| "מי יטפל בילדים שלי אם אמות?" | ||
| "ידעתי שהילד שלי, שסובל מאוטיזם, זקוק לי מאוד. שאלתי את השופטים בתחינה: ´מי יטפל בילדים שלי אם אמות?´". סיפורה של רויטל לוי-גלעד שחוותה מוות קליני, והבינה שלא כדאי לבזבז את החיים שניתנו לה (שוב) במתנה | ||
| ||
|
בהיותה בת 16 בלבד עברה רויטל לוי-גלעד חוויה לא שגרתית של יציאת נשמה מן הגוף. היא כבר ראתה עצמה מלמעלה, רק שלדבריה, משמיים בישרו לה שטרם הגיע זמנה למות וכי עליה לחזור לעולם הזה. כשחזרה לעצמה המשיכה רויטל הלאה בחייה, כאילו דבר לא קרה, והמקרה כמעט נשכח מלבה.
לוי-גלעד, 41, אם לשלושה ילדים ונשואה בשנית ליניב לוי מזה כשבעה חודשים, מתגוררת כיום בהרצליה. הוריה חינכו אותה על ברכי המסורת, אך היא, כפר סבאית במקור, עזבה את הדת כשהגיעה לצבא, והתחתנה עם בחור חילוני.
לפני כ-13 שנה, בהיותה בת 27, כבר נשואה ואם לילדים, עברה רויטל חוויה נוספת של מוות קליני, תוך כדי שינה. הפעם היא לא יכלה להתעלם מהמקרה ששינה את חייה מן הקצה אל הקצה.
"זה קרה בלילה", משחזרת רויטל. "ישנתי עם בעלי ושני ילדיי לצידי - תינוק בן שנה והשני בן שנה ותשעה חודשים. באמצע השינה הרגשתי שאני יוצאת מהגוף שלי. אדם שלא חווה את זה לא יוכל להבין זאת. ראיתי את עצמי מלמעלה, ואת בעלי ואת ילדיי ישנים. לא הספקתי לעשות כלום, ופשוט נכנסתי לתוך מנהרה של אור, שבה נכנסתי למערבולת של אור מופלא וסוחף - אור שלא דומה לשום דבר בעולם הזה. זה היה אור עוטף ברחמים ואהבה. יש שם הרבה שלווה, אין תחושת פאניקה ולחץ. הגוף שלי היה מעורפל כמו תינוק ברחם.
"לפתע אותו אור דיבר אליי. הוא שאל אותי ברוגע: 'איך קוראים לך?'. ברגע ששמעתי את הקול - נבהלתי ולא הצלחתי לענות מרוב פחד. עברו כמה שניות, ושוב האור שאל אותי לשמי. עניתי, אך אני לא יודעת להסביר מאיפה קיבלתי את הכוחות. מיד כשעניתי מצאתי את עצמי בתוך אולם גדול עם אור מעומעם. בקצה הימני של האולם, מאחורי קיר, היה אור צהוב עדין ורך, ומשם הגיחו לפתע ההורים של סבי. שניהם נפטרו שנתיים לפני המקרה. היו שם עוד שני בני משפחה שלא זיהיתי אותם. כולם באו לקראתי בזרועות פתוחות ושמחה גדולה. היה נראה כאילו הם שרים".
מתי בדיוק הבנת שאת נמצאת בעולם האמת?
"כשהייתי במנהרת אור עדיין לא הבנתי שאני מתה. רק כשראיתי את בני משפחתי שנפטרו, נכנסתי לפאניקה עצומה כי הבנתי שעזבתי את עולם החיים ונכנסתי לעולם האמת. זה מכה בך. שם לא הצלחתי לגשת להורי סבי, הייתי נטועה במקום בכוח בלתי מוסבר. היה נראה כאילו לא הייתה רשות לאף אחד מהצדדים להתקדם".
הדבר כנראה לא התאפשר מכיוון שרויטל נקראה באותו רגע ממש לעמוד למשפט בפני בית דין של מעלה. בהמשך היא מספרת כי לא ניתן לתפוס בעולם הזה את אותם רגשות נוראיים של אימה ובושה שהרגישה נשמתה בעת המשפט. "מולי, במרחק של כעשרה מטרים, ישבו שלושה שופטים בעלי זקנים. ראו שהם רבנים, בני אדם לכל דבר. הם היו חמורי סבר. עוד לפני שהם פנו אליי התחלתי לבכות, מתוך הידיעה שאין לי לאן לברוח. פתאום אתה תופס את הראש ומרגיש עוצמות מטורפות של צער ובושה, שלא מרגישים בעולם החיים. הם שאלו אותי בכעס למה לא שמרתי שבת. התביישתי, לא עניתי. הרגשתי שזה לא ייגמר בטוב. הורי סבי נעלמו מעיניי, ולפני שהספקתי להבין מה קורה התחילו לרוץ מולי שני סרטים על מעין שני מסכי וידיאו ענקיים: אחד בצד ימין היה סרט לא טוב, וכשהוא נגמר התחיל סרט בצד שמאל, שלא יצג טוב או רע אלא פשוט הראה בפניי שחזור של חיי. הסרט הזה רץ מהסוף להתחלה - מאותה תקופה עד לזמן שבו הייתי תינוקת.
"אחרי שהסרטים נגמרו התחננתי על חיי בפני השופטים. הם כעסו ושתקו. המשכתי לבכות ולהתחנן שיחזירו אותי לעולם החיים. הם שאלו אותי למה אני רוצה לחזור, ומה המטרה. ידעתי שהילד שלי, שסובל מאוטיזם, זקוק לי מאוד. שאלתי את השופטים בתחינה: 'מי יטפל בילדים שלי אם אמות?'. ברגע שהזכרתי את בעלי וילדיי, הסבתי את פניי ופתאום יכולתי לראות אותם ישנים. אין גבול לנשמה , מיד ראיתי אותם בעיניים", נאנחת רויטל.
"אחרי שראיתי אותם, הרב שישב מולי בצד שמאל דיבר עם שני השופטים האחרים בשקט. היום אני יודעת שזה הסנגור. ראיתי את תנועות הידיים שלו ושמתי לב שהוא משתדל לדבר לטובתי. הוא שכנע אותם. השניים האחרים היו מאוד חמורי סבר. היה מאוד קשה לצאת מזה. הרב הסנגור שאל - אם הוא יחזיר אותי, האם אני מבטיחה לו שאחזור בתשובה. צרחתי: 'כן!'. השאלה נשאלה שלוש פעמים: 'האם את מבטיחה שתחזרי בתשובה?'. צעקתי בבכי ובתחינות: 'כן!'. מיד הרגשתי שהנשמה שלי נבלעת לתוך הגוף בחזרה דרך האף. חזרתי לגופי דרך הנחיריים. היום אני מבינה מה הפירוש:'וייפח באפיו נשמת חיים'".
השעה 3:10 בלילה. רויטל מתעוררת בצעקות ובכי, ומספרת את הכל למי שהיה אז בעלה. "פקחתי את עיניי ומיד חזרתי למצבי הרגיל- בריאה וערה", היא אומרת. "צרחתי ואמרתי לבעלי שמתתי וחזרתי לחיים. מיד החלטתי שאני מקבלת על עצמי כיסוי ראש מלא ושמירת שבת כהלכתה".
למה זה קרה דווקא לך, מה רצו דווקא ממך? במה את שונה מאלפי יהודים אחרים שאינם שומרי תורה ומצוות?
"חשבונות שמים, מי יידע. אני לא יודעת, יכול להיות שדורשים ממני יותר כאימא לילד מיוחד שסובל ממוגבלות. אולי זה בגלל שעזבתי את הדת, אני באמת לא יודעת. גם בגיל 16 יצאתי מהגוף, זו לא הייתה הפעם הראשונה. בא מישהו ולקח אותי ביד למעלה לשמיים, למקום מרוחק. למטה היה נהר אדום, כולו אש, שבלט על הרקע השחור של הלילה. ואז הוא אמר לי: 'זה לא הזמן שלך, תחזרי למטה'. מכיוון שלא קישרתי את זה לחזרה בתשובה, בגיל 27 דרשו ממני שוב לתקן דרכיי. כנראה שבגיל 16, כשלא עמדתי בפני בית דין, עוד לא הבנתי את המסר".
באופן כללי, מהו ההבדל הגדול בין העולם הזה לעולם הבא?
"כאן בעולם הזה אפשר ליצור זכויות בכל שנייה, אפילו במחשבה. המוות בעולם הזה הוא רק לידה לעולם אחר, ששם אין יכולת לתקן שום דבר. הצער והבושה הם הדברים היחידים שהאדם שחטא ירגיש שם. כבר אין גוף כדי לעשות מצוות ולשנות את המצב. נסתם עליך הגולל - ואין לך לאן לברוח. לי הייתה זכות לחזור לעולם הזה ולזכור את הפרטים כדי לתקן".
תהליך ההתחזקות של רויטל לא היה פשוט עבורה כלל ועיקר. "בזמן החזרה שלי בתשובה חייתי עם בעל חילוני", היא מספרת. "לאחר מספר חודשים היה נראה שזה בלתי אפשרי לעמוד בכל חוקי התורה כהלכתה. הוא ניסה לשתף פעולה, אבל זה לא בא מתוך רצון פנימי שלו. ניסיתי ככל יכולתי להביא את הבית למצב של שבת כהלכתה, אבל לאט לאט הרגשתי שהיכולת הזו נשמטת לי מתחת לידיים.
"לימים התגרשתי, לא בהכרח מהסיבה הדתית. קניתי דירה וגרתי בה לבדי עם שלושת ילדיי. יום אחד הקיש על דלתי אברך צעיר לבוש שחורים שבא להתרים. כששאלתי אותו בחיוך: 'מטעם מי הגעת?', הוא ענה לי: 'הרב שלח אותי אלייך'. הוא לא הרבה לדבר, היה בחור ביישן וצנוע, אבל הוא חזר על המשפט הזה שלוש פעמים. וכששאלתי אותו 'מי הרב שלך?' הוא הראה לי תמונה".
כשחזו עיני רויטל את דמות הרב בתמונה - פנייה החווירו. היו אלה פנים שהיא זכרה היטב. "התמונה של הרב החזירה אותי אחורה לבית דין של מעלה", היא מספרת בהתרגשות. "זו הייתה דמותו של הרב הסנגור שהבטחתי לו לחזור בתשובה. הזדעזעתי כולי, ומיד נתתי לו תיאור מדויק של צורת הדיבור ואת תנועות הגוף של הרב שלו". לאחר אותו אירוע מצמרר גמלה ההחלטה בלבה של רויטל לחזור בתשובה - הפעם עד הסוף. "החיבור שלי לקב"ה היה כל כך חזק, עד שהרגשתי שאני מדברת איתו כמו אל אב. כלום לא עניין אותי חוץ מאבא, ובתפילות שלי ביקשתי להתחתן עם בחור חרדי. מספר חודשים מועט לאחר מכן זיכה אותי הקב"ה לפגוש את בחיר ליבי - בחור ירא שמים - ולהתחתן עימו".
במשך עשר שנים שמרה רויטל על שתיקה. היא לא סיפרה על כך לאיש מלבד משפחתה, בגלל תחושת הבושה. מה שחיזק בקרב בני המשפחה את האמונה בדבר אמיתות סיפורה הייתה העובדה שרויטל החלה לחזות מראש אסונות שקרו בפועל לבני משפחתה זמן מה לאחר מכן. כך למשל הראו לה שלוש פעמים מראש כיצד סבה עובר תאונת דרכים. ואכן, כמה שבועות מאוחר יותר עבר סביה תאונה - האוטו נמחץ כליל אך הוא יצא ללא שריטה, לדבריה, היא הגיעה לבית החולים עוד לפני סביה, כי ידעה מראש על שעתיד להתרחש. אך ככל שעבר הזמן - היוותה עבורה יכולת חיזוי זו עול נפשי כבד מנשוא. לאחר שהתפללה כי ייטלו ממנה את אותה יכולת - נפסקה התופעה.
"אני יודעת ומאמינה לגמרי במציאות הבורא", מסכמת רויטל. "ה' מוכיח את מי שהוא אוהב, ואותי הוא דן לכף זכות. היום אני מבינה שכל עוד נשמה באפי - יש באפשרותי לתקן. לצערי, אני רואה איך אנשים 'ישנים בעמידה' בלי להבין את משמעות החיים שניתנו לנו במתנה, וזה הורג אותי".
מסע ארוך עבר על רויטל, מסע ממנו הסיקה מספר מסקנות חיוניות לחיים. "הרמב"ם פותח את משנה תורה לרמב"ם, בחלק מדע ואהבה, במילים: 'יסוד היסודות ועמוד כל החוכמות, לידע שיש מצוי ראשון וממציא לכל הנמצאים'. היום אני כבר יודעת. להגיע לדרגת ידיעה זה מאוד קשה. רוב האנשים חיים בדרגת אמונה. אז למה צריך שיקרה לאחרים מה שקרה לי? הרי אומרים: 'מכל מלמדי השכלתי'. אל תחכה שיקרה לך, תעבוד על עצמך כמה שיותר מהר. כולם יודעים שיש יום אחרון אבל לא נלחצים מכך. רק מי שעבר את מה שעברתי - נלחץ. צריך לזכור שתמיד רואים אותך, שתמיד מצלמים אותך. בסופו של דבר יראו לך את הסרט ולא תוכל לעשות כלום".
מאז שאזרה אומץ לשתף אחרים במסעה, עורכת רויטל הרצאות בביתה לכל המעוניינים להתחזק. כך גם עשתה במקום מגוריה הקודם, בזמן שעבדה עם קשישים. "במקום לקרוא להם עיתון, סיפרתי את הסיפור האישי שלי", היא אומרת בחיוך.
לפרטים, שאלות, תגובות וכל מידע נוסף בנושא ניתן לפנות לרויטל במייל franfor@walla.com | ||
פורום לקראת נישואין וזוגיות
מכתב פתיחה
מחזק ביותר (אזהרה--זה ארוך !!... אבל שווה כל דקה!)~~~חסויה~~~
דיברתי עם אישהשרבוב
שהיא רואה הון פעמים בחלום משהו שיקרה (והוא אח"כ קורה)
היא שאלה רב למה זה קורה לה
והוא אמר לה שכנראה יש לה כח תפילה מאוד גדול שיכול לפעול
ולכן נותנים לה הזדמנות להתפלל לביטול הגזרות...
נכון, זה פחיד לראות דברים מראש..
אבל למה היא ויתרה על זה?
עולם המיסטיקה הוא עצום ורחביהודית פוגל
לעניות דעתי כדאי לעבוד על אמונה תמימה ופשוטה ללא אותות ומופתים וחקירות ודרישות. כבר אמרו גדולי החסידות: אותו ומופתים בארץ חם. צריך לעבוד את ה' בתמימות ופשטות ולא לדרוש בנסתר מעינינו. אלו דברים שהצינעה יפה להם. הפרהסיה מוזילה אותם. לדעתי.
וואו מחזק מאד..תודה רבה לך!~בת ציון~
"באדמת בני חם", ותודה שהזכרת את זה.ישתבח המשובח
יש גם אנשים שחושביםנמרוד
שהם נפוליאון ופעם גם הכרתי מישהו שחשב שהוא משיח בן דוד.
אני מציע להתרחק מכל ההבלים הללו ולזכור כי מי שמת מת ומי שחי חי.
אין שום דבר באמצע.
אתה מתכוון למישהו/ו שסובל מסכיזופרניה...אור77
ויש לו "שיגעון גדלות".... 
מוות קליני...Talrats
הוא מצב מסויים המוסבר בהסברים שכליים ואל לנו להתפס להבלים כפי שאמר נמרוד בצדק.
אני לא מתחברת לסיפרים האלו.לוטמניה
אני מכירה מישהי שהיום לא דתייה ולדעתי אחד הגורמים לכך הוא מוות קליני שאמא שלה עברה.
האמונה לא יכולה להתבסס על סיפורים מעין אלו. הם אולי מלהיבים ברגעים שקוראים אותים, אך לרוב, ההתלהבות לא נשארת לזמן רב.
החתימה שלך הזכירה לימישהו10אחרונה
שראיתי פעם סטיקר על רכב בסגנון: "אם רכב זה עבר עבירת תנועה, אל תספר לאף אחד"
וואו...(ואם קראתי עד הסוף..סין שבאמת וואו!)אפוש
סימן*אפוש
מצאתי מקור חדש לגביי דיון עתיק שלי פהאני הנני כאינני
מאיפה המקור?פצל"פ
הספר 'אהבה' של הרב גינזבורגאני הנני כאינני
יפה, במיוחד לאנשי פרק ב' כמונו שכבר "ריאליים"מתוך סקרנותאחרונה
ו"לא מתלהבים משטויות"...
זה נהיה טרנד?הפי
לדבר עם בחורה ולברוח?
2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.
אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש
ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.
ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה
לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .
איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?
ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום
שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו
ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .
מדוע?
אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )
ובסוף הלכו בלי הסבר בבום
אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..
ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..
אבל לא כולן לוקחות את זה ככה
יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..
באמת קחו אחריות.
גוסטינג זה גועל נפש
אתם גועל נפש
השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.
אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..
נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??
(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?
אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל
דרך ארץ
כנל הפוך!! כלפי גברים
מעצבן ממשארץ השוקולד
פעם אחת קרה ליאביעד מילוא
התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה
קרה גם הפוךבחור עצוב
דיברתי עם מישהי איזה שבוע ופתאום פשוט נעלמה מעל פני האדמה. לא הגיבה להודעות. כלום.
אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין.
אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין.
תגיד לה ברחל ביתך הקטנההפי
ההתנהגות הזו של היבוש לפני חודש לא היתה לעניין
לא בא לחנך אותהבחור עצוב
רק חתכתי וזהו.
הלוואי עליadvfb
אם אחרי כל הבירורים זה מה שהתגלהintuscrepidam
אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.
היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.
ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.
לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…
התופעה שנקראת "גוסטינג"משה
נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.
נשים תמיד צודקות, גברים תמיד טיפשיםצדיק יסוד עלום
בעולם המודרני? כןמשה
בעולם הקלאסי זה היה הפוך.
יחי הפמיניזםצדיק יסוד עלום
אף אחד לא דיבר דווקא על שגברים עושים את זהמבולבלת מאדדדד
הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.
וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.
תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות.
נשים עושות את זה גם וזה ילדותי ברמותהפי
זה אכן מזעזע, אבל תשמחו שלא התחתנתם/ן אתו/המתוך סקרנות
מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).
" מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי."מוקי_2020
איך שלא מסובבים את זה,
זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).
עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים. יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.
אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...
אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.
אה עכשיו זה המשחקהפי
שנתפסים על מילים מוצאים אותם מההקשר?
הוא לא התכוון בכוונהקעלעברימבאראחרונה
תזכורתadvfb
גם לגברים יש רגשות
סופריקה
נכון ומדוייקאדם פרו+
3>advfb
קשקוש נאו-שוביניסטיצדיק יסוד עלום
תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים
קצת יותר רגישות
נכון בנות יותר רגישותאביעד מילוא
אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי מפורק מזה שלא התקדם
אני כמובן צוחק מגזים ומתמרמרצדיק יסוד עלום
בנות תבעו בעלות מלאה על הקושי שבדייטים. רק הן מסכנות ורק הגברים מזעזעים ולא רגישים
חד משמעיתהפיאחרונה
מקומות "חוויתיים" בבית שאןאני הנני כאינני
מחפשים מה לעשות ברביעי בבית שאן, אטרקציה זוגית שווה/מעניינת וכדומה. עדיפות למקום סגור.
רעיונות?
רעיונות?
עד כאןכְּקֶדֶם
מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה
וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד. ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.
ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.
אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.
ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.
אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.
הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.
התוהו קדם לעולם.
נוגע, לא נוגע
עצוב וכואב לשמוע
קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.
שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך
נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
מבטאת את ההרגשה
כואב ממשארץ השוקולד
מאחל רק טוב
חבר יקרכל היופי
עוד לא הגיע זמנך להיעלם.
הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.
הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.
האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?
אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.
כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.
אבל יש ויהיו רגעי אור.
אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.
אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.
מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.
חולה עליךךךadvfb
אחלה כתיבה
הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.
לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.
יש שני צדדים יראה ואהבה.
היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב.
על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.
אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!
בהצלחהברוקוליאחרונה
יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
ביטחון עצמי כן חובהזיויק
לדעתי
לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
הרגע בדיוק הגבתישפלות רוח
שבתמונה רואים א' ובמציאות מקבלים ח' הנה, עכשיו אני מבין בגלל מי. אז לא בנות, אל תקשיבו לה, גברים לא סובלים את זה.
ולגבי להפסיק לבקש תמונה-בעד, מסכים שאין צורך בתמונה גם מונע הרבה עוגמת נפש(משני הצדדים), וגם נותן צאנס אמיתי להכיר
מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".