שאלת הסקר הינה:
מתי לאחרונה סדרת גבות?
אשמח לתשובות!!!!!!!
שאלת הסקר הינה:
מתי לאחרונה סדרת גבות?
אשמח לתשובות!!!!!!!
אני מקרה מצער של הזנחת מבחנים + קוסמטיקאית עסוקה...
מה שיוצר מראה טבעי ופרוע למדי 
ב"ה יש פינצטה, אז מסדרים לבד בקטנה בשביל שלא יהיה חדגבה...
מתי את?

אותו מצב, ררק תהיתי עד כמה אני בעייתית... 
אבל כל עוד את מסתכלת על עצמך במראה בחיוך- מה זה משנה?
את גמככה לא בשידוכים עדיין...
נסחפת גברת...
מי אמר שאני לא בשידוכים?
ומה יש לי לעשות חוץ מחיוכים למראה?
שפרינצא בוזגלואם רק מי שיוצא לשידוכים מסדר גבות, וכל מי שבשידוכים לא קןראים לו מוגי= מוגי לא צריכה לסדר גבות.
מממ, אבל פתאום קלטתי שאני נראת נורא ואיום....(כפשוטו של דבר)
זה אומר שזה לא כזה קטסטרופלי...
לך לפחות יש גבות בהירות, לא לסדר זה נסלח.
תגידו לי שזה נראה נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא !!!!!!!
זה רק יועיל לי... אולי זה יגרום לי לעשות עם זה משהו...
חחח, ונראלי היה לך מוזר לראות אותי בהזנחה של לצאת להליכה בערב 
אגב, הייתי עם פיגמה , החמיא לי שחשבת שזה תלבושת 
לבנות!מגובלת-וזה שרשור של חשוכים...
אז תתרחק 
שפרינצא לא כאן
תתקשרי אליה
פשוט , לא?
תודה שאת שומרת עלי!
אבל הכל טוב..
, אני סתם נהנת להטריל...מגובלת-
אולי את היא בכלל?
שאם יש בנים שנוהגים לסדר את גבותם בקביעות הם גם מכובדים לענות 
מזה פייגאלאלך? 
שפרינצא בוזגלוכינוי ידיישאי.
, או ויימגובלת-לא התכוונתי לזה
לסדר לעצמך זה לא בהכרח לסדר...
המלצה שלי
אל תלכי!!
זה סתם הורס לך ומכריח אותך ללכת תמיד!

בהנחה שאת לא צריכה, כן?
איתי, כבר אמרתי שזה לא קרה הרבה זמן... נראלי פעם אחרונה היתה באלול 
שהיה אסור לך לסדר כל הזמן הזה...
דווקא היה מותר לי...
סתם היה לי תירוץ 
#אולי אני אקח שוב ראקוטן בשביל זה 
הבעיה שהרופא לא יאשר לי בחיים.....
אל תשאלו איך, כי אין לי מושג והיא הייתה בת 10
עם פנצטה והכל,
אבל נראלי לפני שבועיים שלושה🙈 גזרתי קצת "דשא"
.
אני והאניאחרונהמי מעיף אותי לקוסמטיקאית היום?
אניייייייייייייי
רק צריך שהיא תוכל..
פוףףף. קישטא. עקרבים, טישויים מנוזלים. כינים, צרעות, עלוקות.
עודמשהו שיגרום לך לברוח?
אה שכחתי. קיא, חשופיות. מחבלים, קרמל רותחחח ושרוף.
תנסי מורות שעוקבות אחרייך או משהו כזה...
האמת שגם זה לא מאיים יותר...

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול