בקשה לסיפורים / אנקדוטות / מחשבות בנושא הנקהנעמי_
שלום

אני עושה כעת את צעדי הראשונים בעולם ההנקה.
אני כותבת מפעם לפעם וקוראת הרבה, ולא זכור לי שקראתי תיאור ספרותי שמתייחס להנקה ביותר מכמה שורות בודדות.
הייתי רוצה לכתוב סיפור קצר שבו ההנקה מקבלת את הבמה.
אשמח אם תשתפו אותי באנקדוטות, תחושות ורגשות שעלו ועולות בכן כשאתן חושבות על הנקה.
כל רגש יתקבל בברכה, גם אם פחות לבבי (אני למשל דימיתי את התינוקת של לעלוקה גדולה בימים הראשונים והכואבים).
אשמח גם לשמוע תובנות ומחשבות על ההזנה הצמודה הזו וכל מה שהיא מעוררת.

תודה למשתפות
נעמי
אהבתיהמקורית
לא באמת יצא לי לדבר על זה כי בסביבה שלי אין מניקות, אבל ההנקה בשבילי הייתה חוויה מאוד מיוחדת. ממש ׳מבשרי אחזה אלוק׳
נדהמתי לראות איך התינוק שלי רק עכשיו נולד וכבר יודע מה לעשות, זה זרם בצורה מדהימה. ובכלל, איך שהייתי שומעת אותו בוכה היה יוצא לי חלב. נהניתי מכל רגע. אפילו מהשאיבות. זה היה מדהים.
חוץ מהקטע של הרעב המטורף, הייתי בור ללא תחתית 🤣
אולי כי זה היה ילד ראשון והייתה לי פניות מירבית. בלידה השנייה כבר החלטתי מראש שאני מניקה בימים הראשונים וזהו. זה היה ממש נכון לי.
וואו, מלא דברים עולים ליאמא_טריה_ל-2
זאת תלות מטורפת, יוצרת בלעדיות של האמא והתינוק, שלי זה ממש לא קל (במיוחד שיש לי גם בת שלוש בבית).
זה מחבר, ומתוק להפליא.
זה כואב למות בהתחלה.
זה מבלבל ותמיד מעלה שאלות של - מתי, כמה, שבע או לא... הרבה חוסר ביטחון יכול להתלוות לזה.
זה כאילו הכי טבעי בעולם, ועם זאת משהו שצריך ללמוד.
זה מאוד מקשה על הזוגיות אצלי. גם כי אין ביוץ אז פחות בא לי, וגם כי קשה לי לעשות את המעבר בין גוף שמזין תינוק לגוף מיני.
זה מקשה על ירידה במשקל, לא רק בגלל הרעב, אלא אצלי גם הורמונלית, הגוף לא משחרר שומנים.
זה משהו שאני די מחכה שיהיה מאחוריי, למרות הרגעים היפים שיש בו (והנוחות כמובן).
אני מניקה בשביל התינוק, שיקבל את הכי טוב, לא בשביל החוויה שלי.
סיום הנקה בשבילי זה שחרור, זה רגע של חזרה לעצמי.
עונה גםכבתחילה
הנקה בשבילי זה לבחור בקושי, לא פיזי.

טכנית היה לי הרבה חלב
בלי גודש
בלי בעיות בחיבור, בהנקה עצמה
בלי פצעים, סדקים וכו'..

אבל
היה לי קשה התלות הזאת.
*רק* אני יכולה להאכיל אותו, זה שבר אותי.
ימים ולילות, רק אני קמה, כי לבעלי אין איך להאכיל. בלי עזרה מהמשפחה, כי גם להם אין איך להאכיל.
אם יוצאת- לשאוב לפני ואחרי. לנקות את חלקי המשאבה. לנקות את הגוף מטפטופים ומריח של חלב.
אי אפשר לצאת ליותר מ3 שעות בלי להכין חלב שאוב- וואי זה היה לי קשה בטירוף. אני בנאדם חברותי שאוהב לצאת והתלות הזאת הקשתה עלי מאד.

בנוסף, עניין האוכל.
בשביל הנקה מזינה צריך אוכל מזין.
ואני לא אוכלת בריא ולא מסודר.
ואכן בהתחלה כשהייתי אצל ההורים ודאגו לי לאוכל- החלב היה יותר שומני ומזין, התינוק היה נראה יותר מלא בלחיים ובפנים. כשחזרנו הביתה ואני אחראית על האוכל לעצמי- כמובן שחזרנו לחיים הרגילים בלי הרגלי אכילה ואוכלים שטויות, והחלב לא היה מספיק מזין.
לא רוצה ולא מתכוונת לשנות את האוכל שלי ולהכין כל היום סלטים בשביל שהתינוק יהיה תלוי בי.

מפה לשם
בגיל 3 חודשים אמרנו ביי ביי להנקה, ובא לציון גואל.
המטרה מושלמת, כל מי שאומר שיש יותר מחלות עם מטרנה אז זה לא ממש גורף. הבן שלי על מטרנה וב"ה חולה רק ממש לפעמים. ויש פה הרבה מניקות שהילדים חולים כל שניה ואני לא אתייג. גם קשר עם התינוק הרבה יותר היה לי קל 'להנות' ממנו כשאני משוחררת ואחרים עוזרים עם הבקבוק, מאשר שאני מניקה ולא רוצה לראות אותו עד להנקה הבאה.

בלי נדר כבר החלטתי שאם בעתיד אלד שוב, זה אחד השינויים שברור לי שאעשה- מלכתחילה אקח כדור ליבוש חלב ולא אניק אפילו לא לשניה.
אויש יקרה, באמת נשמע קשהתוהה לי
חשבת אולי על לשלב? נגיד להביא תמל בלילה ועוד פעם במהלך היום, או כשאת יוצאת וכו ובשאר הזמן להניק?
אני נגיד לא שילבתי כי היה לי בחודשים הראשונים המון חלב שפחדתי מגודש, אבל אולי יש כאלו שיותר מסתדר להן?
לא, אין רצוןכבתחילה
ההנקה לא עשתה לי טוב.
אז למה לי?
לא רואה שום יתרון על מטרנה. מבחינתי זה שווה ערך.
וגם אם יש יתרונות, מעדיפה לוותר עליהם ולקבל רוגע ושלווה.

בכל מקרה זה לא רלוונטי, אני לא יהיה בהריון בזמן הקרוב
מעולה הכי חשוב שתבחרי מה שטוב ונכון לךתוהה לי
פשוט חשבתי שהתכוונת שהקושי העיקרי היה התלות הבלעדית בהנקה, אז הצעתי את השילוב
האמת שאני לקחתי את זה בדיוק הפוךחדשה ישנה
התלות הזאת בי, אני די נהנת ממנה 🤭
זו תחושה שמעצימה אותי, שרק אני יכולה להושיע את התינוק חסר הישע... יבואו חכמים, מנוסים וצדיקים ולא יוכלו להושיע את התינוק הבוכה, עד שתבוא האם ותחלוץ שד... הרגע הזה שהוא נרגע בשניה שאת מניקה אותו הוא מופלא בעיני.בחוויה שלי האישית,זה נותן תחושת גאווה, עוצמה וכח. תחושה שאין כמו אמא ולא יעזור כלום...

וחוצמיזה, שהנקה גורמת לי לוותר על הרבה משימות בבית 🙊 למשל במוצ''ש אצל חמותי, בלאגן אטומי, כולם מסדרים ומארגנים, את הבית ואז הבייבי שלי בא להציל אותי מהמשימות ..חחח הוא נותן צווחה קטנהה ואני בפנים מתנצלות, באמת הייתי דשמחה לעזור אבל .. מה לעשות? הוא רעב 😁

וגם עוד משהו, אני מרגישה שהקב''ה עשה את זה כך שנהיה חייבות לנוח. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי עובדת , מסדרת, מארגנת וכו'וכו'.. סך הכל אני אחרי לידה ואני אומרת לעצמי, טוב, אני רק אעשה את זה וזהו ואני מתמוטטת בסוף. והתינוק, מכריח אותי לעצור . לשבת או לשכב כל כמה שעות. וזה ממש עוזר להחלמה.
התחברתילהשתמח
ממש ממש מזדהה עם כל מה שכתבת!מתואמת
גם אני מזדהה ומתחברת.מוריה
מהמם! מזדההשקדיה.
אוי. עלוקה 😱חדשה ישנה
אבל האמת שבהתחלה זו התחושה 😬

אני זוכרת שילדתי את הבכור, קראתי באיזה מקום, שאם התינוק היה יכול לדבר הוא היה אומר- אמא, אני כל כך נהנה שאת מניקה אותי. זה מעניק לי בטחון, אני מרגיש קרוב אלייך, מחובק ועטוף, החלב שלך , אמא, נהדר ומחזק אותי , כשאני יונק ממך, אני מרגיש הכי מוגן בעולם, הכי אהוב וזה עוזר לי להתאקלם בעולם החדש והענק הזה...

לא זוכרת בדיוק, אבל משהו בסגנון הזה, וזה נתן לי כח!

אני תמיד צוחקת לעצמי איך זה נראה בהתחלה, אני פצועה, סדוקה, כאובה, בוכה בהנקה ולעומת זאת, התינוק עם הפנים הכי שלוות בעולם, קורע אותך מכאבים ואין לו מושג מה עובר עלייך. חחח...

אבל באמת כשכבר הכאב נסבל, או חולף לחלוטין, אין דבר יותר ממלא את הלב , הנפש מלראות את הדבר הקטן הזה יונק ממני. פנים טהורות מתרפקות עליי... אני ממש מרגישה פיזית, בגוף, איך הלב שלי מתרחב על כל הגוף ועוטף אותי בתחושת הנאה מרגיעה ומספקת. זו תחושה מדהימה שאת מעניקה לתינוק שלך בדיוק את מה שהוא זקוק לו. בשבילו את כל העולם.
משתפתשחרית*
אצל הילד הראשון ההנקה היא שוק. התלות המוחלטת מאוד מאוד קשה לעיכול. חוסר הידע אם אכל מספיק או לא, אם יש לי מספיק חלב או לא. היה קשה בטירוף. כל אמירה של מישהו מבחוץ שמפקפקת ביכולת שלי להניק החלישה אותי מאוד.

אצל הילדים הבאים בתור ההנקה היתה ברכה לגמרי. עדיין יש תלות וזה קשה (אבל קצת פחות, כי כבר עשיתי את המעבר הזה מאישה נשואה לאמא). אבל יש לי ביטחון, אני יודעת לזהות תינוק רעב או כאוב או עייף. יודעת מה עושה אצלי גזים ונמנעת מזה.

אצלי הנקה זה זמן של רוגע, אני קוראת המון בזמן הזה, גולשת בנייד (קצת פחות אוהבת את זה ומנסה להימנע).
אוהבת ומתרגשת לראות את התינוק גדל ולדעת שכל זה ממני. (מרגישה שבכל שקילה בטיפת חלב אני מקבלת מדליה).
אוהבת להרגיש את החלב זורם.
חולה על תינוק שנרדם תוך כדי הנקה ומתנתק עם חלב על השפתיים בפרצוף מסטול כזה.

שונאת לגמרי שאיבות. ממש שונאת.
לא אוהבת שההנקה יוצרת אצלי קושי במיניות שלי, בגלל חוסר החשק.

משרשורים פה בפורום ומקשיים בהנקה שאחיותי חוו מבינה שבורכתי לגמרי ומודה על זה מאוד.
שרשור מקסיםרק אמונהה
אצלי אני עושה את זה *רק* בשביל התינוק, לא סובלת את ההתחלה הקשוחה...התלות קשה לי,
החזה שגדל מאוד, הבלעדיות הזו שאין מי שיחליף אותי, הגוף שלי מרגיש לי פחות ברשותי, להתעסק הרבה עם החזה, לא מתחברת לזה בכלל אוהבת להיות עטופה בבגדים שלי בלי שיכנסו לי חחח
החשק המיני שמוזנח הצידה לכמה חודשים

מצד שני אני כל פעם אומרת לעצמי שאיזה מזל שהנקה היא הישיבה כי אחרת לא יודעת אם הייתי יושבת חחח

וכמובן שזה חלב הזהב ואין לזה שוםםם תחליף
זה בגדול המניע שלי להתחיל ולהמשיך גם כשקשה...בפעם הראשונה שהנקתי סבלתי ממש מפטרייה ודלקת והיה סיוט שכבר אמרתי לבעלי זהו אני לא רוצה יותר ואז הוא אמר לי "לא חבל אחרי כל הסבל שעברת לא ייצא מזה כלום" וזה ממש נתן לי כח לדלג על המשוכה הזו ואז ב"ה כבר זרם
בדכ מניקה עד גיל שנה וחודשיים-שלושה גג
קצת אחרת מהרבה פהיפהפיה
בשבילי הנקה זה פלא.
זה המשך ישיר של ההריון. מרגוע לתינוק שרק לפני רגע היה עובר בתוכי, ומרגוע לי כשהוא עלי עטוף בשמיכה כאילו עוד לא נולד.
הקולות הקטנים שלו בהנקה ממכרים אותי. זה מביא לי אושר שאין דרך להסביר אותו. אפילו בשלב שעוד כואב, בשביל הקולות שלו זה שווה לי.
מרגישה שזה חלק מהריפוי הטבעי שלי אחרי הלידה.

ובהמשך כשהם גדולים יותר, בעיני זה מסירות אינסופית.
שאיבות זה סיוט. וזה פשוט מדהים כמה נשים עושות עבור התינוקות שלהן.

חוויה שבחיים לא הייתי מוותרת עליה.
מהממם!דיליה

גם בעיני זה ככה.

ושאיבות אני מתה על זה...

רגע לחשוב על התינוק כשאני בעבודה אינטנסיבית

משתפת גםתוהה לי
בשבילי ההנקה היתה ממש הגיונית ועבדה בשבילי מאד. זה היה כיף, מחבר, זמין, טבעי, נגיש. כן היו לי כאבים מטורפים בחודשים הראשונים, עד שהפסקתי ללבוש חזיו בבית והסדק עבר. וכן בהתחלה היה חוסר ביטחון של מניקה פעם ראשונה האם יש לי מספיק חלב, האם עולה מספיק במשקל, האם הוא שבע, האם זה קפיצת גדילה וכו.. בסוף יש ביטחון נרכש..
ומה שקרה זה שלא שילבתי בכלל בקבוקים בחודשים הראשונים ואז גיליתי שיש לי סרבן חמוד, ואז אמרתי שפעם הבאה אשלב בקבוק פעם היום. האם אעשה את זה? אולי לא כי בקבוקים בשבילי זה סיוט. בין אם זה תמל ובין אם זה שילוב, אותי זה מייגע ממש.
תודה למשתפות עד כה קוראת הכל. הדגשהנעמי_
השיתופית נהדרים.
אם אתן נזכרות גם בסיפורים שקרו בזמן / בשל ההנקה או השאיבה, משעשעים / עצובים / מרגיזים, באינטרקציה עם הבעל / ילד נוסף / סביבה - שתפו.
אני זוכרת משהו משעשעתוהה לי
בגלל שזה ילד ראשון ועוד לא הייתי סגורה ממש על איך להניק מבחינת צדדים, מתי להחליף צדדים וכו, אז מדי פעם הייתי מחליפה סגנון הנקה. ואז החלטתי לתקופה מסויימת להניק כל פעם צד אחד בלבד. והייתי עם התינוק בן החודש בבית חולים לאיזו בדיקה, ישבתי והינקתי מצד אחד עד שהתנתק. וסיימתי להניק. ואז פונה אלי אשה מבוגרת שישבה ממולי ואומרת לי: ומה עם צד שני? לא, זה הזוי,נס שזה הצחיק אותי לגמרי ולא הפוך.
וואו פעורהאביול
🤣🤣🤣כי לעולם חסדו
אולי רצתה לטעום...
סיפורים על שאיבותשמש בשמיים
חזרתי לעבודה ואני שואבת...
אין לי חדר פרטי במקום עבודה, אז אני שואבת בדרך כלל בחדרון קטן שהמזכירה נותנת לי מפתח. פעם אחת היא לא הייתה אז ישבתי לשאוב בחדר שהייתי בו, הייתי לבד ונעלתי את הדלת אבל באמצע השאיבה אני שומעת את המפתח מסתובב, מהר ניתקתי את המשאבה וסגרתי את הקפוצ'ון מעלי, הייתי ככה עם שני בקבוקים של המשאבה בולטים בחזה ומשאבה לידי. נכנס לחדר המנהל עם עוד מישהי, אני מתפדחת את חיי שאלתי אם הם צריכים להיות שם, הם אמרו שלא, לקחו משהו ויצאו והיא אמרה לו לנעול בחזרה את הדלת. וואי איך התפדחתי!
אנקדוטהאמא_טריה_ל-2
בת ה3 שלי אוהבת לעקוב אחרי איזה צד אני מניקה (אני מניקה צד אחד כל פעם).
אז היא רואה שאני מתארגנת להניק ואומרת לי "עכשיו צד ימין". דואגת שלא אתבלבל

חחחחחחחחחרק אמונהה
אני לא הצלחתי להניקמאמינה ומתאמנת
ואני חושבת שכדאי להעלות למודעות גם את זה

את הנשים שאין להן חלב/ שיש להן מבנה חזה שכמעט בלתי אפשרי להניק איתו/ תינוקות עם לשון קשורה/ תינוק שנולד מאד קטן/ אישה שלא יכלה להניק ישר אחרי הלידה והתינוקת פיתח העדפת בקבוק/ תינוק עם רפלוקס..

הלחץ של הסביבה לגבי ההנקה הזיק לי מאד
כל הערה של אחרים גרמה לי לחשוב כמה אני אמא לא טובה וכמה הבת של סובלת
דימוי הגוף שלי צנח לחלוטין, ההרגשה הזאת שמשהו בחזה שלך דפוק- שאין בו חלב, שאת לא מצליחה להניק.. החשיפה הזאת של החזה ליועצות הנקה ולבנות משפחה שניסו לעזור לי הייתה נוראית מבחינתי

אחרי שבועיים בערך החלטתי להפסיק, צמצמתי שאיבות והפסקתי לחלוטין. מאז אני מרגישה הרבה יותר משוחררת, יודעת שהקטנה אוכלת ושבעה ולא דואגת לזה. היא מתפתחת יפה ברוך ה.

אני חושבת שהימים של ההנקה בשבילי הם בור שחור ולא נגמר. ברוך ה שיצאתי ממנו ואני לא שם
בילד הבא בעזרת ה אני מתכננת לא להניק מראש
מסכימה איתך מאוד לגבי הלחץ להניקהמקורית
אני האמת אחרי הילד הראשון לא ראיתי שום עניין בהנקה כשיש סביבי עוד ילדים שצריך לדאוג להם (במקרה שלי היה אחד רק, אבל עם עוד ילדים קטנים בכלל נשמע לי קשה) ואת מושבתת ולא ישנה טוב וצריכה להמשיך לתפקד.
זה מעולה למי שזה טוב לה, אבל מאוד חשוב בעיניי לנהל דיאלוג פנימי עם עצמך בלי רעשי רקע ולחצים של הסביבה ולעשות את זה רק כשזה מתאים לך ולא מתוך הרגשה של אילוץ ולחץ אחרת החוויה היא באמת לא טובה
צודקת לגמרי. בדיאלוג העצמי והמודעות ממש חשוביםמאמינה ומתאמנת
מסכימה איתך מאוד וחושבת שזה לכל הכיווניםאנונימיות

ז"א במשפט אחד-

צאו לא/נשים מהחיים!

פשוט בכל תחום.

גם לאישה שלא מניקה וגם לזו שמניקה בגיל שנתיים.

גם לזו שמשאירה את התינוק לילה לבד בגיל חודשיים וגם לזו שלא עוזבת עד כיתה א

גם לזו שמונעת הריון כשהילד בן 3 וגם לזו שלא מונעת מיד אחרי הלידה

גם לזו שחוזרת לעבוד אחרי 15 שבועות וגם לזו שמאריכה בשנה

בקיצור כל אחד יחיה את חייו ויחנך את ילדיו כפי שהוא רואה לנכון והסביבה תלמד לסתום ולתמוך בכל אחד ובבחירה שלו.

 

^^^^בדיוק!כבתחילה
ממש ממש נכוןמאמינה ומתאמנת
אני גם חושבת שאף פעם אנחנו לא רואים את התמונה המלאה ולא יודעים מה מסתתר מאחורי החלטות של אנשים
זוכרת מקרה אחד עם אחד הילדים שלימתואמת
כשהוא התעורר באמצע הלילה, והייתי גמורה פיזית ונפשית, וכשקמתי אליו - הוא פתאום חייך אליי חיוך כזה ממיס רגע לפני שהתחיל לינוק, וזה פשוט הפך את הכול לשווה יותר...
ועם ילדה אחרת - הייתי פשוט מסוגלת לשבת ולהסתכל עליה בזמן שהיא יונקת, ולהתמוגג מהפלא...
ויש לי גם אנקדוטות מהנקה בגיל גדול של הילד, אם מעניין אותך.
תכל'ס זה באמת נושא ששווה סיפור...
היכא

אני זוכרת איך בילד הראשון לא הבנתי- כמה הכנה עושים ללידה אבל אף אחד לא מכין אותך להנקה. לא מכין אותך לאינטנסיביות, לזה שזה יכול לכאוב, שצריך ללמוד את זה... היום שיש סביבי חברות בהריון ראשון, אני מדברת איתן על זה... אני כמובן לא יכולה להכין אותן פיזית... ועד שאתה לא שם אתה לא באמת יודע. אבל ברמת הידיעה להבין שזה גם עולם שלם.

 

אני נלחמתי בהנקה הראשונה, במשך שלושה חודשים היו לי דקירות נוראיות אחרי כל הנקה, כנראה כתוצאה מהורמוני חלב (כך אמרו לי) ואחכ זה התייצב. אני שמחה שלא ויתרתי, הנקה בעיני זה פלא מטורף וחיבור רגשי מדהים. אבל- בגיל שבעה חודשים אצלי נגמר החלב... ומוצאים דרכים אחרות להיקשר ולאהוב כמובן...

 

אבל חשוב חשוב לי להגיד- שאני מאד מבינה את אלו שבוחרות לא להניק-  ושאמא שפויה, לא פחות חשובה  מההנקה עצמה- אם לא יותר.

 

בהצלחה!

 

 

הנקהלהשתמח
עם הילד הראשון זה פשוט היה כוח קסם לפתור את כל הבעיות, לא משנה מה הפריע לו, וגם כשלא הפריע כלום יכולתי לתת לו בבת אחת מתיקות, שובע, אהבה, ביטחון, ריפוי, הירדמות כשלא הצליח, ממש הכל. לתת לו עולם מושלם לכמה רגעים. היה לי ממש קשה להיפרד מכוח הקסם הזה.

הילד השני שלי מוכן לינוק רק כשהוא רגוע. אפילו כשהוא בוכה באטרף של רעב הוא צריך קצת להירגע לפני שמצליח. אז הפעם פחות מרגישה קוסמת, פשוט מספקת תזונה ואהבה. שזה גם מהמם.

ואמא שלי תמיד סיפרה לי על התחושה המדהימה של שיחרור אוקסיטוצין בהנקה. וואלה אני לא חווה את זה, שום תחושה מיוחדת, חוץ מזה שאני לא מסוגלת שבעלי ייגע בי תוך כדי הנקה.

יש צד שאני אומרת שזה רק בשביל התינוק. אבל מצד שני זה לא באמת נכון כי: א. זה כל כך פשוט טכנית, חוסך בלגן של בקבוקיאדה וגם כסף על תמ"ל.
אבל בעיקר בעיקר- ב. זה חלק מהכוח שלי כאמא לתת כל-כך הרבה לתינוק. היכולת להעניק את זה לתינוק שלי חשובה גם בשבילי. ואין כמו הרגעים האלה שהתינוק נרדם בהנקה ומשחרר עם חיוך מתוק ( כנראה רפלקסיבי...) או מבט מסטול.
למה את לא מסוגלת שיגע בך?אמא אבא ותינוק
מענין אותי
גם לי זה קורה
זה פשוט לא נעים לילהשתמח
נראה לי קשור להורמונים שמשתחררים בזמן הנקה
ואווו האוקסיטוצין! ואוו אני הרגשתי את זה במוחש ממשיערת דבש

במיוחד בהנקה של הבת השלישית

ממש הרגשתי פיזית איך אני נרגעת ומתמלאת תחושת רוך רוגע ואופוריה כזו

כמין סם

משהו הזוי

גם בזמנים שהייתי סופר עצבנית או עייפה מאוד

התחלתי להניק והכל נרגע..

והייתי נעשית עם התינוקת לכמין ישות אחת יונקת רוגעת עוטפת עטופה

 

אני ממש מתגעגע לזה

הגברת בת שנה ורבע

וכבר חודשיים לפחות שהיא גמלה את עצמה 

ולי זה ממש היה קשה וחסר לי גם היוםחצי חיוך

האחים שגם "מניקים"התמסרות
כשאני בתקופה של הנקה זה תמיד ממיס אותי שהילדים "מניקים" בבות על הכרית הנקה.

ואיך פתאום מתחילים דיונים של מתי יהיה לי גם חלב לתת לתינוק שלי וכו'.

זה נותן פתח להמון שאלות מהממות בעיני, ובכללי מאוד מחזק על המקום של הקבה במתן אוכל לכל אחד במדויק
בדיוק באתי לכתוב גם את זה..רק טוב=)
אני יושבת ומניקה את הקטן, ולידי יצור קטן ומתוק שמניק את הבובה שלו ומתעצבן כל הזמן שנופלת לו החולצה..
והכי מצחיק- גם מרים את הבובה לגרעפס בסוף
הנקהאניחדשהכאן
ההנקה אצלי בילד הבכור התנגשה עם קשיי שינה וחרדה שליוו אותי לכן נאלצתי לוותר על מנת להשאר שפויה ולחזור להיות אמא רגועה ושמחה, שאבתי במשך חודש ופשוט הרגשתי שכל טיפה שנתתי לו שווה זהב.. עם עצב אינסופי שאין ביכולתי להעניק לו עוד ממני..
כל החודשים הראשונים לחייו אמרתי לעצמי בלב אולי אנסה שוב לשאוב אולי אנסה לחזור להניק..אבל אמרתי לעצמי שעדיף שאשאר שפויה בשבילו..
ובילדה השנייה החלטתי לא להניק וזה ההחלטה שאני מאוד שלמה איתה ויודעת שלא יכולתי אחרת. מכל מיני סיבות אישיות..
הנקתי רק בביהח וזהו..
חלמתי חלומות מדומיינים על שאני כן מניקה את הקטנה ושומרת את החלב בתוך תכשיט ומעניקה לה אותו כשתגדל.. אבל זה חלום שלצערי לא יקרה..
ההנקה אצלי התנגשה עם פחדים/חרדות ועם כל מיני בעיות אישיות ולכן ויתרתי..
והלוואי שזה לא היה ככה.. כנראה ככה ה׳ רצה.. כי זה לא היה משהו שהוא בשליטתי..
זהו, אני חושבת שכל טיפת חלב אם שווה זהב, אבל לא במחיר של סבל ואי שפיות לאמא..❣️
דוקא יש לי הרבה מה לכתובמשמעת עצמית
יותר מאוחר.
רק סיפור מצחיק:
בחופשת לידה הראשונה (שהתחלתי להניק רק בגיל חודשיים וזה סיפור בפני עצמו) באתי לעבודה לישיבת צוות חשובה (כל הכבוד לי😌)
והתלמידות שלי (חינוך מיוחד) ככ התרגשו ובאו לראות אותי ואת הבייבי
והייתי באמצע להניק (ליד הצוות לא היה אכפת לי.. חברות)
והתפדחתייייי
אז המנהלת צוחקת ואומרת לי: לא נורא שילמדו "כישורי חיים"
וכולם נקרעו בצחוק מטורף...
ואי מהמהם .לא מחוברת
בעיני ההנקה זה פלא עצום ממש.
היה לי לידה קשה מאוד וזה לגמרי היה ריפוי. גם החזיר לי את הבטחון בגוף שלי .
כל פעם שאני מסתכלת על הקציצה הקטנה אני לא מאמינה שזה באמת בזכות החלב שלי.
ההתחלה הייתה קשה . אבל ברגע שהיא התחילה להסתכל עלי ולרצות את ההנקה זה הפך להיות הרבה יותר קל.
אני גם חושבת שזה מה שהבדיל אותי בין כל העולם. בהתחלה מלא הרימו אותה והרגיעו אותה אבל ההנקה זה היה רגעים רק שלנו.
גם בימים הכי הכי עמוסים. אז יש לנו רגעים של שקט רגעים שאנחנו מסתכלות אחת לשניה בעיינים. החיבור הזה שנוצר בכייני מדהים.
וכל פעם לפני ההנקה , לראות את ההתרגשות שלה . לא עומדת בזה , חיימ שלי קטנההה

ולסיפור המשעשע . היא הגיעה לשלב שהיא מפשיטה אותי / עוזרת לי להוציא את השד .
היינו אצל ההורים של בעלי וסובבתי אותה לכיווני והיא הייתה בטוחה שזה זמן להנקה מפה לשם היא מושכת לי בחולצה ומנסה למצוא בכל הכוח את הפטמה , מזל שהיינו רק נשים
מוסיפה . שבאמת לדעתי זה ממש עוול שלא מכינים על ההנקה לפני.לא מחוברת
מדברים על צירים, קרעים ומה לא. ולא מספיק על ההנקה .
לא מספיק על כמה זה חשוב. דרכי התמודדות וכו
וגם לא מספיק על מתי נכון לשחרר.
פשוט כלום.
נכוןאביול
לא אשכח את ההנקה הראשונה שליאם הבנים שמחההה

העירו אותי מהתינוקיה באמצע הלילה(כמה פעמים, כי חזרתי לישון מרוב עייפות, הייתי גמורה מהלידה)

והייתי צריכה ללכת לחדר הנקה, לבד. לא ידעתי מאיזה כיוון להתחיל ואיך להחזיק, והתינוק צורח תוך כדי (ועוד יותר לא נעים כי יושבות שם עוד נשים ומניקות), תוך כדי התחילו גם ההתכווצויות של אחרי לידה...זה היה לי פשוט טראומה. לא הנקתי אותו הרבה, הרגשתי שההנקה היא עול.

בילד השני באתי הרבה יותר מוכנה ובאמת ראיתי שינויים מכל הכיוונים!! ובאמת שהנקתי אותו הרבה יותר...

לא הנקת לפני זה בחדר לידה?אביול
וואו נשמע באמת טראומה
הנקה בשבילי...אביול
זה אושר. היה לי קשה מאוד בהתחלה בכל הלידות, אבל אני מודה מאוד לאמא שלי שלא ויתרה לי ולא נתנה לי להתייאש. עכשיו אני ממש אוהבת את זה (ילדה שלישית ב"ה) והרבה הזו היא הדבר הכי כיף בעולם. זו קרבה שאי אפשר לתאר במילים ..
כמה אנקדוטות על האחים הגדוליםאביול
כל פעם שהיא בוכה- אוי, למה את בוכה? את רוצה חלב של אמא? בקול מתוק כזה...
או שהבת שלי מניקה את הבובה שלה ... מרימה את החולצה ונותנת לה ..
אני אוהבת להניקכן אני
סך הכל הולך לי בקלות בדרך כלל, ולא כל כך מפריע לי התלותיות בי כי בכל מקרה אני לא יוצאת הרבה ואני קמה לילדים בלילות.

כמה סיפורים שעולים לי:

הבן שלי עבר ניתוח בגיל ארבעה חודשים. לפני הניתוח הוא היה בצום. ותכננתי לשאוב. רק שלא קיבלנו חדר, רק אחרי הניתוח. אז יצא הרבה שעות שלא הנקתי והייתי מלאה. וגם אחרי הניתוח, לקח לו זמן להתעורר ולאכול.

כמה פעמים קרה לי שיצאתי לסידורים עם תינוק, והתעכבתי יותר ממה שתכננתי (פספסתי אוטובוס וכד'). ומזל שהנקתי, כי אם לאי לא בטוח שהיה לי מספיק אוכל לתינוק.

עוד סיפור על גמילה-
גמלתי את הבן שלי מאכילה בלילה, לקראת מעבר חדר. החל הרבה יותר בקלות ממה שחשבתי. אחרי שהוא עבר חדר, תכננתי להמשיך להניק אותו בבוקר ובערב ולגמול סופית בהמשך. אבל אחרי יומיים הוא פשוט הפסיק לינוק. היה לי יותר קשה ממנו.
כמה סיפורים משעשעים-חדשה ישנה
כשילדתי את התינוק הבכור, ממש שניה אחרי שהוא נולד, המיילדת זרקה אותו עליי ואמרה לי- ''קחי, ,תניקי אותו ''ואני כזה בשיא התמימות- 'לא, אין לי חלב...' אז היא אמרה - 'בטח שיש לך,' בלי לחשוב פעמיים פשוט סחטה לי את השד, פתאום ראיתי כמה טיפות יוצאות חיברה לי את התינוק... הייתי בהלם! מאיפה זה הגיע?!


וגם, באותה לידה, ילדתי ב12 בלילה, הלכתי לישון ב3 ואז במחלקת יולדות העירו אותי ואמרו לי- ''גברת, התינוק שלך רעב. תניקי אותו.'' והייתי בשוק. כאילו, הרגשתי על גג העולם! ביצעתי את המשימה המטורפת- ללדת- זהו. עשיתי זאת! לא חשבתי על זה שצריך גם לעשות עוד משהו חוץ מללדת. חחחח... ומאז ועד היום אני רק עושה.

ואנקדוטה קטנה- יותר משהעגל רוצה לינוק-הפרה רוצה להניק. כמה פעמים הזדהיתי עם המשפט הזה. כשיש גודש מטורף והינוקא לא לידי, כמה פעמים יצא לי לראות תינוקות לא שלי כשהייתי ממש מלאה והיה בא לי פשוט לחטוף אותם, להניק, ולהחזיר אותם לאמא שלהם 🤭

ולא אשכח, חמישה ימים אחרי לידה (ראשונה כמובן, איזה ירוקה הייתי...חחח) התאשפזתי בבית חולים כי חשדו לשאריות שליה, וגאונה שכמוני, לא שמתי רפידות, פתאום במראה בשירותים אני מגלה על החולצה עיגולי חלב 😱😲😳 איזה פאדיחה!
מזדהה עם עיגולי החלב חחחאביול
קורה לי כל הזמן
אני הלכתי לחתונה של חברה שבועיים אחרי הלידה הראשונהמתואמת
רק קפצתי, כמובן, בעלי והתינוקת חיכו באוטו, אבל בזמן הזה הספיקו להיווצר לי עיגולי החלב הללו...
מזל שהיה חורף - אז פשוט לבשתי את המעיל באולם החם, וככה הסתדרתי עד שיצאתי
הנקה בעיני זה פלא של הקב"הבארץ אהבתי
קודם כל, אני חושבת שזו הדרך הכי ישירה של הקב"ה ללמד אותנו כמה תינוק צריך קרבה פיזית, וכמה הוא זקוק לאמא שלו איתו (כל עוד אפשר). עצם זה שמקור האוכל של התינוק הוא בגוף של האמא, מלמד אותנו מה בעצם התינוק צריך. ואת זה יכולה לתת גם אמא שלא מניקה.

אני מאוד אוהבת להניק עד גילאים גדולים, ויצא לי גם להניק שניים במקביל (טנדם).
ב"ה גם לא היו לי יותר מידי מורכבויות בהנקה.
אני חושבת שעיקר ההצלחה שלי להניק בקלות היא בזכות אמא שלי, שהניקה אותי ואת האחים שלי לפחות עד גיל שנתיים (רוב השנים שהכרתי אותה עד שהתחתנתי - תינוק אחרי תינוק ברצף, ולפעמים גם קצת טנדם), וגם עזרה לי מאוד בימים שאחרי הלידה, בכל הנקה שקצת הסתבכתי - היא תמיד היתה שם לעזור ולהדריך (בבית החולים היה יותר קשה, ניסיתי להיעזר באחיות אבל לא תמיד הן היו זמינות מיד).
אני עכשיו נהנית מהבן שלי (בן 3), שכבר לא יונק המון, אבל לפעמים מבקש לינוק בזמנים שפחות נוח לי, ואני מרשה לו לינוק בספירה עד 10, וזה כל כך מתוק איך הוא יונק בלי לפספס אף רגע, וברגע שאני מגיעה ל-10 הוא מסיים ומחייך אלי חיוך מתוק.
ובהנקה שלפני שהוא הולך לישון (ההנקה העיקרית שלו שנשארה), כשאני מספרת סיפור '5 דקות נ"ך' לפני השינה (בעיקר לאחים הגדולים יותר), הוא מפסיק לרגע את ההנקה כדי לענות על השאלות שאני שואלת, או כדי להעיר איזו הערה קשורה לנושא.
איזה מתוק!!רק טוב=)
מכירה ילדה שמברכת לפני 😍
איזה מתוק!!מתואמת
איך חיכיתי להגיע לגיל הזה עם הקטנה שלי... אבל היא גמלה את עצמה בגיל שנתיים ושמונה חודשים (אבל הספיקה לצבור כמה פניני הנקה חמודים עד אז!)
וגם אני זוקפת את ההצלחה והאהבה שלי להנקה לאמא שלי (אם כי אצלה הכי הרבה היה "רק" שנתיים של הנקה ).
ובזכותה גם הצלחתי להיניק את התאומים שלי, שהיו בפגייה, כי גם היא חוותה תינוקת בפגייה... (והייתה צריכה להיאבק על ההנקה שלה גם עוד הרבה אחר כך...)
וואובת 30
אני מניקה את הילד השישי עכשיו ב''ה .
אוהבת מאוד מאוד את ההנקה.
א. מחשבה שלי כבר ממזמן- החלב הוא כמו המן שבנ''י קיבלו במדבר. נמצא שם תמיד כשצריך, נגיש, טעים, חמים, מזין. יש בתוכו את כל הטעמים של האוכל שהאם אכלה.
בעצם ה' הוא זה שדואג לאוכל של התינוק שלי. פלא בעיני איך נוצר ממני החלב. אני רק צינור בין ה' לבין התינוק.

ב. תחושה פחות טובה- זה כובל. אני לא חופשיה לנפשי. כל שעתיים וחצי הוא צריך אותי. רק אותי. לא אבא ולא סבתא. רק אותי. ובא לי ללכת ליום שלם ובא לי לישון לילה שלם, אבל יש פה יצור שצריך אותי.
והצד השני של התחושה- גם אני צריכה אותו. צריכה להרגיש כמה הוא קרוב אלי, כמה הוא חלק ממני, צריכה ללטף את הלחי ולחייך ולקבל חיוך הנקה כזה מתוק, ולהרגיש איך הוא תופס לי את האף כמו ידית הילוכים תוך כדי הנקה.
מסקנה: ככה ה' ברא אותי ואותו. זה קצת מגביל לכמה חודשים אבל זו ברכה גדולה.

אנקדוטות:
1. איך הבת שלי הפסיקה לינוק בגיל שנה וחמישה חודשים. בוקר אחד כשבאה אלי למיטה כרגיל אמרה לי ''לא אוצה''. חשבתי לעצמי ''מי שואל אותך גברת....'' אבל היא התעקשה שהיא ''לא אוצה''. היא עקשנית🙂. ניסיתי עוד כמה פעמים במשך היום, וכלום. הילדה ''לא אוצה''. אז ככה נגמרה ההנקה איתה.
2. הבן שלי שינק עד גיל כמעט שלוש פעם ראה חיה מניקה את הגור שלה. וכשהחיה הסתובבה והלכה לה, היה לו כזה צער על הפנים...הוא אמר לה ''אבל הוא רוצה צד שני...''

יש לי עוד כל מיני מחשבות . אשתדל לכתוב בפעם אחרת
הסיפור השני שלך ממיס ממש...בארץ אהבתי
ואני ממש מתחברת לנקודה הראשונה שכתבת, על ההשוואה בין ההנקה למן (אני חושבת שיש לזה גם מקורות, לא זוכרת כרגע איפה).
וגם מתחברת לנקודה השניה, על שני הצדדים של זה שההנקה כובלת בין האמא לתינוק - גם הכיף שבזה, וגם הקושי... (רק האף בתור ידית הילוכים אצלי זה בחלק הפחות כיף...🤭 היה הכי כיף כשאחד הילדים שלי היה מלטף אותי מהצוואר ומטה תוך כדי שינק...)
וואי הסיפור השני... איזה מתוק!!!אביול
אני זוכרת את הלם הגודשאמא אבא ותינוק
כמה ימים סוחטים בכח
הגיע יום אחד מתחילה להרגיש כאבים הלכתי לעשות מקלחת,
וכל הרצפה מתחילה להתמלא בחלב, משום מה לא היו לי רפידות כי לא הכנסתי לתיק של הבית חולים לא ידעתי מה לעשות, ניסתי לעצור את החלב עם חולצה ותוך כדי מחפשת עם מה לנגב את הרצפה,
אחר כך התקלחתי ופשוט שמתי 2 פדים ענקיים 🤦‍♀️
זוכרת את הבלבול שלא הבנתי מה קורה עם הגוף שלי
משתפתשירוש16
אז ככה..
כשילדתי את הבכור הייתה לי בעיה רפואית בגינה לקחתי כדורים. לצערי התופעת לוואי הכי משמעותית של הכדור היה - ייבוש. היא ייבשה אותי לחלוטין, בגלל שלקחתי בזמן ההריון למשך מספר חודשים לא שמתי לב לתופעה, אך אחרי הלידה זה פשוט דפק לי את ההנקה כבר מההתחלה. הפסקתי לקחת את הכדורים וניסיתי להמשיך להניק, הצלחתי בצורה חלקית במשך כל חודשים נוספים. הייתי מתאבדת על זה, מנסה להניק ולשאוב בכל דרך אפשרית. לא היה לי יום ולא לילה. הרבה מחיי הסתובב סביב הנקה-שאיבה וזה פשוט התיש אותי, פיזית ונפשית.

אחרי מספר חודשים החלטתי שאני מפסיקה עם זה. זה אומנם התרחש בהדרגה (למנוע גודש ולמנוע דימומים בעקבות האמצעי מניעה) אבל בסופו של דבר קיבלתי את חיי חזרה והבית נרגע, חזר לשפיות מסוימת.

הייתה לי תחושה מאוד קשה בנושא. היה לי קשה להתנתק, אבל למדתי שאפשר להרגיש את התחושה הזאת, של חיבור ונתינה גם דרך הבקבוק.
הקפדתי לשבת כל הזמן בלי הפלאפון, דיברתי איתו, יצרתי קשר עין ופשוט נהנתי מכל דקה. לא הייתי צריכה לדאוג האם הוא אכל מספיק, האם הוא עדיין רעב או שיש גרעפס.. או גזים..
פשוט ישבתי שם ונהנתי להיות איתו.
אגב, זה הקשה עלי אחר כך ללמד אותו לקחת בקבוק לבד. כל כך נהניתי מהרגעים הללו.

למדתי שאפשר להנות מבקבוק, כמו בהנקה. אפשר לתת לילד מבלי למחוק את עצמך. זה אפשרי.
תודה על זה!טל..
התיאור שלך איך אפשר ליצור את הזמן עם התינוק גם בהאכלה מבקבוק מנש נוגע ללב ונותן לי כח.
אחת הסיבות שבילדה הקודמת היה לי ככ קשה נפשית כשהחלב התמעט זה התלות של התינוק בי והזמן המעוחד איתו. את מראה לי שאפשר אחרת, תודה!
וואו...טל אורות

שרשור מתוק!!

מבחינתי הנקה זה דבר מדהים

 

מישי אמרה לי

החודש הראשון של ההנקה גיהנום, אחרי חודש- גן עדן...

צריך לשרוד את החודש הראשון

 

אז האמת שלקח קצת יותר מחודש. היה מאוד מאוד קשה, כואב ומתסכל ומעייף ואין לי מושג איך הצלחתי לשרוד את זה.. זה היה מבחינתי הרבה יותר קשה מהלידה... (וילדתי טבעי בלי אפידורל... ) ללידה התכוננתי להנקה לא....אמרתי לעצמי שפעם הבאה אני לא מניקה כי אחרת לא יכלתי לחשוב על ללדת שוב

 

עכשיו הוא בן שנה. לא יכולה להפסיק. זה פשוט מתיקות. זה מדהים איך שלמרות שהוא גדול וכבר יש לו דעה ורצונות.. כאילו אני רוצה דווקא את העט שלך ואל תמכרי לי משחקים וכו'.. בהנקה הוא חוזר להתמסר.. לקבל... 

הקולות שהוא עושה לפני שהוא יונק... השתוקקות כזאת ליקוק אין דברים כאלה.

 

הנקה זה ג'וקר.. משנה תמצב רוח לא משנה כמה הוא מעוך.. יוצא שמח ורגוע.

 

 

עכשיו בחורף אני מקנאה בו שיש לו תחלב החם... תחשבו שהיה לנו כל היום שוקו חם וטעים.

 

הדבר היחיד שמתסכל זה בבוקר שהוא צורח מאז שהוא מתעורר עד שאני מניקה אותו... לא קולט שכל יום זה אותו סיפור ועוד מעט אני באה..

וגם אני לא יכולה לעשות כלום לפני כי יש לי הרבה חלב חצי חיוך

 

הנקה זה ג'וקר! איזה דימוי גאוני!חדשה ישנהאחרונה
איזה קשה זה לבחור גן חנ"מ לילד 😔shiran30005

גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.

או

גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור  עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.


לי נושא הצהרון קריטי

לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני


בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?

נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר

עונהנויה12345

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

דוקא עכשיו יש לימודים בל"ג בעומר ובאיסרו חגיעל מהדרום

לק"י


זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.


(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

אוף הקרוב נשמע מגעיל. איזה הזויאורוש3
נראה לי שאם יש צהרון בגן ליד ויש לך איך לקחת אז את הרחוק. 
זהו שאני לא ניידת ולא יכולהshiran30005

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

אז נשמע שאין שאלה בתכלס...אורוש3
בטח שיש שאלהshiran30005

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

ומה יקרה ביום שתפספסי את ההסעה?יעל...
אוף שאלה קשה...אורוש3
עונהshiran30005

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..


בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.


הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים


ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה


ומפה אני לא יודעת להחליט.


בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

אולי שאלה טפשיתפילה
אבל מה אם להזמין מדביר וכמה בחורים לסדר את החצר בגן הקרוב , אפילו על חשבון הורים?
זה לא העניין, גם בתוך הגן מבולגן ממשshiran30005

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

נוטה לחשוב שלגן השני, ממש יקל על החייםשיפור
מבאס שמוזנח שם. אולי אפשר לנסות לדבר עם העירייה על העניין, אבל אם ההורים מרוצים זה לא שיקול מכריע מבחינתי
אולי הקרוב מגעיל כי עכשיו מנקים לשנה הבאה?יעל...

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

כל הזמן זה המצב שם לצעריshiran30005

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

קצת מטריד אותי מבחינת מחלות גם. הוא רגיש...אורוש3
איך גן שפה לא שייך לרשות? הילדים שלי בגן חרדי והםרקלתשוהנ

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

 

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

זה גן עירייה אבל שייך לעמותהshiran30005

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם


בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום


מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

כדי לקבל רישיון כל שנה הם צריכים לעמוד בתקניםרקלתשוהנ

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

 

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

 

 

מה זה מוזנח?נעומית

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'


לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

למרוחקאמאשוני

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

מצטרפת לגבי המוניות- אני נוסעת במוניות כמה פעמיםיעל מהדרום

לק"י

 

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

 

בהצלחה בהחלטה!

וזה בריא שיעבור מהגן לצהרון אחרshiran30005

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן


וואי איזה תסכול 

לא יודעת. גם לי היה קשה עם זה כנראהיעל מהדרום
לק"י

אין צהרון בגן צמוד?


אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

לא, זה צהרון בגן של מרחק הליכהshiran30005
ובגלל שמדובר בילדי חנ"מ כל אחד והצרכים שלו הם מועברים בהסעה 
אויש ממש מבינה את הקטע של ההזנחהעל הנס

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה


בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

ההורים שמרוצים מהצוותרקאני

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

מתואמת

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)


אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!


מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

צהרון זה בתנאי שיש מספיק רישוםshiran30005

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

אוף, זה באמת קשה להחליט ככהמתואמת

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

תודה לכולכן!shiran30005אחרונה
לא רלוןנטי לעבור דירה

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!

התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.

 

זה הון בשבילי.

 

זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.

 

אין לי כוח לזה

וואו איזה הזיהההדיאן ד.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

 

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

 

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

 

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

 

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

 

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

 

אוף אוף אוף.

יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.

את עצמאית או שכירה?

 

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

 

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

 

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

 

אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

כמה דברים.לומדת כעת

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

 

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

 

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

 

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

 

 

בהצלחה!

 

אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.אחרונה
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך... 
איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
לא היו לי חשקים בהריונות הראשוניםאוזן הפיל

והרגשתי שאני ממש "מבזבזת" הזדמנות.

בהריון האחרון היה לי חשק מטורף למילקשייק, עוד לפני שגיליתי בכלל הריון.

עליתי כמויות בגלל הדבר הזה אבל לא הצלחתי להוציא את זה מהראש

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

מדויק ממש, עונה גם כמשפחה גדולה ב"הממתקית

יש הכל
אין חובות, אין עזרה, לא לוקחים צדקה (אדרבה, מביאים צדקה לאחרים) ובטח שלא עניים, אפילו לא קצת.

בשונה מתיכון ועד מעון- בעלי מרוויח לא רע בכלל, אני מתחת לממוצע בפער.
כנראה שיש קסמים...
 

אחרי החזרה נוספת והפעם... אני בהריון!!!אנוונימית1

אמאל'ה אני רועדת לכתוב את זה...

ממש עכשיו יצאה בדיקה חיובית.

תתפללו איתי שהבטא יהיה תקין!


לא מאמינה שהטיפול הצליח... הייתי בטוחה שגם הפעם לא.

חסד חסד חסד


תתנו לי רעיונות חמודים איך לספר לבעל😍

יאאא אושררר. בשעה טובה!!אורוש3

שיהיה בקלות ובידיים מלאות.

חח לא יודעת לשאלתך, אני הערתי אותו רועדת עם המקלון. 

יש בזה משהו רומנטי D-:רקלתשוהנ
וואי מרגש!!! בעז"ה שימשיך תקין רגיל ומשעמם!!!רקלתשוהנ
איך הצלחת לכתוב פה שאלה ולא לצרוח לו לתוך האוזן??אמאשוני

יפה לך על האיפוק..

בשעה טובה ומוצלחת!!!

תחזרי לספר איך הייתה התגובה שלו 😁

חחחח עוד לא סיפרת לו?שירה_11
אני התקשרתי אליו רועדת 
וואו בשעה טובה!חולמת להצליח

מרגש ממש!

שיהיה הריון תקין וקל שיסתיים בידיים מלאות ותינוק בריא!💐♥️

בשעה טובה!!!רקאני

מרגש ממש

שיהיה בקלות בבריאות ובידיים מלאות

אז תקשיבו איזה רעיון קורע כדי לספר לואנוונימית1

אין על צ'אט ג'י פי טי


המליץ שאני אדפיס מסמך רישמי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עם הודעה על "אישור בקשה לתוספת בנייה ואכלוס דייר משנה"

ואז כתוב מועד אכלוס צפוי, תנאי שכירות, הדרישות מהדייר הראשי (הוא😂) כמו אספקת מזון מיוחד ב3 בלילה וכו'.


ולמטה כתוב שהעסקה סופית ואינה ניתנת לביטול, החזרה או החלפה🤣


ותודה על כל הברכות החמות! אמן ואמן. הלב מתקשה להכיל את הטוב הזה🩷

ענקקקק אהבתי ממשדיאן ד.

שיהיה בשעה טובההההה ובקלות!!!!

 

גדול 😂אפרסקה
חחחחחרקאני

תעדכני איך הוא הגיב

הוא בהתחלה לא הבין מה זה המסמך ההזוי הזהאנוונימית1

אז הוא טיפה חייך ואז קלט במה מדובר והתרגש עד דמעות... 

 

יצא טוב שהוא עובד היום מהבית חחחח

האמת שהצ'אט הוא הזויייאוהבת את השבת
וואו מהמםממתקית
בע"ה שהכל ילך בקלות ובבריאות!!! ובאושרררראוהבת את השבת
בשעה טובה!!נעומית
הריון קל ובריא
בשעה טובה!! מרגש ממש!!מאוהבת בילדיאחרונה
בחירת שם לבת ...הילושש

היי לכן,


 

בשעה טובה ומוצלחת ילדתי בת מתוקה ,

מבחינת שמות, אנחנו רוצים שם רק מהתנך...

במהלך כל ההיריון היו לנו אופציות לשמות אבל לא באמת התלהבתי על אף אחד מהם כי פשוט לא מתחברת לשמות של בנות, קשה לי למצוא שם שאוהבת ממש, גם הילדה הקודמת - התקשיתי לבחור,

אבל ב"ה מצאנו שם מהמם בעיניי, משמעותי ואצילי.


 

גם עכשיו אנחנו לא מצליחים להחליט על שם, מבחינתי אין שמות יפים לבנות..

אז התאמצנו. ומצאנו את תמר ואיילה..

מבחינתי אני רוצה על שם דמות מהתורה..,

אבל תמר זה השם השני של גיסתי, אחות של בעלי, היא בחורה מאוד עקשנית, יש לה אופי קשה- רבה עם כולם, עזבה את הבית , עושה מה שבא לה ..  

אני יודעת שזה לא אומר כלום על הילדה שלי, אבל זה גורם לי לחשוש...


 

ואני כבר שבוע וחצי מתלבטת.. לא מצליחים להחליט.

 

הייתן קוראות לבת שלכן בשם כזה שאתן אוהבות אבל יוצר קונוטציה שלילית או מעלה חשש? 
 

 

איזה יופי שעדכנת!בוקר אור

איך היתה הלידה?

אילה מהמם בעיניי. לא הייתי קוראת בשם שיוצר אצלי קונוטציה שלילית

מזל טוב!!! בשעה טובה!!דיאן ד.

אני חושבת שהשאלה היא אם יש לך עוד אופציות

וגם, אולי אפשר לחכות עוד כמה ימים עד לקריאת השם

תנסי בינתיים לראות אם השם מתחבר לך לתינוקת ואם הקונוטציה השלילית קצת מתעמעמת

 

כמו שאמרת, בעיקרון זה ממש ממש לא קשור

ואני אישית מכירה בנות בשם תמר (וגם איילה) שהן מהממות, מוכשרות, חברותיות וכו' וכו'

זה בעיקר התחושות שהשם הזה עושה לך.

לי אישית קשה לקרוא בשם של אנשים שקשה לי איתםחמדמדה

השם השני גם שם טוב

ויפה

אז למה ללכת למה שאת יודעת שייצור לך תסביך מסויים?

(ממה שאני יודעת, הקטע של שם מהתורה הוא יותר לבנים, ככה אני יודעת ממה ששאלו אחים שלי על האחיינים)

קונוטציה שלילית לאאמאשוני

מעלה חשש- אפשר להפיג.


מצד שני, בגלל שזו בת ומן הסתם פגשת הרבה בנות בחיים שלך חלקן אהבת וחלקן אולי פחות,

אז יש יותר קונוטציות לעומת בנים אז זו בעיה..


מהניסיון שלי, כשאת קוראת בשם מסויים לבת שלך, אח"כ תשתמשי בו כ"כ הרבה בהקשר של הילדה שהמחשבות כבר לא ילכו לבנות האחרות שאת מכירה.


מה עם שני שני?

אם תקראי לבת שלך תמר משהו

ולגיסתך משהו תמר,

אז זה כבר בכלל לא אותו שם..


עוד שמות:

יעל

אלישבע

אביה (אמא של חזקיהו אם אני לא טועה)

יסכה

אבישג

אביגיל

עטרה

נועה

בסמת

אביטל

מזל טוב!!!רקאני

אני מכירה מלא תמר מהממות

לא הייתי חוששת מזה 

זה שם ממש יפה

 

מזל טוב!!פצלושון
מזל טןבבב תמר שם מהמםאוהבת את השבת
מכירה מלא  כאלה מקסימות
מזל טוב נשמה!! מקווה שעבר בטובאורוש3

נחת ובריאות!

אם יש לך תחושה שלילית על השם אז נראה לי פחות כיף. למרות שזה שם סבבה ויש מלא מקסימות. למה לא איילה אז? גם יפה.

מה עם- אביגיל, יעל, נועה, נעמה. סתם מה שעלה לי יפה, כולם מהתנ''ך. 

מזל טובמוריה

בעיני,  אם לא שלמים עם שם, לחפש שם אחר.

גם אם זה לוקח קצת יותר זמן.

בסוף יהיה שם.


בהצלחה.

תבדקי בקובץ שמות של הרב מרדכי אליהו זצלנפש חיה.
מזל טוב!!מאוהבת בילדי

נראה לך שיהיה לך קשה להתחבר לילדה ריגשית? אם כן אז לא הייתי קוראת, או אולי לקרוא לה תמי, תמרי...

 

וחוץ מזה איילה זה שם מהמם! יש לי אחת כזאת בבית... פלפל ודבש ביחד.

 

החלטות טובות והרבה נחת!!

תמר זה שם מהמם!!יראת גאולה

של ילדות מתוקות,נוחות ואציליות. ואני לא משוחדת בכלל 🤪

גם איילה אני מכירה ילדות נהדרות

אילה מהמםממתקיתאחרונה
בונג'סטה כן או לא.נעומית

 תחילת הריון. בחילות, בחילות, בחילות

כמעט בלי הקאות.

חוסר תאבון

אוכלת כמעט כלום, אז גם אין כוח

אני בשלושה מצבים: עובדת /על הספה/ עצבנית.


בד''כ אני לא בעד התערבות תרופתית, בטח בהריון.

יש כ''כ הרבה סיבות לבקש מרשם לבונג'סטה, אבל יש כאן נשים שהיו להן סיבות לא לקחת?

אשמח לשמוע למה ואיך הסתדרתן

והאם נותנים מרשם במצב שלי? בחילות כמעט ללא הקאות.


תודה

ממש נשמע לי שכדאי לקחת, אני מכירה שנותנים מרשםשיפור
גם בלי הקאות
תודה, אבקש מרשםנעומית
אם הבחילות ברמה שמפריעות לתפקוד, לדעתי לקחתפרח חדש

בלי ספק (ולגבי בטיחות התרופה אין לך מה לדאוג)

אם את פחות או יותר מתפקדת

הייתי אומרת לך לנסות בלי כי התרופה עצמה מאוד גורמת לעייפות (יש לה חומר מרדים) וזה לכשעצמו קושי מאוד גדול.

תנסי לקחת ויטמין b6, תראי אם יש שיפור בהרגשה שלך. זה אחד מהמרכיבים של בונגסטה ואולי יספיק לך. 

תודהנעומית
מבחינתי זה היה מציל חיים בהריון הראשוןראשונית
לא יודעת מה יהיה בעתיד, השיקול היחיד שלי לא לקחת בעתיד זה שאני מקיאה כל דבר ואולי זה יעזור לי להרזות.... 
חד משמעית כן.מוריה

בריאות הנפש.

לאישה ולסביבה.

(לפעמים מצב ממושך כזה גורם לקושי נפשי)

הסיבה היחידה שלא לקחתי היא שאסור אותה בהנקהואילו פינו

ובאחד מההריונות הנקתי. באותו הריון משמעותית היה הרבה פחות בחילות.

כל שאר ההריונות לקחתי מהבחילה הראשונה.

ברגע שמגלה הריון מבקשת מרשם 

בשעה טובה!רקאני
אחותי לקחה במצב כזה והציל אותהאורוש3
תודה לכולכן ושאלת המשךנעומית

אתן מצליחות לתפקד בשליש הראשון?

לקפל כביסה, לשטוף כלים, לבשל

לצאת לגינה?

לעבוד בלי לבכות שצריך ללכת לעבוד?

זה נראה לי הר לא עביר.

זה נורמלי? או שהתפקוד שלי מתחת לנורמה? 

לא.מוריה
ההתחלה לא תמיד קלה.
חצי כח...אורוש3
עושים את המינימום, לוקחים עזרה מבחוץ...אוהבת את השבתאחרונה

משתדלים כמה שיותר לא להוציא על הילדים..

עדיף שיהיו מול המסך מאשר שיספגו אם העצבים ברמה גבוהה ..

אבל אין מה לעשות, רוב הזמן נחים, זה 3 חודשים יותר קשים בשביל מתנה לכל החיים...

עוצרים ועושים מחשבה מעמיקה איך להקל עלייך....

יש בשיין חולצות שבת כמו נקסט?מנגואית

ילד במידה 7y בערך

קניתי לו פעמיים בשיין חולצה קצרה ופחות מרוצה


מרוצה יותר מהחולצות של נקסט

צריכה שרוול קצר


בנקסט כמה חולצות צריך לקנות בשביל משלוח חינם?

אולי אקנה גם לבן האחר

קניתי בעבר את המארזים של 2 חולצות יחד. לא נשמע לי ש4 חולצות מספיקות למשלוח...

מכנס משם הבנים שלי לא מרוצים. אולי מעיל טוב ומחמם ממש אם יש למישהי המלצה? לאותו ילד


או אם יש למישהי קישור לחולצת שבת יפה, בלי כיסים, כפתורים לכל האורך, צווארון רגיל או מיוחד/סיני


תודה רבה 

אני גם לא מרוצה כל-כך מבגדי ילדים בשייןשושנושי

בנקסט בשביל משלוח חינם את צריכה מעל 200, פחות מ 75 דולר (כדי להמנע ממכס).

או שתקני בסכום נמוך צ 200 ותשלמי 14 משלוח. גם עם 14 משלוח לדעתי זה שווה 

בדיוק. מסכימה על התשלום משלוחואילו פינו
בדיוק מה שבאתי לכתוב 😃יראת גאולה
אם אלו החולצות שאת אוהבת, לא נורא לשלם 14 ש''ח משלוח.
חשבתי שעולה הרבה יותרמנגואית

@שושנושי

@ואילו פינו

קטע, לא זוכרת למה חשבתי שעולה הרבה המשלוח

14 זה מחיר אחלה למשלוח

תודה רבה



אני קניתי לבן שלי חולצות שבת מכופתרות, צווארוןהתייעצות הריון
סיני, כל אחת ב20 שח בערך, וממש מרוצה 
בשיין? יש קישור?מנגואית
לא מרוצה משייןאמ פי 5

אם את רוצה תקני מנקסט באמת

 

אני קניתי של מבצע 5 ב100 והמשלוח היה חינם באותה תקופה

יש מבצעים בנקסט? מתי?מנגואית
או שזה מארז גדול?
כנראה מה שמוגדר חולצות בית ספר. יחסית זולותאורוש3
כן, תודהמנגואיתאחרונה
תודה לכולן. נקסט ניצח מנגואית

אולי יעניין אותך