מהן הסיבות והמצבים בהם אסור לפטר עובדים?
פיטורים על רקע אפליה, מנוגדים לחוק לחלוטין ועל כן אין לפטר עובדים בשל מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית. לדוגמא: חל איסור לפטר עובד דתי מאחר שלא הסכים לעבוד בשבת.
חוק עבודת נשים- הגבלת פיטורים:
נשים בטיפולי פוריות, בהריון ולאחר לידה
על פי החוק, אסור לפטר נשים בהריון ובמשך שישים ימים לאחר חופשת לידה("התקופה המוגנת"), במידה ועבדו לפחות שישה חודשים אצל המעסיק. האיסור הזה תקף גם אם הפיטורים נעשו לפני שהמעסיק ידע על ההיריון ובתנאי והעובדת סיפרה לו על כך לאחר שהודיע לה על פיטוריה. האיסור תקף גם אם חוזה העבודה עם העובדת הסתיים במהלך תקופה הזו.
כמו כן חל איסור על המעסיק לפטר עובדת אשר שיתפה אותו כי עליה להיעדר מהעבודה לצורך טיפולי פוריות.
מעסיק יכול לפטר עובדת רק אם הוכיח כי הפיטורים לא קשורים כלל להריון או ללידה עצמם, בנוסף הוא צריך גם לשכנע ולקבל היתר מאת שר הרווחה עבור צדקת הפיטורים.
היתר מיוחד ממשרד העבודה והרווחה לפיטורי העובדת בהריון יינתן למעסיק במקרים הבאים, שאינם קשורים לעצם היותה של האישה בהריון:
המעסיק הוכיח כי יש נסיבות חמורות במסגרתן עליו לפטר את העובדת.
המעסיק הוכיח כי חברתו פושטת את הרגל לפי פקודת פשיטת הרגל משנת 1980. כאשר מדובר בתאגיד – על התאגיד להוכיח כי ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות משנת 1983.
המעסיק הוכיח כי עסקו הפסיק לפעול – בשל נסיבות צפויות או בלתי צפויות.
במקרים הללו, שבהם יינתן היתר לפיטורים, כל מעסיק חייב לשלם לאישה פיצוי בגין כל חודשי ההיריון וחופשת הלידה, בגין 45 ימים שלאחר חופשת הלידה ובגין 30 ימי הודעה מוקדמת.
מעסיק אשר פיטר אישה בהריון בניגוד לחוק, ישלם פיצויים על הפיטורים: תשלום מלא על כל חודשי ההיריון, בהם הייתה מפוטרת, פיצוי על תקופת חופשת הלידה ופיצוי נוסף על תשעים ימים נוספים לאחר מכן (60 ימים הנחשבים חלק מ"התקופה המוגנת" ועוד + 30 ימים המוגדרים כימי "הודעה מוקדמת").
