התשובה לא תיתכן. רחמים הם הפך המושג גמול. לא יתכן שה' יחיה ברחמיו את המתים וזה הגמול. אם הוא מרחם - זה לא גמול.

א"כ מה עניין ה"רבים"? למה זה לא רחמים פשוטים, רגילים? ועוד, למה אלו רחמים ולא חסד (כדוגמת כלכול החיים)?

מה תשובות לשתי השאלות ששאלתי, מה לעשות, בורותי. תוכל להסביר?

יש כמה דרכים להסתכל על טקסטים של חז"ל.

האחת היא בהכללה. זה לא משנה אם זה חסד או רחמים, הנקודה היא שזה משהו שנתנו לך במתנה (ההבדל בין חסד לרחמים הוא האם נותנים לך כדי לתת או נותנים לך כי טוב שזה יהיה אצלך - ההבדל בין לתת צדקה לכל מי שמבקש או לבדוק למי נותנים ולתת למי שהכי נכון). וכשנותנים לך במתנה, הנקודה היא שזאת מתנה ואתה חייב לומר תודה. וגם אם כבר נתנו לך וכבר אמרת תודה, אתה עדיין מחוייב לומר תודה.

ולכן אני לא מוצא טעם בפלפול האם אני חייב לומר תודה או לא, האם הקב"ה עוזר לי, האם זה מגיע לי...

הקב"ה לא חייב לך כלום. עצם זה שהוא מקיים אותך בחיים זה חסד, אז זה שהוא מקים אותך לחיים זה פחות? אולי באמת זה ההסבר - הוא שומר על קיומך, וזה חסד. הוא גם מקים אותך לחיים כדי שתחיה את חייך כראוי (הפירוש לפיו תחיה"מ נועדה ל"השלמה" של מה שפספסת בחיים הראשונים, מעין גלגול נשמות) - וזה רחמים, כי זה ניתן לך לפי מה שמגיע לך. אבל בגלל שהרחמים האלה מבוססים על חסד, אז זה כבר רחמים רבים.

בקיצור: הרושם שאני מקבל מדבריך היא גישה שאתה נמצא באיזה משא ומתן עם הקב"ה, וכל דבר שאתה "זוכה" בו, ש"מגיע לך" - מבחינתך הא יורד מהשולחן, ואתה ממשיך לדון עם הקב"ה לגבי מה שעדיין נתון לדיון. לא אוהב את הגישה הזאת.

ובכל זאת, אני חושב שהצלחתי לתת תשובה טובה לשאלה שלך.

יש דרך שניה, והיא להניח שכל מינוח חז"לי הוא מדויק ומתאר דבר אחד בדיוק. חסד זה משהו אחד, רחמים זה משהו אחר וכו'. גישה כזאת נפוצה במיוחד אצל המקובלים. אז בשביל זה פשוט צריך לחפש בכוונות האר"י למה כאן כתוב חסד וכאן כתוב רחמים.

לא כ"כ התחברתי לנימה התוקפנית במה [מחילה אם אני לא טוב בזיהוי נימות ].  שנית - אכן, אני דוגל יותר בשיטה השניה ולא בראשונה, אני חושב שחז"ל לא כתבו סתם מילים שנשמעו להם יפות והתכוונו לאותו דבר במילים שונות, במיוחד לא בתפילה. אולם, אני לא חושב שחייבים להיות מקובלים כדי לענות על שאלות כאלו - ראה את שאר התשובות בשרשור (ותשובה שבעצמך אמרת).

שלישית - אני לא בא להתחשבן עם הקב"ה. להודות לו - נישט שייך כשמדברים על ברכות שבח ולא על ברכות הודאה. בברכות האלו באנו לספר בשבח ה' ולא רק להודות לו. אכן בהודאה יש מקום לכלליות מסוימת (שמשווה רובד של עמימות) אבל בשבח, השבח חייב להיות מדיוק, ק"ו ממה שלמדונו חז"ל שאין לומר שבח שמשה לא אמרו (ונזהר בזה ירמיה, אני לא זוכר היכן הגמרא על זה במדויק). נכון, במקום שאני בא להודות ההודאה שלי לעולם לא נגמרת, כי החסד לעולם מתמיד ועוד שאין די באמירת תודה שלי "לשלם" על טוב אחד של הקב"ה, על רגע אחד של חיים. ודאי.

את השיטה שהבאת לעניין תחיית המתים - לא הכרתי, אשמח לשמוע על מקור. כמו כן את העניין שרחמים המבוססים על חסד (שזו מילתא דתמיהא, אילו רחמים לא מבוססים על חסד?) קרויים רחמים רבים (כמו כן לא הבנתי למה הביסוס הזה נותן לרחמים רובד של "רבים" [לכאורה הערה כמותית]). הבחנה שכן מצאתי מעניינת סברתית היא שתחיית המתים היא עניין גדול יותר מקיום החיים הנוכחים וא"כ הרחמים הרבים גדולים בעצם מן החסד, נקודה מעניינת למחשבה.

(לא מפריע לי שאתה לא מקבל את הדבר שזיהית כ"הגישה שלי" (שאני לא חושב שעמדת עליה כלל, אולי על הרובד הפרקטי המאוד נמוך שלה), זה לא פספוס שלי בנושא) אני מקווה שהדברים נופלים על אוזן קשבת, וגם אם לא, תנוח דעתי מכך שאחרים קוראים, נהנים ומשכילים. העיקר להגדיל תורה ולהאדירה.

וזאת מכיון שאכן היתה נימה תוקפנית. זה בגלל הגישה שאני מייחס לך, שלא אהבתי.

מפאת קוצר הזמן אתייחס ממש בקצרה

הרמב"ם כבר הקדים שמי שיחפש משמעות לכל מילה הוא "משתגע שגעון גדול" או "הזיה גדולה". אז מותר להתייחס כך.

האם מותר לשאול? בוודאי. אבל השאלה תהיה "האם למישהו יש רעיונות מעניינים על ההבדל/קשר" ולא "מה החסד/רחמים/גבורה במעשה של הקב"ה/הצדיק שמתואר כאן"

השבח אמנם צריך להיות מדויק, אבל לא חייב להתקמצן ולהתחשבן. "איה גבורותיו" נאמר כאשר נחרב המקדש, והוחזר כאשר התגלה ש"הן הן גבורותיו". זה לא בהכרח שאתה מבין מה הן גבורותיו, אלא אנשי כנסת הגדולה הבינו.

לענין תחיה"מ - שיטה קיימת למיטב זכרוני, אינני זוכר כרגע מהיכן.

רחמים תמיד מבוססים על חסד - חלילה. אלו שני דברים שונים לגמרי.

מאפיין כמותי - לא מסכים עם ההבנה שלך.

אני מרגיש שאתה קצת זורק הרבה מידע ומנסה לשחק איתו ושיצא משהו מוצלח, אבל לא מנסה להבין שיטתית. זה ההבדל בינך לבין שיטת המקובלים, ולכן הם מצליחים לבנות שיטה מסודרת. בלי זה זה לא יעבוד.

אם תרצה להרחיב בענין הגישה שלך לדברים אלה אתה מוזמן. בשמחה

"רחמים רבים" בפרשנות שלי זה תיאור לאופן שבו ה' יחייה את המתים, ולא תיאור למידה בה ישתמש.

כן, להעיר מת מקברו צריך ברחמים, בעדינות, בטל תחיה.

לא פשוט לחזור לעולם הזה...

בדומה למכלכל חיים בחסד- חסד זו יכולה להיות מידה וזה יכול להיות אופן, תיאור של איך הוא מכלכל אותנו...

(לא מתבסס על כלום, אז אל תתווכחו איתי על זה... נטו פרשנות אישית וקריאה שלי את הטקסט).

מה ההסדל בין מידה אלקית לבין האופן שבו הקב"ה מבצע דברים? זה לכאורה לא אותו דבר? הקב"ה משתמש במידות האלקיות כדי להנהיג ולנהל את העולם, לא? (המידות הן צורת ההופעה בהן הקב"ה מתגלה ופועל בעולם, מנהיג אותו. לפחות ככה אני מכיר את זה). זה רק במישור של המושגים. ברובד הפשט - לא כ"כ הבנתי, תוכלי להרחיב את ה"אופן" הזה של כלכול חיים בחסד מול הקמת לתחייה ברחמים רבים? (ומה עניין הרבים).

הרבי מלובביץ' אומר את מה שאתה אומר ביחס לרחמים ולחסד ועל בסיס זה אנסה להסביר את ההבדל בינהם.

רחמים היא ביטוי רגשי של אהבה (הקב"ה נקרא 'רחמנא' זה דומה ל'רחמיה' שפירושו 'אוהבו').

חסד הוא ביטוי מעשי לרחמים, החסד ניתן בעקבות תחושת הרחמים.

"מכלכל חיים בחסד" - כלכלת החיים היא עניין מעשי, ע"י זה מחיים את המתים בסופו של דבר.

"מחייה מתים ברחמים רבים" - התוצאה שבאה על ידי כלכלת החיים היא תחיית המתים שהיא מראה עד כמה רחמיו של הקב"ה רבים כלפינו.

גם בברכת ההודאה - "הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך" אנחנו רואים את הטוב של ה' יתברך על ידי כך שאנו רואים את הרחמים הרבים שלו כלפינו ואנחנו רואים את הרחמים הרבים שלו כלפינו בעזרת החסדים שהוא מעריף עלינו.

האבחנה של הרבי מרתקת. את המשפט האחרון שהבאת מברכת מודים - שנים חפשתי איך להסביר אותו. מצאתי הסבר אחד שהניח את ליבי ואבל זה ג"כ פירוש יפיפיה (הוא כותב אותו בעצמו? באיזה מאמר אוכל למצוא את החילוק הזה? [רוצה להביא אותו כמקור במקומות אחרים]).

לא הבנתי מספיק את הקשר בין כלכלת החיים שעל ידיה מחיים את המתים (?)

התכוונתי לומר שהטענה שהבאת בהודעה שלך - " אם תאמרו שכל המציאות של שכר לאדם על מפעליו הם בעצם רחמים, שכן הקב"ה גמל טוב עם האדם והוריד אותו לעולם הזה כדי שיעבוד ויקבל שכר (ולא בתורת נהמא דכיסופא) - א"כ זה חסד ולא רחמים" - זאת טענה של הרבי! ועל בסיס זה אמרת "או שמא פה אין להבדיל בין שני המושגים, אבל אז יוקשה המשפט שלפני - "מכלכל חיים בחסד"!" - לכן הסברתי בעצמי מה ההבדל בין חסד ורחמים. לא נעזרתי במקור לגבי זה אלא מתוך סברה אישית.

כלכלת החיים = פעולה שהקב"ה עושה.

תחיית המתים = תוצאה של אותה פעולה.

ככה מפשוטי המילים

(לבורותי)

א. זכיתי בשאלה לכוון לדברי הרבי (?)

ב. ההסברה שרחמים זה רגש וחסד זו פעולה (שנובעת מה"רגש" האלקי) היא שלך.

ג. את זה באמת עדיין לא זכיתי להבין - למה תחיית המתים היא תוצאה של כלכלת החיים? (האם הכוונה ע"פ דברי הרב זצ"ל ב"לנבוכי הדור" שהאנושות תגלה בבוא העת את הדרך להחיות מתים? [כמדומני שכך ראיתי בשמו]))

א. כן

ב. כן. אתה מסכים? סה"כ נראה לי שזה הפירוש הפשוט של המילים.

ג. כלכלה להבנתי זה אספקה לצורך החזקה קיומית וממהקשר של הברכה אני מבין זה אספקת החיים זה מה שנותן חיים למתים. אולי מדובר פה גם על החיים?

אבל כמו שאומרים - יש מרחק גדול בין "אמת ויציב" ל"וטוב ויפה"..

ג. ממה שכתבת עכשיו הבנתי ממך ש"חיים" להבנתך אין זה אנשים חיים (כמו שמתים זה אנשים מתים) אלא עצמות החיים, החיים גופם, נתינתם היא בפעולת חסד והמתים זוכים לפעולת חסד זו של נתינת עצמות החיים בהם בזכות הרחמים הרבים, האהבה האלקית הגדולה (לצדיקים). אמת?

(לגביי א' - אשרי! איפה הרבי שואל זאת [אם זכור לך]?)

המושגים חיים ומתים בעלי משמעות שונה: חיים - עצמות החיים. מים - אנשים מתים. (לכאורה אין מושג כזה עצמות המוות, שכן המוות הוא חסרון אז אין לו עצמיות ממשית, אבל היה נראה לומר שיש השוואה, שכמו שמתים הכוונה אנשים מתים, כך גם חיים הכוונה אנשים חיים, אבל אני בהחלט אוהב את ההסבר).

הקב"ה הוא היחידי שיכול לתת עצמות חיים. ודבר זה הקב"ה יכול לעשות אפילו באנשים מתים.

כמו כן, אפשר לומר שהטבע של הגוף בלבד עצמו הוא מת. הנשמה היא מחייה את הגוף אבל החומר כשלעצמו הוא מת, מתכלה ללא החייתו ע"י הנשמה.

שפגשתי במהלך חיי. ת"ח עצום, הוגדר בפי ראש הישיבה התיכונית שלי כ"מחנך הדור".

אני חושב שאפשר להגיע לעומקים מטורפים בברכות של 18 

אתן לך דוגמא לגבי מחיה המתים איך אפשר להגיע לרוזולוציות פסיכיות 

כמובן שזה על דרך הדרש אבל חושב שיש לזה גם משמעות

אז כידוע אדם שלא שומר מצוות/רשע/שורף תזמן שלו נקרא מת על פי התורה 

שנאמר "לא אחפוץ במות המת"

אז אני חושב שזה מתקשר לכאן

יש המוווווווווווווון אנשים שנמצאים בסקאלה הזאת 

ואעפ"כ השם מחייה אותם כל יום ויום!!

אז כן כמובן שהפשט של הברכה שביכולתו של השם להחיות מתים כמובן, חשוב מאוד לדעת את הפשט של הכל.

אבל רק עם פשט בקלות אפשר להשתעמם ולאבד את זה אחרי כמה זמן, אם מנסים להבין באמת את העומקים של התפילה ואת החיבור של כל אחד מאיתנו לעם ישראל אפשר להשיג דברים עצומים.. זה ממש יכול להיות מדהים, לצערי אני נופל בזה הרבה אבל יש לי שאיפה לדעת להתפלל כמו שצריך

@הרמוניה בהקשר לשירשור שלך קצת

וסורי שלא ממש עניתי על השאלה שלך חח אבל שאלה יפה שוב

אשריך

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד