יום שלישי בשבת - פרשת ויחי - מה את מקבלת מהפרשה?🕯🕯מתואמת
חייםנפש חיה.
עוררת אותי לפתוח חןמש מחר בע"ה בלי נדראוהבת את השבת
על שיכול הידיים של יעקב כשבירך את מנשה ואפריםמתואמת
אך יעקב (כאילו חזר על ברכת יצחק לו עצמו ולעשיו, כשגם שם הקדים הצעיר את הבכור) שיכל את ידיו והניח את ימינו על ראש אפרים ואת שמאלו על ראש מנשה. אחר כך הוא הסביר ליוסף שבעתיד אפרים יגדל ממנשה. (ואולי אפשר לראות את זה במנהיג הראשון שהיה לעם ישראל בחזרתם לארץ, יהושע בן-נון, שהיה משבט אפרים).
מה אני לומדת מזה?
אולי שגם אם אני מרגישה קטנה וראויה פחות לברכה - עדיין יכול להיות שמישהו מעליי יהפוך תהליכים, ישכל את ידיו, כדי לברכני בברכה החשובה יותר, כדי להגדיל אותי.
וגם בשמותיהם הברכה גנוזה: מנשה הוא מלשון נשייה, שכחה - לא משהו חיובי כל כך. ואפרים הוא מלשון פריון - גם כשאני קטנה, גם כשאני בגלות ובמיצרים - יש לי סיכוי להיות פוריה, להפרות מתוכי שבט שלם, שיצמיח אנשים גדולים ומושיעים כדוגמת יהושע בן-נון.
איזה יןפי כתבת ושיתפת!! ממש תןדה !אוהבת את השבת
רעיון יפה!!!אם מאושרת
( זה מתחבר לי לפרוש של החפץ חיים על "ובני דן חושים" שבירידה למצרים לדן היה רק בן אחד,לעומת 10 בנים של בנימין,והוא היה חרש.
ובספר במדבר דן הפך לשבט כמעט הכי גדול ובנימין לשבט הכי קטן. וזו הברכה של יעקב אבינו לדן-לישועתך קיוויתי ה'. בכל מצב ומציאות- הכל יכול להשתנות,תמיד לקוות ולהתפלל לישועת ה')
מקסים ממש!!מתואמת
זה באמת מדהים איך מאדם אחד, חירש (ואז הרי לא היו את כל השיטות לחירשים איך לתקשר) - יצא שבט גדול כזה, שהיה לו תפקיד חשוב של המאסף בהליכה במדבר...
יפה!מאוהבת בילדיאחרונה
אהבתי איך שלקחת את התובנות אלייך. מתחברת...בארץ אהבתי
או הנה השרשור המעניין כל שבוע אתן מחכימות אותי בפרשה ישר כוחרויטל.
משהו שלמדתי מהספר של הרב חנן פורתתמיכה להנקה
הרב חנן פורת מדבר על זה שגם בתוך התוכחות של יעקב יש איזה שהיא ברכה.
על שמעון לוי שהתוכחה שלהם היא על המעשה של שכם, הוא מוכיח אותם על הקנאה המוגזמת שלהם גרמה להם להרוג עיר שלמה. בסיום הברכה הוא אומר להם "אחלקם במעקב ואפיצם בישראל", הרב פורת מסביר את זה שהחלוקה היא בעצם ברכה שמעידה על כך שרגש הקנאה הוא טוב כשהוא במינונים הנכונים ולכן יעקב רוצה לפזר את זה בכל עם ישראל, שיהיה במנות קטנות.
אני לוקחת מזה גם את הנקודה של להכניס בתוך התוכחות שלי ברכות, כלומר כשיש לי ביקורת להעביר לו ר אותה גם עם דברים טובים. וגם שכל דבר שנראה לי רע יכול להיות טוב אם הוא במינון הנכון..
מקסיםנפש חיה.
מקסים! ממש תובנה חינוכית עמוקה וחשובה!מתואמת
מקסים ממש! תודנ! ויישר כח!אוהבת את השבת
חשוב כ"כ!!! תודה רבה!אם מאושרת
ממש יפה וחזק!בארץ אהבתי
ברכת הבניםבארץ אהבתי
אני משתפת בחלקים מתוך השיעור שהיו לי משמעותיים (עם קצת תוספות שלי).
נושא השיעור היה הברכה של יעקב לאפרים ולמנשה.
הברכה שיעקב מברך אותם היא "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה".
בעצם בברכה של יעקב לאפרים ולמנשה, הוא נותן את כוח הברכה לדורות הבאים.
מה זה בעצם ברכה? המילה ברכה היא כמו 'להבריך'/'להרכיב' (בצמחים) - זה קשור לחיבור לאדמה, לנטיעה. בעצם הברכה מצמיחה את מה שכבר גנוז בפנים. כמו מים שמצמיחים מכל זרע את הצמח שגנוז בו, כך הברכה מצמיחה את הפוטנציאל שגנוז באדם.
באופן פשוט, איך אנחנו יכולים לברך את הילדים שלנו? איזה כוח יש בנו שאנחנו יכולים לברך?
בעצם מה שנותן לנו את הכוח והיכולת לברך זו הברכה של יעקב לאפריים ומנשה, שהיא קודם כל ברכה לדור הבא - לא לילדים שלו (כמו שהיה עד עכשיו - אברהם ליצחק, יצחק ליעקב), אלא הוא מדלג לדור הבא. ולא רק זה - הוא נותן ברכה שאומרת שבדורות הבאים ישתמשו בברכה שלו כדי לברך את הילדים. וזה בעצם מה שנותן לנו את כוח הברכה, שנמשכת ממנו אלינו.
(מעניין גם לראות שהוא כבר יודע שממנו, 'ישראל', עתיד לצאת עם שיקרא בשמו. כי כשהוא אומר 'בך יברך ישראל' הוא כמובן לא מתכוון לעצמו אלא לעם ישראל).
לי זה נתן משמעות עמוקה יותר לברכת הילדים, להתחבר לברכה של יעקב זה הרבה יותר גדול ממה שהרגשתי עד עכשיו כשבירכתי את הילדים שלי בליל שבת... (אנחנו נוהגים שגם אני וגם בעלי מברכים את הילדים).
הרב הרחיב גם לגבי ההבדל בין אפריים למנשה, ולמה יעקב סיכל את ידיו. הוא דיבר מאוד מעניין, אבל זה היה עמוק ואני עייפה מכדי להיזכר ולסכם את הדברים, אז נראה לי שאני אעצור כאן, אולי אצליח בהמשך...
יפה! ומעצים תודה רבה!אם מאושרת
איזה מיוחד שגם את מברכת אותם!
מחזק ממש!מתואמת
אצל ההורים שלי זה ממש טקס שלםבארץ אהבתי
אצלנו אנחנו עוברים בין הילדים, ולא מקפידים על סדר הגיל, אבל זה ממש חלק מהסדר של ליל שבת.
שמע ישראל, העברת המסורת,אחרית הימיםאם מאושרת
הרב מדבר על זה שפרשיות ויגש ויחי,הם לכאורה פרשיות שמחות- כל המשפחה יחד,בשלווה וברווח,
אבל יש הרבה בכיות,ובתחילת הפרשה המדרש אומר שהפרשה סתומה כי נסתתמו עיניהם וליבם של ישראל מהשיעבוד.
והוא מפרש את זה- שהיה להם טוב בגלות,וכשהגלות נחשבת לגאולה זה הכי 'סתומה'
לכן יוסף ובנימין בכו על חורבן המקדש. (ולא על בניינם).
יוסף הצדיק שהרגיש אחריות בגלל שהוא קרא להם לרדת למצרים מרגיש אחריות להעלות אותם משם,
ולכן כשנפגש עם יעקב אבינו הוא בוכה על החורבן העתידי שיקרה בגלל המצב של שכחת הגלות,
כמו שרואים שבתחילת פרשת ויגש האחים אמרו "לגור בארץ באנו" ובסוף הפרשה כבר- "ויאחזו בה" שכחו שהם בגלות.
ויעקב אבינו לא בכה אלא קרא קריאת שמע.
כי הוא קיבל הבטחה מה' לפני שירד למצרים-
"אנכי ארד עמך מצרימה,ואני אעלך גם עלה"
אם עם ישראל ישמרו על "אנכי " ( עשרת הדברות - אנכי ה' אלוקיך) אז מובטחים שיחזרו לארץ.
ויעקב אבינו שהוא עם האחריות האבהית לדורות דאג לגאולה העתידה- אחרית הימים.
ולכן במפגש עם יוסף הוא קורא קריאת שמע כדי שהתוכן של הפסוקים יזרע ויכנס עמוק בתוך ליבם של בניו- עם ישראל.כדי שיזכו לעלות חזרה לארץ ישראל.
ולפי פטירתו יעקב אבינו רצה לגלות להם את הקץ, ולא גילה- כי אי אפשר לדבר על הגאולה כשהשומעים לא משתוקקים אליה.
אבל כשבניו הבטיחו לו "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" הוא התנחם בזה שעל היהדות והדבקות בה' הם כן שומרים. והניצוץ,הגחלת הזו של 'שמע ישראל' היא תשמור על עם ישראל במשך כל הדורות עד שנגיע לאחרית הימים- לכן יעקב אבינו יכל להגיד 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.
בזכות השמע ישראל מלכות ה' תתקיים בעם ישראל לעולם ועד.
חוץ מהפרוש היפה,לקחתי לי שלא להגיד דבר שלא שייך שישמע.
אם יש רעיון גדול והילד לא שם,אין טעם ללמד אותו את זה,אלא לחפש משהו שמתאים למקום שהוא נמצא ואותו ללמד אותו. ( לא דווקא בלימוד,אלא גם במשימות או בחינוך).
וגם חשבתי על החלק בגאולה שתרמו כל הדורות כשלימדו את הילדים שלהם תורה ומצוות,
ועל התפקיד הגדול שיש לנו כאמהות להעביר את הניצוץ היהודי מדור לדור.
כשאנחנו מחנכות את הילד לשמירת מצוות,מעבר למצוות החינוך, אנחנו גם שותפות בתהליך הגאולה!
🎶🎶🎶🎶🎶🎶🎶🎶🎶🎶🎶🎶🎶🎶🎶🎶
והמחשבה הזו הזכירה לי סיפור שהוא על פסוק אחר בפרשה- הוא כתוב מרגש,אז מעתיקה אותו כלשונו.
בלילה השני של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, נאם נורדאו נאום ארוך בגרמנית, ובו שילב כמוטו פעמים אחדות את שלוש המלים הנצחיות של ירמיהו הנביא: "ושבו בנים לגבולם". כאשר נשאל, שאלו ציר צעיר מירושלים, ד"ר יהודה, איך הגיע אל הפסוק הזה, ועוד בעברית, והרי לא תאם את הרקע החינוכי שלו, אמר ד"ר נורדאו: את המילים האלה אני חייב למי שאני חייב לו את כל יהדותי וציוניותי - אדם שאינני יודע את שמו, אדם שבעצם היה אז ילד כבן שמונה או עשר שנים. ומעשה שהיה כך היה. יש לי קליניקה לילדים בפריז. נכנסה אלי מהגרת מפולין, שביס לראשה, ועמה ילד כבן שמונה או עשר, חיוור פנים, וחולה מזה שלושה שבועות. הומלץ בפניה להביא אותו אלי. אני לוקח כרטיס לפתוח למטופל חדש, ומנסה לדובב אותו בשפת המדינה. הוא בקושי מגמגם צרפתית, ואני פונה לאמו, שגם היא חלשה מאד בשפה. היא אומרת - הוא לא לומד בבית ספר רגיל, הוא לומד ב"חדר", זה בית ספר ליהודים.
נזפתי בה קשות, כך מביאים אנטישמיות !
פתחנו בפניכם, הפליטים מפולין, את שערי המדינה, מדוע אין הילד לומד את שפת הלאום כאן ?! היא התנצלה שהוא עוד צעיר, ושבעלה שייך לדור הישן, אבל הוא עוד יגדל וילמד בגימנסיה, וידע את השפה. ואני בזעם שואל את הילד: ב"חדר" הזה, מה למדת ? אז השתנה הילד, אורו עיניו. ביידיש, שאני מהגרמנית שלי הבנתי, אמר לי מה הוא למד בפעם האחרונה ב"חדר".
יעקב על ערש דווי, הוא אומר, מזמין את יוסף, מצווה עליו, משביע אותו ומתחנן בפניו, "אל נא תקברני במצרים" אלא במערת המכפלה, שם קבורים אברהם ושרה, יצחק ורבקה, שם קברתי את לאה - "ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם". יעקב ממשיך ומספר ליוסף: "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען, בדרך, בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, ואקברה שם בדרך אפרת, היא בית לחם" (בראשית, מז' מח').
מדוע דווקא כאן, בסמוך לבקשה של יעקב, הוא מספר לו על קבר רחל ? ממשיך הילד הזה, בן השמונה או העשר, להרצות ומביא דברי רש,י וחז"ל, יעקב אבינו הרגיש צורך להתנצל בפני יוסף ולומר: אני מטריח עליך טרחה גדולה להוליכני ממצרים לחברון. אני עצמי לא טרחתי את הטרחה הזאת לאמא שלך, לרחל, על אף שהייתי קרוב מאד לבית לחם. אפילו העירה לא הכנסתי אותה. קברתי אותה בדרך. אבל לא באשמתי ולא ברשלנות עשיתי זאת. ריבונו של עולם רצה כך. הוא ידע שבחורבן בית ראשון עתיד רב המרצחים של נבוכדנאצר להוביל לגלות את את בניה של רחל, את בני, ואז היא תצא מקברה ונהי בכי תמרורים יישמע, "רחל מבכה על בניה". ואלוקים יענה לה: רחל, "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך ...ויש תקוה לאחריתך נאום ה', ושבו בנים לגבולם ! " (ירמיהו לא').
אני, מספר ד"ר נורדאו, לא ידעתי את נפשי. הסבתי פני לחלון כדי שהאם והילד לא יראו את דמעותיי זולגות. ואמרתי לעצמי:"מקס, הלוא תבוש והלוא תיכלם ? אתה אדם משכיל, נחשב לאינטלקטואל עם תואר דוקטור, אינך יודע מעט מזעיר מדברי ימי עמך, מכל כתבי הקודש הללו. כלום ! ופה, ילד חולה, חלוש, מהגר, פליט והוא מדבר על יעקב ועל יוסף, על ירמיהו ועל רחל, כאילו תמול שלשום, הכל חי לנגד עיניו". מחיתי את לחיי לפי שהסבתי את פניי אליהם ואמרתי בלבי: עם שיש לו ילדים כאלה, שחיים כל כך את עברם, הם גם יחיו עם עתיד מזהיר !
-
וואו, איזה סיפור מרגש!מתואמת
תודה!
וואו, תודה ממש על הדברים! שניהם מהממים!בארץ אהבתי
מרגש מאוד. תודה רבהאן אליוט
תודה רבה על פתיחת השרשור. ולכותבות לו.אחתפלוס
מוסיפה משהו על ברכת יעקב לבני יוסף, מהשיעור של סיון רהב מאירמתואמת
וזה מדהים - אחרי חומש שלם של ויכוחים, לפעמים עד מוות, בין אחים (קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשיו, יוסף והאחים) - פתאום יש שני אחים שמכבדים באמת ובתמים זה את זה, לא מקנאים וכמובן לא שונאים!
זה מוכיח שיש תקווה בהחלט לאחווה, גם במשפחות הפרטיות וגם בעם ישראל כולו...
(@מיואשת****** - זה מוקדש לך, אחרי מה שכתבת בפרשה הקודמת... לפעמים גם אם יש העדפה לאחד האחים - אפילו זה הסבא שמעדיף ולא ההורים - עדיין יש סיכוי לחיות בשלום ובאהבה...)
זה לא אפילו, זה חלק מה״בגלל״ 
מיואשת******
וגם, זה אירוע חד פעמי.
לא שאני מתכוונת לתקוע מקל בגלגלים או משהו, אבל לדעתי הנושא של העדפה אחים חשוב מכדי שנגיד - הי היה פה זה כן עבד. כי זה ממש לא דוגמא
ברור, לא סתם התורה מתארת בפרוטרוט את סיפור יוסף והאחיםמתואמת
ועדיין היא טורחת לתאר לנו גם את הפיוס ביניהם וגם מציגה בפנינו שני אחים שלשם שינוי לא רבו - כדי להראות לכולנו שאפשר גם אחרת.
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל
אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,
אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר
ואני מרגישה גמורה.
ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת
ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..
ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.
וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,
אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,
מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.
זהו
אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..
אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע
היית מרגישה יותר טוב,
הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.
ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.
אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!
ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.
וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.
אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.
זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד.
אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית
עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי
ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל
לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים
לא שטיפה, לא קניות, לא כלום
הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע
אז הבית לא יהיה מסודר🤷
יצאנו ממלחמה אחות
ממלחמה
טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש
ילדים חודש בבית כולל פסח
מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר
לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל
ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה
♥️
לא אמין בכללשירה_11
אין מישהי כזאת
ואם יש
אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת
המינוסים בעיניבאתי מפעם
זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....
טרנד הזיה
זה ברור כמובןשירה_11
זו תלות
חיים בשביל לצלם
היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות
אובססיה
ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית
בהחלט שכן
אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת
אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג
אולי יש לה הרבה עזרה
אולי היא תקתקנית
יש ויש
העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה
לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!
מכירה כמה נשים כאלה
ברור שאין מושלם
אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.
ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉
יכולה להגיד לךרקאני
שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים
ועכשיו מסיימת עם הכביסות
(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)
ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח
ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה
ולא יודעת איך עושים את זה
ויש לידה באופק שמלחיצה אותי
וכולי איכסה בפנים
בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי
כי סיימתי לסדר את הבלגן
זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...
והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה
במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש
זה קצת כמו נפילת סוכר
בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים
עושה סחרחורת
הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1
זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?
כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר
אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.
גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.
אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ
נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב
כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.
או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע
והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..
וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.
יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה
או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג
אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.
לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה
לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו
כמובן שלא מעלה לשום מקום
אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.
אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה
כל עולם השקר
וזה גם נכון
אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.
כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.
אבל לפעמים זה לא נכון
ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים
ומאוד טובים
ואני לא אהיה הם
אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי
ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי
יש לי רעיון גאוני!אמאשוני
תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.
אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,
אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.
יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.
אז מה?
אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.
אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?
זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.
אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.
והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️
ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.
מסכימה ממשאהבתחינם
לא מחייב שזה שקר,
אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר
תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.
תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב
מחר יום חדש.
אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת
קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28
כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.
זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.
נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.
אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.
למה זה טוב? תראי סדרה במקום.
אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?
תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.
אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.
הרעיון הכי טובבתאל1
זה לא להסתכל באינסטגרם...
אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...
ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..
וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.
אצלנוoo
שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ
תקתקו פה
וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה
אז הבית היה מתוקתק
אבל לא הכל ורוד
בכלל לא
לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים
לגבי האינסטגרם
אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה
אם משהו עושה לי רע
זה הזמן לגלול הלאה
זה כל היופי ברשת
שזה בלחיצת כפתור
הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש
את מספרת שכיבסת בחול המועד
מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)
אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....
..Eliana a
זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס
כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים
ומציאות חיים אחרת
נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול
ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף
יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים
אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן
כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים
זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...
אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר
אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)
ואין שבת מוכנה
ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית
מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון
מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.
ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ
אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח
הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.
איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.
מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).
מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).
רעיונות-
-מקלחת טובה
-טיול בחוץ
-קפה ושוקולד מפנק
-לפגוש חברה
-טלפון למישהי שמחזקת אותך
-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך
-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)
-ללכת לקנות פרחים לשבת
הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.
וברצינות
אנחנו לא במרוץ
לוקח לגוף ולנפש זמן
ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת של מלחמה
לחזור לעצמם
ממילא
הקצב אחר
הכוח אחר
האיכות שונה.
הכל בסדר!
תנשמי
תכיני לך קפה
תשבי ותשתי בנחת ממש.
הכל
יחכה.
את העיקר של הבית
שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה
קודם כל לעצמך!
שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן
ואל תדאגי.
תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת
שפחה (כן, זאת המילה)
של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,
עייפה
מרוטה
רק מתה להוריד את האיפור
שצורחת על הילדה שרוצה לשחק
לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון
אז באמת
שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא
ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת
אבל באמת באמת
את
כמו שאת
את הכי טובה!
יצר כפיו של בורא עולם ❤️
תודה לכולן!אנונימית בהו"ל
באמת שחיזקתן אותי!
כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות
ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.
ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞
אחותיייהשקט הזה
אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.
הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד
המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא
תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק
יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה
שייערב להן. אני לא שם
חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.
בס"ד
זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.
וזה מצב של ברכה!
כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,
בלי להשוות את עצמו לאחרים,
בלי צורך להראות לאחרים,
בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.
היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).
והתחושות שלך ממש לגיטימיות,
עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.
עם הזמן
והניסיון
והילדים שגדלים
ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'
אפשר להשתפר ולהשתכלל
אבל תזכרי שאת כבר טובה
איך שאת עכשיו
אמא לילדים
ולתינוקת קטנה
שעברה מלחמה!!!
ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)
ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם
כל זה זה כבר המון!!!
ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!
ותכונות טובות!
ואיכויות!
ומעשים טובים!
מה שאת רוצה לשכלל
בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.
עכשיו הכי חשוב
לחבק את עצמינו
להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות
ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️
בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.
אנחנו בירידת מתח רצינית.
(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).
חיבוק גדול יקרה שאת!!!!
חיבוק גדול, את אלופה!!!גלויה
ברור שהכל מציף
והרבה נשים לא הספיקו
רק לא מפרסמות את זה...
מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,
אני מתמודדת מנוסה.
אגיד לך מה עוזר לישוקולד פרה.
לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.
המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.
הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.
אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).
רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.
אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.
מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.
התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו
מהממת הרשתות זה מכהאורוש3
אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.
זה ממכר.
זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.
אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.
אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.
אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.
בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.
וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.
העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.
ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק.
חיים לא כל מה שמציגים לך באינסטגרםעם ישראל חי🇮🇱
מציג מצב אמיתי ..
אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה
כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף
ובואי גם אם זה אמיתי
לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .
את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות
זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש
שבת שלום
תרימי לעצמךואז את תראיאחרונה
אצל אף אחת לא וורוד
אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד
תודה לה' יםםם של כביסות
וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים
ועדיין...
איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...
רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.
לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.
תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.
לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.
אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.
כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל
משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג
היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית
בגלל איזה ריב בין הבני דודים
אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע
חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים
חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.
והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?
אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד
בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות
אני בהלםםםםםם
כועסת כל כך
לא מצליחה לעכל את זה
מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי
בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה
היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה
אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר
ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???
את מדברתנעמי28
על מקרה שונה מאוד מזה של הפותחת ואין מה להשוות.
גרירה ונעילה של דלת לעומת פיתרון מוסכם מראש על שניכם.
שגם עליו אפשר לחלוק אבל כל אמא והדרך שלה.
בשונה מהמקרה של הפותחת שזה קו אדום לכל הדעות.
לא נראה לי ששום גישה טיפולית תומכת בהפעלת כוח וגרירה של ילד ונעילה בחדר.
מה השלב שבו החלטתם שאתם צריכות לקחתאנונימית בהו"ל
משהו נגד בחילות בהריון?
מרגיש לי שזה רק למקרים ממש קיצוניים
אצלי, כשהרגשתי שבא לי להעלם מרוב הרגשה רעהפרח חדש
אני ביום הזה שקמתי בבוקרשושנושי
נראה לי שאחרי שמנסים את כל האפשרויות האחרותגלי מטר
או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.
אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.
לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.
מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב!
למה להגיע למקרה קיצון?כבת שבעים
ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.
לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת.
הרב שלנו אמר לאבא שלי פעם-Doughnut
בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.
אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.
יש דברים טבעיים או בלי מרשםיעל מהדרום
לק"י
לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.
יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).
אחרי שכבר לקחתי בעבר והבנתי שלא צריך לסבולעדיין טרייה
ולגבי זה שזה למקרים קיצוניים דווקא במקרים קיצונייםעדיין טרייה
למה לסבול?הבוקר יעלה
לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות
אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.
בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול
טוב שכנעתםאנונימית בהו"ל
תנסי מה שהמלצתי. לאכול דברים יבשים, מים קריםיעל מהדרום
לא עוזר כל כךאנונימית בהו"ל
וניסית כדורים שכתבתי עליהם?יעל מהדרום
ומה עם פרמין, מותר בהריון?אנונימית בהו"ל
בגדול כן. היום פחות נותנים את זה.מוריה
אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.
את יכולה להשיג מרשם די מהרעדיין טרייה
תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.
לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.
כשהרגשתי שאני לא יכולה לתפקדרק טוב!
אני אישיתעם ישראל חי🇮🇱
בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים
באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה
לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .
כשהתבאסתי שהגיע הבוקר וצריך להמשיך לחיות עם בחילותשירה_11אחרונה
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק
למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)
למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??
יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל
אבל גם ככהמותקקק
לשון בחוץדינהלה
תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?
הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית
מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה
אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך
יאוודינהלה
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.
מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון
תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.
כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....
ממש לא!דיאט ספרייט
ממש ממש לא!
ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.
לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.
הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.
בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.
(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).
בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.
אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.
ת. דאון לא.
(אינני רופאה)
גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
גם לי היה תינוק כזהגיברת
הרופא ילדים לא היה מודאג.
היית בבדיקת התפתחות?
הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו.
נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון
אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.
ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה
גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
ובדקת את זה?דינהלהאחרונה
הלכתי עם תינוק בן 4 חודשים למוזיאון בירושלים. זהפלפלונת
כבר הלכת?שמעונה
אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...
חשבתי שלא יבואו ככ, אתן הייתן הולכות במצבי?פלפלונת
ותודה על העידוד
בכנות, לא הייתי חושבת על זה בכללאפונה
לא יודעת אם כדאי או לא
מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.
כנ''ל..ובכללל לא היה עולה בדעתי לחשושפה משתמש/ת
מילא בחדר אחד עם חולה
אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני
תודה לכן! על העידוד.פלפלונתאחרונה
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל
ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת
אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות
וגם מותשת מכל דבר קטן
הבית הפוך
אני עובדת מחר עד מאוחר
חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם
(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(
לא יודעת איך נבשל שבת
וממש רוצה להשאר בבית
אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי
כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)
אה ואוטוטו מתחילים מילואים
שזה עוד סיבה להשאר בבית..
יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לי זה היה עוזר לפעמים.
לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת
ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?
נשמע שאת רוצה להיות בבית...
הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל
הסעודות ארוכות לי
אין לי מה לעשות שם
בעלי עסוק עם אחים שלו..
אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוני
טוב זה כנראה תלויהמקוריתאחרונה
אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה
אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת
כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭
מה מתאיםתקומה
לבעלך?
נראה לי זו השאלה הראשונה
אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.
אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.
אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.
אבל תראי קודם מה הוא רוצה
האמצעאנונימית בהו"ל
אבל לא יודעים איך לעשות את זה
וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים
אבל הוא גם רוצה להקל עלי
טוב ניסעאנונימית בהו"ל
שה' יתן לי כוח
יודעים שאת בהריון?דיאן ד.
אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....
אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.
לאאנונימית בהו"ל
ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..
אפילו לא ראינו דופק
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות
אני בהלם
לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?
אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.
איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?
אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?
ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?
באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה
לא לכולם זה מתאים.
מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב
אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.
לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...
ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..
וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.
אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.
פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.
אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.
גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.
חיבוק ומלא כוחות..!
אמהות בדור הזה אלופות!