לא מדובר רק באירועים האחרונים.
מדובר באירועים שמלווים אותנו מהיום שבו הפכנו מילדים לנערים, והתחלנו להבין את מה שאומרים בחדשות. מהיום שבו למדנו תנ״ך בלי שהמורה דילגה על חלקים לא נוחים.
אני מדבר על יצר המין.
על כך שהוא כל כך אכזרי.
על כך שמיליוני נערים בעולם שונאים את עצמם בגלל שהם לא מצליחים להתמודד איתו.
על כך שמיליוני אנשים צופים בסרטי מין ואחר כך מקללים את הרגע שבו הם נולדו.
על כך שמיליוני זוגות נפרדו בגלל שיצר המין הוביל את אחד מהם לעשות דברים לא שפויים בגלל דחף רגעי.
על כך שמיליוני נפשות נפגעו בגלל אנשים שנתנו ליצר המין שלהם דרור, תוך התעלמות בוטה מהצד השני.
על כך שאין שבוע בלי תחקיר על עוד מפורסם שפגע.
עוד מורה.
עוד מנהיג.
עוד אדם שהיה לו הכל אך הוא בחר להרוויח הנאה רגעית וחולנית על פני עתיד מזהיר ומעורר הערכה.
עוד פוסט בפורום על כך שיש כאן ציידים שמנסים למצוא טרף קל בהודעות אישיות.
האם זה שווה את זה?
לא היה עדיף לעוור את המנוול?
אפשר להביא ילדים גם מתוך תועלתנות או רצון להיטיב, לא חייבים בשביל זה לתת לנו את הכוח הכ''כ חזק הזה. כוח שלפעמים אין עליו שליטה, כוח שמפיל אחריו חללים כה רבים.
די, אין לי כוחות לשמוע על השטן שנמצא אצל כולנו בראש. אין לי כוחות לראות עוד ועוד מקרים שבהם אנשים נכנעים לו. אין לי כוחות להתמודד עם הפחד מכך שאני או אחד מילדיי ניכנע לו. או שניפגע ממישהו אחר שנכנע לו...
הלוואי שהייתה דרך פשוטה להעלים אותו מהעולם. אנחנו נכשלנו, איננו מסוגלים להתמודד איתו. הרוע גובר על הטוב.
טאטע, רחם.


תגובה נפלאה