שאלה למי שמכירה את הנושא - התפתחות הילד 🙏🏻שמרית31
בעלי הביא למחלקת החינוך בעיר שלנו המלצות רפואיות על- מנת שהיא תיכנס בשנה הבאה לגן - שפתי.

בעירייה שאלו אותו אם הוא בטוח שהוא רוצה שהיא תשובץ לגן של חינוך מיוחד, שכן עשויים להיות שם ילדים עם תסמונות הרבה קשות (כמו תסמונת דאון) והיא ״בסך הכול״ סובלת מעיכוב ברכישת שפה.

בעלי ממש נלחץ מזה, הוא חושש שאם יהיו בגן ילדים עם תסמונות קשות היא תתחיל לאמץ התנהגויות מוזרות,

הוא התחיל להגיד לי שאולי עדיף שהיא תהיה בגן רגיל - ״היא תסתדר, בסוף כולם מתחילים לדבר״.

מישהי מכירה את הנושא ויכולה לשפוך אור?
האם עיכוב שפתי משמעותי (פחות מ-2 מילים בגיל 3) לא באמת מחייב גן שפתי ואפשר להסתדר בגן רגיל?
כותבת מנסיון של 2 ילדים עם עיכוב שפתיג'ינג'ית
תראי, עד שנה הבאה יש עוד כ- 10 חודשים.... אתם לא צריכים להחליט עכשיו. אתם יכולים להתחיל בתהליך לגן שפתי כי מצפה לכם ועדת אפיון וזכאות.
בינתים תטפלו בילדה- קלינאית תקשורת (ממליצה מאוד על הדרכת הורים זה יכול ממש לקדם את הילדה).
ולפי מצב הילדה בעוד בערך חצי שנה תחליטו אם אתם שולחים לגן שפתי או לא.
הרבה פעמים בגיל 3 יש פתאום קפיצה רצינית... ואם חלילה לא ועוד חצי שנה אומרת 5 מילים, אתם מבינים שאין כל כך ברירה ולשים בגן שפתי, שכמו כל דבר יש לו מעלות וחסרונות...

מוזר. בד"כ בגן שפתי- יש רק ילדים שצריכים קידום משמעותיאמא שמחה????
בענייני שפה, ולא תסמונות משונות. כדאי לברר איך זה אצלכם.
לפי איך שהיא עכשיו - ברור שהיא צריכה גן שפתיבארץ אהבתי
סליחה שאני כותבת ככה, אבל בסוף לא כולם מתחילים לדבר. אני מכירה את אלו שלא (בחנ"מ...).

בעז"ה אני מאמינה שעם טיפול טוב היא כן תלמד לדבר. אבל אם עד עכשיו היא לא הצליחה ללמוד לבד, סימן שיש לה קושי אמיתי. ורוב הסיכויים שהזמן לא ישנה את זה. אבל טיפול כן יוכל לשנות את זה, בעז"ה.
אז קודם כל - טוב שאתם מתחילים כבר עם קלינאית תקשורת ולא מחכים לשנה הבאה.
אבל לא תמיד ילד יכול להדביק פער שפתי כל כך מהר. ויש הרבה ילדים שכן מדברים ובכל זאת מופנים לגן שפתי כי השפה שלהם לא מספיק מפותחת וקשה להם בגן רגיל (מכירה כמה כאלו - אחר כך עלו לבית ספר רגיל, אבל היו צריכים את התמיכה בגן השפתי).
ובכל מקרה עכשיו זה הזמן לרשום לגן שפתי. להתחרט תמיד אפשר בהמשך. אם היא פתאום תדביק את הפער ולא יהיה צורך- בטח אפשר לבטל את הרישום ולהירשם לגן עיריה.

אגב, ממה שאני מכירה גני חינוך מיוחד לא כוללים את כל הלקויות בגן אחד. יש גני שפה, יש גני עיכוב התפתחותי, יש גני פיגור, יש גני תקשורת וכו'. לגן שפה לא מגיעים הילדים עם הלקויות הקשות. (יכול להיות שבפריפריה יש יותר מגוון של לקויות בגן אחד. ועדיין אני מתארת לעצמי שיש איזושהי חלוקה, אבל לא מכירה מקרוב).

אגב, לגן שפה יש עוד יתרונות מבחינתה. להיכנס לגן של 30+ ילדים אחרי שעד עכשיו היתה בבית זה קשה. לבן שלי היה לא פשוט השנה למרות שכן היה לפני כן אצל מטפלת (אבל רק עם עוד שלושה ילדים). להיכנס לגן של קבוצה קטנה, יותר צוות - זה יכול מאוד להקל עליה על ההסתגלות למסגרת.
(ברור שאם אין לקות שפתית אז זו לא סיבה לשלוח רק בשביל זה, אבל זה שהגנים היום הם עם כל כך הרבה ילדים וכל כך מעט צוות זה לא אידאלי, אז פה אפשר לפחות ליהנות מהיתרון הזה...)
מסכימה עם כל מילהמיואשת******
היי יקירהאנונימית בהו"ל
כותבת מאנונימי לא להחשף. אני קלינאית בגן שפה. אני לא מכירה את הילדה ולכן לא אדבר ספציפית עליה. יש מגוון רמות של גני שפה, תלוי במקום מגורים ובמספר גני השפה הקיימים באיזור. ילדים עם תסמונת דאון/פיגור וכו' לרוב יגיעו בשלב הזה לגנים הייעודים להם, ולא לגן שפה. כמובן שיכול להיות בגן גם ילדים יותר נמוכים מהילדה שלך, כמו שיכולים להיות גם ילדים יותר גבוהים. אפפעם אי אפשר לדעת.
מה שאני יכולה להגיד בוודאות שבוועדות האלו יושבים אנשים שישכנעו כמה שיכולים לוותר על מסגרות חינוך מיוחד, פשוט כי יש ביקוש הרבה יותר מהיצע... לכן כדאי לעשות את השיקולים שלכם, בהתייעצות עם איש מקצוע שמכיר את הילדה שלכם...
מצטרפת למה שהרבה אמרולהשתמח
זה באמת עיכוב משמעותי, יש ילדים שעושים קפיצה וסוגרים את הפער לבד, אבל לא כולם, ואם לא אז מההיכרות שלי בתור בת שירות בגן שפתי זה מקום מהמם עם הרבה יחס אישי מותאם וטיפולים פרטניים והילדים ממש מתקדמים שם.
בעיקרון גן שפתי מיועד לילדים עם קשיים בהתפתחות שפה או לקויות דומות ולא לכל מיני תסמונות מורכבות. אולי לפעמים מגיע ילד עם תסמונת דאון אבל זה לא עיקר האוכלוסייה שם, במיוחד בערים שיש גם גנים ייעודיים ללקויות מורכבות. אז לא הייתי דואגת מזה.
וכמו שאמרו, כדאי להתחיל את התהליך ואז אם תראו שהיא פתאום עושה קפיצה ומדברת יפה אז תמיד אפשר לחזור לחינוך הרגיל.
ועוד משהו שאולי שווה לבדוק, שמעתי שילדים שמתקבלים לחינוך המיוחד יכולים לבחור ללמוד בחינוך הרגיל ולקבל בתוך הגן הרגיל טיפולים פרטניים של קלינאית תקשורת, גננת שילוב וכדו'. זה נראה לי הרבה פחות עוטף מהגן הקטן שבו כל הלימוד וסדר היום מכוון לקדם את הילדים תוך התאמה לקשיים הספציפיים שלהם. אבל אולי שווה לבדוק את האופציה אם אתם מאוד חוששים מגן שפה, ברור שזה נותן לה יותר מגן רגיל בלי תמיכה.

ובינתיים כמובן שכדאי ללכת לטיפול או הדרכה אצל קלינאית תקשורת.

הרבה הצלחה!
מניסיון הסל הזה של השילוב לרוב לא ממומש!!!טרכיאדה

רוב הקלינאיות לא רוצות לעבוד בגנים רגילים כי זה דורש מעבר מגן לגן.

זה עיכובoo
שמחייב גן שפתי
את יכולה ללכת לגן ולהתרשם מהילדים שנמצאים שם
היי יקרהמאמינה ומתאמנת
אני מכירה גם ילדים ברמה גבוהה יותר מהבת שלך שנמצאים בגן שפה
יש כל מיני סוגים של גני חינוך מיוחד ובדרך כלל ילדים עם תסמונות קשות לא נמצאים בגן שפה אלא בגנים אחרים.
אני ממליצה מאד על גן שפה. בונים לכל ילד תוכנית אישית ומקדמים אותו בהתאם לרמה שבה הוא נמצא. יש מעט ילדים בגן ואפשר לתת לכל אחד את כל תשומת הלב

בהצלחה!
מכירה את הנושא גם באופן אישי וגם באופן מקצועימתגעגעתמאד
מוסיפה עוד כמה היבטים-
1. גם בגן רגיל יש ילדים עם מגוון אתגרים וקשת של התנהגויות שילדים לומדים לפעמים לחקות, חשוב לקחת בחשבון.
2. בגן חינוך מיוחד כל הצוות עובר הכשרה ומכוון לחיזוק היכולת השפתית בכל אינטראקציה פשוטה ויומיומית במסגרת החברתית הטבעית של הילד, שזה עולם אחר לגמרי מללכת באופן אישי לטיפול שפתי פעם בשבוע.
3. בחינוך המיוחד בונים תכנית לימודים אישית עם מטרות מובנות ומוגדרות שמאפשרות מעקב אחרי הילד בכל התחומים, בעיניי ככה צריך להיראות חינוך באופן כללי.
4. בחינוך המיוחד מדובר על גננת וסייעת עם קבוצה של עד 13 ילדים, שזה בפני עצמו ממש מתנה.
5. ככל שהילד צעיר יותר, היכולת של המח שלו להתגמש ולהתמודד עם אתגרים טובה יותר, לכן המענה התומך דווקא בגיל הצעיר הוא ממש קריטי, והרבה יותר קל לחזק את היכולות ולצמצם פערים.
6. אני ממליצה מאד לעקוב אחרי השמיעה..
7. זה תמיד טוב- לצאת לעבודת שטח- לדבר עם הורים לילדים בחינוך המיוחד וגם אם אפשר עם גננות בחינוך המיוחד באזור שלכם.. ( אי אפשר להיכנס לגנים לבקר כי יש חיסיון)
8. מהנסיון האישי שלי- המלצה לגן חינוך מיוחד זה אוצר שכדאי לקבל בשתי ידיים ולהודות עליו..
בכל מקרה, אתם כהורים יש לכם את האינטואיציה הנכונה ביותר, ותראו לאן הלב שלכם נוטה..
למה להילחץ מזה?אם מאושרת
כמו שכתבו כבר , גן שפה זה לילדים רק עם עכוב שפתי.
אבל בואי נגיד שלא-
תשאלי את בעלך למה זו סיבה להילחץ?
היום זה ממש נפוץ-יש הרבה הורים ששולחים ילדים בלי שום בעיה מלכתחילה לגני שילוב. עם ילדים עם תסמונות וכו' כי הם ירוויחו- גם להכיר את השונה מהם ( שזה נכס לילדים שגדלים ככה מגיל צעיר)
וגם - גן קטן לעומת הגני עירייה הענקיים שיש היום,
והרבה העשרות שמקבלים בגנים האלו.

זה נהיה נפוץ היום ,אבל כבר כשאני הייתי בכתה א היו לי כמה חברות שבאו מגן שילוב ( הם היו מפותחות רגיל,בלי שום בעיה ,ההורים שלחו אותם כדי להרוויח מה שמקבלים שם
,והם היו הרבה יותר "חזקות" משאר הכיתה. הם מאד הרוויחו מהגן ).

שתהיה לכם בהצלחה רבה! ותקבלו החלטות טובות!
( להשנה התייאשתם?)
נדמה לי שגן שילוב זה גן רגיל שילדים מגנים מיוחדים משתלבים בויעל מהדרום

לק"י

 

בחלק מהזמן. או שזה גן רגיל שמשלב גם ילדי חנ"מ. 

לא בטוחה שזה בהכרח גן קטן יותר מהרגיל. וגם אין סיכוי כל כך שילדים בלי שום קושי משמעותי יכניסו לגן חנ"מ.

 

אולי מה שהיה בתקופתך היה שונה

אז יש לו שם אחר...אם מאושרת
לא זוכרת איך קוראים לסוג גן כזה.
את צודקת שגן שילוב זה משהו אחר,טעיתי בשם,
אבל יש גנים כאלו.
בילדותי זה היה "גני הרמוני".
והיום זה נהיה ממש פופולרי.
לא יודעת איך קוראים לסוג גן הזה, לבתי ספר קוראים "בית ספר מכיל"- הכיתות יותר קטנות והילדים הרגילים מקבלים בהם הרבה.
היא חייבת חינוך מיוחד. זה לא שאלה בכלל. חייבת.אורוש3
היא כבר בת 3 ואם היא לא למדה עד עכשיו ולא התקדמה באופן טבעי כנראה שיש לה קושי אמיתי ומשמעותי ולא רק עיכוב רגיל. בע''ה היא תצליח ותתקדם. אבל זה לא יקרה ביום יומיים מן הסתם. ואין מה לחשוב על מסגרת רגילה. זה עוול לילדה. תחשבי עליה בתוך שלושים וחמישה ילדים. אחרי שהייתה בבית. ולא מדברת....
בד''כ ברוב העיריות הגנים מחולקים לפי רמות ולקויות. אז קצת מוזר מה שאמרו לו. אולי תנסי לחפש הורים שהילדים שלהם לומדים השנה ולשוחח איתם.
בהצלחה רבה!
זאת שיטה שלהם להרחיק הוריםטרכיאדה

מכירה כמה הורים שהילד שלהם מאד מאד צריך גן שפה, אבל אחרי שהוועדה שכנעה אותם הם ירדו מזה וזה כל כך כל כך חבל!!!

אמרו להם למשל שהילד יקבל סל מלא בגן הרגיל (קלינאית, מרפאה בעיסוק) ובפועל זה לא קרה.

אז ממש לא להתרגש מאנשי הוועדה- וגם בוועדה עצמה כדאי להציג בעיקר את החולשות של הילד ולא את החוזקות שלו כי הם יכולים להיתפס למילה של האמא ובגלל זה לא לאשר זכאות (טיפלתי בילדה עם עיכוב שפתי מאדדדד משמעותי שהאמא אמרה בוועדה שהילדה "מבינה הכל" והם אמרו לה שאם היא מבינה הכל אז היא לא צריכה גן שפתי. בפועל לילדה היה פער משמעותי גם בהבנת שפה, אבל הם ניתלו על המשפט הזה כדי לא לאשר לה גן שפה)

מעניין שזה ככה... לנו דווקא ממש לא עשו בעיות בוועדת ההשמהמתואמת
שאלו כמה שאלות, הסתכלו על האבחונים שהבאנו, ודי מהר אישרו את השיבוץ... והם באמת היו במצב טוב יחסית. כלומר - הם לא עם עיכוב או פיגור מובנים ב"ה. רק היו צריכים את התמיכה הזו (אחד למשך שנה, השני למשך שלוש שנים) כדי שיוכלו להגיע למצב של כל בני גילם.
יכול להיות באמת שאין אצלכם גן שפה בלבד לגיל הזהמתואמת
ככה זה היה אצלנו - בגיל שלוש התאומים שלנו היו בגן שהוגדר כגן התפתחותי. תיאורטית יכלו להיות שם ילדים עם קשיים אחרים מקושי שפתי. בפועל - אני לא יודעת מה בדיוק היו הקשיים של הילדים בגנים שלהם, אבל הם כן היו פחות או יותר באותה רמה שלהם.
אבל בכל אופן - זה בכלל לא משנה. זה העניין של גן חינוך מיוחד - להתאים לכל ילד את הטיפול הספציפי המתאים לו, ולקדם אותו בהתאם לכך. וזה ממש לא משנה מה יש לשאר הילדים. ואם היא תהיה עם ילדים על הרצף האוטיסטי או על תסמונת דאון - אז מה? זה לא יזיק לה בשום אופן. להפך, יפתח אותה להכיר כבר בגיל צעיר סוגים שונים של ילדים.
מה שבטוח - שהיא חייבת גן מיוחד עם תוכנית טיפולית מותאמת. לפי התיאור שלך היא במצב לא טוב בכלל מבחינת הדיבור, וכדי שזה יסתדר בע"ה היא חייבת טיפול ותמיכה צמודים. בגן רגיל אין סיכוי שהיא תוכל לקבל את זה. היא פשוט תלך לאיבוד שם...
בהצלחה לכם!
לא מספיק בקיאה, אבל יש לי הארה קטנהאביול
לאט לאט מתחילים לשלב יותר את ילדי החינוך המיוחד , גם בחינוך הרגיל. אז גם אם היא לא לגמרי עם תסמונת, זה תורם מאוד לילדים השילוב הזה. הוא לא פשוט כמובן, אבל הוא עושה הרבה טוב. מכירה הרבה מקומות שמשלבים לכתחילה
בגדול הרפורמה נכשלה. וזה לא מתאים למצב של הילדה של הפותחתאורוש3
כרגע בכל מקרה.
אלא אם כן את גרה ביישוב קטן ומרוחק ברוב הערים הגניםבתי 123
מחולקים לרמות.
פשוט תבררי. אם זה רק עניין הדיבור לדעתי שווה להכניס לגן רגיל. תשאלי כמה שעות סל שילוב יגיעו לה.
אם זה מעבר לדיבור וכולל גם הבנה ותקשורת לא מילולית אז כדאי לחפש גן שפתי מתאים. מגן שפתי לגן רגיל הרבה יותר קל לעבור אם לא תהיו מרוצים מאשר להיפך
רק מוסיפה שהיתרון וגם הבעיה בגן שפתי זה ממש לאבתי 123
הילדים אלא שיטת החינוך. זו קבוצה קטנה עם סדר יום וחינוך שונה מאשר הרגיל זה יתרון עצום אבל ממש לא מתאים לילד ששייך למסגרת רגילה ויש לו רק בעיה נקודתית שלא כוללת בעיה התנהגותית.
בת שלוש עם מילה אחת זה לא משהו קליל ונקודתיאורוש3
^^^oo
אני לא מכירה את הילדה אבל אני באה מהתחום אזבתי 123
אני מדברת מראייה מקצועית.
יש ילדים שמסיבות שונות לא מדברים עד גיל מאוחר. לפעמים זה גנטי לפעמים על רקע נפשי ובכל זאת הם מבינים נהדר ומתקשרים מצויין עם הסביבה. אז אם זה כך זו בעיה נקודתית ודוקא גן גדול עם סל שילוב רחב יכול להיות מצויין.
אבל אם בנוסף יש עוד קשיים או שחוסר הדבור עצמו מפריע כרגע לעוד תחומים כמו תקשורת קישורים חברתיים ביות התנהגות יותר מתאים גן שפתי.
אני בטוחה שמי שאבחנה את הילדה יודעת את הפרטים יותר טוב מכל אחת פה אני רשמתי בכלליות.
גם מהתחוםאורוש3
וגם אם הרקע רגשי קל וחומר שגן רגיל לא שייך.
והמאבחנת המליצה על חנ''מ...
יש מקומות שמה שאת אומרת נכון מאוד. זה ממש לא המקרה. אני עוקבת אחרי ההודעות שלה הרבה זמן.
מתנצלת אם נפגעת אבל אני מרגישה שלתת פה פתח זה לא נכון. וזה מקרה נחרץ.
מסכימה ממש. לא חושבת שפה זה המקרה שמתאים לשילובבארץ אהבתי
מקרה נחרץ? את מכירה את הילדה במציאות??בתי 123
את יכולה להגיב חופשי על מה שרשמתי אני לא נעלבת
אבל את לא יכולה להציא את הדברים שלי מהקשרם
אני מראש רשמתי שאני לא מכירה את הילדה ואני רושמת בכלליות. להיפך רשמתי שאם יש קושי נוסף אז עדיף לדעתי גן שפתי אז די מיותר להגיב לי ככה
והורים צריכים לעשות טוב טוב את השיקולים שלהם. ללכת חראות את הגנים השפתיים באיזור. לראות איזה סל מגיע במידה והיא משתלבת בגן רגיל וכו..
יקרה, אני מבינה שזה צעד לא פשוט בשבילכםמכחול
אבל אין שום ספק שטובת הילדה היא גן שפתי. גם אם כל שאר הילדים שם יהיו ברמה יותר נמוכה ממנה (וכמו שהסבירו לך, וכמו שגם אני מכירה, לא סביר שזה המצב).
הילדה שלך ממש לא במצב מתאים לגן רגיל כרגע. זה לא מצב גבולי, זה לא שיש מקום להתלבט.
תלכי לעמוד ליד גן רגיל, ותקשיבי לילדים שנכנסים. הילדה שלך לא יכולה כרגע לתקשר איתם בצורה נורמלית. היא עלולה לפתח תסכולים ובעיות התנהגות.
בעז"ה בגן שפתי היא תוכל להתקדם ממש, ואז תוכלו לראות אם היא יכולה להצטרף לחינוך הרגיל.

בהצלחה ❤️
מניסיון אישי שליאני זה א
קודם כל ברוב הגנים זה רק ילדים עם עיכוב שפתי ואם יש בעיות אחרות זה לקויות מאוד קלות אגב לבן שלי היה ילד תסמונת דאון בגן מקסים ממש לא הרגשתי שהוא גורע מהגן .
עכשיו 2 מילים בגיל 3 זה עיכוב מאוד משמעותי וחבל לתסכל את הילדה ולשים בגן רגיל.
נכון שסביר להניח שתדביק בשלב כלשהו את הפער אבל חבל לצער אותה בנתיים עם אפשר לעזור ולקדם אותה מה גם שכשילד עם עיכוב נמצא בגן רגיל מלבד זה שאין להם את הכלים לקדם את הילד הוא יכול לחוות לעיגות של החברים ולהרגיש נחות כי לא מצליח לתקשר.
הבן שלי פשוט פורח בגן שפתי.
קיבל ביטחון והתקדם מאוד גם בשפה.
ואגב יש לי בן נוסף שהיה עם עיכוב אבל פחות משמעותי ועשינו אבחון וועדה לגן שפתי ובסוף שלחתי לגן רגיל כי עד תחילת שנה הוא הדביק את הפער אז לא היה צורך..
תודה רבה על התגובות 🙏🏻🌸שמרית31
קודם כל - לא הייתי מודעת לכך שיש סוגים שונים של גנים בחינוך המיוחד, זה ממש עזר! תודה!

החשש (יותר מצד בעלי) היה שאם יהיו בגן ילדים עם תסמונות קשות היא תתחיל לאמץ התנהגויות לא ראויות (מתוך חיקוי שלהם - והיא לא תבין שזו לא התנהגות נורמלית).

אני בתוך תוכי שלמה עם ההחלטה -
קודם כל במסגרת קטנה יהיה לה יותר קל - 3 שנים היא הייתה בחינוך ביתי,
ונקודה שנייה - היא באמת מתוסכלת מכך שהיא לא מצליחה לדבר (בכי, צעקות.. הכל כדי למשוך תשומת לב).

אני בטוחה שמסגרת שכזו תקדם אותה יותר מאשר גן רגיל.

מאוד מעריכה את התגובות של כולן,
עזרתן מאוד 💜
ועוד הבהרה קטנהשמרית31
אנחנו מאוד בעד הכלה וקבלת השונה,
החשש נבע מפאת גילה הצעיר וחוסר היכולת שלה להבדיל התנהגות בריאה לבין כזו שלא.
כבר עכשיו אנחנו בסוג של מאבק איתה לגבי מה שאנחנו מרשים לבין מה שאנחנו לא מרשים ( כמו למשל, לזרוק חפצים, לקפוץ על הספה, להשתטח על הרצפה כשלא מרשים לה משהו).
אל תדאגי מבטיחה לך שלא כל כךאני זה א
מהר לומדים בגן התנהגויות לא ראויות.וממה שתארת נראה שהיא ממש,זקוקה לזה.אגב הבן שלי צבר ממש,ביטחון דוקא מהעובדה שהוא שווה בין שווים.
ומחזקת אותך בעוד משהו שראיתי השבוע איך כל הילדים האחרים אוהבים אותו ומקבלים אותו עם הקושי השפתי שזה פשוט מדהים
בהצלחה!!!אם מאושרת
אתם נשמעים הורים ממש משקיעים!שחושבים על טובת הילדה!שיהיה בהצלחה רבה!!!
ממליצה יותר על גן שפתיאמוששאחרונה

זה לטובתה יהיה לה שם פחות לחץ מהחברה מסביב

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

מסכימהמחי

גם אני לוקחת ילדים לחדר להירגע כשהם משתוללים, לא שולטים בעצמם ופוגעים בסביבה שלהם, ומטבע העניין כשהם במצב כזה הם לא ילכו לחדר מעצמם רק בגלל שאמרתי ואצטרך להשתמש בכח פיזי כדי להביא אותם לשם (זו רק הגדרה יפה יותר למילה לגרור...). במצב כזה הם גם לא יישארו בחדר עם דלת פתוחה אז אאלץ לסגור אותה ולעמוד ליד הדלת ולא לתת להם לצאת.

מצטערת אם זה נשמע נורא ומזעזע, יש ילדים שחייבים איפוס בצורה כזו, והייתי שמחה לשבת לידם בחדר במקום להשאיר אותם לבד, אם זה לא היה מותיר אותי חשופה למכות מצד הילד.

אז עצם המעשה לא מחריד בעיניי (למרות שנשמע שהוא כן נעשה בצורה קיצונית) כן מזעזע שהסבתא עשתה את זה, זה לגמרי לא התפקיד שלה. מצד שני אם היא נשארת הרבה עם הילדים, לפעמים התפקידים מתערבבים והיא רגילה להציב להם גבולות. בכל אופן אם האמא כבר טיפלה בסיטואציה, ברור שהסבתא לא היתה צריכה להתערב.

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייטאחרונה

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1אחרונה

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוניאחרונה
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך