בחתונה אפילו לא הראו סימנים שהם מתכוונים להשתתף כספית וכמובן שלא קיבלנו מהם שום מתנה.
גם לא כשנולדו הילדים.
גם את המשכנתא שלקחנו ואני בחרדות שלא נצליח לשלם, לקחנו אחרי חסכונות שלנו ועזרה מההורים שלי.
כל זה לא היה אכפת לי, באמת.
מה שמפריע לי זה שזה גורם להורים שלי פחות להעריך את בעלי ופחות להעריך אותי.
הם עוזרים לנו המון ובאמת שאין לי מילים אבל רואים את ההבדל ביני לבין אחים שלי.
לצורך העניין אם אחותי מבקשת לבוא לשבת אין שום סיכוי שיגידו לה לא, גם אם אמא שלי אמרה לי חצי שניה לפני בטלפון שאין לה כוח לאורחים בשבת.
היא פשוט לא תגיד לה לא, איך??? היא כבר הייתה 2 שבתות רצופות אצל חמותה שממש עזרה לה.
אחרי שילדתי אמא שלי אמרה לי שאין לה אפשרות שאגיע אליהם הביתה. האמת היא שגם לא רציתי.
כשאחותי ילדה אמא שלי גם העדיפה שהיא לא תבוא אליה אבל כמובן כן אירחה אותה בסוף מעל חודש!!!!
כי לא היה לה נעים שחמותה של אחותי תשמע שאמא שלה לא מארחת אותה.
בכלל, כשהם יוצאים מהבית של ההורים שלי אחרי שבת זה תמיד "ברכוש גדול" כי אחותי תמיד מספרת להם כמה פירות ומתנות הם מקבלים מהחמים שלה.
בקיצור אני מרגישה שאני צריכה להגיד מיליון פעם תודה על כל דבר ולדעת שלא מגיע לי כלום (זה תמיד נכון ולא מפריע לי בכלל) וגם לא מעריכים אותי כשאני אומרת תודה.
אם אני מספרת לאמא שלי שהמצב הכלכלי שלנו לא פשוט אז תמיד זה מסתיים באם הצד השני היה עוזר אז היה לכם יותר קל.
פשוט בוכה פה...😢
הלוואי שלא נצטרך עזרה מאף אחד ושתהיה לנו פרנסה טובה בזכות עצמנו. כרגע לא רואה איך זה קורה האמת אבל אומרים שהשם יכול לעשות הכל...
גם לא כשנולדו הילדים.
גם את המשכנתא שלקחנו ואני בחרדות שלא נצליח לשלם, לקחנו אחרי חסכונות שלנו ועזרה מההורים שלי.
כל זה לא היה אכפת לי, באמת.
מה שמפריע לי זה שזה גורם להורים שלי פחות להעריך את בעלי ופחות להעריך אותי.
הם עוזרים לנו המון ובאמת שאין לי מילים אבל רואים את ההבדל ביני לבין אחים שלי.
לצורך העניין אם אחותי מבקשת לבוא לשבת אין שום סיכוי שיגידו לה לא, גם אם אמא שלי אמרה לי חצי שניה לפני בטלפון שאין לה כוח לאורחים בשבת.
היא פשוט לא תגיד לה לא, איך??? היא כבר הייתה 2 שבתות רצופות אצל חמותה שממש עזרה לה.
אחרי שילדתי אמא שלי אמרה לי שאין לה אפשרות שאגיע אליהם הביתה. האמת היא שגם לא רציתי.
כשאחותי ילדה אמא שלי גם העדיפה שהיא לא תבוא אליה אבל כמובן כן אירחה אותה בסוף מעל חודש!!!!
כי לא היה לה נעים שחמותה של אחותי תשמע שאמא שלה לא מארחת אותה.
בכלל, כשהם יוצאים מהבית של ההורים שלי אחרי שבת זה תמיד "ברכוש גדול" כי אחותי תמיד מספרת להם כמה פירות ומתנות הם מקבלים מהחמים שלה.
בקיצור אני מרגישה שאני צריכה להגיד מיליון פעם תודה על כל דבר ולדעת שלא מגיע לי כלום (זה תמיד נכון ולא מפריע לי בכלל) וגם לא מעריכים אותי כשאני אומרת תודה.
אם אני מספרת לאמא שלי שהמצב הכלכלי שלנו לא פשוט אז תמיד זה מסתיים באם הצד השני היה עוזר אז היה לכם יותר קל.
פשוט בוכה פה...😢
הלוואי שלא נצטרך עזרה מאף אחד ושתהיה לנו פרנסה טובה בזכות עצמנו. כרגע לא רואה איך זה קורה האמת אבל אומרים שהשם יכול לעשות הכל...
)))
מדברים
