@טוב נו.. @טוב נו

א. מה שלומך? איך החיים?

ב. פתאום התגעגעתי לתקופות מסויימות פה.

ג. סליחה שזה בפורום הזה.

ד. אוקיי, וואו.

אני ממש מעריצה של אחותך. לא אמיתי כמה טוב יש בבן אדם אחד. (המ. קצת חבל לי שהחצי שנה הזו נגמרת ועוד מעט אני אמשיך לי בדרכי ולא אמשיך ללמוד אצלה.)

ה. אני רוצה להגיד את זה

הבושה ממה שאמרתי לך לפני כמה חודשים כשהגעתי לבקר אתכן בדירה לא עוזבת אותי.

תשכחי מזה. בבקשה. 

.

וזהו. לא יודעת אם את יודעת, אבל בסוף הקרקע מתערערת ולא ברור מה יקרה איתי בחצי שנה הקרובה. 

ומה המשמעות של להיות בקהילה שלהם?

חחחח או שאולי צריך להסתכל על זה באירוני - מנהלי העל, האנשים ההם שעומדים מאחורי כל הדברים, האחראים על מה שאנחנו  יודעים, מי שעומדים מאחורי כל הקוספירציות....

לא קיימים! הפורום שלהם נטוש!! 😂😂😂😂😂😂😂😂😂

אם כי כן כן הבנתי, החלטתם שאנשים פשוטים כמוני לא יוכלו לראות את ההודעות שלכם, אבל העיקר שנהנתי עד עכשיו.

אני צריכה אותך.

אין לי מושג כמה זמן אשאר פה. אז עד שאני אלך, טוב?

אולי בצורה הזאת זה יהיה קל יותר.

בטוח שזה השנה האחרונה לפני,

אני פשוט לא יודעת את זה בוודאות.

אבל אם מישהו היה מבטיח לי את זה?

"הבוטח בה' חסד יסובבנו"

אז אתה יודע,

אני קטנה, הראש שלי לא מספיק ארוך בשביל ולסובב אותי כדי להביט על כל הדרך שעברתי.

אבל, אתה פה. ואני. ויש מטרה. מדוייקת.

לא סתם אני לבד פתאום. גם היא וגם היא. וגם היא. הכל הלך.

אתה זוכר, כשישבתי היום מול הנרות - שמונה במספר.

זאת חנוכה זה הגעגוע, הכמיהה, החסר.

וניגנתי.

וניגנתי.

משהו כאן חסום, חסום, חסום.

ואני אומרת לעצמי, מתי חיית באמת? אני לא בדיוק יודעת וזוכרת אבל ברור לי שהיה זמן כזה.

חייב לשחזר את זה. חייב לבנות כאן משהו חדש. משהו מתוקן ומרומם.

זה כמו אז. כתבתי לך

שניה אחרי השבר

"אני תלויה רק בך"

והרגשתי.

אתה מבין? זה משהו שאי אפשר לספר לאף אחד זה רק אני ואתה.

אז גם עכשיו. יש כאן משמעות, ואתה, תמיד תהיה כאן.

אפשר לנשום, אוקי.