משתתף בצערך (זה אולי נשמע משהו לא מתאים לומר)

אבל זה כן חוויה לא נעימה ומטרידה שאני מניח שרוב האנשים לא היו רוצים לחוות

דבר שני, צריך להבין שלפעמים המוח משטה בנו (בלי קשר לסכיזרופרניה או מחלות כאלו ואחרות לא עלינו)

לפעמים מסטרס, או מעייפות נפשית המוח שלנו עושה את זה.

אז תזכרי שיש מצב גדול שבגלל זה.

אני חושב שאת צריכה לנסות ממש לשכוח מזה, כי פחדים כאלו יכולים לשבש מאוד את החיים

המון בהצלחה.

ופחד

ולא הדמות בעצמה?

יש רקורד ארוך מאוד של סיפורים מפחידים כאלה

(אפילו לאבא שלי למרות שהוא לא דתי)

הדרך שלנו להתמודד עם זה, זה עם שילוב של הומור, ושילוב של משהו חיצוני שלא יכול יכול להזיק.

לאמא שלי בציעירותה היו המון מצבים כאלה מפחידים, היא אמרה שזה כנראה קרה לה בגלל המצב הבריאותי.

אבל אחרי שמבריאים ולא מתעסקים עם זה יותר, אז פשוט שוכחים.

עם כמה שזה קשה תנסה להפסיק לבדוק בהדרגה, כי בבום אי אפשר להפסיק אני בטוח.

לאט לאט ככה זה יעבור לך

ותזכרי שאם זה לא יהיה במחשבות שלך אז גם רוב הסיכויים שהמוח שלך לא ידמיין דברים כאלה מהתת מודע.

המוח זה איבר מדהים ומפחיד מאוד צריך לדעת איך לשלוט בו

וואי אני נשמע כמו איזה מדען מטורף..

מקווה שתצאי מזה בקרוב

יכול להיות חלום? פה ושם קרה לי שזכרתי דברים שלא קרו ואחרי ניתוח של המקרה הבנתי שפשוט זה היה חלום

אבל משתתף בתחושות, זה ממש מפחיד

אם משהו מפחיד אותך מאוד, אז זה לא מוזר...

לא הייתי נכנס לדיון האם זה דמיון, או רוח (לא נראה לי) או משהו אחר.

אני לא חושב שזה משנה את הצורך לחפש רוגע, ולא את הצורך לקבל את הלגיטימציה שאכן משהו הפחיד אותך.

תחשבי קצת עם עצמך וקצת עם חברה איך היית רוצה להגיב לדבר הזה ולהתגבר עליו. גם אם נראה לך שזה רוח.

תחשבי אם את צריכה יעוץ מקצועי, או אם את אפילו מסכימה...

אני רק חש צורך להזהיר מפני קמעות ואנשים עם כוחות מיסטיים שקשורים לדת. זו אינה דרכינו ויש סכנות רבות שאם רק תבקשי אני (ואחרים) אוכל לפרט לך.

אם את מצליחה לזנוח את זה בקלות, אז סבבה, אבל לא הייתי זונח את זה. זה כנראה מצריך שתתייחסי לזה.

אני יכול להגיד שהרבנים שלי היו מגיבים לזה בצורה טובה דוקא.

אני לא אומר שכדאי דוקא גורם מקצועי. אני אומר שאת צריכה לחשוב מה מתאים לך. מה הבעיה, ומה הפתרון לדעתך.

אם הייתי בת, הייתי נותן לך מספר טלפון ומייעץ, אבל זה לא שייך, כי אני בן.

אני יכול לנסות לפתוח איתך את הנושא כאן, בציבורי, אבל אני לא יודע אם זה יתאים לך.

הרי את יכולה להתקין מצלמת אבטחה. יותר זול מכל טיפול או קמע.

את יכולה ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר.

את יכולה ללכת לרב חיובי ואמין שמדבר בלשון של העם.

אני לא מדבר איתך על סכנות שמא זה יהיה כמו הסיפור בצפון, שהרב יתחיל להגיד לך שאת צריכה לעשות איסורים... אני מדבר באופן כללי שהתורה לא התיחסה לשדים, ולא אמרה שמצוה להכין קמעות ולעשות טקסי גרוש... כלומר אין בזה עניין. התורה נגד ניחושים למינהם, ואין היום נבואה. אז אפשר ללכת לרב, אבל את צריכה להבין את התשובה שלו. לא יתכן שהוא יתן לך תשובה שאת גם לא מבינה וגם היא לא מקדמת אותך בעבודת ה', לא יאיים ולא שום דבר.

הרוב המוחלט של הרבנים הוא בסדר, וכשר וקדוש וטהור ומומלץ.

אבל לפעמים דוקא הרבנים המפורסמים, או אלה שלוקחים כסף, הם אלה שמסוכנים, או לא מתאימים לכולם.

לעשות דברים רוחניים זה סבבה.

אם ההרגשה שלך שהדמות הזו קשורה לרוחניות, אז את יכולה ללכת לרב שיגיד לך לעשות איזה תיקון בעבודת ה'. וזה לא אמור להיות שהוא יגיד לך להניח תפילין, או לעשות דברים מוזרים. זה אמור להיות משהו הגיוני, על צניעות או חתונה (אם רווקה) או ילדים (אם נשואה) או תפילה או חסד...

בדרך כלל הרבנים שאנחנו מכירים מהקהילה, לפחות הקהילות שאני חייתי בהם, הם אנשים על הקרקע שיכולים גם להבין אותך בעיניים אנושיות ולא רק רוחניות. להגיד לך את האמת כשהם חושבים שהם לא יכולים לעזור, כי צריך כאן טיפול נפשי, או מצלמת אבטחה... להרגיע ולהגיד מילה טובה...

אגב, ממליץ לכל אישה שיהיה לה קשר עם רב הקהילה/המוסד/הרב של בעלה, כי אי אפשר להעביר כל דבר דרך הבעל, וחייב דמות תורנית שעוזרת לנו בעבודת השם (ואפילו בשאלות הלכתיות).

יתכן שאפשר לפנות גם לאישתו של הרב... גם כשהיא טוענת שהיא לא רבנית... לרוב היא נכנסת לנעלים האלה, גם אם בעל כורחה.

ואני מדגיש שאני לא מכיר את הרבנים שלך. אני בטוח שיש קהילות ורבנים שזה לא ככה... אם את צריכה עזרה לברר על רב מסוים, אז אין לי בעיה שתשאלי אותי באישי, ואשתדל לעזור.

והרחבתי על העניין הרוחני והרב, רק כי נראה שאת מכוונת לשם, אבל מזכיר לך שתעשי ברור עם עצמך או עם חברה או מישהו מהמשפחה, לאיזה כיוון את מתעניינת ללכת.

צללים ותעתועי ראיה נובעים הרבה פעמים מעייפות או חולשה.

כמו גם לראות "כוכבים", נקודות שחורות או מסך שחור.

כמו ש@באר מרים כתבה, אם זה חוזר על עצמו כדאי לפנות לנוירולוג או לבקש מרופא משפחה הפניה לבדיקות דם (או גם וגם).

אם זה חד פעמי אז אל תהיי מוטרדת.

יכול להיות שזה היה מישהו אחר מבני הבית שקם?

וגם סגולה אדירה מהרב אליהו לקרוא פרק צא מתהלים לקרוא את זה ישר והפוך.

והבטיח שכל פחד וכל רע יעלם מהאדם.

יש אנשים רוחניים שפתוח להם לראות "דמויות" 

כן, זה אמיתי... 

מכירה גם מישהי ששתפה אותי במשהו דומה.

ועוד מישהי.. קיצר

לא לכל אדם רוחני זה יקרה,

תבדקי עם עצמך איפה עוד הרוחניות פוגשת אותך? כנראה שזה לא נגמר רק שם...

וצריך לדעת איך להכיל את זה ולהתמודד עם זה

@הפי גם לגבייך הפוש ♥

לא התכוונתי להתמקד בזה

אלא כמו שכתבתי לסנדינה לראות איפה עוד הרוחניות פוגשת אותך...

אבל זה גם בחירה

את יכולה להרגיש. קודם כל.

אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה,  אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.

לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.

אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).

את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.

בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...

יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.

נטחנו עד דק

לא באמת נשאר מה לכתוב עליהם

מישהו מנסה לגוון להיות יצירתי

שבוע טוב, חודש טוב

ברוך שובך 

א. לכן כתבתי 'כ'3. כי לא הייתי בטוח.

ב. אולי נכנסתי להצצה וכתיבת שתי הודעות, אבל לא 'ישבתי' פה שנים.

אגב, מי זה פ.א.?

משהו שמוכר מאז?

לפני 3 שנים

פורום שריטות ליליות | ערוץ 7

ז.א. שלא 'נפגשנו'. רק הצצת בכרטיסיה?

לא נורא, שלום עליכם..

נראה לי ממך הכרתי את המושג "לוח היום יום". זה הדבר הראשון שעולה לי(:

שמעתי על זה איפשהו מתישהו

אתה היית מהללאל פעם?

בפורום נשואות ובפורום הריון ולידה.

יש אותי ואת משה.

מרדכי בפורום אקטואליה.

ועוד כמה ארץ השוקולד וחסדי.

כמה עתיקים גם קופצים מידי פעם

אנשים כ''כ זקנים? כבר 'נשואות' ו'הריון ולידה'?

אריק מהדרום - זה היה השם שלך? לא זכור לי כ''כ.

האחרים יותר.

באמת נראה שהפורומים חיים רק בימי מגיפות וסגרים..

זקנה בשביל הריון ולידה ונשואות....

אני הכרתי אותך עוד כשהייתי בנוג"ה בניק אחר

היום אני בהו"ל

לא זקנה בכלל

שם משפחה בחתונה

היה דווקא אחרי הקורונה, ב- 2023, וכיום נמוך ממה שהיה לפני הקורונה.

זה קשור למאפיינים אחרים של טרנדים ברשתות חברתיות. 

דור צעיר, ממש צעירים ונוער כבר לא נכנסים לפרומים, כמעט שאין התחדשות...

המחשב חסום, אני לא רואה התמונה, זה רישום של כמות כניסות?

לא נכנסים לחיוב או לשלילה?

ז.א. עושים דברים יותר טובים או שכבר הולכים למקומות פחות טובים?..

ב. אריק חרבי גם לא זכור לי. לא יודע.

ג. תכל'ס בד''כ נשים מתחתנות יותר מוקדם מגברים, אולי לכן מרגיש לי 'מבוגר' מדי הפורומים האלה.

לפורומים של ערוץ 7 דרך google.  

גרף סטטיסטיקות לאורך 10 שנים, 1/1/2016 עד 1/5/2026. יצרתי באמצעות Google trends 

(משונה שנחסם לך .. אין שום דבר בעייתי מבחינת תוכן לא צנוע בגרף כזה. סהכ קו שעולה ויורד לפי תאריכים).  

לא נכנסים חדשים - ואני באמת לא יודע איפה הם … מהן האלטרנטיבות החלופיות שהם מעדיפים…

נשים חדשות כן מגיעות באופן רציף - סביב נושאים נשיים מובהקים שמתחילים להיות אקטואליים לנשים מהחתונה ואילך.

ובגלל האופי החברתי החם והמחבק, הסביבה החברתית הנעימה שנשים מוצאות בינהן, הפורומים הנשיים מאוד פעילים.  

ליום ג' סיון

כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח אאמו"ר [הרש"ב] נוחה מזה. [קולמוס הנפש: הכותב\אומר הוא הרבי הריי''צ]

המעיין בשיטת תוספות דיבור המתחיל "תורה" (שבת פ"ט א), יבין שחה"ש הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום כיפורים.

ליום ד' סיון

חג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג. כדוגמת זמן התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום הכיפורים.

מחר יום עבודה רגיל.

נערך

זה ליל שישי

מבלבל לגמרי

תכלס יום חמישי זה כמו שישי 

ואז יש יומיים חג-שבת

החג זה רק יום אחד

יום שישי 

יום חמישי זה ערב חג

מדליקים נרות בחמישי בערב