תנסה..  

חד משמעית נדיר

מזכיר את עלמא

ד"א

אותם מילים מזכירים לי קצת שיר אחר נוסטלגי, שאני יותר מתחבר אליו:

שזאת בכלל אישה😁

ואז הוא מתבאס, ולא יודע איך יוכל להתמודד..

אבל אני יכול לנחם ולומר, שאחרי תקופה של החלמה, תתחיל למצוא את זה במקומות אחרים כמו פורת נוב וביני לנדאו.

מכיר את השני, לא את הראשון נשמע מעניין בויקפדיה ;)

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

‏[ק] תשובה היינו שמשיב אותו דבר אל הש"י. ר"ל, שמכיר שהכל פועל הש"י וכחו אפי' המחשבה טרם ‏נוצרה בלבו של אדם כמשאז"ל (ב"ר פ' ט), נמצא הש"י נתן לו כח אז גם בהעבירה. ועי"ז, אחר ‏התשובה הגמורה הוא זוכה שזדונות נעשין זכיות כי גם זה הי' רצון הש"י כך כמ"ש בשבת (פט ‏אם יהי' חטאיכם כשנים כי' וכענין שאז"ל (מד"ת וישב ד) ע"פ נורא עלילה על בנ"א וכד"ש דוד ‏המע"ה למען תצדק בדברך ר"ל לכך נטלה ממנו הסייעתא וא"כ הוא ממש כזכיות מאחר שגם זה ‏רצון הש"י. וז"ש וחסידיך ירננו ואז"ל (ילקוט ישעיה רמז רצו) אלו רשעי ישראל כו' וכן ע"פ אספו לי ‏חסידי וגו' (כמש"ש) פי' כי חסיד הוא הנוטה משורת הדין להתחסד וכן רשע נוטה משורת הדין ‏להרשיע וכשיפתח הש"י לעתיד אחר התשובה הגמורה ויכירו הכל כח מלכותו נמצא הזדונות שהיו ‏נטי' משורות הדין היו חסידות כיון שלא היו נוטים מאמיתות רצון הש"י. ודייק חסידי וחסידיך ולא ‏חסידים רק שאצל הש"י הם קרויים חסידים ולא לעיני בנ"א. וצדיק וחסיד הם ב' מדרגות באדם ‏בתולדה וע"ז א' (ב"ב טז.) בראת צדיקים בראת רשעים ואע"ג דאלו צדיק ורשע לא קאמר כמ"ש ‏בנדה (טז רק אלו הם ב' כחות בעולמות עליונים רק תמור רשע הוא שם חסיד כנ"ל וב' הכחות ‏מעורבים בכ"א רק אינם שוים בא' זה גובר ואכמ"ל: ‏ (צדקת הצדיק)

אבל לא הבנתי את הקפיצה בין כך שהקב"ה אפשר זאת ורצונו שלאדם יהיה בחירה.

לבין כך שרצונו שאדם יחטא... או שזה לא נקרא חטא.

אני כאילו מבין את זה, שמה לעשות... הקב"ה רצה לעשות עולם שיש בו בחירה חופשית.

ובחירה חופשית אומרת לאפשר לאדם לחטוא. ולצערנו זה יכול להיות גם נגד רצונו של ה'...

אבל פשוט רצונו יותר גדול שיהיה לאדם בחירה חופשית מאשר לא (ולהיות כמו רובוט).

ולכן איך זה מסתדר עם:

" שאין שום רע
שום חטא עוון או אשמה
כי הכל בהשגחה
הכל מתהפך לטובה "

זה עמוק. ופתח לטעויות.

ולכן לא הייתי מכניס את זה לשיר.

אבל יש לזה מקום..

"לכך נטלה ממנו הסייעתא וא"כ הוא ממש כזכיות מאחר שגם זה ‏רצון הש"י. "

להבנתי סיעתא הכוונה לסיעתא דשמיא " ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו "

אבל עדיין גם אם יש סיעתא עדיין קיים בחירה חופשית. פשוט בלעדיו זה הרבה יותר קשה.

ולכן זה לא קשה לדבריי.

או בגלל הסוף אתה לומד את ההמשך ככזה והוא רק כתב את זה במקרה הראשון כדי לא לכתוב במפורש במקרה השני.

שיהיה לציבור

בכ"א אני לרוב משתדל שלא לפסוק.

השאלה גם מהי גדר היכרות.

מי שמסתבר לך בשיטות השונות היא מה שהגדרתי לפסוק לעצמי. אומנם אולי תגדיר זאת כהוראה עצמית ולא פסיקה אבל לא משנה.

אם כבר סנדרסון אז:

"לא יצליחו להכשיל..."

אשריך על הזהירות ושאלף כבאים לא יצליחו לכבות אותך וכו וכו

נעם רותם- לא מכירה את השירים, אבל שמעתי על הסגנון.

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד