רק ממשלה בלי מצביעים מסוגלת להלחם בארגוני המורים למען המורים

לפי הישגים מדידים לא אבל לפי בן כמה הוא וכמה שנים הוא במערכת זה כן???

רוב מוחלט של המורים הטובים יותר שהיו לי היו צעירים ומתחילים. 

ולא, הם תוגמלו במשכורות רעב ולא הצליחו להחזיק בהוראה

בדקת את הסטטיסטיקות כמה מורים שורדים במערכת אחרי 5 שנים? מה כולם גרועים?

בהייטק מסתכלים על הניסיון שלך אבל אם אתה מעפן לא תקבל שקל למרות שאתה עשרים שנה בתחום ואם אתה תותח תקבל מענק חתימה של 750,000 דולר!!! (קרה השבוע)

ומורה עם וותק של 30 שנה שכבר לא בעניינים ולא מלמד טוב יקבל 20,000 שקל בחודש רק בגלל הוותק

או מורה לקריאה ומורה לפיזיקה שיקבלו את אותו השכר (כי ככה זה, עזוב את העובדה שמורה לפיזיקה יכל לעבוד בהייטק ולקבל ]י כמה)

המנהלים יוכלו לתגמל את המורים לפי הצלחה, לפי כשרון, לפי ביקוש (יש מיליון מורות לחינוך מיוחד ותנך? אין כמעט מורות לפיזיקה/מתמ 5 יח''ל/צרפתית? למה הם צריכים לקבל את אותו השכר. )

מה שיתן סיכוי אמיתי להכניס למערכת אנשים מוכשרים שיתוגמלו בהתאם ויבעט מהמערכת מורים וותיקים שכבר אין להם כוח ללמד והם נשארים רק בגלל הוותק והאינרציה

בנוסף להתאים את כמות החופשים הגדולה (מידי) שיש לתלמידים ולמורים לכמות ימי החופש ההגיונית שיש במשק (שלא יתקעו הורים עם ילדים בבית כשההורים בעבודה ולא ידעו מה לעשות עם זה)

או שהוא לא עשה את כל ההשתלמויות או שמשהו שם לא בסדר.

מאיפה הבאתי? ראית תלושים... (את אולי מדברת על נטו. אני מדבר על ברוטו...)

בכל המקצועות אפשר ובהוראה לא?

זה לא ההשקעה כמו ההצלחה.

לא מעניין אותי יותר מידי כמה המורה משקיע. מעניין אותי התוצאות

אם הוא מכין כל שיעור בבית שעתיים והשיעור מעפן לא מתאים לי. 

אם הוא לא מכין בכלל והשיעור פצצה - אני בעד

למה שמישהו שטוב במשהו ומתוגמל יפה יעזוב???

ולגבי ברוטו/נטו מה לעשות... ככה מודדים משכורת. בברוטו. הנטו משתנה מאד מכמה ילדים יש, מה הגילאים, איפה גרים וכו

תמיד משכורת נמדדת בברוטו. גם בהייטק וגם בהוראה

איך מודדים תוצאות בהוראה?

ולמה ההשקעה לא מעניינת??

אם לא השקעת ויצא שיעור פצצה - מעולה.

אבל אם השקעת ותכננת שיעור מוצלח, ומסיבות שלא תלויות רק במורה לא יצא מוצלח?

דווקא בהוראה (שלא כמו דברים אחרים) לדעתי יש משקל גם להשקעה ומסירות וגם כמובן להצלחה זה לא סותר.

למה בהוראה ולא בתעשיה או בניקיון או בכל תחום אחר?

ההשקעה לא רלוונטית כמו תוצאה. תוצאה זה לא דווקא שיעור טוב אלא חינוך

תוצאה זה בוודאי לא רק שיעור - אבל זו הייתה הדוגמא שלך.

איך תמדוד תוצאה בחינוך? זה ממש לא משהו שאפשר תמיד לראות בטווח הקצר כמו נקיון..

אני לא אומרת שלא צריך להתייחס לתוצאה והצלחה, ואני ממש בעד לעודד מורים מוכשרים ולתת להם תמריץ להיכנס לזה.

אבל הביטול המוחלט של ההשקעה בעיניך, בתחום החינוך לא נראה לי נכון.

לא אומרת שצריך להתייחס רק להשקעה ולא לתוצאה, אבל גם לא להפך.

מה זה משנה כמה המורה השקיע אם זה לא התבטא בפועל.

נראה לי את מנסה להגיד שיש דברים שהם מעבר לשיעור וזה מותדק למדוד אותם. בזה אני מסכים.

אבל השקעה?? מה אכפת לי? יבוא מישהו עם 0 כישרון וישקיע את החיים שלו בתור מורה ויהיה מורה בינוני מינוס הוא צריך לקבל כמו מורה סופר מוכשר שלא משקיע בכלל ומגיע לתוצאות טובות פלוס??? למה?

אלא השאלה איך בחינוך אפשר להחליט שאין תוצאה? שההשקעה לא התבטאה?

הרי זה לא תוצאות שתמיד אפשר לראות או לא לראות מיד (בהנחה שלא מודדים תוצאה רק בציונים...).

ולכן לא נראה לי נכון לבטל את זה לגמרי.

כי בכל דבר מעשי אם תשקיע - תראה תוצאה

בחינוך התוצאה לא תמיד מיידית, ולא נראה לי שיכולה להיות 0 תוצאה אם הייתה השקעה...

אם משקיעים בכיוונים לא נכונים

דבר שני אף אחד לא מודד מורה כל שיעור ומששנה לו את המשכורת. אבל כל שנה מחדש פותחים את השכר לדיון

וכן. אם מורה לא הצליח להראות תוצאות חינוכיות תוך שנה - הוא נכשל.

אגב, מי שמלמד אותנו כל הזמן שחשובה הדרך ולא התוצאה הם אותם המורים שעכשיו רוצים למדוד אותם בתוצאה ולא בדרך (וותק השתלמויות וכו) זה לא בהכרח נכון...

זה היסטרי, אני ממש מתקשה להאמין.

זה פשוט המון ואם זה המצב צריך לשנמך את משכורות המורים דחוף

(אגב - זה לא המצב. מורים מרוויחים 15 נטו)

כבר כתבתי את זה בתת שרשור הזה...

90% שהיא מקבלת 20-25 ברוטו

מורה לקריאה שלא יהיה לה טוב בבית ספר אין לה יותר מידי אופציות אחרות.

מורה לפיזיקה ההכשרה שלו היא הכשרה של הייטק - ויש לו חלופות הרבה יותר רווחיות. אם לא תתני לו משכורת נורמלית הוא לא יבוא. מורה לקריאה לעומת זאת - כן יבוא.

אגב אנחנו במחסור חמור במורים לפיזיקה בארץ בדיוק בגלל זה

אשתי מורה ביסודי. מלמדת קריאה חשבון וכו

אבל עם כל הכבוד אני לא מדרב על חשיבות כמו שאני מדבר על שוק חופשי ביקוש והיצע.

אם יהיה חוסר במורים ליסודי - שיוכלו לשלם יותר. היום אי אפשר!!!

אם יש עודף אז לא צריך להעלות אותו הדבר

אם מורה לפיזיקה יקבל כמתחיל 4500 שח הוא ילך להייטק כבר להרוויח 30-40 אלף. אם תתן לו מראש 15,000 יש סיכוי שהשליחות תשאיר אותו בהוראה

להעיף מורים ממערכת החינוך.?

וכל פעם שמעלים שכר עולה טיפה למורים מתחילים והמון למורים וותיקים. 

ואשתי מורה לקריאה וחשבון ביסודי כך שאני יודע על מה את מדברת

ויש הערכה.

ומצד שני אין תגמול.

למה שמישהו ילך להתמקצע במשהו בשביל 5000 ברוטו?

תנסי לדמיין עולם שבו את מתחילה כמורה עם 12,000 ברוטו

זה לא הערכה?

ועכשיו תשדרגי את זה יותר

אם את מוצלחת - תקבבלי 12,000 אם את גרועה תקבלי 5,000. וקיבלת 12,000... זה לא סופר הערכה?

בגלל הסתדרות המורים.

ומורי החטיבה מרוויחים כי ארגון המורים היה פחות לוחמני וקטנוני והצליח להשיג יותר....

אגב אחד ההורים שלי מלמד בתיכון והוא בהסתדרות - הוא נדפק בדיוק כמו מורי היסודי... אין קשר למקצוע...

את צודקת שזה בסיס של למידה. ובתי ספר שירצו להצטיין ישלמו יותר למורים טובים ביסודי כי זה סופר חשוב. וזה ימשוך תלמידים טובים וישאיר אותם בבית ספר והם לא יעזבו.

ועדיין. ההכשרה וההשכלה שצריך כדי ללמד פיזיקה וכדי ללמד קריאה הם מזרח ומערב.

והאופק התעסוקתי של מורה לקריאה ומורה לפיזיקה הוא שונה.

ואם מורה לקריאה תבוא בשביל 10,000 שח. מורה לפיזיקה לא. ולא משנה כמה הקריאה חשובה...

הנקודה היא להפוך את המערכת למערכת תמריצים שמייצרת יעילות. לשלם יותר למקצועות מבוקשים. לתגמל לפי הצלחה, להפסיק תגמול לפי וותק.

תגמול לפי וותק מביא לניוון ולהשארות במערכת של מורים שכבר נגמר להם הכוח אבל הם נשארים כי אי אפשר לפטר אותם והמשכורת עולה כל שנה... לא כולם אבל זו תופעה קיימת ונרחבת.

למורה לקריאה. 

זה כמו שמשכורת בהייטק גבוהות ממש לעומת משכורות אחרות זה לא בגלל שהתרומה שלהם גדולה יותר או העבודה שלהם שווה יותר או מוערכת יותר זה פשוט בגלל דרישה לעומת היצע צריך הרבה מתכנתים טובים ויש פחות מהדרוש בשוק. אותו דבר לגבי מורה לפיזיקה אם יש דרישה גבוהה למורה לפיזיקה אז עדיף שפשוט לא ילמדו את המקצוע הזה בתיכון כי אין מספיק מורים? או שניתן לכוחות השוק להכריע ונאפשר שכר גבוה יותר באין היצע.

מה את ה אומר?

א זה נכון שלרוב וותק משפיע על איכות. אבל אם ככה לא תהיה פגיעה במורים עם הוותק שהשתפרו. להיפך. הם יקבלו יותר. אבל מצד שני אחד הדברים שמרחיקים צעירים מבטיחים מלהיות מורים זה השכר ההתחלתי. גם אם אתה סופר תותח.

בשום מקצוע יצרני אין כזו משמעות לוותק. זה פערים של פי3 ופי 4 רק בגלל וותק. וזה פשוט מופרך.

המטרה של תגמול לפי הישגים היא לתת אופק שכר נורמלי למורים צעירים תותחים.

לא סתם אירגוני המורים מתנגדים. הם דואגים למורים שכבר עשרות שנים במערכת (הם הרוב) ולא לצעירים.

ב ולכן יש מקום לתת את שיקול הדעת למנהל. ברגע שיש למנהל שיקול דעת וזה לא על פי נתונים מדידים זה ייצור עבודה בריאה יותר ותחרות בריאה יותר גם בתוך הצוות וגם בין הבתי ספר.

ג לגבי החופשות הבעיה היא לא החופש הגדול. או יותר נכון האורך של החופש הגדול. יש לנו הרבה חגים והרבה ערב חג ואיסורו חג מיותרים שסתם לא לומדים בהם.

אם ילמדו באיסרו חג וערב חג או אפילו יותר מזה יסנכרנו את החגים כחלק מהחופש הגדול/יעבירו את החופש לתאריך עברי שלא יהיה חצאי שבועות מיותרים לפני ובין החגים - המצב ישתפר בלי לקצץ ביום אחד את החופש הגדול

אפשר לשלב דברים מדידים (ממוצע ציונים, שביעות רצון של תלמידים שביעות רצון של הורים והערכת מנהל ולשקלל הכל יחד).

בכל התחומים מצליחים למצוא דרך להעריך. רק בהוראה זה בלתי אפשרי?

אני לא מאמין לכם.

(סתם דוגמא קטנה כדי להמחיש למה מה שאמרת לא רלוונטי - מבחני מיצב...)

וגם אם תגידו שאין דרך מושלמת... זה עדיין יותר טוב מאשר וותק והשתלמויות שלא קשורות לכלום.

ולא.. אין שום סיבה מוצדקת בעולם לפער של פי 3 או פי 4 על אותה עבודה רק בגלל וותק והשתלמויות

שום סיבה.

גם אם הערכה של מנהל+ציונים+הערכה של תלמידים ומורים זה גרוע ממש - זה עדיין יותר טוב (אלא אם כן מי שטוען אחרת הוא מורה גרוע עם וותק ואז באמת זה ידפוק אותו)

אחד עם ותק ואחד בלי

צריכים לקבל אותו דבר בדיוק? אין שום משמעות לותק? בכלל בכלל?

אולי התבססות רק על ותק היא לא נכונה, אבל שוב (כמו בדיון על ההשקעה) לבטל לגמרי את המשקל של זה גם לא נראה לי נכון...

צריך למצוא איזון.

אולי עכשיו לא מאוזן לכיוון הותק, אבל אתה מציע חוסר איזון לכיוון השני.

פער של 300-400 אחוז לא הגיוני וכבר עדיף שום פער מאשר הפער הקיים

נראה אתכם מתמודדים 45 דקות עם הדור של היום.

עזבו את הילדים...

אין לכם בכלל מושג איזה הורים הזויים יש. פשוט לא להאמין שיש אנשים כאלו. 

מורה צריך להתמודד עם ילדים שבבית ההורים הם הסמרטוט שלהם, עם פה שלא יבייש ראפרים ובעיות משמעת ואלימות מפה ועד הודעה חדשה.

העבודה לא נגמרת כשחוזרים הביתה. כמה טלפונים, כמה הודעות, כמה ווצאפים, כמה פעמים צריך להסביר להורים מה צריך לעשות (ואז לא מתפלאים שהילד שלו כזה. ההורה בעצמו אהבל) כמה הכנות. כמה הכלה ריגשית וסבלנות צריך. 

זה דור חרא וההורים שלהם עוד יותר.

לפעמים בא לי שכל עובדי ההוראה ישבתו ואז נראה את ההורים מתמודדים עם הילדים המקסימים שלהם.

היום החוצפה שיש לילדים ולהורים זה לא יאומן.

אין יראת כבוד.

אני לא כזאת מבוגרת ואני לא זוכרת שאצלינו היו בעיות כאלה. 

לצערי אני לא יכולה להתייחס לאף אחד לא יפה. הכל צריך להיעשות בצורה יפה. 

ב"ה אני אוהבת את הכיתה שלי וגם ההורים סבבה ואני אוהבת מה שאני עושה. אבל תמיד יש כאלה שההתמודדות איתם ממש ממש לא פשוטה ואין שום עזרה מההורים שמתכחשים שלילד שלהם יש בעיה והם מסרבים לטפל ולמערכת אין מה לעשות, אלא לקבל ושהמורה ישבור תראש.

אז מה שאני אומרת - לפחות שיעריכו. שיתנו משכורת שתכניס מוטיבציה בכלל להתמודד עם כל הקושי הזה. שלא יקצצו לנו בימי החופשות שאנחנו כל כך זקוקים להם בשביל בריאות הנפש. שלא יתנו לנו לעבוד עד מאוחר עם ילדים שעל השיעור הראשון שואלים אותך "מתי הולכים הביתה?" ושבאחת בהצריים כבר אין עם מי לדבר ובטח שאין את מי ללמד... 

מרוב שאני מעלה פה נתונים סטטיסטיים?

גם הורים שמאוד קשה איתם מקבלים יחס טוב.

אני בתור הורה אחנך את הילדים שלי שלמורים נותנים כבוד. גם אני אכבד אותם ואעריך.

אם יש בעיה, יש דרך לפתור. יש דרך לדבר. לא רק עם מורים, אלא עם כל אדם בחיים.

ככה גם ההורים שלי חינכו אותי. מעולם לא שמעתי דיבור לא יפה על מורים. לי היתה יראת כבוד מכל מורה. זה חינוך מהבית, מה שילדים היום לא מקבלים. גם את ההורים שלהם הם לא מכבדים וההורים לא יודעים לחנך לכבוד ולא יודעים לשים גבולות לילד ורואים את זה על הילדים וזה כל כך עצוב. 

וכמורה כמה שאני אחנך לדרך ארץ, כל עוד ההורים לא יעבדו איתם על זה מהבית זה יהיה מאוד קשה להצליח..

לא הבנתי את המשפט האחרון שלך.

כולנו בני אדם. כולנו טועים. 

וגם לי יש מלא סיפורים. אחד שקרה לא מזמן- על אמא שראתה את הבת שלה משחקת עם ילדה (שתיהן כיתה א') בשטח בית הספר וחשבה שהילדה ההיא הרביצה לילדה שלה אז היא צרחה עליה וגרמה לה לבכות ולרעוד מפחד. ובמקום שהבת שלה תגיד לה שזה לא נכון ושלא הרביצה לה, שתקה ונתנה לאמא לחשוב שזה מה שקרה. בסוף כשהתברר האמת אמרה "אה סליחה לא ידעתי" בטון לא מתנצל בכלל.. כאילו מה את אמיתית?

מה יש לכבד? מה זו השאלה הזו בכלל? את מי לא צריך לכבד? לא הבנתי איך המשפט הזה היה קשור לכל מה שכתבתי.

לא משנה מה הסיטואציה צריך לדעת לדבר יפה. וזה מה שהמורים עושים. אבל לא כל ההורים עושים כך ולמרות הכל ממשיכים לדבר אליהם יפה. 

אם הם טובים.

הדיבור הוא לא להוריד וותק ולהשאיר בסיס איך שהוא עכשיו אלא לתגמל לפי הישגים והצלחות

וזה למה להיות מורים. כי אפשר בשנה הראשונה לקבל כבר 12-14 אלף ולא לחכות 20 שנה בשביל זה

שח בחודש בעוד מורים אחרים שלא עשו כלום יקבלו 15000

עדיף שיקול דעת שיכול לטעות מאשר אפס שיקול דעת

ואז לסנכרן בין 2 בתי ספר על שעות שונות כל יום זה כמעט בלתי אפשרי

והמערכת לא נותנת משרות...

ראיתי לפני כמה חודשים נתון מזעזע שהממוצע של אחוזי משרה אצל מורים ב10 שנים הראשונות למקצוע הוא 65% 

אשתי מורה, אין לה מאה אחו משרה. אבל היא מלמדת כל יום 5 ימים בשבוע... 8 וחצי עד 1 וחצי.. איזה משרה היא יכולה להכניס ביסודי בנוסף?

הילדים הולכים הביתה...

לא 60 -70 ובטוחה שבעוד הרבה תחומים אין בכלל היצע ביישובים קטנים ואנשים מראש נדרשים לנסוע המון שעות בכביש כדי להתפרנס...

שעה מהיישוב שלנו כי רק שם היא מצאה עבודה... היא מסיימת ב1 ארבעים (לא וחצי) והילדים עולים על ההסעה הביתה...

יש לך טראומה ממנהל גרוע. הבנו... אי אפשר להתנהל מערכתית בגלל טראומה שלך...

מנהל גרוע גם ימדד לפי ביצועים ויועף מאד מהר אם לא יעריך את הצוות

או מורים זקנים עייפים שעושים רק רע לכיתה ולבית ספר....

זה שייך בכל מקום.

כשגם המנהל ימדד לפי תוצאות  -  הוא יעריך יותר את המורים שלו.

כשהורים יצביעו ברגליים וילכו מבית ספר רע לבית ספר טוב - המנהל יעוף על טיל אם הוא גרוע

פערים ענקיים יש גם כיום.

מנהל קובע שכר של מורה (קובעים חוזה כל שנה מחדש)

נכון שישכולות להיווצר אינטריגות אבל אם זה מורה תותח שההורים ירצו שהוא ישאר המנהל יאלץ להשאיר אותו ולשלם לו

בעיקרון, אני בעד שמורים ועובדי מגזר ציבורי יוכלו להתקדם בשכר גם בהתאם לעבודתם ולא רק וותק.

אבל, היישום כעת, ברור שהוא לא בא ממקום של בדיקה מאוד עמוקה וזהירה, ע"י מומחי חינוך ועוד, אלא ממקום של הנחתה, לקצץ בשכר ובתנאים.

היישום בפועל חשוב.

בוועדת דברת, שהיתה הבסיס המקצועי להסכמי אופק חדש ועוז לתמורה, רצו לתת מקום לתגמול עבור מצויינות, וכן לנתינת דרגות באופק (7-9) למורים מצויינים במיוחד. על פי המלצות המנהל. בפועל, כל המורים קיבלו את ההמלצות מיד כשהוותק שלהם הספיק. כי מורה שלא קיבל, עשה טרור למנהל. מידיעה, מנהלים התחננו שיקחו מהם את האחריות הזו כי זה הורס להם את חדר המורים.. המערכת לא הצליחה בזה.

אז צריך לשפר. אולי לבטל את עניין הקביעות? או שיהיה אפשר לפטר ביתר קלות מורים גרועים.

לגבי חופשות, צריך להכיר בעובדה שפער התנאים עם העולם בחוץ כל כך גבוה, אז צמצום החופשים יהפוך את המורים לקצת "עבדים"..

צריך להכיר בעובדה שיש במגזר הציבורי ובעובדי ההוראה הרבה אידיאליסטיים, שמרוויחים הרבה פחות משיכלו להרוויח בחוץ, ובאו לתרום למדינה באמת. הסתכלות עליהם כאוכלי חינם זו חוסר הכרת הטוב. נכון, יש וועדים ודור א' וכו שדאגו לעצמם לתנאים, היום, העובדים החדשים במגזר הציבורי נהנים משכר נמוך לרוב. ורק עליהם יעשו את הרפורמות שיפגעו בהם עוד. כך נזכה למגזר ציבורי הרבה פחות יעיל ואיכותי, כי הטובים לא ירצו לבוא..

https://avodata.labor.gov.il/

יתכן שעל החופשות יש מה לדבר.

עבודת ההוראה היא קשה ושוחקת. והשכר גם כך אינו גבוה.

ובכלל, לדעתי המינוח "הלוואי שליברמן יצליח בזה" הוא שגוי..

הרי יהודי כמותך, לא אומר את זה מן הסתם כי צרה עינו במורים, אלא כי יש לו איזה חשבון של מה הגון כלכלית.

אז כשליברמן הסכים לשוחד של 53 מיליארד לערבים - כדי שתהיה "ממשלה" עם מישהו שסחט בעצם את התפקיד של העמידה בראשה עם 6 מנדטים - והעיקר בשביל שנאת נתניהו - שום "תכנית חיסכון" שהוא עושה, כולל העלאת מיסים שהתפארו שלא יעשו, וכעת עושים,  מה שנתניהו לא עשה, כולל הדאגה פתאום לבריאות עם מס על המשקאות, כולל אי סיבסוד מעונות לילדי אברכים - אינה מתקבלת כאיזה "לשם שמיים" נטו. הכסף הוא אחרי הכל מאותה קופה. כשחסרים כ"כ הרבה מיליארדים, אז צריך איכשהו לממן את זה (אם נתניהו היה עושה משהו כזה - ולא היה עושה - לא היה שקט ליום אחד בתקשורת ובאופוזיציה על כך. שלא לבר אם היה נותן עשירית מזה ל"חרדים"..)

פער של 10% בגלל וותק זה הגיוני. פערים של 300 ו400 אחוז בגלל וותק מזעזע

אני בעד גם המהלך של מס משקאות ממותקים וגם בעד המהלך של אי סבסוד מעונות לאברכים (אם רוצים לסבסד שיסבסדו ישירות לא דרך משרד התמת שם המטרה ברורה מאד - להוציא אנשים לעבוד. ובתור אברך כולל אני אומר את זה. כולל זה לא לעבוד. אין סיבה הגיונית לקבל כסף שנועד לעידוד לצאת לעבודה אם אתה בכולל)

ברור לי שהוא לא עושה דברים לשם שמיים אבל הוא עושה דברים שהם טובים וזה מצויין.

כשהוא עושהדברים רעים אני מוחה. כשהוא עושה דברים טובים אני אומר הלוואי ויצליח

ורואים שלא קראת את השרשור כאן.  מורה וותיק וטוב יקבל משכורת כמו עכשיו אם לא יותר טוב. הנקודה שגם מורה צעיר יוכל לקבל את אותה משכורת אם הוא טוב

היחידים שידפקו ממהלך כזה הם מורים שפשוט לא מלמדים כמו שצריך בין אם מעצלות (ואולי עכשיו יאלצו להתאמץ) ובין מחוסר כישורים ובין אם מחוסר התאמה.

מורים כאלו עם כל הצער שבדבר טוב לכולם שיפלטו מהר מהמערכת

אם מהכיס השני מוציא 53 מיליארד שוחד לערבים.

אני מעדיף שאת הכסף הזה יקבלו מורים עצלנים, אברכים, עקרות בית ולא יודע מי  עוד.

מי שנותן שוחד בסכומים כאלה, שלא היו ולא נבראו קודם, שלא ידבר על תכניות לייעול הכלכלה...

זו היתה הנקודה העיקרית של דברי מצד האמת

לגבי התוספת-ותק, אכן אתה צודק שלא ראיתי את השירשור. אמרתי רק שעקרונית זה דבר טוב שמורה מקבל תוספת ותק.

לגבי כמה - והאם  לא ייפגעו מורים ותיקים שעושים מלאכתם נאמנה - אכן אני באמת  לא בקיא בפרטים. ואכן לא בהכרח כל גודל של תוספת וכל סוג של מורה, הכל מוצדק.

רק שמתוך הכרת השטח, הכרת מורים, אני יודע שזה ממש לא המקצוע ה"ריווחי"...  אבל כנ"ל, זו לא היתה הנקודה העיקרית.

אבל ה53 מיליארד הלכו לערבים נקודה. אין סיבה לתת בגלל זה עוד כסף למורים עצלנים ולעקרות בית או אברכים.

אין קשר בין הדברים....

זה דומה לכך שתגיד שכיוון שהצבא לא יורה על מטרות רציניות בעז''ה אז נפסיק לשים חיילים בעמדות ביו''ש.

אין קשר.

אני מנקודת המבט שלי כועס על הדברים הרעים ושמח מהדברים שישפרו את הכלכלה

היום מורה מתחיל מקבל במקרה הטוב 5000 ברוטו.

בעוד מורה עם וותק יכול להגיע ל25,000 ברוטו על אותם שעות

זה נראה לך הגיוני???

אז אם אנחנו רוצים מורים טובים שיסכימו להיות מורים ולא ינטשו עדיף מבחינתי לתת לכולם 15,000 ולקצץ לוותיקים כדי שיכנסו אנשים מוכשרים. אבל לא זה ההצעה ששל ליברמן.

הוא מציע משהו יותר טוב. לתגמל לפי תוצאות וביקוש - שכל אחד יקבל מה שהוא באמת שווה.

אז מורה טוב וותיק יוכל לקבל את ה25,000 שלו אבל גם מורה צעיר ומתחיל שהוא מספיק טוב במקצוע נצרך יקבל גם 20-25,000

מי שרוצה שזה לא יקרה בעצם רוצה שמורים צעירים ימשיכו לקבל 5000 שקל בחודש, והרבה אנשים מוכשרים וטובים לא יגיעו להוראה... אתה רוצה מורים טובים? תשלם להם בהתאם. לא לפי כמה שנים הם במערכת אלא לפי כמה הם טובים

אם הצבא לא יורה על מטרות רציניות בעזה,

אין לכך קשר למה שעושה ביו"ש.

אבל אם לוקחים 53 מיליארד כשוחד לערבים - דבר חסר תקדים, ועדיין מרבית הכסף ברשות האוצר, לא הועבר - אז לשבח צעדים "של ליברמן" באותו זמן - כשהשוחד נלקח ממש מאותו כיס, זה לא שייך.

משל לאדם שמוציא חצי ממשכורתו כדי לשתות לשוכרה, ובמקביל אומר לאשתו שראוי לחסוך בהוצאות האיפור...

על כן, אפשר לדון על התנאים של המורים - שלא זה העיקר עליו הערתי - בלי קשר לחוצפה של מי שמתנהל בכספי המדינה לפי אינטרסי השנאה לנתניהו ולחרדים בצירוף שיחוד הערבים שהצורך אליו נוצר כתוצאה מכך.

לעצם מה שכתבת, לגבי משכורות  המורים, זה יתכן. אם כי המדידה מה זה "מורים טובים", היא קשה מאד. הוא מעולם לא עסק כנראה בחינוך.

הרי יצטרכו למדוד דברים "מדידים" בעיקר, ואז יש חשש שמורים יילחצו וזה יבוא על חשבון העידוד הנינוח של תלמידים. זה דבר שקשה מאד ליישום. אפשר בכללי, חוות דעת של מנהלים - אבל גם זה דבר שמזמין לחצים וחנופה וכו'. הנושא הזה אינו פשוט. יותר קל לתגמל בפרסים מידי פעם "מורה מצטיין", מאשר בקביעות לתלות בכך את המשכורת. זה לא מפעל לייצור רכיבים, שאפשר לספור הספק יומי...

לאידך, אפשר להבחין עם השנים, במורים שיכולתם כבר דלה, ולנסות בהדרגה בעזרת פיצויים מתאימים, לרענן את המערכת. לשים אותם אולי יותר בתור כחות עזר ממוקדים וכד'.

[אולי באמת קצת חבל שאין לך איזושהי השפעה בתקציב... היית יכול להועיל שם נראה לי..]

אני לא שמח בכך ש'חוסכים כסף על מורים'

אני חושב שהתכנית הזאת תוביל לכך שמערכת החינוך תהיה יותר טובה...

ולכן אין קשר לבזבוז הכסף על הערבים. אם נחזור לדוגמא שלך - הבעל מבזבז כסף ושותה לשכרה אבל אומר לאשתו בואי נשלח את הילדים לבית ספר טוב שהם ילמדו טוב... אין קשר? נכון. כי גם בין הרפורמה הזו לבין ה53 מיליארד אין כסף. זה לא 'לחסוך כסף על מורים' זה לעשות את מערכת החינוך הרבה יותר טובה ולהביא לשם כוח אדם טוב הרבה יותר

אני חולק עליך וטוען שאםשר בהחלט לקבוע אמות מידה מסוימות להצלחה. ולתגמל בהתאמה. נכון זה לא יהיה 100% מושלם ומדוייק אבל זה יותר הוגן מאשר וותק. ופערים עצומים.

אף אחד לא ביקש לעשות הערכה של המשכורת על בסיס יומיומי. אבל כל שנה מחדש החוזה נפתח. להעלות להוריד... כמו הרבה עבודות אחרות.

נ.ב. יש פתרון יותר טוב אפילו. שיטת השוברים. המדינה מתקצבת כל תלמיד בסכום מסויים והוא מקבל שובר. בתי הספר עצמאיים לחלוטים כל אחד קובע את השכר של המורים שלו ובוחר תכניות לימוד וההורים בוחרים איפה לשים את הילד ולאיזה בית ספר לתת את הבוננזה מהמדינה... מה זה יתן? בית ספר שלא יהיה טוב בעיני ההורים - יפסיד תלמידים ויפסיד כסף.

בית ספר שההורים מרוצים יקבל יותר תלמידים ויותר כסף. ויוכל לשלם יותר למורים

הוא הנושא הכספי. לא מה שאתה כותב. כך אני מעריך. לכן הוא שר האוצר ולא שר החינוך. זה לא התחום שלו.

ולכן אמרתי, שמי שמבזבז אתבספי המדינה על שוחד לערבים, אינני חושב שצריך לייחס ערך לנסיונות שלו אח"כ ,לחסוך" בין אם זה בתואנה של חינוך טוב יותר, בין אם זה בתואנה של חינוך הציבור לא לשתות משקאות ממותקים (מה עם וודקה?)

לכן, מציע להפריד בין התחומים.

לגבי עצם הנושא של תחשיב שכר מורים כמו שכתבת, זו שאלה.

בוודאי שצריך לדאוג שגם שכרו של מורה מתחיל יהיה הגון, ללא קשר לעניינים אחרים (אפשר בהחלט גם לקחת כסף מהשוחד שנתנו לערבים..).

צריך גם תוספת ותק. זה הוגן ואמיתי. ומקובל גם בנושאים אחרים, שעם הותק השכר עולה. סה"כ גם הנסיון עולה. עד כמה תוספת, זו שאלה שצריך לבדוק.

לגבי הערכת עבודה כל שנה מחדש... נראה לי מוגזם. החינוך הוא ציבורי. דומני שבאף מקום במערכת הציבורית אין דבר כזה, שכל שנה עושים "הערכה מחדש" של התיגמול.. יש חוזים לטווח ארוך. גם מורים מקבלים קביעות אחרי כמה שנים. אי אפשר שמורה יהיה במתח כל שנה אם יעלו או יורידו את שכרו. זה מזיק לחינוך.

גם לא נכון לטעמי, לתת שכר שונה באותו בי"ס למורים שונים. זו הריסה מוחלטת של האווירה הבית ספרית, אני לא יודע אם אתה מכיר את הנושא מבפנים.

צריך לדאוג בכללי, שמורים יקבלו שכר הוגן. צריך גם בקרה על איכות ההוראה והחינוך (יש גם היום, אלא שיש גם הסתדרות.. לא נראה לי שזה הולך להתבטל..) - וצריך לקבוע מה עושים אם מורה כבר לא בכושר ללמד, איך מאפשרים לו להמשיך את חייו ופרנסתו בכבוד, בלי להכריח להשאיר בתוך מערכת חינך הילדים מי שאינו מתאים (אני לא חושב שזו תופעה כ"כ רחבה).

לגבי בתי"ס עצמאיים - גם זו שאלה. גם כיום יש לבתיה"ס אוטונומיה מסויימת - אבל בשיטת הלימוד הממלכתי, ואפילו המוכש"ר, יש דברים שחייבים ללמד. המדינה יכולה לדרוש בסיס של לימודים וידיעות. 

וגם כיום להורים יש בחירה לא מועטה ביחס לבתי הספר. ובאמת עם הזמן בתיה"ס הפכו ליותר "שיווקיים".. כבר היום ישנה תחרות - וקורה גם שבתי"ס נסגרים מחוסר ביקוש, או משנים כיוון.

ממה שכתבת כאן

אגב, בשביל הדיוק בנושא ה"ותק" של מורים - 

יש לציין, שלפי מיטב ידיעתי, מורים מקבלים לא רק על ותק-נטו, אלא גם על השתלמויות. יש גמולי השתלמות. דומני 9 או 10 דרגות שכר לפי מספר ההשתלמויות שעוברים עם השנים. הרבה שנים..  ההנחה היא, שזה חלק משיפור ההוראה, שמורה מרחיב את אופקיו (גם מורה שיש לו תואר דוקטור, למשל, שכרו שונה. כי משרה מלאה אצלו היא עם פחות שעות). כך שהמרכיב אינו רק שרירותי לפי מספר שנים.

אבל רובם המוחלט לא קשור להוראה וה סתם פקטור בשביל להעלות שכר

אגב, אי אפשר לעשות כמה השתלמויות שבא לך ולעלות תוך שנהשנתיים את כל ההשתלמויות. זה מובנה עם וותק

אם זה נטו צבירת ידע תן לי לעשות בקצב שבא לי. אבל לא. אתה מוגבל להשתלמות אחת או שתיים בשנה ולעליה איטית מאד במדרגות...

ואתה צודק אין שום סיבה לתגמל מישהו יותר כי הוא עשה תואר שני במשהו או דוקטורט במשהו. או אפילו בחינוך... אם התוצאה מצדיקה עליית שכר -  סבבה אם לא - מה זה משנה

שמורים יקבלו שכר סביר והוגן? ושתהיה איזו בקרה על איכות העבודה/חינוך, בטח אתה מסכים לזה..

בגדול אני חושב שיש במערכת הרבה דברים שראוי לתקן. בין השאר את הפער הגדול בין המורה המתחיל לוותיק. (אמנם הפער אינו פי 5 כפי שכתבת. הרבה פחות. מורה וותיק לא מגיע ל 25,000. אולי מנהל בכיר. ומורה מתחיל במשרה מלאה בתיכון מתחיל ב8300 וביסודי בסביבות 7000 נראה לי. נכון שלא כולם משרה מלאה, אבל יותר מ-5000)

ונכון בוודאי שצריך למצוא דרך להוציא מורים גרועים מהמערכת. ושהקידום יהיה תלוי בהשתלמויות רלוונטיות למקצוע. (כיום יש לא מעט כאלו. למיטב ידיעתי יש השתלמויות חובה לפחות בתיכונים כל שנה, רלוונטית)

ונכון לפתוח אזורי רישום כדי לעודד מצויינות בבתי ספר, זה כבר קורה ברמה מסויימת בערים השונות. לגבי שיטת הואוצרים, אולי אפשר לבחון.

אבל, ממש לא נכון לפגוע בתנאי התעסוקה כשהשכר גם כך נמוך בממוצע. יביא לנו עוד פחות מורים טובים למערכת. צריך לזכור שגם תלמידים צריכים חופשה. תלמידי ישראל לומדים יותר ימים ויותר שעות באופן משמעותי בהשוואה לOECD. אז אולי ליצור יותר התאמה לחופשות ההורים (סופש ארוך תמורת קיצור חופש וכו).

וצריך גם שתהיה איזו התקדמות קטנה בשכר לוותק. כך מקובל, וכך נכון, כשהמורה מתמקצע יותר ונהיה טוב יותר, יחד עם ההתמקצעות בהשתלמויות.

בהחלט אני מבין את דעתו של ד. , שאומר שכל קיצוץ כעת, ייבחן בצורה בקורתית כי אינו מגיע בחלל ריק אלא בתקופה בה המדינה מחפשת כסף אחרי שנתנה סכומי עתק לעבאס. עובדה, המדינה צופה הכנסות של מעל מיליארד שח ממיסוי חדפ ומשקאות מתוקים. לכאורה, אם זה יפחית צריכה, היתה אמורה להרוויח פחות או לפחות להעביר את הכסף למלחמה בסוכרת/מזהמי סביבה. אבל בסוף רצתה כסף. (באופו אישי אני מבין מדוע הטילו את המיסים הללו אף שאני לא אוהב אותם..) 

א לא. אני לא חושב שהם צריכים לקבל שכר יותר מעכשיו ללא קשר לתוצאות. לא רוצה עליה נוספת בשכר שמשולם בעצם על ידינו ללא תוצאות. ההוצאות על מערכת החינוך ב2 עשורים האחרונים גדלו בצורה לא נורמלית ועדיין החינוך בקנטים.

לגבי הפער.... מורים מתחילים לרוב לא מצליחים לקבל משרה מלאה.. ומרים וותיקים כן. 2 אחיות שלי מורות אשתי מורה ואף אחת משלושתן לא מצליחה לקבל משרה מלאה

לגבי 'פגיעה בתנאי תעסוקה' אין פגיעה. להיפך... ככה רק יבואו מורים טובים. הרפורמה תגרום להביא מורים בשכר התחלתי גבוה יותר

תלמידי ישראל לומדים פחות ימים מהאו סי די. מה שמטה את הממוצע זה חרדים שלומדים הרבה יותר

התקדמות קטנה מקובל פערים כמו היום לא מקובלים

הכסף מהמס משקאות ממותקים הולך למלחמה בסכרת כמה מאות מיליונים לפחות לפי מ ה שהודיעו.

מס חד''פ אני נגד

1. כתבתי שכר הוגן, לא כתבתי שצריך להעלות. אבל, אני כן חושב שהשכר צריך לעלות בהתאם לעליית השכר במשק כדי שלא יישחק למפרע. (יש אינפלציה כידוע..)

2. במקומות של דתיים אולי קשה יותר בהתחלה. בעיה קשה, לפעמים גם פוגעים בתנאים בצורות נוספות. (ואל תסכימו לזה..) אבל ברוב המקומות אפילו חסרים מורים טובים וקל הרבה יותר לקבל משרה מלאה.

3. פגיעה בתנאי עבודה זה בתנאים. השכר זה משהו נוסף. הפחתת חופשים לדוגמא. (היום מורים יכולים לנצל חלק מהחופש לתוספת שכר, לכן, כל עוד לא משנים את כל המשוואה, לא נכון לפגוע רק בתנאים לדעתי.

4. תלמידי ישאל לומדים יותר ימי לימודים ויותר שעות לימודים. לא רק החרדים. עין בדו"ח ה OECD. (בעיקר בגלל שבישראל לומדים 6 ימים בשבוע בניגוד למדינות המפותחות בהן לומדים 5 ימים)

5."התקדמות קטנה מקובל פערים כמו היום לא מקובלים" - מסכים בהחלט

הרי כתבתי מפורש: " ההנחה היא, שזה חלק משיפור ההוראה, שמורה מרחיב את אופקיו". אפשר להסכים עם ההנחה הזו או לא - אבל מבחינת המערכת זה נקרא שמורה מוסיף ליכולת ההוראה שלו. לא סתם "זמן".

לא אמרתי שאפשר לעשות כמה השתלמויות שבא לך. אפשר לבחור כל פעם השתלמות מסויימת. אז עם הזמן זה מצטבר - ומשמעותי. כך שהשכר אינו רק פונקציה נטו של ותק.

וממש לא שייך לומר "תן לי לעשות בקצב שבא לי".... לא מדובר כאן על השלב של לימוד ההוראה. מדובר על מורים בפעל (לעומת זאת, בשבתון, יש חיוב על כמות מסויימת כדי לקבל את תגמולי שנת השבתון). הוא אמור להקדיש את זמנו ללמד. הרי אם מאד רוצה - יכול לעשות הפסקה, ללמוד לתואר אקדמי גבוה יותר, ולהעלות שכר בהתאם...

לגבי הענין האחרון, של קביעת שכר לפי "אם עשה תואר שני או דוקטורט במשהו", זה דבר שאפשר להבין את ההיגיון שבו. ההנחה היא, שמי שהשקיע הרבה בלימוד-עצמי, ויש לו על זה "קבלות", אז יתוגמל גם בשכרו.

גם בצבא, עם השנים, עודדו מאד לצורך הקידום לשלב לימודים אקדמאיים תוך כדי. פעם לא היה דבר כזה.

לכאורה, מה הקשר...  אז ראשית, באמת, לא חייבים לקבל את ההנחות הללו. אבל ה"ראש" שעומד מאחורי זה, הוא שאדם עם השכלה רחבה, יהיה עם שיקול דעת רחב יותר, גם בצבא, ובוודאי בחינוך.

זו ההנחה הבסיסית - אדם השקיע, יקבל יותר שכר.

נכון שלא תמיד זה יהיה מקביל לתוצאות, אבל זה משהו מדיד יותר בבסיס. על גבי זה, אפשר תגמולים לתוצאות מיוחדות. אי אפשר להפוך את זה לתחרות במערכת. 

והאמירה, "אם התוצאה מצדיקה עליית שכר, ואם לא מה זה משנה"... היא אולי יפה בתור אידיאולוגיה היפוטתית, אבל לא ממש ישימה. רוב המערכות מקבלות אנשים לפי רמת ההכנה שלהם. אחרת יעשו "נסיונות" על אלה שבאים לעבוד, אלה שבאים לחנך... לא שייך. זה בסיס הגיוני.

אע"פ שאכן לפעמים מישהו שלא למד שום דבר אקדמאי, אבל הוא עם כישרון חינוכי טבעי, והשקיע הרבה בתורה וכו' - יכול לשים "בכיס הקטן" את כל בעלי התואר שסביבו..

שכל המדינה תרגיש מה זה כשהמורים והגננות לא עובדים. אשב בבית עם פופקורן מול החדשות

אני תמיד מחכה לימי חופש. בכ"א בעלי עדיין יעבוד גם במצב כזה אז כסף זה לא הבעיה..

המטרה שתושג פה (בתקווה) היא הערכה למורים וגננות ואולי גם ישלמו לנו בהתאם כדי שנחזור לעבוד עם הילדים שאפילו ההורים שלהם לא מסוגלים להישאר איתם ימים שלמים. 

הילדים שכחו איך מתקשרים. לא יודעים איך לנהל שיחה עם חברים שלהם. כל היום מחכים לחזור למסכים. בעיות קשב וריכוז בשיא שלא היה מעולם. משפחות קורסות כלכלית. בתור אחת ששומעת את הקשיים של ההורים.. תאמין לי שאני יודעת על מה אני מדברת. 

אגב גם בתקשורת אמרו כמה מקרי האלימות בבית עלו. כמה משפחות התפרקו..

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook

עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

הכלבים שניהם בלי שבב, בסבירות גבוהה, ברחו מאיזה כפר ערבי.

עברו להסגר, לוודא שלא חולים בכלבת.

בתקווה שיהיה אפשר לאמץ אותם לאחר מכן

אבל בלי תעודות, הם לא שווים יותר מסתם כלב.

ולכלב משוטט אין תעודות בדר"כ.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן

זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם

הטיפים שלי

להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות

לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה

קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים

אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.

דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג

ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לק"י

אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

ומורכב

אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

מאוד חשוב שהוא איתך

אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס

חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.

למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.

''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.

אין מיטות, לא מגיעים.

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.

ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.

רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.

זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.

אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.

אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה

בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.

מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.

יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.

אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.

שולחת חיבוק

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.

קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.

בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..

הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.

גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.

צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.

צריך זמן וסבלנות.

❤️

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך

מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

כל אחד שמח במשהו אחר, אבל כדי לדעת מה משמח את השני דרושה הקשבה הדדית ופתיחות להגיד מה באמת משמח.

יש כאלה שישמח אותם מתנה ויש כאלה שזה יעצבן אותם (כי בזבוז כסף/ כי אני לא צריך את זה/ כי מיותר בעיני...) יש כאלה שימחו לקבל כוס קפה (למיטה?) ויש כאלה ששונאים קפה או  אוהבים רק את זה שהם מכינים וכו'...

לכן א'. לא להקיש שאם חבר קנה לאישתו תכשיט חדש והיא היתה בעננים זה אומר שגם אישתך תשמח בכזה דבר.

ב'. מה שמשמח אותך לקבל או לתת, לא בהכרח משמח גם את השני/ה.

אנשים שונים אוהבים וצריכים דברים שונים. ע"ע 5 שפות האהבה.

ג. הייתי מחלקת בין מטלות בבית וטיפול בילדים שבהן מתחלקים כל אחד לפי מה שמתאים לבין חיזור ונתינה מעבר לרגיל כדי להוסיף אהבה. לדעתי הבלבול בין הדברים גורם להרבה מתחים של: אבל עשיתי כל כך הרבה (שטפתי/ קמתי/ סידרתי/כיבסתי...) איך זה שהיא עדיין לא שמחה איתי/ כועסת עלי/ מרוחקת ממני?... אולי כי אין בעיניה (או בעיניו) קשר בין דברים שצריך לעשות לבין אהבה. (שזה גם קצת נכנס לעניין שפות האהבה, אבל לא בהכרח.)

בהצלחה רבה. כיף שמחפשים מה משמח את השני. אבל לא צריך לחפש רחוק. לדעתי, אפשר פשוט לשאול ולדבר על זה כמה וכמה פעמים בחיים. זה דברים שמשתנים כל הזמן.

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות

לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.

או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣

פסח שמח 

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:

נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.

העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

קוצר רוח ועבודה קשה

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.

לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏