אני חושבת שאני מתחילה להילחץ מהלידהאנונימית(:
בימים האחרונים מוצאת את עצמי מתעסקת רק במחשבות על האימהות הקרבה, על זה שתכף אפגוש אותו בע"ה, אני מחכה לו ממש!!
אבל מרגיש לי שאני מתחילה לקבל רגליים קרות
פוחדת גם מהלידה עצמה ורק רוצה שהכל יעבור בשלום ושנצא בריאים ושלמים, אבל עיקר הפחד הוא מהיום שאחרי.
ההסתגלות לחיים החדשים..
אני אחת שמאוד מאוד קשה לה עם שינויים דרסטיים, תמיד צריכה הכנה לפני. ובהרגשה שלי אין משהו שבאמת יכול להכין אישה להיות אמא . אלא זה פשוט לקפוץ למים,
אם לא אהיה אמא טובה מספיק? אם אהיה חסרת סבלנות בהתחלה וייקח לי המון זמן להתחבר אליו? אם ארגיש שאני מאבדת את זה והכל אינטנסיבי מדיי? ב"ה יש עזרה מההורים אבל עדיין, ממש מפחיד אותי שלא אדע להתמודד ,שאגיע למצבי קיצון שישברו אותי או יגרמו לי לא לאהוב אותו (מצבי קיצון הכוונה להתמוטטות רגשית. לא חלילה נטיות אובדניות וכאלה)
הלוואי שתרגיעו אותי כמו תמיד ותגידו לי שהשד לא נורא בכלל
בינתיים אני מכורה ליצור הזה שבועט בי ואני רק מחכה לראות אותו כבר בריא ושלם.
השד בכלל לא נורא.. ה' נותן כוחות ויכולת הסתגלותהילושש

בע"ה הכל יהיה בסדר.. תתפללי על הלידה שתהיה טבעית וקלה וגם על ההחלמה וההסתגלות.. 

אבל תעברי שלב שלב.. קודם הלידה.. ורק אח"כ כל השאר.. 

בטח אם יש עזרה מההורים והסביבה תומכת.. 

אהה ולגבי לאהוב אותו... חח אל דאגה, את תתאהבי בו אני בטוחה.. וגם אם יהיה קשה תעזרי באנשים ולאט לאט תלמדי לטפל בו ובעצמך..

יהיה בסדר.. הכי הרבה עכשיו תנוחי כמה שיותר.. ותתכונני ללידה, ולהנקה אם את מתכננת להניק.. תקראי על זה...

 

בהצלחה שיהיה בקלות וידיים מלאות... 

כמה אני מבינה אותך!:-)
יכולה לומר לך רק מה לי עוזר כשאני חושבת על זה...
את העובר שאצלך הקב"ה נתן לך ולא לאף אחת אחרת! הוא בחר בך להיות אמא שלו בעז"ה! וזה אומר שאת הכי טוב לו בעולם עם כל המעלות שבטוח קיימים בך, וכן, גם עם החסרונות...
הגיוני שיהיה התמודדויות, והגיוני שלא תמיד יהיה הכי קל אבל זה יהיה המסלול הכי מדויק לתינוק שלך, ואת נבחרת ללוות אותו.

ועוד משו, אותי תמיד מעודד שיש עזרה מסביב! במקרי קיצון כמו שכתבת יש לו אבא, משפחה מסביב... הכל טוב!
החששות שלך נורמליות לחלוטיןמיוחדותאינסופית
נראלי שכל אחת בלידה הראשונה עוברת את זה
המעבר בין זוג לבין זוג+ילד הוא קשה.
זה הלילות הלבנים, האינטנסיביות, הכאבים מהלידה, הדאגה האינסופית.. וזה לא פשוט.
אבל לאט לאט זה הולך ומשתפר את לומדת עם הזמן מה טוב לילד שלך וכמובן בדרך יכולות להיות טעויות וזה בסדר.
אני בחודש הראשון הייתי שבר כלי.. הכאבים, החוסר שינה, הכאבים בהנקה הכל היה קשה אבל באמת לאט לאט דברים מסתדרים.
עזרה מהמשפחה זה טוב בעיקר שידאגו לארוחות מסודרות.
ולי גם עזר לראות איך אמא שלי מחתילה אותו, מקלחת, אפילו מחזיקה כי באמת פחדתי להחזיק יצור כזה קטן.
וגם כשהוא ישן לישון גם כי באמת זה התעסקות 24/7.

תהני מהרגעים האלה של לפני! תנצלי אותם למנוחה ואגירת כוחות לקראת הדבר הכי מדהים בעולם😍
בעז"ה לידה קלה בידיים מלאות❤
השד לא נורא בכללחדשה ישנה
אני זוכרת את התקופה שילדתי את הבכור מאוד אינטנסיבית, אבל יחד עם זאת, זכורה לי תקופה מלאה באושר. הילד כל כך ממלא את הלב ואת הנפש ברמות שאי אפשר לתאר.
במקביל לכך עברתי תקופה מזעזעת מבחינה רפואית, היה לי משהו נורא מלא מלא בסבל פיזי שהשפיע עליי נפשית, אבל הגידול של התינוק (שהיה מאתגר בפני עצמו, היה קשה להרדים אותו, היה לו גזים, ריפלוקס ועוד... ) הגידול זכור לי ככיף, משמח, ממלא את הלב והנפש, מלא בהתפעלות ובהתרגשות מכל דבר חדש... קחי את זה בתור מתנה מופלאה כי זה באמת ככה!
תודה שהגבתן!אנונימית(:
הצלחתן להרגיע אותי קצת ❤
בעזרת ה' יהיה טוב🙏
וואי מהממת שלי את! כל כך נורמלי וטבעי מה שאת מרגישנליאניי
אני חושבת שרוב הנשים חוות את זה (כןלל אני) במיוחד בלידה ראשונה.
מלא מחשבות, תהיות, ספקות, וכמו שרשמת סוג של ״רגליים קרות״
אבל יש לך עוד קצת זמן להמשיך להכין את עצמך נפשית לזה ויגיע היום בקרוב שאת כבר רק תרצי ללדת ולחבק את הגוזל המתוק והחששות יהפכו להתרגשות שיא שאת הןלכת להפוך להיןת אמא ולהגשים את החלום שככ חיכית לו.
אין ספק שההתחלה מפחידה, והכל נורא מוזר ומבלבל בהתחלה אבל זה חלק מהחוויה כמו כל דבר בחיים.
להיות אמא / הורה זה קשה מאוד אבל יש בזה סיפןק אדיר שממלא הכל.
שאת תשבי ותנקי את הילד שלך ותסתכלי עליו ועל העיניים התמימות שלו, שהוא ילטף אותך שתנשקי את הרגליים הקטנות האלה.. תאמיני לי כל קושי שיהיה בדרך יתגמד לך כי את תהיי מאושרת נפשית שיש לך אהבה קטנה משלך!
לא מכירנ אף אמא שהייתה מוותרת על להיןת אמא. 🥰

איזה תגובה מרגשת! תודה אהובה שלי❤❤❤אנונימית(:
בע"ה שבאמת הכל יתגמד לעומת האושר הזה שיגיע🙏
את תראי שהכל יהיה בסדר ואת תהיי מאושרת כפליים ❤️ליאניי
נראה לי שהפחד מהיום שאחריגולדסטאר
הוא משהו שהרבה אמהות לעתיד לילד ראשון בעיקר מרגישות, כולל אותי
מהלידה וכל זה ומשינויים אני לא מפחדת כי בזנ אני סתגלנית
אבל מבינה אותך בקטע של האחרי
יש לי חלומות על זה אפילו שהם בגדר סיוט בהם אני מתגלה גלא מתפקדת טוב כאמא
זנ בראש שלי כל היום
לא משנה כמה הסביבה יגידו "אל תדאגי את תהיי אמא טובה"
אבל גם מה שאמא שלי אמרה הוא נכון
שגם היא טעתה וגם לה היו משברים יגם לה נגמרה הסבלנות םה ישם כי אנחנו אנשים אנושיים.. ובעיניי אמא שלי היא האמא הכי טובה בעולם
אז לא יודעת ולא מעניין אותי בתור ילדה שהיכ לא הייתה האמא שאולי היא דמיינה להיות כי וואלה כיום היכ שיא השלמות בעיניי ודם הילד שלך יחשוב כך!!
אין אמא שלא טועה שלא מתעייפת שלא נגמרת.. זה אנושי
אני גם יודעת שאת הכל נלמד
אף אחת לא נולדה אמא, כולן נבנו לאט לאא ושאף אמא מנוסה לא תלחיץ אותך בסביבתך!!
בסוף זה הילד שלך ואת תלמדי להבין מה לו טוב ומה לו לא טוב!


אהובה תודה רבה על התגובה❤אנונימית(:
צודקת לגמרי.
בע"ה שהקב"ה ייתן לנו כוחות לגדל אותם בשמחה ובאהבה❤
אמן אמןןן🙏🙏🙏🙏גולדסטאר
עוד זוויתאמא_טריה_ל-2
כשאת "טועה" את מלמדת אותו שכולם טועים, וזה בסדר. לא סוף העולם.
כשאת "נשברת" את מלמדת אותו שזה בסדר להביע רגשות. וגם שלשאר האנשים יש רגשות שצריך להתחשב בהם.
כשאת לא מושלמת, הוא לומד שהעולם לא מושלם, וזאת ההכנה הכי טובה לחיים.
הצרכים שלו לא תמיד יענו מיידית ובמלואם, הוא יחווה תסכול לפעמים (באופן מותאם גיל), אבל הוא יהיה אהוב ואת זה הוא ידע תמיד.
מדויק ביותר אנונימית(:
לגבי הפחד מטעויות..ביבוש

יכולה להגיד לך שבראשון עשינו הרבה טעויות (רגילות, לא משהו מיוחד)

ואז בשני אמרנו יופי נלמד מהטעויות, ואז עשינו טעויות חדשות שעכשיו אני מקווה לא לעשות בשלישי...

 

קיצור, כולם עושים טעויות העיקר שהילד מקבל אהבה וחום והכל בסדר. 

הכל עובר בסוף וברגע שיולדים יש חיבור לתינוק גם אם לא מייד...הכל בסדר העיקר תהיי רגועה

תודה לך. צודקת ממש❤אנונימית(:
ואישירוש16
את מתארת את עצמי והתחושות שהיו לי כשהייתי במצב שלך.
באמת תקופה לא פשוטה. מלאה באתגרים.
שאלת מה יקרה אם..
גם אם הכל יקרה (אצלי הכל קרה - הייתי חסרת סבלנות, לח לי הרבה זמן להתחבר לתינוק, הרגשתי שזה יותר מידי עבורי, איבדתי את זה כמה פעמים, נשברתי, קמתי..)
את תעברי את זה.
כולנו עוברות זה.
ואת תיהי אמא מקסימה וטובה לילד שלך.
לי אישית לך קח חודשים טובים להתחבר לילד שלי וללמוד לאהוב אותו. כלומר, התקופה הראשונית והאינטנסיבית הייתה פי כמה יותר קשה כי היא לא הייתה מלווה באהבה וחיבור מטורף לילד.
ב"ה זה מגיע עם הסמן.
היום, שנתיים אחרי, אני מחוברת אליו ברמה שלא ניתן לתאר. אני אוהבת אותו ודואגת לו ומחכה כל יום שיחזור הבייתה ממעון כדי לראות אותו שוב.
זה האושר שלי בחיים.

אם את מהסיגנון שקשה לו עם הסתגלות לחיים ומצבים חדשים הנה כמה המלצות:
1. להתכונן כמה שאפשר מראש - לא להסתמך על "נסתדר עם זה אחר כך" אלא ממש להתכונן.
אם אפשר - לקנות את כל המוצרים לתינוק ל3 חודשים ראשונים מראש. נכון שזו הוצאה גדולה מאוד אבל אם יושבים בקור רוח, לפני הלידה, יש הרבה יותר סבלנות לדברים האלה מאשר כאמא טרייה שרק רוצה קצת שקט וזמן לעצמה.
בגדים- לקנות מספר סטים בודדים של NB כל השאר 0-3.
טיטולים- אפשר לקבל בחינם מסופר פארם טיטולים NB לימים הראשונים. אם את קונה - אל תקני כמויות גדולות מאותה מידה במיוחד לא במידה NB/0. הם גדלים ועולים מידה כל כך מהר בתקופה הזאת.
מטרנה/האכלה- לקנות משאבה ולדאוג שכל החלקים מוכנים ושטופים עוד לפני הלידה (אוי כמה שזה חשוב לדאוג שיש את כ-ל החלקים מוכנים ושטופים). במיוחד אם את מקבלת יד2 - ישנם חלקים שצריך לקנות מחדש כמו מנגנון הסאקשן שנמצא בתוך המשאבה. אפשר לקנות את החלקים בנפרד. מדובר בחלק כל כך קטן אבל הוא נשחק מהר ואם לא מחליפים אותו קשה עד בלתי אפשרי לשאוב.
עגלה, מוצרי אמבט, החתלה וכו.

2. להכין ארוחות מראש- קפואות במקפיא. או להסתמך על אוכל מוכן / טייק אאוט. מה שנוח לכם נפשית וכלכלית.
אני אישית הצטערתי שלא היו לי ארוחות מוכנות מראש והייתי צריכה להתפשר על איכות הארוחות (סנדוויץ עם גבינה, פסטה פשוטה, עוף בתנור בלי תוספות).
המלצה אישית שלי- תחפשי מתכון טוב לעוגיות הנקה. נכון זה נשמע מוזר אבל מדובר בסוג של עוגיות בריאות אבל מלאות בחומרים שמעודדים ייצור חלב. בלי קשר הן מלאות בויטמינים וסיבים תזונתיים והן נותנות תחושת שובע בקלות. בשבילי זאת הייתה הצלה. בנסיעות ארוכות או סתם סיבוב בעיר תמיד לקחתי איתי והם עזרו להשתיק את הרעב המקרקר מידי פעם.
אפשר להכין/לקנות כמות גדולה מראש ולהקפיא.

3. לא להעמיס יותר מידי על עצמך- במיוחד לא בחודש הראשון. לא לדחות מטלות לאחרי הלידה. אם יש חובות לימודיים - תנסי לסדר אותם ולהגיש מטלות/מבחנים עוד לפני הלידה. אם אתם מתלבטים על רכב חדש, מעבר דירה וכו - להקדים ולא להסתמך על חופשת לידה! החופשת לידה האמיתית מגיעה עם הילד השני/שלישי, כשאת כבר מיומנת בטיפול בתינוק. בפעם הראשונה תנצלי את החודש/ים הראשונ/ים כדי להכיר את התינוק וללמוד איך להתמודד עם המציאות החדשה. אל תצפי ליותר מזה.

4. לתאם עזרה מראש - בני משפחה או עזרה בתשלום. גם שעתיים שלוש בשבוע יכול לחולל פלאים.
קחי בחשבון שכולנו נכנסות לחדר לידה מתוך תקווה שזה יסתיים בחורה טבעית וקלילה. בפועל זה עלול להשתבש. (אני התחלתי בזירוז וזה הסתיים בניתוח קיסרי חירום). קחי את זה בחשבון, במיוחד אם קשה לך הסתגלויות. תכיני את עצמך מראש, אני אישית אהבתי להסתכל ביוטיוב על נשים אחרות שתיארו את הלידה שלהן ואיך הן התמודדו עם לידה ראשונה. הטעות שלי שעקפתי על הסרטונים שמדברים על ניתוח קיסרי.
נשים מפרסמות סרטונים מפורטים עם טיפים שלי אישית מאוד עזרו אחרי הלידה. אם את מרגישה שאת לא מוכנה מספיק ואת לא יודעת לאן את נכנסת - אולי כדאי לצפות בסרטונים הללו לפני הלידה. לקבל טיפים והדרכות לטיפול בעצמך ובתינוק לאחר הלידה.

המון הצלחה.
זאת לא תקופה פשוטה אבל התמורה שמקבלים - ילד - שווה כל המאמץ והון שבעולם.
מהממת אתממעלממש
איזה פירוט!
וואו איזה מדהימה את!!אנונימית(:
תודה תודה תודה
בהחלט אסגל לי כמה מהטיפים המהממים האלו !
תודה שהקדשת זמן ופירטת הכל❤
את במצב מצוייןחגהבגה
לדעתי יש חוסר גדול בהסברת עצם העניין- שהחיים משתנים.
לגמרי
ששום דבר לא נשאר אותו הדבר.מדברים על ההריון, על לידה, קצת על הנקה, אבל לא מספיק לשינוי הדרסטי.
עצם זה שאת יודעת שהולך להיות כך, גם אם לא מבינה בדיוק מה זה אומר, לפי דעתי עושה עבודה גדולה בהכנה שלך.
יהיו לך טעויות.
יהיו פעמים שתתייאשי ויהיה לך קשה.
יהיו רגעים של- מה אני עושה כאן ולמה?
וזה בסדר.
אין אמא מושלמת, כולנו טוענת, ו לומדות קומות וממשיכות, וזה מה שהופך אותנו לאמהות המדהימות שאנחנו!
יכולה לומר לך שאני מבועתת, לא מפחדת אלא מבועתת ממה שיהיה אחרי הלידה כי אני יודעת שיהיה קשה.
אבל מיד אחרי"כ אני נרגעת כי אני יודעת שלוקח זמן אבל בסוף בסיעתא דשמיא דברים מסתדרים ונפגעים.
חשוב שתהיה לך מערכת תמיכה עוטפת ומחבקת, ובע"ה הכל יסתדר...

חגושש🥰אנונימית(:
תודה רבה אהובהה!
איזה כיף שיש את הקהילה פה, אתן תמיד מנרמלות ומרגיעות, ואני כל כך שמחה שאני לא לבד. ❤
תודה שכתבת את זהציפייה:)
מזדהה כל כך!! הפחד מהיום שאחרי מלחיץ מאוד
הרגשתי שאלו פחדים שקיימים רק אצלי 🙏🏻
את לא לבד🙏❤אנונימית(:
ממש לא לבד! נראלי פחד כל כך הגיוני.:-)
אני איתכן!
הכל לא ברור ולא מוכר....
ואנחנו רוצות את ההכי מושלם לילדים שלנו
תודה אהובות ♥️ציפייה:)
גם לי קשה עם שינוייםלהשתמח
ובאמת היה לי קשה אחרי הלידה. מאוד. מאוד. אבל לאט לאט הסתגלתי ולמדתי איך מטפלים בתינוק, וגם איך ממשיכים לחיות במקביל. זה לקח חודשים, ועכשיו אני מאוהבת בו לגמרי ולא יכולה לתאר את החיים בלעדיו. ובילד השני זה כבר היה הרבה יותר קל
ונראה לי שעצם המודעות והמוכנות לקושי זה חשוב. כי אני הייתי לגמרי בשוק מהקושי שהוא הביא, והרגשתי לא בסדר עם זה שכל כך קשה לי וזה עוד יותר הקשה עליי.
שיהיה בהצלחה ובבריאות ובנחת!

ב"ה! סימן שאת מתחילה להיות אמאאם מאושרת
זה חלק מההורמונים הטבעיים. שלב מעבר בלהיות אמא.
זה הכי נורמלי והטבעי,כמו שהגוף מכין את עצמו פיזית ללידה.
המחשבות שלך זה הכנה נפשית של הגוף ללידה.

להיות אמא זה להיות עם תהיות וספקות ויסורי מצפון.
ברוכה הבאה למועדון!!!
וכמובן שזה לא רק בלידה ראשונה. זה מחשבות שמגיעות לקראת כל לידה.
תודה יקרות!! אתן מרגיעות❤אנונימית(:אחרונה
רק לי הפורום תקוע לגמרי על לפני יומייםאמא לאוצר❤

ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?


פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅

מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷

חחחח בדיוק מה שחשבתיוואלה באלה

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

קרה לי הבוקר אבל הסתדר תוךדקות בודדות..לפניו ברננה!
משהו השתנה בריפרושoo

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

כלומרoo
אם אני מרפרשת את הדפדפן הוא מביא את התוכן כמו שהיה לפני יומיים 
נכוןתודה לה''אחרונה
גם אצלידיאן ד.

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

 

אצלי לא.. אולי זה משתנה מחשב/טלפון?טארקו
גם אצלי ככהתודה לה''
אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

אולטרסאונד בטני זה מספיק? או שצריך וגינאלי?סיפור_של_הלב
אצלי גם היה כשלא הכל יצאפלפלונתאחרונה

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אם זה לא משהו ארוז- חשוב שהכשרות תהיה ברורהיעל מהדרום
לק"י


וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

ספינג זה לא בעיהמצפה להריון.
אם הקמח מנופה, זה לא שוקולד או בשר
לא נכון. גם כלים זו בעיהיעל מהדרום
לק"י


וגם הכשרות של שאר המצרכים.

מאוד תלוי באיזו חברה נמצאיםטארקו

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

נכון. לזה התכוונתייעל מהדרוםאחרונה
לק"י


אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

חנוכה עם הילדים..הילושש

אז החנוכה שלנו הוא די רגיל.. 

היום עושים אצל חמותי הדלקה עם כולם, וביום האחרון הזמנתי את המשפחה שלי אליי-מקווה שיצא לפועל.. 

 

באמצע- בעלי עובד בערבים עד מאוחר. 

ואני עם הילדים לבד. 

אז מחפשת דרכים מעניינות להעביר להם את חנוכה.. שיהיה שמח. 

 

* אנחנו עובדים, הגדול בקייטנה עד 16.00 והקטנה במעון גם כן.. אז ימים רגילים לגמרי.. 

באלי לצאת איתם להצגה או משהו.. לא מצאתי משהו מתאים במחיר סביר.. 

 

נראה לי שעם קטנים יותר קל לחגוגיעל מהדרום

לק"י


הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

בן 4 ובת כמעט שנתייםהילושש
אז משחק בסביבוניםיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.


ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אנחנו מגיל דיי קטן התחלנו סביבון הפתעותטארקו

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)


ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)


זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון


זה עדיין החג הכי כייפי שיש!


אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אשמח לעזרת האלופות בקניית מתנה לחמותיאנונימית בהו"ל
אנונימי כ לא רוצה שיזהו במקרה..


אז חמי וחמותי גרים רחוק מאיתנו ואנחנו לא נפגשים הרבה, משי פעם מגיעים לשבתות ויוצאים עם צידניות מלאות כל טוב, ממש השקעה גדולה של זמן, כסף וטירחה.  אנחנו לא משפחה קטנה בכלל והם נותנים המון ואני מרגישה שאין לנו הזדמנות להחזיר להם. חמי לא ממש בקו הבריאות אז יוצא שהרוב המוחלט נופל על חמותי.


לא נעים לי להגיד שאולי בשנה הראשונה קניתי לה מתנה ומאז לא הבאתי כלום, המעט שקניתי לא ממש קלע לטעמה, חוץ מראנר שאפשר להניח עליו סירים חמים.


אז מחפשת מתנה גדולה ללא הגבלת תקציב, לא משהן אישי כי לא אקלע, לא ניידים אז מלון או ספא גם ירד מהפרק, לא מזכרת מהנכדים כי זה היא כן מקבלת מדי פעם.


מה עוד יכול להיות? 

מכשיר חשמלי כלשהו?לפניו ברננה!

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

שואב שוטף זה גם בעיני מתנה מצויינתממשיכה

בטח אם הכל עליה

אולי אלבום דיגיטלי עם תמונות של הנכדים מעוצב יפהנפש חיה.
נראה לי שתמיד נהנים לראות את התמונות האלו
אם נראה לך שהיא כן אוהבת לצאת ולנסוע והבעיה היאקופצת רגע
שלא ניידים, אולי חלק מהתקציב יכול ללכת על מונית שתקח אותם לבילוי. נניח יום כיף במלון עם הסעה הלוך חזור. לא כולם נהנים מכזה דבר אבל מי שכן נראה לי שזה מאוד מפנק 
מכשיר חשמלי שווהדיאן ד.

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

 

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

 

אולי מכשיר חשמלי למטבח או סט שווה של כלי בית/למטבחPandi99אחרונה
מה עושים בטיפול רגשי?אנונימית בהו"ל

איך זה יכול לעזור לי?

בנושא דיכאון/ דכדוך שלא עובר כמה חודשים אחרי לידה.

ואיך אני אמורה למצוא מטפלת כזאת? מאיפה משלמים?

 

אוף.

אלופה שאת מחפשת טיפול, זה הצעד הראשוןהתייעצות הריון
לצאת מהדיכאון! לשאלתך, כדאי להתחיל אצל רופאת משפחה, שיכולה להפנות אותך לעובדת הסוציאלית של הקופה, ואז זו עלות נמוכה מאוד לטיפול, אם בכלל..
משתפת מנסיוני האישיחנוקה

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.


ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ממש כל מילה! ומוסיפהכורסא ירוקה

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.


וויטמינים סופר סופר חשוב.

מצטרפת לכל התגובות פהאיזמרגד1

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

תודהאנונימית בהו"ל

מה עושים שם אבל? מדברים?

כן, מדברים, פורקים, מלבנים יחד חוויות וקשייםהתייעצות הריוןאחרונה
ואת מקבלת מקום שהוא רק שלך, מרחב מכיל ובטוח..
הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!אחרונה
מעקב הריון עודףמדפדפת

כל רופא נשים יכול לעשות או שקריטי להגיע למרכז בריאות האישה?

היום בשבוע 40+2, פעם קודמת שהייתי אצל הרופא נשים הקבוע שלי הוא אמר שאפשר לבוא אליו למעקב הריון עודף, אבל היום התקשרתי לקבוע תור וגיליתי שהוא לא עובד השבוע בגלל חנוכה...

רואה שיש רופאים אחרים במרפאות באיזור שיש להם תור השבוע, השאלה אם הם בטוח עושים מעקב או שרק במרכז בריאות האישה?

פשוט רחוק לי להגיע לשם והנסיעות קשות בשלב הזה😓

מוסיפהמדפדפת

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

צריך גם מוניטור. תבדקי שיש שםיעל מהדרום

לק"י

 

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

תודה רבה!מדפדפתאחרונה

אולי יעניין אותך