובעיניים שלנו זה גם לא מכובד. אז אומנם לא הגזמנו אבל גם היינו צריכים להרכיב מנה כזו בעצמנו, מה שבבשרי מגיע "מוכן"
ברור, זה לגמרי תלוי מה עושים בחלבי.טארקו
מנסה לעזורשחרית*
בגדול, כמו כל אירוע, צריך להתכונן לפני, לחסוך ולשים בצד כל חודש כסף לאירוע.
דבר שני, לא צריך לעשות אירוע הכי הכי ואפשר גם בבשרי לארגן אירוע זול.
מנה בהחלט לא עולה לפחות 100 (יש קייטרינגים פשוטים, טעימים וזולים, חפשי בגוגל "הזן את הכל")
לא מביאים צלם אם אין כסף. זה לא חובה.
עגלה, אפשר בהחלט לקנות יד שניה, חפשי באתר יד 2 יש שם מציאות!

שיהיה בשעה טובה ובהצלחה!
למה מנה עולה לפחות 100? יש לכם אולי אחיינים או שכניםבתי 123
שיכולים לעזור בעריכה והגשה? אם כן את יכולה להזמין מקייטרינג רק את האוכל וזה יוצא ממש זול בען 35 ל50 תלוי מה הזמנת.
גם את הקינוח משתלם יותר לקנות בנפרד.
בטח תקבלו גם צ'קים לא?
לא מנסיון אבל-אנונימיות
1. יש קייטרינגים זולים יותר. או בופה למשל שיכול לצאת יותר זול
2. אם אין כסף אז אפשר אולי לבקש מחבר שמבין לצלם בתשלום סמלי...
3. אולם של בית כנסת
4. לחמניות לקנות לבד, עוגות לקנות לבד או לבקש מהמשפחה להכין (או אם תרגישי טוב ב9 להכין ולהקפיא)
5. לא מתאים לכולם אבל אמא שלי הרימה ברית בשרית לבד... עם אבא שלי והסבתות.
קנו בורקסים והכינו רוטב, מלא סוגי פסטרמות שוות (חפץ חיים וכאלה) שסידרו על מגשים יפים, בשר בקר שסבתא שלי הכינה, לחמניות וסלטים אבא שלי קנה, סלטים חיים הן הכינו יחד, לא זוכרת מה עוד הוא כבר בן 14 אבל זו היתה ברית ממש יפה ומכובדת.
6. לקצץ במוזמנים כמה שאפשר. לא כל בני הדודים צריכים להגיע
7. לחסוך מעכשיו.
תראי, יש כל מיני הנחות יסוד בהודעה שלך כמו:סופי123
אצלנו הברית בשרית, צריך צלם, צריך לקנות עגלה חדשה, מנה ב100 שקל. ואני אומרת וואלה לא ... אנחנו לא הבאנו צלם מקצועי לבריתות, ביקשנו מחבר מוכשר עם מצלמה טובה לעשות תמונות ויצאו תמונות סבבה, לא ברמה מקצועית אבל מזכרת יפה וחביבה מהאירוע. עגלות יש מעולות יד שניה. אנשים לפעמים מחליפים עגלות טובות סתם כי בא להם צבע אחר או מנטליות של לקנות חדש לכל ילד וכו'. שווה מאד לחפש (אפילו אנחנו מכרנו פעם עגלה חדשה לגמרי בחצי מחיר כי היא לא היתה לנו פרקטית).
נהוג מנה בשרית? תנהגו אחרת... לקנות או להכין כמה פשטידות, כמה סלטים ופסטות גבינות ולחמים ועוגות וקפה לקינוח ייצא זול יותר ממנה ב100 שקל ומכובד.
אתם הורים צעירים, הוצאות רבות לפניכם, תוציאו על הברית כמה שיכולים ותעשו את זה בשמחה, עדיף מלהוציא ממה שאין ולהיות בעצבות ודאגה בגלל זה.
עוד רעיון קצת מחוץ לקופסהאנונימיות
ברית על הבוקר עם בר קליל של עוגות וכדו' וקצת יותר מאוחר במקום אחר סעודה בשרית למניין מצומצם.
ולהודיע מראש שזה הקונספט שאנשים לא יטרחו ויתאכזבו. אפשר מראש להגיד שתשמחו לראות את כולם אבל לא תיעלבו ממי שלא מסתדר לו כל כך מוקדם
נכון וגם קורונה...חבובוש


צריך לברך המוציא וברכת המזוןמחפשת ומתעניינת
בסעודת מצווה. מניין. לא צריך יותר מזה...אנונימיות
ואם ממש מתעקשים אפשר להביא לחמים וגבינות...
לטרטר אישה אחרי לידה ותינוק אחרי ברית שוב?מתחדשת11
נשמע לי ממש קשה
מה זה לטרטר שוב?אנונימיות
עושים באולם או בית שממש קרוב לאותו מקום.
או אפילו את הברית בבית הכנסת ואז את הסעודה בבית של ההורים אם שם היא נמצאת
@אונמר אני חושבת שאתם עשיתם משהו כזה נכון?!
אנחנו עשינו ככה ב-2 בריתותאחתפלוס
ברית עם כיבוד קל בבית כנסת ואז עלינו להורים שלי לסעודת מצווה. עם משפחה מצומצמת ומניין גברים
אז לא נכחת במםגש אצל ההורים?מתחדשת11
בטח שהייתי. עליתי מבית הכנסת שהיה מתחת לבית הוריאחתפלוס
עדיין, זה קשהמתחדשת11
התינוק יהיה אחרי הברית, סיכוי גבוה שהוא לא יהיה רגוע. היא שניה אחרי לידה אז עוד פעם לנסוע ולהעביר כמה שעות במפגש עם אנשים זה ממש לא קל
אבל זו דעתי🤷‍♀️
אבל זה לא לנסוע. קראת מה שכתבתי?אנונימיות
עושים בבית כנסת צמוד לבית ואת הסעודה במקום שצמוד לשם.
לא רואה הבדל בין אירוע עם מלא אנשים להיפך יש בזה משהו רגוע יותר
כן כן עדיין מבחינתי זה קשה כיולדת עם תינוק אחרי בריתמתחדשת11
לקיים פעמיים שני טקסים..
שוב, זו רק דעתי. יכול להיות שלכותבת זה יתאים
זה לא ממש 2 טקסיםאנונימיות
זה טקס אחד.
רק שעוברים מקום ומצמצמים אנשים וככה גם לראשון באים לרב הרבה פחות וזה יכול להתאים לה.
שוב, אולי זה לא הכי כיף לכתחילה אבל כשאין אז לא עושים לכתחילה
לא. עשינו חלבי..אונמר


התכוונתי שעברתם מקום 😉אנונימיות
אהההההההה חח כן עברנו מקום..אונמר

אבל שם כולם עושים ככה, כי אין אולם בבית כנסת ורגילים לעשות את הברית בבית כנסת...

אבל זה באמת היה לי קשה ללכת שמונה ימים אחרי הלידה מהבית כנסת לאיפה שהיה הסעודה...

לא היה מאד רחוק אבל טיפה, ואין אופציה לרכב...

 

אם עושים את זה - אז תעשו במקום שאפשר להגיע עם רכב...

כמו שאמרו, מזמינים מנה ב35-50 לאדםהריון ולידה_פצ
לנו יצא זול יותר לקנות שתיה לבד, וקינוחים הכנתי מראש דברים שקל להכין במקפיא (אבל כמובן שאפשר גם לקנות, צריך לראות אם יותר זול דרך הקייטרינג או בנפרד)

לגבי עגלה, אני לא רציתי עגלה יד שניה ולכן חסכנו כל חודש.
אבל יש המוןןן עגלות ממש מוצלחות ביד שניה, כשראיתי חברות שקנו הצטערתי שלא חסכתי את הכסף הזה והוצאתי 2000 שקל יותר על אותה עגלה בדיוק.
כן צריך לבדוק יותר שזה במצב טוב, וכמה זמן היה בשימוש, ולמה נמכר..
וגם יש הרבה שמוסרים עגלות במצב מעולה!! יצא לי לראות לא מעט. ודווקא בגלל שיש לכם זמן עד הלידה אפשר לבדוק את זה..
כנל מיטת תינוק, שידה אם אתם רוצים...
בגדים אני כן חושבת שכדאי חדשים, אבל זה אפשר בסוף עונה למצוא מבצעים מעולים אם אתם קונים מראש.
תראיבימבה אדומה
בגדול בניהול כלכלי נכון
אמור להיות כסף להוצאות כאלה שחוסכים בצד. איך יודעים כמה וממתי לחסוך?
בכללי מהחתונה ובהמשך כשנכנסים להריון ומגלים ששה בן יותר ממוקד. כמה? חושבים על סדר גודל כמות מוזמנים, סדר גודל של אולם+צלם+מה שאתם רוצים וכמובן סדר גודל של מחיר מנה שתואמת לכם. ותשלום למוהל כמובן... לא בונים על מתנות... אם יהיו מתנות, אז זה חוזר לקופת חיסכון שלכם...

עוד שיטה זה לעשות אירוע ממש פשוט. אבל עקרונית לדעתי גם אירוע פשוט מאוד צריך לבוא עם תיכנון.
ככהחולת שוקולד
דבר ראשון לא צריך להתייחס למה שמקובל או לא, בעיני זה אפילו לא שיקול, אבל סתם ככה-חלבי יכול לצאת יותר יקר

דבר שני מנה ממש לא צריכה לעלות 100 שח, יש הרבה יותר זול (אנחנו לקחנו ב40-45) את כל המסביב (חלות, שתיה, סלטים, קינוח) אפשר לקנות עצמאית
ואפשר גם לבשל לבד לפני או אחרי הלידה (בעלך) אבל זה כבר לאמיצים בלבד
צלם לגמרי מיותר לדעתי

אה, והכי טוב- ללדת בשבת😆
למה טוב ללדת בשבת?בימבה אדומה
את יודעת כמה זה עולה בשבת? וכמה זה מבאס שהרבה קרובים לא יכולים להיות???? ואי ממש נגעת לי בנקודה רגישה...

ולדעתי צלם זה ממממממש לא מיותר.... בדיוק היה על זה שרשור לא מזמן....
בשבת בדכ רק ההורים מגיעיםחולת שוקולד
לפחות ככה היה אצלינו
הזמנו קייטרינג לברית- סעודת שבת בבוקר, וסעודה ראשונה ןשלישית הם הביאו איתם ואם הם לא היו מביאים היינו מכינים קליל או קונים אוכל מוכן, עדיין הרבה יותר זול

מבאס-נכון,מצטערת שנגעתי לך בנקודה רגישה😟

ולגבי צלם- *לדעתי* כן, כיש גישות שונות בעולם, בכל צקרה גם מי שרואה בזה עניין , אם אין לו כסף- עדיף לוותר, אחרי הכל זה לא "חובה" גם אם לא מיותר
היא לא אמרה שאין לה כסףבימבה אדומה
תהתה איך יש לשלם על אירוע כזה...

ולגבי הברית בשבת.... זה מממממממש לא ככה אצל כל משפחה.... שמזמינים רק הורים ושאר הסעודות הם מביאים איתם....
היא כן כתבה שאין להם שום יכולת לממן דבר כזה כרגעאנונימיות
תודהבימבה אדומה
מסתבר שלא קראתי את החלק האחרון של הפותחת
לנו הברית הייתה בשבת והזמנו הרבה אנשים ולי בתור יולדתאמא טובה---דיה!

היה סיווווט. וגם יצא ממש ממש יקר...

^^^^שתי הבריתות שלנו היו בשבתאפונה
והזמנו את ההורים וכל האחים של שנינו (כולם נשואים עם לא מעט ילדים)
סה"כ היינו בברית הראשונה בערך 40 איש ובשניה בערך 50 (כי לא כולם הגיעו בהרכב מלא).
דווקא היה לי ממש כיף! אבל אין ספק שזה היה מורכב לארגן ועלה הרבה כסף... וזה עוד כשלא שילמנו על מקום לארוחות ועל לינה (אכלנו בבית הכנסת השכונתי וישנו אצל שכנים)
לפעמים הפוךאורי8
במשפחה שלי מזמינים את כולם לשבת משפחתית אם יש ברית. ב"ה שלא ילדתי אף פעם בשבת, היה לגיסתי והיה לה ממש,קשה. לא יודעת מה היתי עושה אם היתה ברית בשבת.נראה לי שלא היתי מזמינה את כולם ומתבאסת מזה ממש.
וואי וואי איזה מטעמים עשיתן מזה😏חולת שוקולד
באמת לא חשבתי שהרבה עושים עם כל המשפחה, האמת- נשמע סיוט, לא רק יקר😟
לבשל זה באמת לאמיציםרק שאלה לי
אבל גיסתי עשתה ככה בכל הבריתות (5 בלעה"ר). היא התחילה לבשל עוד לפני הלידה, הקפיאה מלא, ובישלה גם קצת אחרי הלידה. ברית אחת הייתה לה יותר מסובכת ואז כל הגיסות (ב"ה יש המוון כאלה מ2 הצדדים) התגייסו והכינו את כל האוכל.
אבל היא באמת אמיצה...
אם עושים רק המשפחה הקרובה בהחלט אפשר לעשות חלוקת אוכל (במידה והם לא ירגישו מנוצלים, זה כבר באמת תלוי תרבות).
אני הכנתי ברית אחתדיליה

ממש אבל ממש לא ממליצה.

עוגמת נפש שלא תתואר.

גיסות שרצו לעזר אחת מהצד שלי ואחת מהצד של בעלי פשוט רבו בינהן (אחת הייתה אחראית על העריכה ושנייה על חלוקת הסלטים)

אני הייתי לחוצה

היה בלאגן עם האולם.

בעלי לא התפלל במניין באותו בוקר מרוב ארגונים שיצא לו.

בכלל לא יצא זול כי קשה לדעת כמויות וככה יצא שנשאר המון אוכל ועלה לנו לא מעט כסף.

מחילה מרגיש לי זלזול באורחיםחישגד
באמת מישהי מרגישה בנוח להזמין אורחים לבקש מהם להכין משהו לאכול
או להגיש להם אוכל קפוא ???
לכן אמרתי שזה תלוי תרבותרק שאלה לי
לך זה נשמע הזוי
לי נשמע הזוי להוציא 7000 שח על כל ברית

תראי, אני גם לא עושה את זה, אבל יש משפחות שזה ממש הולך שם. אתן שוב את הדוגמה של גיסתי - יש לה כמה אחים שכולם נשואים וכולם ישמחו לעזור. יש לה עוד הרבה גיסים מהצד השני שכולם שם גם שמחים מאוד להירתם. הם גם ככה לא מזמינים לסעודה יותר מהמשפחה, כי רק המשפחה (אחים ואחיות של ההורים וילדיהם) בכיף מגיעה ל100 אז לא יזמינו עוד אנשים. ולמשפחה זה ממש סבבה לאכול כזה אוכל.

לא לכל משפחה זה מתאים, יש כאלה כמו שכתבתי שירגישו שזה ניצול, או שירגישו שזה לא מכובד, ואז זה באמת לא מתאים.

בגדול - עניין של נורמות.

אני ממש לא בעד להיצמד לנורמות, ואני בעד לשים פס על כולם וללכת בדרך שאני חושבת לנכון. אבל בדברים שנוגעים גם לסביבה זה לא בהכרח נכון. כמו בדוגמה הזאת, אם משפחה שאצלה מקובל להגיע לאירוע עם קייטרינג, ופחות מסה זה לא מכבד, ומשפחה שנסעה אפילו רק שעה לכל כיוון כדי לחגוג איתי, ותרגיש לא מכובדת, אז זה באמת לא מתאים. כמובן שעדיין אפשר לשים פס, אבל ברור שיהיו לזה השלכות חברתיות...
התשובה היא כןאפונה
האורחים הם אחים אחיות גיסים וגיסות שלי
אם הם שואלים במה אפשר לעזור, אני מרגישה מאד בנח להביא איתם עוגה או קערת סלט.
אני גם שמחה מאד להכין משהו כזה לברית שלהם, או של שכנה, זה עולה לי 10-20₪ ורבע שעה עבודה, ויכול לחסוך לה סכום גבוה פי עשר לו היתה מזמינה את אותו הדבר מקייטרינג.

ברור שאין לחץ סביב העניין ורק מי שמתאים לו לעזור בזה. ובפועל גם אצלנו הרוב מזמינים קייטרינג (אבל כן יכולים להיעזר חלקית - נניח קינוחים)

אני מזמינה אורחים כדי שישמחו איתי בשמחתי, לא כדי להרשים אותם או להגיש להם מזון גורמה.
זה באמת תלוי מנטליותחישגד
אצלנו לא נהוג לבקש ,לא רואה מצב לבקש ממישהו להכין לארוע שלי דבר מה.

אבל אצלנו כן נותנים מתנות כספיות וגם אני משתדלת לתת בעין יפה
נניח אם הולכת לברית לבד אתן 250 שקל וכן הייתי רוצה לקבל מנה מכבדת ולא אוכל קפוא..
ממש תמצית הסיבה למה זה מנהג פסולמיואשת******
אם הולכים לשמחה כדי לשמוח עם בעלי השמחה ולשמח אותם בנוכחותנו, אז כל עוד האוכל סביר ולא מעליב (מעליב בעיני זה כמה רוגל על יבשים על שולחן בצד , הייתי גם בברית כזו) הכל טוב
אם הולכים כדי לקבל תמורה הולמת ל250₪, חבל לבוא לברית, אפשר ללכת ישר למסעדה ולקבל שם סעודה טובה


(250₪ לברית לאדם אחד זה סכום פסיכיייייי ברמות אחרות. אבל ממש. בעיני זה סכום של זוג לחתונה)
מסכימה לגמריאפונה
אם אני רוצה אוכל טעים אני יוצאת עם בעלי לבית קפה, זה עולה גג 120₪ לשנינו, ויש כזה במרחק סביר מהבית לא צריך לנסוע שעתיים כל כיוון.

אם הייתי נותנת 250₪ מתנה לברית (ואני לא, אבל בעלי כאמור כן כי הוא מרוקאי) הייתי רוצה שבעלי השמחה ישתמשו בכסף לצרכיהם ולא כדי לקנות לי בו אוכל.
אני מצפה למנה מכבדתחישגד
הכוונה לאוכל טרי ולא קפוא
וממש לא מנה של 250 שקל!
נגד הסכומים האלה למנות לחלוטין..


אנחנו בבריתות שלנו עשינו מנות ב100-110 אולם פשוט מאוד אבל כן מנה של דג ובשר
האורחים באים מרחוק לפעמים עוזבים עבןדה ולוקחים ביביסיטר אני חושבת שצריך לכבד בהתאם

למה אני נותנת ל250?
כדי לפרגן בנוסף גם מתנה

והאמת שאין לנו הרבה ארועים הולכים רק למשפחה וחברים קרובים..
אצלי אוכל ביתי טוב קפוא הרבה יותר שווה ממנה של קייטרינגמיואשת******
^^^^חגהבגה
במשפחה של בעלי כולם מחכים לאירועים, דודות של בעלי וחמותי, מבשלות יותר טעים מכל קייטרינג, ומקפיא מלא...
אני לא ארגיש נעים לבקש שיכינו אבל אין לי בעיה עם קפואחולת שוקולד
לא רואה הבדל בין אוכל ביתי טרי לקפוא,
זה תלוי תרבות.הריון ולידה_פצ
אצלנו ממש מקובל לבקש להכין משהו (עד כדי כך שאנשים שאלו את ההורים לי מה להכין לחלק מהאירועים, את זה או את זה.. וחלק לא שאלו אלא הודיעו שהם מכינים א,ב,ג.. זה כביכול חלק מהמתנה לאירוע) ואצל המשפחה של בעלי זה ממששש לא מקובל ואפילו מוזר.
אבל אצל המשפחה שלי גם קונים מתנה, ולא נותנים סכום כספי. וכל הדודים קונים ביחד ומוציאים סכום יפה אבל סביר.
ואצל המשפחה של בעלי הביאו לנו מתנות בסכומים גדולים *מאוד*

באירועים שלנו יצא מעניין (:
כי כן ביקשנו עזרה מהצד שלי עם קינוחים וסלטים וחסכנו ככה הרבה, ומצד שני הזמנו את כל השאר מקייטרינג כי אצל הצד שלו זה מוזר להביא אוכל בייתי

להגיד שיש לנו יכולת כלכלית לעמוד בסכומים שמוציאים במשפחה של בעלי על אירועים? אין לנו. אז אנחנו עושים אירועים פשוטים יותר.
אולי זה פוגע בהם שהם נותנים מתנה ככ מכובדת והאירוע פשוט, אבל באמת מעדיפה שפעם הבאה יביאו סכום נמוך יותר ואני לא אהיה במתח של מה יקרה אם לא נכסה את ההוצאות.
הסכומים היחידים שאני בונה עליהם זה כסף מההורים שלי ושלו ומסבא וסבתא שלנו, שאומרים לנו מראש כמה יביאו.
את לא מגישה אוכל קפואחגהבגה
את מגישה אוכל שבושל והוציא והופיע, בצורה שהוא נשאר טעים.
יש אוכל שאין שום בעיה להקפיא ולהכשיר
קינוחי כוסות למשל, או אפילו חלק מה פשטידות...
למה מנה עולה 100ביבוש

אפשר למצוא בפחות. אני לא יודעת איפה אתם גרים אבל כאן בירושלים יש מלא קיטרינגים מעולים ממש שיעשו לך בהרבה פחות.

 

אבל אני לא מתכחשת אכן ברית עולה הרבה. אני לפני ברית שלישית...ברוך ה 

ההורים עוזרים קצת וגן שמרנו קצת בצד. קחי בחשבון שגם המוהל עולה כסף. על צלם הייתי מוותרת לגמרי. 

היי, אשמח לשמוע ממך איך את מתארגנתשוקולד פרה.

איזה קייטרינגים מעולים יש בזול?
אני גם מחפשת...

 

יש לי קייטרינג מעולה, אם את רוצה בפרטיחבובוש


זה באמת הוצאה אבל אם מתארגנים מראש זה ממש אפשרי!רק טוב=)
כמו שאמרו- יש קטרינגים מעולים במחירים הרבה יותר זולים.
(יש פער גדול אם לקחת עם מילצור או לא, אז אם יש אפשרות לוותר ולעשות בר או שבני משפחה יגישו, עדיף..)
כנ"ל חד"פ- יוצא הרבה יותר זול לקנות לבד (אבל זה רק אם יש משהו שיכול לעזור לכם בזה)
ביגוד- לא חייבים חדש, במיוחד בנים שגם ככה לובשים אותו דבר.. חליפה לברית זה דבר ממש יקר אז כדאי לברר אם יש לאחות/שכנה/דודה או סתם להלביש משהו לבן או יפה.
מוזמנים- לצמצמם.. לא חייבים להזמין את כל השכנים או הבני דודים..
מוהל- מקובל כן לשלם, אבל יש כאלה שממש לא רוצים תשלום אז שווה לבדוק..
תנסו כל חודש לשים כמה שאפשר בצד, ממש להשתדל על זה ולחסוך, שלא יפתיע אותכם בחודש תשיעי..
להקציב תקציבאהבתחינם
ואיתו לרוץ..
לבקש עזרה ממשפחה
לא חייב יותר מדי אופציות..
אפשר עוף
בתנור, אורז, תפוחי אדמה בתנור ופשטידה
כמה סלטים ממש 3-4 וזהו..
לחם כמובן

שיהיה בשעה טובה בע״ה💙
אם רלוונטיאפונה
לבקש עזרה ממשפחה או שכנים -
אפשר לבקש מכל אחד להכין משהו ולשלם על המרכיבים (תבשיל, סלט, קינוח). יצא לי כמה פעמים להכין לברית של שכנה פשטידה או סלט גדול, בשבילי זה בקטנה וזה ממש ממש מקל!
לקנות לחמניות וכלים וזהו.

חוץ מזה לא צריך צלם (אצלנו היו בריתות בשבת אז לא היה רלוונטי אבל גם ביום חול אפשר לבקש מאיזה גיס או חבר לדאוג לתמונות).
מוהל צריך.
עגלה וציוד לתינוק - יד2 או אגורה.
יש גם מוהל שנהוג לשלם לו.מוריה
יש תעריף של הרבנות הראשית.
אבל יש כאלב שלא לוקחים/אומרים שיתנו מה שיש.

אבל זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון.
יש את המתנות מהאורחיםרק אמונהה
אנחנו בשתי הבריתות שעשינו עוד הרווחנו איזה שש שבע...ובאחת מהן עשינו בבית כנסת בגלל הקורונה...אם את עושה באולם בדכ מי שבא לא שם פחות ממאה שח אז לפחות את המנה שלו יכסה, ומשפחה בדכ נותנים עוד יותר...ככה אצלנו בכל אופן
ממליצה מאוד לא לסמוך על מתנות. עושים אירוע עם מה שיש.מוריה
לא עם מה שאולי יהיה.
לגביי לא לסמוך על מתנותאורי8
זה ממש תלוי באיזו משפחה. במשפחה שלנו זה ממש ברור שאפשר לסמך על המתנות. אפילו במידה מסוימת זו מטרת המתנות מבחינת הנותנים. כשההורים של בעלי נותנים מתנה מכובדת לברית הם מתכוונים לעזור במימון שלה, אפילו ברמה שאם היינו עושים ברית עם 10 אנשים עם קרקרים אחרי התפילה , זה היה מאכזב אותם. כשהדודים באים לברית, ברור,שיביאו מתנה כספית מכובדת, וברור שלא מכובד לתת להם ארוחה של בורקס ופסטרמה. אם אתם לא יודעים מה מקובל במשפחה , אפשר לברר בעדינות עם אחים גדולים שעשו כבר בריתות. ואם באמת זו משפחה שמביאים בה בעיקר מתנות , באמת על תסמכו על מתנות לכיסוי הברית ותעשו ממה שיש לכם. אם ברור שכולם מביאים מתנה כספית, לא מבינה למה לא לסמך על זה. אנחנו הרווחנו כסף בכל ברית , לא רק כיסינו. אז ברור שסמכנו על זה. וגם בבר מצות זה חלק מהחשבון שלנו.
אני לא הייתי סומכת על זה.מוריה
תלוי במה שמקובל במשפחה ובסביבה שלךאורי8
עשינו ככה 6 בריתות ב"ה. וגם בבר ובת מצוות המתנות כמעט כיסו הכל. ואנחנו לא עושים אירועי פאר. אבל זו המשפחה שלנו. ואלו הנורמות שלה. ההורים של בעלי נותנים מתנה כדי שיהיה אירוע מכובד. ואם זה מה שמקובל במשפחה וברור שבכל ברית נותנים כסף. למה לא לסמוך על זה? היו בריתות שאם היינו עושים לפי מה שהיה לנו , היינו עושים ברית מאוד מאוד פשוטה, אבל זה היה ברור שיתנו מתנות כספיות, ולא נעים לתת כיבוד פשוט כשמביאים לך מתנה כספית מכובדת ובאים מרחוק ,לכן כן עשינו ברית עם ארוחה בשרית . נראה לי שיש מצב שאת לא מבינה את המנטליות והסגנון.
מאוד לא נעים לארח בצורה פשוטה וקלילה, אנשים שבאו מרחוק במיוחד בשבילך והביאו לך מתנה כספית יפה, כי לא סמכת על המתנות ועשית ברית כאילו אין מתנות.
אם נוהגים לתת מתנה כספיתאפונה
לא כדאי לבזבז אותה על כיסוי ההוצאות אלא לשמור כדי להחזיר באירועים הבאים שתוזמן אליהם.
מכירה מקרוב את המנטליות הזו. והיא ממש עצובה בעיני.מוריה
אבל לא זה הנושא.

אם זה מה שטוב לכם, בהצלחה.
אני לא סומכת על זה באירועים שאני עושה.
אצלנו זה לא בהגזמה, זה לא תמיד כל כך עצובאורי8
מי שנותן הרבה זה בעיקר הסבים והדודים המבוגרים, שבאמת יש להם לתת. הצעירים ובעלי המשפחות הגדולות נותנים מה שיכולים וזה בסדר, לא ציפיתי שאח שלי שמגיע עם 7 ילדים יכסה את עלות המנות של כולם. וגם בסביבה החברתית שלי מקובל לתת מתנה כספית, אבל סבירה ביותר, בערך עלות מנה. במקומות ממוצעים, לא יוקרתיים. וודאי שכשבאים משפחה שלמה לא מכסים מנות של כולם, ואין ציפיה כזו.
לפי דעתי זה דוקא הגיוני מאוד, שעוזרים אחד לשני בכיסוי האירוע , כל עוד לא מצפים לכסות אירועי פאר,
פעם , כשהייתי מאוד צעירה חשבתי כמוך, היום אני מבינה את העניין, וכל עוד הוא לא מוגזם , אני אפילו חושבת שיש בזה משהו חיובי, יש לי עוד מעט בר מצוה, ואני לא צריכה לפתוח חסכונות בשבילה, כי אני יודעת שכנראה רוב העלות תכוסה ע"י המתנות, ואנחנו עושים בר מצוה עממית. גיסי חוגג חודשיים אחרינו בר מצוה במלון, זכותו, זה לא יגרום לי להביא מתנה גדולה יותר , כי כבד לי לממן שבת במלון למשפחה שלי עם כל הילדים, וברור לי שהוא לא מצפה שאממן, זו בחירה שלו. אבל כן אביא מתנה כספית, לפחות להשתתף.
והאמת אפילו נראה לי לא בסדר לבוא לשמחה של מישהו ולא לתת מתנה סבירה, לתת בגד או צעצוע זה גם סביר, וכשאין יכולת לתת יותר זה ממש בסדר, אני מעדיפה לתת כסף ושהזוג יעשה איתו מה שהוא צריך.
מצד אחד לא צריך לפתוח חסכונותעלה למעלה
מצד שני תמיד צריך כביכול להחזיר
כן, אבל כרגע זה במינון סביר בעיניאורי8
והאמת גם נראה לי מוזר לא לתת. לא נראה לכן מוזר להגיע עם כל המשפחה לסעודה של שמחה, או לשבת שלמה שארחו אתכם ולא לתת משהו שיכסה הוצאות , אפילו חלקית?
האמת, מעניין הדיון פה, חשבתי שסו הנורמה, להביא כסף , אפילו סכום לא גדול. מוזר לי שזה לא מה שמקובל אצל כ"כ הרבה אנשים.
במשפחה , בקהילה שלי וגם בעבודה, בדרך כלל מביאים מתנות כספיות, וחוץ מדור הדודים המבוגרים והסבים, אלו מתנות סבירות ולא סכומים גבוהים.
לא, לא מוזר בכללחולת שוקולד
האירוע הוא לא אירוע כללי, הוא אירוע של משפחה מסויימת וכמו שלא נמצא להם אולם ומוהל (אפשר לעזור כמובן אבל האחריות לא עלינו) ככה גם לא נכסה את המנה
נותנים מתנה צנועה וגם זה ממש לא מחוייב המציאות (אני אישית מלא פעמים שוכחת מזה ושוכחת אחכ "להשלים"🤭 ונראה לי שגם באירועים שלנו ממש לא כולם הביאו מתנה, למען האמת אני ממש לא שמה לב ולא זוכרת מי הביא, האם הביא, מה הביא
המתנות/כסף בכלל לא בראש שלי- לא באירוע שלי ולצערי לא נכנס לי מספיק לראש גם באירועים של אחרים
לא, ממש לא מוזרמיואשת******
רב הפע ים שאני מגיעה אני חושבת שעצם זה שהגעתי זה מתנה גדולה
נראה לך שזה נוח לי לקחת חצי יום חופש לבוא לברית??? שלא לדבר על הכסף שזה עולה לי?
זה נוח לי לבוא לשבת לאיזה דירה לארוז להיסחב לשבת בסעודות ארוכות עד אמצע הלילה ולהיות עייפה כל השבוע שאחר כך?
לא
זה לא נוח בכלל
לפעמים זה נחמד לפעמים גם זה לא
אני באה תמיד בשמחה כי זה שמחה של משפחה ואני שמחה לבוא ולשמח
וכשבאים לשמחות שלי אני יודעת שאנשים פינו ערב שלם התארגנו התלבשו הביאו בייביסיטר אם צריך ומחר הם יהיו עייפים בעבודה
ואני מעריכה עד עמקי נשמתי את הזמן שלהם ולא חולמת שהם אמורים לתת לי משהו מעבר לזה
מי שנותן איזה יופי
מי שלא, ממש מעריכה ששמח וטרח ושימח יבא
הרי מה זה שמחה בלי אורחים?
מי עושה את השמחה אם לא האורחים?
אם אנשים לא יבואן ורק ישלחו כסף למשל, תהיה שמחה? מה זה לא.
כי השמחה זה האנשים. לא הכסף שלהם
וצריך לזכור ולהבין את זה
עצם זה שאני באה וטורחת ומשמחת ונמצאת - זה המתנה הגדולה.
מה שהבאתי מעבר, מקסים, ממש לא חובה ולא מצופה בשום אופן.

ואפילו לא נכנסת למושג של לכסות הוצאות שהוא איכסה מבחינתי. אם אני צריכה לכסות הוצאה שהזמינו אותי, אל תזמינו. הוצאה אני מכסה כשזה משהו שרציתי וביקשתי והייתי צריכה. השתתפות בדלק לנסיעה לאיפשהו זה לכסות הוצאות.
שמחה שהוזמנתי ובאתי לשמח ולשמוח עם המשפחה שלי, אז אני לא ״הוצאה״ שלהם, ולא צריכה לכסות להם את זה. אני חלק ממי שעושה את השמחה, בדיוק כמו הצלם. הוא לא מכסה את המנה שלו נכון?
זו ההסתכלות שלי. גם מצד האורח וגם מצד המארח
אני רואה בלכסות הוצאות עזרה הדדיתאורי8
והקטע היא שאני אשכנזיה, שנינו אשכנזים, ובדרך כלל המשפחות נותנות כסף. אני חיה ועובדת בסביבה די ספרדית , אז יצא שזה מה שאני מכירה. מסכימה שכשזה גורם לאירועי יוקרה ומצפים שתממן לאנשים אירוע יוקרה, זה בעייתי. מסכימה גם שזה שאנשים סומכים על המתנות מעלה את רמת האירועים, וצריך לדעת לא להיסחף עם זה. בכל אופן כשמזמינים אותי לאירוע יוקרתי, אני נותנת מה שאני יכולה ונראה לי סביר, לא משתגעת. אבל אתן מאוד שיפוטיות כלפי העניין הזה, ואני רוצה להראות צד אחר שלו, כששומרים על פרופורציות, וכן חשוב גם לכבד את מי שרואה בנתינת כסף עזרה הדדית, וחשוב לו לתת אוכל שיכבד,את האנשים.
האמת, שאם היו מזמנינים אותי לברית ומבקשים ממני להביא משהו , זה היה לי מאוד לא נח. ומטריח. ואני לא מעיזה לעשות את זה למשפחה שלי.
הדדי?? כשלי יש ארבע ילדים ולאחרים 8-9?מיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך ד' בטבת תשפ"ב 23:45
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך ד' בטבת תשפ"ב
23:38


אני מבקשת סליחה מראש כתבתי עם הרבה כאב וקצת צועק כזה. לא הכוונה לצעוק עלייך אלא לצעוק את הכאב שלי מהמציאות הזאת ואיך שחוויתי אותה לאורך החיים שלי. סליחה שזה יצא קצת תוקפני , אני לא רוצה לערוך הכל כי כן חשוב לי להשמיע את הקול זה אבל חשוב לי גם לבקש סליחה מראש שזה נשמע ככה. ממש לא מכוון אלייך אישית 💕

כשהם עושים בריתות כל הזמן ובר מצוות ואני לא?
מה הדדי בזה?
כששני בני זוג עובדים ויש להם ברווח ומישהי אחרת מטפלת ובעלה אברך? מה הדדי בזה?
אשרייך שאת חיה במשפחה הומוגנית
או שאת לא ופשוט לא הבנת עד היום שיש מי שמתרעם ואת בטוחה שכולם שמחים מזה כמוך ובעצם יש הרבה ממורמרים בשקט ואת לא יודעת את זה.
אני די בטוחה שאת פשוט לא מודעת לזה שחלק מהמשפחה חושבת אחרת ממך.
למשל אח או אחות צעירים שיש להם ילדים קטנים וכבר שנים מביאים מתנות לכל אירוע של האחים הגדולים ומוציאים מלא כסף על זה בעוד שהם עוד לא עשו שופ אירוע משמעותי, למשל. מבטיחה לך שלא שמחים מהמקובל הזה ולא רואים את זה בכיף כמוך.

מטופלות פוריות, גם משהו לא ״רציני״ ״רק״ שנה שנתיים, בינתיים לא מספיק הצער והכסף שהם מוציאים על טיפולים גם לבוא לבריתות זה קשה הם עוד צריכים להוציא על זה סכומים? (לא מדברת על מתנה בחמישים שח. אלא על סכומים שמכסים הוצאות)

עזרה נותנים מרצון
לא מהכרח שנגרם מזה שכך מקובל ומצפים ממך. זה לא עזרה. זה הכרחה
וזה ממש פסול ונוראי בעיני. ואני מראה לך את הצד שלי כי אף
אחד במשפחה שלך לא יבוא ויגיד לך זה נורא שככה מקובל אצלינו. כי זה לא נעים, וזה נתפס קמצן.
אז אנשים ממשיכים להיחנק עם המקובל הזה.

לא צריך להיות מקובל להביא כסף ולא לעזור באוכל. אני לרגע לא אמרתי שזה או אוכל או כסף. ממש לא!
אני עושה שמחה אני אשלם עליה ואני אבשל אליה או מה שלא יהיה
מישהי מציע עזרה? נפלא!
מישהו מביא מתנה? מדהים!

שזה נהיה נורמה שלא נעים לבוא בלי זה ובונים על זה? נורא ואיום.
ומכירה לא מעט אנשים שלא הולכים לשמחות כי אין להם. זה פשוט מזעזע.
מה זה המונח אורחים?
אם הם משלמים על עצמם איפה הם אורחים פה?
זה הכנסת אורחים? זה שמחה יהודית?
שאורחים שאין להם כסף מרגישים לא נעים לבוא? שאנשים עורכים שמחה ומצפים שיכסו להם אותה? או שיבשלו להם חלק מהאוכל אחרת אתה לא בסדר?
כל המונחים פה הם עזרה, ואורחים.
כשזה נהיה נורמה שלא נעים למי שנשאר בחוץ, אז זה כבר לא אורחים, ולא עזרה.
התופעה שאת מדברת עליה תיווצר בכל מקרהאורי8
ונוצרת בכל חברה, לא משנה מה מקובל בה. יש מקומות שמקובל להציע עזרה בבישול, אז מי שלא יכולה תרגיש לא נעים, זה נוצר מכוונות טובות. זה עלול לקרות בכל חברה שיש בה עזרה הדדית. גם בקהילה שבה מקובל לבשל ליולדות , תהיה מי שתרגיש לא נעים , כי היא לא פנויה לבשל. אז לא נעזור אחד לשני?
כל אחד צריך לעבד על עצמו, ללקבל את זה שלא כולם יכולים לתת, וזה גם בסדר אם מישהו לא יביא.
האמת מצידי מרגיש לי לא בסדר לבוא בלי כלום, אבל זה מצידי, אני לא אבוא בלי כלום. אם אחד האורחים לא יביא מתנה, יראה לי מוזר, אחשב שאוחי שכח וזה בסדר, אם מישהו יביא משחק לתינוק אומר לו תודה.
אלא שאני כן בונה על המתנות, פשוט כי אני מכירה את הנורמה, ומכירה את המשפחות שלנו.
וההורים של בעלי אפילו נותנים במוצהר כדי שיהיה אירוע מכובד.
בעל חברה, ולא משנה מה נורמות הנתינה בה, ברגע שנותנים יהיו אנשים עם ציפיה לקבל, ואנשים שירגישו לא נעים שהם לא יכולים לתת.
נכון. לכן צריך לעבוד על זהמיואשת******
ולא לבנות על זה
ולא לחשוב שזה נורמלי.
ובהחלט זה קורה בעוד מקומות
וחשוב לשנות את זה
לדעתי בכל אופן

יש הבדל עצום בין להביא מתנה בסכום שאפשרי למישהו לפי מצבו הכלכלי באותה עת, לבין הנורמה של ״לכסות אירוע״ לפי הנורמה של בעלי האירוע
כשהיתי בת 20 חשבתי כמוךאורי8
לא חושבת שאפשר לשנות את זה, זה טבוע עמוק במנטליות של משפחות וחברות מסוימות, אפשר לשמור את זה לא מוגזם, ברמה של באמת עזרה הדדית. מכירה רבנים שניסו לשנות את זה, לרוב הם לא הצליחו, זה לא חרג מגבולות הישיבות שלהם. וגם זה בקושי, ולפעמים באיום שמי שלא עומד בזה לא יכול להמשיך בישיבה, יש ישיבה שכבר מעל 20 שנה מנסה, וזה לא משפיע על הציבור.
לא רואה בעיה לבנות על זה כשזו המציאות.
כמו שאת יודעת אני לא בת עשרים 😁מיואשת******
כשהייתי בת עשרים ניסיתי בכל כוחי לעמוד בנורמות
ןגם בגיל שלושים
היום לא
אני לא מתחילה תנועת מרי
אבל אני אישית עושה מה שמתאים לי
והמשפחה שלי סביבי משתנה לאט לאט
לאט לאט לעוד מישהי נוח לשלוח משהו קטן או מגש פירות חתוכים ולא ארוחת צהרים שלמה
דווקא מתוך מה שעברתי ושהיה לי קשה מאד אני משנה את עצמי. ואם יש מי שלומד ממני אשרי
ואם לא לפחות אני אשתנה
ואם מביאים לך אז את בונה וזה בסדר
אבל אם יש לך מישהו שאת חושבת לרגע שלא באמת יכול, אולי זה הזמן להרים לו טלפון ולומר לא צריך, אנחנו מסתדרים בלי זה
אבל אם בונים על זה, אז לא נוכל לעשות את זה, נכון?
אז זה כבר שיקול שלך ושל כל אחת לעצמה.
נראה לי שלקבל טלפון כזה זה מאוד מביךאורי8
ואם מישהו במשפחה היה מתקשר אלי ואומר, יש לך 9 ילדים, אז את לא חייבת להביא לנו מתנה, הייתי ממש מובכת. לא יודעת איך אפשר להעביר מסר כזה, בלי להביך. באחת הבריתות גיסי נתן לנו צק עם סכום גדול וידענו שהוא במצב כלכלי לא טוב( ב ה יצא מזה). ולא םדינו את הצק, הוא התקשר, ולא עזב אותנו עד,שפדינו, אפילו קצת נעלב . אז, אשמח לשמע רעיונות אחרים.
❤️ אתם מקסימיםמיואשת******
לא לפדות צ’ק זה ממש רעיון טוב
וזה שהוא התעקש מראה כמה הנורמה נכנסה וגמרה לו להוציא מה שאין לו ולהיעלב , וואי 💔

אין לי רעיונות כל כך
אני התחלתי מהכיוון ההפוך, שאני לא נותנת בצורה מופרזת , ואני לא שולחת ארוחות מבושלות של שלוש מנות. פשוט לא יכולה. ואז מרגישים נעים גם לא לתת לי, אבל זה ממש לא דרך שנעימה לכל אחד, וזה באמת הגיע ממקום של לא מסוגלת, ולא ממקום של- אני אתן דוגמא אישית וזה…
אני באמת לא יודעת מה יכולתם לעשות יותר, אבל ממש כל הכבוד לכם שניסיתם
וואי ממש ממש לא נכוןיערת דבש

אני עשיתי ברית 

ולא ציפיתי לא לכסף ולא למתנות

ולא לעזרה עם אוכל

הזמנו קיטריניג פשוט וטעים ואולם קטן ולא המון אורחים

לפי מה שיכלנו

ואף אחד לא כיסה לנו את ההוצאות ולא מתקרב לכך

מעט הביאו מתנות פיזיות כמו בגד  חביב או משחק לתינוק וזה היה משמח ונחמד

וכך אצל כולם אצלנו. זו התרבות.

 

וזה שונה

כי למשל הרגשתי בנוח כשהייתי אברכית דלפונית להביא מתנה בגד פשוט לתינוק ב50 שח 

או לא להביא בכלל.

 

חבל ועצוב שיש תרבויות כאלה שאורח חייב לתת משהו כדי להגיע ולהשתתף בשמחה

ולא רק..אלא סכום שנכבד של כסף?? הזיה מחילה

 

ומצטרפת לזעקה של מיואשת- מה שוויוני פה??

יש ככ הרבה אנשים שסובלים ממחסור או חיים בדוחק

או אנשים שמתקשים לעשות שמחות מכל מיני סיבות

עצם המאמץ וההשתתפות בשמחה היא מתנה עצומה

זה שלך זה כך, ממש לא מעיד שאין סביבך ובקרבתך אנשים שבסתר ליבם כואבים מתביישים או מתמרמרים על המנהג, או אפילו נחנקים כלכלית כדי לא להתבייש. הזיה.

גם כשאני היתי אברכית לא הבאתי מתנות כספיותאורי8
במשפחה, חמי היה מביא תמיד סכום שכולל את הזוגות הצעירים. ובין חברות , היינו מביאות מתנות. זוכרת שבאותה תקופה, גם לי היה נראה מוגזם הנוהג להביא כסף.
עכשיו די התרגלנו לזה, כי זה מה שקורה גם בסביבה החברתית שלנו ובעבודה. יש אפילו אנשים שהביאו לי מתנות כספיות בלי שהגיעו בכלל.
אבל, מרגיש לי מאוזן אצלנו, כי לא יראה לי מוזר אם מישהו יביא מתנה, זה כן לגיטימי, אבל הרוב מביאים כסף.
חלק ממה שאתן אומרות נכון, ובאמת זה עלול להיות קשה למי שממש קשה לו לתת. אבל קשה לי עם הזלזול והמילים- הזיה וכו... יש אנשים שחיים ככה, לא כולם מצפים שיממנו להם אירועי יוקרה, זה בא מכוונות טובות, לעזור לאדם שעושה שמחה, יש בזה גם חסרונות, אבל מי שחי בתרבות הזו לא באמת יכול לשנות את זה, הוא יכול לשמור על פרופורציות, ולתת תחושה טובה גם כשמביאים מתנה פשוטה.
וקצת מוזר לי שאת קוראת לזה הזיה, כי זה באמת מה שאני מכירה סביבי.
ממש מעניין ההבדל הזה, מניחה שבישובים יותר נהוג מה שאת מתארת, אני ממש לא מכירה מציאות שלא מביאים מתנה , או שכולם מביאים מתנות קטנות.
כן מכירה ,שהרוב,הגדול מביאים מתנה כספית ויש מעט אנשים שמביאים מתנה אחרת , וגם זה מקובל. לא מבינה את התגובות החריפות, אפשר להביע ביקורת , אבל לא להפך המוני אנשים להזויים.
אני מבינה אותךאפונה
כי מה שאת מתארת הוא באמת נורמה אצל המון אנשים (ביניהם כאמור המשפחה של בעלי).
אני אפילו לא יודעת אם ההתפלגות פה בפורום נותנת מדגם מייצג (מנחשת שלא).

בהחלט יש נורמה כזאת, לא נמצאת אותה, ובבסיס היה בה גם איזשהו הגיון. קראתי פעם איזה ציטוט מהגמרא אם אינני טועה שמדבר על מתן מתנות כספיות לאירועים, מתוך אותה גישה של להשתתף בעלויות השמחה, כסוג של הלוואה - שכל אחד עוזר לשני בתורו).

בעיני המנהג הזה, כפי שהוא קיים היום, שלילי ופסול. הוא יצא מכלל שליטה והדבר החיובי הכמעט יחיד שיוצא ממנו זה רווחים לנותני השירות לאירועים - שרמתם הולכת ועולה.
זה גורם לאנשים לתכנן אירועים בלי קשר למצבו הכלכלי, להוציא כספים שאין להם, לעמוד בסטנדרטים של אחרים (האורחים ש"מממנים את האירוע") ובעיקר לשכוח שאין מתנות חינם את האירוע הם ישלמו בתשלומים לאורך כל החיים - במתנות לאחרים.
יכולה לתת לך עוד דוגמא אצלנו, שאני מניחה שהיא לא יוצאת דופן: את החתונה שלנו מימנו ההורים, באופן יחסי בהתאם למספר האורחים של כל צד. את הצ'קים (כמובן סכומים גדולים יותר מהצד שלו) - אנחנו קיבלנו.
חמותי לא הסכימה שנעביר לה את הכסף של הצ'קים, כי אלה מתנות בשבילנו. מצד שני היא ביקשה לדעת מי נתן כמה כדי להחזיר, כמובן באירועים. יוצא שלמרות שיש לה 5 ילדים, היילא נאלצה לממן 5 חתונות אלא 10!! (בממוצע כמובן).
ועוד לא דיברתי על אנשים שנותנים כסף שאין להם, או נמנעים מלהגיע כי הם מתביישים לא לתת.

אז כן, זה קיים, לא נמצאת את זה, הרבה אנשים חיים ככה, ולדעתי חבל...

חוץ מזה רציתי להגיד לך שאת כותבת בצורה מאד נעימה
מסכימה עם הכל.חדשה ישנה
ממש ככה.חדשה ישנה
זו טרחה מאוד גדולה להגיע לאירועים, במיוחד כשיש ילדים ב''ה.
צריך להתארגן כמו לשבת, לקלח, להלביש, להוציא מוקדם או בייביסיטר זה בכלל סיפור... נסיעה לוקחת זמן, דלק, ולי למשל יש תינוק קטן, זה ממש קשה, הוא בוכה בנסיעות ובמקומות אחרים, וילדים שאיבדו את זה מרוב עייפות.
אני תמיד מביאה מתנה או סכום קטן בשביל היחס, בשביל לשמוח בשמחתם. אבל לא כדי לעזור בהוצאות, זה כבר עניין שלהם.
אין לי בכלל שאלה אם להגיע לאירוע, זה ברור שמגיעים לאירועים, כי זה מחווה של אהבה, שמחה, משפחה.
אבל באמת מי שבא לאירועים שלי אני מודה לו מכל הלב כי זה ממש לא פשוט! וזה מאוד משמח ונותן בטחון כשמגיעים. בברית האחרונה שלנו, הסתכלתי סביבי ואמרתי לעצמי- וואו, כל מי שפה, טרח, התלבש, נסע, פינה חצי יום כדי לשמוח איתי בתינוק שלי. זה כ''כ משמח ונותן תחושה של גב ובטחון . שיעזרו לי לשלם על האירוע? זה כבר עניין שלנו.
בכלל לאאפונה
עבר עריכה על ידי אפונה בתאריך ד' בטבת תשפ"ב 21:31
כשגיסתך מזמינה אתכם לליל הסדר את מרגישה צורך לכסות את המנה?
כשאת מזמינה את השכנים לסעודת שבת את מצפה שישאירו צ'ק במוצ"ש?!

אותו הדבר...

אגב אני ממש שמחה לעזור בהכנות ובתפעול האירוע.
לצערי, ואני מכלילה כאן, במגזרים שמתנות כספיות יותר מקובלות בהן אירועים נעשים יותר ויותר יקרים. עזרה טכנית כמעט לא רלוונטית כי הכל עובר למיקור חוץ שכרוך בעלויות רבות.

בעלי ספרדי ואני אשכנזיה. ההבדלים בין האירועים במשפחות שלנו מאד בולטים:
מצד אחד - המינימום זה אולם, בשרי, אחה"צ, צלם כולל צלם מגנטים, מילצור וכו'.
מצד שני - מועדון או אולם בית כנסת, בופה חלבי מקייטרינג במקרה הטוב או שכל אחד מהמשפחה והחברים מביא משהו, הגשה ופינוי עצמיים או גג שני בני נוער שמתפעלים את האירוע. גיסה מצלמת... בקיצור הבנת את העיקרון.

לאירועים בצד של בעלי הוא נותן צ'ק כמו שמקובל אצלם (כמה מאות). לאירועים בצד שלי אני נותנת כמו שמקובל אצלנו - שואלים את חתן השמחה מה הוא היה רוצה קונים לו את זה, חדש או יד שניה, כל האחים יחד. לרוב יוצא 100 או קצת יותר לכל אחד.

בסופו של דבר בתרבות ה"להתתף בהוצאות" באירוע ספציפי כמו שכתבת לרוב נשארים בעודף עם המתנות - אבל את הריבית משלמים לאורך השנים באירועים של אחרים.
יש הבדל בין להזמין משפחה אחת ללהזמין עשרות אנשיםאורי8
והאמת, כשגיסתי מזמינה אותי לליל הסדר, אני מרגישה צורך לבוא עם מתנה יפה, לא כסף, אבל מתנה שווה. אנחנו משפחה גדולה וזה הרבה הוצאות ומאמץ לארח אותנו. גם היא תמיד באה עם משהו.
אנילאא מצפה למתנה כשאני מארחת, אבל כמעט תמיד מביאים( חוץ מארוח חברים לארוחה) כשמתארחים שבת שלמה יש משהו הגיוני בלתת מתנה
במקומות שבהם מקובלת השתתפות בהוצאותאפונה
אין כ"כ אפשרות לעזרה מעבר לכסף
(הרי הברית באולם, ויש מלצרים, וצלם... אי אפשר להכין חלק מהסעודה, או לערוך או לפנות או לשטוף אחרי, או לצלם וכו')

זה גלגל...
ולרוב האנשים אין זמן לעזור מעבראורי8
האמת, החיים שלי עמוסים, בקושי מספיקה לעזור לעצמי.
מעדיפה לא לצפות או לבנות על אנשים שיבואו לעזור לי, מרגיש לי להטריח אנשים. וגם יקשה עלי אם יצפו ממני לבוא לעזור לברית או בר מצוה של קרובי משפחה. חוץ מעזרה במהלך הברית או הבר מצוה, האמת שאנחנו לא הבאנו אף פעם צלם לבריתות. וביקשנו מאחד האחים לצלם.
גם אצלנו זה מקובל וזו הנורמה וב״ה כך כיסינוanonimit48
את הברית.
באמת נראה לי תלוי בסביבה שכל אחת חיה בה
אני ובעלי יודעים שלא נגיע לשום אירוע בלי להביא מתנה כספית כי כך זה אצלנו
ואז אם אין כסף להביא מתנה?הריון ולידה_פצ
אני באמת שואלת כדי להבין.
לא תגיעו?
הסיבה היחידה שאני נגד מתנות כספיות היא שאני רוצה שאנשים שחשובים לי יגיעו בשמחה לאירוע שלי, בלי להתחיל לחשב כמה עלה לי להזמין אותם.
מתאים להם לתת מתנה? איזה כיף! זה באמת משמח!!
אבל אשמח בהם מאוד גם אם לא יכסו את ההוצאות עליהם.
(אגב, אני באמת מזמינה בגלל זה רק אנשים שחשוב לי שיגיעו ומאשרת הגעה רק לאירועים שאני יודעת שאני מוזמנת כי רוצים אותי שם ולא כי לא נעים)
יש לי חברה שלא באה לשמחות של דודים שלהאחתפלוס
אין לה אפשרות כספית. והם ממש נפגעים.
יש לה ברירה? אין לה כסף ללחם וחלב אז תשלם על המנה שלה? היא מעדיפה לא לבוא.
אז כן. יש כאלה שלא באים וזה ממש עצוב.
וחבל שכולם לא חושבים כמוך
זה באמת מה שהזוי מבחינתי בתרבות הזאתרק שאלה לי
של להביא כסף.
אני שומעת סביבי חברות שאומרות: "אוי לא, יש לי החודש 4 חתונות". כלומר, איזה קנס...
אצלי כשיש לי 4 חתונות בחוש זה משמח אותי! איזה יופי ש4 זוגות מקימים בית! ואני רוצה ללכת לשמח את כולם ואין לי תזכורת למצב הכלכלי שלי כרגע.
גם לא הייתי רוצה שאחד המוזמנים לחתונה שלנו (או לכל אירוע אחר) לא היה מגיע, אן היה מגיע עם קווץ' בלב כי אין לו מה לשים במעטפה.

מבינה את אורי8 שאם ידוע שיביאו להם כסף אפשר לבנות על זה, אבל מלכתחילה לא הייתי נכנסת לכל העולם הזה.

יותר מאמינה בזה שכל אחד צריך לדאוג להוצאות הכלכליות שלו. אנחנו מאז שהילדים נולדו חוסכים שקל לשקל כדי שיהיה לנו איך לממן בר/בת מצוות וחתונות.
לא.. אני מביאה בדר''כ מתנהחדשה ישנה
כשלא היה לי זמן לקנות אז אנחנו שמים כסף, אבל לא הרבה...
אצל ההורים שלי והדודים כן שמים כסף, אבל לי ולאחים ולגיסים שלי זה לא ממש אפשרי.
תגובה לאורימ.אמ

אני ממש מבינה אותך, ומבינה מה זה לחיות במשפחה שזו הנורמה שלה.

המשפחה שלנו עושה אירועים מאד "מינימליסטיים", לא מצפה לקבל כלום ומה שהביאו מודים ומעריכים עד מאד.

כשנכנסתי למשפחה של בעלי, אני זוכרת כמה קושי היה לי לקבל את ההבדל!

שם זה מתנהל פחות או יותר כמו שאת מתארת, מביאים מתנות גדולות המבוגרים, שהמטרה ברורה שזה לעזור לכסות כדי שיתקיים אירוע "מכובד" וכו'.

האמת? הרגלתי את בעלי שאנחנו מרגילים אותם אחרת, ואפשר לומר שככה גם קיימנו את החתונה שלנו עצמינו.

ועם הזמן, למדו לכבד את זה והיום את יכולה גם לשמוע קולות פה ושם עד כמה אנחנו שפויים וכמה זה נחמד בעיניהם פתאום.

ההורים של בעלי גם היו מביאים מתנות גדולות, וגם הדודות, כדי לעזור לקיים אירוע "מכובד", כל זה עד שעזרנו להם להבין (לא בנימה שיפוטית, להבין אותנו הכוונה) שעבורינו מכובד זה לארח אותם בסבר פנים יפות, להושיב אותם, להודות להם מקרב לב על שטרחו להגיע וכדו'. זה מה שמכובד בעינינו, אני חושבת שיש הבדל במשמעות של מכובד ואולי כאן הנקודה ובכלל זה שמתי אותה במרכאות בהתחלה. כל אחד וה"מכובד" שלו, והדבר הכי מכובד זה לכבד את המכובד של השני!!!

אחיות שלי למשל כשהזמינו את חמי חמותי לאירועים, התביישו שאין להן להביא בשר או סלמון וכדו', עד שגם הן התרגלו, והגענו למצב שחמי וחמותי אחרי כל אירוע כזה לא מפסיקים לדבר על איזה אירוע מדהים ומיוחד היה, "כל כך פשוט, כל כך סולידי, שמח במיוחד!!" וכל יתר הדיבורים, נשארו על רמת השמחה, האירוח וכדו'.

זו רק נקודה, שאם את כן היית רוצה לשנות משהו, זו זכותך המלאה ומי שחשוב לו לכבד ומתוך רצון כנה ואמיתי נותן תמיכה כספית ע"מ לסייע ולכבד - חייב להבין אותה וגם לכבד אותך ולתת לך להעריך את המקום שלך.

בעז"ה שיהיה רק בשמחות!

גם אנחנו עושים אירועים לא יוקרתייםאורי8
אבל, מודה שזה שמקבלים מתנות כספיות גדולות מהסבים והדודים, עזר לי לטרוח פחות. לעשות באולם קטן ופשוט, אבל אולם, ולא לשבור את הראש אחרי לידה איך לחסך עלויות, ולערך בעצמנו, או להכין לבד.
וגם בבר מצוות, זה שאני יודעת שרוב האירוע יכוסה, עוזר לי ושוב, לא עושה יוקרתי, אבל עושה נח, עם פחות טרחה. . לא רואה עניין לחנך את המשפחות שלנו, כי אצלנו זה מרגיש לי מאוזן. וסביר. . נראה לי שנסיים את הדיון, עיפתי.
זו בהחלט זכותך מ.אמ

גם אנחנו לא אמורות לחנך אותך.

 

בעינייסליל
עדיף לא לסמוך על מתנות.

מתנות זה מאוד תלוי בנורמה חברתית. אצלנו האורחים הביאו מתנות ממש (צעצועים, בגדים וכו'. זה שימח אותי מאוד)

ובאופן כללי אני חושבת שעדיף לעשות אירוע ממה שיש, ולא לסמוך על מה שיתנו. מהרבה בחינות
מי שמכירה את הסביבה ואת המשפחה יודעת מה הנורמהanonimit48
יש מקומות שזה ממש לא בושה להגיד שכן המתנות מכסות את האירןע אן לפחות את חלקו
נראה לי שמה שאני לומדת מהדיון הזהאורי8
הוא להבין שיש,נורמות שונות ממה שאני רגילה, ולכבד אותן. לא להיןת מופתעת או לחשב,שמישהו מוזר.
והאמת, הייתי שמחה אם זה היה גם לצד השני, יש אנשים שמזלזלים בתרבות של לכסות אירועים. ניסיתי להראות גם את הצדדים ההגיוניים והיפים שלה, זה לא חייב להיות בהגזמה, אלא פשוט כעזרה הדדית, אחד,לשני , ושכל אחד יכול לעשות אירוע מכובד, גם אם מצבו לא משהו. כמובן שצריך להזהר לא להסחף כשמקבלים וכשנותנים.
צודקת לגמרי לגמרי! זה עניין הדדי.anonimit48
לדעתי אין מה לזלזל בתרבות הזו, אבל כמו שכתבתי זה מה שאני רגילה אליו. ויש כאלה שלא רגילות לזה...

אגב לנו למשל היו אורחים בחתונה שאני יודעת שלא רגילים לעניין ולא ציפינו מהם לשום דבר וקיבלנו זאת באהבה. כל אחד לפי מה שנוהג ולפי יכולתו
אני באמת לא מצליחה להבין מיואשת******
את מדברת על זה כעזרה הדדית שמאפשרת אחד לשני לעשות אירועים מכובדים.
ואם יש מישהו שההכנסה שלו הרבה מתחת לנורמה? אז כל אירוע שלו יעזרו לו ויהיה לו אירוע מכובד, אבל הוא יצטרך לעזור בכל אירוע של האחרים, ואז מאיפה הוא יוציא את זה?
ואם הוא מעדיף לא לעזור לאף אחד ואת האירוע שלו לעשות צנוע ומתאים להכנסות שלו? יצא לו הרבה יותר זול ככה בחשבון הסופי.
אז זה לא בדיוק הדדי , את מבינה?

ואם למישהו יש כמה ילדים בגילאי שלוש וחמש, עד שהוא יעשה אפילו בר מצווה יעברו עוד עשר שנים.
בינתיים האחים הגדולים שלו מברמצים, מחתנים ילדים, שלוש ארבע פעמים בשנה הןא מכסה להם אירועים.
זה שעוד חמש עשרה שנה הם יכסו לו זה פשוט לא רלוונטי במאזן ההוצאות שלו. אם הוא היה מכניס את הכסף הזה שהוא שם להם לחיסכון הוא היה מכסה שלוש אירועים לבד כשיבוא הזמן מה ריביות..
וכשל ידעו יש שלוש ילדים ולאחים שלו יש שש שבע ילדים והוא מכסה להם את האירועים? הדדי זה לא, נכון?
צריכים להתקיים המון תנאים כדי שהדבר הזה יצא הדדי
נראה לי שלמי שזה ״משתלם״ אולי לא חושב על האספקטים האלו
מה שאת אומרת נכון בגדולאורי8
ואלו הצדדים הפחות טובים של העניין. לכן אני חושבת שגם כשחיים בחברה שזו הנורמה בה צריך להזהר ולשמור על פרופורציות, לתת מתנות סבירות ולא לתת סכומים מטורפים כי לא נעים.
ולא להסחף לאירועי יוקרה ולצפות שיממנו לך.
וגם לקבל ולתת מקום לאופציה של להביא מתנה לא כספית. אבל כשזו המציאות שאני חיה בה, לא מבינה למה לא הגיוני, לקחת את המתנות בחשבון.
יש לנו עוד מעט בר מצוה. מנסיון העבר אנחנו יודעים בערך , משוער, כמה המתנות יכסו.
אז מתכננים להוציא מהחסכונות רק את ההפרש, שהוא לא גדול. ומתכננים את האירוע בהתאם למה שמתאים לנו להוציא. אבל המתנות הן כבר די חלק מהחשבון.
ונכון שבבר מצוה הבאה במשפחה, לא ארגיש בנח להביא ספר, אבל אביא לפי יכולתי , למרות שגיסי עושה בר מצוה במלון ובטוח מוציא עלינו המון, זו כבר בחירה שלו, האמת נותנים בערך כמו שקיבחנו, זה סוג של הלוואה בתשלומים. מי שמאוד קשה לו עם זה יכול לשמור את המתנות ולתת מהם באירועים הבאים, גם פתרון. ומי שרוצה לעשות אירוע פשוט מאוד, גם זכותו, לי מרגיש לא נעים, שאנשים נותנים לי צקים ואני מגישה להם כיבוד קל או מבקשת מהם להביא כיבוד.
לא אמרתי שזה לא הגיוני מבחינתך לחשב את זהמיואשת******
דיברתי על הנורמה בכללותה , ברור שאם את רגילה לזה אז תחשבי את זה, זה הגיוני מאד
אבל אולי, אם יש מישהו בסביבה שלך שיכול לענות על אחד המצבים שהצגתי למעלה, תחשבי אם יש לך דרך להקל עליו בצורה שהכי מה לך ולו. סתם רעיון.
העיקר שיהיה שמחות בלב שמח ❤️
אגבשירוש16
את הכסף שקיבלנו בבר מצווה / בת מצווה שלנו אני ואחי שמרנו לעצמנו.
להגיד לך שזה היה המון? לא.
אבל זה היה מקפצה לתחילת הנישואין שלי.

אצלנו גם מקובל לתת מתנות אבל בצורה אחרת:
הנשואים המבוגרים ומבוססים (דוד, דודה, סבא סבתא) מביאים בדרך כלל כסף ואלו סכומים נכבדים.
הנשואים הצעירים מביאים מתנה צנועה או סכום נחמד (גם 50 שקל זו עזרה) וכרטיס ברכה.

כמובן שלקחנו בחשבון את הנושא הזה לפני שתוכננו את הארוע. הברית של הבן שלי לדוגמה היה ממומן ע"י קרוב משפחה.
אבל זו בידיעה מראש, הוא הגיע אלינו מספר שבועות לפני הלידה וסיפר שהוא מתכנן לממן את הארוע בסכום X. אנחנו תיכננו את ההוצאות לפי זה, אם היו הוצאות נוספות בדקנו שאנחנו עומדים בהם.

אבל שוב, זאת מבלי לתכנן ארוע מפוצץ ולצפות שהאורחים יכסו את ההוצאות. אלו ההוצאות שלי - לא של האורחים שלי.
אני לא מעבירה אליהם את האחריות ומצפה שיממנו את סינון החיים הפרטי שלי.
אגב מדובר בתיכנון לקוי של הוצאות והכנסות- אתה מתכנן הוצאות עפ"י הכנסות שאין לך. הבסיס לדעתי מוטעה ומסוכן.
מה שאת מתארת זה בערך מה שקורה אצלנואורי8
המבוגרים מביאים הרבה, הצעירים מעט. יש סבא שיודעים מראש כמה הוא נותן ותכלס הוא מממן את רוב הברית. לא עושים אירועים יוקרתיים ומפוצצים. אז לא מבינה את הביקורת על מה שכתבתי.
אני חושבת שיש הבדלשירוש16
גדול בין תכנון ארוע על סמך סכום כסף שיודעים מראש שנכנס לחשבון (גם אם זה מגיע כמתנה) לבין תכנון ארוע ברמה מוגזמת מבלי לדעת כמה כל אחד ייתן מתוך מחשבה שהאורחים יכסו איכשהו את הארוע.

ההבדל הוא בתכנון.
האם אני מסתמכת על כסף שיש לי (או שאני יודעת בוודאות שייכנס לחשבון בנק בזמן הקרוב)
או שאני מסתמכת על טוב ליבם של האורחים ועל המנטליות שגורמת להם להוציא סכומי עתק.

אם סבא שלך יכול לממן את האירועים- זה מקסים.
אני גם מאמינה שאתם מראש לא מצפים לזה אלא נהנים ממה שיש.
לנו לפחות אין מושג של צפייה ואכזבה - לא ידענו מראש שדוד שלי בדרך כלל ממן כאלה אירועים. לא חשבנו על זה מראש. בתחילת ההריון, עם היוודע מין העובר התחלנו לחסוך כסף. כשהגיע שבוע 38/40 ההורים שלי סיפרו שדוד שלי מתכנן לעזור בארוע. בעלי ואני שמחנו מאוד אבל לא תיכננו בגלל זה לעלות את רמת האירוח למשהו גרנדיוזי, אלא בנינו מסגרת ברמת התקציב שהייתה לנו ומשם התקדמנו.
את הכסף שקיבלנו מדוד שלי ואת הכסף שחסכנו השתמשנו בברית + הוצאות ראשוניות אחרי הלידה.

את מבינה את ההבדל?
יש אנשים שאין להם חסכונות. אין להם מסגרת או תקציב לארוע.
הם מסתמכים על הכסף שאולי ייכנס ממתנות האורחים.
ה'אולי' הזה לא רק שיכול להכניס אותם לחובות, אלא יוצר תרבות צריכה של רמת אירוח מטורפת. אם הזוג היה מתכנן ארוע כפי יכולתו במסגרת תקציב סבירה - הרמה הייתה שונה לחלוטין. והמתנות הצנועות היו עוזרות במימון הארוע/ נכנסות לחיסכון הפרטי של הזוג.

כשזוג ניגש להוצאה כספית גדולה ללא חסכונות ולא יכולת מימון מוקדמת - זה בעצמו טעות.
והטעות הזאת עולה ביוקר להרבה זוגות צעירים ומבוגרים שמתמודדים עם חובות, משכנתא ועכשיו כל ארוע ברית-בר מצווה- חתונה צריכים להוציא סכומי כסף גדולים על מנת להרגיש חלק מהחברה וכדי להופיע בארוע.
זה לא ענייןסליל
של בושה בעיניי.

אני פשוט לא חושבת שנכון להוציא ממה שאין. ומבחינתי מתנות זה משהו שאין, כי אני לא יודעת כמה יביאו.

אבל באמת ככה חונכתי בבית
הורים שלי חסכו לכל אירוע, לא בנו על מתנות בכלל.

דוגמה מעולם קצת אחר, מכירה את זה שמציעים לך להיות חברת מועדון? משלמת עכשיו סכום הצטרפות, ובקניה הבאה מקבלים סכום מסויים או משהו כזה. אז אצל הורים שלי לא היה דבר כזה, אתה לא קונה משהו שאתה לא צריך, רק כדי שבעתיד אולי תרוויח ממנו. אני יודעת שזה לא בדיוק חופף, אבל זה החינוך שקיבלתי. לא מוציאים ממה שאין, ולא בונים על מה שיהי
תפני אליי בפרטי, יש לי להמליץ לךחדשה ישנה
על קייטרינג בחצי מחיר ממה שאת אומרת, וטעים בטירוף.
עונהאורי8
קודם כל, יש קינטריגים בשריים וטעימים גם ב 50 שקלים למנה .
וגם, האמת שאצלנו במשפחה בדרך כלל מביאים מתנות כספיות. מי יותר ומי פחות. הדודים המבוגרים נותנים יותר, משפחות צעירות , ומשפחות עם הרבה ילדים , פחות. גם סבא וסבתא נתנו מתנות מכובדות. ותמיד כיסינו לגמרי את הבריתות. אפילו נשארנו עם עודף לפעמים. לא יודעת מה מקובל אצלכם, אבל אנשים לא באים בידיים ריקות.
למה כזה נחרץ?🙈בתנועה מתמדת
להגיד שאנשים לא באים בידיים ריקות? נראה שלא לכולם זה ברור...
המשפחה שלי ממש כמו שתיארת, אבל הצד של בעלי הגיעו לברית על כל ילדיהם ולא הביאו כלום😳 אפילו לא בגד או מתנה קנויה, יצא שהכסף שקיבלנו ממש לא התקרב לכיסוי ההוצאות.
ואי כמה לא הצלחתי להבין את זה אז והוצאתי את זה על בעלי שלא הבין מה מוזר (וגם בעצמו לא חושב על להביא מתנה כשהולכים לאירועים🤦🏻‍♀️ מזל שיש לו אישה)
כמו שכתבתי - תלוי במה שמקובל במשפחהאורי8
כל אחת מכירה את המשפחה שלה ושל בעלה.
יואו איזה לא נעים 🙄מתחדשת11
בעינייסליל
באופן כללי לא נכון לסמוך על מתנות.
יש גם את העניין של התנהלות כלכלית. אבל מעבר לזה-

זה יוצר נורמות חברתיות שבעיניי חבל שהם נוצרות.
אנשים שמתלבטים האם להגיע לאירוע בגלל שאין להם עכשיו את הכסף בשביל "לשלם" על המנה. וזה גם יוצר ציפייה מצד בעלי האירוע שיכסו להם את האירוע ולפעמים הסתכלות באור לא חיובי על מי שלא עמד בציפיות ולא שילם.

בעיניי, אם יש לי אירוע, זו השמחה שלי, ואני מזמינה אנשים רק בשביל שהם ישתתפו בשמחתי. אז לא אבנה על המתנות שלהם, לא אתאכזב אם הם לא יביאו כסף ואשמח בכל מי שמגיע כדי לשמוח איתנו באמת.
זוכרת ממש איך דיברתי עם מישהי, יש להם מינוס בבנק שרק עולה ועולה, אבל לא נעים להגיע לאירוע בלי לשלם. אז משאירים סכום בכל אופן.
אני מסכימה איתך לחלוטין.מוריה
אם את בירושליםדיליה

אני מכירה קיטנרינג ממש זול אישה שמבשלת בבית.

כשרות מהודרת

40 ש"ח למנה

אז כמו שאמרו פהחדשה_פה

1. אפשר בכיף למצוא מנה בפחות ממאה

2. צלם מקצועי ממש לא חובה- תבקשו מקרוב משפחה/חבר מתאים שיהיה אחראי לתמונות

3. אפשר לעשות מצומצם ולהזמין רק את מי שחייבים. במשפחות גדולות שיש הרבה בריתות למשל ממש מקובל שהילדים לא מוזמנים אלא רק הזוגות...

4. בעיני יש פה גם מימד של אמונה- כל ילד מוריד את השפע שלו ... כמובן שצריך השתדלות אבל אפשר לנסות לשחרר קצת בעניין

עונה לכולןהריון ולידה
תודה רבה על המענה של כל אחת! קראתי הכל

כמה דברים:
1. רשמתי מחיר של 100 ש"ח למנה כי זה פחות או יותר מה שראינו מחיפוש קצר באינטרנט.. שמחה לדעת שיש בפחות! אז לחשב 60 למנה? כמה?
2. בשרי זו האופציה היחידה, חלבי לא.
3. אנחנו פתוחים לאולם בית כנסת ולאו דווקא אולם..
4. עגלה והכל כבר קנינו חדש.
5. אין לנן חסכונות כי אנחנו אחרי רכישה של משהו מסוים ויש שבועיים לתאריך המשוער..
פתאום קלטנו שאנחנו לא באמת מצליחים לחסוך לברית מרוב ההוצאות המטורפות
6. מאמינה שיביאו לנו צ'קים אבל לא רוצים לסמוך על זה.. כמו שאמרתן
7. ממש רוצה צלם. לא משקיעים בצלם מטורף.. מאמינה שנלך לפי מחיר פשוט. לא הולכים להשתגע

צפוי לנו משהו כמו 100 אורחים
100 זה המון לברית...חדשה_פה

למה ככ הרבה?

תחשבי שאת צריכה להתייחס לכל אלו שבוע אחרי לידהחיוך

עונהחגהבגה
לגבי מנה, תמשיכי לחפש.
זה גם תלוי- איזה חד"פ בוחרים, או אם מביאים לבד, האם 2 מנות, דג ובשר, או רק מנה אחת עיקרית...
אםסליל
אתם מאזור המרכז, מצרפת לך מספר של מישהו שעשה לנו לפני כמה שנים את הפידיון לבן שלנו.
לא זוכרת להגיד לך מחיר בדיוק, אבל היה מלא אוכל, מחיר ממש סביר (נראה לי 60₪ או 50₪).
הוא נראה לי מבני ברק, אבל מגיע גם לעוד אזורים. +972 52-579-5253 נתנאל

קחי בחשבון שמוהל זה הוצאה של 1000₪ בערך.
נכון שבגדול הם לא אומרים כמה הם לוקחים, אבל בהחלט ראוי לשלם להם בעיניי. במיוחד אם משקיעים גם בדברים אחרים.

אולם של בית כנסת גם עוד כמה מאות שקלים (אם לא 1000+)

בסוף זו בחירה שלכם. אבל ממה שאת כותבת כאן זו תהיה הוצאה של 8000₪ לפחות.
ממליצה לחשוב האם מתאים לכם באמת להוציא כסף שאין לכם, או בכל אופן להתפשר על חלק מהדברים. כי בסוף זו רק ההתחלה, מעכשיו יהיו לכם עוד הוצאות. אז אפילו אם המתנות יכסו את האירוע, זה אומר שלא תוכלו להיעזר בהם בשביל ההמשך...
100 אנשים זה המווון!חדשה ישנה
אצלינו באים אחים שלי, אחים של בעלי וילדיהם, ההורים שלנו. אם יש סבא וסבתא שלנו אז גם כמובן, אבל אין לנו .. קצת אח או אחות של אמא שלי, זהו.
זה בסך הכל ברית, לא חתונה...
צלם- בטח שזה כיף ומשמעותי, אבל אם אין לכם מאיפה להוציא, אז ברור שלוותר! במיוחד שהיום לכל אחד יש מצלמה משוכללת בפלאפון.
יש עוד מלא הוצאות 'קטנות' מסביב, אם אתם שמים בלונים, חד פעמי, בקבוקי שתיה, מפות, מלצרים, מישהו שינקה את האולם/מועדון- כל זה אם זה לא כלול בקייטרינג. וכמובן, למוהל עוד איזה 500-1000 שח... בגדים לך, לתינוק וכו'...
אגב, יש כל מיני גמחים של כרית לתינוק, סידורים לברית יצחק וכד' , תבררי באזורך.
לפעמים 100 איש זה רק המשפחה המצומצמת..מוריה
אז לא מזמינים אחיינים...אנונימיות
תראי נשמהאנונימיות
יש לכם המון רצונות ודרישות ומעט מאוד מקום להתגמש...
אין לנו פתרון קסם.
אתם חייבים לשבת לעשות טלפונים לקייטרינגים ואולמות בית כנסת ולחשב מדוייק כמה כל דבר עולה.
אחרי שתראו תוכלו לראות האם יש תקציב לצלם זול או לא. אם יש מקסים אם אין אז אין 🤷‍♀️
דבר נוסף לבדוק אם ההורים מתכננים או יכולים לעזור.
נניח אולי אם תוותרו על צלם ההורים יחליטו להביא אחד משלהם.
ו100 איש זה המוןן דחוף להוריד מוזמנים. איך 100? לא צריך להזמין את כל המשפחה המורחבת וכל החברים.
יש אנשים שחובה-
הורים, אחים, סבים סבתות, דודים ואולי 2 חברים טובים של כל אחד. מפה אם יש אפשר להרחיב לבני דודים וחברים מהעבודה ומהחיים וכו' אחלה. אין אז אין!
תשמעישחרית*
אם את שבועיים לתאריך ואתם ככה מגששים מסביב, נראה לי שכדאי לעשות כבר בירורים יותר מעמיקים כדי שמיד אחרי הלידה תהיו מכוונים על מה לסגור ועם מי לדבר (תאמיני לי שאת לא רוצה להתעסק עם זה אחרי הלידה).
תתקשרי לקייטרינגים, תבררי מחירים.
תתקשרי לאולם בית הכנסת תבדקי מחיר.
צלם אני חושבת שממש לא צריך להביא אם אין. אם את ממש רוצה, אולי תבקשי את זה כמתנה מהאחים? (אצלנו הם שואלים מה להביא ולא מביאים סתם כסף).
100 אורחים זה המוןןןןןן. אנחנו באים ממשפחות גדולות ולא הגענו לכמות אורחים כזו. נסי לצמצם.

בכל מקרה, אני חושבת שכדאי לכם כבר יותר להיסגר ולברר מראש על דברים אופציונליים.
60 למנה נשמע יותר הגיוני.רק טוב=)
ואם אין לכם צפי שהאורחים יכסו אפילו חלק מהברית אז תנסו לצמצם, עם כל הצער שבזה, נראה לי יותר מצער להכנס למינוס
אגב, מנות ילדים זה הרבה פעמים מאוד משתלם..רק טוב=)
תבדקו את זה
תכווני אזור, נציע לך קייטרינגים זולים יותר ותבררי עליהםהריון ולידה_פצ
ומכירה מוהל צדיק ומנוסה מאוד שלא לוקח כסף על בריתות. כן ראוי לקנות לו משהו בעיני, אבל הוא ממש ממש מתעקש שלא לקחת כסף (לא זוכרת לגבי מתנות)
אם זה יהיה באזור רלוונטי אשלח לך את השם והמספר
אהה ושכחתי- לנו באחד האירועים בשרי יצא זול יותר מחלבי.הריון ולידה_פצ
ואיך אמרתי לבעלי?
קיים חלבי בעולם? אז זה אופציה. אתה יכול לבחור מכל מני שיקולים ללכת על בשרי, אבל במקרים שאין כסף ורואים שזה זול יותר זו אופציה. זאת בחירה לגיטימית ללכת על בשרי, אבל לזכור לא להיכנס לחובות מזה...
בעיניי זה ממש לא בסדר לא לשלם למוהל, וכן להשקיע במסביבדביבונת

ז"א, זו המצווה. הבסיס שלה. להתקמצן על תשלום למוהל כדי להזמין סעודה בשרית ל100 מוזמנים נשמע לי לא הגון בכלל. מי שאין לו יכולת לעשות כלום אני מבינה, אבל אם בוחרים איפה לקצץ, אז זה צריך להיות הדבר האחרון.

אבל היא כתבה שהוא לא רוצה לקחת. יש מוהלים כאלה.מוריה
כן, אבל זה הוצע כפתרון לעוד דרך לחסוך.דביבונת

אם בוחרים מוהל וזה המצב זה משהו אחד, אם הולכים לחפש מוהל שלא יקח כסף כי זו קטגוריה נוחה לחיסכון- בעיניי יש בזה הרבה טעם לפגם.

ובדרכ גם מוהלים שלא רוצים לקחת יקחו בסופו של דבר אם תתני להם, כי בתכלס הם משקיעים בזה זמן (וציוד). שלפחות לא יפסידו כסף על ההשקעה.

לא, הוא לא לוקח. בשום צורה. כמה שניסינו לשכנע...הריון ולידה_פצ
הוספתי שבעיני ראוי לקנות לו משהו, אבל לפעמים באמת אין כסף כדי להוציא לכן ציינתי שהוא לא לוקח.
מסכימה שעדיף לחסוך קודם במקומות אחרים.
מסכימהחדשה ישנה
נכון. אנחנו משלמים לפי התעריף באתר משרד הדתותאורוש3
לדעתי זה 1000 למומחה או משהו בסגנון. לא זוכרת כבר. אבל זה לחלוטין צריך להיות מחושב בהוצאות ולא איזה פרט שולי.
ממליצה על הקטרינג שפע טלפלא הבריאה
לפי דעתי מנה שם עולה פחות.
וחוץ מזה תחשבו טוב האם אפשר לצמצם מוזמנים.
אנחנו מזמינים לסעודה רק אחים שלי ושל בעלי וסבא וסבתא. כל השאר מוזמנים להגיע לברית ולהתכבד בבופה של קפה ועוגה.
מוזיל הרבה את העלויות.
אתם לא קורבן של המציאות שלכם. לא חייבים כלום. תבינו שכל דבר הוא בחירה. את מי להזמין, כמה מנות לקחת, איזה צלם אם בכלל להביא. איפה לעשות. יש בתי כנסת ממש במחיר סמלי.
כל בחירה תקחו בחשבון האם משתלם לכם התוצאה או לא.
והעיקר שיהיה בשמחה ובבריאות של האם והתינוק.
זה באמת הכי חשוב!
אם את רוצה מספר של קייטרינג טעים ממשרק שאלה לי
וזול, שמגיע לכל הארץ דברי איתי בפרטי. אנחנו היינו ממש מבסוטים ממנו!
מנסה לעזורהאושר שבחלום
גיסתי עשתה ברית בבית כנסת, הקייטרינג היה אוכל די פשוט
אבל שווה וטעים.
זה היה בבוקר, אז הכינה כל מיני ממרחים וגבינות.
סלטים גדולים. לחמים מיוחדים.
שתיה קלה וזהו.

אנשים מיהרו לעבודה, אז זה היה אחלה לשבת על סנדוויצים שווים.. ונהנו ממש

את יכולה לבקש מהמשפחה להכין כמה דברים
עושים בתקציב שישכא

זה המוטו שאני גדלתי עליו, שאין- לא קונים. .... תחשבו מה התקציב שלכם או מה המסגרת המקסימלית שלכם לחריגה שלא תביא אתכם אחכ לקושי כלכלי יותר ולפי זה תעשו את הברית... 

 

הברית חשובה, ברמת התוכן- יש לכם עוד הרבה לחסוך לאחכ..

זה לפחות הטיפ שלי

והכי חשוב בבריאות וידיים מלאות- ולידה קלה

לא חייבים כלום, ומקובל לא צריך לעניין אתכם.דביבונת

אפשר לסגור ברית בעלות המוהל בלבד, אם זה מה שצריך. תינוק דורש כסף בכל מקרה, לא כדאי לכם להיכנס לבלאגן של מינוס על דברים נוספים.

ברית יכולה להיות גם לחמניות וסלטים כבופה, ולהודיע רק למעגל מצומצם. ועם הקורונה זה בכלל לגיטימי לגמרי. אפשר גם לעשות בבית עם מוהל ומניין, אפשר בבית כנסת צמוד לתפילה ולשים בחוץ רק כיבוד קל. אפשר הרבה דברים שעולים כמה מאות שקלים לכל הסיפור (בנפרד מהמוהל).

לא קראתי תגובות אחרות, ממליצה לשקול שוב את חשיבות ה״מקובל״מיואשת******
אלא אם כן מקובל אצליכם להיכנס לחובות
אפשר לעשות ברית יפה עם לחמים קנויים ופלטת פסטרמות וממרחים אם מאד רוצים לעשות בשרי
ואפשר לעשות בר חלבי
שתי האופציות יעלו לך הרבה פחות
צלם אפשר לבקש ממישהו מהמשפחה לקבל על עצמו את התפקיד בהתנדבות או תשלום סימלי
שיהיה בבריאות ❤️
עוד רעיון שראיתימתחדשת11
מנות אישיות סגורות בחמגשיות
בגלל הנגיף וכו זה הופך להיות ממש מקובל.
בבית כנסת או בישיבה של בעלך, עם מנות סגורות
זה חוסך את עניין העריכה והחדפ, משלמים רק את עלות המנה. ככל הנראה גם לא תצטרכו לנקות או למצוא מישהו שינקה בסוף האירוע בתשלום
+ מוהל
צלם- תלוי בכם

אנחנו ראינו בהלכה שהרבה יותר מהודר לעשות על הבוקרנתחילמחדש
ולא לחכות לצהריים.
לא חשבנו בכלל על השיקול הכלכלי. רצינו לעשות ככה וזהו. גם אם היה פחות מקובל.
עשינו בבית כנסת, השקענו בקייטרינג חלבי והיה נהדר.
אני תמיד מסתבכת עם בריתות צהריים. צריך לצאת מהעבודה, למצוא סידור לילדים...
האמת שאף פעם לא הבנתי קונספט של אירוע לתינוק כאוב ואישה עייפה אחרי לידה...
אחרי הלידה הראשונה שלי בקושי זזתי חודש. מזל שזו היתה בת.. אין לי מושג איך הייתי מתארגנת לאירוע..
ואם זה עול כלכלי, בכלל הזוי..
שיהיה בשעה טובה, מה שתחליטו!
צודקת אבל דווקא כשזה באולם לא צריך לדאוג לכלום זנ מה שכיףanonimit48
אני בכלל הייתי בחרדות
ועוד תכננו בהתחלה לעשות בבית כמסת או בחצר של ההורים ובסוף החלטנו שזה יותר מדי ארגונים הקייטרינג והשולחנות והעריכה של הכל והסדר וכו׳
אז אם יש אפשרות כלכלית זה לא סתם עול זה דווקא ממש מקל
נכון, הארגון היה טיפה קשה יותרנתחילמחדש
אולם זה באמת "באתי הייתי הלכתי".
בכל זאת היתה יותר פשטות בכללי, והאירוע המשמעותי היה הברית עצמה בבית כנסת. הארוחה היתה מכובדת מאוד, אבל לא אירוע לא מותאם לאמא אחרי לידה ותינוק כאוב...

יודעת שלהורים שלי היה טיפה פחות נוח עם הקונספט, אבל בצדיקותם ואהבתם לא אמרו כלום.
אחרינו כבר כל הבריתות כמעט נראו ככה... (אבל גם היתה קורונה באיזשהו שלב..)
מה שנראה ליהמקורית
זה שאתם קופצים קצת מעל לפופיק
עגלה וצמוד לתינוק אפשר ביד2 זה זול, ולרוב במצב מעולה.
ומניסיון אני אומרת. אני בחרתי לחסוך את הסכום של חדש, זה לא מוצדק בעיניי. ובטח ובטח אם המצב הכלכלי דיוק.
ולגבי הברית - תחשבי באיזה סכום של מנה תוכלי לעמוד ותבררי מעכשיו מקום. באם לא מסתדר מבחינה כספית הייתי עושה בבית כנסת עם המניין של בית הכנסת. אומרת לאחים ולהורים וזהו. קורונה זה תרוץ מעולה לחסוך בהוצאות.
לא רואה שום סיבה להיכנס לחובות בשביל זה, גם אם זה מה שמקובל. בעיניי מה שלא מקובל זה להיכנס לחרדות כלכליות ולמינוסים כדי לרצות אחרים
בלי לקרוא את כל התגובותמ.אמ

כי הן ארוכות והתייאשתי באמצע חחח

 

בכל אופן, ממליצה ממש לעשות קונספט אחר - לומר שחסים על היולדת ולא רוצים להטריח אותה מדי, עושים בשחרית בבי"כ שגם ככה זו מעלה הרבה יותר גדולה, בחוץ כיבוד קל מאד של שתיה ובורקסים / קוגל וחמוצים וכדו', ואח"כ בצהריים סעודת מצווה למשפחה המצומצמת בלבד (העיקר שיהיו עשרה גברים). 

אין כמעט שום הוצאה, עיקרו של הדבר - היכנסו בבריתו של אברהם אבינו - נעשה, וכן סעודת המצווה שאפשר להכין לבד בבית.

יהיו מספיק הוצאות בהמשך, ועדיף לרצות את עצמכם מאשר את הסביבה

 

והכי חשוב, שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בעז"ה.

הצעת מה שאני הצעתי😝אנונימיות
אז ככה. קודם כל - מזל טובשירוש16
שיהיה בשעה טובה לידה קלה ובריאות.

שנית, יש לכם 2 דרכים להתמודד עם האתגר הקרוב:
1. להתחשב ביכולת הכלכלית שלכם ולתכנן את הארוע בהתאם.
2. להוציא עכשיו ולהתחשבן בהמשך.
בשני האפשרויות יש פלוסים ומינוסים.
אתם כזוג צעיר צריכים לחשוב איך אתם רוצים להתנהל בחייכם המשותפים. האם כל הוצאה משמעותית כרוכה בחישוב הוצאות והכנסות או שאתם מעדיפים לבנות עכשיו ולהתחשבן עם התוצאות בשלב יותר מאוחר בחיים. (למשל: חובות לבנק, לחברים/משפחה, עיכולים, דירוג אשראי נמוך - השפעה על המשכנתא בעתיד).
נשמע מההוצאה הקודמת שעשיתם שלא ממש חשבתם יותר מידי קדימה - הייתה לכם הוצאה גדולה וכרגע אתם לא יודעים כיצד להתמודד עם ההוצאה הגדולה הבאה.
בחישוב נכון, הייתם צריכים לקחת בחשבון את ההוצאה של הברית לפני שעשיתם את הרכישה הגדולה האחרונה.
למשל: אם יש הוצאה של רכב וברית באותה תקופה, צריך לקחת את שניהם בחשבון לפני שעושים את הברית או שרוכשים את הרכב.

אם העתיד הכלכלי שלכם חשוב עבורכם כדי לחשב מסלול מחדש. להסתכל על הארוע הזה (כולל הלידה,
עגלה ,ברית, מוצרי הנקה וכו) כהוצאה לכל דבר הדורש מימון וחישוב כלכלי נכון כדי לא להסתבך העתיד עם חובות שאתם לא יודעים כיצד תממנו אותם.

תתחילו בהקצאת תקציב מסוים בו אתם יכולים לעמוד. ותלכו משם.
תבנו טבלה עם 2 עמודים: חובה ורוצה.
מה שחובה - צריך. צריך מוהל, ארוחה, אולם.
רוצה - זה כבר עיניין של סדר עדיפויות. מה חשוב לכם כזוג.
אם אתם מעדיפים אולם גדול ויוקרתי, ככל הנראה תצטרכו להתפשר על דברים אחרים כמו איכות הארוחה, הצלם, הבגדים לאירוע.
באמת, בסופו של דבר בסיכומו של יום, כל ארוע/הוצאה משמעותית זה עיניין של: סדר עדיפויות.
כי לכל החלטה שתקבלו יש השלכות לכאן ולכאן. השאלה עם אלו השלכות אתם מעדיפים להתמודד -
סוג הארוע, רמת האירוח, הביגוד, הצלם, האולם עצמו, הקייטרינג, חובות לבנק.

אספר לך דוגמה קטנה:
חברה שלי, ממש טובה, היא ובעלה לא הסתדרו מבחינה כלכלית ולא בגלל חוסר תמיכה או יכולת השלכות נמוכה. הם היו מכניסים כזוג טרי מעל 10,000 שקל בחודש! והצליחו איכשהו להוציא את הכל, הכל, מבלי לחסוך שקל אחד. במשך שנה.
אחר כך נולד להם תינוק- כמובן ארוע חגיגי, שמלה, פאה חדשה, עגלה יוקרתית וכו.
אחרי מספר שנים ו2 ילדים הם מצאו את עצמם עם 2 משכורות, לא מצליחים לחסוך לדירה או אפילו להתנהל כלכלית בצורה חכמה.
היום הם קנו דירה, במרכז, 3 חדרים קומה עליונה. הם לא משתמשים במעלית שבת. הם לקחו הלוואות כדי לממן את ההון העצמי (25%), ואחר כך יקרעו על משכנתא הכי גבוה למשך 30 ויותר שנה. כלומר, גם אחרי שהם יחתנו את הילדים הם עדיין יצטרכו לשלם משכנתא על דירה שככל הנראה בשלב הזה כבר לא תתאים לגודל המשפחה ויצטרכו לקנות חדש ולשלם משכנתא נוספת או לעבור לשכירות ולשלם את ההפרש.
וזה עוד מבלי לקחת בחשבון את ההלוואות שהם לקחו כדי לממן את ההון העצמי.

אני ובעלי לעומת זאת מתכננים לבנות על הון עצמי משמעותי מחסכונות, משכנתא נמוכה לזמן קצת ביותר. כך שנוכל לשלם את רובו עד שמחתנים את הילדים ואז להשתדרג לדירה גדולה ומרווחת יותר.

האיכות חיים שלנו שונה לחלוטין. אומנם החיים שלנו כרוכים בחישוב תמידי של הוצאות והכנסות אבל הביטחון הכלכלי נותן לנו שלוות נפש ויכולת לממן דברים שאחרים לא יכולים להרשות לעצמם.

את אומרת שכרגע אתם במצב שלא יכולים לממן ארוע ברית. וזה חשוב לכם. המלצה שלי: קחו כמה דקות לשבת את ובעלי ביחד, תחליטו איך אתם רוצים להתנהל כזוג, איך אתם רוצים לראות את עצמכם בעוד X שנים. האם נכון לכם עכשיו להתחיל לצבור חובות מול הבנק/חברת האשראי עבור הארוע הזה.
אם לא - אז בונים תקציב ומשם ממשיכים.
כל הוצאה שנכנסת במסגרת התקציב - מה טוב. הוצאה של מתאימה למסגרת וגוררת חריגה - שומרים בלב לילד הבא.

בילד הראשון בעלי היה אברך ועבד במשרה פשוטה, הכניס בקושי 6,000 שקל בחודש. אני הייתי סטודנטית לתואר אינטנסיבי, עבדי בעבודה קשה משרה חלקית, הכנסתי כ2,000 שקל בחודש.
ועכשיו תכניסי למשוואה הזאת שכירות באיזור המרכז, הריון ולידה, תינוק חדש.
אין עזרה טכנית מההורים, כל אחד גר במרחק של שעה וחצי נסיעה. אומנם עזרו ברכישת מוצרי בסיס פה ושם אבל ברמה הכללית - היינו לבד.
היה מאוד קשה. שנה של חישובי הוצאות הכנסות אינטנסיבי במיוחד. וויתרתי על הרבה דברים שמאוד רציתי, כולל דברים שהרבה אנשים יגידו שהם בסיסים כמו: שידת החתלה, עריסת תינוק (קיבלנו ממישהו בהשאלה), תיק החתלה, שמלה לברית, מנשא, משחקים לתינוק וכו. רוב הדברים שהיו חובה קיבלנו במתנות- אומנם הסיגנון לא תמיד קלע לטעם האישי שלי אבל לא ממש הייתה לנו ברירה.
ההתנהלות הכלכלית שלנו הייתה חשובה יותר מהנאות כאלה.

קיצור, תבדקו מה מתאים לכם. מה עם אלו השלכות אתם רוצים להתמודד.
כמובן שלא צריך לקחת את הכל כעיסקת חבילה - הכל או כלום. אפשר להתפשר במקומות מסוימים ולהשקיע באחרים. הכל לפי העדפה האישית שלכם.

כמובן שיש קייטרינג בפחות מ100 שקל למנה
אפשר לדאוג לצלם, זה לא חייב לעלות כסף, אפשר לבקש מאחיינית או קרובת משפחה שיש לה קצת רקע בגרפיקה ותמונות להיות אחראית על זה. לשלם זה סכום סמלי.
אפשר לוותר על מספר האורחים (במיוחד אם חלקם אינם אישית קרובים אליכם אלא חברים של ההורים/סבא סבתא )
עגלה אפשר לקנות יד2
שאר מוצרי הבסיס של אחרי הלידה - לעשות השוואת מחירים. נכון שהכי נוח להיכנס לשילב ולמלא עגלת קניות, אבל אם תעשו בירור מעמיק תראו שדווקא את רוב המוצרים אפשר לקנות באינטרנט בחצי מחיר (כמו תיק החתלה למשל. המחירים פה בארץ מופקעים לכל הדעות) או בסופר. קחו בחשבון שכל מוצר שנמכר עבור מטרה ספציפית כמו משטח לייבוש בקבוקים, אפשר לקנות משטח ייבוש רגיל בפחות מחצי מחיר. וכמובן שמיתוג מעלה את המחיר.
כמובן לבדוק מה חובה ועל מה אפשר לוותר.

בהצלחה!
אנחנו עשינו בריתות ב2500לכל הבריתרקלרגעכאןאחרונה
א. מקום- לחפש מקום זול.. זה לא חתונה לא צריך אולם ארועים.. אולם של בית כנסת או משהו כזה.

ב. אוכל- לחפש במחיר זול.. אצלינו אפילו בחתונה לא שילמנו 100למנה. אז בטח לא בברית. מזמינים את המנה העיקרית- בשר ועוף ותוספות.
אבל בלי מלצרים ואת החד פעמי קונים עצמאית בסטוק זול. וגם לחמניות כשקונ ים לבד במאפיה יותר זול .

ג.לא חייב צלם. אפשר למנות מישהו מהמשפחה המורחבת.

ד. מוהל זה באמת מה שנכון אצלכם -בכל מקום המנהג שונה..

ה. לא חיב בגדים חדשים...
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

האמתאיזמרגד1
שבגלל שאת מתארת גם חוסר מוטיבציה ולא רק עייפות, אולי שווה לבדוק כיוון של דיכאון...
כן חושבת?אפרסקה
היה לי פעמיים דיכאון אחרי לידה, ועכשיו זה לא מרגיש ככה (אני לא אחרי לידה, הקטן עוד מעט בן שנתיים). סתם חוסר מוטיבציה, שום דבר לא מוצא חן בעיניי, בעבודה בכלל אין מה לדבר. אבל חוץ מזה אני ממש אוהבת את החיים ונחמד לי בכללי, בדיכאונות שלי אני בעיקר חושבת על למות ועכשיו זה בכלל לא הכיוון
יכול להיות דיכאון מינורי יותראיזמרגד1

אצלי אישית פחות או יותר ככה היה נראה דיכאון... אבל כן תכלס נשמע שכדאי לבדוק קודם פיזית, אולי להתחיל מרופא משפחה.

תפקוד בלוטת תריס בדקת? כי זה ממש יכול להשפיע על הדברים שכתבת. אולי זה דבר ראשון שכדאי לבדוק.

מעניין מה שאת אומרתאפרסקה
כן בדקתי בלוטת התריס, היה תקין...
מה עם בדיקת ויטמינים מלאה?חמדמדה
כל משפחת הבי ממש ממש ממשפיעה על מצב אוח
מה זה מליאה?אפרסקה
הסתכלתי עכשיו על בדיקה מלפני חצי שנה, ויטמין b12 ממש סבבה, ויטמין די מחסור חמור, וחוץ מזה אין עוד ויטמינים. מה לבקש?
אני יודעת שויטמינים זה משו שמבקשים בנפרדחמדמדה

זה לא חלק מהפרוטוקול כי זה עולה לקופה יקר

זה לבקש מהרופאה בדיקות ויטמינים מלאות


וגם, לפעמים התווך שכתוב בקופה לא מדוייק, תבדקי בגוגל ערך מומלץ לאישה בגילך, זה ייתן לך תמונה נכונה יותר

תודהאפרסקה
שווה לבדוק את שאר הויטמינים 🙏
כמה הבי 12?השם שלי

כי גם כשהוא בטווח התקין, אם הוא יחסית נמוך זה יכול להשפיע.

ויכול להיות שהשתנה מלפני חצי שנה.


בדקת גם מאגרים של ברזל, או רק המוגלובין?


כדאי לבקש לבדוק גם תפקוד של בלוטת התריס.

583אפרסקה

נראה לי סבבה. הייתה תקופה גם שלקחתי תוסף.

בדקתי גם מאגרים, היו ממש לא וואו, לכן אני לוקחת ברזל עכשיו (צריכה יותר להקפיד..).

TSH יצא בטווח סבבה

תודה!

זה בסדרהשם שליאחרונה
אבל אולי ירד בחודשים האחרונים.

אולי כדאי לבקש בדיקות חוזרות, לדעת תשובה עדכנית.


לא תמיד נותנים בקלות לבדוק בי 12.

אולי השינה שלך לא איכותית?מוריה
זה בטוח 😅אפרסקה

הקטן עדיין מתעורר כמה פעמים בלילה וזה קשה 😵‍💫

אבל גם כשאני נגיד ישנה שעתיים בצהריים בשבת, אני קמה ומרגישה כאילו מישהו הכה בי בראש ואני לא מצליחה לקום בקושי

אז הייתי מתייעצת עם רופא.מוריה
אני גם מרגישה ככה וזה באמת היה סוג של דכאוןהלוואייי

מתפקדת אבל הכל מרגיש מאמץ

מתעייפת מכל דבר קטן

נגמר לי הכח מהר

אין חשק ליום יום

ומן ריקנות כזאת וחוסר טעם בהכל



עכשיו אני כבר לא שם ב''ה

ובדרך החוצה


אבל משתפת כדי שתשימי לב אם זה מרגיש לך מוכר...

אז אולי כדאי לברר יותר עם איש מקצוע אולי זה סוג של דכאון סמוי כזה או דכדוך ואפשר גם לנסות להבין למה ומה עוזר

ומה עזר לך?אפרסקה
מה עשית?
חושבת שאם היתי הולכת לטיפול טיפול היה עוזר לי יותרהלוואייי

כי היו לזה גם סיבות אובייקטיביות


אבל אצלי הדרך החוצה היתה יותר בעבודה פנימית מאומצת שלי..לא מתאים לכל אחד ..

וגם לי זה היה מורכב אבל לא מצאתי מטפלת שהתחברתי אליה

וכאילו היה אפשר גם להתעלם או להתרגל


היה משהו שעורר בי מחדש רצון עמוק לחזור לחיות

וזה דחף אותי לקחת את עצמי בידיים


כהמלצה ממליצה לפנות להתיעצות

B12 בדקת?אפונה
בלטות התריס?
כןאפרסקה
תקין
אובדת עצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

אני יודעת שהאנונימי לא קשור לפורום הזה. אבל פה יש כ"כ הרבה נשים חכמות שאולי יוכלו לעזור לי, כי אני מרגישה אבודה ולא יודעת איך נכון לפעול ועם מי להתייעץ. אין לי את הניק האנונימי של פורום הריון וממש לא רוצה שדבר כזה יישאר לי בניק הפרטי.  


פתחתי גם שירשור בפורום אמהות, אבל פה הרבה יותר פעיל. מקווה שיתקבל בהבנה.


סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

אני חושבת שדווקא זה שנתפסהאמאשוני

זו הזדמנות לדבר על זה.

הכי חשוב שאת תהיי אסופה ותביני לאן את רוצה להוביל את השיחה ומה לא לעשות.

זה לא חייב להיות היום, אפשר גם מחר, אבל לא למשוך יותר מדי כי לה אין מושג לאן זה הולך.

אני חושבת שכדאי גם לערב את בעלך אם יכולה להיות לו השפעה לטובה.


בעיני מה שחשוב בשיחה זה לתת מקום לרגשות שלה, לדחפים. להפריד אותם מהמעשים

(למשל הצורך בחטיף נוסף לעומת הדרך שהיא מצאה להשיג אותו שזה בגניבה)

לה מסיבה מסויימת היה מאוד חשוב שיהיה לה עוד חטיף. אולי עניין חברתי, אולי הממתק שהיא אוהבת, כך או כך, להעביר ביקורת על הצורך עצמו, לא יעזור לה להתמודד עם הניסיון בפעם הבאה.

אם היא תדע שהמחלוקת היא לא על עצם הצורך בממתק, אלא על הפתרון, אז היא תהיה יותר קשובה לשמוע ולקבל.

(את עניין הממתק אפשר לטפל בנפרד אבל זה לא מה שבוער כרגע, זה עדיין לגיטימי בגיל 12 לרצות מאוד ממתק גם אם זה לא בריא וכד')


אני חושבת שכדאי להתחיל את השיחה בלשאול איך היא הרגישה כשאדם זר תפס אותה על חם. זה כבר לא תאורטי.

להבין אם העא הבינה את הלקח בעצמה, או שמבחינתה הבעיה העא שהיא נתפסה ולא בעצם הגניבה.

לא הייתי באה בביקורת מאשימה, אלא בשיחה שבה אנו מנסים להבין מושגים כמו דחפים, איפוק, קבלת החלטות, אחריות ותוצאות. היא כבר בגיל שאפשר להבין מושגים כאלו.

אם עד כאן היא אתכם, תשאלי אותה מה לדעתה יכול לעזור לה בפעם הבאה לקבל החלטות טובות יותר.


אם היא לא אתכם,

אם היא בהכחשה, מסירה אחריות, לא מבינה את הקשר בין הדחף למעשה לתוצאה, הייתי עוצרת את השיחה ומסמנת לעצמי מה הנקודה שצריכה בירור ועל זה עובדת. כי אם אין החיבור בין כל החלקים האלו לא יעזור כמה שתגידו שזה אסור.


ממה הייתי נמנעת בשיחה על הנושא:

האשמה עצמית (ילדה רעה או איזה ילדה את. תזכרי שמה שרע פה הוא המעשה ולא הילדה)

מתח דתי (זה כתוב בתורה)

השלכה לעתיד (מה יהיה ממך)

הקצנה (קלפטומנית)

הפחדה (גנבים שמים בכלא)


רגשות/ תחושות שלה שכדאי לתמלל ולהנכיח (אם היא מרגישה אותם):

צער

בושה

חרטה

חוסר אונים

מתח

תסכול

בהלה

וגם מהצד השני:

סיפוק

הנאה

ערך חברתי


תזכרי שהיא עדיין ילדה, והתפקיד שלנו כהורים זה להוביל בבטחה בדרך הנכונה אל הבגרות.

כמו שאם היא עושה טעות בשחיה, אנחנו נלמד אותה לשחות נכון, אבל בלי רגשות מבוהלים מהצד ההורי, ככה גם בהתפחות המוסר ודחיית סיפוקים ושאר ההתמודדויות שעוד בפתחנו.


בנוסף, כדאי לבדוק אם יש בעיות קשב. אם היא מאובחנת, אפשר להתייעץ על טיפול מותאם. אם אין לה מטפלת אולי כדאי להתחיל טיפול. (יש קוגפאן וכד')

אם היא לא מאובחנת, כדאי להתקשר למורה לשוחח לשאול אותה אם היא רואה סימנים של בעיות קשב,

הרבה פעמים אצל בנות קשה לזהות בגיל צעיר בעיות קשב, (במיוחד אם היא מפצה על זה באסרטגיות אחרות)

כי זה לא מתבטא בהתנהגות קולנית או בתזוזתיות אלא יותר בחולמניות וקשיים תפקודיים אחרים (כמו סדר וארגון משימות)

אם זה עניין של בעיות קשב, אז הטיפול צריך להיות מותאם, כי היכולת לעצור ו"לחשב מסלול מחדש" לא נבנה אצל הילדים האלו באופן טבעי כמו אצל ילדים אחרים ולכן צריך לחזק מנגנון של תכנון ובקרה באופן אחר ומותאם.

זה שהיא למדה "לסובב" אותך ואת המורה בשקרים, יכול לחזק את זה שיש פה בעיה עמוקה יותר שטרם זוהתה כי פיתחה אסטרטגיות כיסוי משלה על הבעיות עצמן.


לא בטוח שזה יושב על זה, מעלה את זה כאופציה רק כדי לוודא...


בנוגע לבייביסיטר, כדאי לשקול אם לאפשר לה בשלב הזה אם את לא בטוחה שיש לה את הבשלות של התנהגות בבית של אחרים.

אולי ששתשמור עליהם אצלכם או בגינה או תעשה קייטנה אצלכם כדי לא לשבור אותה..

וואי! תודה על הפירוט הרחב🙏🏻אנונימית באהב"ה
בדיוק סיימתי שיחה ארוכה מאוד עם מדריכת הורים שמתמקדת בעיקר בגיל ההתבגרות. אמרתן דברים חופיים וזה מחזק אותי!

תודה על הנקודות שכתבת במה להתמקד וממנה להימנע בשיחה, עוזר לי.


היא באמת מאובחנת עם קשב, בלימודים מטופלת עם כדורים. חוץ מהקטע הלימודי הקשב בא לידי ביטוי בהתארגנות ובהתמקדות במשימה. אבל בשאר הדברים היא לגמרי איתנו. ילדה מאוד מאוד בוגרת ואחראית. יודעת טוב מאוד מה נכון ולא נכון. אחרי שמקלפים את קליפת השקר היא ממש מביעה צער וחרטה. מבינה שעשתה משהו לא בסדר.

זה מאוד מאוד תואם לבעיות קשבאמאשוני

התיאור שלך עכשיו עוד יותר מחזק את הכיוון של הקשב:


יודעת מה נכון ומה לא

מביעה צער וחרטה

מכסה בקליפות.


עוד יותר לא הייתי מדברת על מוסרי/ לא מוסרי

ואפילו הייתי חושבת פעמיים אם להשתמש בשורש ג.נ.ב כי די ברור שהבעיה לא שם, וזו מילה מאוד כבדה מוסרית.

יש לה בעיות של תכנון ובקרה (מרשה לעצמי להניח את ההנחה הזאת לפי מה שתיארת על התארגנות והתמקדות במשימה)

עוד יותר הייתי מרדדת את המסר מהשיחה כי לפי התוספת שלך הכיוון צריך להיות בכיוון אחר.

החשש שלי, שאם השיחה הזאת תוביל למקומות קשים בביטחון ובתפיסה שלה לגבי עצמה,

אז גם כשתקחו אותה לטיפול

זה יבוא ממקום שלילי.

את גנבת ולכן אץ צריכה טיפול

כשהכיוון הנכון יותר הוא יש לך (או את סובלת מ) בעיות תכנון ובקרה, עד היום התמודדת עם זה בדרכך שלך, בלימודים מצאנו פתרון של כדור (השפעת שעות מוגבלת) ועכשיו אנחנו רוצים ללמד אותך עוד כלים שיעזרו לך להתמודד עם התוצאה של חוסר תכנון ובקרה.

כשמקלפים קליפות, הילד חשוף ופגיע מאוד. לכן חשוב אחרי הקילוף לעטוף אותה במצב הזה ולא לקלף קליפות ולכוון חיצים..

לקלף ולחבק. האמת כבר יצאה החוצה.

שתדעי שלנו למשל אמרו בכמה מצבים שלא חייב לקלף קליפות, אם זה כרגע מגן עליה אז לשמור על ההגנה הזאת.

אמנם פה זה מקאה שונה, רק מחדדת כמה חשובה פה הרגישות כי ככל הנראה אין פה בעיית מוסר.


יכול להיות שאני כותבת טיפה נחרץ לכיוון מסויים, מנסה לא להכליל ולא להשליך, אז סליחה אם לא הכל מדוייק, מקווה שתקראי באופן הנכון לכם.


בכל מקרה, הטיפול שיכול להתאים לה נקרא קוג-פאן

והוא מתמקד בתקודים ניהוליים.

יפה שהתייעצת עם מדריכת הורים, האם היא יודעת שהילדה מאובחנת קשב? האם יש לה ידע אקדמי וניסיון מספק עם ילדי קשב ובמיוחד בנות בגיל הזה?

זה יכול לדייק ואפילו לשנות את התמונה.

כדאי להתייעץ עם מכון או מרפאה בעיסוק או מישהי שמטפלת בילדות גדולות/ מתבגרות עם בעיות קשב. כי בדיוק בתפר הזה של בין ילדה לנערה קורה משהו שאסטרטגיות ההסתרה והכיסוי על החוסר בתכנון ובקרה, כבר לא עובד ואז זה כבר "על השולחן"

ותופס את הדימוי העצמי של הילדה בדיוק בשלב הרגיש הזה של תחילת גיל ההתבגרות ותפיסת האני העצמי שמאפיין גיל בת מצווה.

ואז בנוסף להכל יש ביקורת על המעשים והתוצאה. לפעמים זה פשוט יותר מדי לילדה להתמודד עם הכל.

וגם לך תהיה יותר רגיעה לדעת על מה זה יושב ואיך מטפלים בשורש הבעיה. אז לא דחוף לדבר על הכל עד הסוף. אפשר לרכך את המסר ולדבר על הדברים החשובים בלי לפגוע.

איזה מקסים כתבתאוזן הפיל

לקחתי ממך המון.

אני שומרת לעצמי, יש כאן הרבה תוכן שיכול לעזור בהרבה סיטואציות דומות.


תודה🙏

חיבוק, באמת קשוחכולנה

אין לי ניסיון עם מקרה כזה, אבל פעם שמעתי עצה שנשמעת לי הגיונית

אחרי שאת עושה איתה שיחה, כמה שאפשר בלי להאשים, אלא מנסה לשדר לה שאת איתה ומבינה שיש לה כרגע בעיה שהיא לא מצליחה להתגבר עליה לבד, ולכן היא לא הולכת למכולת לבד ולא עושה בייביסיטר, או כל דבר אחר שיכול להפיל אותה, עד שתרגישו שתיכן שהיא מוכנה לזה.

תנסי להבין ממנה מה המניע לגניבה, אם זה ריגוש, או תחושת חסר, ולנסות להציע דרכים אחרות למלא את זה.


זה באמת נשמע קשוח, אבל מאמינה שזה עניין חולף שאפשר להתחזק ממנו, בע"ה תראו ישועות

נשמע לי קיצוני להגיד לא הולכת לבד כשהיא בכיתה ואונמר

ברור שצריך פתרון כלשהו,

אבל מאשים ממש ומנמיך ומבייש להגיד לילדה בכיתה ו 'אי אפשר לסמוך עלייך בכלום ומעכשיו את עם אזיקים להורים'. מזעזע.

ממש לא בקטע מאשיםכולנה

תלוי איך עושים את השיחה, כמו שאם ילד לא נראה מספיק אחראי לחצות כביש לא אתן לו עד שנראה שמפתח מסוגלות, גם כאן.

המסר צריך להיות אנחנו איתך ופה ללוות אותך, ומאמינים שזה משהו שיחלוף, אבל עד אז אנחנו נהיה איתך.

ולא אמרתי לא לשחרר, אבל לא הייתי שולחת לקניות ולא לבייבסיטר, בעיניי המחיר שהילדה תשלם בלהיתפס שוב גדול מחוסר עצמאות זמני.

היא כתבה למכולת ולבייביסיטראמאשוני

בייביסיטר בכיתה ו' זה לא טריוויאלי זה דורש בגרות מסויימת, ועדיין אין לה את הבגרות בכל הכיוונים הנדרשת, והמכולת היא כבר נפלה שם פעם אחת.

אולי היא למדה לקח ואולי לא.

אם הייתי חוששת להגיד לה לא ללכת בכלל למכולת זה מהבחינה שזה מחריף את הניסיון ואז אם היא כן תיכנס למכולת לבד אז היא כבר "עשתה מעשה אסור" אז כבר לא משנה איזה עוד מעשים אסורים עושים על הדרך כי הגבול כבר נחצה.


בכל אופן, לחברות, בילויים, חוגים, פעולות, מפגשים בשבתות הכל פתוח בפניה חופשי. זה ממש לא אזיקים.

וחוץ מזה שללכת עם חברה זה גם לא ללכת לבד וזה גם לא ללכת עם ההורים, אז מצד ההצעה זה גם תופס

וכשהיא עם חברה היא לא תתפתה לקחת בלי לשלם.


אולי זה גם שונה יישוב או עיר.

גם מעקב אחרי מיקומים לגבי תופס בגיל הזה באוכלוסיות רחבות במדינה. (ואולי באוכלוסיות אחרות נתפס כפולשביקי)

טוב. לוידעת.אונמר

מבינה מה הכוונה, אבל נשמע לי שאם אני כשהיתי בכיתה ו היו אומרים לי דבר כזה,

היה מאד מאד מוריד אותי ומנמיך אותי ומבייש אותי.

זה לא משהו שרוצים שהיא תחווה פה אחרי שהיא כבר בכל מקרה חוותה מלא בושה בסיטואציה הזו.

והיא כן מבינה את החומרה. היא פשוט לא מצליחה לשלוט בזה או למתן את עצמה.

אבל לא שווה את התחושה הרעה שהיא תקבל כשיגידו לה 'מעכשיו אי אפשר לסמוך עלייך'.

מאמינה שיש דרכים אחרות למנוע הישנות של מקרה כזה.

אפילו אם האמא תהיה עם יד הדופק שהיא כן הולכת למכולת להזכיר לה, או לתת לה כמה שקלים במיוחד כדי לקנות לה משהו טעים כדי שלא תתפתה.

לא חייב להוריד אותה לילדה בגן חובה חסרת שליטה.

אני מבינה מה שאת אומרתאמאשוניאחרונה

אבל לא צריך להקצין את זה,

זה לא אזיקים ולא גן חובה.

לבת שלי בכיתה ג' לא אתן ללכת לבד לסופר מבחינת התמודדות עם גירויים והתנהלות כללית

אז זה אולי להוריד אותה שנה- שנתיים לא מעבר.

יכול להיות שגם שנתיים זה הרבה מבחינה הזאת, זה עדיין לא כמו רגרסיה של 6 שנים.


המסר צריך להיות בכל מקרה למנוע גירויים עד שנמצא מה יכול לעזור לך להתמודד איתם. ולא אי אפשר לסמוך עלייך שזאת אמירה הרבה יותר כללית וגורפת

ואפשר גם לשאול את היחדה מה יעזור לה.

זה לא תמיד אחיד בין כל הילדים.


אני לא יודעת מה דעתי על הפתרון הזה ספציפית, אבל הוא לא כמו שאת מתארת אותו לדעתי.

כן יש פה רגרסיה מסויימת אבל זה מתבקש שמשהו משתנה, לא חושבת שילד שנתפס במעשה אסור חושב שהכל ימשיך כמנהגו..

יש סיפור לא יודעת איפה אפשר למצוא אולי מישי יודעת112233445566

שסיפרו פעם בבית ספר שהייתי שהיה מקרה של גניבה.

זה סיפור בתוך סיפור שמתאר מוסד שהיה בו גניבה וסיפרו לילדים סיפור על מקום אחר שהיה בו גניבה ואיפשרו להחזיר בצורה אנונימית ולילד לטפל בעצמו שלא יהיה בן אדם גנב.. לא זוכרת את הפרטים אבל זוכרת שזה סיפור ממש חזק.

שגם מתייחס ל"יצר" של אנשים ספציפים שיש להם את זה, ועל זה שאפשר לחזור בתשובה ולא כדאי להם לגדול להיות גנבים גדולים.

לא בטוחה אם מתאים לכיתה ו אבל נראה לי יכול לפתוח מחשבותץ בנושרא לאמא ואולי גם להנגיש לילדה.

 

חיבוק התמודדות לא פשוטה.

 

 

ילד קשה (בן שנתיים)באתי מפעם

אני מרגישה שאני יוצאת מדעתי.

הילד שלי החמוד, המתוק, המצחיק פשוט מתיש לי את הנשמה.

אני מרגישה שהוא סוחט אותי פיזית ורגשית.

אין לי כוחות.

יש עוד ילדים מעליו בבית, הוא משתלט על הכל. אני מוציאה אותו מהמעון בשלוש, הילדים בבית מ1. והיום לפני שיצאתי להביא אותו מהמעון אני מחשבת לעצמי בראש, אוקי, יש לי עכשיו 4 וחצי שעות שאין לי חיים. זו התחושה.

איך שהוא נכנס הביתה הוא רק צורח, כל דבר שבא לו זה רק על ידי צרחות, צרחות, השתוללות, עצבים. בא לו דברים מאוד ספציפיים ואני לא תמיד מרשה ואז זה בכיות שעה. או שאני מביאה לא בדיוק כמו שרצה (אבטיח קוביות ולא משולשים, מים בבקבוק הזה ולא הזה). אני משתדלת שלא יהיה רעב אבל לא תמיד הוא מוכן לאכול אוכל ובא לו רק נשנושים.

ניסיתי לחשוב איזה רגש יש לי כלפיו וזה פשוט זהירות ופחד מהפיצוץ הבא. אני כל הזמן מרצה אותו שלא יבכה וישגע אותי.

הילדים אוהבים אותו מאוד כי הוא חמוד ממש, יש לו קטעים מתוקים שהוא מנסה לדבר, לרקוד, לשיר, הוא חתיך הורס אבל הורס לי את הנשמה. מה כואב לי? שאני קולטת שאני בלחץ ממנו אז צורחת על הילדים האחרים על כל דבר קטן.

כי א י ן לי יכולת להכיל עוד בכיות ועוד שיגועים, מה שיש לי ממנו זה מעל ומעבר.

חשוב לי לציין שמאז שהוא נולד הוא רגיש ובכיין, נסיעות איתו היו סיוט לא מהעולם הזה, קשה לי מאוד להרדים אותו מגיל קטן, יד תקופות יותר טובות ויש פחות. עכשיו ספציפית הוא עושה לי את המוות. יש לציין שלי הוא הכי בוכה ומשגע אותי, לבעלי הרבה פחות אבל עדיין. המטפלת אומרת שהוא ממש סבבה וזורם, היא אוהבת אותו מאוד והוא שמח לבוא אליה אבל מרגע שהוא מתעורר בבוקר הוא דורש ממני דברים בצרחות.

עכשיו שמתי אותו לישון במיטה הוא שעה שלימה צרחחחח את נשמתו, החלטתי שאני לא מוותרת, כל שנייה בא לו משהו אחר- להיות במיטה של אחיו, לשתות שוקו, להחזיק שמיכה, לצאת...

אחים שלו גם כבר לא מסוגלים לשמוע צרחות. אני לצערי הרבה פעמים מביאה לו דברים שלא הייתי רוצה כי לא בריא/ מלכלך אבל נכנעת כי אני לא מסוגלת.

לפעמים אני מרגישה שאני לא מצליחה כמעט להנות מהחמידןת שלו, זה עצוב מאוד, כי זה גיל מהמם.

תודה למי שקראה את הפריקה הארוכה הזאת.

אשמח לעידודים/ הזדהות / תובנות.

❤️

ועוד משהו חשוב! האיש במילואים והכל עליי 😭

יקירה המשפט האחרון שלך צריך להיות הראשון!❤️Doughnut

זה כל כך משמעותי! הכל עלייך הכי טבעי ומובן שאת נכנעת לו, צריך לשמור את הכוח😉... את מלכה ותודה לכם!👸🏻❤️

פרקטית- ממליצה בחום על הספר של הלוחשת לתינוקות "הלוחשת לפעוטות". ספר ממש מוצלח לי אישית מאד עזר בגיל הזה.

תודה!באתי מפעם
גם כשבעלי היה בבית הוא הוציא לי את הנשמה, אבל עכשיו אני ממש לבד בזה, אז קשוח לי. תודה רבה על ההתייחסות 
נשמע ממש קשוח!מתואמת

חשבת ללכת איתו לאבחון?

כי אמנם את אומרת שזה בעיקר מולך, אבל את כן מתארת משהו קצת חריג, עם כל זה שהוא ב"גיל שנתיים האיום"...

יכול להיות שיש משהו קונקרטי שמציק לו, כגון רגישות תחושתית, ולכן הוא עצבני כל כך... ואולי הוא עצבני בעיקר מולך, כי בתת-מודע הוא מרגיש שאמא אמורה לפתור לו את כל הקשיים, ולכן הוא מוציא הכול עלייך...

מקווה ממש שתמצאי איך להרגיע אותו!

ובהצלחה גדולה עם ההתמודדות לבד כרגע, כשבעלך במילואים...❤️❤️

מסכימהאיזמרגד1

שווה לפנות להתפתחות הילד, ולנסות לבקש אבחון

וגם אם זה לא הכיוון- הרבה פעמים יש להם הדרכות הורים ודברים בסגנון שיכולים לעזור לך להתמודד איתו...

וואי נשמע ממש קשוחכורסא ירוקה.

אז קודם כל חיבוק ענק 🧡

זה יכול להיות המילואים, ויכול להיות הגיל, אבל מציעה בזהירות אולי שווה לאבחן? זה לא ילד ראשון ולמרות שהסיטואציה קשוחה נשמע שבתחושה שלך  את רואה פה משהו חריג. אם לא אז תדלגי, רק משקפת מה קראתי.

תנסי לקרוא את הספר "לא קשור אלייך", התיאור שלך הזכיר לי אותו קצת (לא אומרת שבהכרח המסקנה זהה)

אני לא רציתי לכתוב ישירות🙈מתואמת

בכל אופן, מקווה שרופא הילדים של הפותחת הוא אדם קשוב, שלא ינפנף אותה ב"ככה זה גיל שנתיים", ושהיא באמת תגיע כמה שיותר מהר לפחות לאבחון ראשוני שייתן לה כיוון ודרך טיפול התחלתית כדי שיהיה לה אוויר לנשימה...

(גם את בעצם לא כתבת ממש ישירות, אשרייך❤️)

על מה זה מדבר? ילדים לא תקשורתיים?באתי מפעם
זה פרוזה, ספר חרדי, נקי לגמריכורסא ירוקה.
על אמא שחווה קושי עם אחד הילדים, נותן טיפה גם זווית ראיה כביכול של הילד אבל לי בקריאה היה משמעותי באמת לראות את התחושות של האמא והמסע שהיא עוברת מ"האם אני מדמיינת והכל בסדר?" דרך "משהו לא בסדר אבל אם אני רק אלמד להתנהל איתו זה ישתנה" (כמו שאמרת שאצל בעלך והמטפלת זה שונה) ועד המסר של הספר - יש לילד קושי אמיתי והוא לא קשור אלייך/לא באשמתך/לא בהכרח יפתר אם רק xyz.

בספר באמת הילד מאובחן בסוף עם בעיית תקשורת, אז כתבתי לא בהכרח המסקנה זהה אני סתם אישה זרה בפורום ולא מכירה את הילד והסיטואציה. אבל שווה כן לנסות לדבר עם הרופא, לתאר מה אתם עוברים וכו.


יכולה לומר לך שאני תיארתי לרופא סיטואציות מסוימות על גיל שנתיים וחצי והוא ממש לא אמר לי זה הגיל ולא שאל על קשיים מסביב ישר אמר תקשיבי יש פה ענין רציני וחבל שתסבלו לכו לאבחון. בסוף אצלנו זה דווקא כן היה ענין סביבתי שהשתפר פלאים בהמשך, אבל זה גם בא אצלנו "בהפתעה" ולא משהו שראינו ממש מלידה

אה, קוראת פה. תודהשושנושי
על מה הספר מלמעלה?שושנושי
יש לבית להורות מקרבת וובינריפ חינמיים על התפרצויותהשקט הזה

זעם

כשברור שהמטרה בסוף היא למכור את הקורס המלא, אבל אולי שווה להרשם למשהו כזה ולראות אם מתחברים לגישה שלהם ואם זה משהו שמדבר אלייך.


כי הם מדברים ממש על זה שילדים שלא מצליחים להביע את הצורך שלהם זה יוצא בצורה כזו של זעם

וואי וואי ממש מזדהה, ואולי באתי לנחם (רק אולי...)ממתקית

יש לי בן שבדיוק ככה, מלידה, הוא אחרי לא מעט ילדים, הקטן שלנו.
מיום היוולדו נהייה לי קשה יותר, בשינה, באוכל, בהכל (עם דגש על שינה), אף אחד לא היה כמוהו.
עקשן בצורה בלתי סבירה, וכמו שאמרת, רוצה את האבטיח הזה דווקא ולא מה שהבאתי לו, זורק, כועס, בוכה.
הוא האחרון, גם כי כבר די הזדקנתי, וגם הוא ממש לא עושה לי חשק לעוד (ומזל...חחח)
ילד מהמם, מתוק, חכם ונבון בצורה מיוחדת, אבל קששששההההה
לא אפרט, מה שאת עוברת, זה הוא.
כעת הוא בן 3, הייתי אומרת שמעט התאזן, נרגע יותר. מוציאה אותו מהמעון מוקדם יותר, כדי שישן בשמונה וחצי בלילה (הוא שונא לישון, ודי לא זקוק לשינה, היפר), בעיות בגמילה...לא מכירה שיש דברים כאלה. אבל בבכי מעט השתפר
יש לך גדולים?
הגדולים שלי לפעמים יוצאים איתו, זה מתנה.
בעלך במילואים- אז בכלל יותר קשה כי את לבד, ואולי זה גם משפיע עליו, לכן אולי כדאי הדרכת הורים?
בכל אופן,
אני הרבה גבולות חציתי עם הילד הזה (באוכל, ברצונות, בסדר יום, דברים שאני נגד למשל באוכל, אצלו היתרתי, אין לי כוח למלחמות)
מה שכן!!
כשיש לי פנאי וזמן- והוא דורש משהו שאני לא מרשה
אני אומרת לא, ויודעת שעכשיו יהיה שעת סיוט, אבל חשוב שישמע גם לא, ואז אני מחבקת, ומנחמת, ומרגיעה, והוא צורח, אבל זה שלב שחשוב לפעמים, כי באמת הוא כבר התרגל לקבל כמעט הכל.
והתקופה הקשה תעבור, ותישאר המתיקות בלבד.
ליבי איתך
 

 

ממש מזדההזריחה123

כמעט בכל מה שכתבת..

בן שנתיים וחצי

כנראה שהעקשנים חווים יותר חזק את גיל שנתיים…

אצלנו כבר חודשיים ככה, אולי יותר

אבל רואים ממש שינוי לטובה! למרות שיש ימים יותר קשוחים

באמת שאני חוצה אתו גבולות בלהרשות דברים שלא הרשיתי לגדולים, משתדלת לזרום עם הרוב ולעמוד על מה שממש חשוב לי.

כשהוא בוכה לפעמים עוזר להסיח את דעתו (לתת לו משהו שהוא אוהב לאכול/משחק אהוב/להחליף נושא)

ביחד עם מילואים זה באמת קשוח ממש…

אבל שוב, אני רואה שיש הטבה עם הזמן

מקווה שגם אצלך תהיה

בהצלחה ענקית וחיבוק!!!!

לא פשוט בכלל..

אני גם ככה ממשאוזן הפיל

מהלידה.

אני מקשרת את זה להריון שבו חוויתי סטרס גדול כשפרצה המלחמה.

יצא לי גם לשמוע מעוד כמה שהשכבה הזאת לא פשוטה.

ואני רואה שזה כן משתפר כשהיא מתפתחת יותר ויותר


אבל זה כל כך קשה

קודם כל חיבוק ענק!!אפונה

ילדים עם רגישות גבוהה הם ממש ילדים עם צרכים מיוחדים.

החדשות הטובות הן שבהינתן התנאים הספציפיים שהילד צריך, או לפחות רובם - הם פורחים, ויש להם יכולות הרבה מעבר לממוצע.

החדשות הקשות הן ובכן, שיש לך ילד עם צרכים מיוחדים וזה לא פשוט בכלל.

אני רוצה למסגר מחדש רגע - הילד שלך עמוס תסכולים וממוגן, ולכן מתקשה להסתגל. ואת יודעת את זה ובוחרת לצמצם את התסכולים שעומדים בפניו גם המשמעות היא לאפשר לו דברים שהיית מעדה להימנע מהם.


מחזקת את ידייך לפנות להדרכת הורים טובה בגישה היקשרותית התפתחותית, שתתן לך קודם כל תמיכה וגם תעזור לך לדייק את הצרכים הספציים של הילד שלך כדי שתוכלו להתפתח יחד בטוב.

אוף, מבינה אותך כל כך!צריךעזרה:)
מציעה מאוד מאוד ללכת להדרכת הורים טובה,  אנחנו לצערי עוד לא עשינו את זה ויש ימים שממש סובלים..
חיבוק ענקפילה

אולי לשחרר קצת. לא לחשוב על רגשות? פשוט לחיות. הוא לא אוהב בקבוק , שיצרח , לא רוצה משולש , שיצרח. את לא חייבת להרגיע אותו. אם ילד מתרגל שאמא מפחדת מבכי שלו ובוחרת בפינצטה על מה היא מתעקשת , אז הוא מתרגל לבכות על כל דבר. פעם כשבת שלי הייתה בת שנתיים  (עכשיו סיימה בית ספר) רצתה מיץ מסוים. והוא נגמר. אז היא צרחה שעתיים רצוף. והיא לא על הרצף ולא כלום. היא מתנדבת במד"א , עובדת , ציונים טובים.

ילדים גם מרגישים לחץ. אם יש לחץ באוויר , הם מאוד נלחצים. גם אם את לפי הספר , לא מרימה קול , מדברת בצורה יפה. הם עדיין מרגישים לחץ.

אני הרבה פעמיםבאתי מפעם
לא מוותרת לו, כי בסוף הוא לא יכול לנהל את החיים של עצמו, עם כל הכבוד, למשל בא לו להישאר במקלחת אז נתתי לו עוד רבע שעה בכיף שלו, אבל אני חייבת לשים סטופ ולהוציא אותו אז הוא צורח ואני קצת מרגיעה וקצת מתעלמת אחר-כך. או שבא לו עכשיו גלידה, אני לא נותנת אז הוא יכול לבכות זמן ממושך, זה סיוט לשמוע בכי בלי סוף. ויש המון פעמים שאני מתגמשת למרות שלא בא לי לתת חטיף סתם ככה ביום חול, אבל רק לו אני מאפשרת לפעמים. 
ממש תודה לכל מי שקראה והגיבהבאתי מפעם

ההזדהות מאוד עוזרת לי (נחמת טיפשים 😌 ).

כתבנו פה על כיוון תקשורתי, אני לא חושבת בכלל.

הוא מתקשר מהמם. כשהוא רגוע ונינוח, וכן, זה קורה מידי פעם, תודה לה ' , הוא ילד מעלף, מתקשר, שר ורוקד, כשאחים שלו רבים הוא "כועס עליהם " בג'יבריש , או כשמישהו בוכה הוא מיד ניגש לנחם אותו ואני שלולית ממנו.

הציעו פה הדרכות הורים שונות ואני מאוד פתוחה לשמוע אבל לא מבינה בזה כ"כ, העולם הזה מלא במטפלים ואין לי סבלנות וזמן לניסוי וטעיה . אשמח להמלצה ספציפית.

עכשיו, דיברתי עם משהי מהמשפחה והיא מכירה אותו, תיארתי לה הכל והיא טוענת על קושי בוויסות חושי. שזה מאוד נשמע לי הגיוני. אבל מה עושים עם המידע היפה הזה? התפתחות הילד זה אומר טיפול שיתחיל עוד שנה בערך עם כל הטפסת...

אפשר ללכת למרפאה בעיסוק באופן פרטימתואמת
אם אתם יכולים, כמובן...
נשמע כמו רגישות גבוההאפונהאחרונה

זה גם קושי בויסות חושי אבל גם ויסות רגשי,

הם סובלים/נהנים מעיבוד עמוק מאד של חוויות חושיות וגם רגשיות.

מוזמנת בפרטי אנסה לעזור לך עם מדריכה מתאימה.

הריון מלארי חלקיכמהה ליותר

לפני בערך 3 שבועות עברתי גרידה בשבוע 13, אחרי שהתגלה שהעובר הפסיק את הדופק.
כבר בבית החולים היה חשד למולה חלקית, ולכן המליצו לי להתחיל מיד מעקב בטא שבועי. 
הבטא כרגע יורדת ממש יפה, והיום יצא בטא 21.


בינתיים חזרו גם תוצאות הפתולוגיה, ובאמת מדובר בהריון מולה חלקית.
יש לי תור במרפאת הנשים בבית החולים ביום חמישי, אבל עד אז ניסיתי להבין מה מקובל כיום מבחינת משך ההמתנה לפני שמנסים שוב להיכנס להריון. 
ראיתי שבעבר ההמלצות היו מאוד מחמירות והיה צריך למנוע הרבה זמן אחרי שהבטא התאפסה, ויש מקומות שכתוב שכיום הגישה יותר מקילה, ואפשר לחכות רק כמה חודשים.

רציתי לשאול:
האם יש כאן מישהי שעברה לאחרונה מולה חלקית ויכולה לשתף כמה זמן המליצו לה לחכות אחרי שהבטא התאפסה לפני שניסתה שוב להיכנס להריון?
האם העובדה שהבטא כבר ירדה ל־21  זה מוריד את הסיכון להתפתחות מחלה טרופובלסטית ממאירה?
מכירות מיקרים שגם אחרי בטא כזאת נמוכה התפתחה מחלה טרופובלסטית?
 

תודה רבה לכל מי שתשתף מניסיונה! 

לאחותי היה לא מזמןפרח חדש
והרופאה הנחתה אותה שצריך 3 פעמים בטא מאופסת במשך 3 שבועות רצופים ואז קיבלה אור ירוק לעוד הריון. זה לקח לה בערך חודשיים להתאפס לגמרי לגמרי
אז זה אומר בערך 3 חודשיםכמהה ליותר

נשמע פרק זמן סביר

תודה!

אני עברתי מולארי מלא לפני 9 שנים אם עוזרהמקורית

21 עוד היה נחשב גבוה, ההנחיה הייתה לרדת מץחת ל5

אותי הנחו לעשות פעם בשבוע בדיקת בטא ולמנוע חצי שנה

הופניתי גם למעקב אונקוגניקולוגי

אין לך עם מי להתייעץ ? רופאת נשים שתנחה?

בטח שיש לי עם מי להתייעץכמהה ליותר
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך כ"ב בתמוז תשפ"ו 0:38

יש לי את הפגישה במרפאת נשים בבית החולים עוד יומיים, ואני כמובן גם יכולה לקבוע תור בקופה לרופאת נשים.
אבל עד לתור ביום חמישי, עניין אותי לשמוע מה בערך ההנחיות כיום...

תודה על השיתוף!
מרגיע, כי אם למולה מליאה היה צריך רק 6 חודשים מניעה, אז מניחה לחלקי יהיה פחות.

בעז"ה♥️המקורית
עוד שאלהכמהה ליותר

אם באמת ההנחיה אצלי גם תהיה של מניעה קצרה של כמה חודשים, באיזה סוג של מניעה כדאי להשתמש, שלא יעשה לי בעיות ודימומים, ומתאים למניעה קצרה?

עד עכשיו המניעות שעשיתי היו עם נרות - שהם לא הרמטיים, ועם התקן - שנראה לי ביזבוז לשים התקן רק עבור כמה חודשים בודדים.

אני מנעתי עם גלולות משולבותהמקורית
אחותי לקחה משולבותפרח חדשאחרונה
מישהי הזמינה מצעים מנקסטביבוש

והגודל של הציפה היה לה טוב? 

ליחיד

לי יש כמה וכמה שרכשתי עבור חדרי הילדים. היה מעולה,שגרה ברוכה
יש לך לינק למשהו מומלץ?טובהלה :)
זה כבר ממש ממזמן. אבל פשוט לקחתי גודל של מיטת,שגרה ברוכה
יחיד. זה עבד לי מעולה. כבר שנים יש לי אותם
למיטת ילדים?ביבוש
אממ.. מה זה מיית ילדים? יש לי שמיכות יחיד,שגרה ברוכהאחרונה

רגילות. משתמשים בזה כל הילדים.

מיטת שלישיה  אז השלישית הרי קטנה יותר בגודל של המזרן.

אבל המצעים הכל מסתדר איתם..

השמיכות כנל יחיד סטנדרטי  

לא יודעת להגיד אן בדיוק או קצת יותר או קצת פחות. אולי אני פחות מדקדקת בזה. אבל לא משו שהורגש ולא משו שהילדים מתלוננים עליו בכל אופן

אני לא הזמנתי בגלל ההבדל במידותDoughnut
השמיכות פוך פה בגודל אחר מהציפות שלהם, די באסה.
לכן אני שואלתביבוש

כי ראיתי במקומות אחרים שאנשים לא ראו הבדל במידות של הציפה

מכירות רב שיתיר לטבולנעמי28

עם נזם?

לא יודעת איך ואם אפשר להוריד רפואית

יש סיכוי כזה?

אני מכירה פסיקה שמותר עם עגיל קבוערק רגע קט

ורק צריך לסובב את העגיל או הנזם בזמן שאת מתחת למים.

מכירה שם של רב שמתיר?נעמי28
לא זוכרת ספציפיתרק רגע קט

אבל אני חושבת שראיתי את זה בתגובה של יועצת הלכה בקבוצה סגורה בפייסבוק.

תודה רבה!נעמי28אחרונה
לי רב התיר עם עגיל רפואיאנייי חדשה
בתוך ה30 יום מהרגע שעשיתי את העגיל (חור שני ושלישי)
🙏🏼תודהנעמי28
בטחעל הנס

זה מותר לכתחילה

אמממ על בסיס מה אתשלומית.

אומרת את זה בכזאת ודאות?

אמנם ייתכן ויש מקרים שאכן אפשרי

אבל ממה שאני מכירה זה ממש לא לכתחילה, בטח לא לרוב הדעות ( גם אם בדיעבד כן מתירים)

אני בלניתעל הנס
עבר עריכה על ידי על הנס בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ו 21:30

למדתי את הנושא מכל הכיוונים,

זה נקרא מיעוט שאינו מקפיד,יותר מיזה ההקפדה היא שזה כן יהיה עליה,ומאחר שהיא לא מורידה את הנזם כלל,יש כלל בהלכה שיותר מ30 יום זה נחשב לחלק מהגוף,ולכן אין עם זה בעיה.

משום ש:א.נחשב חלק מהגוף

ב.מיעוט שאינו מקפיד

ג.לא רק שתצא כך לרשות הרבים אלא חשוב לה שזה יהיה עליה.

נכון שלפי הרמא לכתחילה מורידים הכל,אבל גם הוא סובר שאם אי אפשר להוריד וזה חלק מין הגוף הטבילה כשרה לכתחילה.

תודה מעניין!נעמי28
מכירה מישהי שטובלת עם נזם בהיתראורי8
לא יודעת.לומר,שם של רב. היא התחתנה לא ממ והמדריכת כלות אמרה לה שמותר. ן  היא לא מורידה את הנזם בכלל. כשהיה לי עגיל חדש,שלא הצלחתי להוריד הבלנית אמרה לי לטבול איתו. 
אני מכירה שמותר כי זה מיעוט הגוף ואת רוצה שהואהשקט הזה

יהיה עלייך.

אם את רוצה רב, את יכולה לשאול בבית ההוראה של הרב זכריה בן שלמה


 

לשאלות בשיחה:

0528465585

למענה בוואצפ:

0515465585

 

 

 

 

תודה רבה!נעמי28
שוב תחילת הריון ושוב מוצאת את עצמי כאןעוד הפעם כאן

איכשהוא תמיד  מתמכרת לפורום הזה בהריונות ולא סתם

תוך רגע מגיעה להרגשה שאני מיואשת מתוסכלת מרגישה על קצה החיים.


קשההההה לי אבאאאאא קשהההההה

הריון רביעי מרגישה זוועה לא יודעת מה לעשות עם עצמי

מי אתם הנשים שממשיכות לעבוד? איך אתן עושות את זה? הקצב שלי הןאט בעשירית לשעה

עצמאית לא מצליחה לעשות כלוםםםםם

הבחילות האלה זה פשוט נורא החולשה הזאת

אהההההההההה יש לי שלושה ילדים שגם צריכים את אמא שלהם מה אני עושה?

בא לי להעלם לחזור ללידה


ועוד חודש בעלי בצבא

😭

אני גם כמוךהשם גדולל

בהריון שישי ותינוק בן שבעה חודשים בבית!

קשוח ממש! השבוע אני נכנסת לשבוע 14 ולא עשיתי שום בדיקה חוץ מסטיק! בחוסר תפקוד כמעט מוחלט, עכשיו פחתו הבחילות, אבל עדין לא ממש נוגעת במאכלים שגרמו לי בחילות...

אולי תנסי כדור נגד בחילות?

לי הבונגסטה גרם לעייפות קיצונית, אבל אני יודעת שיש עוד שני סוגים זה כבר מקל..

מקווה שתעברי את זה בקלות! זה באמת לא פשוט! ובאמת יש כאלו שנתברכו בכך שהן לא מרגישות כלום בתחילת ההריון ב"ה..

זה ממש מנחם לדעת שאני נורמליתעוד הפעם כאן

כבר הגעתי לשלב שאני מרגישה שהכל בראש שלי והנה כולם בסדר ועושות את זה ועוברות את זה

אז תודה על הנרמול.

ממש ממש מתלבטת על בונגסטה

אני לא אחת שבעד כדורים ואף פעם לא לקחתי והיה לי הריונות קשים תמיד

אבל הפעם שילוב מקרים שמרגיש לי חסר שליטה.

חוץ מעייפות שזה נראה לי עדיף יש עוד משהו? השפעה אפילו מזערית על העובר?

אין מה להתלבטשאלות חדשות.

זה כדור מאה אחוז בטוח לשימוש בהריון

לזה הוא נועד

והוא פשוט מציל נפשות!! את לא מבינה איזה הקלה זה לקום בבוקר ולהרגיש טוב

ממליצה ממש ממש ממש

הרגעת תודהעוד הפעם כאן
אני הייתי כמוך אם לא יותר גרועשירה_11
והבונגסטה החזירה לי קצת חיים את חייבת חייבת לנסות
זה כדור שמיועד לנשים בהריוןהשם גדוללאחרונה

אין לך מה לחשוש.. אותי זה ממש הציל, אומנם לא היה לי תאבון אבל הצלחתי להרים את הבית ולהכין אוכל מבלי להיגעל..

4 הריונות סבלתי בלי הכדור, לא ידעתי שיש כדור כזה בכלל ובהריון החמישי כששיתפתי את הרופאה שאני לא מתפקדת בכלל היא ישר הציעה וזה עשה לי פלאים בתפקוד חוץ מהעייפות אבל נראה לי שגםצחסר לי ברזל שזה משהו בפני עצמו כי בהריון החמישי לא סבלתי מעייפות כזו...

מזדהה כל כךאםאני

איך באמת ממשיכים הכל כרגיל?

ולמה תמיד אנחנו מסתכלות מסביב ולא לבפנים?

אני שואלת גם את עצמי,

מה זה מעניין אם כולן עובדות ונראה שמתפקדות כרגיל,

אם אני לא מצליחה.

 

אני בתחילת הריון ראשון עכשיו וחלשה, בחילות, הקאות.

ואני גם עצמאית וגם שכירה,

וזה קשוח.

ופשוט מורידה את הראש לגל הזה שיעבור, 

ועושה את המינימום מינימום.

 

אז תרגישי בנח, יש כל כך הרבה נשים שגם להן קשה ולא מצליחות להמשיך לעבוד ולתפקד כרגיל,

ולא צריך להילחם בהרגשה הזו,

כי גם ככה אנחנו מותשות.

 

תנשמי עמוק,

זה גל, וזה יעבור.

 

(אומרת הכל גם לעצמי)

 

ומזל טוב 😊

 

 

העלת לי דמעותעוד הפעם כאן

יאללה בעזרת ה' שימתיק לנו את התקופה הזו מהר לשמחה זוהרת ומאושרת

גם לך השם גדוללל כמובן💓


ותודה נראה לי שאפילו לא הספקתי להתרגש ולאחל לעצמי גיליתי מזה שהרגשתי כל כך נורא

האמת?ממתקית

לעזוב את העבודה למשך ימי הקושי של ההתחלה
זה מה שאני עשיתי (אבל עם היפרמאזיס)
העבודה תחכה הכסף יחכה
את תרגישי טוב ותחזרי.

תכלס, אנחנו גם לא יעילות בעבודה עם הבחילות והחולשה הזו. אז בשביל מה?

מנסה האמתעוד הפעם כאן
בתור עצמאית יותר קשוח פשוט לומר לא כל היום ללקוחות
האמת נכון, מהצד של הלקוחהממתקית

זה מבאס.
אבל אל תקחי לך עכשיו לקוחות חדשות... לא?

כעס גדול על הבעלהתמודדות עם כעס

שלא מצליחה להחזיק.


טעויות שהוא עשה מאחורי הגב שלי וחלק לא

בידיעה שאני לא תומכת

ונצטרך לשלם את המחיר למשך זמן

מכלכלי ועד תחומים נוספים שאני לא רוצה להרחיב.

פשוט מרגישה כעס אדיר בפנים שמתפוצץ

ומוציאה את זה עליו לפעמים.


טעויות גדולות ומשמעותיות לא כאלה שאפשר להחליק

ואני משלמת ועוד אשלם מחיר על זה

אני במחשבה שאת לא צריכה להחזיק אבל גם לא להתפוצץהמקורית

אלא לדבר תדיר

ואני לא בדיוק מבינה למה את מתכוונת אבל לדעתי אתם צריכים טיפול זוגי כי ברור שהאמון ביניכם נפגם לפי המעט שכתבת

שולחת חיבוק❤️

אני מדברתהתמודדות עם כעס

אבל אין לו מה להגיד חוץ מזה שהוא מתנצל

ואני כועסת

כי מה עוזרת לי התנצלות שאני צריכה לשלם מחירים על דברים שהוא עשה בלי לשאול אותי ובלי להתחשב בי

מפרטתהתמודדות עם כעס

נניח לספר לי במשך תקופה מאוד עמוסה אחרי לידה שהוא חייב לעבוד

ולאז לגלות שהוא לא עבד רוב הזמן הזה

או להשתמש בכספים שלנו בצורה שלא סיכמנו עליה

סליחה לא תעזור לי במיוחד שהסליחה שלו לא נחשבת בשבילי

למה הסליחה שלו לא נחשבת בשבילך?מתואמת

כי את יודעת שהוא עלול לחזור שוב על הדברים האלה?

אם זה כך, אז הבעיה היא באמת בחוסר האמון שלך בו, שהוא זה שמוביל לכעס, וזו באמת בעיה שורשית יותר...

מצטרפת להמלצה לפנות לטיפול זוגי (בתקווה שיש לכם הכסף לכך...) כדי לפתור את הבעיה מהשורש...

חיבוק!

כי אני לא סומכת עליו שהואהתמודדות עם כעס

לא יחזור על זה

וגם מה זה עוזר לי אם משכורות שלמות שלי יצטרכו ללכת על להחזיר שטויות שהוא עשה או דברים שהוא אמר שיטפל בהם ולא טיפל והצטברו

היינו בטיפול ואולי נמשיך אבל פתרונות לבעיות שהוא כבר יצר זה לא יתן לי 

אם זה חוזר על עצמו דווקא בעניני כסף -אונמר

אולי זה משהו נקודתי אצלו?

אני יודעת שיש דבר כזה אנשים שממש יש להם באג עם כסף.

זה יכול להיות כמו התמכרות להימורים, שאתה ממש מכור פיזית ללהוציא כסף על כביכול השקעות שנראות לך שוות,

ואתה כמובן לא תשתף את הבת זוג שלך,

כי היא לא מכורה לזה אז בוודאי לא תסכים,

מצד שני אין לך כל כך שליטה על זה,

כמו כל התמכרות אחרת לסמים או לאלכוהול.

ממש עושים לזה גמילה.

 

אולי הרחקתי לכת, אבל נשמע שיש לך פה אישיו ממש סביב הכסף, יותר מססביב האמון הבסיסי שנפגע.

וגם הסיטואציה שהוא מבקש סליחה רק, ולא מנסה לשנות מעבר לזה,

והתחושה שלך שהוא מבקש כי הוא מבין שזה לא בסדר,

מצד שני כנראה לא יצליח לא לעשות את זה שוב.

 

ממש קשוח אם זה זה.

אבל תמיד אפשר לטפל. חיבוק.

תנסי לחשוב מה כן יעזור לך.אונמר

באמת סליחה אין סיבה שתספק אותך. אם אין לך אמון שהוא לא יעשה את זה שוב פעם.

אני לרוב צריכה להבין גם מה אתה מבין מיזה שזה לא בסדר ומה תעשה להבא כדי שלא יקרה.

תנסי לחשוב מה כן ירגיע אותך, ותבדקי אם יש לך אפשרות לקבל את זה ממנו.

וכמובן טיפול זוגי.

 

אז מה הוא עשה כל הזמן הזה שהוא אומר בעבודה?המקורית

את לא מעורבת בחשבונות הבנק שלכם?

לא ראית שאין משכורת שנכנסת?

אם את לא מסכימה עם הוצאות כספיות שלו, אתם צריכים לשבת ולהגדיר מה כן

זה מאוד כוללני ותלוי במה מדובר כמובן וצריך להבין את הפרטים אבל בכללי נראה שיש ביניכם דינמיקה לקויה שצריך לתקן ואמון שצריך לבנות מחדש

ואת צודקת. סליחה לא תעזור. נדרש גם לרדת לפסים מעשיים

הוא עצמאיהתמודדות עם כעס

פשוט בזבז את הזמן שלו במשרד שלו

ולא יום יומיים תקופה

בדקנו התמודדות עם התמכרות או בריחה ממחויבות

וגם אם הוא יטפל בזה זה לא עוזר לי עם הכעס והבעיןת שכבר הוא הכניס לתוכם

זה יעזור בהחלטהמקורית

כי את מה שהיה את לא יכולה לשנות אבל מכאן והלאה צריך לבנות

לדעתי צריך להתייחס ל- למה הוא במשרד אם הוא לא עובד?

מה הוא עושה שם בשעות שהוא אומר שהוא עובד?

על מה הוא בזבז,כסף? למה זה חשוב לדעתו? למה זה לא חשוב לדעתך? ולנה הוא עושה דברים מאחורי גבך?


את כל זה אני כותבת כאישה של עצמאי בעצמי. בעלי מתוקף עבודתו מנהל קשרים חברתיים רחבים ולכן העבודה היא לא רק במשרד, שזה התכלס הרבה פעמים. יש גם מעבר ויש לו גם חיים אישיים כמובן. אז אני לא מתפלאת למה הוא לא במשרד כל הזמן כשהוא יוצא וגם לא דורשת דין וחשבון על כל יציאה מהבית, ואם הוא עצמאי זה גם לא אומר שכל הזמן יש הכנסה כמובן (בעז"ה כן?) הרבה מדברים שעושה עצמאי זה הכנות ועבודה לקראת הכנסות עתידיות.

אבל את מכירה את בעלך ויודעת מה היה שם. תפנו שוב לטיפול וביז"ה מקווה שתצליחו לצאת מהמשבר

ביזבז את הזמן והכסףהתמודדות עם כעס

דברים לא טובים

ואני בכלל לא מבקשת דין וחשבון לכן הוא הצליח למשוך את זה תקופה

התגלה בטעות

ביםן בני זוג לא אמורההמקורית

להתנהל דינמיקה של דין וחשבון בכלל בעיניי,ממקום של דרישה

זה יותר מתאים לאמא מול ילד

בזוגיות זה אמור לעבוד אחרת

את סמכת ונתת אמון והוא הוליך אותך שולל לפי מה שאת אומרת. עד עכשיו התנהלת כמו אישה נורמטיבית בתחום הזה. אל תתני למקרה הזה להפוך אותך לאמא מולו לדעתי ולהתחיל לרדיף אחריו עם בקשות והסברים

ודווקא לכן חשוב ליווי טיפולי טוב כי זה לא פותר את הפצע, לבדוק כל רגע איפה הוא ומה עם העסקה ההיא ולמה לא נכנס כסף ומה עשית בחוץ כל הזמן הזה, זה רק ייצור אחד חדש

תודה כןהתמודדות עם כעס

נלך לטיפול אני פשוט כועסת יותר מדיי בשביל לתת בכלל הזדמנות

ולא מדובר באיזה קושי כלכלי שיכול להיות בכל עסק וזה חלק מהסיכון

פשוט בריחה אישית שלו נפשית ממחויבות שאני אין לי כוח להכיל

וזה עסק שהוא בחר בו ותמכתי

זה בסדר גם לא למהר לעשות את זההמקורית

ולהישאר כועסת קצת. לדעתי

מה שמרגיש לך - תנכיחי

יכול להיות שחלק מתהליך הריפויאמאשוני

בזוגיות יהיה להגדיר יעדים של ליווי עסקי או של רו"ח שבודק הביצוע מול התכנית

או עבודה כשכיר.

כרגע את כועסת מאוד מאוד ולכן לא רואה מה זה יעזור,

אבל בע"ה אחרי הכעס יגיעו גם דברים אחרים, יש עוד תקווה ויש עוד עתיד.


חיבוק גדול!!!

ותראי איזה נס שהתגלה עכשיו ולא המשיך להידרדר חלילה.


אולי יעזור גם לדבר עם ה', להשליך עליו את הניסיון.

כשעושים טעות יש עניין לקחת אחריות ולעשות חשבון נפש,

אבל פה לא עשית טעות, ולכן מצד ההתמודדות שלך אפשר להסתכל על זה כמו על גזירה ולהתפלל קרע רוע גזר דיננו.

ושיתהפך הכל לטובה ומחושך ואפילה תצאו לאור גדול!

חיבוק 🤗

יכול להיות שיש לו דיכאון, או משהו כזה?מתואמת
יכול להיות שלא מתאים לו להיות עצמאי?זיקוקיםאחרונה

עצמאי צריך לדעת לנהל את עצמו ולנהל סדר יום, מעבר לעניין המקצועי. ישנם אנשים מאוד מוכשרים ומקצועיים אבל לא מתאים להם להיות עצמאיים

אני חושבתפילה
שקודם כל את צריכה להסתכל למציאות בעיניים. לראות את בעלך איך שהוא באמת ולא איך שחשבת. ואחר כך להחליט מה עושים בהמשך. 
הוא לקח על זה אחריות?תהילנה

יש תוכנית ברורה לשינוי? וזה לא יקרה שוב?

בעיני הכעס שלך הוא לא הבעיה, הפוך. הכעס אומר שאת עדיין מרגישה משהו ושיש עם מה לעבוד. הבעיה היא האמון שנפגע, וזה הדבר הכי קשה בין בני זוג. אין לי עיצות לצערי איך משקמים אמון אחרי בגידה משמעותית (בעיני הגם שזה בזמן ובכסף, זאת בגידה לכל דבר, אבל זכותך לא להסכים עם ההגדרה כמובן) אבל כן חשוב לדעתי לתמלל לו את הכעס הזה. להגיד את זה כל פעם שאת מרגישה ככה. אני בשונה מתגובות אחרות פה, כן חושבת שהסתרה זה דבר חמור מאוד וחשוב לשקף לו את זה וכמובן לעשות תוכנית מסודרת איך לצאת מהמצב הזה ואיך לוודא שזה לא יקרה שוב 

אולי יעניין אותך