ראיתי אותם כ"כ שמחים ואוהבים, קינאתי בהם.
הם היו דוסים ונורמלים ומשוחררים ונהנים.
חרדים אמריקאים כאלה.
קודש וחול, תורה עם דרך ארץ בשילוב עדין.
הלכו מהר וראו שכיף להם ביחד.
הוא בטח חזר מהכולל, מבסוט מהחברותא ומהשיעור שהעביר למתחזקים.
טוב לו, הוא מרגיש התחדשות בלימוד.
הורחבה דעתו וליבו נפתח כפתחו של אולם.
היא היתה בעבודה, התקדמה בפרוייקט חשוב ומשמח.
אחה"צ היתה עם הילדים בבית, שיחקה איתם וחיבקה חזק חזק.
עכשיו הם בדרך למסעדה.
השאירו את הילדים עם בייביסיטר.
לבושים יפה.
הידיים במעיל בקור הירושלמי, והראש צוחק מתחת
מתחת למטריה המשותפת.
אולי יצאו לחגוג יומולדת, או יום נישואין, או סתם לדייט כדי לפגוש אחד את השניה מחוץ לשגרה הלוחצת.
הם עושים את זה באופן קבוע.
יוצאים לאנשהו, מסעדה או אטרקציה או צימר.
או סתם יושבים בבית, משחקים משחק קופסא או רואים משהו.
ובליבי היתה תפילה מעורבת בחמיצות והתרחבות הלב בו זמנית.
חמיצות עלי, שיוצא לדייט בעיקר עם עצמי.
אני שרוצה ללכת להופעה של חנן בן ארי ולבכות באמן על הילדים, אבל אין על מי לשים הראש.
חמיצות כי תמיד אמרו לי שאני כזה טוב ומוכשר ורגיש, והנה נשארתי כמעט אחרון כשכולם כבר עם ילדים.
והתרחבות מהם, כי הלב שלי קיבל זריקת אור, התעורר והתגעגע לטוב שעוד יבוא.
הם התיישבו והזמינו מנה.
הוא אמר לה מעומק הלב ובפנים מאושרות 'אני אוהב אותך'.
היא חייכה את החיוך השובה שלה ואמרה 'גם אני חיימי'.
הלב התפוצץ מאהבה.
הוא לא חלם שאפשר להרגיש ככה.
כמה טוב יש ביניהם, נאמנות ושמחה וחיים.
כמה קדושה ורוך וכיף.
יכולים לשיר ולרקוד, לעשות שטויות ולצחוק עד לב השמים.
ויודעים לתת כתף כשהראש נחלש ונשמט, לנגב את הדמעות כשכואב.
ואני המשכתי לי לבד בקור הירושלמי.
גשם טפטף והתערבב עם הדמעות שלי.
עין אחת בכתה על מה שאין ועל מה שהלב מתגעגע.
ועין שניה בכתה משמחה, מאושר, מהבנה עמוקה שכמה טוב עוד לפנייך, כמה טוב יש בפנייך כאן ועכשיו נשמה שלי.
אחרי כמה דקות עוצר טרמפים.
רבאק למה אנשים לא עוצרים בקור הזה.
ובסוף הוא הגיע.
עם מזגן חם ועד הבית(:
הם היו דוסים ונורמלים ומשוחררים ונהנים.
חרדים אמריקאים כאלה.
קודש וחול, תורה עם דרך ארץ בשילוב עדין.
הלכו מהר וראו שכיף להם ביחד.
הוא בטח חזר מהכולל, מבסוט מהחברותא ומהשיעור שהעביר למתחזקים.
טוב לו, הוא מרגיש התחדשות בלימוד.
הורחבה דעתו וליבו נפתח כפתחו של אולם.
היא היתה בעבודה, התקדמה בפרוייקט חשוב ומשמח.
אחה"צ היתה עם הילדים בבית, שיחקה איתם וחיבקה חזק חזק.
עכשיו הם בדרך למסעדה.
השאירו את הילדים עם בייביסיטר.
לבושים יפה.
הידיים במעיל בקור הירושלמי, והראש צוחק מתחת
מתחת למטריה המשותפת.
אולי יצאו לחגוג יומולדת, או יום נישואין, או סתם לדייט כדי לפגוש אחד את השניה מחוץ לשגרה הלוחצת.
הם עושים את זה באופן קבוע.
יוצאים לאנשהו, מסעדה או אטרקציה או צימר.
או סתם יושבים בבית, משחקים משחק קופסא או רואים משהו.
ובליבי היתה תפילה מעורבת בחמיצות והתרחבות הלב בו זמנית.
חמיצות עלי, שיוצא לדייט בעיקר עם עצמי.
אני שרוצה ללכת להופעה של חנן בן ארי ולבכות באמן על הילדים, אבל אין על מי לשים הראש.
חמיצות כי תמיד אמרו לי שאני כזה טוב ומוכשר ורגיש, והנה נשארתי כמעט אחרון כשכולם כבר עם ילדים.
והתרחבות מהם, כי הלב שלי קיבל זריקת אור, התעורר והתגעגע לטוב שעוד יבוא.
הם התיישבו והזמינו מנה.
הוא אמר לה מעומק הלב ובפנים מאושרות 'אני אוהב אותך'.
היא חייכה את החיוך השובה שלה ואמרה 'גם אני חיימי'.
הלב התפוצץ מאהבה.
הוא לא חלם שאפשר להרגיש ככה.
כמה טוב יש ביניהם, נאמנות ושמחה וחיים.
כמה קדושה ורוך וכיף.
יכולים לשיר ולרקוד, לעשות שטויות ולצחוק עד לב השמים.
ויודעים לתת כתף כשהראש נחלש ונשמט, לנגב את הדמעות כשכואב.
ואני המשכתי לי לבד בקור הירושלמי.
גשם טפטף והתערבב עם הדמעות שלי.
עין אחת בכתה על מה שאין ועל מה שהלב מתגעגע.
ועין שניה בכתה משמחה, מאושר, מהבנה עמוקה שכמה טוב עוד לפנייך, כמה טוב יש בפנייך כאן ועכשיו נשמה שלי.
אחרי כמה דקות עוצר טרמפים.
רבאק למה אנשים לא עוצרים בקור הזה.
ובסוף הוא הגיע.
עם מזגן חם ועד הבית(:
