חשבתי פעמיים אם לפתוח את השרשור..אניחדשהכאן
כי קצת לא מרגישה לא בנוח להתלונן פה..
בכל מקרה סתם פורקת
מרגישה ממש לא טוב לא ישנתי 3 לילות(שעה וחצי בול בכל לילה)
ועכשיו מתפוצץ לי הראש מכאבי אימים ומרגישה ממש תשישות בגוף..
והכי מעצבן שכשמגיע הלילה במקום שאפול מרוב עייפות אני נמצאת בעייפות יתר ולא נירדמת שעות..
אני קצת מפחדת שהגל הזה של חוסר שינה ימשיך..לא יודעת ממה זה הגיע בכלל..
והכי כואב לי שהקטנים שלי כלכך ״סובלים״ מהמצב שלי..
הגדול מהבוקר מתחנן שאשחק איתו בבצקים ואני אומרת לו לא לא והוא ממשיך להתחנן.. וכל שאר המשחקים לא משחק בלעדיי אף פעם.. ככה שהוא סתם נראה מבואס ואפילו ביקש ממני שאשים אותו לישון מרוב שעמום.. והקטנה בקושי מקבלת יחס ממני אוףףף.. זה כלכך כןאב לי
ואני לא יודעת אם אצליח לישון הלילה ולהתאושש מעט.. כלכך מפחדת..
אין לי מושג מה קורה לי
ובעלי לא מבין יותר מידיי.. אומר לי שאני יותר מידיי בהיסטריה סביב השינה אבל הןא לא מבין כמה זה גורם לי להיות תשושה וחלשה ללא שינה..
בקיצור
רק רוצה הבנה הכלה חיבוק חם ושיבטיחו לי שזה יעבור.. ??
(ואשמח רק לא לקבל תשובות של השפעות חוסר שינה כי אני בכוונה לא נכנסת לקרוא ומפחדת מזה ממש)
והנה ביקשתי מבעלי שישמור על הילדיםאניחדשהכאן
בזמן שאני שמה ראש קצת לנוח בחדר אחר..
ופשוט כללל רגע הוא קורא לי ושואל ומבקש משהו אחר זה פשוט מטורףףף ומטריףףףףף
נשמה טובה אני אכתוב לך קצת בחריפות ומשתדלת שיהיההמקורית
עדין, אבל באמת באמת שאת צריכה לעזור לעצמך
אני לא מבינה איך את ממשיכה ככה בכלל בשגרה הזו
את צריכה לטפל בבעיה שלך עם השינה עם כדורים או מעבדת שינה או טיפול בחרדות או לא משנה מה, משו רציני אבל שיעזור לך לצאת מזה
ובמקביל - אגיד את זה שוב - תוציאי את הילדים מהבית למסגרת. בכל מחיר.
למה את לא חשובה לעצמך?
כלכלית אפשר לקחת הלוואה ולפרוס אותה וההשלכות של הלוואה לא משתוות להשלכות של מה שאת עושה לעצמך.
לא יכולה להיות מציאות כזו שאין מוצא עבורך. זו את שלא מגיעה אליו ומרחיקה אותו ממך בתת מודע בתירוצים מתירוצים שונים ומאמינה שיהיה בסדר, אני אמשוך רק עוד קצת. אבל די ממוש. זה לא עובד.
אני אומרת את זה ממקום מאוד איכפתי כאילו את אחותי, וממקום שמבין את זה שלפעמים אנחנו יוצרים לעצמנו דרך ללא מוצא בכך שאנחנו לא מוכנים להכיר בזה שאנחנו צריכים עזרה, שנגמרו לנו הכוחות, שגדול עלינו. זה לא כישלון להוציא ילד למסגרת כי קשה לי איתו בבית ואני צריכה אוויר ולטפל בעצמי, זו גדולה. זו הכנה לאמא טובה יותר שתהיה איתו. גם אם פחות זמן. גם עם פחות כסף.
זה יעבור, זה יכול לעבור, רק תעזרי לעצמך ❤️
עונהאניחדשהכאן
היתי רוצה לטפל בבעיה הזו של נושא השינה אבל איתי אישית ככל שמעמיקים בבעיה הזו ככה יותר קשה לי .. וגם בעלי נגד טיפול בנושא אומר שאני יתגבר ויהיה חזקה.. שאינסוף אנשים לא יושנים ולא קורה להם כלום..קשה לי לפעול כשבעלי לא מעודד אותי..
בקשר לילד
כרגע האמת הןא לא כלכך הבעיה.. הבעיה יותר בי.. וזה משליך עליו
אבל גם זה אני לא יכולה לפעול בלי תמיכה מבעלי, הוא לא כלכך תומך שיהיה במסגרת כרגע.. לא רק כלכלי אלא גם כי הוא ילד של אמא ואבא קיצוני ועד שיסתגל לגן יעשה לנו את המוות יקרא לנו בלי סוף ובעלי לא פנוי לבוא לגן כל פעם שבוכה ..
בקיצור
לא באמת יודעת איך לטפל.. או אם כן.. אז קשה לי לבד בלי תמיכה מבעלי..
אז תעבדי על הניתוק הזה בין מה שבעלך חושבהמקורית
למה שטוב לך באמת. רק את יודעת מה טוב לך, ואם צריך אז מתעקשים על זה.
עם כל הכבוד, הוא לא מבין ולא יבין. ולפעמים צריך לחתוך בבשר החי ולהגיד עד כאן.
אם אתה לא רוצה שהילד יהיה במסגרת תשמור עליו אתה. אני כבר לא מסוגלת
הרי הלכת בדרך שלו וזה לא עובד, מכון? אם את צריכה תמיכה אני ועוד עשרות נשים פה מאחורייך. ותאמיני לי שכשיהיה לך באופן אישי טוב זה ישפיע על כל הבית, כי כמו שאת רואה, כשהמצב הפוך - אז כנל
אניחדשהכאן, תקשיבי למקורית!! אני ממש חושבת כמוהטליה כ
כרגע העבודה שלך מול בעלך, תשכנעי אותו, תעמדי מולו ותסבירי שוב ושוב את החשיבות!!
לא. היא ממש לא צריכה לשכנע ולהסביר. לרשום לגן אתמולמיואשת******
את צודקת במאה אחוז ובכל זאת אוסיףמיואשת******
בעצם אני כן אוסיף, בחריפות יתרה
@אניחדשהכאן אני לא מכירה את בעלך וסביר שהוא אדם טוב ומקסים וכל מה שהוא עושה זה לא מרוע.
בפועל את ממש סובלת ממנו.
הוא מכריח אותך להשאיר ילד בבית למרות רצונך
הוא לא נותן לך לישון ומקטין את כל מה שאת מרגישה בטענות של רגישות ותלונות שווא
הוא לא נותן חשיבות למה שאת אומרת ומרגישה בכלל
והוא מצפה ממך לעשות רק מה שנוח לו.
שוב, בטוחה שהוא אדם מקסים וזה לא מרוע אלא רק מחוסר הבנה מאד בסיסי
אבל בפועל את סובלת מאד
ותוצאות ההתנהגות שלו שליליות מאד

הוא לא מכון שתטפלי בבעית שינה, הוא לא נותן לך לישון, הוא לא מוכן שתשימי את הילדים במסגרת. האם הוא מוכן שתעבדי? זכור לי גם שהוא לא מוכן שתקחי עזרה או שאולי אני טועה.
יש שם להתנהגות כזו.
משהו כאן ממש לא בסדר
או שתתמוטטי, מה שקורה בפועל
או שתביני שאת לא נשלטת על ידי בעלך ודעותיו ושיש זכות לרצונות שלך גם אם הוא חושב אחרת ושאת לא אמורה צריכה ויכולה לא לעשות שום דבר בחיים בלי האישור שלו
ואם את לא מסוגלת לעשות את ההפרדה כמו שמקורות אמרה אז טיפול אישי אתמול. יש משהו מאד מאד מאד מאד מאדדדדד לא בריא בהתנהלות הזו שבה את מתמוטטת, ועדיין ממשיכה לעשות מה שהוא חושב אף על פי שאין לך שמץ תמיכה ממנו והוא רק מצפה שתעשי מה שנראה לו בלי להוות שותף.
מאד מאד מאד לא בריא ועקום.
מצטערת על החריפות אבל האמת חייבת להיאמר כי אם תהיי בבית חולים בהתמוטטות פיזית או נפשית- ואת ממש קרובה לשם- אף אחד לא יהיה במקום טוב. לא את לא הילדים וגם לא בעלך.
האמתאניחדשהכאן
שבעלי כל הזמן חופר לי שהוא מוכן ואפילו מעדיף שאני זאת שתצא לעבוד והוא ישאר לטפל בילדים
זה אופציה שאני צריכה לחשוב עליה
אבל כרגע המוח שלי פשוט מנותק מהכל כבר שבוע לא ישנתי לא מצליחה לחשוב על כלום הכל נראה שחור עד שאצליח לצאת מהלופ הזה.
ואני מפחדת שלא אצא כי יש לי פוביה מכדורים ככה ששום כדור רפואי אין לי אומץ לקחת מלבד טבעי..
מתפללת לה׳ שיעזור לי באמת שאני מפחדת כי קרסתי ואני עם הילדים לבד כל היום והם פשוט יסבלו בגללי זה כלכך שורף לי כל כך לא מגיע להם
❣️❣️❣️תראי מה כתבתי לך למטהמיואשת******
לגבי הסתגלות למסגרתבארץ אהבתי
גם הילדים שלי הם ממש ילדים של בית.
ונכון, ההסתגלות לא היתה להם קלה.
אבל זה לא אומר שבאים בכל פעם שהם בוכים.
בהתחלה השתדלתי להיפגש עם המטפל כמה פעמים ביחד עם הילד בלי להשאיר אותו שם בלעדי, כדי שיכיר אותה קצת וירגיש שאני סומכת עליה.
אחר כך כמה ימי הסתגלות- יום אחד משאירים לשעתיים, עוד יום לשלוש שעות. אם את רוצה עוד כמה ימים קצרים כאלו אפשר אולי עוד קצת (אצלי לא היה אפשרי כי כבר הייתי צריכה להיות בעבודה..). ואז מתחילים ימים שלמים (אצלנו זה עד 2).
והילד מתרגל. בהתחלה הוא בוכה, אבל די מהר הוא בוכה רק כשאת מביאה אותו ונרגע מיד אחר כך (אפשר לבקש מהמטפלת לצלם לך אותו אחרי שהוא נרגע, לי זה ממש עוזר). ורוב הילדים בשביל מסויים כבר באים בשמחה לגן ונפרדים בלי בכי (אצלי יש אחת שכן היתה בוכה כל בוקר, לרגע כשאני יוצאת ואז היתה מאושרת, אבל הפרידה תמיד היתה לה עצובה. זה גם בסדר אם זה ככה, למרות שזה מבאס. אבל רוב הילדים בשלב מסויים גם יפרדו בשמחה, כי טוב להם עם החברים ועם המטפלת).
זה לא קל, להורים לרוב קשה יותר מהילדים. אבל זה לגמרי אפשרי, וממש לא אומר שאתם תבואו בכל פעם שהוא בוכה. המטפלת תרגיע אותו, והוא ילמד להכיר אותה ולסמוך עליה, ויהיה לו טוב בעז"ה. (וכמובן שהכי חשוב זה לבחור מטפלת טובה שאפשר לסמוך עליה...)
לפעמים הכי קל לנואישהואימא
להישאר במשהו שהוא לא טוב לנו,
כי זה מפחיד לעשות שינויים
וכי אנחנו רגילים למצב הקיים
ולעשות שינוי דורש ממנו לעשות משהו אקטיבי
ובמשהו הקיים אנחנו פשוט ממשיכים ומתגלגלים.. אליו אנחנו פשוט רגילים
אבל
לפעמים פשוט צריך לאגור כוחות ולהגיד סטופ. חייבים שינוי. נכון זה ידרוש ממני כוחות/ הוצאות כלכליות/ שינויים בחיים
ונכון זה קשה ומפחיד
כי יש את הפחדים מהלא נודע.
אבל אין ברירה
אתם רוצים לחנך את הילדים להתמודד עם החיים? עם השינויים והאתגרים שיש בהם?
או לאנשים שמפחדים מקשיים?
להגיד שהילד יתקשה להתמודד עם הגן החדש זה לדחות התמודדות... הרי בכל מקרה מתישהו זה יקרה... הוא לא ישאר בבית לתמיד.
בסופו של דבר הילדים סופגים את האנרגיות שקשה להם שאת כל הזמן איתם בבית..
אני שולחת את הילדים שלי למסגרות(שניים בגיל מעון.. יש לי גם 2 צמודים כמוך) וכל יום שאני שולחת אותם אני יודעת שזה לטובתם!! אם הם היו איתי הם היו סובלים כי לי ממש קשה להיות כל היום עם ילדים בבית.. (ואני מאד אוהבת את הילדים! אבל לא יכולה להיות איתם כל יום 24/7, אני אתחרפן)
בגנים ובמעונות הם לומדים מלא דברים! שרים, רוקדים מתפתחים, משחקים עם עוד ילדים! זה רק לטובתם!
ותאמיני לי שאנחנו משלמים המון! אז אני מצאתי עבודה שמכסה את הרוב, אבל העיקר זה הבריאות הנפשית! גם לך וגם לילדים.
נשמע שבקושי העיקרי זה הפחד מהשינויים שזה ידרוש ממכם(התמודדות עם משהו חדש, פחד מקושי כלכלי ומה שזה ידרוש ממך( אולי לצאת לעבוד.. ואולי את מפחדת מזה) אבל לפעמים אין ברירה וחייבים שינויים .
קושי בשינה זה רק הצפה נפשית לזה שלא טוב לך. הנפש שלך מבקשת שינוי. (אומרת לך את זה בתור אחת שכשיש לי קשיים בשינה זה כשאני במצבים שלא טוב לי, מתח וכו' )


מה עם כדורי שינה?לא מחוברת
אם את לא נרדמת שעות, חבל על כל דקה תנסי כדור ותשני.
בבוקר את תמיד עייפה?
אולי תביאי ליום בשבוע מישהי שתשמור עליהם בבית? ואז יום בשבוע תשני נורמאלי?
וגם זה נראלי יותר זול ממעון כרגע..
לגבי בעיית השינה:קופצת
אני מבינה ממש על מה את מדברת. זה מין "לופ" כזה שאת נכנסת אליו ולא יודעת איך לצאת...
מין מעגל שמזין את עצמו.
החרדה מלא להרדם - גורמת לך באמת לא להרדם - העייפות גוברת - החרדה גוברת וחוזר חלילה...
מה שעוזר זה באמת להרפות מהעיסוק והחשיבה על זה.
אבל קשה להרפות. אני יודעת.

כשאני הייתי שם. אחרי הרבה סבל הלכתי לבית מרקחת וביקשתי כדורים שעוזרים לשינה. משהו פשוט ולא ממכר - לא הייתי צריכה מרשם אפילו.

הכדורים האלה עזרו לי בעצם לשחרר את החרדה הזו של: מה יקרה אם אני לא ארדם... כי הרי עכשיו עם הכדור אני מוכרחה להרדם.

וכך היה.

אחרי תקופה של שימוש בכדורים (אצלי זה היה מוצא"ש וראשון). השתחרר לי כל הנושא הזה של שינה בראש והיום אני נרדמת רגיל לחלוטין בלי כדורים בכלל.
אל תסבלי ככה. לכי לעזור לעצמך! בלי שינה זה קשה מאוד לתפקד עד בלתי אפשרי!
מאמוש, התסכול והקושי שלך מובניםחגהבגה
אבל שום דבר לא מקדם אותך. את חוזרת לאותו מקום.
אנחנו לא מנסות להפחיד אותך, חלילה. רק לעזור לך.אבל, אם את לא תעזרו לעצמך
את
לא בעלך
לא התמיכה בפורום
ולא אפחד
רק את

את. קומי, קני כדורי שינה
זה לא ממכר
תרשמי למסגרות (אין דבר כזה הילד הוא לא הבעיה אני הבעיה. אם לא היית ישנה בלילה, לא היית חלשה לטפל בהם בבוקר, כי אין לך למה לדאוג)
לכי לכל סוגי הטיפולים בחרדות, עד שיעזרו לך.
פשוט תתחילי
חיבוק
יש כדורים טבעיים שממש עוזרים לישוןעלה למעלה
קונים בבית מרקחת בלי מרשם
קלמנרבין לילה
ממש ממליצה לך! זה יעזור לך לשבור את המעגל הזה
קניתי בעבראניחדשהכאן
הם ממש ענקיים
כל לילה נתקפתי חרדה רק מלשתות אותם אז ויתרתי..
אשמח מאוד להמלצה כל כדורים טבעיים אחרים אם מישהי מכירה
יש טיפות טבעיותחגהבגה
של שורש ולריאן
תנסי את זה, זה לא כדור
זה בשביל שינה?אניחדשהכאן
כי הבנתי שזה יותר להרגעה
ואני די רגועה בלילות
פשוט לא נירדמת..
לוקחים את זה על מנת להירדםחגהבגה
אמא שלי למשל....
מה אכפת לך לנסות? זה צמח
מאמוש, איך את רגועה, אם את מספרת שא. בוכה כש חושבת על מחר?
או שיש לך מחשבות וחרדות מזה שלא תירדמי?
רגועה זה לא לשכב בשקט במיטה...
את לא חייבת להתרוצץ כדי להיות "לא רגועה"
גם מלשכב בנחת כביכול, הגוף יכול להיות בסטרס.

אל תחשבי יותר מדיי, כמו שאמרנו לך כאן.
את חושבת אן אעשה כך, מה יהיה, ואם לא אעשה כך איך זה ישפיע והולכת עם זה רחוק, ומחליטה שדברים יכולים לעזור/לא, על סמך תהליך מחשבתי שעשית ולא על סמך נסיון. משהו שלא עוזר לאחת, יכול לעזור לך ולהיפך.

משהו שלא עזר לך פעם , יכול לעזור עכשיו, והפוך
עוזר מאד!אמא יקרה לי*

נסי טרנקילה ע"ב ולריאן. מאד עוזר

חיבוק. מסכימה עם כולן. תראי לבעלך את השרשור.אורוש3
לטפל בבעיית שינה. לנסות שוב עד שתמצאי איזה טיפול יעיל לך. לא קשור להשלכות לטווח רחוק. את רואה בעיניים מה זה עושה לך. ולא. זה לא נורמלי או תקין. חייב לטפל.
אני מאוד בעד לגדל קטנים בבית. אבל פה נראה שזה פשוט נזק.
מסגרת לשניהם.
תטפלי בעצמך.
אח''כ תחפשי עבודה.
תעברו דירה אם צריך. למה לכם לגור איפה שאתם? אין לכם חברים, המחירים יקרים. תעברו למקום יותר זול וחמים.
ושוב חיבוק. את מהממת. רק נכנסת ללופ לא טוב.
ואני אהיה בוטה ורעה ואגיד שכרגע נשמעסופי123
שמעבר לטובתך (שהיא חשובה מאד מאד מאד!!!) טובת הילדים שלך להיות כמה שעות כל יום במסגרת. כי ילדים זקוקים ליחס, ולקשר, ולגירויים.
ואני בטוחה שאת אמא נפלאה אבל כרגע את אמא במצוקה ואת לא פנויה להיות האמא הנפלאה שאת.
וזה ישתנה בעתיד וישתפר אבל כרגע הילדים שלך במצוקה שלך איתך וזה לא טוב להם.
אפילו מסגרת חלקית עד אחת, שיבואו לאכול ולישון בבית, ולך יהיה בוקר לישון ולנשום.
בהצלחה רבה
מחר יגיב לכן בע״האניחדשהכאן
כייף לדעת שבכל מקרה של החלטה יש לי פה תמיכה מכן ודחיפה לשינוי.. אני כלכך צריכה את זה
@מיואשת****** מה שאמרת על בעלי אולי משתמע ככה מההודעות שלי אבל אפרט בהרחבה בזמני ״הפנוי״ כי חלק לא נכון.. אולי זה רק נראה כך..
בעלי לא תומך כלכך שאפעל אבל הוא לא מתנגד ..
בבעיות שינה הוא פשוט ראה שכשהתחלתי טיפול וכדורים זה עשה לי יותר רע אז הוא מפחד שאחזור לרע הזה שוב ויהיה יותר רע מעכשיו..

בעבר רציתי ללכת לפסיאכטר אבל הרופא משפחה אמר לי במילים האלו ״אין לך מה ללכת לפסיכאטר שידביק לך שמות של הפרעות שאין לך וידחוף לך כדורים, פשוט תתאפסי על עצמך בשבילך ובשביל הילדים שלך״ וזהו בעלי שמע את הרופא הזה וגם הוא בגישה שלי ומאז לא תומך שאטפל בבעיות השינה..
בנוגע לגן לילד הוא גם מפחד שהוא לא יוכל להתחייב להגיע כל פעם לקחת את הילד שבוכה כי יודע שאני לא יהיה מסוגלת לזה..
הוא באמת משתדל בשבילי המון.. אפילו עכשיו בשביל שארדם ניסה שעתיים לדבר איתי להרגיע אותי לפני השינה.. להגיד לי שאם לא נרדמת אז להעיר אותו שירגיע אותי..

הבעיה היא אצלי שקשה לי מאוד לעשות דברים בלי שהוא שותף איתי ותומך בי רגשית ופיזית..

אני סתם משתפת אתכן שאני ברמת מרגישה קאני מתמוטטת פיזית ונפשית
הרדמתי את הילדים ב7 וחצי בערב ועליתי למיטה ב9 בערב
ואני עד עכשיו לא נירדמת מרוב עייפות יתר כי לא ישנתי כבר שבוע.. כלכך מפחדת ממחר שוב פעם הילדים יסבלו מאמא זומבית גמורה מעייפות שלא מסוגלת לשחק איתם ולתת להם אהבה וחום..
אוף
ה׳ הלוואי שיהיה לי כוחות לעזור לעצמי, אבל מרגישה שחייבת איפוס עם שינה נורמלית בשביל להתחיל לפעול
וזה לא קורההה
❤️ אם ככה אולי לומר לו בפירוש?מיואשת******
תשמע אני בטוחה שלשים את הילד בגן יעשה לכולנו טוב יותר. אבל אני צריכה שתהיה איתי בזה ותתמוך בי אפילו אם אתה לא מאמין בזה כמוני, אני חושבת שזה חשוב תהיה איתי בזה.
זה יעזור?
ובמקביל כן חושבת שאת צריכה ללמוד לסמוך על עצמך יותר, ולא יודעת איך לומר את זה בדיוק אבל במציאות שאת כל הזמן בבית עם הילדים ולא יוצאת ולא פוגשת מבוגרים נוספים, עלולה לגרום לסוג של חוסר ביטחון בעצמך, סגירות, ותלות בבעלך שהוא בעצם המבוגר היחיד שאת בקשר איתן בגלל כל סיבוך המשפחה.. וזה פשוט לא בריא אוקי?
באמת לנפש ולאישיות שלך יעשה רק טוב קצת איוורור וגם לאימהות ולצמיחה האישית שלך.
את אשה מדהימה, ומרוב שאת מרוכזת כל כולך הילדים אין לך זמן לראות את עצמך וכמה שאת מיוחדת. את
קצת רצה במעגלים
את צריכה לעצור ולנשום.
ואני בטוחה במליון אחוז שגם לבעיות השינה יעזור מאד איוורור לנפש ולגוף ויציאה קצת מהבית.
קצת פעילות גופנית תעזור לך לישון כמו כל כדור. באמת. תנסי בינתיים לצאת לסיבוב הליכה של עשרים דקות כשבעלך איתם. יש לה אפקט מרגיע לחרדות מאד מאד. אם יש אפשרות בשמש אז בכלל עדיף אבל גם בלילה עצם הפעילות טובה יותר מכל כדור טבעי כלשהו.
❣️❣️❣️❣️
מיואשת תודה על התגובה באמת באמתאניחדשהכאן
חיזקת אותי
אני באמת בוכה אני כלכך זקוקה לתמיכה.. אין לי אף אחד כרגע בעולם מלבד בעלי.. לא אמא לא אבא לא חברה.. אין לי איפה לפרוק..
תודה הלוואי הלוואי שיהיה לי את הכוחות לפעול
ולעזור לעצמי כי אפילו לשים את הילד בגן זה צעד ענק בשבילי כי אני כלכך לא בעד גן בגיל הזה.. אבל כשאין ברירה אין ברירה.. הוא באמת סובל איתי.. אני בוכה
ובוכה אוף שה׳ ישלח לי קצת קצת כןחות וקצת שינה להתאפס
❤️תודהה בנתיים❤️❤️
שולחת חיבוק והמון כוחות!אם_שמחה_הללויה
זוכרת את התקופות שהיו לי בעיות שינה כשהייתי נערה, זה קשה כל כך! ועוד לא הייתה לי אז יותר מדי מחויבות.
ניסית שמן אתרי לבנדר?
תטפטפי כמה טיפות על הכרית.
הרופא שהיית אצלו נשמע די מטומטם. ממה שאני קוראת פהציפיה.
יתכן וכדורים יעשו לך טוב. נשמע שאצ ממש על הקצה ולדעתי במצב כזה כדאי להפעיל את התותחים הכבדים, כולל פסיכיאטר.
בנות לא יודעת מה לעשותאניחדשהכאן
בכיתי לבעלי אמרתי לו שאני זקוקה לעזרה חיצונית כדי לצאת מהלופ הזה של החוסר השינה
שאני יפנה לרופא
והוא אומר שהיינו שם ו שום רופא לא יכול לעזור לי
שרק אני יכולה לעזור לעצמי
עוד לילה לא ישנתי
ואין לי תמיכה ממנו
ואני כבר לא מסוגלת לעזור לעצמי
שוב יושבת ובוכה חלשה ותשושה
ממול הילדים
לבד
יקרה! אני אקרא לקושי שלך בשם: חרדהפרח חדש

כן, יש לך חרדות.

ואני אספר לך שגם בעלי סבל מחרדות

וגם אחותי

וכולם יצאו מזה בסוף.

אפשר לנסות תחילה ללא כדורים. עם טיפול CBT

אני מכירה מישהי אלפה ממש בירושלים

עזרה לאחותי לצאת מזה בלי כדורים ותרופות.

 

את בטוחה עכשיו שאם תשני הכל יעבור. זה נכון שעכשיו את נמצאת במעגל של חוסר שינה, אבל זה לא שורש הבעיה!

 

רק אם תטפלי בשורש הבעיה תוכלי לצאת מזה.

 

בהצלחה יקרה

אם תרצי פרטים על המטפלת תכתבי לי.

יקרה בעלך מזיק לך.מיואשת******
את יכולה לומר כל מיני הסברים אבל המציאות היא שהוא מזיק לך
את חייבת להפסיק להיות תלויה במה שהוא חושב
ולא לעשות רק מה שהוא תומך בו
אלא לעשות מה שטוב לך
לכי לרופא
אל תספרי לבעלך
פשוט לכי
תעשי מה שהוא יגיד לך
שוב, בלי לספר לבעלך כרגע
אם לא תעשי את זה עכשיו אז כשתתמוטטי חס ושלום יעשו את זה בשבילך.
מצטערת , זו האמת. התלות בבעלך מזיקה לך בטירוף
בין אם הוא עושה את זה בכוונה ובים אם הוא איש טוב ורק טיפש.
התוצאה זהה.
צאי מזה
את יכולה
ורק את יכולה

ואיך הוא בכלל משאיר אותך לבד במצב הזה עם הילדים???? חוסר אחריות מטורף
תתקשרי אליו הרגע שיחזור
סורי לא יכולה שלא להגיב על זהורדון
אם רופא אמר לך שאין לך מה ללכת למומחה כי את רק צריכה להתאפס על עצמך ולשלוט על זה,
אז דחוף ללכת לרופא אחר!
זה פשוט מרתיח אותי. הקלות הזו שבו גורמים לאדם להרגיש שהוא אשם ושולט במה שהוא סובל ממנו.
אם את סובלת ממשהו ולא מצליחה לעשות בו שינוי לבד אז את חייבת עזרה חיצונית. ולא יעזור גם פרופסור שיגיד שזה תלוי בך. אין כזה דבר שרק את יכולה לעזור לעצמך. אין!! וכבר כתוב שאין חבוש מוציא את עצמו מבית האסורים.

זה ממש קשה לי לשמוע את זה כי אני הייתי במקום שלך, בהתמודדות אחרת בחיים שלי. והאמירות האלו אף פעם לא נותנות כוח להתמודד. הן רק מייאשות. כי כבר עשית מה שאת יכולה וזה לא עזר.

ומצטרפת ממש למה שמיואשת כתבה.
חמודה, את ילדה גדולה. תלות לא בריאה לאף אחד. את לא צריכה הסכמה של אף אחד כדי לעזור לעצמך. את במצוקה, וזה יותר קל שיש עזרה. אבל אם אין- תהי שם בשביל עצמך. זה לא בריא לא לך ולא לבעלך המעגל שנוצר לכם בבית..
תנסי ולארין זה עוזר מאודעלה למעלה
למה את צריכה לבכות לבעלך?חגהבגה
תרימי טלפון למרפאה תקבעי תור
זהו
היה לי את זה מתוקה,שוקולד פרה.

ולפעמים זה עדיין צץ.

 

המקור של זה אצלי, ואולי גם אצלך

זה לא משהו פיזיולוגי.

זה נטו חרדה.

 

החרדה אצלך היא, כפי שקראתי, שאת תהיי אמא ממוטטת לילדים.

והפחד הזה כ"כ מצמית אותך

וגורם לך להרגיש אשמה

ולבד

עד שמרוב פחד... את לא יכולה להירדם.

 

אני ממש מכירה את זה.

היו לי לילות לבנים לחלוטין

והרבה כעס על עצמי, למה אני כזאת

וגם הרבה לבד- כי לא ידעתי למי לפנות... היה לי ברור שכדורי שינה הם לא הפתרון

היה לי ברור שיש שם משהו עמוק יותר

רק שלא העזתי לשים עליו אצבע

או שלא ידעתי לקרוא לו בשם

ובכלל חשבתי שאני מוזרה, ושלאף אחד אין את התופעה הזאת חוץ ממני.

 

היום אני יודעת להגיד

שיש שם מישהי שצועקת- אני לבד!

ויכול להיות שאת גם מרגישה ככה,

שאת לבד ואת רוצה שמישהו יושיט לך יד

רק שאת לא יודעת להגיד מה שם קשה כ"כ

כי זה באמת מעורפל ולא מובן.

 

וגם לפעמים... לפעמים באמת אין כוח להאמין שטיפול יעזור...

 

אני ממש רוצה לתת לך חיבוק גדול

זה לא פשוט להרגיש לבד ושהכל סוגר עלייך

ושקשה לך להעביר החוצה לעולם, מה שאת חווה מבפנים.

 

אני חושבת שבהפוך על הפוך

תנסי להשלים ולמחול לעצמך על זה שאת לא ישנה.

תנסי לא להיאבק, לא להילחם

תגידי לעצמך שזה בסדר...

 

בהתחלה זה יהיה קשה ואת "לא תקני" את המניפולציה הרגשית שאת בעצמך יצרת לעצמך

אבל תאמיני לי, זה עוזר.

 

כי בעצם ההרגשה של "למה כולם ישנים ורק אני לא???מה דפוק בי?"

יוצר אצלך כעס ומתח כלפי עצמך.

ואז, כאילו להכעיס את עצמך עוד יותר, את מלקה את עצמך ושוב לא ישנה.

 

אני לא שוללת טיפול, ממש לא

וגם לא כדורים (פסיכיאטריים\כדורי שינה)
אני רק חושבת שבעומק יש פה זעקה

יש פה בקשה "תראו אותי!! אני בחשיכה"

וברגע שבעומק משהו יתרפא

אני בטוחה שירווח לך יותר.

 

 

רשמת נקודה חשובה מאוד!אם_שמחה_הללויה
ואוו כלכך אהבתי את ההודעה הזאתאניחדשהכאן
נגעת בי מדויק ממש
מחר אגיב בע״ה !
נשמה טובה, כיף לי לשמועשוקולד פרה.

 

התלבטתי הרבה אם להגיב,

פחדתי שזה יפתח אצלי את תיבת הפנדורה הזו של החרדה,

אבל הרגשתי (בעקבות ההודעה האחרונה שלך)
כאילו את הולכת לאיבוד,

בין בעלך, והמגיבות כאן, ואת עצמך אפילו..

 

וכ"כ כ"כ הזדהיתי...

 

ואני ממש מקווה שתצליחי הלילה

לא לישון

לא לתפוס תנומה

ואפילו לא לנחור

 

שתצליחי להגיד לעצמך שבתוך החשיכה

אני כאן

וזה בסדר

וזה בסדר אם אני לא אשן

וזה בסדר שאני לחוצה מזה

ושאני מרגישה לבד

ושאין לי ביטחון שיהיה בסדר

 

אני כאן, בשביל הילדה הקטנה המפוחדת

לא בשביל שהיא תישן מתישהו

לא בשביל לשנות בה משהו,

אלא רק להקשיב.

 

באהבה רבה וגדולה.

תעשי מדיטציהים...
זה מה שאני עושה לפעמים כשמתעוררת ולא מצליחה להירדם
מעדכנתאניחדשהכאן
כרגע הדרך היחידה שהצלחתי לעזור לעצמי היום זה
לקנות לי קלמרבנין תרופה טבעית להשריית שינה..
הצלחתי להשאר חזקה עם הילדים כל היום לבד.. אפילו שיחקתי איתם ושימחתי אותם כמה שהצלחתי..
אשתדל כל יום שעובר לראות איך אני יכולה לעזור לעצמי לצאת מהמצב הזה
תודה לכולכן.. אין כמוכן באמת פשוט ככה.. אין..
כל הכבוד! את תותחית!מיואשת******
יצאת והלכת וקנית ודאגת לעצמך? מדהימה!! פשוט מדהימה שבתוך כל העייפות והלחץ והבכי לא רק שהיית אמא מהממת לקטנים שלך גם עשית את הכי חשוב- דאגת לעצמך
תהיי גאה בעצמך! ❤️❤️❤️❤️
האמת שרק הזמנתי אונליין ושלחתי את בעלי להביא לי..אניחדשהכאן
גם משהו..
מחר בע״ה אנסה לעשות עוד צעד כדי לעזור לעצמי
תודה על התמיכה ❣️
זה המון!מיואשת******
למה את מזלזלת? קיבלת החלטה, עשית הזמנה, ביקשת מבעלך אפילו שהוא לא מתלהב מזה לעשות משהו בשבילך (ואיזה חמוד הוא!)
זה ממש המון! את מלכה!
תמשיכי לאהוב את עצמך ולדאוג לך! את אחת ויחידה ❣️❣️❣️❣️
^^^ זה המון. כל כך קשה לצאת מלופ...רקלתשוהנ
כל אחת נתקלת בזה
זה קשה מאד לקחת את עצמך ולגרור את עצמך החוצה.
מדהימה, אין מילים!!!!!!חגהבגה
איזה אלופה את. כל הכבוד.נקודה טובה
באמת.
יקרה יקרה שאת!נגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך כ"ט בטבת תשפ"ב 22:28

@אניחדשהכאן

 

יצא לי לקרוא כמה שרשורים שלך,

ועכשיו קראתי את השרשור הזה,

 

ואני רוצה להגיד לך כל כך כל כך הרבה...

ורוצה לחבק אותך כ"כ כ"כ חזק...

ולומר לך שהכל הכל יהיה בסדר!!!

ולחזק אותך!

 

בטוח לא אצליח להעלות הכל על הכתב, אבל לפחות אתחיל ממשהו,

ואני שולחת לך מסר עם המספר שלי - אם תרצי לדבר אפילו שיחה אחת קצרה ואפילו רק טיפה לקבל איזשהו כוח

או איזשהו כיוון

או איזושהי הבנה

או כל דבר 

(את יכולה להתקשר ממספר חסוי אם אינך רוצה להזדהות, זה בסדר גמור!)

 

 

יקרה!

תראי מרוב שאני רוצה לומר לך כ"כ הרבה אני באמת בעוצמות שגורמות לי לבלבול ולא יודעת מאיפה להתחיל...

גם בטח הכל יצא מבולגן או מוצף כי אני באמת בהצפה של רגשות מרוב שליבי יוצא אלייך...

 

אולי אתחיל מלשתף אותך במה אני רואה כשאני קוראת אותך?

אני רואה קודם כל אדם כ"כ כ"כ טוב!

אישה כ"כ טובה!

אמא כ"כ מסורה!

 

אישה שעברה תלאות רבות רבות

וכואבות

וקשות

ואובייקטיבית שוברות ומתישות מתישות

מתישות גם את הגוף

ומתישות גם את הנפש.

 

ואז הגיע עוד קושי.

 

ועוד אחד.

 

והריון קשה קשה

והקאות נוראיות ובלתי נגמרות

והיית מושבתת במיטה זמן רב כ"כ

ואז המעבר להורות (עם הילד הראשון)

והאחריות הגדולה בבת אחת על יצור חסר אונים 24/7

בלי חופשות

בלי פסק זמן

בלי להתחשב באם את חלשה או חולה או כל דבר

 

ואז עוד הירון.

די צפוף.

 

ושוב הקאות נוראיות

ושוב תשישות

וחוסר תפקוד

 

ורגשות אשמה על התינוק

 

ואז לדאוג ל2 תינוקות במקביל

 

וחוסר שינה.

וחוסר שינה.

ועוד חוסר שינה.

 

ו2 תינוקות במקביל.

 

ולהיות ל-ב-ד איתם כל יום כל היום!!!

ו2 תינוקות דורשים!

וקורונה

ואין להם מסגרות

ואת לבד איתם

 

אישה אחת

מדהימה ככל שתהיה, אבל רק אחת.

אחת על 2

אחת על 2 פצפונים

אחת על 2 פצפונים שלא ישנה כבר תקופה

אחת על 2 פצפונים שלא ישנה כבר תקופה ועברה שנתיים נוריאות ושוברות גוף ונפש

 

תראי רק מלכתוב את זה יקרה שלי עולות לי דמעות...

באמת...

הלב יוצא יוצא אלייך!!!

 

כמה עברת!!!!

כמה את עוברת!!!!

 

את כזו טובה וכזו מדהימה

ורק רוצה שלכולם יהיה טוב

ורק מנסה

וחזקה בשבילם

כל יום וכל שנייה את חזקה בשבילם

בשביל כולם

 

אבל יקרה!!!!

 

מה *איתך*?!

 

את זוכרת שאת בנאדם?!

כי נראה שלא יקרה.

נראה שאת חושבת שאת מלאך

או על- אנושית.

 

איך אפשר לחיות בלי צורך בסיסי, שהקב"ה בכבודו ובעצמו ברא לנו - השינה?

איך?

הרי אדם שלא יאכל שבוע ימות

ואדם שלא ישתה שבוע ימות

ואדם שלא ישן ולא ישן ולא ישן - איך הוא יתפקד?!?!

את יודעת שהיו מענים כך בעבר אנשים? מונעים מהם שינה? וזה היה נחשב לעינוי אולי הנוראי מכולם!

אנשים שלא ישנים,

אנשים שחסרות להם שעות שינה - זה כמו אנשים מורעבים שלא אכלו שבוע ולא שתו שבוע!

ישוב הדעת משתבש לגמרי

המוח כבר לא חושב בצלילות

אין כוחות

אין

לא לגוף

לא לנפש

החרדות מגיעות

מגיע מעגל שמזין את עצמו של חרדה מלא לישון ולא להירדם - ואז באמת לא לישון ולא להירדם - ואז חרדה מזה שמתגברת - וזה פשוט מעגל הרסני הרסני שחייבים לצאת ממנו כמה שיותר מהר!

 

ויקרה - *את חייבת לצאת מזה! עכשיו! אתמול!!!! כל יום, יום! שעובר הוא באמת בגדר סכנת נפשות יקרה!!!

 

*נפשות*

לנפש.

לך.

לנשמה שלך.

לאדם שאת.

לאמא של 2 האוצרות שלך.

לרעיה של בעלך.

לבת של הורייך.

לחברה של חברותייך.

לך.

זה באמת כבר בגדר סכנת נפשות!

יקרה שלי כל אדם, אני בטוח בטוח בטוח, וכל אדם היה כבר מתחרפן מזמן!!!!

כל אדם היה מאבד את זה מזמן!

כל אדם היה קורס מזמן!

 

זה שאת בקריסה - זה לא כי את דפוקה חלילה או לא טובה - אלא זה כי את בן אדם!!!!

את בשר ודם 

את אנושית

כך הקב"ה ברא אותך

 

אדם לא לא לא לא יכול להתקיים בלי שינה!

בלי מענה לנפש!

בלי רוגע ושלווה ועזרה!

בלי מקום לעצמו!

 

הוא לא יכול!!!

 

את יודעת יקרה מה אומרים במטוס להורים?

אומרים להם שאם חלילה תהיה נחיתת חירום - שההורים יקחו את המסכות חמצן *קודם כל לעצמם וישימו על עצמם*

-

ורק אח"כ לילדים!

למה?!

כי אם ההורים לא יהיו בחיים או לא יוכלו לתפקד - מה זה יעזור לילדים?!?!

 

וגם כאן יקרה,

הכי הכי מוחשי שיש -

אם את לא תעזרי לעצמך -

מי יעזור לילדים שלך?!

 

זה מצב שהולך חס ושלום לכיוון גרוע ביותר

ואני בטוחה בטוחה בטוחה שאת רק רוצה שיהיה לידלים שלך טוב

ומתפללת כל רגע: ריבונו של עולם תשמור לי עליהם ושרק יהיה להם טוב!

 

אבל הקב"ה עונה לך יקרה!!!

הוא עונה לך!

הוא אומר לך: בת יקרה שלי!

אני שומע!

אבל אני עונה לך שכדי שיהיה לילדים הללו טוב - אני צריך וחייב שאת תדאגי *לעצמך* ש*לך* יהיה טוב!

ורק רק אם לך יהיה טוב - יהיה להם!

ואני מנסה,

כ"כ מנסה שתראי את זה בת יקרה שלי

תראי את כל האיתותים

תראי,

את לא מצליחה לישון,

את בחרדות,

את בוכה

את חלשה

את בקושי מתפקדת

את שבורה

את רצוצה -

וזה הזמן לעצור!

ולבקש עזרה!!!

 

ולקבל עזרה!!!

 

לא כי משהו בך דפוק, לא!

אלא להיפך, מתוך עוצמה!

מתוך ידיעה שאת בנאדם!

ובנאדם מדהים!

ואמא מדהימה ואחראית שלוקחת אחריות על החיים שלה ושל ילדיה ושל כל משפחתה ומטפלת בעצמה!!!

 

אז לשים את הילדים במסגרת!!!

את שניהם!

מחר!

יעלה כמה שיעלה!!!

תקחו הלוואות,

אפילו כאן אם רק תגידי אנחנו נארגן לך שכל מי שקוראת את ההודעה שלך ורוצה תעביר לך בדיסקרטיות סכום כסף ועוד קצת ועוד קצת זה יכסה לך חצי שנה במסגרת!!!

 

את יודעת כמה זה חצי שנה של שפיות?

של רוגע?

של שלווה?

של שינה רגועה?

של איוורור?

של מילוי מצברים?

של מילוי כוחות?

זה עבורך כמו אוויר לנשימה ממש!!!

 

את חייבת חייבת חייבת את זה לעצמך!

 

אין דבר כזה שאין!

אין!

ברגע ***שאת*** תחליטי שצריך - את תראי בחוש איך הקב"ה פותח את אוצרו הטוב ושולח לך!

יהיה!

יהיה יקרה!!!!

היום הראשון שאת מחליטה לשלוח אותם את מתקשרת אליי ואם צריך אני מעבירה לך כל מה שצריך לאותו היום או הימים! שכבר כמה ימים יהיה לך לאיפוס!

את תראי שזה יגיע!

 

הרי אם הכסף הוא עניין בכך -

תחשבי על עוד חודש שאת במצב הזה - כמה כסף יעלה לשקם אותך?!

את הילדים?!

את המשפחה?!

כמה כסף יעלו חלילה גירושין?

כמה כסף יעלה אם את תקרסי ובעלך יצטרך לעזוב את העבודה כדי לטפל בילדים ואת חלילה חלילה תהיי מאושפזת?

כמה כסף יעלה שבר נפשי?

כמה כסף יעלה שבר פיזי?

 

זה אפילו לא בר השוואה!!!

 

כל דבר, אבל כלך דבר שהוא לא לשים את עצמך ראשונה ויחידה כרגע - יעלה פי אלף יותר!!! וזה בודאות!!!

 

אז די.

תעצרו את מחול השדים הזה.

 

אם צריך גם שיחה עם בעלך - בבקשה תתקשרו אליי.

בואי נקבע זמן ונדבר.

אני אדבר עם בעלך.

אי אפשר להמשיך ככה! אי אפשר!

 

באמת יקרה, בבקשה, תרימו אפילו טלפון אחד ואנסה לדבר עם שניכם (אני יועצת זוגית) - ולפחות לשעת חירום הזאת אולי אולי זה יספיק ובעלך יראה קצת יותר את המצב לאשורו (כמובן ללא תשלום!).

כי זה נשמע שהוא בהכחשה ובהדחקה נוראיים כרגע!

אולי גם הוא במצוקה בעצמו,

אולי זה המנגנון הגנה שלו,

אולי ככה הוא מכיר

אולי גם לו יש פחדים

ואולי עוד אלף דברים -

אבל כל זה לא משנה כרגע כי זה פיקוח נפש!!!

פיקוח נפש!

כן כן

 

כמו שאם את עכשיו יולדת לא משנה ולא אכפת אם בעלך יגיד: לא עכשיו ולא מתאים עכשיו ואין כסף לבית חולים וכו' - לא אכפת! את עכשיו יולדת!!!!

אז אותו דבר בדיוק!

את עכשיו בצירי לידה של הנפש שלך!

את עכשו מנסה להחיות את עצמך!

את חייבת לעבור החייאה!

ממש החייאה! באמת פשוטו כמשמעו!

 

ולא מעניין כלום והכל הכל הכל נדחה אפילו ההלכה אפילו שבת קודש כשיש פיקוח נפש!

 

ומצב כ"כ מורכב נפשית ורגשית וגופנית - ודאי כזה!

 

בבקשה תצליחי לראות את זה יקרה!

בבקשה!

 

אם לא בשבילך - אז בשביל הילדים שאת כל כך כל כך דואגת להם!!!

 

אני אכתוב את זה הכי קשוח שיש, רק כי אכפת לי ממך כ"כ, רק כי אני רוצה שיהיה לך טוב כ"כ,

רק כי אולי אולי דרך מבט מהעיניים של הילדים אולי אולי תוכלי לעשות את הצעד הזה ולטפל בעצמך עבורם...

כי אם את עצמך את לא רואה או לא שומעת - אותם ודאי כן תראי ותשמעי, הרי כל מה שאת עושה וכל שנייה שאת נושמת - את עושה את זה עבורם!

 

נכתב מנקודת מבט של ילדייך היקרים:

 

אמא.

 

אמא יקרה שלנו.

 

רצינו לכתוב לך את המכתב הזה, שנינו, יחד.

 

ראינו אותך דומעת פעמים רבות

ראינו אותך חסרת כוחות פעמים רבות

ראינו את הזעקה שלך, את חוסר האונים שלך

הרגשנו הכל.

 

ראינו שלא יכלת לתפקד כמו שצריך, לא עבורנו ובטח שלא עבור עצמך

ראינו שהמצב והתשישות הזו גרמו לקושי עצום מול אבא

שמענון את קולות השבר שלך, 

ראינו את הדמעות

 

ורצינו, כ"כ כ"כ רצינו לצעוק לך: אמא! בבקשה! בשבילנו! בשבילנו תדאגי לעצמך,

בשבילנו תקבלי מקום שיעזור לך, שירים אותך, בשבילנו!

לא היה אכפת לנו אם נישאר איתך בבית 3 שנים שלמות,

העדפנו כל כך ללכת למסגרת אוהבת ולהעניק גם לנו וגם לך את השעות הרגועות האלה

אנחנו היינו משחקים, היה לנו כ"כ כיף, עם חום ואהבה וחברים

והיינו יודעים שאת אמא נחה. ואוגרת כוחות. כוחות גם בשבילנו.

והיינו חוזרים בצהריים לאמא מחייכת ושמחה עם כוחות.

והיינו רואים מאור עיניים ולא חושך

והיינו רואים אמא עם כוחות ולא באפיסת כוחות

ואמא,

אמא זה היה טוב לנו יותר מכל דבר אחר!!!

שאת תהיי חזקה!

אנחנו צריכים אותך חזקה!

בבקשה אמא בשבילנו תראי את זה

אנחנו לא יכולים עדיין לדבר

אבל אנחנו אומרים לך את זה

בבקשה תסתכלי על מי שנהיה בגיל 6, ו10, ו20

תסתלי על זה אמא

אנחנו צריכים שתהיי עכשיו בעמדה של קבלה.

יותר מדי רק נתת ונתת והיית בעמדה של נתינה

את חייבת להיות קצת בקבלה

את חייבת לקבל עזרה

את חייבת לשים אותנו במסגרת, אפילו אם זה מסגרת עד 13:00

אפילו אם זה יתחיל ב3 ימים בשבוע

אפילו אם זה יהיה 3 שעות ביום

אפילו אם זה לפרסם בפייסבוק של כל האיזור נערה אחה"צ בנוסף, מספיקה רק אחת אמא כדי לשחרר אותך לנוח קצת!!!

אמא, בבקשה!!!

תלכי לרופא משפחה נורמלי! לא כזה שיגיד לך כאלה שטויות!

תלכי בבקשה לפסיכולוגית נעימה שתתן לך כלים לחרדות ולנפש שעברה כ"כ הרבה כאב וטלטלות

תלדי בבקשה לקבל עזרה מכל מי שרק יכול

שיהיה לך מקום.

מקום לדבר

מקופם לפרוק

מקום לבכות

מקום להיות

מקום לתהות

מקוםפ לפחד

מקום להציף הכל

מקום לקבל כלים

מקום *עבורך*

עבורך אמא!

כי מה שעבורך - הוא גם עבורנו.

 

תעשי את זה בשבילנו אמא?

קראתי כל מילה ואת כל כך צודקתאם ל2

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

🙏🙏🙏 הלוואי שיהיה לה טוב, הלוואי!נגמרו לי השמות

רק עכשיו מתפנה קצת לקרוא תגובות אחרות וממש רואים איך כל אישה מדהימה שכאן - כ"כ אכפת לה ממך @אניחדשהכאן כאן יקרה! כולן כתבו לך דברים כ"כ נכונים ויקרים - קחי אותם אל ליבך בבקשה!

אני פשוט עם דמעות בעינייםYNZS
מה זה הטוב לב הלא נורמלי והכ"כ מיוחד שלך??
כמה אכפת לך וכמה את רוצה לתת מעצמך לשני!
פשוט ללמוד ממך יקרה!!
תודה על השיעור החשוב הזה❤
🙏❤נגמרו לי השמות

תודה רבה אהובה, כולנו ממש... רק שיהיה לה טוב, נראה שכולנו ממש מרגישות אותה והלב פשוט נצבט... הלוואי שהכוח הנשי והעוטף של הפורום המדהים הזה והנשים המדהימות שבו יעבור אלייך פותחת השרשור היקרה ויתן לך כוח לתת לעצמך מקום ולדאוג לעצמך 🙏🙏🙏 

יואו מהממת את כמה שזה חשוב!!!אוהבת את השבת
@אניחדשהכאןתקראי כל מילה.. ושולחת לך מלא כוחות ללכת בעקבותיה!!!!!!!!
כל מילה זהב. מצטרפת למוכנות לעזור כלכלית למסגרת.אורוש3
גם אני, ממש בשמחהאחתפלוס
כתבת מדהים!מיואשת******
❤️❤️נגמרו לי השמות
גם את יקרה, כ"כ אוהבת לקרוא אותך ואת החוכמה שלך והעזרה הרחבה שלך לכולם כאן, אפילו בזמנים שאת עצמך בעייפות ועומס נוראיים 🙏❤️
תודה! ❤️מיואשת******
ריגשת ממש!! כתבת לה מהמם!לפניו ברננה!
תודה יקרה ❤️נגמרו לי השמות
בנות אתן פשוט מדהימותאניחדשהכאן
השארתן אותי באמת עם דמעות בעיניים..
כולכן מלאכיות אחת אחת..
מבטיחה שאגיב לכל אחת רק צריכה עוד טיפ טיפה זמן ❣️❣️
אני לצערי לא מרגישה ככ טוב..
מחכה להתאושש עוד טיפה
ממש מרגישה שאתן חלק ענק מההתאוששות שלי ומהמוטיביציה שלי לעזור לעצמי ולשנות דברים ❤️❤️❤️
נשמה את הצלחת לישון??אורוש3
אם לא אז די. זה כבר כן ברמה מסוכנת ותלכי לקחת כדורי שינה מהרופא היום. מכירה מלא שלוקחים. לא קרה להם שום דבר.
אחר כך תחשבי על יתר הדברים. קודם כל לישון כמה לילות.
הצלחתי ב״ה כמה שעות בימים האחרונים..אניחדשהכאן
הכדורים הטבעיים עוזרים לי..
שימחת אותי🙂🙂אם_שמחה_הללויה
יופי!! משמח לשמוע! שולחת לך כוחותאורוש3
ב״ה איזה יופי! הרבה כוחות שיהיה ❣️❣️❣️מיואשת******
מצויין!!!! ברוך ה' איזה, כיף!!!חגהבגה
כן זה משמח קצת תודה!אניחדשהכאן
אבל ממש מרגישה את ההשפעות השליליות של השבוע אחרון.. ממש כמו דכאון כזה וחוסר חשק לצאת מהמיטה .. בלי חשק לעשות כלום.. תחושת דאון שממש מחכה שתעלם ממני
מה עם בדיקות דם?מיואשת******
עבר עריכה על ידי טארקו בתאריך ב' בשבט תשפ"ב 19:53
קודם כל חורף, וחוסר שינה, דכדוך זה דבר סביר
מעבר לזה אם חסר לך ברזל או בי12 חשוב שתבדקי ואגב שתיים- מחסור בבי12 יכול לגרום לנדודי שינה!!! כן כן, עייפות פסיכית ונדודי שינה בבת אחת. זה קרה לי!
אז בבקשה תבדקי ואם אין לך זמן לבדוק פשוט תיקחי בי12 פעם ביום במציצה מתחת ללשון כי עודף לא מזיק וחסר מזיק ממש.

חוץ מזה יקירונת תכף יש שמש ואת חייבת לצאת. שבי על ספסל ליד הבית רבע שעה עם הקטנה בעגלה, או לכי עד המכולת הקרובה או משהו. פשוט לצאת. לראות שמש ולנשום אוויר זה סופר סופר חשוב גם לך וגם לילדים ויעזור מאד מאד עם ההרגשה המדוכדכת
❤️❤️❤️❤️
כבר עשיתי והכל היה תקיןאניחדשהכאן
מלבד פריטין ברצפה אבל מאז לקחתי ברזל רצוף כל יום כבר חצי שנה..
ובימ12 אני לוקחת רצוף כל יום כבר מעל שנה למציצה מתחת ללשון כי אני צמחונית וככה המליצה לי ניורולגית ..
אז לא נראלי שחסר לי..
שמש באמת מאוד עוזרת לצערי אצלנו לא היה שמש היום הכל עננים אבל בכל זאת כשבעלי יחזור מעבודה אצא לסיבוב קצר לנשום קצת אוויר.. תודה על הדאגה והעצות❣️
אבאלה איזה טעות הקלדה קורעת .. נלחצתי לרגע שזה השפה שלך..אוהבת את השבת
קורעת או לא קורעת ...
חחח וואי החסרתי פעימה ואז קלטתי וצחקתי..אוהבת את השבת
🤣🤣🤣מטילדה
בגללך הלכתי לחפש...
לא שמתי לב בקריאה ראשונה

הכי לא מיואשת....
טופל🤭טארקו
חחח אני ישר הבנתי שזאת טעותציפור מתוקה
היי לךאני אנונימית80

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

מתייעצת איתכןאניחדשהכאן
בנות אני ממש רוצה להמשיך לעזור לעצמי בשביל להרגיש טוב יותר..
יש לי בעיה שלא משנה מתי אני נירדמת אני קמה כל שלוש - ארבע שעות והמקסימום שהגוף שלי יושן זה עד 6 בבוקר.. ככה שיוצא שגג גג בימים הטובים יש לי 5-6 שעות שינה בלילה וזה גם המוקד לעייפות שלי/ תשישות עצבנות וחוסר תפקוד וכו׳ כאילו מה נסגר עם הגוף שלי עד שהוא נירדם הוא מתעורר כל 3 שעות??? זה ממש מבאס
היום למשל ישנתי ב12 בלילה וקמתי ב3 (עד שנרדמתי שוב זה 3 וחצי) ואז קמתי שוב ב6:00.. למה הגוף שלי לא לוקח לעצמו קצת יותר שינה?? (הילדים מתעוררים ברבע ל8 בבוקר)
אפילו בימים האחרונים שהיו לי לילות לבנים אז מתי שכן נירדמתי התעוררתי כל שעתיים.. כאילו למה הגוף לא קורס לעוד קצת שינה??
תזה ככה כבר שנתיים מאז לידת בני הבכור. מעולם לא פניתי עם זה לרופא..
חשבתי לפנות לרופא אבל בעלי אומר שאין פתרון קסם בדברים האלו..שאני צריכה להירגע סביב הנושא הזה של השינה וזה יסתדר..
אבל בכל זאת שאני יעשה מה שנראלי לנכון..
מה דעתכן?? לפנות לרופא?
אני ממש רוצה לעזור לעצמי ומנגד לא רוצה יותר מידי להתעסק בבעיה הזו כדי לא להחמיר אותה
זה מתסכל שאני מתעוררת לי ב6 בבוקר אחרי 4-5 שעות שינה ושהילדים מתעוררים רק ב8 וסתם שעתיים מתבזבזות לי ואני חסרת כוחות ואנרגיות..
(ניסיתי לישון מוקדם יותר וזה לא עוזר לתופעה הזאת)
אשמח לשמוע את דעתכן.. תודה
נשמע שכדאי לך כן להתייעץ עם גורם רפואי כלשהונפש חיה.
מחכה לחכמות ממניאוהבת את השבת
אבל מכירה מישהי עם בעיה דומה ממש ואפילו יותר קשה בשינה!!
ומה שעוזר, מאוד ,זה:

מה שהכי עזר לה זה להכניס פעילות גופנית- עדיף שחייה. אפשר כל דבר בתכלס לשים לב שלא מתיש אותך אלא מרענן אותך..

עוד דבר זה לאכול יותר בריא, פחות סוכרים ושמן..

ודבר אחרון באמת ללכת לישון מוקדם, כי הזמן הכי טוב של הגוף לישון זה סביבות 9 בערב.. ואז את צריכה מראש להגיד לעצמך שאת נכנסת למיטה אבל לא נורא שלא תירדמי העיקר ההרפיה והמניחה ויקח לזה זמן אבל זה ממש יכול לעזור ולסדר לך את זה בסוף.. ואז אם תראי שאת עדיין קמה מוקדם אז זה יהיה השעות השקטות שלך..
בטח לפנות לרופא!יראת גאולה
כרגע זה מעגל שמזין את עצמו - חוסר שינה לא מאפשר שינה איכותית.
את חייבת משהו חיצוני שישבור את המעגל הזה.
בעז"ה מספיק משהו זמני, כדי לאושש את הגוף לחזור למצב הטבעי שלו, ואחרי תקופה של עזרה חיצונית לגוף, הוא כבר יתרגל לישון כמו שצריך.



דרך אגב,
אולי תצאי החוצה ב6, במיוחד אם יש שמש מציצה, זה בריא לייצור המלטונין (שעוזר לשינה בין היתר).
כמובן עדיף תשתני בשעה הזו😅
קודם כל תבדקי אולי חסרים לך ויטמינים.פרח חדשאחרונה

ברזל

B12

מגנזיום 

ויטמין D

 

בנוסף, יש אנשים שההורמון של השינה שלהם לא פועל תקין מכל מיני סיבות. 

אפשר לנסות לקחת מלטונין ולראות אם זה עוזר.

 

 

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnutאחרונה

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלהאחרונה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידהאחרונה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמוןאחרונה

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

אבל בא' צריך לתרגל הרבהמתיכון ועד מעון

גם קריאה, גם כתיבה

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואית

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אצלינו הלו"ז הוא כזה-שימושית

מגיעים ב16 הביתה, עד 16:30 מתאפסים

אני מביאה ירקות ומים

ואז משחקים

ב18:30 גומרים עם ארוחת ערב ואז יושבת על ש.ב. אבל אצלינו זה יוח"א ולא צהרון, אם היה צהרון היו עושים ש.ב. שם

אולי כדאי לך לדבר עם המורה של הצהרון שתעשה ש.ב. בכיתה?

ב20:00 נמצאים במיטה אחרי מקלחת

לעבוד על אנגלית את יכולה לעשות כחלק מהשעת צפיה (סרטונים ומשחקי מחשב של לימוד אנגלית)

ספורט אני עושה פעם בשבוע בערב ועוד 3 פעמים בשבוע בבוקר לפני העבודה. (לא אימון מלא, 15-20 דק' בבית)

חברים זה פעמיים בשבוע

אם הם בצהרוןמתיכון ועד מעוןאחרונה

אז לא עושים שם שיעורי בית?

בעיני לו"ז הגיוני מכיל מנוחה שחוזרים, נניח לראות קצת טלוויזיה נשמע הגיוני, או איך שחוזרים לשתות ביחד שתיה חמה עם פרי או נשנוש ולהקשיב לסיפורים אז שיעורים

(אצלנו לרוב בא' זה לא המון זמן)

ואם מספיקים חבר וכו'... עד 18 גג, ואז אנחנו לומדים קצת (לימודי קודש) למשך כמה דקות, מקלחות, ארוחות ערב והולכים לישון סביב 8, אחרי שנמרחים ומקשקשים עוד קצת