
הייי זה מגבעת התחמושתתחסרת טאקט

ולהלן המקור:חסרת טאקט
להם הייתה שיטה
קודם זרקו רימון אח"כ ירו צרור אח"כ נחו
בין צרור לרימון הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם
ושם שם את חומר הנפץ
הפעלתי את חומר הנפץ
והתרחקתי כמה שיכולתי
היו לי ארבעה מטר לתמרן כי גם מאחורי היו ליגיונרים
אני לא יודע למה קבלתי צל"ש
בסה"כ רציתי להגיע הביתה בשלום
ואגב החתימה שלך-תילי חורבות
תודה.חסרת טאקט
קצת שיניתי אותה אז לא יכולה לדעת על איזה משפט היה מדובר..
ואותילי חורבות
ואני עדיין תוהה מי את ומה את עושה בפרופיל פייסבוק שלי חח
וואו וואוחסרת טאקט
בקטנה, כמה שנים..
אני? בפרופיל פייסבוק שלך? 
די בטוח שזה משםתילי חורבות
אהה חח.. לא לא אתה העלת את זה בפורוםחסרת טאקטאחרונה
ואני העתקתי. ראה כמה תגובות למטה..
אבל למה לגנוב לי בלי לתת קרדיט?🤨תילי חורבות
כן?😏
אבוי לי... סליחה. פחדתי פשוט להתקע לכם בשרשור.חסרת טאקט
אה? השיר של גבעת התחמושת מבוסס על משחקי הכס? 
לאכיפת ברזל-סרוגה
באמת היה נשמע לי לא הגיוני...
חסרת טאקט
מענייןהוד444
חחחח כן.חסרת טאקט
אגב מדהים כמה זה נכון גם ל7.10...תילי חורבות
מזעזע..חסרת טאקט
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
מישהו?האר"י פוטראחרונה
בדיקהטיפות של אור
--טיפות של אוראחרונה
~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
חורף בריא לכולם

