1. כן חד משמעית, אם תהיה לו בקשה ספציפית או הארה שקשורה למשהו מהותי אני אעריך את זה מאוד

באופן כללי קשרים כאלה ואחרים שינו אותי מקצה לקצה והובילו אותי למחשבות ותובנות חדשות... ובאסה שאני לא תמיד יכולה להודיעם על כך

2. הכל תלוי בניסוח, ומצד שני בפרשנות שלי. כן יצא לי להפגע אבל נראה לי שהיום הייתי מפרשת אחרת בקשות ואמירות מהצד השני

3. אי אפשר להיות ראש בקיר, כשאני עם אדם שמדבר רק אנגלית אני לא אתעקש להיות עצמי ולנסות לתקשר איתו בעברית....

זה בגדול

לגבי 1-2 זה מאד תלוי שלב ומאד תלוי הקשר ותחושה כללית בקשר.

 זה גם מאד תלוי אם זה בא כדרישה או ממקום של ענווה ורצון לתת צאנס לקשר.

לגבי 3- תלוי... אם אתה רוצה שידוך שהוא מיינסטרים אז כן, צריך לוותר בשביל זה ולא לעשות כל מה שבא...

אבל אם לא, אפשר לתת לעצמנו יותר חופש, רק לקחת בחשבון שלכל בחירה יש מחיר.

ממש תלוי מה השינוי.

מה זה ידרוש ממני? באיזה הקשר זה יבוא? האם זה יהיה הדרגתי? עד כמה היא תהיה פתוחה לזה שאכשל בשינוי? האם היא מקבלת אותי כמו שאני ורוצה לשנות משהו לא מהותי, או שהיא מואסת *בי* אבל מוכנה לקבל אותי אם אשתנה? האם זה שינוי שאני יכול באמת לעשות? איך ייראו החיים שלי אחריו?

בכל מקרה ברור שיהיו שינויים, המון, גם חיצונית וגם מהותית. כי עוברים לגור ביחד בזוגיות.

ובכל זאת, נסיון מסוים לענות

1 השאלה היא רק עד כמה קשה יהיה לי לחיות עם המצב אחרי השינוי, ומה התהליך ידרוש. גם חיצוני וגם פנימי.

2 לכל בקשה יש הקשר שבו היא ראויה

3 דברים שמועילים לי וגם מעלים את ה"ערך" שלי ב"שוק", בעד לעשות (ולהיפך כמובן)

אבל לוותר על דבר שמועיל לי בגלל מה שבנות יחשבו ולהיפך - בזה צריך לאזן ולהקפיד להישאר בטווח הנורמלי

1. תלוי. חיצוני לא משמעותי (אבל ממש לא משמעותי)לא היה אכפת לי. למרות שהיה יותר נחמד אם הוא לא היה רוצה לשנות.

לא הייתי משתנה שינוי מהותי. שיחפש את מי שמתאימה לו. 

2. תלוי כמובן איזה בקשה. מהותיות לא הייתי נפגעת הייתי מבינה שזה לא מתאים. חיצונית-תלוי מה הערה.

3. תלוי אם הזרימה עם המיין סטרים תהפוך אותי למישהי אחרת.

א' - קשר זוגי הוא דבר המצריך דינמיות ופשרות, אין דבר כזה קשר טוב בלי זה. כל עבודת המידות בהימצאות בקשר מצריכה גם שינוי פנימי.

ב' - אין כזה דבר 'דרישות', יש כזה דבר 'צרכים'. זאת לא סתם מילה שונה אלא זה דבר אחר לגמרי. בקשה היא באה ממקום של ענווה עמוקה שהסאב טקסט מאחוריו הוא "אני מכבד את המקום שלך במאה אחוז, יש לי צורך שבשביל הקשר איתך אני צריך שתענה עליו. בוא נסתכל על זה ביחד כי שנינו אחראים לקשר הזה". דרישה היא באה ממקום של גאווה שהסאב טקסט שלה הוא "אתה לא עושה את תפקידך כראוי, אתה לא במקומך ולכן את צריך לזוז אליו". הגאווה הזאת היא עיוורת שהיא לא רואה בכלל את הצורך של האדם להיות מי שהוא ואיך שהוא.

ג' - יש דברים שהם אינטגרלים לבנאדם ברמה שאם אתה לוקח את זה ממנו אז 'הוא זה לא הוא'. דברים כאלה אסור לגעת.

יש גם דברים שהם אינטגרלים לקשר עצמו שאי אפשר לוותר עליהם - דאגה הדדית, מונוגמיה וכדומה.

אז אענה על השאלות שכתבת לפי העקרונות הנ"ל - 

1. כן, גם שינוי פנימי (עקרון א'), כל עוד הוא לא סותר משהו שאני רואה אותו כאינטגרלי לי או לקשר (עקרון ג').

2. הייתי נפגע במקרה של דרישה ולא במקרה של בקשה. אם זה בשלב מוקדם של הקשר יכול להיות שאני יענה שזה מרגיש לי מוקדם מדי כדי להתחייב לשינוי כזה. במקרה של דרישה אני יכול להעלב או במקרה אחר לא להתייחס לכך ברצינות.

3. אני לא בטוח שהבנתי את ההקשר של השאלה, כדאי שאדם יעשה מה שעושה לו טוב בטווח הקצר והארוך. 

להצמד למיין סטרים או לעשות מה שבאלי זה שני קצוות שלא מתייחסות ל'מה יעשה לי טוב' ולכן בחשיבה אין כ"כ הבדל בין השניים.

לאחרונה אתה פחות מגיב כאן?

כן, לאחרונה פחות

האירה לי...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.