תמיד קינאתי בהורים שיש להם ילדים, ילד שאוהב אותן
מחכה שהם יבואו לאסוף אותו מהגן/בית הספר.
ילד שירוץ לקראתם.
הייתי עם אחיינים שלי, אבל היה ברור לי שזה לא אותו דבר.
הם אוהבים אותי, אבל את אמא יותר..
פתאום כשהתינוקת שלי כאן, אחרי תלאות..
אני שמה לב שהיא נרדמת עליי בקלות, אני שמה אותה על הברכיים שלי, ומלטפת לה את הראש.
והיא עוצמת עיניים, כמה שזה פשוט... אבל ממלא לי את הלב
אני מוצאת את עצמי עם דמעות, לא מאמינה.
התינוקת שלי רוצה לישון לידי, כשאני לידה היא ישנה טוב
וכשהיא בחדר לבד, היא בוכה ולא נרדמת.
היא רוצה אותי, את אמא.
תודה לך הקב"ה! שלמרות ובזכות כל הקשיים בדרך.
ראית ושמעת את התפילה שלי,
ברוך אתה ה' שומע תפילה ❤️



מדברים
