איך עברה עליכם תקופת האירוסין??
זה רק אני או שזה פשוט סיוט?מבחוץ נראה ככ זוהר שמח וכיף..
מרגישה חרדה, עצבנית, מצבי רוח משתנים..תוהה לעצמי אם זה נורמלי או שאנשים פשוט מעמידים פנים ומבפנים הם באמת מרגישים כמוני??
איך עברה עליכם תקופת האירוסין??
זה רק אני או שזה פשוט סיוט?מבחוץ נראה ככ זוהר שמח וכיף..
מרגישה חרדה, עצבנית, מצבי רוח משתנים..תוהה לעצמי אם זה נורמלי או שאנשים פשוט מעמידים פנים ומבפנים הם באמת מרגישים כמוני??
תמיד אומרים שכלות ככה......
זה ידוע ממש........
שרואים מבחוץ את הבלונים וכו' ומבפנים קשה, דמעות על הכרית....
פתאום יכולות להיות התלבטויות או שמתגעגעים ומפחדים שהשני עדיין זוכר אותך, כי נפגשים כבר בתדירות יותר נמוכה לאחר האירוסין בדרך כלל......... מאשר בתקופת הפגישות שזה יותר צפוף הפגישות....
תרגישי בנוח, ומצד שני אם יש התלבטות מעשית על צורת התנהגות שלו - לנסות להתיעץ עם מישהי שאפשר לסמוך עליה - אמא/אחות גדולה / מורה וכו'
אז מה עושים?
אין משהו בהתנהגות שלו שהשתנה, להפך הוא עוד יותר קשוב ומכיל..פשוט עולות לי לפעמים ספקות אם אני אוהבת אותו מספיק?אם לא מיהרתי להחליט מתוך לחץ?הקטע שעכשיו אני לא באמת מצליחה לחשוב בהיגיון ומרגישה שאני נמצאת באיזה רכבת הרים..וזה שנפגשים פעם בככ הרבה זמן עוד יותר מקשה...אני מרגישה שאני מפחדת מזה שזה קשר רציני ראשון שלי ואני לא יודעת מה אמורים להרגיש וגם מפחדת מהחיים שאחרי..כולם אומרים לי שהאהבה מתעצמת אחרי החתונה ואני לא יודעת אם להאמין לזה או שעכשיו אני אמורה להיו בעננים ואני בעצם עושה טעות??
אוף.
אם יש מישהו שיש לו דרך להרגיע אני ישמח..
מה מפריע לך בו / בקשר שלכם?
ואז תראי שיש מחשבות שסתם געגוע - להפך זה טוב, אם את מתגעגעת אליו - זה לא ספק, אלא להפך מראה כמה את קשורה אליו, למשל
ואז כשתבואי עם כמה נקודות מסודרות על דף ממוקדות,
יכולה להתיעץ פה או עם אמא / אחות בנוגע לספקות ספציפיים - כל מקרה לגופו
אי אפשר להכליל -יש דברים שיכולים להיות תמרור אזהרה לכך שאינכם מתאימים , ויש דברים שלא
בסוגריים, אם נפגשתם וחשבתם ושקלתם - רוב הסיכויים שאתם סופר מתאימים!
בדרך כלל בנאדם לא סוגר אירוסין עם מישהו שלא סובל אותו! מי שאת לא מתחברת אליו - מרגישים ישר.... קל להרגיש...אז כנראה שיש ביניכם התאמה כלשהיא!
ואומרים ש "זוג מתאים יש רק בחנות נעליים" - לכל זוג יש דברים שפחות מתאימים ביניהם ומנסים למצוא פתרונות
אף זוג לא מתאימים באופן מושלם בכל הבחינות...
בהצלחה יקרה!

האם הלחצים והחרדות והעצבים וכו' הם מעצם ההחלטה להתחתן, השינוי הגדול וכל מה שהוא מביא איתו וכן הלאה,
או מעצם הבחירה עצמה בבחור עצמו.
אישית ממליצה לתת לעצמנו מקום, ומרחב, ולהקשיב לעצמנו, גם לפחדים, לראות מה הם אומרים לנו?
ולענות להם.
להגיע מתוך כמה שיותר בהירות ושלמות לחתונה.
עדיף לעצור רגע וללבן את הדברים עם עצמך או עם בן זוגך או מול גורם מקצועי בתהליך ממוקד ולהגיע שלמה ורגועה לחתונה, מאשר לחשוש שמא היו או ישנם דברים מהותיים שלא נתת עליהם את הדעת ויכולים "להתפרץ" מאוחר יותר
(או כמובן לפוגג את החששות הנ"ל ולהגיע רגועים שהכל בסדר והבחירה טובה ועם עבודה נכונה והשקעה חיי הנישואין שלנו יהיו מתוקים וטובים ב"ה...)
הצלחה רבה ובשורות טובות 
במשפט אחד בסוף דברי משהו בכיוון,
מעבר לדברים אחרים, פשוטים, שיכולים להיות.
זה ממש לא משהו שיש בו כללים.
[שלא לדבר על בנות שלוקחות כדורים, שגם זה לעיתים משפיע]
העיקר כמובן שלא משהו שהוא ממש מהותי לגבי עצם הענין. ש"פתאום מתברר" שהאדם הוא ממש אחרת.. או משהו כזה.
שזה לא משנה איך עברה עלינו התקופה, כי אנחנו אנשים שונים... (וגם לא איך שזה נראה מבחוץ או מה אומרים עליה)
אישית,
אני מאמינה שזאת תקופה מהממת, ולא סתם על הקשר עם הקב"ה נאמר "וארסתיך לי לעולם",
הפוטנציאל שאנחנו רואים בעתיד, האהבה הבוסרית הקטנה, יחד עם חוסר מחויבות ממש וגם עוד לא חיים ממש ביחד (גם עם הקישקע של החיים) הופך לתקופת מעבר מהממת, יש כבר משהו, אבל זה רק הכיף...
אבל - צריך להיות מודעים "לברות" בתקופה ולהזהר לא למעוד בהם.
אנסה לכתוב לך כמה טיפים
א. תזכרי מה המטרה - לחיות ביחד. להיות ביחד 24/7. לא השמלה, לא האוכל, לא האולם וגם לא הלהקה. הם לא במקום הראשון. אם לדוגמא בחירת להקה גורמת לריב ענק - משהו כאן לא נכון, וצריך לשנות סדרי עדיפויות. אני לא אומרת לא לעשות מה שאוהבים, אבל לזכור תמיד שזה ערב של 4 שעות ואז כל החיים ביחד- להשקיע שם.
לזכור את זה דקה לפני שאומרים דברים שיכולים לגרום לפיצוץ - ולנסח עדין, ולהבין מה עיקר ומה טפל.
ב. חתונה זה ערב אחד ש6 אנשים שונים מארגנים - החתן, הכלה וההורים. לזכור שצריך לגשר בין כולם, וזה לא פשוט.
ג. הכלל הידוע - את מול ההורים שלך, הוא מול ההורים שלו. לכל משפחה יש שפה משלה, ולא תמיד שמה שאנחנו מפרשים שההורים אומרים זה מה שהכרח מתכוונים ותפקיד בן הזוג לגשר (לדוג' ההורים שלו אמרו לנו לקנות משהו. אני ממש התעצבנתי שמכריחים אותי, ובעלי הסביר שהם רק מציעים, וככה הם מדברים...)
ד. אם את כבר לוקחת גלולות/כדורים, יש מצב שהם גם משפיעות. אז להיות מודעת ולצחוק על זה...
ה. וכן, יש מלא החלטות שצריך לקבל, וזה סיוט, וצריך כל הזמן להתבחבש עם דברים. אבל ככה זה בעולם, בשביל דברים טובים (כמו הזוגיות ולהתחתן) צריך גם לעשות עבודות שחורות. להיות מודעים ולעשות את זה בשמחה.
ו. צאו להתאוור. צאו לדייטים, והרבה, בלי לדבר על החתונה, אלא סתם, על תוכניות לעתיד, חלומות, וכו'. תהפכו גם דברים טכניים לדברים כיפיים.
לדוגמא - שהיינו צריכים לבחור צלם וכד' הלכנו לבית קפה עם מחשב נייד וישבנו שם הרבה שעות עד שסגרנו... ככה העברנו את זה בכיף
ז. בסוף זאת תקופה שצריך לעבור. תמיד תזכרי - איך את רוצה להזכר בה? וככה תפעלי בפועל.
מובן, שאם יש חששות בכללי לקשר, ואת לא בטוחה בו וכו' - חשוב לברר, לבדוק ולהתיעץ עם אנשים קרובים או אנשים לא אוביקטיבים שיכולו לעזור.
בהצלחה רבה! ומזל טוב
איזור דרום
לכתוב בפורום הריון ולידה
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.