עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך י"ג באדר תשפ"ב 08:45
ויש כאן פגיעה מאוד גדולה באשתך
ובכלל כל הנושא שנקרא - אשתך, הוא נושא בפני עצמו.
כי הייתה כאן פגיעה חמורה בה.
רק לחשוב למשל אם חלילה היו עושים זאת לבת שלך? איך היית מרגיש?
היא אדם בפני עצמו, ובטח אדם טוב ויקר, ובטח שלא מגיע לה הפגיעה הזו.
והמישור של קבלה של המחילה שלה,
וכל ההתייחסות אליה ספציפית ואיך *היא* קמה מזה,
ואיך והאם היא בכלל יודעת
זה שלב בפני עצמו
מאוד מאוד עדין ומורכב.
אני כרגע לא מתייחסת לפן הזה (אבל חשוב מאוד לשים עליו את הדעת ולראות איך פועלים נכון גם לתיקון השלם שם!), אלא אנסה להתמקד *בך*.
נקודת האור שיש בסיפור שלך - שיש דרך לצאת ממנו.
הדרך הזו יכולה להיות קשה, מייסרת, ארוכה - אבל היא קיימת.
ואם הולכים בה - יכול להיות לה סוף, או בעצם התחלה מאוד מאוד מתוקה לנישואין שלך ושל אשתך, בית אוהב, שמח ומחובר,
זוגיות ונישואין מאושרים וקרובים מאי פעם.
עוד נקודת אור מאוד גדולה - היא שהדרך הזו תלויה בעיקר בעיקר *בך*.
יש *בך* את הכוח לעצב את מציאות חייך.
בידיך להפוך את חייך וחי כל הקרובים והאהובים שלך לאומללים,
ובידיך להפוך את חייך וחיי כל הקרובים והאהובים שלך למאושרים.
הדבר הראשון שאתה צריך לעשות - זה לרצות.
אם יש בך את הרצון לתקן,
את הרצון שיהיה טוב, אבל טוב אמיתי, לא בכאילו,
טוב נצחי, ולא רק לרגע ואחריו באים יסורי מצפון -
אז אתה תצליח!
אחרי הרצון, וכדי להצליח אתה צריך לעבור כמה שלבים,
העיקריים שבהם הם
א. מודעות
מודעות לעצמך,
מודעות לחיי הנישואין שלך,
מודעות למה שהביא אותך להגיע למקומות שהם אתה נופל מלכתחילה,
מודעות לחסרים אצלך בנפש, לצרכים לא ממומשים שלך,
מודעות למה הם בכלל חיי נישואין,
מודעות למי היא בכלל *אשתך*
מודעות למה זה בכלל חוסר נאמנות (בגוף, מחשבה, דיבור או מעשה), מדוע היא קורית
מודעות לאיך אפשר לצאת ממצב שכזה
ומודעות כללית ועמוקה של החיים ונפש האדם בכלל ושלך בפרט.
ב. כלים ומיומנות איך להצליח את זה "בתכל'ס" - בפועל.
ג. ליווי וידיעה שזה *תהליך* וכשמו כן הוא - תהליך.
צריך לאזור את כל הכוחות ואת כל הרצון והסבלנות וההתמדה כדי שזה יצליח.
לדעת מראש שזה לא הולך להיות קל - אבל כל דבר טוב בחיים האלה מקבלים אחרי עבודה קשה, וזה שווה את זה, שווה כל שנייה של מאמץ!
כמו הריון שכואב ומתיש לאישה שנמשך 9 חודשים, ואז לידה קשה וכואבת, ואז גידול ילדים סיזיפי,
בלי לישון בלילה, שהגוף מפורק, ועוד אלף ואחת התמודדויות עם כל ילד - אבל איזה אושר זה ילד!
ואיזה עולם ומלואו זה ילד!
כך גם כאן,
אחרי שתעשה עבודה פנימית אמיתית עם עצמך - תוכל להגיע לאושר שאי אפשר לכמת אותו במילים עם אשתך ועם כל המשפחה שלך!
אתה גם בונה את עצמך
גם בונה את אשתך
גם בונה את ילדיך
גם בונה את העתיד של כולכם
ואת העתיד של הצאצאים והנכדים וכו' וכו'.
אנסה לגעת בכל אחת מהנקודות ולנסות לתת לך לפחות קצה חוט שלך עזרה ראשונית:
1. הרצון
הדבר העיקרי כאמור שצריך להיות לך זה הרצון להפסיק.
הרצון לתקן.
2. אחרי בירור הרצון באה המודעות לכל הדברים.
מודעות לעצמך -
מה נותן לך המקום שבו אתה נופל?
מה חסר לך בחיי הנישואין שלך?
מה חסר בך ובעצמך?
איך החיים בכלליות אצלך? עבודה, דימוי עצמי, זוגיות, הורות, רגשות?
מתי התחיל השינוי? מה היה הטריגר לשינוי?
אילו צרכים שלך אתה מרגיש שלא ממומשים?
אחרי שתבין עם עצמך את כל אלה,
תוכל יותר להבין את המקום בנפש שאתה פועל ממנו - וממילא יהיה קל יותר לעבוד על המקום הזה בדיוק.
או אם לצורך הדוגמא היה חסר לך ריגוש ו"פרפרים" בנישואין שלך - ומצאת את הריגוש, הסוחף הזה, החדש הזה בצפייה באותם תכנים - תוכל לעבוד גם על הנקודה הזו ולפתח אותה עוד ועוד גם בתוך חיי הנישואין שלך ועם אשתך היקרה *בטוב*
ושוב - זה לגמרי לגמרי אפשרי! גם אחרי 30 שנות נישואין!
מודעות למה הם בכלל חיי נישואין- הנישואין מעצם הווייתם מספקים לכל אדם התמודדויות ומורכבויות אינספור.
זה לא שלך זה קרה כי משהו בך ובאשתך דפוק חלילה,
זה פשוט שעצם המהות של נישואין - היא שהם לצד כל הטוב שמביאים - מביאים עמם גם שחיקה, עייפות, עומס ועוד הרבה דברים.
אם מבינים את זה - ומשכילים להתמודד עם זה בחוכמה - להמשיך ולהשקיע כל יום מחדש אחד בשנייה,
להמשיך לראות כל יום מחדש אחד את השנייה כלא מובנים מאליהם, משקיעים את הזמן, הכסף, הכוחות, האנרגיה והמאמץ אחד בשני,
נתינה ועוד נתינה - זה מייצר אהבה וקירבה.
אהבה היא אקטיבית לגמרי. לא פסיבית.
וכמו כל דבר בטבע שצריך אנרגיה כדי להתקיים, ומשלא מקבל את האנרגיה הוא מת (אפילו צמח, אוטו, הכל!) - כך גם האהבה.
נתינה מולידה אהבה, השקעה מולידה אהבה,
תשקיע את הזמן שלך
את המחשבות שלך
את התיכנונים לכיף שלך
את הכסף והכוח שלך
באשתך!
תוסיפו עומק לחיי הנישואין - תעמיקו את מה שכבר קיים
ובד בבד תוסיפו ריגושים וחידושים לחיי הנישואין בטוב, בקדושה ובטהרה
תשתף את אשתך בעולם הפנימי שלך,
בהצלחות שלך, בכשלונות שלך,
בשמחות שלך, ברגעי השבר שלך
ותשמע את העולם הפנימי של אשתך - מה מרגיע אותה, מה מעציב אותה, מה כואב לה, מה משמח אותה
תכיר אותה עד הסוף,
בעומקים ורבדים שאפילו לא חלמת שקיימים!
תכיר אותה כך בגוף, בנפש, ברגש - והיא אותך כנ"ל.
ואז אתה תראה עד כמה תאהב את אשתך!
מודעות למה זה בכלל חוסר נאמנות (בגוף, מחשבה, דיבור או מעשה), מדוע הוא קורה -
בד"כ זה מגיע מחוסר שיש לאדם.
זה יכול להיות חוסר בזוגיות, או אפילו עם עצמו ודימוי עצמי לא בשמים -
ואז מושא הפנטזיה/הבגידה ממלא אצל האדם את הצורך הזה.
לכל בני האדם יש צורך להרגיש שהם שווים,
שהם אהובים,
שהם בעלי ערך ומיוחדים בעולם הזה, ולא סתם "עוד מישהו/י".
כאשר איש או אישה נישאים - הם בעצם מספקים לעצמם את הצורך הזה אך ורק ע"י בן/בת הזוג בצורה היותר כוללת ורחבה של הדברים.
אמנם, לעיתים הצורך הזה מרים ראשו ורוצה להרגיש עוד יותר אהוב!
עוד יותר שווה!
עוד יותר מוערך!
עוד יותר מיוחד!
לעיתים הוא גם רוצה *שעוד מישהו* חוץ מבעלי/אשתי יתנו לי את ההרגשה הכ"כ נעימה הזו שאני מיוחד!
ובמיוחד כאשר האדם במקום קצת קטן עם עצמו,
אולי תקופה בה הוא לא כ"כ אוהב את עצמו, או לא כ"כ שלם עם עצמו,
או תקופה של שינויים, של חששות או פחדים,
או תקופה שהזוגיות עם קשיים, אפילו קצת,
או תקופה שהשיגרה שוחקת -
בכל אחד מן המקרים הללו - הצורך הזה יכול ממש לבעוט עצמו החוצה!
להיות מאוד מאוד חזק ולגרום לאדם לרצות לממש אותו בכל דרך אפשרית.
וכאשר הצורך הזה פוגש עוד צורך מאוד דומה אצל מישהו אחר,
למעשה - צורך שפוגש ב*הזדמנות* למימוש - מכאן הדרך ליפול הרבה יותר קצרה.
ומרגע בנוצר קשר עם אדם אחר/ברגע שכבר יש התמכרות לצפייה בתכנים - מאותה השנייה - זה כבר קשה עד לפעמים נראה שבלתי אפשרי להפסיק.
כי הנפש מרגישה שנותנים לה מענה על הצורך,
כי כבר נוצרה קירבה,
כי כבר נוצרה תלות לפעמים
לכן לפעמים רק כאשר אדם מתרסק ומגיע לתחתית הוא נזכר "להתעורר" ולנסות לצעוק הצילו ולצאת מן הבור.
חלק ממה שאולי מרגש אותך זה עצם הריגוש,
החידוש,
האסור,
המגוון.
וזה שקר.
אין שקר יותר גדול מזה.
אתה חושב באותו רגע שאתה מאושר - אבל זה לא אושר!
בהגדרה, אושר הוא הנאה עכשווית + משמעות ותחושת שביעות רצון מהנעשה גם לטווח הרחוק ובעתיד.
כאשר אנו עושים משהו שמסב לנו הנאה, ובד בבד אותו המשהו הזה הוא משהו שמשמעותי עבורנו, שהוא חלק מסולם הערכים הפנימיים-אישיים שלנו, שהוא משהו שגם אחרי שנגמור לעשותו נרגיש טוב ושלמות – זה אושר אמיתי.
בשונה לגמרי מאושר, הנאה רגעית כשמה כן היא – רגעית. הנאה שאדם נהנה ממנה בהווה, בזמן עצמו שהוא עושה אותה, אבל מיד לאחר מכן, כאשר הוא סיים את אותה הפעולה, הוא מרגיש רע עם עצמו, לעיתים אפילו עוד יותר מתוסכל ולעיתים אפילו ריק, עצוב או חלול.
הנאה רגעית לא תביא את האדם לעולם לאושר.
היא נעימה לשעתה ומתוקה לשעתה בהווה עצמו, אבל בעתיד היא רעה וגורמת סבל לאדם.
הנאה רגעית יכולה לבוא בצורה של תאוות למיניהן.
כל אדם שתאב למשהו, בין אם זה אישה זרה/גבר זר, בין אם זה אוכל לא בריא/משמין, בין אם זה תחושה של רוגע ובריחה מהמציאות כדוגמת שימוש בסמים/אלכוהול/צפייה בפורנו – כל אלו יכולים להביא לאדם הנאה רגעית.
אבל מן הרגע שהן יסתיימו – האדם לא יהיה מאושר, אלא להיפך מזה – ירגיש עוד יותר רע עם עצמו.
וחשוב לשים לב לנקודה הזו ולהבין את ההבדל בין הנאה רגעית לבין אושר.
כאשר אתה עם אשתך *בטוב* - או אז אתה באמת מאושר!
כי אתה מאושר ושמח גם מאותו הרגע
ושמח ומאושר גם בטווח הרחוק, בכל פעם שאתה נזכר בזה.
3. כלים ומיומנות איך להצליח את זה "בתכל'ס" - בפועל.
אז חוץ מהמגילה שכתבתי למעלה, שיש בתוכה המון כלים,
חשוב שתבין שיכול להיות קשה לך להתנתק מההרגל הזה כי אולי פיתחת התמכרות. אולי גם פיתחת יחסי תלות. היזדקקות.
בלי זה אתה מרגיש חסר - כי זה חלק מאוד נוכח בחייך.
זה מאוד טבעי שתרגיש כך -
וכמו כל גמילה ממשהו רע שמזיק לנו - צריך תהליך *הדרגתי* שדרכו לאט לאט תצליח להתנתק מהצורך הזה והתלות הזו בה ובכל דבר שקשור בה.
למשל, אם בהתחלה תמלא את הצורך בקירבה ויחס עם חברים ובני משפחה מורחבת,
אח"כ עם הילדים ואשתך,
ואח"כ בשלב הסופי - בעצמך!
כן כן, לא התבלבלתי, אתה עצמך היא המתנה הכי גדולה שתוכל להעניק לעצמך!
אם תכיר את עצמך עד הסוף,
אם תלמד *לאהוב* את עצמך עד הסוף - אתה תוכל להיות החבר הכי טוב של עצמך! ולא תזדקק בכלל לאף אחד אחר בקטע של תלות!
וכמובן כמובן – בהתמכרות מטפלים בכלים של התמכרות.
הולכים לבעלי מקצוע סופר מומחים ובעלי ניסיון – בהתמכרות
לצערי ספרים והרצאות וכו' לא מספיקים – צריך כאן עבודת שורש על עצם ההתמכרות, ויש הרבה מאוד מקומות שב"ה מתמחים בדיוק בדיוק בזה ונותנים לאדם כלים איך לצאת מההתמכרות.
וזה אפשרי לגמרי לגמרי!
דבר נוסף שחשוב לזכור,
צריך גם "סור מרע"
וגם "עשה טוב" -
כאשר מנתנתקים ממשהו - צריך להכניס ישר משהו אחר טוב במקומו,
אין ואקום בעולם.
אם יהיה ואקום - הרע יעצים ויהיה יותר גדול וימשוך יותר
לכן אחרי שתתנתק מהנ"ל - אתה חייב להכניס מקור *טוב* לצורך הזה אצלך של יחס, הרגשה של בעל ערך, הבנה, קבלה, הכלה ואהבה.
זה יכול להיות מחברים, מבני משפחה, מהילדים, כמובן כמובן שמאשתך מקום ראשון! ממש לנקז את כל האנרגיה הזו *במודע* וב*מכוון* אליה
וכמובן גם מעצמך!
זה יכול להתחיל בזה שתשאל את עצמך איך הכרת את אשתך?
מה אהבת בה כשיצאתם והכרתם?
מה עשיתם יחד?\
איך הייתה ההחלטה להתחתן?
איך הרגשת מתחת לחופה?
ממש תהיה שם בדמיון, איך הרגשת, איך הפנים שלך היו נראות, מה היה שם וכו' וכו'
אילו תכונות בה אתה מעריך ואוהב?
מה אתה מקבל מאשתך?
על מה אתה יכול להוקיר לאשתך תודה?
אח"כ כדאי להוסיף הרבה אור וטוב לזוגיות בכל התחומים,
במחמאות, פתקים, הפתעות,
זמן זוגי יחד בלי הילדים, ועם הילדים,
חופשות מהנות, שיחות, צחוקים, בילויים, השקעה הכי גדולה בחיי האישות ועוד אינספור דרכים ודברים שאפשר לעשות יחד כדי לעורר ולהעצים את האהבה והקירבה בינך לבין אשתך האהובה.
4. ליווי וידיעה שזה *תהליך* וכשמו כן הוא - תהליך-
לא לפחד מהקושי. הוא קיים והוא יהיה נוכח.
כדי להתנתק ממה שמוכר וידוע - אפילו שהוא לא טוב לנו - דרושה עבודה רצינית.
כי התת מודע שלנו רוצה את המוכר והידוע.
כרגע הוא התרגל לצפייה בתכנים הללו, כדי לשנות זאת הוא ילחם בך הכי חזק שיש!
ויתן לך את התירוצים הכי חזקים ומשכנעים שיש - ואתה חייב לעמוד יציב וחזק מולו ולנצח אותו!
לא להקשיב לו ולהמשיך להילחם!
אחרי עוד פעם ועוד פעם שתצליח זה כבר יהיה פחות קשה
ואחרי עוד כמה פעמים כבר יותר קל
עד שהמציאות החדשה והנכונה והטובה - *היא* תהיה ההרגל החדש שלך!
וזה יהפוך להיות חלק בלתי נפרד ממך!
הקב"ה אכן ברא את האנשים בעולמו עם יצר מין חזק מאוד, כדי בעיקר לפרות ולרבות יצר ההישרדות, וכמובן המקום *הטוב והנכון* שלו – בין איש לאשתו בקדושה ובטהרה שזה לא רק המשך החיים אלא איכות החיים עצמם.
ולתכונה הטבועה והבלתי נפרדת הזו באנושות - נוספה הקידמה, והזמינות הבלתי נתפסית.
העולם השתנה, הזמינות השתנתה
ויצרני התעשייה הזו משקיעים מיליונים ומילארדים כדי לגרום לאנשים להתמכר, להקליק שוב ושוב ושוב,
ב"ה שהקב"ה ברא לנו גם תרופה למכה, וברא לנו *בחירה* ועוצמות פנימיות ונפש יהודית ואת התשובה, כדי שנבחר בטוב, שנבחר בחיים.
חשוב מאוד לשים לב לנשק הכי חזק של הנפילות - היאוש.
ישנו מעגל מאוד מתסכל של אדם שחוטא ומלקה את עצמו על כך-
הוא חוטא-
הוא מתוסכל מעצמו ומתבייש בעצמו ובמעשיו -
היאוש הזה מחליש אצלו את האנרגיות הטובות לבחור בשינוי ולעלות מעלה-
ואז שוב הוא חוטא - וחוזר חלילה.
צריך לשבור את המעגל הזה,
ודבר ראשון צריך לטפל ביאוש!
אסור לוותר וצריך להילחם - ולי זה נשמע שאתה זועק לעזרה ורוצה להילחם
ואולי עם עצמך כבר נלחמת אלף פעמים
אבל זו ממש בגדר מלחמת התשה
ואתה פשוט מותש.
ואולי אין לך כלים נכונים.
אם אתה אכן מכור - יש בעלי מקצוע שזו בדיוק ההתמחות שלהם - התמכרויות.
אפשר לפנות אליהם והם יתנו לך את הכלים הנכונים.
וגם אם זו לא התמכרות – מקום *מקצועי* בחיים האמיתיים יוכל לתת לך מענה רחב ומקיף ושלם וללוות אותך צעד צעד עד להשגת המטרה הטובה ב"ה.
אל תראי את עצמך, את כל המהות שלך כשחורה וכרשעה וכחוטאת,
אתה אדם שלם, עם טוב שלם
שעשה גם הרבה מאוד טוב בעולם. האדם הזה שהוא אתה – נשאר שם. אתה האמיתי. הוא לא השתנה.
אותו אדם טוב, בתור היותו אנושי ומועד לטעויות ולנפילות ("אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"), אכן חטא. אכן נפל.
עכשיו הוא רוצה לקום. הוא רוצה לחזור בתשובה.
הקב"ה רוצה ומוכן לחכות עד יום המיתה לתשובה
תהיה גם אתה מוכן!
נסה להפריד בין האדם שאתה לבין החטא והנפילה.
ההפרדה הזו קיימת.
נסה לראות את עצמך ללא הנפילות. איזה אדם אתה?
מה טוב בך?
למי עזרת בחיים?
איפה הוא תמכת שמישהו, בעיקר באשתך היקרה כשהיה להם/לה קשה?
מה זה עשה לך?
איפה כן כיף וטוב לכם ביחד אתה ואשתך כבר עכשיו?
2. לראות איך אפשר לצמוח דווקא מזה:
להעמיק את הקשר בינך לבין אשתך היקרה,
לנתב את כל כוחות החיים לבית פנימה,
ממש לקחת את זה כפרויקט שלך עכשיו – עד כמה אני משמח את אשתי והילדים שלי בכל יום מחדש.
כמו כן, הרצון האמיתי שלך, התשובה
זה שאתה כ"כ מצטער, מכה על חטא, מתבייש ונגעל מהמעשה,
זה שיש אצלך את הצער והבושה שלך מהמעשה, את החרטה הגדולה
נשמע שאתה ממש ממש עשה את כל השלבים של החזרה בתשובה
של וידוי
חרטה גדולה
קבלה לעתיד
ואם הקב"ה סולח לנו ביום הכיפורים ובכל יום על דברים יותר חמורים שעשינו מי אנחנו שלא ניתן לאדם פתח של תשובה?
"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"!
גם גדולי וענקי עולם חטאו!
אין אדם שלא חטא. אין. רק הקב"ה לבדו מושלם.
יהודה הצדיק שהודה - עם תמר.
דוד המלך
משה רבינו!
הסיפור בגמרא על האמורא שצעק "אש בבית אש בבית!" כי רצה לטפס בסולם ולעשות עבירה עם אישה,
הסיפור על רבי דורדיא שלא הייתה קדשה בעולם שלא הלך אליה ובסוף בכה וחזר בתשובה ונקרא רבי ומוזמן לחיי העולם הבא...
חז"ל רצו לבטל בעבר את יצר הרע מרוב כל מה שהוא גרם לחטוא
ואז באמת ביטלו
וראו שהעולם לא מתקיים. אין התרבות אפילו של תרנגול ותרנגולת. ממש פחדו שהעולם יחרב! אז החזירו את היצר.
זה יצר כ"כ כ"כ בסיסי! צר החיים, יצר ההמשכיות.
נכון. הוא חזק מאוד מאוד
אבל כמו כל דבר חזק ועצום - יש לו גם את הכוח הניגודי שלו.
כדי שתהיה לנו יכולת בחירה.
"ראה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע
ובחרת בחיים!"
אם הטוב היה יותר מהרע בעוצמה - איפה כאן הייתה הבחירה? לא הייתה.
אז זה באותה עוצמה.
אותו כוח חיים בדיוק טומן בחובו גם את פוטנציאל ההרס והחטא הכי גדול - כדי שתהיה לאדם בחירה.
אז נפלת. נכון.
אבל קמת! וניסית שוב לקום! ושוב! ולהילחם בכל הכלים שהיו בידיך!
אז יש ב"ה עוד כלים ועוד אנשים שמומחים בכך בפן המקצועי ועוד אנשים שמומחים למשל בהתמכרויות שיכולים לעזור לך בזה
תעשה תשובה
תשובה אמיתית
ומאהבה ולא מיראה ואז אפילו תהיה במדרגה שהעוונות נהפכו לך זכויות!
ואם נפלת -תקום
שבע יפול צדיק וקם!
על ההתרוממות הזו
על הקימה מתוך הנפילה
על התשובה
על זה העולם עומד!
כי אנחנו בני אדם לא מלאכים ובטח ובטח שלא הקב"ה!
כל העולם הזה הוא התמודדות אחת גדולה. זה טבע האדם.
אם מבינים את זה יותר קל להבין גם כאן את התהליך בנפילה הזו ספציפית.
ויש לך עוד חיים שלמים לפניך -
עוד יום ועוד יום
עוד שעה ועוד שעה
עוד שנה ועוד שנה
מה אתה *בוחר* לעשות איתם?
להוסיף טוב בעולם?
להוסיף אור?
קודם כל למשפחתך אליה אתה מחויב, ואז לעוד ועוד מעגלים,
בידיעה ברורה שכל טוב אחד כזה, כל הארת פנים למישהו, כל עזרה, כל תמיכה - פועלת כ"כ כ"כ הרבה טוב בעולם!
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים ויש סביבה עיגולים עיגולים - כך גם בכל מעשה טוב אחד!
אז רק תחשוב *כמה* כמה טוב אתה עוד יכול לעשות!
אתה חי ונושם!
יש בך כוחות! ראית בעצמך עד כמה! רק תכוון אותם לכיוון הטוב והאור ולא לכיוון החושך - והעולם כולו, והאנשים החיים בו - יוכלו להיתרם ממך.
אז במקום להשקיע עוד יום ועוד יום ולבזבז את כל כוחות החיים על רע ופגיעה חלילה, אתה בהחלט יכול לבחור אחרת!
לבחור בטוב, להוסיף טוב, להשפיע טוב, ואין גבול לכמה טוב אדם אחד יכול להשפיע!!!
ואיזה משמח זה שיש כ"כ הרבה הזדמנויות לכך!
תהיה שמח אפילו רק מעצם הידיעה שאתה עצמך יכול להעניק לאחרים, לשמח אחרים, לתרום, זה כוח אדיר!!!
עד כאן בינתיים.
מאחלת לך שהרצון שלך והאהבה שלך ינצחו את היאוש שבך,
שתמשיך להעצים את שניהם,
שתקבל עזרה מגורמים מקצועיים המתמחים בכך ספציפית או/ו אם צריך גם בהתמכרות
שתרגיש את האמון והאמונה של הקב"ה בך יום יום
שתרגיש את כל הטוב שאתה יכול לעשות לך, בחייך, ולעוד כ"כ הרבה אנשים,
שתתמלא בטוב הזה,
שתאמין בעצמך!
שאתה יכול, שאתה מסוגל!
הקב"ה מאמין בך בכל יום שנותן לך את הנשמה - אז מי אתה שלא תאמין בך?
"כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן"
שתבחר בחיים!!!
