פריקה ושאלה לנשים. הפסק אחרי לידהאנונימית בהו"ל
כחודש אחרי לידה. הדימום הרציני נגמר כבר לפני שבועיים, ומה שיש זה פשוט כתמים פעם או פעמיים ביום. כאילו שאריות אבל כבר שבועיים.

ממש רוצה כבר לעשות הפסק אבל לא מסוגלת להתאכזב אז חיכיתי שיהיה נקי לגמרי. משבת לא היה שום דימום כבר חשבתי לעשות היום הפסק ושוב עכשיו היה כתם. מה עושים?
אין איך לגמור עם כל הכלום דימום הזה בבת אחת?
טיפים יתקבלו ממש בברכה! קשה לי ממש עם ההרחקות האלה כבר...
זה דימום? או סתם לא נקי?מוריה
אפשר לנסות קינמון. (אם אין בעיה בקרישיות)
דימום, מינימלי מאד אבל לא כתם מפצע או משהו...אנונימית בהו"ל
לאכול קינמון? ככה?
עדיף לא ככה. זה חונק.מוריה
אפשר לערבב בגבינה או במשקה חם.
חחחח כן ברור. תודה לך!אנונימית בהו"ל
בהצלחה.מוריה
ותשאלי רב מה בדיוק צריך.
יש כל מיני גישות.
וגם אם נראה לך שהעד לא טהור שווה לשאול.
טיהוריתכבתחילה
מה זה? אשמח לפירוטאנונימית בהו"ל
תגגלי 'אושר טבעי'.כבתחילה
לי זה עזר לגמור עם הכתמים לגמרי והיו לי 7 נקיים בלי שאלות והכל נקי לבן.
תנסי להתרוקן טוב בשירותים, ולשטוףמתחדשת11
מה זה אומר להתרוקן טוב? לשתות המון המון מים. וכשאת מרגישה "גל" של דימום מגיע, להכנס לשירותים ולנשוף אותו החוצה בדיוק כפי שהיית עושה אם היו יציאות אחרות
בנוסף, לשטוף את האיזור שטיפה פנימית יכול לעזור להפטר מהשאריות לפני ההפסק
אנסה.אנונימית בהו"ל
אז ממליצה לנסות לעשות הפסק בכ"ז אחרי שטיפה טובה וניסיון להתרוקן?
את יכולה לנסותמתחדשת11
ואולי כדאי לנסות עד שני נסיונות להפסק. כדי לא לפצוע..
להגיע בלי ציפיות. עובד? מעולה, לא עבד? לנסות בעוד כמה ימים
בהצלחה🥰מתחדשת11
טיפיםמעין אורה

מומלץ בחום- לשתות חצי כוס לימון סחוט בוקר, צהריים וערב. עושה פלאות  ב"ה (!!!) מסייע לעצור דימומים ובטח הכתמות.

 

חוץ מזה- תנסי לעשות שטיפה פנימית בעדינות ואז הפסק ובדיקה של יום א' כשאת רואה שאין כתמים.

ותלכי עם תחתונית לבנה שלא מקלת טומאה, ותשאלי רב על כל פיפס כי יש דברים שבהם ניתן להקל במידת הצורך.

 

ונקודה אחרונה- תוודאי שאין לך שאריות שילייה (אולטרסאונד,)

תודה לך!אנונימית בהו"ל
אנסה לשתות. אמרו לי גם להמשיך עם הפטל... נעשה קוקטייל🤣
אצלנו מקפידים בשבעה נקיים על תחתון לבן. שאלנו את הרב הוא אמר שלפני חודש וחצי לא כדאי לנסות אפילו. שאם עדיין יש כתמים שלא פסקו לכאורה מקורם הוא ברחם.מה שלחלוטין אוסר לפי הפסיקה שלנו, לכן עוד אין מקום להקלות.

יש עניין לבדוק לפני שהלכתי לרופא? עוד לא נגמרו השישה שבועות... והשליה יצאה שלימה, מהממת!
בעיני לא נכון לחכות שיהיה "נקי לגמרי"השקט הזה
יכול להיות שמה שלא נקי בעיניך, הוא טהור בכל זאת.
לשאול רב שידריך אותך.
הרב שלנו פוסק לכל הנשים אחרי לידה הפסק בלי מוך, ולבדוק רק ראשון ושביעי. רק בזכות זה הצלחתי אחרי כמעט חודשיים סוף סוף לטבול (לפני כן לא היה מה לנסות כי היו דימומים יותר רציניים מכתמים, וגם שאריות שלייה שעשו בלאגן)
תודה על התגובה!אנונימית בהו"ל
זה כתמים ממש של דם. כבר היו לי בעבר כאלה שלא אוסרים, זה טיפה יותר רציני.
שאלנו את הרב שלנו, אמר שעוד אין מה לנסות. אבל קשה לי!ומילא אם היה דימום, אבל כבר אין שבועיים. ובימים האחרונים היה ממש נקי!
כמובן שמה שלא מוחלט לי שאוסר אני אשאל.
ווואו, קשוח חודשיים! רק שלא אגיע לשם😲 בנתיים לא קיבלתי הקלות😝
בזהירות בזהירותמקרמה
אגיד שאם כל כך קשה לך שווה לעשות חושבים האם רב שאומר חודש אחרי לידה ואחרי שבועיים ללא דימום שעוד אין מה לנסות, מתאים לך?

זה לא כזה הזוילפניו ברננה!
לי במצב של חודש אחרי לידה ושבוע רק כתמים חזר דימום כבד כמו מחזור (וזו לא שארית, הייתי אצל הרופאת נשים).
הגיוני מאוד שהרב חושש מאכזבה בשבילה...

(וחודשיים זה לא כזה הזוי. זה די הנורמה ככל הידוע לי..)
לא אמרתי שזה הזוימקרמה
אבל אם למישהי מאוד קשה המצב והיא כן מתארת תנאים בסיסים שעם הכלים הנכונים כן אפשר להגיע איתם לטהרה אז אולי רב שלא נמצא באותו קו שלה פחות מתאים לה
למי לא קשה המצב הזה? לא מכירה אישה כזו!!!אמהלה

גם לי זה מאד קשה. מאד מאד מאד

והרב לא הצליח כל פעם מחדש למצוא לנו היתרים

וכן- טבלתי לצערי הרבה אחרי חודשיים מהלידה, כי כך הגוף שלי

ללכת לרב אחר לא היה פוטר את הבעיה

אבל פה היא מתארת מצבמקרמה
של רב שחושב שאין בכלל מה לנסות חודש אחרי הלידה אפילו שאחרי שלא היה שבוע דימום.
זה שונה בעליל מרב שניסה ולא הצליח למצוא מקום להיתר.

אם מתאים לה הסיטואציה- אחלה.
אבל אם לא, כדאי לדעת שבדעות אחרות יש לה תנאי התחלה טובים להיטהר
תודה על האכפתיות!💕אנונימית בהו"ל
אבל כן, הגישה שלנו יותר מחמירה. בטוחה שגם לך בהרבה נושאים היה יותר קל להקל לפי דעות אחרות ועדיין את שומרת על הדרך שלך והעקרונות!
לפי ההתרים ששמעתי פה הייתי מצליחה כבר לטבול, ועדיין, שמחה בדרך שלי! וזה בכלל לא סותר את הקושי והרצון לגמור עם זה כבר! לכן מחפשת איך לגרום לגוף לזרום עם זה לימון, קינמון ופטל....
הוא רב שמכיר אותנו ובקיא מאד! אומר מניסיון. וגם אמר שאם אני מנסה אז כמובן לא לפסול לבד. מאד קשוב ואכפתי אבל מייצג את ההלכה כפי שאנו בחרנו.
נשמע שאת לגמרי שלמה עם זהמקרמה
וטוב שכך.
הכי חשוב להגיע לטהרה מתוך שלמות.
לשתות קינמוןלפניו ברננה!
כפית ביום, בתור תה עם מים וסוכר, או בתוך שוקו או קפה
אפשר גם לערבב ביוגורט..
ממש ראיתי בעיניים איך בימים שלא לקחתי היו יותר כתמים.
האם זה שונה להיפטר מהדימום כאשר מדוברPandi99
בקיסרי?
אוף אוף..... רוצה לפרוק!אנונימית בהו"ל

ניסיתי כל מה שכתבו פה, מלא קינמון, ולימון, ופטל. שטפתי טוב והצלחתי לבצע הפסק.
והמוך בדיוק יצא לא טוב.
אתמול עשיתי שוב, הבדיקה של היום הראשון פסלה.
ניסיתי שוב לעשות הפסק ולא הצלחתי...
ואני מתוסכלת! נמאס לי כבר! אבל עוד יותר מאד לי מכל האיסורים האלה!
והרב כבר הסביר איפה אפשר להקל, ולא רואה כמעט דם בכלל ועדיין, לא מצליחה להתקדם הלאה...
קשה לי.... מה עוד אפשר לעשות?!
תמיד יש את הכתמים האלה?? עד הלידה היה לי מזה מסודר. כבר עדיף דימום רגיל שלא מכניס לתקוות סתם

רוצה להתחפר במיטה קצת וצריכ. להתארגן שבת... גמר לי את האנרגיה!
כמה זמן ניסית קינמון?מוריה
לא כדאי לימון. לימון רלוונטי רק כשיש דימום ולא כתמים.
פטל לא ניסיתי.
מאז שכתבת.אנונימית בהו"ל
נראה לי ארבעה ימים.
ואוקי, אוריד את הלימון...

רק שיגמר כבר!
אני מבינה אותך מאודסליל
זה באמת קשה.
אבל חודש אחרי לידה זה באמת ממש מעט.
ולפעמים הגוף צריך עוד קצת זמן.
אם לא מתסכל אותך, את יכולה להמשיך לנסות.
אבל אני אישית אחרי לידה מעדכנת גם את בעלי, שאני מחכה שלא יהיה דימום. כי אין לי כוח נפשי לעשות ולהתאכזב.
רק אם מרגישה שיש לי כוח, אני מנסה.

מעבר לזה, בטווח הזה כתמים זה עוד תקין. אבל כדאי עוד שבועיים ללכת לרופא לוודא שלא נשארו שאריות ברחם, שגם עלולות לגרום לכתמים
תשמעי, יש שתי אפשרויותמיואשת******
או שמחליטים שקשה מדי ההרחקות ומתמודדים עם כל הנסיונות האכזבות השאיפות הקינמון השאלות לרב וכל שאר ירקות ומקווים מאד שזה יהיה שווה את זה ותצליחו.
או שקשה מדי כל הרכבת הרים הזו ומחליטים שיותר קל לשמור הרחקות עוד קצת ולחכות שהכל יהיה נקי מיוצב ולגמרי בטוח (6-8 שבועות אחרי הלידה בממוצע)

כל אחת צריכה להחליט מה יותר קשה לה ולפי זה לבחור את המלחמות שלה.
אני בחרתי תמיד באופציה השניה. לא התאים לי המליום נסיונות בדיקות שאלות אכזבות וכו.
יש כאלו שבוחרות באופציה הראשונה ועושות שמיניות באוויר ולפעמים מצליח. אבל לפעמים גם לא
פתרון קסם אין כל כך
תחשבי איפה את רוצה להשקיע את האנרגיות שלך
חיבוק גדול כי זה באמת ממש מתסכל ❣️
איזה כיף שכתבת את זה!באר מרים
התלבטתי האם להגיב כאן מחשש עגבניות..

אני מרגישה זקנה מהדור הקודם..

אף פעם לא התנקיתי מוקדם מהלידה.
הטפטופים נמשכו אצלי בערך חודשיים, ברמת טפטופים או כתמים פעם בכמה ימים, ופחות או יותר כשהם נגמרו הגיע מחזור (או דימוןץם דמוי מחזור) שרק אחריו התחלתי את תהליך הטהרה.
כך שיצא שאף םעם לא טבלתי לפני שעברו חודשיים מהלידה, וח
לפעמים יותר קרוב לשלושה חודשים.

וכן, זה קשה.
גם הרצון לחיבוק ולמגע וגם ההרחקות והתמרון עם התינוק אחרי הלידה..

אבל לי (ולנו) זה התאים.

לדעת שאני נותנת לגוף שלי את המנוחה להחלים לאט בקצב שלו ולא דוחקת בו מהר מדי ו"מצפה" ממנו לחזור לעצמו מהר מדי..

אני מרגישה שיש כאן קצת הקבלה בין מה שהגוף אומר למה שקורה בנפש ובשאר תחומי החיים.
אחרי הלידה לוקח לי זמן לחזור לעצמי בכל המישורים. ובעיני חלק מהבלאגן של אחרי הלידה של שעות שינה מטורפות, חולשה, בקושי זמן לאכול, להתפנות, צורך לארגן מחדש את החיים בכל הרמות - אז גם הדימום הוא חלק מזה.
הוא הדרך של המערכת הנשית "להתארגן מחדש" ולשדר לי שהיא לא פנויה כרגע לעומס נוסף, גם לא של קירבה לאיש היקר שלי..
ומתוך כבוד לעצמי ולתהליכילץם שלי העדפתי להמתין עם הטהרה עד שארגיש הגוף אומר לי שזהו. נקי לגמרי. הלידה הסתיימה סופית ויש בגוף פניות להמשיך הלאה.

ובשבילי היה מאוד משמעותי שתהליך הטהרה מהלידה יהיה שלם: הפסק, מוך, 7 ימים נקיים ממש עם בדיקות, תחתון לבן והכל ואחריהם הטהרה המיוחלת והמפגש הזוגי המחודש בשלמות ובמלואו, כשאני באמת פנויה אליו מכל הכיוונים והגוף לגמרי החלים מהלידה.

אני יודעת שזה לא מתאים לכל אחת, אבל מניחה את זה כאן.
לא יכולה לדמיין עלי נסיונות להפסק ותסכולים מדימומים וכתמונים ועומס כזה על הגוף ועל הנפש, וטהרה כשהגוף לא לגמרי מוכן באמת למגע מלא - אותי זה היה מציף ומפיל..

אז כל אחת שתעשה מה שטוב לה.
רק מניחה את זה כאן.
ויודעת מחברות שהרבה מבנות גילי ה"זקנות" עברו את זה ככה..

יאללה, עגבניות...
אני גם ככהסליל
ואני בת 24...
לא חושבת שקשור לגיל.
קשור לתפיסה, ליחס של בני הזוג למגע, למקום שהוא תופס בקשר ביניהם ועוד כל מיני דברים
יכול להיות..באר מרים
בפורום שומעים כל הזמן את הגישה ההפוכה..
גמני ככהoo
הגישה הכללית הרווחת היא למהר להיטהר, ולכן הגישה שלנו במיעוט.
כתבתי על זה פעם בהקשר אחר, שיש מירוץ לטהרה, זה חלק מהמירוץ.
❤️מיואשת******
דווקא יוצא לי חומר את זה פה לא מעט. וגם יש מצב שזה קשור לגיל אבל לא רק
באמת שכל אחת תבחר את המלחמות שלה 😏
ממש מסכימה שזה קשור לגיל..אמא לאוצר❤
זאת הגישה של המדריכת כלות שלי
וגם אמא שלי ככה
ונראה לי כל אשה "מהדור הקודם" שיצא לי לדבר איתה על זה..
ולעומת זאת באמת רוב הצעירות שאני מכירה באמת מנסות מוקדם, גם כשזה כרוך בהרבה עגמת נפש לפעמים...
מעניין למה החלוקה הזאת...
דור האינסטנט..😏אם_שמחה_הללויה
מה זה אומר?אמא לאוצר❤
דור שרוצה הכל מהר מהראם_שמחה_הללויה
את באמת מרגישה שאת פחות ככה?אמא לאוצר❤
חושבת שזה קשור לדור?
וגם אם זה נכון אני לא יודעת אם זה קשור בהכרח..
כי לא מרגישה את זה על הכל
פשוט ההרחקות אחרי לידה היו לי ממש גיהינום...
באמת שחזרתי קצת להיות בנאדם, והתחלתי להתאושש, פיזית, נפשית והכל מהלידה, זה היה רק אחרי שטבלתי...
התקופה הזאת הייתה לי פשוט נוראית והשפיעה עלי מאוד ולא לטוב...
אני לא מדור של אמא שלךאם_שמחה_הללויה
אני עוד נחשבת מהדור הצעיר😜..בת 31..
לפעמים זה גם תלוי אופי..לפעמים מרגישה שהייתי צריכה להוולד בתקופה אחרת
דווקא אחרי לידה בא לי בטוב הספייס הגופני, כי בא לי קצת בעלות על הגוף שלי כי התינוק גם ככה כל כך תלוי בי.
אבל בעליי ההפך הגמור ממני🤭
חח את יותר קרובה לגיל שלה משלי😜אמא לאוצר❤
מבינה ממש..זה גם באמת תלוי אופי
אבל אין ספק שמבחינות מסויימות זה מקל שאסורים..מאד מזדהה עם הספייס..
אבל זה היה לי ככ קשה שהייתי מוותרת על זה בשמחה🤭
וויThank-u-Hashem
כמה עגמת נפש הייתי חוסכת אם הייתי כמוך
מה אני יגיד לך - מקנאה ממש!

מבינה אותך, אבל מבחינתי לטבול לא סותר בעלות על הגוףמיקי מאוס
אולי זה גם קשור לתפיסות שמשפיעות

אני אחרי לידה ממש רוצה מגע קרוב ולוותר על ההרחקות ומאוד רוצה לטבול גם כשלא מתאים לי יחסים מלאים, וזה כמובן הכי הגיוני שלא יתאים.

וגם מבחינה הלכתית- הגישה שלנו מאפשרת את זה ויש פתרונות שמאפשרים לשנינו להיות בטוב עם המצב

כנראה גם פז"מ בנישואין משפיע על היחס למגע... לא יודעת מה אחליט בעוד 10 שנים😏
טוב חיבוק אם היה אפשר גם הייתי רוצהאם_שמחה_הללויה
ישר אחרי הלידה🤗🤗
לא בטוח, אולי גם הגישה למיניות שונהמיואשת******
ואני לא חושבת שזה דור כמו גיל, נשים צעירות עם הורמונים וגברים צעירים שלפעמים הנשים מרגישות שהן הולכים למות עוד רגע מרב תסכול 😜
ואולי גם גישה של דור וחינוך
אני ממש לא חושבת שזה רע. ממש לא. כל אחת צריכה לעשות מה שמתאים לה.
אבל טוב לשמוע גישות אחרות גם
חחחחח הרגת אותי עם הגברים שהולכים למותאם_שמחה_הללויה
זה בדיוק זה😅😅
אבל אחרי לידה. אני בכל אופן, לא ממהרת לטבולקופצת
בשביל מיניות.
אני טסה לטבול הכי מהר שאני יכולה בשביל החיבוק, המגע הפשוט. ההתכרבלות...

מיניות אחרי לידה נעשית בקצב שלי ובעלי יודע לכבד את זה.
אני מאד מבינה את זהמיואשת******
עד עמקי לבבי זה באמת מאד קשה לי גם החוסר במגע
אבל הבדיקות וההתעסקות קשות לי יותר
אבל גם בזה יש גישותמקרמה
אני לא הרגשתי בדיקות והתעסקויות וטבלתי חודש אחרי לידה.

מאוד מבינה איך מישהי שחשוב לה לעשות את תהליך הטהרה ללא היתרים והקלות אבל גם הכי מהר שאפשר מגיע לתסכולים ואכזבות.

אני חושבת שיש פה יותר מ2 אלטרנטיבות
וכל אחת עם הבחירה שלה טיפה היא שמה את הדגש.



ברור, מי שהולך לה בקלות אז זה לא שאלהמיואשת******
כל הדיון הוא על מי שלא. אשרייך
לא זאת היתה הכוונהמקרמה
אי אפשר להתעקש על תהליך טהרה "שלם", וגם שיהיה בזמן קצר.

יש גם פתרונות הלכתיים איך להיטהר מוקדם בלי תסכולים ובלי התעסקויות.
וזה לא שרק לקחת את הזמן הוא הפתרון היחיד.

מאוד הגיוני שמי שחשוב לה לחכות להיות נקיה לגמרי, לעשות אחרי לידה מוך דחוק, 2 בדיקות ביום
וכל זה חודש אחרי לידה תיתקל בקשיים ותסכולים.

אני לגמרי חושבת שטהרה צריכה להיעשות במינימום תסכול ולפעמים הפתרון הוא הלכתי, אבל צריך לקבל אותו.

אם מוצבת בפני האופציות החערה של חהיטהר מוקדם עם היתרים כל שהם
או לחכות ולהחמיר
אני בוחרת מוקדם.
זה לא הופך אותי לדור האינסטנט או לצעירה הורמונלית או אחת שלא קשובה לגוף שלה

השרשור הזה קצת מנותק מהפן ההלכתי שבו
וגם הפח הזה יש המון גישות שיכולות להשפיע על הזמן והתסכול.


מסכימה מאד מאד. תודה שכתבת!אמא לאוצר❤
וואי. ממש סליחה. לא התכוונתי שזה ישמע ככהמיואשת******
קודם כל אני חושבת שלהיות צעירה הורמונלית זה כיף.
ואני ממש בטוחה שלא כתבתי בשום מקום שזה לא להיות קשובה לגוף שלך.
גם אם מישהי כן כתבה שהיא קשובה לגוף שלה, זה לא בא לומר שמי שלא עושה כמוה לא קשובה, אלא שזה הסיבה והצורה שלה.
נשמע לי שאולי את או בנות אחרות נפגעו מאיך שכתבנו אז ממש ממש סליחה, זה לגמרי לא הכוונה!

את צודקת שיש פתרונות הלכתיים. אבל מבחינתי, ללכת עם שאלות, להיות במתח, לבקש היתרים, לשטוף בכל מיני, ולאכול לימון ועוד ועוד, אוצי זה משגע. אין לי כח לא רוצה.
לגמרי לגמרי לגמרי מבינה מי שכן, ומי שמעדיפה להיטהר מוקדם במחיר הזה. לגמרי! לרגע לא חושבת שיש בזה משהו שלילי אפילו במילימיטר
זה פשוט גישות שונות שמתאימות לנשים שונות שיש להן צרכים שונים ונקודות הכאב שלהן במקומות אחרים . זה הכל.
ואין גישה אחת טובה מחברתה בכלל. התכוונתי רק להציג את נקודת המבט שלי, לא לומר שהיא טובה יותר, בשום אופן לא.
סליחה ממש אם מישהי נפגעה מהדברים. ❣️
כתבת מהמם מיואשת❤אמא לאוצר❤
ממש הסברת את שני הצדדים אבל שאת שניהם בצורה חיובית🤍
חושבת שגם בהודעות הקודמות כתבת ברגישות ולא נראה לי שפגעת...
אני חושבת שפשוט מקרמה ניסתה טיפה להסביר יותר את הצד השני..
בכל אופן אין כמוך וכולנו צריכות ללמוד ממך איך להיות רגישה ממש גם מאחורי המקלדת 🤍❤🤍
וואי תודה! אחת המחמאות השוות שקיבלתי!מיואשת******
מי שמכירה אותי פה לאורך השנים יודעות שזה ממש לא היה הצד החזק שלי. בלשון המעטה 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️
ואני כל כך כל כך עובדת על זה
וזה קשה
אני חמומת מוח מטבעי….
אבל כשפגעתי בעבר באחרות לא ישנתי לילות מרב יסורי מצפון
ואני עובדת ולומדת ומשתפרת
ואיך אני מעריכה ושמחה שכתבת לי את זה, יש שכר לעמלי
וזה עוד דבר מדהים שקרה לי בזכות הפורום
איזה כיף! ❤❤אמא לאוצר❤
אין כמו מחמאות על נושא שאנחנו עובדות בו קשה...
הרבה יותר שווה ממחמאות על נושאים שפשוטים לנו וזורמים לנו..
אז לגמרי יש שכר לעמלך🤍
שנזכה כולנו 🙂
ממש. צודקת מאד. תודה רבה לך! ❣️מיואשת******
שחשבת עלי דברים נחמדים וגם אמרת אותם! גם שימחת אותי וגם עזרת לי להתמיד בהמשך בעבודה הזו. תבורכי על העין הטובה והמילים החמות ❤️❤️❤️
איזה יופי תודה על השיתוףאם_שמחה_הללויה
הכל ממש בסדרמקרמה
לא נפגעתי בכלל.
רק ניסיתי להראות שיש עוד אפיקים לשקול שלא יבואו על מחיר הזמו או מחיר הנפשי.

מודה שאני אחרי לידה הולכת על הגישה הכי פחות מחמירה.
כי זה לא שווה לי את מחיר הזמן או מחיר התסכול

התיאוק של "ללכת עם שאלות, להיות במתח, לבקש היתרים, לשטוף בכל מיני, ולאכול לימון ועוד ועוד, אוצי זה משגע. אין לי כח לא רוצה" כמעט ולא קיים אצלי

ואני לא חושבת שזה בגלל שאני מדממת פחות מכל אישה אחרת
אלא בגלל שבחרתי לנקוט בגישה הלכתית אחרת. (רק דוג קטנה, שתי נשים כתבו פה בשרשור על מוך דחוק אחרי לידה.... ומודה שהייתי בשוק!)
לא מוכנה לשלם מחיר נפשי או מחיר זמן... אז בחרתי ב"מחיר הלכתי" (רק שלא ישמע שאני רפורמית או משהו.... )

בדור שלנו מתחיל להיות שינוי גדול בתחום ובעיני הוא מבורך.

לא חייבים לקבל אותו,
אפשר לבחור בגישה המחמירה ואז להאיץ בגוף להתנקות עם קינמון/לימון/שטיפות אבל יש לזה מחיר נפשי שלא שווה את זה.

ושוב פעם, את לגמרי בסדר.
ברצף השרשור הגבתי לך ספציפית אבל התגובה לא היתה רק אליך,
אלא לרוח התת שרשור שנפתח על הצורך לבחור.

גם אבל לא אצל כולם זה רלוונטימיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך כ"ו בשבט תשפ"ב 09:08
(גם אני נדהמתי נמוך דחוק)
גם אצל אלן שילכו בגישה הפחות מחמירה, עדיין שלושה וארבעה שבועות אחרי לידה יש המון פעמים כתמים אחרי כמה ימים נקיים לחלוטין , ויש שאלות גם על המעט שעושים ויש פתאום איזה דימום בדיוק ביום של הטבילה ועוד.
אז לכן אמרתי אשרייך בהתחלה
כי זה תמיד רק הגישה , אלא הגישה בשילוב זה שהולך לך יחסית טוב בשלב מוקדם יחסית אחרי הלידה. ואני מניחה שיש כאלו שהולך להן טוב בלי הקלות, ויש כאלו שגם עם הקלות לא הולך להן… כמוני
אחרי הלידה הראשונה שלי הייתי בגישה שלך. קיבלתי מלא קולות ממש והלכתי לפי גישה מקלה, ועדיין היו מלא שאלות ובלאגן וסיוט 😶
אז כן יש נשים שנטהרות יותר בקלות
ויש גם גישות הלכתיות שונות ויש לפעמים שילוב בינהם…
וכל אחת לפי המצב שלה והבחירות שלה והנתונים שלה עושה מה שטוב לה
וטוב שאת מצידה את הגישה ההלכתית
וטוב שאני מציגה גישה שונה בלחץ להיטהר
הכל מצוין
וכל אחת תיקח מה שטוב לה
על זה אנחנו מסכימות!מקרמה
❣️❣️מיואשת******
ותודה שהבאת את הקול הזה גם. ממש חשוב
רק רוצה לומר לךלפניו ברננה!
שיצא, שאני הייתי בנחת להיטהר. התחלתי חודשיים אחרי הלידה, ועדיין שני הפסקים יצאו לא טובים.
בשלישי הבנתי שכנראה יש לי פצע.
וגם עם כל ההקלות האפשריות (בגלל הפצע ולא בגלל הלידה) היו לי כל יום כתמים לשאול עליהם ורק אחרי שהתחלתי לשתות קינמון הם נגמרו.
אז זה שיש גישה הלכתית מגילה לא תמיד אומר שהיה אפשר קודם.
שלא יצא שמישהי מתוסכלת גם מזה...
ברור. זה לא תרופת פלאמקרמה
ברור לי שיש נשים שגם עם כל הפתרונות ההלכתיים האפשריים עדיין יקח להם זמן...
ולנשים כאלו בהחלט כדאי לחכות.
אבל יש מלא נשים שזה יכול להיות פתרון בשבילם.
שלא יבוא על מחיר הזמן והתסכול.

מודה שמה ש'הדליק אותי' בשרשוג הזה זה האמירה של הרב שחודש אחרי לידה אין מה לנסות וזאת למרות שכבר שבוע אין דימום... והיא הצליחה לעשות הפסק ונפלה על מוך דחוק!
זה פשוט מתסכל אותי, כי זה פשוט גישה ששמה את המצב הנפשי והפיזי של האישה בתחתית סדרי העדיפויות.

אז אפשר לבחור לא להקל בכלום אבל לעשות את זה במודעות דל מה המחיר ולדעת שאפשר גם אחרת
אגב, אחרי לידה גם הלכתית הרבה פעמים יש מקום להקל יותראמא של בנותי

הימים ה-8-40 מלידת בן ו-15-80מלידת בת הם ימי טוהר שהתורה התירה את הדם בהם וכל האיסור הוא חרם הגאונים...

 

לכן יש הרבה יותר מקום להקל בטהרה בימים האלו.

כמובן שאסור לעבור על חרם הגאונים וחייבים להיטהר, אבל הלכתית - הרבה יותר קל להתיר דברים, ובטח לא לעשות מוך דחוק ולבדוק רק בראשון ושביעי שבדיעבד גם בזמנים רגילים לא פוסלים את הטהרה...

 

גם כדאי לציין שאת בימים האלה כשיש שאלות על כתמים ובדיקות וכו' לרב - כי הוא יכול לצרף את זה כעוד צד להקל. 

את צודקת, אבל אני רוצה לדייק..באר מרים
קודם כל - טומאת לידה היא מדאורייתא וממנה יש להיטהר קודם כל!

היכולת להקל בימי טוהר היא רק לאחר שהאישה נטהרה לפחות פעם אחת מטומאת הלידה שהיא מדאורייתא! גם אם (כמו כמעט כולנו) הטהרה מהלידה מתרחשת בפועל בימי טוהר, כל עוד האישה טמאה בטומאת לידה אלו דיני דאורייתא ולא חומרא של הגאונים!

וגם לגבי ימי הטוהר עצמם:
אם ההלכה היתה אומרת שלאחר חומרת הגאונים כל הנשים בזמן ימי טוהר לא צריכות מוך דחוק ובודקות לכתחילה רק ראשון ושביעי זה דבר אחד, אבל זה לא מה שההלכה אומרת!
ההלכה הפשוטה היא שכיום איו הבדל בחיוב הבדיקות לכתחילה בין ימי טוהר לבין ימים רגילים.
לכן *לכתחילה* עושים את כל הבדיקות, ורק בדיעבד או במקום צורך בהיתר רב ניתן להקל ולהפחית בדיקות - אין היתר גורף לכל הנשים אחרי לידה להפחית בדיקות לכתחילה.
(ודרך אגב, זה מקום להזכיר: הוזכר כאן בכמה מקומות בדיון הזה (לא את) שיש נשים שמקילות ומפחיתות בדיקות ויש נשים שמחמירות ובודקות את כל הבדיקות. לבדוק את כל הבדיקות בשבעה נקיים זו לא חומרא ולא הידור! זאת ההלכה לכתחילה. (מוך דחוק במצב כזה אכן עשוי להיות חומרא, וגם זה לא תמיד..) הפחתת בדיקות היא הקולא, וע"פי היתר רב במקום צורך. לא כל אישה אחרי לידה מיד הופכת אוטומטית למקום צורך או לשעת הדחק, ובהחלט יש נשים שפחות זקוקות להיתרים כאלה ומצבן בכלל לא מוגדר כמצדיק היתרים של "מקום צורך" ומעדיפות להקפיד על הדרישות של ה"לכתחילה" של ההלכה. אישה שומרת על כל פרטי ההלכה ולא מבקשת להקל איננה מחמירה! חומרא היא כשעושין יותר מהדרישה ההלכתית או כשיש שתי אפשרויו שונות הלכתית ובוחרים במחמירה יותר! שמירה על ההלכה בלי להקל איננה החמרה! הבקשה חהקל וחבדוק פחות היא אכן קולא, ורבנים שונים מתירים להקל באופמחם שונים..)

את לגמרי צודקת שלגבי כתמים או שאלות של בדיקות בזמן הזה חשוב מאוד לציין לרב שאלו ימי טוהר ולפעמים מקילין בגלל זה יותר מבמצבים אחרים - אבל זה כשהאשה כבר נטהרה פעם אחת מטומאת הלידה.
מסכימה עם רב מה שכתבת, רק מעירהאמא של בנותיאחרונה

שטומאת לידה היא מדאוריתא - נכון - אבל השבעה נקיים והבדיקות כדי להיטהר ממנה לא... אלא רק הטבילה.

שבלעדיה - האישה אסורה מדאוריתא. זה ודאי.

 

לכתחילה נכון, ההלכה הפשוטה היא שעל האישה לעשות את כל הבדיקות וללבוש לבן וכו', אבל הרבה יותר קל לרב להתיר במקרה הצורך גם לעשות פחות בדיקות (וליותר נשים יש צורך בהפחתת הבדיקות אחרי לידה מטעמים מובנים...)., גם ללבוש צבעונים, גם כתמים שברגיל הם היו אוסרים...

 

אבל ודאי ובודאי שצריך היתר מרב!

 

רק מדגישה שוב - מכיוון שהעובדה שהאישה אחרי לידה וכל השבעה נקיים - גם בטבילה ראשונה שאז היא אסורה מדאוריתא, ולא כל שכן לאחר הטבילה הראשונה - הם מחרם הגאונים, הרב יכול לצרף את זה כצד נוסף להתיר, ולכן כדאי מאוד לציין את העובדה הזאת בפנייה לרב. זה הכל. גם לפני הטבילה הראשונה.

 

לגבי מוך דחוק ספציפית - רק מדייקת - מאוד נדיר שמעיקר הדין הוא נצרך. ברב מוחלט של המקרים זה מנהג מאוד חשוב שאי אפשר לזלזל בו - אבל לא מעיקר הדין. ויש הרבה שנוהגים לא לעשות אחרי לידה מכיוון שהמקום רגיש ועד כמה שידוע לי - בשביל לוותר על מוך דחוק אחרי לידה - אין צורך בהיתר מרב (כמובן שאף פעם לא מזיק לשאול).

 

(עד כמה שזכור לי ממה ששאלתי את הרב, מעיקר הדין מוך דחוק הוא חובה כאשר האישה עושה הפסק באותו יום בו התחיל הדימום - בהדגשה על דימום - ולא כתם שפסל את השבעה נקיים. לפחות לאשכנזיות זה כמעט לא קורה, כי גם אם התחיל דימום (לא הכתמה) והפסיק באותו יום - בהנחה שזה לא קרה בתוך שבעה נקיים - עדיין צריך לחכות ליום החמישי בשביל ההפסק... מקרה כזה בתוך שבעה נקיים הוא יחסית נדיר עד כמה שידוע לי. אבל בבקשה לא להשתמש בזה בתור פסיקת הלכה בלי לשאול רב!!!!!!)

חח כן. בדיוק באתי לכתוב שנראלי זה ממש קשור לגיל גםאמא לאוצר❤
תיארת מעולה🤣
מעניין איך אני ירגיש לגבי זה עוד 10 שנים
ועוד 20 בכלל🤔
גם אני כמוך! 😋עדינה אבל בשטח
אני צעירהיוקי
וגם כמוך
הגוף עוד מרגיש לי מפורק. הנפש עדיין במצב עדין. אני מתחילה ב7 נקיים רק כשאני בטוחה שהכל נגמר
אני מהצעירות וגם ככהלפניו ברננה!
אחרי שבלידה הראשונה ניסיתי מהר וזה רק גרם להמון מפח נפש וגם למריבה בינינו (בגלל האופן שבו הוא הלך לשאול את השאלות ומה שנגרם מזה..) הבנתי שזה לא בשבילנו

האמת שאני חושבת שחשוב לא לקבוע כללים ולא להחליט החלטות גורפות, אלא לשים לב מה הצורך שלי (שלנו..) כרגע ולפי זה לעשות.
גמני ככה לחלוטין.. אחרי הלידה הראשונה,שגרה ברוכה
ניסיתי וניסיתי ושאלות לרב כל יום וחששות ללכת לשירותים ויום אחרי הטבילה שהצלחתי בדוחק הגיע דימון שאסר ומאז, אין יותר. אני לא מוכנה להעביר את הנפש שלי והגוף כאלה לחצים. הייתי ממש דרוכה מכל שירותים. ממה שאני יראה. די כמה אפשר חהיות בלחץ. וכל בדיקה הלב דופק.. אמלי זה היה ממש יותר מייד. שאר הלידות חיכיתי עד שיעבור אפילו שבוע בלי שום דבר.
אצלי אחרי לידות, ניסיונות חוזרים בוודאות גורמים לשריטותיראת גאולה
ולפצעים.
(זה גם ההיגיון ההלכתי בלהתיר לכתחילה לבדוק פחות).
אז אם הפסק לא הצליח, אני מחכה יומיים שלושה עד לניסיון הבא (כי אני כן משתדלת לעשות מוך ואת כל הבדיקות)
לא יודעת מה לומר לך, לא רוצה לייאש אותך, אבל תשימי לב שלא קורה לך ככה.
כמה שזה קשה!Thank-u-Hashem
אני בטוחה שכולן פה מזדהות איתך לגמרי

אני רק יכולה להגיד תעשי את כל הטיפים
אבל בלי לחץ וציפיות גבוהות

להנמיך ציפיות וזה לא קל בכלל כי זה תקופה מעפנה מהבחינה הזאת ואם את בלי דימום מסיבי כבר משבועיים אחרי לידה לא אמור להיות בעיה לא רגילה להיטהר.

עייפות תמידיתאמא לאוצר❤

לא בהריון

לא אחרי לידה...

ילדים קטנים אבל כבר לא פיצים

כן רוב הלילות קמה בין פעם לשלוש אבל סוף-סוף כבר יש לילות שיכולה לא לקום בכלל....

ברזל תקין בי 12 בעייתי קצת אבל מטופלת בזריקות

ועדיין עייפה כל הזמןןןן

לא משנה מתי הולכת לישון, לא משנה מתי קמה, לא משנה כמעט איך ישנתי בלילה

פשוט מרגישה עייפות תמידית

כל הזמן גמורה כל הזמן עייפה כל הזמן מרגישה שרוצה לישון

כל הזדמנות שיש לי לישון/לנוח בבוקר או בצהריים כמעט תמיד קופצת עליה בלי לחשוב פעמיים גם על חשבון דברים אחרים...


זה נורמלי?! יש לכן רעיונות איך לעזור? זה מתיש ומתסכל🙈

בלוטת התריס גם בדקת?מתואמת
בכל אופן, עד שלא תסיימי את הטיפול בזריקות ל-B12 כנראה שהעייפות לא תעבור...
לא בדקתי.. יש קשר?אמא לאוצר❤
יש לי בעיה קבועה של בי12.. בגדול אני כבר 5 שנים מקבלת זריקות עם הפסקות קלות 
כן, לפעמים זה קשורמתואמת

זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.

וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...

ממש קשה, הלואי שנמצא פיתרון יעיל יותראמא לאוצר❤

תודה!! אבדוק את זה!

B12 בעייתי גורם מובהק לעייפותמשתדלתלהיותאני

מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות

באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.

כמו שכתבתי זה בעליה אבל יש בעיה כמעט תמידיתאמא לאוצר❤

מההריונות בגלל ההיפראמזיס....

אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו

בדקת בלוטת התריס לאחרונה?ואילו פינו
אני עם תת פעילות וזה ממש תסמין...
לא ידעתי שיש קשר.. פשוט לבקש הפניה מרופאת משפחה?אמא לאוצר❤
זה בבדיקות דם?
אופס. הדף אצלי לא היה מרוענןואילו פינו

וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..

בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...

עדיף גם freeT4מתיכון ועד מעון
ממליצה לבדוק גם פריטין בבדיקת דםתהילנה
שזה מאגרי ברזל. לא רק iron והמוגלובין. זאת בדיקה יקרה אבל חשוב להתעקש 
נבדק, תודה!אמא לאוצר❤
שומשום קלוי מעט מעלה ברזל (שמעתי על מקרה כזה)נפש חיה.

כל יום לאכול כף

בסלט, ביוגורט וכו...


 

חוץ מזה


 

יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה

 

של דוד קאפח


 

ללא עצירות ותופעות לוואי...

100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,

100 גר´ צימוקים כהים,

100 גר´ תאנים יבשות,

100 גר´ שקדים קלופים,

100 גר´ תמרים,

8 אגוזי ברזיל.


 

לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)

ולאכול כף בבוקר וכף בערב.

(ד.א. זה גם ממש טעים=) )


 

בהצלחה ותרגישי טוב!


 

את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....

כל השנה ככה? או שעכשיו במיוחד?אוזן הפיל
אולי דיכאון חורף
תמיד ובמיוחד בחורף ..מכירה..אמא לאוצר❤
אני רקתקומה

אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.

ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו

אבל

א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.

ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר

תודה !!אמא לאוצר❤

זאת גם היתה השאלה שלי

האם זה הגיוני פשוט..

כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....


אשים לב , תודה🩷

אזתקומה

אני חושבת שזה הגיוני

פשוט בשביל לדעת שזה הגיוני, צריך לישון טוב ואז האסימון נופל.

ולרוב זה לא קורה, אז זה נשמע שזה לא הגיוני...

אבל מניסיון שלי, יצא לי נגיד פעם לישון יומיים ברצף טוב (וזה ממש ממש נדיר) ופשוט קמתי אחרת. עם המון אנרגיות ולא עייפה בכלל.

וזה היה מדהים שאפילו לא חשבתי שזה קשור

אבל זה כן

אולי זה מונו? בדקו לך?פרח חדש

היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי

פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה

האמת לבעלי היה לא מזמן. לא בדקו לי חושבתאמא לאוצר❤

אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....

תבקשי לבדוק קודם כלפרח חדש

אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול

אנסה גם להיזכר בשם של הרופא

מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר

תודה על התגובות!אמא לאוצר❤

אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין

גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..


אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭  הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈

לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?

אני לא הספקתי להגיב אבל כןשוקולד פרה

אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף

-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום

ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין

אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו

שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך

תודה!! זהו מרגיש לי שכמה שזה מבאס ממשאמא לאוצר❤
בסוף כל הדברים לא באמת עוזרים כשאין לי את המינימום שינה רציפה הזאת...
יש עייפות ויש עייפותאנונימית בהו"ל

ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים


ומכיוון אחר -

הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.

אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.

שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.

והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.

אני ניסיתי סדרה של דיקור והאמת שלא עזר בכללאמא לאוצר❤
לא לזה ולא למטרה שעשיתי אותו.. ואצל מידי שממש נחשבת טובה זה היה
נורמלי לגמריoo

וגם התגובות צפויות לגמרי

אני לא חושבת שהרגשה של עייפות תמידית זה נורמליפרח חדש

כלומר

אם את עסוקה הרבה עם הילדים ולא נחה לרגע וקמה מלא בלילה ועובדת משרה מלאה ועוד ועוד אז זה מסביר

אבל הילדים כבר לא פיציים

יש לילות שאת ישנה טוב

אז לא אמורים להרגיש ככה באופן תמידי, ככה לפחות מנסיון שלי.

כי אם ככה, לגרום לעצמך להיות פחות עייפה בלי למצוא סיבה זה לא בעיה ואת לא צריכה את העצות שלנו

נשמע שכן יש פה משהו חריג שהוא מעבר לשינה וזמן לעצמך.

את מתארת עייפות קיצוניתמתואמת

לא עייפות רגילה של אמא לקטנים...

(ואני לא חושבת שנכון לתלות באימהות קשיים שמפריעים בתפקוד בחיים... לפני כמה שנים הייתה לי תקופה של חולשה מטורפת בידיים, והתקשרתי למוקד אחיות כדי לשאול מה זה. האחות שם שמעה שיש לי שבעה ילדים ומיד אמרה, "נו, מה את רוצה, ברור שתהיה לך חולשה". ואיך כעסתי! כי זו לא הייתה חולשה רגילה... אז מה הקשר לזה שיש לי שבעה ילדים? ב"ה רופאת המשפחה התייחסה לזה ברצינות ושלחה אותי לבירורים. בפועל לא היה לי כלום ב"ה ואני לא יודעת ממה זה נבע, אבל עדיין - זה לא משהו שאפשר לפטור באימהות...)

הדוגמהoo

שלך דווקא מוכיחה ההפך ממה שאמרת

היתה לך חולשה שלא היתה לה סיבה אחרת

אלא כנראה מדברים רגילים כמו עומס יתר


זו לא האמהות

זה הדברים שהיא מביאה איתה

כמו חוסר שינה עומס ועוד דברים שכתבתי למטה (שגם יכולים להיות בלי אמהות)

זו הייתה חולשה חריגהמתואמת

שלא הייתה לי מעולם לפני כן, וגם אחרי כן (עם יותר ילדים) לא הייתה לי כמוה בעוצמה כזו.

אני לא יודעת מה הסיבה לה, אבל ברור שהיא לא הייתה קשורה נטו לעומס החיים.

ואיש רפואה שיפטור אישה שמתלוננת על משהו חריג בכך שהיא אמא, עלול לפספס דברים קריטיים.

זה נכוןooאחרונה

לגבי איש רפואה


איך את יודעת שהסיבה לא היתה קשורה לעומס?

אולי היה עומס על הידיים והחולשה גרמה לך לתת להן יותר מנוחה

נורמלי בהחלטoo

עייפות יכולה לנבוע מהרבה דברים

פיזיים ונפשיים כמו:

1. חוסר בשעות שינה (8 שעות אחרי קיזוז קימות)

2. תזונה לא מאוזנת/ מספיק מזינה

3. חוסר בפעילות גופנית

4. חוסר במנוחה פיזית

5. עומס משימות

6. לחץ בעבודה/ בבית

7. חוסר בהפסקות ממשימות בעבודה/ בבית

8. חוסר בזמן עצמי

9. הימצאות תמידית במקומות רועשים 

כשהפחחתי סוכרים וגלוטןytrewq

הרגשתי הרבה יותר רעננה ועירנית! 

לא היה לי צורך בשנצ, הייתי מתעוררת בבוקר ומצליחה לקום מהמיטה בזריזות וכו'... 

אני לא סגורה אם התינוק מתייבש 😐מולהבולה

בן חודשיים יומיים עם חום באזור 38.2

אתמול היינו אצל הרופא אמר לעקוב אחר טיטולים ואם ממשיך היום להגיע לבדיקת שתן

אוכל הרבה פחות,טיטולים הרבה פחות רטובים מהרגיל,אף סתום ושמה מי מלח  זה לא עוזר כל כך... גם לא חלב אם....

מה המדד אמור להיות לגבי הטיטולים?

אם רטוב מעט זה מספיק? אבל זה ממש ממש לא כרגיל והוא גם אוכל הרבה הרבה פחות מהרגיל....

כל התיאורים נשמעים מספיק כדי לבדוק עכשיונפש חיה.
שלא יחמיר חלילה...
אני הולכת לרופא עוד שלוש שעותמולהבולה
תוהה אם ללכת ולהתיישב לרופא בחוץ....
טוב מאדנפש חיה.

רפואה שלימה!

הייתה פה פעם מישהי שסיפרה

על הגעה למצב של התייבשות התינוק שלה

בסוף בדקו אם הוא טיפול בבית חולים, והיה צריך

ואחרי תקופה הוא היה בסדר והם השתחררו הבייתה.


מקווה בשבילך שהילד בריא ואולי רק מעלה חום ממשהו שלא מזיק. 

הקטע הוא שלא הכי סומכת על הרופאמולהבולה
הוא די מעופף 
יש רופא אחר?כורסא ירוקה
או מוקד שאפשר להגיע אליו?
אז תדגישי את הדברים הבעייתייםכורסא ירוקה
לאנשים מעופפפים צריך לשים דגש על החלקים שאת לא רוצה שיתעלמו מהם. מקסימום ישלח אותל להמשך טיפול במיון ושם תקבלי בדיקה מחודשת של המצב
אז תתעקשי איתו. את האמא ומבינה טוב מה קורה באמתנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' בטבת תשפ"ו 9:48

תרגישו טוב!

אז הייתי פונה למיון אם כךshiran30005אחרונה
הוא קטן מאוד
משהו שלא מובן לי: מה ההבדל בין אוטיזם למחוננות?מתואמת

אני קוראת פה בשרשורים אפיונים של מחוננים, שמאוד מזכירים לי את כל מה שאני יודעת על אוטיזם... ואני שואלת: באמת מדובר על מחוננות, ולא על אוטיזם במסווה?

אני יודעת שבתוך הסיווג של אוטיזם יש אוטיסטים שמוגדרים מחוננים ויש כאלה שלא. ויש כאלה בתפקוד גבוה, שבאמת אולי המחוננות שלהם מחפה על האוטיזם...

אבל עד עכשיו חשבתי שמחוננות היא פשוט איי-קיו גבוה, שאולי עלול להוביל לקשיים חברתיים ורגשיים, אבל לא לצורך מוגבר בשקט, לרגישות לרעשים, לקושי במעברים... וכו' - דברים שאני מכירה מאוטיסטים.

וזהו, אני קצת מבולבלת, ומעניין אותי אם מישהי תדע לעשות לי כאן סדר...🙈

האמת שגם לי זה נשמע קצת מוזר ולא הכי קשוריעל מהדרום

לק"י


הבן שלי מחונן, והוא אומנם רגיש יחסית, ועם קצת רגישות תחושתית. אבל אני בכלל לא בטוחה שזה קשור אחד לשני. גם אני הייתי רגישה (מאלה שנעלבים ובוכים וכדומה), ואני לא מחוננת.

(והבן שלי לא אוטיסט. לפחות אין לנו סיבה לחשוד בזה🤷‍♀️).


לגבי אוטיזם- אוטיזם זה קודם כל קשיי תקשורת. שאר הדברים הם נלווים, אבל לא הבסיס. מה שאני חושבת לפחות.

אני רק אגיד לגביי המרכיבים הבסיסיים של אוטיזםפאף

כדי לאשר אבחנת אוטיזם בודקים שני מרכיבים-קשיי תקשורת בתחומי עניין חזרתיים , אצל מחוננים אני חושבת שאין תחומי עניין חזרתיים...

והיום מבינים גן שהמרכיב החושי (הקושי בוויסות חושי, חיפוש תחושה, רתיעה מתחושה ) הוא מרכיב מהותי מהתקשורת ואפילו שחלק מקשיי התקשורת נובעים מהמרכיב התחושתי והמוצפות מגירויים, (זה במחקרים, לא הכל מאוד מבוסס עדיין) מרכיב שאצל ילד מחונן לא חייב לבוא יחד עם המחוננות (אני מחוננת ואין לי שום קושי תחושתי, הבן שלי על הרצף והאמת שאני לא רואה דמיון, והוא בתפקוד גבוה עם יכולות קוגניטיביות גבוהות לדברי הפסיכולוג) . כן מאפיין את האוטיסטים איים של יכולות (גם לא תמיד) שיכולים להזכיר מחוננות, ואני מניחה שיש מחוננים על הרצף לא מאובחנים/מחוננים עם קשיים רגשיים ותחושתיים שאינם על הרצף, בסוף מאוד קשה לייצר אבחנה מבדלת בגיל הצעיר, במיוחד אצל ילדים בתפקוד גבוה, אבל אני חושבת (ומהיכרות אישית) שמחוננים כן ידביקו את הפער החברתי כשיגדלו, כי הם ובני גילם יתאזנו , אוטיסטים לא ידביקו את הפער, גן אם הם בתפקוד גבוה וזה לא בולט...

תודה על הדיוק!יעל מהדרום
באמת שאלה טובהנפש חיה.

אני חושבת שמחוננות קשור לתחום החברתי (קשה להבין מצבים חברתיים ויש פער בין השכל ליכולת הרגשית)


ואוטיזם קשור להפרעות/בעיות תקשורת (שזה גם קשור לתחום החברתי אולי בעקיפין)

ורמת התפקוד מצביעה על הטווח של רמת התקשורת

חחח מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

גם אני מכירה כמוךיראת גאולה

שמחוננות זה מנת משכל גבוהה,

אבל יש מאפיינים של מחוננים שנובעים מהפער בין הרמה השכלית לבין הרמה הרגשית. כלומר, לרוב המחוננים יהיה בהכרח פער כזה, וההשלכות שלו (כמו שכתבת, רגשית וחברתית בעיקר) זה משהו שנראה אצל הרבה מחוננים.

מעבר לזה, לכל אדם אופי משלו ומאפיינים משלו בלי קשר למנת המשכל.

מחוננותתהילה 3>

למיטב ידיעתי היא נטו עניין של איי קיו, כלומר ה3% העליונים במבחני איתור (מקווה שזכרתי נכון את מספר האחוזים, אפשר לוודא).

בין המחוננים, יש כאלה שהם גם על הרצף האוטיסטי, ויש כאלה שלא ובכלל לא, והם לגמרי חברתיים, חברותיים וכו'.

יש ילדים מחוננים שפחות בשלים רגשית או חברתית וזה יוצר אצלם גם פערים מסויימים, אבל זה לא מחייב שהם על הרצף.


 

כמו כל העורבים שחורים אבל לא כל השחורים עורבים

 

אני האמת תוהה מה ההבדלבתאל1
בין סימנים של אוטיזם לקשב וריכוז. כי נשמע שיש הרבה מהמשותף. 
אוטיזם זה קודם כל לקות תקשורתיעל מהדרום

לק"י

 

נכון שהרבה פעמים גם יש להם גם קושי להתרכז לפרקי זמן ארוכים.

אבל זה שכל מי שעם לקויות קשב וריכוז יש לו גם קושי בתקשורת.

התסמינים יכולים להיות דומים אבלממשיכה לחלום

הגורם הוא אחר

ולכן המענה צריך להיות אחר

בתהליך האבחון של אוטיזם או הםרעת קשב שוללים את השני

די פשוטoo

אוטיזם זו לקות

מחוננת זו יכולת


אפשר לקשור לקות ליכולת ויכולת ללקות

זה לא אומר שזה בהכרח נכון


יש מחוננים שאין להם שום לקות או בעיה מיוחדת

רק נטו יכולות גבוהות 

תודה על כל התגובות!מתואמת

עדיין נותרתי בתהיות, האמת...🙈 כי באמת בנות פה מתארות קשיים למחוננים שיוצאים מגדר המחוננות הבסיסית.

אבל אולי באמת ההבדל הוא שאוטיסטים לא יודעים לתקשר כמו שצריך עם הסביבה ומחוננים - עם כל הקושי - כן יודעים...

(אני פשוט מסתמכת על מה שאני מכירה... בעלי מחונן כנראה, אבל אין כמוהו יודע לתקשר עם אנשים, והבן שלי גם מחונן, אבל מתקשה בתקשורת, ובאמת אובחן לאחרונה עם אוטיזם... אבל זה לקח זמן, כי הוא בתפקוד גבוה)

יש בזה מן הסטראוטיפיותנעומית

מחוננים מראים התנהגויות של אוטיסטים

אוטיסטים הם מחוננים.

וזה לא נכון. לרוב.


יש קשיים חברתיים ויש יכולות קוגניטיביות לפעמים דברים מופיעים ביחד. ולפעמים יכולת מסוימת משפיעה על משהו אחר.

ילד עם רמה קוגניטיבית מאוד גבוהה יכול להיות שיתקשה להשתעמם בלימודים, להסביר את עצמו כל הזמן, ויעדיף שיחות מבוגרים. (לאנשים יראה קושי תקשורתי).

ילד עם אוטיזם יראה עניין מוגבר בתחום מסוים, (לדוג' מתמטיקה, שחמט) , וימעט להשקיע משאבים בתחומים אחרים או ביצירת קשרים, אז יראה מחונן באותו תחום.


אני באמת לא בטוחה שרוב המחוננים הם עם הקשייםיעל מהדרום

לק"י


שמתוארים פה.

אבל לא עשיתי מחקר בנושא.

את מכירה אקולייזר?עוד מעט פסח

המכשיר הזה של די-ג'יים שמכוון עוצמות ותדרי קול?

שמעתי פעם משל ממש יפה, מפסיכולוגית שמתמחת באבחון אוטיזם, שאבחון הוא כמו אקולייזר-

יש כמה וכמה מאפיינים, שאצל כל אחד מאפיין אחר חזק יותר, ואחר יותר חלש. ויש הרבה אנשים 'נוירוטיפיקליים' (= לא אוטיסטים), שיש להם מאפיינים מסוימים של אוטיזם.

אבל כדי להגדיר מישהו רשמית כ''אוטיסט''- צריך שסך המאפיינים, והעוצמה שלהם, כבר יביאו לצרימה.


אז יש נוירוטיפיקליים עם תחומי עניין ספציפיים. או עם תנועות סטריאוטיפיות (זה נגיד קשור להפרעות קשב).

יש נוירוטיפיקליים עם רגישות לרעש או עם קשיים במעברים. בוודאי שיש עם קושי בהבנה חברתית.

אף דבר כזה בפני עצמו לא יגדיר אדם כאוטיסט.


רק כשיש מספיק מאפיינים יחד (אבל לאו דווקא הכל), והם יביאו להפרעה משמעותית בתפקוד- רק אז תהיה אבחנה.


ועכשיו אוסיף משלי, שאכן גם למחוננים, כמו לאוטיסטים, יש צורת חשיבה שונה משל שאר האוכלוסייה.

ויש מתאם בין אוטיזם למחוננות (כלומר, בקרב מחוננים תמצאי יותר אחוזים של אוטיסטים מבשאר האוכלוסייה). לכן הגיוני בעיניי גם שאצל אוטיסטים יהיו יותר מאפיינים של הרצף, למרות שזה לא מגיע לסף אבחנה רשמית.

(אני גם יודעת שבקרב מחוננים יש יותר בעלי הפרעות קשב, ויותר קשיים רגשיים. בסוף להיות חריג, גם אם זו חריגות שנתפסת כ'מתנה', יוצר כל מיני סוגי הפרעות נלוות).


וממש בקיצור-

יש קשר. יש דמיון. ויש לא מעט שהם גם וגם.

אבל זה לא באמת אותו דבר.

תודה!! הסברת את זה יפה ומניח את הדעת...מתואמת
תודה לך.עוד מעט פסחאחרונה

אבל זה לא הסבר שלי, אלא של המאבחנת האלופה הזו.

וגם לי זה ממש עשה סדר.

נראלי יש לי התקפי חרדה - חוששת...אנונימית בהו"ל

סובלת מזה כבר תקופה, אחת לכמה זמן סוג של נפילה לקראת הערב , בילבול, בחילות חזקות , עייפות מטורפת נכנסת למיטה ולא מסוגלת לדבר עם אף אחד, לא מצליחה להירדם גם עד הבוקר ככה סוחבת עד הבוקר והולכת בקשוי לעבודה, לוקח לי זמן להתאושש מזה. היה לי ככה פעם ב3 שבועות נניח, לאחרונה זה מגיע לי אחת לכמה ימים, ב"ה יש משפחה ברוכה, עבודה מחוץ לבית וגם שם עמוס, אתמול אחהצ זה קרה שוב לא תיפקדתי עד שנכנסתי למיטה מיותר לציין שלא נרדמתי עד שעה 5 בבוקר אולי

קמתי בתחושת פחד וחרדה שזה יחזור על זה שוב. מנסה להבין מה יש לי ולאט לאט מבינה שזה סןג של התקף חרדה.

הגיוני שאני לא מבינה ממה זה מגיע? אין שום טריגר וסיבה, ככה משום מקום? קבעתי למחר תור לרופאה שלי, אבל מה להתחיל טיפול תרופתי?? או שיש משהו עדין יותר

ממש מפחדת מהפעם הבאה, החוסר שינה , חוסר אנרגיות ממש מרגישה מתה באותו זמן מחרפן אותי, תחילה חשבתי שזה קשור לקיבה בגלל הבחילות אבל מבינה שלא...

עד עכשיו לא התאוששתי מאתמול, מתפקדת בבית ובעבודה כמו רובוט, עכשיו הפחד מההתקף הבא משתלט עלי

יצא קצת מבולבל אז סליחה, מנסה להבין מה הטיפול כי לא מסוגלת לסחוב ככה עוד

האמת שזה נשמע יותר נפילת סוכר/לחץ דם מחרדהאמהלה

התקף חרדה בד"כ מתואר בצורה ממש שונה.

ובלבול זו תופעה שמצריכה בירור. (והיא קורית בנפילות סוכר...)

הייתי הולכת לרופא משפחה ומבקשת בדיקות דם מקיפות

ובהם בדיקת המוגלובין מסוכרר HBA1C בדיקה שמראה אם היו צניחות בסוכר לאחרונה.

אם את בכ"א חושבת שזה התקף חרדה הטיפול שמאד עוזר זה CBT 

לפעמים צריך גם  טיפול תרופתי.

אני ממש ממליצה ללכת לרופא משפחה בקרוב.

 

יש לי תור טלפוני מחראנונימית בהו"ל

מעולם לא סבלתי מלחץ דם גבוה/נמוך ובעיות של סוכר

לפי הצאט כן נשמע שזה סוג של חרדה

לך לא נשמע? האמת שאת מעודדת אותי כי שקעתי לייאוש וקשה לי עם המצב ולהרגיש ככה

ממש לא. התקפי חרדה בד"כ לא כוללים בלבול ועייפותאמהלה

ונפילת סוכר ממש כן.

לכן זה הדבר הראשון שעלה לי.

אבל אם זה תופעה שמלווה אותך כבר זמן רב את חייבת לבדוק ביסודיות.

לכן חשוב קודם כל בדיקות.

ובבקשה אל תתני לצ'אט לתת לך עצות רפואיות. זה עלול להיות מסוכן.

בהצלחה יקרה

טוב שקבעת תור

תרגישי טוב

זה גם יכול להיות חוסר בוויטמינים וכד'.אמהלה
יכולתקומה

להיות שעדיף תור פיזי, אם יש לך אפשרות.

את מתארת משהו שאולי יכול להיות קשור לחרדה, ואולי לא.

ואני מניחה שבשביל לבדוק, הרופא יצטרך שתגיעי פיזית.

הטלפון בדרך כלל מתאים למרשם קטן, התייעצות קצרה, לא לטיפול ממש

חיבוקתהילה 3>

מציעה לקבל עזרה רגשית. הרבה פעמים סטרס ועומס יוצרים אצל נשים מצב כזה.

ולפעמים זה גם יוצר גלגל נוסף של חרדה מלא להירדם, שעוד יותר מקשה לישון, וחוזר חלילה...

הכי נכון זה לעשות עבודה רגשית ולהבין מה כבד עלייך❤️

מה הכוונה עזרה רגשית?אנונימית בהו"ל
מוכנה לנסות הכל, הבעיה שנכנסתי לסוג של לחץ ופחד שזה לא יחזןר על עצמו בשנית, עזרה רגשית סוג של cbt וכאלה? לא יעזור באופן מיידי ובנתיים מרגישה שאני נשאבת לזה
לפעמים הפחד מהחרדה גדול מהחרדה עצמה.מוריה

אם זה חרדה, אז לתת לעצמך את הזמן.

לחזור כמו מנטרה במח שתיכף זה יעבור.

נשימות עמוקות.


ובכל מקרה, כדאי ללכת לרופא לשלול דברים נוספים.

נכון זה מה שאני חוןה כעתאנונימית בהו"ל
וזה מתסכל אותי מאוד 😔
תנסי נשימותמוריהאחרונה

3 שניות שאיפה. 3 שניות שמירה בבטן ו3 שניות נשיפה.


לחשוב על דברים מרגיעים.

שירים

הוא בדרך הביתה…אנונימית בהו"ל

הוא בדרך הביתה… והדמעות עצב/כאב/עלבון/געגוע…

הפכו ברגע לדמעות אושר/שמחה/אהבה.


הוא בסבב מספר מילון וחצי. ואני כ"כ שמחה על הזכות להיות בצד הנכון של ההיסטוריה. ואני מבינה את החשיבות. ואני מפרגנת. ואני תומכת. ואני מעודדת. ובאמת שלרוב המוחלט אני גם ממש מסתדרת.


אבל היום היה לי קשה. תכננתי לשבת הערב לכתוב ולפרוק כאן..


והקושי יושב על קושי שקצת מלווה אותי בסבב האחרון. כי הפעם הוא קרוב, הפעם הוא "רק" ביו"ש, הוא חצי שעה מהביתה. סופסוף לא עזה ולבנון. מרחק נגיעה.

וגם קצת יותר "קל"… ואני שומעת על "זמנים מתים" ומפרגנת, באמת שמחה בשבילו.  אבל לפעמים בזמנים המתים קצת רוצה שאני אהיה זו שממלא אותם. ולברור שלא תמיד זה הכי זורם.


שבת הייתי לבד עם הילדים, זה תמיד קשה. במוצ"ש רציתי כ"כ שהוא יתקשר, יתעניין, ישמע איך היה לי. הוא התקשר רק 40 דקות אחרי צאת שבת, להדליק איתנו חנוכיה בווידיאו. ישר אח"כ ניתקנו ואני סיימתי עם הילדים. התקשרתי אחרי ההשכבות לפרוק לו את שבת, הוא הקשיב ואז בשיא הכנות אמר שלא מצליח להתרכז (לא היה בפעולה ספציפית) אמר שיחזור אלי, וחזר אחרי 5 שעות (בדקתי🙈) ברור לי שזה לא מרוע, שאני חשובה לו, שיש עליו כ"כ הרבה על הראש (הוא לוחם בתפקיד פיקודי)

אבל נפגעתי. רציתי צומי, רציתי להרגיש היחידה שחשובה, להרגיש שהוא כל  זמן רק חושב עלי.


היום היה יום קשה. מכל מיני דברים שיושבים עלי. התקשרתי קצת לדבר והוא היה באמצע אימון. חזר אלי בדיוק באמצע סידור לא.ערב, שמע בעיקר שאגות שלי על הילדים.


סיימתי להשכיב את הילדים. כ"כ רציתי לסוע אליו, לחיבוק, לדבר.

ולא התקשרתי. פחדתי כ"כ מדחייה, פחדתי לשמוע שלא שייך שאגיע.

ולדבר בטלפון לא באמת מספיק לי, לא באמת עוזר תמיד.


אז יצאתי קצת להסתובב, כי זה תמיד עושה לי טוב. וכן חיכיתי שהוא לפחות ייתקשר, יתעניין…

והוא לא התקשר. וכבר מאוחר. ואני נעלבת, ונפגעת, ומקנאה, ומרגישה פחות חשובה.


ואז הוא התקשר.


הוא בדרך.


נבהלתי.


שאלתי אם קרה לו משהו.


ענה לי שלא, הכל איתו בסדר, פשוט הרגיש שאני צריכה אותו.


ואז כל הדמעות התפרצו.


והכל פתאום הפך להיות יותר קל. יותר בסדר.


הדברים נכנסנו לפרופורציות.


וזהו. יושבת על הספה, בוכה, פורקת ובעיקר מחכה.


ויודעות שיהיה עוד. עוד סבבים. עוד קשיים. עוד מבחנים בזוגיות.

ומתפללת שהקב"ה ימשיך לתת לנו יד כל הזמן.


ושתגיע הגאולה השלמה בקרוב.

שולחת לך חיבוק גדולואילו פינו

ותודה גדולה ממני ומכל עם ישראל על ההקרבה העצומה שלכם!

מזדהה עם המון ממה שכתבת.. קראתי והחזרת אותי למילואים האחרונים שהיו מאתגרים וממש כמו שאת מתארת..

שמחה בשבילך שהוא חוזר, שהצליח קרוא אותך מרחוק ושהתאפשר לו להגיע. מאחלת שיהיה זמן משמעותי וממלא יחד

שולחת לך מלא כוחות להמשך המילואים והמון הערכה ♥️♥️

את כל כך מחוברת לעצמךEliana a

אהבתי

זה כבר חצי ריפוי

מהממת שאת! תודה לך ותודה עלייך!!!אמהלה

ואיזה זוג מתוק אתם נשמעים

ותראי איך את חשובה לו

ואיך הוא הרגיש שאת צריכה אותו

איזו אינטואיציה חזקה היתה לו שנכון שיגיע הביתה היום

שיהיה לכם ערב קסום 

ושזה יתן לכם מלא כח להמשך

בשורות טובות

חיבוק ענקיתהילה 3>

זה קשוח בטירוף. נשמע שאת קשובה למה שהלב שלך זקוק ויודעת גם להביא את זה לזוגיות וזה כל כך חשוב.

איזה כיף שהוא חזר, תספרי לו כמה זה מחיה אותך ❤️

וואי אהובההבוקר יעלה

כמה קשה. מבינה אותך כ"כ

שולחת חיבוק גדול.

ותודה לכם. 

וואי כתבת ככ יפה ואמיתיאראחרונה

אני לא הייתי מצליחה להתנסח ככה שממש בא לי להראות לבעלי

זה ככ קשה לסחוב ככה לבד

מבינה אותך מאוד


ואיזה מהממים אתם שהוא הרגיש אותך ויצא

מצפון, שומר בעבודהאנונימית בהו"ל

יש לנו שומר בכניסה לעבודה שמדבר הרבה עם מי שנכנס, בהתחלה הייתי תמימה וחדשה ונידבתי קצת מידע על מי אני ומאז הוא שואל הרבה שאלות ומגיע בהפסקה ואם ריק נכנס ומנסה לדבר.. וגם בסוף היום מנסה להתחיל שיחה..

הוא מבוגר ונראה שעבר הרבה קשיים בחיים...

מרחמת.. ויודעת שהקב"ה מצפה מאיתנו ליחס מכבד.

מצד שני באיזה שהוא שלב התחלתי לענות מהר, לעבור לידו מהר, לענות בקצרה ולהיות מהר בפלאפון ולהראות עסוקה.. הוא לא הפסיק!! וגם ניסה לדבר עם עוד מורה חדשה ולהראות לי שהיא כן זורמת - היא גם תמימה עוד..

יום אחד בעלי בא איתי והוא התחיל לדבר איתו גם..

יודעת שהתנהגתי אליו בקצת קוצר רוח,

מצד שני אני לא מעוניינת לדבר עם גברים!! ובקלות זה עלול להגיע למקומות של בעיה... הוא יכול לדבר ממש הרבה ולשאול שאלות.. ניסיתי לעצור את זה מהר...

אשמח למחשבות שלכן

מוסיפהאנונימית בהו"ל

הוא יודע שאני דוסית, אני לבושה ככה!!

בהתחלה חשבתי שהוא מדבר בקטע של סוג של סבא.. או משהו כזה.  

אבל זה נהיה שאלות של הרבה זמן והרגשה של רצון לברוח..

אני רואה מבוגרות ממני שמכבדות אותו ומקדישות לו זמן.. אני צעירה וזה לא מתאים לי גם בלי קשר. 

יש טיפוסים שהם לא מאה...באתי מפעם
זה לא נשמע כמו טיפוס שזה בעייתי לדבר איתו מבחינת 'לאן זה עלול להדרדר,' מכירה כמה שומרים כאלה וגם כשהייתי ממש צעירונת הרגשתי ממש לא נעים ואפילו מוטרדת, אבל כשהתבגרתי קצת (אני לא כזאת מבוגרת, פשוט לא ילדונת...חח) אז לא לקחתי את זה למקום כזה, הסתכלתי עליו בעיניים של ילד מסכן שמתחנן לטיפת יחס מכל עובר אורח, זה לא רק מנשים צעירות... אז את כמובן לא חייבת לתת לו יחס כ''כ אם זה מרגיש לך מעיק מידי, רק אומרת שאל תקחי את זה קשה. זה שאת לבושה דוסית לא אומר שהוא יסיק את המסקנה, כאמור, יש אנשים שהם לא ממש מאה בתפיסת העולם והבנה של דבר מתוך דבר, ומן הסתם גם לא מודע לכך שהוא חופר אלא בטוח שהוא חברהמן. 
אבל הוא ממש מסוגל להפוך להיות "חבר"אנונימית בהו"ל
כזה ולהרגיש מאוד בנוח לומר הערות ולייעץ ולהתקרב רגשית, ואני גם לא ילדונת.. ופשוט מעיק עלי הלשים גבולות בלי סוף, כשאני פשוט לא מעוניינת לפתח שיחה חוץ משלום ולהתראות. 
אז אל תפתחי שיחה. בעיני זה ממש בסדריעל מהדרום

לק"י


זה לא שהוא בודד לגמרי. אני מבינה שיש כאלה שכן משוחחים איתו.

(גם אם הוא היה בודד וזה היה מעיק עלייך, אז לא הייתי אומרת שמחובתך לשוחח איתו. אבל אם הוא גם לא בודד, אז בכלל).

תודה על זה.אנונימית בהו"ל
ברגע שאת מרגישה רצון לברוחכורסא ירוקה

זה הזמן לעצור. אפשר להתעלם או להגיד בוקר טוב בנימוס ולהכנס פנימה, בלי מה שלומך או שאלות. אם הוא שואל מה איתך - בסדר תודה שיהיה יום נעים.

אני מרגישה מועקה כזאת. שהוא מנסה לפתח קשראנונימית בהו"ל
ואני ממש לא בעניין, אבל מרחמת ואולי צריכה לחשוב קודם על עצמי וכמובן לכבד אותו אבל לשים גבול ברור
אי אפשר לייצר קשר מרחמים אם את לא רוצה את זהכורסא ירוקהאחרונה

אם יש אנשים שמתאים להם לדבר איתו או שמרגישים שזה פחות מעיק עליהם - הם ידברו איתו. עלייך זה מעיק אז פשוט תפסיקי.

אי אפשר לבנות קשר, ועוד כזה שלא מתאים לך ואת לא מעוניינת בו, אם הוא מעיק עלייך רק בגלל הרחמים.

תרחמי קודם על עצמך

למישהי יש ניסיון עם לידת עכוז אחרי קיסרי?אנונימית בהו"ל
תבררי מול בתי חולים אם זה בכלל אפשריהשם שלי
זה אפשרי אם חותמים על סירוב לניתוחאנונימית בהו"ל
יש הבדל גדולהשם שלי

אם בית חולים מאפשר מלכתחילה לנסות לידה רגילה במצב כזה.


או שהאישה מכריחה אותם לילד אותה ככה, כי היא מסרבת לניתוח.

ואז אולי זה מה שיקרה, כי לא יכולים לכפות ניתוח, אבל כל האווירה תהיה של הלחצות, ועל כל דבר קטן ינסו לשכנע לעבור לניתוח.


אין לי מושג מה המדיניות של בתי החולים. אבל אם יש בית חולים שמאפשר, ומוכן להתגייס לזה, אז עדיף.


ואגב, אני ילדתי בניתוח בלי לחתום על הסכמה. ברור שהסכמתי, אבל זה היה כל כך מיידי, שבכלל לא נתנו לי לחתום.

ואיך הרגשת אחרי?אנונימית בהו"ל
מבחינת הניתוח?השם שלי

ב"ה התאוששתי בקלות.


מבחינת זה שלא חתמתי על הסכמה,

אז קודם כל כן הסכמתי, ושיתפתי פעולה. רק לא חתמתי על הטפסים.

ולמחרת הרופא הגיע אלי להתנצל.

זה היה ניתוח חירום ממש, אם היו עוד מחכים, לא בטוח שהתינוק היה שורד.


לצערי אין בי"ח בארץ שמאפשר את זה ככה בקלותאנונימית בהו"ל
יילוד תינוק עכוזחנוקה

דורש מומחיות גדולה.

 

לא סתם הפסיקו ליילד עכוז- כי זה מסוכן.

אז אם בביח אין רופא מומחה לזה-

נשמע לי ממש התאבדות.

סליחה על החריפות...

אבל המטרה שהולכים לביח היא בשביל שיהיה שם מישהו שציל חיים במקרה הצורך.

אפשר גם ללדת בבית- שם אף אחד לא ייקח אותך לניתוח..

איך אפשר לדעת מראש אם יש רופא מתאיםאנונימית בהו"ל
או לא באותה משמרת?
לוקחים רופא פרטיעדיין טרייהאחרונה
תתחילי בלהתייעץ עם רופא מומחה. לא כל מנך ולא בכל מצב (לא יודעת לגבי לידה אחרי קיסרי) מתאים ליילד עכוז.
לי איןיעל מהדרום

לק"י


הקטן שלי היה במצג עכוז (וב"ה התהפך לבד בסוף), ואני אחרי קיסרי.

אבל כשהרופאה אמרה לי מה האפשרויות, היא אמרה שאפשר ללדת בלידת עכוז (היא לא המליצה. אבל לא אמרה משהו על הקיסרי שעברתי).


אז אולי בסורוקה זה אפשרי. לא ביררתי.

זו את מהשרשורים הקודמים?יעל מהדרום

לק"י


כתבת שבעבר היפוך לא עזר לך?

(אני בכל מקרה קבעתי תור להיפוך. לידת עכוז לא רציתי לנסות).

פריקהאנונימית בהו"ל

ואז היא אמרה לנו בצחוק

העולם לא כזה גרוע אם החלטתם להביא עוד ילד, לא?

והצביעה לי על הבטן

ואנחנו צחקנו והמשכנו בשיח עם כל החברים ובפנים בכיתי

אני רגילה לבכות בפנים

כבר הרבה זמן

 

האם ידעת, אחות אהובה שלי, שלפעמים נכנסים להריון בלי שמחליטים?

האם את יודעת שיש כל מיני סיבות למנוע?

נכון ההריונות שלך קשים וכולם רואים את זה

את מקיאה, חלשה, ואני הכי מעריכה אותך בעולם על כל ילד שלך

אבל האם ידעת שיש קשיים שקופים יותר?

 

את לא יודעת.

אני אחותך, אבל לא כל דבר מתאים להגיד לך

אנחנו גרים מספיק רחוק בשביל שלא יהיה באמת טעם לספר

האם את יודעת שבהריונות שלי אני לא עובדת

לא כי אני מפונקת

לא כי אני 'מוציאה שמירה'

אלא כי אני בדכאון?

קליני, אמיתי, מאובחן

(מנסה להיות) מטופל אבל לא ממש בהצלחה?

 

את לא יודעת

הקטן שלי בן שלוש

וכולם במשפחה אומרים שאני מפונקת

ולא רוצה הרבה ילדים

וההריונות שלי כל כך קלים 

ואני כל כך חזקה

אבל זה שהגוף חזק

לא אומר שהנפש לא מפורקת?

 

האם את יכולה להבין, שעוד לא התאוששנו מההריון האחרון

נכון עברו שלוש שנים

שעבדנו כמו משוגעים

לשקם את החיים שלנו

מאפס

זוגיות, מיניות

טיפולים לילדים שכבר יש, לבן זוג, לי.

האם את יכולה להעלות בדעתך שיש קשיים

שקשה לדבר עליהם

ממש קשה

אבל זה לא הופך אותם ליותר קלים?

האם תביני פעם שאנחנו לא מדברות

לא כי אני עסוקה

לא כי אני סנובית

אלא כי אין לי כח

וכשאני מדברת

בסוף אני בוכה

אז למי שלא רוצה לבכות

אני לא מדברת?

 

ואמא שלי,

שמדי פעם לוחצת

וכל כך מאושרת לשמוע על ההריון הזה 

ורומזת לי לא בעדינות בכלל שהשנים חולפות

אמא, את יכולה לכבד קצת?

לא להבין, אני יודעת,

תחשבו שזה בחירה או חוסר רצון או-

מה זה נקרא להיות במיטה? תקומי.

אחיות שלך קמות ומקיאות.

מה לא עושים בשביל ילד.

 

האם תסכימו לא להבין, 

ולמרות זאת לכבד אותי טיפ טיפה?

יש סיכוי שלא אמלט גם מהמפגש המשפחתי הזה?

 

ובכמה מאמצים זה עלה לי להגיע למפגשים האלו.

 

וגיסות שלי,

אתן חמודות

מאד.

די להתלחשש עלי.

כן, לא סיפרתי על ההריון. לא היה לי כח.

נכון. אין לי רצון לדבר עליו.

זה כל כך לא בסדר?

בקשתי מבעלי לספר, והוא העביר לכן את זה בדרכו שלו

וזהו.

לא בקשתי עזרה, לא בקשתי ארוחות.

בקשתי שתעשו לי מקום בשולחן.

 

רציתי החנוכה הזה לשחק קצת בנורמליות.

לעשות הצגה שאנחנו פה כמו שנה שעברה.

עם הילדים החמודים שלנו.

קלעתי צמות לבנות.

הלבשתי את כולם יפה.

התאפרתי לכבודכם. לכבוד כולכם.

(נכון לא הבאתי סלט, סליחה. לא בקשו אז...)

ונכון לא את הכל אפשר להסביר

ויש סימני שאלה אני מבינה

 

אבל רציתי לעשות כאילו.

לא הצלחתי.

חיבוקפייגא

איזו גיבורה את!

כל כך קשה להיות עם קושי שקוף

את סוחבת ככ הרבה,

זה שאת קמה כל יום ודואגת למשפחה שלך

מגיע לך מחיאות כפיים!

חיבוק גדולתהילה 3>

נשמע ממש קשוח.

ומציעה בזהירות, אולי שווה לספר למשפחה או לחלקה? אפילו לספר חלקית? כמה שמתאים לך?

נשמע שזה הרבה עול וקושי, וחבל לשאת לבד אם יש אפשרות לתמיכה והבנה..

שיהיה בקלות בע"ה

דכאון בהריון זה הוא שחורמתיכון ועד מעון

חיבוק ענק, עצום

מקווה ממש שאת מלווה ומטופלת כמה שאפשר

קשוח ברמות ואכן שקוף לגמרי 

חיבוק גדול! את כותבת כל כך יפהקופצת רגע

ושומעים את המורכבות והקושי.

מבאס לשמוע שיש מקומות ש'יורדים' על אשה שיש לה כמה ילדים והקטן שלה רק בן שלוש, שהיא מפונקת שרק עכשיו נכנסה להריון נוסף, ממש עולם הפוך בעיני.

חוץ מזה שזה באמת לא בסדר בעיני להכנס לשיקולי תכנון משפחה של מישהי אחרת, זה נראה שכמעט אין אפשרות לא לפגוע ככה.


ואם אפשר, אוסיף רק שהקושי הזה שקוף כי אנשים עובדים קשה לשמור עליו בלתי נראה. אולי דווקא אם כן תשתפי בכל זאת יוקל לך ולכם?

הלוואי הלוואי הלוואיהשתדלות !אחרונה

אנשים לא יוציאו בכזאת קלות את המילה "מפונקת".

שימי על כולם פס.


אומרת גם לעצמי, כי אני כמעט קורסת כי כולם חושבים שאני מתפקדת כרגיל אז אני מנסה לספק את זה. לכי תסבירי לכל אחד שאת ממש לא מרגישה טוב, ולא תמיד זה יהיה עם הסבר "רפואי"...

תני לעצמך צל"ש על ההצלחות הקטנות. זה ממש לא מובן מאליו שהגעת בכלל לארוע משפחתי. תראי כמה את עושה בשביל הילדים שלך, את אמא לביאה❤️

אולי יעניין אותך