מגיבה כדי לזכור להאריך אח"כ...

וואלה שאלה באמת טובה.

ובכללי הפרק הזה העלה לי לא מעט מחשבות...

נראה לי שהוא פשוט לא יכול לוותר על עצמו ולהיות במקום מתון יותר.. כלומר זה לא שהוא אגואיסט ורק רוצה לדבר את האמת שלו בקולי קולות אלא שכמו שהוא אמר, הוא עם כוחות הנפש שלו והאופי שלו לא מסוגל להיות בתקשורת ובמקום הזה שמתמתן כי הוא לא היה מצליח פשוט והוא לא יודע לעשות את זה.. ולעומתו איתמר בן גביר כן מסוגל ולכן הוא עושה את זה (וזה נורא משעשע אגב שהוא הביא אותו כדוגמא לאדם מתון)

אבל האמת שאני לא חושבת שהשאלה פה היא שאלת ויתור/מימוש עצמי של 'עד כמה אני יותר חשוב מהמטרה שאני מנסה להשיג'. נראה לי שזו יותר שאלה של האם אתה מוותר על האידיאל עצמו, מייפה וממתן אותו בשביל להשיג יותר.. כלומר מה דרך הפעולה שלך..

פה ספציפית נראה שהוא לא יכול לוותר על האידיאל שלו כי אם הוא מוותר עליו ומתגמש אז האידיאל פשוט משתנה ונעלם... 

אני חושבת שהנקודה העיקרית היא שצופית תפסה את המטרה הראשית שלו כהומניטרית, כלומר שהארגון קיים בשביל להציל בנות בסיכון והיא נורא התחברה לזה ולכן היא אומרת אוקיי תוריד תראש ותקבל יותר כסף, כי אנשים יתחברו אליך וירצו להצטרף לשם כי זה נורא נוגע בסך הכל..

אבל מבחינתו זו המטרה המשנית, כלומר זו מטרה חשובה ללא ספק, אבל ממה שאני מבינה אז המטרה ההתחלתית והאידיאל שלו היא לא לעזור לאנשים במצוקה אלא פשוט למנוע התבוללות ולכן מבחינתו הוא לא יכול להתפשר כמו שהיא רוצה כי אז הוא מאבד את המטרה הראשית שלו אם הוא 'נכנע' לחוקים ודעות שלא לפי האג'נדה שלו... (לדוגמא לא להיות גזען נגד ערבים אלא לשווק את עצמו כמציל בנות בסיכון, זה בעייתי מבחינתו, כי הוא נגד קשר עם ערבי בין אם הוא מתעלל ובין אם לא.. אאל''ט הוא פועל בהסברה נגד זה, הוא לא פועל רק מול בנות שמתעללים בהן...)

אגב, עניין אותי גם למה היא אמרה בסוף שיותר מפחיד אותה שהיא פגשה בני אדם ולא מפלצות? כי מה?

כי אז צריך להתייחס לזה אחרת.
והיא מפחדת..

לא ראיתי אבל כנראה זה סוג של "האנשים שאנחנו אוהבים לשנוא מתבררים כאנושיים וצודקים יותר מאיתנו בחלק מהתחומים. האם זה מחייב אותנו להצטרף אליהם? זה ממוטט את תפיסת העולם שלנו"

עד כמה חשובה לי ההצהרה שלי ביחס לדעותי מאשר מימושן בפועל?

לא הבנתי כל כך את הקשר לשאלה השנייה שהבאת -

אבל התשובה שלי היא שפשוט שצריך גם וגם. גם מקצוע עם משמעות וגם נטייה טבעית.

שמעתי משהו בשם הרב שטיינזלץ על המשנה באבות "כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" - הכוונה - תלך לעסוק במשהו שאתה רואה בעניין בשביל עצמך ומספיק שיש עוד 10 אנשים שיש להם גם עניין בזה.

מפריע לי להעדיף את האידיאל בצורה מוחלטת על פני הנטייה הטבעית כי אז האדם מתנתק מאידיאל חשוב ביותר, לפתח את עצמו. כשאדם מפתח את עצמו זה מועיל לסביבה כולה.

ברור שיש פעמים בגלל צורכי רבים אדם יראה לנכון להתעסק בדברים מסויימים אבל זה חייב להיות מחובר ומחייה אותו (אלא אם כן מדובר במקרה קיצוני מאוד).

נ(עוד משהו קטן - נוטה לא להזדהות עם המושג 'האמת שלי'... נראה לי שמדברים בצורה ריגשית לא כדאי לערבב את זה עם עניין אובייקטיבי וכן להיפך)  

אין להם שום בעיה עם ערבים מדובאי. הנקודה אינה במוצא בכלל. חלאס עם הדמגוגיות האלה.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה