איך אתן מסבירות לילדים על חילונים?להשתמח
בן כמה הוא?מתחדשת11
אנחנו כמובן לא מעירים להם, כי אנחנו לא רוצים להביך או לבייש אותם
אבל כן מתפללים שבע"ה ישמרו את השבת
ממש פשוט. בדכ אין שאלות והילדים נמנעים משאלות מביכות כלפיהם
עוד מעט בן שלושלהשתמח
האמת שלגיל כזה צעירשחרית*
מה בדיוק מפולסף במה שכתבתי?מתחדשת11
לא התייחסתי למה שכתבת לגבי מה לומר לילדיםשחרית*
עשיתי "הגב" להודעה הזו כי כאן פותחת השרשור ציינה את הגיל
בשמחהמתחדשת11
עדכני איך היה

אצלנו זה מסתבך מאודבימבה אדומה
ההסברים מתרחבים מעת לעת
בגדול יהודים שומרים שבת. ואם לא, אז זה כי לפעמים קשה לבחור במה שנכון ויש יצר הרע ולפעמים יש אנשים שאפילו לא יודעים מה אסור ומה מותר (וברור שהבת שלי הציעה שנלך ונלמד אותם)
משהו אחד שממש למדתי לאחרונה-
ככל שהאינטראקציה יותר קרובה וממושכת (כמו אירוע/שבת עם אנשים חילונים קרובים לעומת לעבור ברחוב שנוסעים בו אבל ל5 דקות)
אז זה יותר מפר את האיזון אצל הילד והוא זקוק לקונטרה שתאזן אותו חזרה והכי טוב שיקבל את הקונטרה הזו מההורים.
להיות שם כערוץ תקשורת על השאלות. ההבנה תגיע לאט לאט עם השנים בקצב שלהם אבל מה שחשוב זה שההורים יהיו הכתובת לשאלות האלו.... פחות מבחן של ההורים איזה ניסוח מדוייק יגידו...
לא בדיוק הבנתילהשתמח
קונטרה לחוסר איזוןבימבה אדומה
הרי לא אמורים לנסוע בשבת (לשם הדוגמא)
אז הנפש צריכה הסבר שיסבר את אוזנה.
אז בהתחלה מסבירים שזה אולי יולדת נגיד, או שגוי
ואז בהמשך מסבירים שיש אנשים שצריכים לחזור בתשובה... סתם דוגמאות לתשובות...
הפואנטה זה שיהיה מענה לשאלה שערערה אותם.
הבנתילהשתמח
תודהלהשתמח
עוקבתסליל
הייתי עונה רק כתגובה לשאלה שלו
הבן שלי עדיין בשלב שבו ברור לו שכל היהודים עושים מה שה' אומר, אז אם מישהו לא עושה את זה, כנראה הוא לא יהודי (לא יודעת מאיפה הוא הביא את זה, כנראה מהגן)
אז כשהוא ראה מישהו עולה במעלית בשבת, הוא מיד שאל אותי למה הוא עולה במעלית והאם זה בגלל שהוא לא יהודי
אז הסברתי לו שיכול להיות שהוא כן יהודי, ואנחנו משתדלים לעשות כל מה שה' אומר ולכן אנחנו לא עולים במעלית, אבל יש יהודים שבחרו אחרת, אבל זה לא אומר שהם לא יהודים. ובכל אופן כל אחד אחראי למעשים שלו...
אבל אני באמת לא יודעת אם זו תשובה טובה.
אשמח גם לשמועאביול
אני מאלו שלא מתרגשות ונותנות נאומיםמיואשת******
בכל אופן, יש יהודים שלא יודעים מה הקבה רוצה, ויש כאלו שיודעים קצת ובוחרים לא לעשות את זה.
לכולנו יש בחירה בין טוב לרע אנחנו מאמינים ואוהבים את השם ומשתדלים תמיד לבחור בטוב ולעשות רצון ה, והם בחרו אחרת. אני לא יודעת למה. ובאמת חבל. וזה תפקיד של הקבה לשפוט אותם אחרי מאה ועשרים ולא שלנו.
זה לא מפחיד אותי
אני לא דואגת מזה
ואני משתדלת כמה שאפשר על כל נושא לומר את האמת בצורה פשוטה אז גם פה
אני גם גרה בעיראביול
גם אצלינו נפגשים בתדירות מסוימתלהשתמח
ומה שכתבת זה דווקא בין הנאומים היותר ארוכים פה. דברים הגיוניים אבל נראה לי מתאימים בגיל יותר גדול.
חחחחמיואשת******
הגיוני שיכבדו באמתלהשתמחאחרונה
כאחת שגרה בעיר חילוניתאני זה א
מגיל מאוד קטן הילדים יודעים שלא כל מה שהם עושים מתאים לנו ויש הפרדה מאוד ברורה לגבי ההתנהגות שלנו וההתנהגות שלהם. ועדין אנחנו חיים יחד ומכבדים אחד את השני.
זה קודם כל.
ואם יש,שאלות אני מסבירה בפשטות שהם עדין לא זכו לשמור את השבת ואנחנו זכינו ואפשר להתפלל עליהם אם רוצים..
ודוקא השאלות מגיעות המון פעמים אצלי לפחות על אנשים זרים פחות על הקרובים.
ולגבי אם לדבר עם הילד לפני 3 נראה לי קצת קטן אז לא בטוחה שהייתי מדברת איתו לפני אלא רק בסיטואציה עצמה.
לפני כמה זמן היה לנו אירוע של הצד החילוני והם באמת עשו בשבילנו הפרדה כלשהיא אבל רוח האירוע לא ממש התאימה לנו ובכל זאת התבקש שנלך אז הסברתי לילדים הגדולים שכבר מבינים)לפני כן שאנחנו הולכים כי חשוב לנו לכבד אבל זה לא ממש אירוע שמתאים לנו ולכן הם צריכים להיות איתנו ולהקשיב לאבא ואמא מה מותר ומה פחות מתאים.
ופעם כשהבת שלי שאלה לגבי אחותי ( דתיה אבל סגנון קצת שונה ממנו)למה היא עושה משהו מסויים שאצלנו לא מקובל אז עניתי לה שכל אחד הולך לפי הרב שלו והיא ממש,קיבלה את זה.
תודה רבהלהשתמח
אנחנו אומרים לא מכירים את המתיקות של שבת.תהילה 4
למה זה מצריך שיח מיוחד?קופצת
יש אנשים שלא שומרים שבת.
כמה פשוט ככה נכון.
מה הבעיה?
זה לא חייב להיות משהו מסובךמתחדשת11
מה גם שילדים בגיל קטן לפעמים מעירים בתמימות הערות שעלולות להביך
אם זה פשוט שחלק מהאנשים יכולים לא לשמורלהשתמח
אנחנו אומרים לילדים ששבת היא מתנהחלושי
תודהלהשתמח
יש לנו בשמםצה לא מעט יהודים שלא שומרים תורה ומצוותחגהבגה
רובנו חילונים, בגמרא, חילוני זה כל אדם שהוא לא כהן 🤷🏼♀️
איך מסבירה? בפשטות.
אנחנו שומרים שבת, כי אנחנו מאמינים בה', שנתן את התורה וזו מצווה גדולה.
ויש אנשים שלא, הם שונים מאיתנו, ואנחנו עדיין אוהבים ומכבדים אותם.
אצלנו בבית עושים אחרת.
ואת זה את מסבירה לפני/ אחרי מפגש?להשתמח
דווקא אני הסברתי ממש בסיטואציהחגהבגה
הבת שלי שאלה- למה אין לך כיפה?
אז הוא אמר לה כי אני לא חובש כיפה
היא שאלה למה?
ענה לה ככה
אמרה לו ככה זה לא תשובה
פה כבר הוא התפדח אז נכנסתי לשיחה ואמרתי שיש אנשים ששמים כיפה ויש שלא.
זהו
לא שאלה ולא כלום 🤷🏼♀️
הם לא גדלו על התורה, ולכן לא יודעים שאסור.מתואמת
(הבעיה מתחילה כשיש קרוב משפחה שפעם כן שמר מצוות והיום לא... אבל ב"ה הוא מכבד את השבת כשהוא נמצא איתנו. רק כיפה הוא לא תמיד חובש)
יש לי במשפחה כמה אחים ואחיותקופצת
לא ראיתי בעיה מיוחדת בלהסביר.
.......כבר לא שומר/ת שבת. זה מה שהוא החליט.
אבל הילדים שלי יודעים שבעיקרון אי אפשר "להחליט" לא לשמור שבתמתואמת
ולזה גם אני רוצה לחנך אותם, כל עוד זה תלוי בי...
זה פלונטר שעוד לא פתרנו עד הסוף. למזלי אותו אחד שהחליט לא לשמור מצוות הוא טיפוס מצחיק והרפתקן כזה, סוג של ילד אף שהוא כבר בחור, אז גם ככה כולם מסביב נוהגים להתבדח על משוגותיו ולא לקחת אותו ברצינות...
אבל כן, זו דילמה. במיוחד שאני רוצה שהם ימשיכו לכבד ולאהוב אותו...
אני לא בטוחה שהבנתי.קופצת
ומה הבעיה שיידעו שזוהי החלטה אישית שלהם?
אני לא רוצה שבגיל צעיר כל כך זה יהיה נתון להחלטה אישית שלהם.מתואמת
אבל ילד בן עשר יכול להגיד פתאום, ולא ממקום של בירור אמיתי, שהוא רוצה להוריד את הכיפה כי ראה שכך קרוב משפחתו עשה. יש לי אחריות על הילדים שלי, שלא יגיעו לדברים כאלה סתם כך. ולכן יש "סכנה" במפגשים עם כאלה שהחליטו לא לשמור מצוות...
הבנתי אותך.קופצת
(אולי ילד מאוד מורכב/שלא טוב לו בבית או חברתית. יכול להגיע למקום כזה...)
הגישה שלי פשוט לא עושה דרמה וענין מכזה דבר. ואין לי שום בעיה שהילד יקבל החלטות משלו - "העגלה" שלי מספיק מלאה, כייפת וטובה בשביל להתמודד עם העולם המקביל.
אני חושבת שהגישה הזו שמנסה למצוא הסברים מפולספים ומעמיקים על חילונים/מיניות וכו' - פשוט יושבת על פחד. פחד גדול שמא יבחר אחרת.
מצליחה להבין למה אני אומרת פחד? (כי אין לי כוח להכנס להסבר פשוט😅)
ברגע שאת באה בטוחה בעצמך, עניינית ופשוטה - הם מקבלים את זה ככה פשוט וטבעי.
ועוד משהו - אני לעולם לא אגיד או אשדר לילדים שאני יותר טובה ממנו כי אני שומרת שבת. כי אני לא.
אני בחרתי כך כי אני חושבת שזוהי הדרך הנכונה.
הוא בחר כרגע כך כי הוא חושב שזוהי הדרך הנכונה.
ושנינו מחפשים את המקום הכי טוב בשבילנו. מי הגיע טוב ורחוק יותר? - אנחנו נגלה בעולם הבא.
כן, מבינה מה את אומרת.מתואמת
תודה על התגובה. ממש מסכימה.ציפיה.
אני לא חושבת שנכון לגדל ילדים בצורה "מתנשאת" כזו.
מי ששומר שבת לא יודע יותר טוב ממי שלא שומר שבת. כל אחד בוחר אחרת.
סליחה, אם הילד שלי יבחר לעזוב אתחלושי
זה נכון.קופצת
אם הבן שלי יבחר אחרת - כנראה בשבילו זה לא טוב.
ושוב - מה זה יעזוב את דרך המצוות? את המצוות שבין אדם למקום?
יש עוד חצי תורה נפלאה ושלמה של בין אדם לחברו שלא ראיתי שדתיים דווקא מצטיינים בה יותר. יש מצוות אמוניות של בן אדם למקום שאין לך דרך לדעת מה הוא עושה ומה לא.
המסלול שלו פה בעולם, התיקון שלו זה לעבור בדרך אחרת ודווקא שם לגלות את תפקידו ולהשלים את ייעודו.
יודעת שהדעה שלי קשה לעיכול.
ואנחנו אכן מחנכים כך. מעולם לא כפינו/ביקשנו/הזכרנו תפילה לימוד או כאלה דברים.
זוהי בחירה של הילד והמלצה שלנו.
וזהו.
שוב מסכימה עם קופצתציפיה.
כמובן שבעצם אפשר לעשות את הדברים במקביל, הם לא סותרים אחד את השני, אבל כדרך חינוכית אני מאמינה שחשוב לחנך להיות א.נשים טובים בעולם. השאר זה סוג של "מעבר", וכבר תלוי בבחירה ו/או אמונה
תודה נשמה.קופצת
מצחיק אותי ומגוחך שאנחנו שופטים פה אנשים על דברים שאנחנו רואים בעין.
ולפי זה קובעים מי יותר טוב.
יותר מגוחך מזה - אין!!!
אמא שלי, אישה מופלאה, פאר היצירה האנושית בעיני, יצאה בשאלה והפסיקה בין היתר לשמור שבת.
גם בלי השורה הבאה שאני אכתוב - מבחינתי לא ירד מזוהרה ואפילו פסיק!
זה כ"כ מתנשא ועקום לחשוב שמי ששומר את המצוות הנראות לעין הוא יותר טוב ממני! וזה כ"כ שקרי!
אמא שלי הפסיקה לשמור הרבה דברים. במקביל היא התחילה להאמין *באמת* באלוקים.
את ואני יודעות מה יותר חשוב למעלה?
את ואני יודעות מה יותר חשוב - שמירת שבת של אישה שנולדה דתיה, או כיבוד הורים של נער שגדל במשפחת מצוקה, עבר מה שעבר ובכל זאת מכבד הורים ככל יכולתו?!
סורי. לא יכולה לקרוא את העיוות המתנשא הזה.
^^^oo
אני לא חושבת שהגישה ׳אנחנו יודעים יותר טוב׳ נובעת מהתנשאות, היא נובעת יותר מפחד שהילד יבחר אחרת.
אני מזמן הבנתי שאנחנו חולקות קצת מסע חייםקופצת
️אני צודקת?
כן אנחנו הרבה פעמים מדברות באותה השפהoo

וכנראה זה גם נובע ממהלך חיינו שאולי פחות שגרתי מהרגיל
וממש נכון לגבי הפחד.קופצת
כשהבנתי את זה זה שינה לי את כל צורת החינוך.
דרך האמת הכוונה שזאת דרך התורהלהשתמח
את צודקת שבגלל שמבחינתי הדרך שה' ציווה היא יותר טובה משאר הדרכים, ומבחינתך כנראה שלא, אז אני יותר אפחד שהילד שלי יעזוב את הדרך הטובה ממה שאת תפחדי. אבל הפחד הוא לא הבסיס אלא התוצאה.
אני גם חושבת ומאמינהקופצת
אבל:
- לא לכן אני יותר טובה מאנשים שלא מקיימים אותה.
- אין לנו יכולת כבשר ודם לשפוט איזה מצוות וחלקים הם יותר חשובים (בין אדם למקום/חברו/ מצוות מסויימות)
- כל אדם נשפט ומוערך בשמיים לא רק על פי מה שהוא שומר. אלא על פי כל התמונה השלמה: איפה גדל. איך. סביבה. תכונות נפש וכו'. כך שבאמת אין לי דרך לדעת מה נכון לכל אחד.
מכל הנ''ל יוצא שאני מאמינה שדרך של בנ"א פה בעולם יכולה לעבור גם במקומות שלכאורה נראים לנו פחותים ושליליים, אבל הם פשוט חלק מהדרך של אותו אדם.
כל הנ''ל מוריד את רמות החרדה והפחד שלי כהורה. אע"פ שאני רוצה מאוד בשבילם, הילדים, שימשיכו בדרך התורה. כי הראייה פה היא רחבה וכוללת יותר.
שימי לב שרוב הפעמים הפחד הוא לא תוצאה, אלא מניע. (נדרשת פה התבוננות עמוקה)
ופעולות שנעשות מתוך פחד לא מדוייקת ובד"כ לא משיגות את המטרה הרצויה.
הסכמתי עם האמירות בהתחלה עדלהשתמח
אני נגיד מסכימהלהשתמח
ואולי לפעמים בגיל ההתבגרות האדם צריך קצת להתרחק כדי למצוא את המקום המדוייק לו בהמשך.
אבל שאדם יבחר כדרך חיים לא לשמור מצוות, איך זה יכול להיות נכון בשבילו?
איך זה יתכן?קופצת
בעיניים אלוקיות - הכל יתכן.
על מנת לשבר את האוזן:
(כתבתי על זה קצת למעלה)
אמא שלי הרבה שנים קיימה את התורה כהלכתה. בלי שום שייכות. אמונה וחיבור פנימי.
עברה מה שעברה, הפסיקה לשמור את רוב המצוות. במקביל באיזשהוא דרך (מופלאה וארוכה) התחילה להאמין באלוקים. בהשגחה פרטית וכו' בצורה חזקה מוחשית ממש! היא חיה את נוכחות ה' והנהגתו.
תגידי לי את:
מה עדיף?
מה יותר טוב?
אני אישית לא יודעת. ומאמינה שאין לנו פה בעולם תשובה על כך.
אם את מכירה אנשים על קצוות הסקלה הדתית. או בכלל אנשים עם סיפור מורכב - ודאי גם לך יהיו דוגמאות.
אהבתי מה שכתבתשחרית*
לא רואה סתירהמיואשת******
כמו שאנחנו מאמינים שצריך לגור בארץ ויש לנו הרבה משפחה שלא בחרה בזה ואנחנו מבינים שמותר לכל אחד לבחור ולא חושבים שהבחירה שלהם היא נכונה וחושבים שהם לא מבינים ומפסידים. כנ״ל דרך התורה בהכל.
הבן שלי אומר את זה לפעמיםזיקוקים
לענות עניינית
ולשמור על ערוץ פתוח
כי בסוף זו באמת בחירה שלו, וזכותו לעבור את הדרך שלו כי גם אם מולך הוא ישחק את המשחק את לעולם לא תדעי מה הוא עושה כשהוא יוצא מהבית
ואני אומרת את זה לילדים שבסוף זה הקשר שלהם מול רבש"ע ואני לא מתערבת חוץ מגבולות של הבית.
ואצלינו יש חילונים במשפחה אבל דווקא איתם הסוגיה פחות מורכבת, דווקא לי יותר מורכב עם הדתיים שלא תמיד הדברים שמגיעים מצידם עולים בקנה אחד עם הדרך שלנו, אבל גם אז הדברים עולים לשיח משותף כשבסופו של דבר יש גבול של הבית אבל זה מתבסס בשיחות ולאו דווקא באסור או מותר (בסוגיות רוחניות בעניינים אחרים זה אחרת)
גם אצלנו יש את קרובי המשפחה הדתיים שהולכים בדרך קצת שונהמתואמת

זה באמת הרבה יותר מורכב ומעורר יותר שאלות... אבל בינתיים ב"ה אנחנו מצליחים לחיות עם זה בשלום, בלי "זליגות" ועדיין עם כבוד ואהבה...
תודהלהשתמח
אני כל שבת אומרת להם שאנחנו לא רואים טלויזיה בשבתים...
פשוט להגיד, אנחנו שומרים שבת וזהו
זו הדרך שלנו
היום אמרתי להם שאני יודעת שזה קשה להם עכשיו אבל כשיגדלו הם יבינו את השבת.
אין לי איפה לפרוקאנוונימית1
חזרנו משבת אצל חמותי.
אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.
אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.
חברות- לא שייך בכלל.
אמא שלי- לא באמת נעים.
את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.
אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.
כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.
פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק
לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון
שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.
לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ
לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1
היא תפגוש את חמותי או משהו...
כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.
וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...
אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷
תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.
יומן, אולי פה...
הפריקה היא חשובה ממש ממש
לתת לעצמך להרגיש הכל...
ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...
(בנושא אחר)
אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1
זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.
אבל זה המצב.
ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.
מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.
אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....
בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".
חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!
ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.
בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.
וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה
אוי, ממש קשה
ריבוזום
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1
שהקושי נובע מכל מיני דברים.
א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי
ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".
או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם
ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם
גלויהאחרונה
וואוו...
חיבוק לך.
אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.
ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו
אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה
נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##
הרבה
מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אשמח להתייעצות מאמהות מנוסות-ילד חלשלוש וחסר תאבוןshiran30005
בן 3 עם אסתמה ברקע אם כי בחודשים האחרונים "יחסית" היה רגוע. כרגע לא לוקח כלום . עם עיכוב התפתחותי ומטופל.
לאחרונה -בחצי שנה האחרונה ואולי יותר הוא ירד במשקל - אולי לא ירד אבל אין עליה בכלל במשקל, נראה רזה מאוד שהיה בתור קטן היה שמנמן, אין התקדמות ככ בהתפתחות כאילו תקוע כזה, חולה המון -חום, קוצר נשימה, הקאות, שילשולים, אוזניים וכו' , נופל הרבה (תמיד היה ככה) וגם אין תיאבון בקיצור חלשלוש כזה. עשינו לאחרונה בדיקות דם עם ויטמינים שיצאו תקינות.
הןא שוב עם חום כמה ימים והתחילו גם הקאות היום אז מחר נלך לרופאה- לגיטימי לבקש בירור נוסף? לא יודעת מה אני רוצה ממכם אבל אמא שלי שמטפלת במעון בילדים אמרה לי שיש משהו מעבר ולדרוש בירור. השאלה מה לבקש? נשקול אותו מחר שוב ואם נראה ששוב אין עליה בכלל מה לעשות הלאה? איזה ברור עושים עוד? כבר לא יכולה לראות אותו ככה אני ממש בוכה כבר, כל פעם יש משהו אחר
אשמח לעצתכן
אני חושבת שאם אחרי הבדיקותבאתי מפעם
לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.
בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ...
זה מה שאני שואלת- איזה עוד בדיקותshiran30005
צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר
אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני
ויטמין B6, B12 ו Dאפונה
לגבי בדיקותהשם שלי
לא יודעת מה כבר בדקו.
כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.
איך הוא אוכל?
יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.
כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.
אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.
אוף מסכניאורוש3
יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.
תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק.
אין לו שקד שלישי, עשינו כפתורים לפני כחודשshiran30005
תגידי לה מה שאמרת פה...אורוש3
לבדוק צליאקרק טוב!
איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?
אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו?
הוא לא אוכל כמעט כלום - עד לפני כמה חודשיםshiran30005
היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו
זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל
אולי מרצפן?נפש חיה.
במקרה כזה, ממליצה על אנשור, מניסיוןממשיכה לחלוםאחרונה
מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד
נראה לי המצות עושות לי ממש רע...
אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.
עצירות...
צרות של עשירים.
ואין לי מה לאכול
הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל
לפי הבדיקה דם.
תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.
ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.
כולל סחרחורת...
מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..
בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...
ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי
כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית
ולמה אין לי כח לילדים שלי..
והיא רוצה רק שתיי ילדים.
כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.
כדבריה
זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.
היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...
כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.
לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה
וואי איזה קשוחהמקורית
קודם כל חיבוק♥️
לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות
למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)
לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת
לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך
ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה
במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה
וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם
לדעתי תעמידי אותה במקום.
גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!
חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️
אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך .
חיבוקכורסא ירוקה
ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך
מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך
מדברים
אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.
תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.
ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד
תרגישי טובמקלדתי פתח
נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.
בחג-מלא מים, תשלבי פירות.
לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:
שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.
יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד
שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל
לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון
היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?
היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?
אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה
מתואמת
בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.
בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.
ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...
ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...
ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.
זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.
ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️
זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד
כי היא ממש ילדה טובה טובה.
פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...
אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.
ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...
ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...
עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...
הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאודאחרונה
בשעה טובה קנינו נעליים לקטןשושנושי
נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם
בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).
אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם
בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.
תקין לדעתכן?
כן, לוקח זמן להתרגלאוזן הפיל
כמה זמן עבר מאז שלמד ללכת?שלומית2
חודש בדיוק.שושנושי
בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה
נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.
רק בבית השינוי.
שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד. אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕
זה יחסית מעט זמןשלומית2
אז זה ממש הגיוני
לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים
שההליכה יותר תתיצב.
אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה
בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה
לוקח להם זמן להתרגל לנעליים. הילדון שלי הלך 4 חוד'אמהלה
ורק עכשיו קניתי לו....
הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ
ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.
אני חושבת שזה נורמלי....
מלא נחת
זה נשמע הגיוניאמאשוני
אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.
אפשר גרביים נגד החלקה.
בבית אני מתכננת בלי, רוצה שיתרגל כדי שיוכל לנעולשושנושי
גם אנחנו קנינו נעליים לקטנה (הולכת כבר חודשיים)מתואמת
מרגיע לשמוע שזה קורה גם אחרי חודשייםשושנושי
כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.
אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח.
האמת שאני קניתי לה אונליין בלידר🙈 60 ש"ח...מתואמת
תרגישי בנוחאפרסקה
אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅
אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה
ברור, גם אני עשיתי את זה לא מעט פעמיםמתואמת
אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...
בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...
חחחח יואווווושושנושי
זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול
אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם
בן כמה הוא, שזו המידה שלו?מתואמת
הוא נולד בכ''ג אב, בן שנה ושבע אם לא טועה בחישובשושנושי
הילד פשוט קטן 
אה, אז הוא באמת "סתם" קטן
מתואמת
הבת שלי בגיל הזהרקאני
גם קטנטונת
לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי
אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש
אני פעםמקקה
אני מסכימה איתך כמובן🤭מתואמת
חחחח בדיוק באתי לכתוב שגם ככה הגננות לא רואותאני=)
לגלי עודפים יש אותם סנדלים ביותר זולכורסא ירוקה
יש לנו חנות של גלי שקרובה אלינו לביתמתואמת
אני קניתי נעליים לקטנה שלי בשיין 🤭דיאן ד.
זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.
ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.
התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.
תשלחי קישור.שושנושי
יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.
היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.
לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה
כמה זמן כבר הולך?ים...
עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה
הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון
חודש בדיוק.שושנושי
מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.
הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה
תקין. אצלי גם כאלה שהלכו חודשיים בלי נעליים, ברגע,שגרה ברוכה
רק מציעה להמשיך גם לפעמים הליכה בלי נעלייםאור10
בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.
הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.
מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).
התקפי חרדה והריוןהרמה
כל החודש וחצי האחרונים היו מלווים בהתקפי חרדה ונטילת כדורי הרגעה ללא מרשם. המון עצבים ודאגה ..פעימות לב וחרדה בעיקר בלילות . ואז גיליתי לפני שבוע כמעט שאני בהריון בבדיקה בייתי. מאז אני בדאגה שאולי עשיתי נזק אולי משהו לא בסדר… אין לי בכלל תסמיני הריון שזה חריג לי..
ממש אשמח לתובנות או כל תגובה 🙏
מזל טוב!גלויה
קודם כל - ברכות על ההיריון!!
ב"ה יש הריון!
וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.
בתכל'ס :
דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.
מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.
לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...
ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה
וגם אני דאגתי מה יהיה...
המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!
ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.
שורה תחתונה
את הכי חשובה!
מעולה שטיפלת בעצמך!
וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.
מזל טוב!
המשך הריון רגוע ובריא.
❤️❤️❤️הרמה
בשמחה!גלויה
מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.
ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.
מרגיע לשמוע תודההרמה
בכיף, בפרטיגלויהאחרונה
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה
בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא
עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות…
אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים
אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234
עושים על האש
מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט
חבל לקחת סיכונים מיותרים
לא כל טיול=סיכוןפרח חדשאחרונה
כאב בשד באחד הצדדים, שבוע 31.אני=)
צריך לבדוק?
כאב שמזכיר לי כמו של התחלה של גודש, אבל בלי הרגשה של משהו... וואי זה כואב!! לא זוכרת כאב כזה בהריונות קודמים, בהנקות כן.
מקפיצה לי🙏🙏אני=)
בכל מקרה כדאי לבדוקכורסא ירוקה
תודה. טלפונית עם מי?אני=)
רופאת נשיםכורסא ירוקהאחרונה
בנות אתן חושבות שזה הריון?שלווה פנימית 34
תמונה נוספתשלווה פנימית 34
אני רואה 2 פסים לגמרירקאני
כמה דקות? עד עשר דקות נראלי זה עדיין נחשב
איזה חברה הבדיקה?
בגדול נראה חיובי לגמרי 
הפס יצא ממש אחרי כמה דק..לא יודעצ בדיוק..עד 10 דקשלווה פנימית 34
הבדיקה של לייף הסגולה
מקווה מאוד שזה זה.
אז נראה חיובי
רקאני
בשעה טובה!!!
בעזרת ה' שימשיך ויהיה הריון תקין וקל בבריאות וידיים מלאות
אמן ואמן!!!!!!שלווה פנימית 34
ממש פס!!!Pandi99
🥹אין לי מילים..מרוב ציפייה אני בחרדהשלווה פנימית 34
מבינה ממש..Pandi99
מציעה ללכת לעשות בדיקת דם
בהצלחה ענקית!!!



