אדם פתאום פחות חשובים ומוכנים להקריב אותם למען הכלכלה וזה עצוב.
ובאמת , מדינות שעשו זאת, גם הגיעו לתמותה נוראה וגם לא הרויחו כלכלית
ולא עצימת עיניים ויחסוך הרבה הדבקויות. אז קודם כל זה
מיקי מאוסלמה לא ללמוד מרחוק ולהפחית את הסיכונים למורים ותלמידים?
זה מדבק הרבה יותר. ואז מסכן את האוכלוסיה. רק מסכימה עם זה שזה חוזר וחוזר ואין לזה סוף...
בכול שנה מתי הממוצע במדינת ישראל כ100000 איש.
(כעשר מליון תושבית חלקי כ80 שנה תוחלת חיים ממוצעת)
מקוורנה מתו בשנתיים 8000 איש.
עלייה של 400 מתים בשנה בישראל היא עלייה נורמלית (כי ישראל מדינה צעירה אז נגיד אמורים למות כרגע של שנה ב80000 נניח ולעלות עם השנים)
זה חשבון מתמתי שלי.
עכשיו גשי לטבלאות ותראי שהתמותה העודפת היא אולי500-600 אנשים.
ואני חלילה לא מזלזלזת בחיים של אף אדם, אבל זה כמות שלא יכולה להוכיח סטטיסטי על כלום...
בשנת 2020, עד סוף יולי ובפרט בחודשים מרץ-יולי, לא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל, למרות העלייה במספר הנפטרים מנגיף קורונה והעלייה בחלקם מתוך סך הנפטרים. בחודשים הראשונים של השנה התמותה הייתה נמוכה במיוחד, אך מתחילת המגפה ובמיוחד בחודשים אפריל-יולי, התמותה דומה לשנים קודמות, עם תנודתיות בין השבועות. מחישוב סטטיסטי של תמותה עודפת לפי שבועות נמצא כי עודף התמותה בחודשים מרץ-יולי הוא כ-300 נפטרים מתוך 19,000 נפטרים באותה תקופה.
מתחילת 2020 עד סוף חודש יולי נפטרו בישראל 27,500 תושבים. בשנת 2019 נפטרו באותם חודשים 27,550 תושבים. בחודשים האלה שיעור התמותה הגולמי, המביא בחשבון את גודל האוכלוסייה, היה ב-2020 מעט יותר נמוך מ-2019 – 3.0 ל-1,000 לעומת 3.1, בהתאמה. בהשוואה של החודשים מרץ עד יולי 2020 לעומת 2019 שיעור התמותה היה כמעט זהה.
אבל שימי לב למשםט ממש משמעותי (בכתבה הארוכה)
מעל גיל 70 עודף הפטירות גדול יותר ממספר הפטירות הידועות מנגיף קורונה. הסבר אפשרי לנתון זה הוא פטירות מהנגיף שאינן ידועות ו/או מהשפעה עקיפה של המגפה על החמרת התחלואה מסיבות אחרות.
בשל עבודתי עם אוכלוסיית גילאים זו אני חושבת שהסיבה לעלייה בתמותה היא נזקי הבדידות ולא הקורונה בפועל....
אולי אני טועה כמובן אבל חשוב להבין שהתמותה העודפת היא משהו שקשה לחיזוי ולהבנה.
וחשוב כמובן לנסות לשמור ולהגן כמה שניתן. אבל לזכור שיש גם סיבות מוות אחרות שיכולות לגרום לתמותה.
אני גם חושבת שהזנים הקודמים של הקורונה היו לא פשוטים בכלל.
וצערי אנשים מאוד יקרים (לא ממש קרובים אבל עדיין) נפטרו.
אבל,
א. ברור שיש הבדל בים זנים קודמים לזן הנוכחי.
ב.את אומרת "אם יש עוד תמותה עודפת לא בגלל דיווחי קורונה, זה יכול להיות גם בגלל שיש יותר חולי קורונה ממה שידענו." אני חושבת שיכול להיות שזה היה יותר גדול מזה...
תסתכלי על הפרוייקט האחרון של עזר מציון שקם בדיוק מהסיבה הזו- של אנשים שמתו מבדידות.
וגם מהיכרותי את המערכת ואת האנשים שאני עובדת איתם (בני 65 + ) רבים הגיעו אלינו בדיוק מהסיבות האלו של בדידות וחרדה נוראית מהקורונה.
וזה שוב שאלה גדולה... למשל הרבה ילדים בדרום הרבה יותר נבהלים מאזעקות מאשר מטילים אז ברור שלא נבטל את האזעקות אבל אם היה דרך יותר נעימה להתריע אולי היה יותר טוב....
ככה עם הקורורנה אולי באמת היה חשוב הסגרים למרות הנזק שלהם אבל לא להתייחס לנזק העצום שלהם זה טפשי.
אין ראיות שהתמותה העודפת היא מקורונה.... זה היה כל הדיוק שלי...
שיש תמותה עודפת מעבר למספר חולי הקורונה.
וממש לא בטוח שהם מתו מקוורנה (נניח מתו 4500 ורק 4000 מקורונה)
כמה מתוכם מתו מקורונה לא מאובחנת
וכמה מכול השאר?
מכירה אישית כמה שמתו בגלל הקורונה ממגוון סיבות שונות...
עצוב.
באמת מגיפה ממש מתוסבכת.....
זה גם מה שכתבתי על משילות.
אין לנו באמת מי שיכול לעצור את זה.
ואין מי שיכול לעשות כאן סגר נורמלי וממושמע,
הן בגלל עייפות התושבית והן בגלל חוסר משילות
אז לי נראה שבמציאות הנוכחית הפיתרון הוא להמשיך כרגיל במקום להחליף הנחיות מטומטמות כל 10 דקות........
אבל זו דעתי....
ולכעוב על הממשלה זה תמיד היה פתרון טוב בלי קשר
משום מה, שכחו שיש עוד מחלות מדבקות ושלפני עידן קורונה נשארו בבית כשממש לא הרגישו טוב או כשיש חום או וירוס מדבק כמו שלשול.
היום, יש כאלו שבודקים (או שלא) ומחליטים שזה לא קורונה ואז קדימה, שולחים למעון, לגן, לביה"ס, הולכים לעבודה.
ההפקרות לדעתי היא שחלק שכחו את כללי הזהירות המינימליים שהיו כל כך ברורים, ידועים והגיוניים שנים על גבי שנים.
ולא, לא מקבלת את התירוץ שכבר כולם עייפים מהבידודים ואי אפשר להחסיר יותר ימים בעבודה.
גם הורים אחרים יש להם חיים, ואי אפשר להכריח אותם לחשוף את הילד שלהם או אותם עצמם לילדים או אנשים שלפי כל הדעות היו צריכים להשאר בבית (ולא משנה אם הם חולים בקורונה או שפעת או משלשלים כל דבר אחר) ובגלל זה לחלות או שילדם יחלה ולהפסיד ימי עבודה.
פתאום המשפט: "לא נורא, הוא ידבק והוא יעבור את זה וזהו" תקף לכל סוגי הוירוסים למינהם.
אז סורי, לא מגיע לילד שלי לחטוף וירוס שלשולים לשבוע רק בגלל הורה שכבר לא יכול להשאר בבית מכל סיבה שהיא החליט לשלוח את הילד שלו למעון למרות שעדיין לא החלים.
זה מה שנהיה היום. וזו ההפקרות לדעתי.
להחליט ששברו את הכלים ולא משחקים... להיות מאומתים לקורונה ולצאת למרות הכל וללכת לאיזו שמחה משפחתית כי לא רוצים להפסיד. לשלוח ילד משלשל למעון כי הבוס לוחץ. לשלוח ילד עם חום לגן אחרי אקמול. בלי קשר לקורונה בכלל.
תסלחנה לי על הנימה העצבנית, פשוט הייתי כחודש עם הילדה בבית למעט כמה ימים בודדים שכן הלכה למעון עקב הורים ששלחו ילדים שגם לדעת המטפלת היו צריכים להשאר בבית...
ההפקרות מבחינתי זה הסרת כל אחריות מעל הכתפיים בכל הנושאים גם שלא קשורים לקורונה כי זה "רק אומיקרון".
ועכשיו הם רואים שחצי מדינה בסגר בפועל, אז רוצים לוותר לגמרי על הבידודים.
מתי מישהו יעצור אותם???
לא יודעת כבר מה הפיתרון. אבל אמרת דברים נכונים
לק"י
לא מעוניינת לעשות לילדים בדיקות לא נעימות פעמיים בשבוע בלי סיבה (בדיוק עשיתי אתמול. זה לא נעים בכלל).
ממש מקווה שזה ייפול לפני יום חמישי.
ואם כבר, מה נפלו על הילדים?
מה עם המורים? (אני מורה, ולא, ממש לא בא לי לעשות סתם בדיקות. אבל אם התלמידים צריכים, אז גם המורים).
ואני עצבנית. צריכה לשמוע מעוד מלא אנשים שאני צודקת וזה מתווה מרושע.
שאלו השאלות הנכונות לשאול. מחילה.
מה משנה רמת ההדבקה אם רוב הנדבקים הם נדבקים קלים?
לגבי נפטרים, אין לי מושג. באמת אין לי מושג. רק רוצה להגיד לגבי זה, שכשמגדירים נפטרים צריך להבין מה בדיוק סיבת המוות. אדם חולה שמאושפז בחורף *עם* קורונה ולבסוף נפטר. לא בהכרח שהסיבה שבגללה הוא נפטר היא הקורונה... וזה גם לא רלוונטי בעיני להשוות לשפעת. השאלה הרלוונטית היא האם אנחנו יכולים למנוע את ההדבקה? מכיוון שהתשובה היא לא, אז כל שאלה שמתקדמת מעבר לזה היא כבר לא רלוונטית. כי אם אין לנו יכולת למנוע הדבקה, צריך להפסיק לשגע את כולם. ולחשוב איך נותנים טיפול הכי טוב למי שכן חולה.
אבל ברגע שהבנו שאין לנו יכולת למנוע את התפשטות הנגיף, אנחנו עוברים כאן להתמודדות בשני מישורים נפרדים ומפרידים בין השאלה - מה יעשה כל הציבור לבין השאלה איך לטפל במי שנדבק. זה לא קשור, פשוט לא קשור. צריך לטפל בחולים, צריך לדאוג לטיפול רפואי טוב. אבל מה שיעזור לחולים כרגע, זה לא שכל המדינה תמשיך להתבודד ולהשתגע. אולי אפילו להיפך.
אני לא אשת מקצוע. כן סומכת על דעתו של אבא שלי במאה אחוז.
עד הגל הזה, נזהרנו והקפדנו לגמרי לגמרי. כמעט על כל חום עשיתי לילדים שלי בדיקת קורונה, הקפדנו על בידוד לחלוטין, הקפדנו על הכל, באמת. ואפילו לפנים משורת הדין. גם עכשיו, הבן שלי בבידוד, הכנסנו ביחד איתו גם את הבן השני. למרות שהבנו שהרבה כבר בכלל לא מקפידים על זה. אנחנו עושים בדיקות כמו שצריך ומקשיבים למה שהחוק אומר.
כל מה שכתבתי רלוונטי רק לגבי הגל הזה, לא חשבתי ככה בגלים הקודמים.
זה לא אני אומרת, זה אנשי מקצוע אומרים שזה פשוט לא ניתן לעצירה או למעקב.
ובאמת, זה פחד להיות בסיכון עכשיו. מסכימה לגמרי. אנחנו לא פוגשים את סבא וסבתא. סבתא שלי אומרת לי שהיא מפחדת. והיא לא מדברת ככה בדרך כלל. זה באמת באמת מפחיד.
אבל, כמו שמבקשים לראות את האנשים בסיכון. אני מבקשת לראות אוכלוסיות אחרות, שאומנם לא מוגדרות בסיכון רפואי מיידי, אבל לטווח הארוך הם בסכנת חיים גם כן.
בעלי עבד עם נוער בגלים האחרונים. הם איבדו את זה לגמרי. אחת מהם גם הגיעה למצב של דיבורים אובדניים והם באמת חששו לשלומה. וזה עוד נוער ביישוב שנחשב חזק, יש תמיכה מהבית, להורים יש יכולת לקנות מחשבים לצורך הלמידה מרחוק וכו'.
מה עם כל אותם ילדים שנמצאים בבית כבר שבועות וכל שגרת החיים משתבשת להם? וכשאני מדברת על משתבשת, אני לא מדברת על שעמום בבית. אני מדברת על עלייה בשיעור הדכאונות ובנטייה לאובדנות, בעלייה במקרי האלימות ועוד ועוד. לא חסר. באמת
אני לא מזלזלת לרגע בחייהם של האנשים בסיכון. ואני רוצה לבקש סליחה מ@דפני11 אם היה נשמע ככה מדברי. אני חושבת שלא כתבתי בצורה מספיק רגישה. אני מתפללת ומקווה שכולם יהיו בריאים ויעברו את הגל הזה בשלום.
אבל כמו שיש בקשה מצד קבוצות הסיכון הרפואי לראות אותם, עכשיו יש בקשה מצד קבוצת סיכון נוספת, שהולכת וגדלה שמישהו יראה אותה. שמישהו יבין שיש כאן שיבוש רציני בשגרת החיים. ובשונה מגלים קודמים שבהם אנשי הרפואה אמרו שהסכנה אכן גדולה, כאן זה לא המקרה. אני לא אומרת שזו שאלה קטנה. אני רק רוצה להגיד שעד עכשיו הייתה התחשבות גדולה בקבוצות הסיכון הרפואי. כרגע לא ניתן להגן עליהם יותר כי הגל כל כך מתפשט. במקביל הנזק שנגרם לילדים שיושבים בבית הולך ומתעצם ולכן יש בהחלט מקום לשקול הקלה בהנחיות וחשיבה איך חוזרים לשגרת חיים שפויה פחות או יותר.
"וואי, איך את כל כך שמנה?"
"ממש רואים שהיית בהריון"
"את נהיית הר''
.
.
.
הערות צובטות, נכון?
לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.
אז למה כשזה לצד השני זה מותר?
למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.
.
.
.
זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.
לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.
זה נושא רגיש.
גם אצל מישהי ששוקלת מעט.
.
.
.
אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.
אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?
אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?
.
.
.
משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.
אז שתדעו- לפעמים זה לא.
לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.
אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.
.
.
.
והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.
והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.
כי מבחינתי
זו לא
מחמאה.
חג שמח🌟
עם ההטרדה עם ההערות כאלו
זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי
אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)
בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב
כי זה לא פוגעני בעיניהן
אלא שיח מתוך קנאה
ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)
אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון
ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.
ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.
אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...
חיבוק❤️
בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב
לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.
לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.
בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.
ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..
הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰
אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.
אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.
אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...
אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?
כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.
בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂
ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.
אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.
אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.
אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.
שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.
כך גם במשקל.
אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.
אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.
מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,
אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,
ולא בצד השני.
מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏
ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️
של השיח שהוא עליי ולא על האחר.
ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍
אז אין לך מה לחשוש❤️
ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך..
בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.
אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך
אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.
אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.
לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.
משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).
נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה.
עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע
(סייג לחוכמה שתיקה)
אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה
לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה
באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא
אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק
זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל
ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!
הזוי ..
ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-
עוד רגע את נעלמת
את בטוחה שאת אוכלת?
מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...
למה את ככ רזה?
ועוד ועוד 🤦
פשוט
לא
רלונטי!!
אוף
והדוגמאות שנתת- בדיוק!
אחד לאחד...
ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.
בתור נערה קראו לי ילדת שואה
עפרון..
ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..
יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.
זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.
זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.
אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.
הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!
וזה לא תורה גדולה
אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה
אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד
רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.
אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..
ומאוד האיר את עיני.
מאז זה נמצא אצלי בראש.
תודה שהזכרת לכולנו♡
אנא עזרתכן
יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים
גילאי שנה עד 12
כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום
יש רעיונות למקומות מתאימים?
לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק
מצד שני המזג גם קצת מגביל
ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…
תבורכו!
הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב
למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?
אבל אנחנו מגיעים מרחוק
כמעט לא מכירים את הצפון
ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו
גמישים
זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.
אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.
אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.
זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים
אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..
לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.
בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.
מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו
אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.
אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.
בטח שרוצים טבע
אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד
וכמובן אלביש היטב
הבת שלי רוצה אגמון החולה
זה שווה?
וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים
לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים
אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.
אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.
והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה
החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..
ולכן זה יותר מסלולים יפים
והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...
החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..
אולי איזור הכנרת
יש את מסלול הארבל שהוא מהמם
אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת
ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף
ואז שווה לבקר
למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...
בהצלחה!!
לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב
גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה
וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...
כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...
סכר אלומות -
חונים ליד האתר 'רוב רוי'
והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.
הליכה ממש נעימה וכיפית.
עוד מקום יפה- יער שוייץ
אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-
אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..
השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי
כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן
המשכנו גם אחרי הסכר
השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה
ונוף לכנרת ולא קר שם
בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם
השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -
התאוורורות,
מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,
נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂
אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.
מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️
ל3 שעות וחצי!
זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.
הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.
מבחינתי זה היה מושלם!!
אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀
יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.
איך היה לך הבוקר?
אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..
(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)
הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.
גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!
אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?
כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר
מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..
לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.
ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...
מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.
אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)
אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים
והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות
היה פה ערב יפה ב"ה.
האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...
וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...
ואני ממש מכירה את זה..
תשתפי אותו!
🙂❤️
תודה שוב על הרמת הכפפה!
רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,
ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..
לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...
מקווה שמחר ילך טוב יותר..
אשרייך לגמרי!!
אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!
ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!
בהצלחה היום! תעדכני..
הייתי כמעט 3 שעות ללא...
שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.
ואי כזה משמח לשמוע!
קשור מאוד לנושא השרשור
הרב אייל ורד:
הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...
ההנקה של התינוקת הולכת ומתמעטת כל הזמן...
בימים האחרונים היה נראה שהיא ממש "פיטרה" אותי מתפקיד המינקת שלה☹️ בכל פעם שהצעתי לה לינוק, היא כאילו לא הבינה מה אני רוצה ממנה בכלל...
רק מי שמכורת הנקה תוכל להבין אותי❤️
בכל אופן, היום הייתי בכותל, ובין שאר התפילות הרבות שלי החלטתי להתפלל על זה - שהיא תרצה לחזור לינוק.
חזרתי הביתה, אספתי אותה מהמטפלת, ואז כמה זמן אחר כך - פתאום הרגשתי שיש עת רצון, ושוב הצעתי לה לינוק.
והיא ינקה! כאילו מעולם לא עשתה הפסקה! עם ה"משחקים" הרגילים שלה, אבל עדיין. ואפילו שני צדדים!
גם עכשיו היא יונקת, אחרי שקראתי לה מהקצה השני של הסלון (אחרי שאחותה הציקה לה כתמיד) - משהו שאף פעם לא קרה, נדמה לי. (כי היא למדה להתנהל בעצמה בגיל יחסית מאוחר)
וזהו, זה משמח אותי😊
ואני מרגישה שזה ממש נס!
וממש מתאים לחנוכה!
שמזכה לניסים רבים!מתואמת (בדרך כלל בכסלו אנחנו הולכים יחד ביום הנישואין שלנו, אבל השנה הוא היה בימים הגשומים והסוערים, אז העדפנו לא לצאת... אז הלכתי רק אתמול)שמנה כמו פרה ויש לי חלב כמו פרה
אבל לפחות יש לי שכל של בן אדם ונשמה של יהודי🥰
וכ"כ מרגש לשמוע שהיא מסתובבת בחופשיות בבית,את כ"כ דאגת להתפתחות המוטורית שלה....
מלא נחת מכולם
חנוכה שמח
היא לא זוחלת עדיין, כמובן, אבל מתקדמת בישיבה, נעמדת על חפצים, מנסה להגיע לכל מיני מקומות, ואפילו עמדה כמה פעמים לשניות בודדות בלי להחזיק בכלל.
ב"ה באמת נראה שהיא עולה על דרך המלך!
(עכשיו רק נותר לי לדאוג על הדיבור שלה... אבל לפחות מבחינה תקשורתית נראה שהיא ממש בטוב!)
נשמעת מתוקה אמיתית...
בעז"ה שרק תמשיך להתפתח ולהתקדם בכל התחומים!
החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.
יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף
אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה
או להישאר עם הטילון של האינגלזינה
השיקולים בעד לקנות:
נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי
וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…
נגד:
חבל על הכסף יש כבר טיולון
אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות
בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...
בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.
וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)
הרבה יותר קליל וכיפי.
וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...
לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית
מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?
זה כזה כבד ומסורבל
לא מבינה מה טוב בזה
)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(
אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר
יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.
אפשר לתלות קניות.
חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.
בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים
עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.
בערך עד גיל שנה.
כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...
הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף.
שהטיולון הנפרד יותר סגור
העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה
רגע שולחת תמונה
כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם
וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם
קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן
לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו
ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת
באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר
קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק
מקסימום לילד הבא אקנה חדש
לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון
אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..
כבר שנים קונה ככה
מוכרת בזול את הישנה
ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז
אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון
לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.
ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו
והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות
עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים
לדוגמא
אני חודשיים אחרי לידה ויש לי יובש וקצת נפיחות בכפות
מאוד שורף לי וכואב לי שם
יש לי גם שערות שם שמאוד מציקות.
איך אפשר להוריד אותן? עם סכין אני לא אוהבת .
דבר שני יכול להיות שיש לי שם ורידים ( היו לי בהריון)
יש דרך לטפל בזה?
אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.
אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.
בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.
נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.
לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.
וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..
היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?
הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.
התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.
הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה
יכול להיות בעייתי.
גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..
יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים
סה"כ 7 נשים
מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית
כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?
בעייני כלום.
או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.
או כלום.
הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...
אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד.
אני כבר מאבדת את הראש
האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.
גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.
כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.
טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.
מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה
וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..
כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב
מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך
אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)
לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...
כנראה צריך לגעת איפה לעבוד
גננות מקבלות גם יותר מסיעות
למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד
ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.
כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...
שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט
ולמערכת החינוך בכלל
להתברך בה...
פרגונים על הילד וכאלה
משמח אותם מאוד ובכל זאת לרוב לא מרגישים צורך לפרגן בחזרה
כבר למדתי לא לצפות לזה. אבל מי שכן מקבלת את זה- שתעריך, כי זה מאוד תלוי מי האוכלוסיה שאת עובדת איתה ולגמרי לא מובן מאליו
גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.
ולא עולה שקל
לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים
ולא מהבינה......
זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.
לא עוד כוס או קרם לחות לארון....
בחנוכה זה חג החינוך
זה אותם מילים
אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה
והם מתרגשות מאוד משוקולד
או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה
ממש סמלי
ופתק
זה מהמם
(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה
בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..
משהו בנוסף.
אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן
ממש לא צריך להשתגע..
בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..
הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה
שלום וחג שמחח , רציתי להתייעץ אני בת 27 נשואה עם ילד טבעי ומתוק בן 4 ב"ה שנולד בניתוח קיסרי חירום . מנסה להרות שנתיים+ בלי הצלחה .. בשני עשיתי שאיבת עוברים לראשונה, וכשחזרתי הביתה התחילו לי כאבים חזקים עד צרחות. עלינו למיון ושם איבחנו דימום תוך בטני , ההמוגלובין שלי צנח מ14 לפחות מ8 בתוך מספר שעות. אני ישר קישרתי את כל מה שקרה לבעיה בקרישה כי בפעמיים שביצעתי עקירה כירורגית , לקח הרבה זמן עד שהפסיק הדם ,ופעם גם הגעתי למיון אחרי דימום של 24+ שעות. עשו לי בדיקות של קרישה והכל יצא תקין , כרגע פניתי לרופאת משפחה ובאישור המטולוג מחוזי נתנו לי עוד כל מיני בדיקות...
אולי למישהי כאן יש כיון או רופא שממליצה עליו , אני חוששת שזה גורם גם לכל הבעיה של הפוריות כי ברוך ה נראה שהכל תקין אצלנו והיו לי גם 2 הריונות כימיים אז אולי זה קשור.. תודה !!
קודם כל מדובר בשאיבת ביציות, כרגע מפרים אותם במעבדה ככה שבעז''ה יהיה עוברים יפים ויחזירו לך..
עברתי מספר פעמים שאיבת ביציות ולא נתקלתי בתופעה כזאת
לפחות שאבו מספיק ביציות? הצליחו להפרות?
ככה אולי לא תצטרכי לעבור את זה שוב..
מקווה איתך לבשורות טובות
לא הכי מבינה במונחים
הרופאה הסבירה לי טלפונית שחילקו את הביציות ל9 ו9 , 9 שמו עם הזרע ו9 הזריקו להם את הזרע .
האלה שלא הזריקו בכלל לא היה הפריה ביניהם ... והאלה שהזריקו 7 הופרו אבל רק 3 עוברים התפתחו בני 3 ימים והם גם ברמה די נמוכה (3) הבנתי שיש גם רמה 4 .. אני כ"כ מבואסת
אם חס וחלילה אני אצטרך לעבור את זה שוב אני לא יודעת איך באמת
אני אשמח ממש לשמוע איך זה היה אצלך
שעם הבן שלי נכנסתי טבעי וגם יחסית זריז..
וגם היה לי עוד כימי שהתפתח לבטא 1400 והתחיל לרדת .. אז איך פתאום הזרע בכלל לא מפרה את הביצית רק אם מזריקים , וגם שהזריקו יצא לא משהו
מה מצב הזרע? האיכות?
באופן כללי לגברים יש ירידה באיכות הזרע עם השנים.
לפי בדיקת זרע תוכלו לדעת אם יש ירידה וכמה יש..
איזה סיוט אוף כואב ברמות
לא יודעת מה להגיד לך אני אמנם עברתי את זה אבל לא מבינה בזה יותר מידי
ונראה שהבדיקה של לפני שנה וקצת באמת יותר טוב מהאחרונה אבל לא משמעותי ..נראה שהתנועתיות טיפה ירדה וגם המורפולוגיה (2) בעיקרון האחיות אמרו שזה תקין אז לא יודעת..
