1. בעדות שונות יש פחות סיכוי למחלות גנטיות, אבל הסיכוי בהחלט קיים במחלות מסויימות.

2. מכיוון שילד כזה זה דבר שמשנה את כל החיים, רק אידיוט יסמוך על זה ולא ילך להיבדק.

3. אל תעשו דור ישרים. אין בזה שום טעם - אתה לא יודע מה הסיכוי למחלות שהם בודקים ומה לא; אתה לא יודע עם איזה מעבדות הם עובדים ואיפה; אתה לא יודע מה בדיוק ההליך; אתה אשכרה לא יודע מה התוצאות המדוייקות של הבדיקה *שלך*, והכי חשוב - אין לך מושג כמה נתונים הם שומרים עליך ומה הם עושים את המידע הזה.

4. כמו בכל מקום אחר בעולם המפותח, לכו לקופת חולים ותעשו את הבדיקות יחד. שם יתנו לכם את *כל* המידע, באופן שקוף וברור, ואם חלילה יש בעיה - יסבירו לכם מה הסיכויים, ומה אפשר לעשות כדי להתגבר על זה. תוכלו גם להתייעץ עם מומחה.

5. הבדיקה לדעתי אמורה להיות בחינם, או כמעט בחינם. ואם יש לך משהו גנטי במשפחה, בהחלט ייתכן שהם יסבסדו בדיקה מקיפה יותר. וגם אם לא, תמיד אפשר לבקש לעשות אותה. אתה לא תפשוט רגל מכמה מאות שקלים.

מזל טוב.

בהמשך לדברים, אין לי מושג למה הציבור הדת"ל עובד בכלל עם דור ישרים. זה דבר שהיה מתאים אולי לציבור החרדי בשנות השמונים, אבל בהחלט לא מתאים לציבור שלנו, ואין שום סיבה בעולם שיתקיים היום. הם בונים על שידוכים אנונימיים שנעשים בידי אנשים זרים, והצלבה של מידע מסויים כבר מראש - אבל זה דבר שכבר לא קורה בציבור שלנו בשום מקום, אפילו לא בחוגי הר המור. אז מה הטעם? וכמובן, כמו בכל דבר אחר בציבור החרדי, בהחלט עשוי להיות שם אלמנט של ניצול - למשל, אני הייתי מתחיל בלבדוק האם הם רשומים כחברה בע"מ או כגוף צדקה, ולמי הם מוכרים את המידע הרפואי שהם צוברים עליך.

גם אלינו הם באו כשהייתי בישיבה. אני לא הסכמתי לעשות אצלם בדיקה.

וגם יכל להיות ממש כיף לקרוא אותה - אם היתה נכתבת בנימה פחות מזלזלת (:

לגופם של דברים, אני מבין נכון שבקופ"ח צריך ללכת להיבדק ביחד בכל פעם?

כי אם כן אז יש לדור ישרים את היתרון שזה בדיקה חד פעמית ואח"כ רק בירורים טלפוניים.

אני ובעלי היינו במצב כזה בדיוק (ספרדיה ואשכנזי, אחד עשה דור ישרים ואחד לא). בדקנו את העניין לעמוק לקראת החתונה, ומה שידוע היום זה ככה:

הבדלי העדות יכולים להקטין את הסיכוי למחלות גנטיות, אבל לא למנוע אותן לחלוטין. לכן כדאי מאוד להבדק כדי לשלול נשאויות למחלות שונות שקיימות. 

בקשר לדור ישרים: דור ישרים בודק התאמה בלבד, ולא מציע פתרונות. לכן כדאי ללכת להבדק בקופת חולים (עושים את זה במכון גנטי, בבדיקת דם). הבדיקה בקופה בחינם למיטב ידיעתי, ובבדיקה בקופ"ח מקבלים תוצאות. ברגע שיש תוצאות מהבדיקה בקופ"ח, ויש נשאות כלשהי, הצד השני ילך גם להבדק בבדיקה גנטית אם יש לו גם נשאות למחלה הזו. דור ישרים לא אומר למה אתה נשא ומה לא! קופת חולים כן. 

אם ישנה נשאות של שני הצדדים למחלה גנטית מסויימת, יש סיכוי של 25 אחוזים (בדרך כלל) ללידת ילד שחולה במחלה הגנטית הזו. קופת חולים יכולה לעזור ביעוץ גנטי, עם שלל פתרונות (חלק מהמחלות קלות, הפריה חוץ גופית), מה שדור ישרים לא עושה.

באופן כללי אני ממליצה ללכת להבדק לקראת ההחלטה על החתונה בקופת חולים, ולא לעשות דור ישרים, כדי שאם ח"ו ישנה נשאות, אפשר לפתור אותה, בלי לסיים את הקשר. בעיני, אין סיבה לחתוך על נשאות או על רצון לא להבדק כיוון שיש כל כל הרבה פתרונות רפואיים למצבים הללו, כמעט בכל המקרים.

היתרון של דור ישרים זה שהבדיקה יכולה להיות מאוד מהירה.

ובמידה והאישה נשאית (שאותה בודקים קודם כל בקופח ורק אם יש נשאות שולחים גם את המיועד לבדיקות על הגן הבעייתי ספציפית ולא על כל המחלות כמו שעושים לאישה) והיא עוד לא התחתנה, צריך לעשות את הבדיקות מול כל בחור שנפגשים איתו.

השאלה היא האם אתם רוצים לבדוק את זה רק לפני שמתארסים שתהיו רגועים ותדעו מה ההשלכות על הכניסה להריון (האם תצטרכו לעבור תהליך בורר גנים לפני הכניסה להריון או לא) או שאתם מעדיפים לבדוק את זה מול כל אחד שאתם יוצאים איתו לקשר קצת רציני (או אפילו ממש בהתחלה)

החסרון כמו שכתבו כאן, היא לא נותנת פתרונות וגם לא ממש תשובות למה אתם נשאים.

אבל מה שכן,

אחרי שהתחתנתם (או שאתם בוודאות הולכים לעשות את זה, אבל אל תגידו את זה להם) אתם יכולים לקבל מהם רשימה לאיזה מחלות אתם בטוח לא נשאים אליהם, כי בסוף יצאתם מתאימים

ואז לבוא עם הרשימה הזו לקופ"ח והם יורידו לכם את הבדיקות האלו מהבדיקות שעושים בקופח ואז זה גם חוסך כסף..

ועוד חיסרון אחד לבדיקות קופח לפני חתונה, שיש בדיקות שמומלצות בקופח אך לא מומלץ לדעת עליהם לפני החתונה בגלל שהם בתאחיזה לX (כלומר אם הם נמצאות, זה לא משנה עם מי מתחתנים הילדים עלולים לצאת פגומים).

(תכלס ההמלצה של רבנים ומכון פועה, עד כמה שידוע לי היא לעשות את הבדיקות הספציפיות האלו אחרי חתונה  או לקראתה בכל מקרה..)

בהצלחה

אני אחרי שהתארסנו הלכתי לעשות בדיקה גנטית בקופ"ח, רוב הבדיקות שהם עושים הם בחינם, אם רוצים להוסיף עוד בדיקות של מחלות אחרות שעלולים להיות לך אפשר להוסיף וזה עולה ממש מעט- נראלי בסביבות 80 ש"ח.

בהתחלה רק אחד מבני הזוג צריך לעשות את הבדיקה, במידה והבדיקה יוצא אתה לא נשא של שום דבר אז בן הזוג לא צריך להגיע גם לעשות בדיקה.

אני עשיתי, וברוך ה' יצא שאני לא נשאית של שום מחלה, וזה פטר את בעלי מבדיקה כלשהי.

והם שלחו לי אח"כ מסמך עם כל סוגי המחלות שבדקו והתוצאה שלהם.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.