משתתף בצערך (זה אולי נשמע משהו לא מתאים לומר)

אבל זה כן חוויה לא נעימה ומטרידה שאני מניח שרוב האנשים לא היו רוצים לחוות

דבר שני, צריך להבין שלפעמים המוח משטה בנו (בלי קשר לסכיזרופרניה או מחלות כאלו ואחרות לא עלינו)

לפעמים מסטרס, או מעייפות נפשית המוח שלנו עושה את זה.

אז תזכרי שיש מצב גדול שבגלל זה.

אני חושב שאת צריכה לנסות ממש לשכוח מזה, כי פחדים כאלו יכולים לשבש מאוד את החיים

המון בהצלחה.

ופחד

ולא הדמות בעצמה?

יש רקורד ארוך מאוד של סיפורים מפחידים כאלה

(אפילו לאבא שלי למרות שהוא לא דתי)

הדרך שלנו להתמודד עם זה, זה עם שילוב של הומור, ושילוב של משהו חיצוני שלא יכול יכול להזיק.

לאמא שלי בציעירותה היו המון מצבים כאלה מפחידים, היא אמרה שזה כנראה קרה לה בגלל המצב הבריאותי.

אבל אחרי שמבריאים ולא מתעסקים עם זה יותר, אז פשוט שוכחים.

עם כמה שזה קשה תנסה להפסיק לבדוק בהדרגה, כי בבום אי אפשר להפסיק אני בטוח.

לאט לאט ככה זה יעבור לך

ותזכרי שאם זה לא יהיה במחשבות שלך אז גם רוב הסיכויים שהמוח שלך לא ידמיין דברים כאלה מהתת מודע.

המוח זה איבר מדהים ומפחיד מאוד צריך לדעת איך לשלוט בו

וואי אני נשמע כמו איזה מדען מטורף..

מקווה שתצאי מזה בקרוב

יכול להיות חלום? פה ושם קרה לי שזכרתי דברים שלא קרו ואחרי ניתוח של המקרה הבנתי שפשוט זה היה חלום

אבל משתתף בתחושות, זה ממש מפחיד

אם משהו מפחיד אותך מאוד, אז זה לא מוזר...

לא הייתי נכנס לדיון האם זה דמיון, או רוח (לא נראה לי) או משהו אחר.

אני לא חושב שזה משנה את הצורך לחפש רוגע, ולא את הצורך לקבל את הלגיטימציה שאכן משהו הפחיד אותך.

תחשבי קצת עם עצמך וקצת עם חברה איך היית רוצה להגיב לדבר הזה ולהתגבר עליו. גם אם נראה לך שזה רוח.

תחשבי אם את צריכה יעוץ מקצועי, או אם את אפילו מסכימה...

אני רק חש צורך להזהיר מפני קמעות ואנשים עם כוחות מיסטיים שקשורים לדת. זו אינה דרכינו ויש סכנות רבות שאם רק תבקשי אני (ואחרים) אוכל לפרט לך.

אם את מצליחה לזנוח את זה בקלות, אז סבבה, אבל לא הייתי זונח את זה. זה כנראה מצריך שתתייחסי לזה.

אני יכול להגיד שהרבנים שלי היו מגיבים לזה בצורה טובה דוקא.

אני לא אומר שכדאי דוקא גורם מקצועי. אני אומר שאת צריכה לחשוב מה מתאים לך. מה הבעיה, ומה הפתרון לדעתך.

אם הייתי בת, הייתי נותן לך מספר טלפון ומייעץ, אבל זה לא שייך, כי אני בן.

אני יכול לנסות לפתוח איתך את הנושא כאן, בציבורי, אבל אני לא יודע אם זה יתאים לך.

הרי את יכולה להתקין מצלמת אבטחה. יותר זול מכל טיפול או קמע.

את יכולה ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר.

את יכולה ללכת לרב חיובי ואמין שמדבר בלשון של העם.

אני לא מדבר איתך על סכנות שמא זה יהיה כמו הסיפור בצפון, שהרב יתחיל להגיד לך שאת צריכה לעשות איסורים... אני מדבר באופן כללי שהתורה לא התיחסה לשדים, ולא אמרה שמצוה להכין קמעות ולעשות טקסי גרוש... כלומר אין בזה עניין. התורה נגד ניחושים למינהם, ואין היום נבואה. אז אפשר ללכת לרב, אבל את צריכה להבין את התשובה שלו. לא יתכן שהוא יתן לך תשובה שאת גם לא מבינה וגם היא לא מקדמת אותך בעבודת ה', לא יאיים ולא שום דבר.

הרוב המוחלט של הרבנים הוא בסדר, וכשר וקדוש וטהור ומומלץ.

אבל לפעמים דוקא הרבנים המפורסמים, או אלה שלוקחים כסף, הם אלה שמסוכנים, או לא מתאימים לכולם.

לעשות דברים רוחניים זה סבבה.

אם ההרגשה שלך שהדמות הזו קשורה לרוחניות, אז את יכולה ללכת לרב שיגיד לך לעשות איזה תיקון בעבודת ה'. וזה לא אמור להיות שהוא יגיד לך להניח תפילין, או לעשות דברים מוזרים. זה אמור להיות משהו הגיוני, על צניעות או חתונה (אם רווקה) או ילדים (אם נשואה) או תפילה או חסד...

בדרך כלל הרבנים שאנחנו מכירים מהקהילה, לפחות הקהילות שאני חייתי בהם, הם אנשים על הקרקע שיכולים גם להבין אותך בעיניים אנושיות ולא רק רוחניות. להגיד לך את האמת כשהם חושבים שהם לא יכולים לעזור, כי צריך כאן טיפול נפשי, או מצלמת אבטחה... להרגיע ולהגיד מילה טובה...

אגב, ממליץ לכל אישה שיהיה לה קשר עם רב הקהילה/המוסד/הרב של בעלה, כי אי אפשר להעביר כל דבר דרך הבעל, וחייב דמות תורנית שעוזרת לנו בעבודת השם (ואפילו בשאלות הלכתיות).

יתכן שאפשר לפנות גם לאישתו של הרב... גם כשהיא טוענת שהיא לא רבנית... לרוב היא נכנסת לנעלים האלה, גם אם בעל כורחה.

ואני מדגיש שאני לא מכיר את הרבנים שלך. אני בטוח שיש קהילות ורבנים שזה לא ככה... אם את צריכה עזרה לברר על רב מסוים, אז אין לי בעיה שתשאלי אותי באישי, ואשתדל לעזור.

והרחבתי על העניין הרוחני והרב, רק כי נראה שאת מכוונת לשם, אבל מזכיר לך שתעשי ברור עם עצמך או עם חברה או מישהו מהמשפחה, לאיזה כיוון את מתעניינת ללכת.

צללים ותעתועי ראיה נובעים הרבה פעמים מעייפות או חולשה.

כמו גם לראות "כוכבים", נקודות שחורות או מסך שחור.

כמו ש@באר מרים כתבה, אם זה חוזר על עצמו כדאי לפנות לנוירולוג או לבקש מרופא משפחה הפניה לבדיקות דם (או גם וגם).

אם זה חד פעמי אז אל תהיי מוטרדת.

יכול להיות שזה היה מישהו אחר מבני הבית שקם?

וגם סגולה אדירה מהרב אליהו לקרוא פרק צא מתהלים לקרוא את זה ישר והפוך.

והבטיח שכל פחד וכל רע יעלם מהאדם.

יש אנשים רוחניים שפתוח להם לראות "דמויות" 

כן, זה אמיתי... 

מכירה גם מישהי ששתפה אותי במשהו דומה.

ועוד מישהי.. קיצר

לא לכל אדם רוחני זה יקרה,

תבדקי עם עצמך איפה עוד הרוחניות פוגשת אותך? כנראה שזה לא נגמר רק שם...

וצריך לדעת איך להכיל את זה ולהתמודד עם זה

@הפי גם לגבייך הפוש ♥

לא התכוונתי להתמקד בזה

אלא כמו שכתבתי לסנדינה לראות איפה עוד הרוחניות פוגשת אותך...

אבל זה גם בחירה

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים