הבת 4.5 רוצה להתחפש למדוזה או פרפר, לקנות גם שמלה למלכת אסתראוהבת את השבת
שנה שעברה היא גם רצתה משהו אחר ואז כשראתה שכל הבנות בגיל שלה מלכות אז רצתה גם..

בגלל שאנחנו חינוך ביתי היא לא פוגשת את בנות גילה אז לא פוגשת את המקובעות החברתית סליחה על הביטוי (אני בהשפעת הפרק מגדר בעולם קטן,ממליצה ממש) אבל נראלי שסביב פורים עצמו היא יותר תפגוש ואז פתאום יתחשק לה..

מה אומרות?
כן. גם לי היה את בטעות הזו. חוסה להחזיק בבית מלכת אסתר לגילאמיואשת******
4-8
כולם מלכות
זווועה
בהתחלה הן חושבות על משהו חמיד
אז את עובדת מלא להשיג אותו לאבזר להכין והכל מקורי ויפה
ואז הן בוכות שהם לא מלכת אסתר
זה משהו בד.נ.א של פורים
שונאת את זה
אבל יש לי טראומה מלפני הרבה שנים של הבכורה. מהפרפרית המסכנה שלי בין 14 מלכות אסתר
לא אשכח את זה בחיים הרגשתי האמא הגרועה ביותר ביקוםםםםםם

אשכרה שאלתי את הגננת שלה השנה אם היא עוד בגיל שמתחפשים לעוד דברים להיות בטוחה (גילאי 3 ) והגננת אמרה שהשנה זה בסדר
עדיין אני אשאל עוד כמה אימהות להיות בטוחה
כפי שאמרתי
יש לי טראומה
וואי מבינה אותך היה לי קצת שנה שעברהאוהבת את השבת
תודה ממש על האזהרות מבעוד מועד!!!
אז יאללה נשיג שמלה אין ברירה..
איזה באסה שזה ככה..
זה כזה מצחיק ומתוק ונאיבי שהיא רוצה מדוזה,
חבל שבאמת אין מקום ליצירתיות הזאת..
וואו לי אותו סיפודיליה

היה לי תחפושת של גמדים מהממת

לגדולה שהייתה בת 4 לפני 7 שנים ולאחיה שהיה בן שנה וחצי.

מתיקות כובשת

בסוף רצתה נסיכה כי החברות

אז שלחתי אותה עם שמלה בשקית ותחפושת של גמד (לא עמדתי בזה)

איך שנכנסה לגן החליפה....

בפורים התרפסה לגמד ובא לאימא הגואל.........

כי המשלוחי מנות גם היו קשורים

הייתי קונה כתר ואולי גם שרביטלפניו ברננה!
ואם היא מבקשת אפשר לתת לה שמלת שבת יחד עם הכתר.

(שנה שעברה תפרתי לבן שלי תחפושת מושקעת. לגן לבש אותה, ובפורים עצמו החליט להתחפש למרדכי היהודי: בגדי שבת, כיפת בר מצווה שבעלי הביא פעם מהצבא כי איבד את הכיםה שלו אז לקח מבית הכנסת שם והיא מצאה את דרכה לתחפושות, ומעליה כתר מהתחפושת של שנה שעברה. ככה הוא הסתובב כל החג 🤷🏼‍♀️)
חח קורע, אז האמת ששנה שעברה זה בערך מה שהיהאוהבת את השבת
השגתי כתר ושרביט משכנה
ושמלה לבשה של שבת ועוד איזה משהו שמצאתי וראלי היא הרגישה פחות חגיגית מכל השמלות המפונפנות סביבה..

אבל תודה על העצה! נחפש ככה את בן ה2.5 למרות שבינתיים הוא גם רוצה פרפר;)
מבינה.. זאת צריכה להיות שמלת שבת מפונפנת עם תחרות וטוללפניו ברננה!
אבל פרפר יכול להיות גם עם שמלה מפונפנתשחרית*
ופשוט לשים כנפיים של פרפר וכתר ושרביט של פרפר.
אבל פרפר סגול בין מלא מחכות/כלות לבנות זה לא נעים ☹️מיואשת******
בתור מפעילה של גמח תחפושות(לא לבד...)טארקו
רוב הילדות לא לוקחות שמלה לבנה..
השמלות הלבנות פחות נלקחות
ורודות הכי הרבה, גם סגולות הרבה וכחולות(לאלזה) וגם לבנות, אבל פחות מורודות ולדעתי גם מסגולות פחות
אז אם היא תהיה פרפר עם שמלה שווה של מלכה בצבע ורוד/סגול היא בטוח לא תהיה חריגה.
טוב זה סיפור מלפני עשר שנים כזה.. אולי אז היה אחרתמיואשת******
בדיוק! מלכת הפרפרים זה מעולהיראת גאולה
העיקר שמלה נפוחה ומסתובבת ונוצצת!



אני מעצמי תמיד הצעתי לבנות להתחפש לכלה / אסתר המלכה... תמיד אהבו וזה כיף... ודווקא בלי ללכת אחרי החברה, להתחפש בפורים לאסתר זה ממש מתאים...
(גם בגילאי 2 - 3, לפני שהלכו לגן, וגם בגיל גן)
הבת שלי תמיד מבקשת להתחפש למשהו מיוחדעדיין טרייה

והיא לא בחינוך ביתי.

בפורים היא תמיד פוגשת נסיכות ואז יש לה רגע של הרהור שאולי שנה הבאה היא תתחפש לנסיכה/כלה ועד פורים הבא היא כבר משנה את דעתה...

בת ה 4.5 שלי מתעקשת שהיא רוצה להתחפש לסנאיקופצת רגע
עם פיג'מת פליז כזו שכבר יש לה.
אני מדי פעם מזכירה לה שהרבה בנות יתחפשו למשהו עם שמלה יפה ואולי גם היא תרצה, בינתיים לא הצלחתי לשכנע אותה 🙄
פרפר זה קל להפוך למלכה..טארקו
שמלה של מלכה עם כנפיים וכתר של פרפר
היא פרפר או מלכת הפרפרים לבחירתה..

ממדוזה הייתי מורידה אותה כנראה, זו גם חיה לא ככ נעימה וגם באמת קצת משונה בגיל הזה
הבן שלי(3.5) גם מנפיץ כל מיני תחפושות, חלק אני זורמת וחלק אני מורידה אותו מזה בעדינות..
אני ממש מופתעתאפונה
מהמאמץ שלכן למנוע מהילדות עגמת נפש... מעודי לא חשבתי להתאמץ כ"כ בשביל זה...
נתחיל בזה שהאפשרויות מוגבלות למה שיש בגמ"ח התחפושות (שומעת מהם מה הם מעדיפים ומביאה את הכי קרוב שיש)
בסופו של דבר לפעמים אנחנו בוחרים ומתחרטים, זה קורה הרבה לילדים (וגם למבוגרים). זה חלק מהחיים, אפשר לחבר ולהמשיך הלאה. לפעמים רואים אצל ילד אחר משהו שנראה לי פתאום שווה יותר - וזה בסדר, לא חייב להיות גם לי את זה.
פספסתי משהו?
אני גםסליל
קצת מופתעת.

אבל כילדה יש לי הרבה זכרונות פחות טובים מפורים.
אף פעם לא קנינו תחפושות מיוחדות, תמיד בחרנו למה להתחפש ואז אמא שלנו הייתה מוצאת לנו בגד מתאים מהבית והיינו מוסיפים אביזרים שלא עולים כל כך יקר.
גם המשלוחי מנות בכיתה היו מבחינתי סיוט, שהיו בנות שמביאות משלוחים ענקיים ואצלנו תמיד היו עוגיות בהכנה ביתית, חטיף קטן ואולי עוד משהו.
ממש הייתי מתביישת בפורים (בעיקר בגלל המשלוחי מנות) ואני זוכרת שהייתה פעם שגם לא רציתי ללכת בגלל זה.

לא יודעת מה נכון לעשות, אבל זה חג עם המון פוטנציאל להשוואות ולכאב לב עבור ילדים.
נכון זה חג עם המון אפשרות לכאב לב עבור ילדים לכןאני זה א
דוקא בעניין התחפושות הייתי כן משתדלת שיהיה לפחות בבית אופציה של מלכה או נסיכה
אפשר לקנות שמלה לא יקרה שתספיק לשנתיים
אצלי הם גם אוהבים להתחפש כל השנה אז בכלל זה שמיש..
בגיל גדול יותר אפשר בהחלט כבר לדבר על זה שצריך לעמוד מאחורי הבחירות שלנו אבל בגיל 4 בעיני זה קצת מוקדם.זאת אומרת אפשר אבל במינון נמוך יותר אז אולי לא הייתי הופכת עולמות בשביל שמלה כמו שיש לילדה איקס אבל כן עוזרת קצת שתהיה גם האופציה השניה..
ונותנת לילדה תחושה של שמחה.
ובעניין המשלוחי מנות כן גם לי זה זכור די כטראומה
להורים שלי לא היו אמצעים ממש ומעבר לזה הם גם די היו נגד ממתקים ותמיד הרגשתי לא נעים ממה שהבאתי ולכן כן משתדלת לשתף את הילדים בבחירה של מה מביאים במשלוח כי גם אם זה לא כמו כולם שלפחות תהיה להם הרגשה שהם בחרו מה מביאים ואז ירגישו יותר בנוח עם מה שהם מביאים. וביננו הילדים יותר מעורים ממני איזה ממתקים משמחים ונחשבים חחח
ואת האידאולוגיות שלי לגבי ממתקים ומשלוחי מנות משאירה למשלוחים שלי אפילו לבעלי אני נותנת להרכיב בעצמו משלוחים לחברים כי הדעות שלנו חלוקות במה לשים ולהביא ככה כל אחד מאיתנו מרגיש,בנוח ושלם עם המשלוח..
כתבת יפהסליל
אני מסכימה שלא צריך לממש את האידיאולוגיה על הגב של הילדים, בטח לא בגיל ארבע.
פשוט הרבה פעמים בפורים זו לא אידיאולוגיה, אל מציאות קיימת של מצב כלכלי שלא מאפשר להורים להשקיע כמו שכולם משקיעים.
ברור ולרוב זה גם לא חלילה ממקום רע אואני זה א
רצון להכאיב לילדים כמו שאמרת הרבה פעמים זו מציאות קיימת של מצב כלכלי ולפעמים פשוט חוסר שימת לב של ההורים לעניין..
משלוחי מנות זה סיפור אחר וכאוב שלגמרי צריך שינויפשיטא
כבר ראיתי כל מיני בתי ספר וחברות מורות שמספרות שאצלן-
ההורים קיבלו רשימה מדוייקת של מה להכניס במשלוח המנות שיהיה בדיוק אותו דבר לכולן.
או שקונים במרוכז את הממתקים וההורים משלמים.
והבנות רק אורזות יפה וכותבות פתק... וככה כולן מקבלות אותו דבר..
הבעיהסליל
של משלוחי מנות ממשיכה אחר כך גם כשמבוגרים😅
כל ההתחשבנויות למי הבאנו, ממי קיבלנו, למי להחזיר...
אז,זהו שדוקא אצלי אני ממש משתדלת בלי קשראני זה א
למזער עד כמה שניתן( מודה לא הכל תלוי בי) את "תרבות" התן לי ואני אתן לך בתמורה... כי איכשהו תמיד זה יוצר עוגמות נפש ואני ממש משתדלת ללמד את הילדים לתת דוקא למי שלא נותן לך ואז,גם כשהם עושים " עסקים" של תן וקח עם חברים יש פחות עוגמת נפש כמובן שזה לא ממגר לגמרי אבל נותן כלי להתמודד עם יכולת נתינה וחוסר קבלה.
ובפורים אנחנו דוקא מביאים משלוחים למי שיותר רחוק ממנו כדי לשמח אותו כי זו עיקר המצווה ואני קונה גם ממתקים לבית שאם מישהו לא קיבל יהיה לו משל כולם וירגיש פחות מקופח.
אני ראיתי על עצמיפשיטא
שיותר חשוב לי להביא להרבה אנשים מאשר להביא משלוח וואו.
אז השנה מתכננת להביא משהו קטן יותר אבל להכין כמות גדולה יותר של משלוחים .
כנלטארקו
מאז שאני קטנה(אמצע יסודי כזה?)

אגב ההורים שלי איפשרו לי את הבחירה.
הסבירו שיש להם תקציב מסוים למשלוחי מנות שלי
אפשר להכניס בו נניח 5 משלוחים של איקס וואי זד(כלומר גדולים) או 12 משלוחים של איי בי(למשחק טרופית ושוקולד קטן, פופקורן עם סוכריה, עוגה קאפקייק וחטיף קטנטן...) ויכולתי לבחור.
ממש. וגם התחרותיות הזאת של מי קיבלה הכי הרבה משלוחי מנותלא מחוברת
אמא שלי סיפרה לי שהייתי קטנה. כל פורים הייתי מתחילה עם 7 משלוחי מנות משקעות וככל שהתקרב פורים ממש הייתי נכנסת ללחץ מכל הבנות שלא יקבלו משלוחי מנות.
הייתי מתחננת לאמא שלי שתסכים לי להכין עוד.
בסוף היא הבינה את הקטע ושיחררה, גם שהיה לחץ כלכלי ,לשם החינוך הטוב וזה.
אבל אני באמת חושבת שיש ככ הרבה עוגמת נפש.. ושחייבים לשנות דברים..
אני תמיד אומרת שאפשר להעביר הלאה ממה שמקבלים ואז לא מוגבליםבאר מרים
כן כבר במלא מקומןת מגדירים מה להביאאביול
גם אנחנו לא קנינו תחפושות במיוחדעדיין טרייה

והתחפשנו למה שמצאנו בבית האמת שלא זוכרת שהיה לי זיכרון רע מזה השתדלנו להפיק משהו מושקע ממה שהיה וזאת הייתה המציאות בבית אף פעם לא חשבתי שקיימת אפשרות אחרת.

 

בכל מקרה להתחפש למשהו מיוחד ממש לא שווה לתחפושת פחות שווה אני מאוד משקיעה בתחפושות של הבת שלי (גם בקטע של הוצאה כספית מבחינת קניית בדים וכ"ו) אפילו שהיא לא מתחפשת לנסיכות.

מהתחפושותסליל
זה באמת לא זיכרון ממש רע.
רק שתמיד רציתי שגם לי יקנו תחפושות כזו שווה, עם כל האביזרים והכל, וזה לא קרה.
אפילו שאמא שלי כן השקיעה בתחפושת, זו עדיין לא הייתה התחפושת הקנויה.
וואו...מתואמת
זה די מלחיץ אותי, מה שאת כותבת, האמת
כי אצלנו מלכתחילה אני מעדיפה שנכין לבד את התחפושות של הילדים, כי זה הרבה יותר יצירתי וכיף... (יש לנו כמה תחפושות קנויות שחמותי קנתה לנו, אבל מבחינתי הן האפשרות האחרונה)
גם במשלוחי מנות אני מעודדת אותם לשים דגש כל היצירתיות ולא על הגודל וה"פנפון".
מקווה שהילדים מזדהים עם היצירתיות, ולא הולכים עם משקעים כמו שאת מתארת... (לפי איך שאני רואה - הם באמת נהנים מזה! וכן יצא לי לקנות כל מיני אביזרים ותחפושות לפי בקשתם, גם אם סברתי שעדיף להכין אותם בעצמנו...)
זו גישהסליל
מקסימה בעיניי.
השאלה פשוט אם הילדים יכולים להכיל את זה.

אם הם נהנים בטח שלא הייתי דואגת.
בסוף הייתי ממש שמחה בפורים עם התחפושת שלי, אבל תמיד רציתי שפעם אחת גם אני אהיה כלה או מלכה עם שמלה קנויה והכל. אפשר לאהוב את מה שההורים עושים, ועדיין לרצות להיות כמו כולם לפעמים.

זה לא ממש משקעים, יותר זיכרונות שמתוייגים אצלי שפחות טובים. אבל אני ממש בסדר עם זה
וזה בסדר שיהיו לנו גם זכרונות פחות משמחים מהילדות. (לא צריך בכוונה, כן?) אבל אם זו הסיטואציה, והילדים נראים מאושרים, לא בטוחה שהייתי משנה את זה. ואולי בעוד עשרים שנה אחד הילדים יגיד לך שהוא הרגיש כך וכך, אבל זה כבר שלו לאן לקחת את זה.
תודה!!מתואמת
אז ב"ה הבנות שלי היו כלות ומלכות (עם אותה שמלה שקנתה חמותי). אז כבר נרגעתי...
אני ממש איתץאביול
גם אצלנו היו מכינים את התחפושות וחושבים על יצירתיות. זה תלוי חברה לדעתי. יש כאלה יותר מפונפנים ויש כאלה פחות..
זה לא בדיוק ככהמיואשת******
קודם כל בגיל ארבע זה פחות הזמן לדעתי להתחיל להתמודד עם עוגמות נפש
אבל בלי קשר, אכן יש לבחור ולהתחרט
ויש לבוא לגן ולגלות שאת הילדה שהיחידה שהיא לא מלכה. זה ממש שתי דברים שונים לחלוטין. מנסיון. זה לא של ההיא יפה יותר או בסוך בא לי חיפושית.
זה כולם בשמלות וכתרים והשרביטים ואני חתולה. תחשבי על עשרים בנות בשמחות נפוחות כתרים תסרוקות ושרביטים ואחת לא. ילדה בת ארבע לא יודעת אפילו להסביר מה לא נעים לה, זה פשוט הרגשה לא נעימה בכלל בכלל
נכון. הבנות שלי בגילאי הגן תמיד מתחפשות לכלות/מלכות/נסיכותאחתפלוס
וכשאני באה לגן ביום התחפושות אני תמיד שמחה בזה.
לא יעזור כלום הו הכוכבות של היום
וואו האמת אני מופתעת מהתגובות..אוהבת את השבת
אכין לה תוכנית ב' אם שמלה יפה כי באמת גם לי יש זיכרונות פחות טובים מהעניין הזה אבל מצד שני גם התחזקתי מזה..

כאילו שמחתי על העצות להכין לה משהו לחלופה שלא תתאכזב..


אבל אני ממש שמחה שהיא רוצה משהו יצירתי ושונה וזה נראלי ממש מוזר לכוון אותה להיות מלכה או נסיכה.. באמת היא לא הולכת לגן אז זה שונה אבל אני מתכוונת לימים סביב פורים..

פשוט זה נוגע בנקודה משמעותית עם הילדה הזו. מאוד חשוב לה היופי, אבל הטעם שלה ממש שונה משאר העולם, למשל היא לא מסוגלת ללבוש משהו שלא יפה בעיניה (שמחה שתיתן מהממת שהגזמתי במחיר שלה) והיא חייבת לבחור לעצמה מה שיפה בעיניה, שבעינינו כשבויים אחרי האופנה זה ממש מכוער.. וככה היא מסתובבת הרבה בשבתות- עם חולצה לבנה פשוטה, חצאית לבנה די ישנה וטייץ צבעוני עד הברך, ואין להתווכח איתה!
ובימי חול גם בוחרת לעצמה- הכל מקושקש והרבה פעמים צבעי תכלת וכחול שולטים וזה מקסים בעיני שיש לה דעה עצמאית ולא שמה לב לאופנה וזה..
אבל כן צריכה לעבוד על עצמי שלא יהיה לי אכפת מה אנשים יחשבו עלי שיראו אותה ככה...
אבל אני ממש לא רוצה להגיע למצב שאני אומרת לה "אל תלבשי את זה זה לא נחשב יפה".

אני כן אומרת על בגד קרוע או מרופט שזה לא מכובד אבל לא רוצה מעבר..

אז קצת הופתעתי מהתגובות לכוון אותה לנסיכה..

האמת חידד לי את החשיבות של הנושא הזה הפרק שהזכרתי מעולם קטן על מגדר.. שרואים שההשפעה של העולם המערבי ושל הוריד כחול וזה זה גורם לבנות נגיד לחשוב שהם לא חזקות וגורם לבנים לחשוב שבנות צריכות רק להיות יפות, והם לא חכמות וחזקות. לא חותמת על כל הנאמר בפרק אבל מחדד דברים חשובים.. ממליצה....
אני רק רוצה להבהיר שבשום אופן לא התכוונתי לכוון אותהמיואשת******
רק להחזיק תכנית ב בהישג יד
ואם היא לא הולכת לגן זה באמת אחרת
וכל הכבוד לך איזה אמא מדהימה! לא נראה לי שאני הייתי מסוגלת ככה
בכל אופן אני מאד בעד מקוריות רק שיהיה בזמן אמת חלופה למקרה שהיא לא תרגיש נוח עם המחיר (לפי התיאורים שלך כנראה שלא תהיה בעיה)
כן הבנתי לגמרי שזו הייתה כוונתך!!! תודה על העצה הזו!!אוהבת את השבת
וגם פתאום חושבת אולי היה נשמעתי ביקורתי מדי.. סליחה שלחתי בלחץ זמן..
תודה לכל אחת שהקדישה לי זמן והגיבה לי!!! חשוב לי לשמוע את כולן זה עוזר ומלמד♡♡♡♡
הכל טוב העיקר שהבנת מיואשת******
ממש ממש מסכימה איתך שלא שייך להוריד אותה מהפרפרלפניו ברננה!
ולכוון אותה לנסיכה.
אחר כך היא יכולה גם להיות מאוכזבת מזה שבעצם באיזושהי מידה כפית עליה את דעתך.
(אני כן הגבלתי. הבן שלי באותו הגיל רצה שאכין לו שתי תחפושות. אמרתי לו עד כאן. אמא משקיעה בתחפושת אחת.)
עכשיו בגיל 4 וחצי אין לה מושג מה זה אופנה. ממש לא רלוונטי. באמת מקסים שיש לה דעה עצמאית, אבל כן חושבת שיש מה לכוון אותה בכללי למודעות בנושא (בגיל המתאים). ממש זוכרת שבשנים הראשונות של היסודי תמיד הייתי מסתכלת בקנאה על חברות שלבושות יפה ובטוב טעם ואני כל כך לא... עד שאחותי הגדולה כיוונה אותי. (את בחיים לא לובשת יותר מקושקש עם מקושקש!!!) עדיין עד עצם היום הזה אני לא הולכת לפי צו האופנה, אבל לבושה בצורה שנראית די נורמלי.. (לעיני הסובייקטיביות)
וואו כתבת מקסים באמת ממש חשוב!!!אוהבת את השבת
וגם קטע..
בדיוק אחרי שרשמתי לכם מגילה אתמול, היום היה לנו אירוע והבגדים הרגילים שהיא אוהבת לשבת היו בכביסה, מיהרנו אז אמרתי לה שאלביש אותה בעצמי כאילו היא אחותה התינוקת, הלבשתי לה שמלה מהממת ופתאום היא ממש אהבה את זה כל היום אמרה לי כמה היא יפה ושהיא רוצה ללבוש את זה כל שבת.. אז באמת קצת משנה את דעתי יש חשיבות להתלבש כמו מה שנחשב יפה זה באמת נותן להם הרגשה מכובדת.. בלי לדעת שזה מה שנחשב..
אז מתחבר למה שרשמת.. מסתבר שאת צודקת כבר עכשיו ♡♡♡
ותודה לכולכן שהגבתם כאן!!!
מגניב שהסתדר עם מה שאמרתי 😊לפניו ברננה!
גם בדרך כלל הבנות אוהבות שהשמלה שלהם מתנפנפת ומסתובבת.. זה בדיוק הגיל

אולי פשוט קשה לה ללבוש בעצמה את השמלות באחו ולכן היא מעדיפה בגדים שקל לה ללבוש?
את הבן שלי, בן 4 וחצי גם יש ימים שאני מלבישה בעצמי.. נראה לי שזה נותן לו תחושת ביטחון, אהבה, שהוא לא חייב להיות ילד גדול עדיין..
חח באמת מגניב.. אצלה העניין זה שהיא אוהבת שנוח לה..אוהבת את השבת
אז לובשת מה שנוח לה ואז זה נראה בעיניה מהמם..
ושמלה זה לא נוח אינסטינקטיבית.. רק אחרי שהיא כבר לובשת אז היא מרגישה שהיא מושקעת כזה וחגיגית ואז רוצה..
אשמח לקישור לגבי הפרק (זו סדרה?)דבורית
אגב, מגדר זו המצאה
אין מגדר, יש מין. וזה עניין ביולוגי
ובאופן עובדתי בנים חזקים יותר מבנות
מסת השריר בגוף שלהם גדולה יותר וזה הבדל מולד
נכון שאם אשה תרצה היא יכולה לפתח גם שרירים
ונכון שניתן למצוא נשים חריגות שהן חזקות יותר מגברים
אבל זה לא הממוצע ולא הכלל אלא היוצא מן הכלל
אבל החלק הכי משמעותי פה בעצם הוא:
למה זה מפריע לנו בכלל?
למה ההשוואה והתחרות הזו מי יותר ממי?
את מי זה משרת?
יש לאשה ככ הרבה יתרונות יחסיים אחרים על גברים
למה להיתפס לכוח הפיזי?

סליחה אם אני נשמעת חריפה אני באמת מנסה להבין
זה הקפיץ אותי. אולי לא הבנתי אותך טוב
מצרפת לך קישוראוהבת את השבת
https://m.youtube.com/playlist?list=PLLttfoK87AdXstyPDzXnR3U_DdXJjAkTd

הכל טוב , מצויין להיות חריפה.. אולי אני לא הסברתי טוב.. בכל מקרה תראי כי אולי לא הסברתי טוב ואז יותר נבין אחת את השנייה.. כי זה פרק יפה אני חשבתי שהם יחפרו על שטויות של מגדר כמו שאוהבים לקשקש היום אבל זה דווקא פרק עם עומק .. ממליצה בכללי..
תקני איזו שמלה חמודה בשלושים ש''ח במקסטוק. כיף לשחקאורוש3
עם זה כל השנה. אחלה הוצאה בעיני.
כמה כתבו פה שהן מןפתעות...אז גם אני מופתעת...חילזון 123
אמנם הרבה בנות בגן מתחפשות למלכות
אבל ממש ממש לא כולן למלכה לבנה
ופרפר זה נראה לי תחפושת ממש שיגרתית לילדה בגן
(פרפר ומלכה גם יכולות להיות די דומות...שמלה או חצאית מנופחת וכנפיים...מה זה חשוב הצבע?)

ובקשר למדוזה דווקא נשמע חמוד
ואני לא רואה מה הבעיה להכין תחפטשת שהיא רוצה.
אז נגיד שתראה ילדות עם תחפושת אחרת. אז מה?
אגב מדוזה גם יכולה ללבוש שמלה לבנה מנופחת או חצאית טול נפוחה. לא רחוק ממלכה...

וואי רעיון טוב!!! אהבתי את הגישה שלך♡אוהבת את השבתאחרונה
באסת חוגים-שאלה מפגרת קצתאובדת חצות

היינו אמורים לקחת לחוג "רובוטיקה" אבל טעינו והגענו לחוג "אלקטרוניקה" והילד אותו אנחנו מייעדים לגדולות (כיתה א') נכנס לזה ואהב (אוהב לחקור ולהבין איך דברים עובדים) ואבא שלו דיי טוען שהילד מתלהב ורוצה, אבל הרובוטיקה יותר עדיף בעיני (יותר נחשב, יותר מתקשר לי עם הייטק ושכר גבוה ופיתוח בעוד שאלקטרוניקה נראה לי מעשי ופחות זוהר כמו איזה איש כפיים בצבא או פחות מכגיס) וגם לרשום לשני חוגים זה טו מאצ'.

סתם יודעת שזו דילמה סופר מטופשת, אבל קצת מבאס, הילד התלהב אבל בעיני זה אפרורי ולא מושך. יודעת שאלוהים גדול וזו רק התחלה.

הוא בכיתה א שקדי מרק

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

מדויקריבוזום

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

וואו... הוא קטנצ'יק! את יודעת עוד כמה פעמים בחייםמתואמת

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

הממ את זוכרת בן כמה הוא נכון? ;)חילזון 123

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

צודקות;) במיוחד האשה של…אובדת חצות

שאלתי את בעלי אחר כך על זהמתואמת

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

הילד התלהב- זה העיקר מבחינתישיפור

רובוטיקה אלקטרוניקה נשמע אותו דברממתקית

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

יעזרו לך עוד תגובות באותו סגנון? 😅ואני שר

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

הכי חשוב שהוא יאהב את זה ואז את תראי

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

אין שום קשר לחוג שהוא יעשה עכשיועדיין טרייה

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

רק אומרת שכר מהנדסי אלקטרוניקה הוא הטופ שבמשקמקרמהאחרונה

אל דאגה...

שאלה על הפניה לאולטרסאונדהשם שלי

שבוע הבא אני אמורה להתחיל מעקב גדילה פעם בשבועיים, בגלל עבר של עוברים קטנים.

זה אולטרסאונד אצל טכנאית.

בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא אמר שאני אשלח לו פניה באפליקציה והוא יוציא לי הפניה.

שלחתי לו פניה, אבל יש סיכוי שהוא לא יענה לי עד התור.

הוא מקבל בימי ראשון, אבל השבוע היה חג ושבוע הבא זה ערב חג.

בעיקרון הוא עובד גם בימי רביעי במקום אחר, אבל השבוע כתוב שהוא לא יהיה, ושבוע הבא זה כבר יהיה אחרי התור.

לא יודעת אם הוא יענה לפניה בזמן אחר.

יש לי הפניה זהה שכבר השתמשתי בה לפני כמה שבועות.

מישהי יודעת אם אני יכולה להשתמש שוב באותה הפניה (היא עדיין בתוקף), או שאני חייבת הפניה חדשה?

אם אני אדפיס את ההפניה מהאתר, יוכלו לקבל אותה?

אני יודעת שבמעקב זקיקים אפשר לצלם את ההפניה ולהשתמש בה כמה פעמים, אבל לא יודעת איך זה באולטרסאונד אחר.

אם אין אפשר, יש לי דרך להוציא הפניה דרך מוקד הריון ולידה הטלפוני?

בקופת חולים מאוחדת.

אשמח אם מישהי יודעת.

תנסי להתקשר למזכירות של מרכז בריאות האישהבאתי מפעם

רופא משפחה יכול להוציא גםshiran30005

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

רופא משפחה יכול להוציא הפניה לכל אולטרסאונד?השם שלי

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

כן בטחshiran30005

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

אני יכולה לשלוח פניה גם לרופא משפחההשם שלי

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

לדעתי תוציאי הפניה חדשה, שלא יהיהshiran30005

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

לכן אני מנסה לברר מראשהשם שלי

אני יכולה לנסותהשם שלי

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

תנסי במוקד אחיות שיתנו לך הפניהשומשומונית

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

האמת שיש לי את הטלפון של הרופאהשם שלי

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

יש לי ניחוששומשומונית

מי הרופא שלך, ואם כן, הוא גם שלי...

וגם לי יש את המספר שלו.

אבל גם אני הייתי מתפדחת לכתוב לו על זה. שלחתי לו ווטסאפים רק כשביקש וכשהייתי ממש חייבת...

הייתי מנסה אולי דרך האחות שעובדת שם (היא ממש נחמדה).

עד כמה שידוע לי הרופא חייב לענות תוך 5 ימים לפנייהאמהלה

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

אבל אם הוא פשוט לא נמצא?השם שלי

קרה לי עם רופא אחר שהיה בחופשה, ולא היה מי שיענה לי לפניה.

אני חושבת שכן. יציאה לחופשה זה אולי משהו אחר, אבלאמהלה

יש לזה כללים.

לדעתי הכי פשוט שתפני למוקד אחיות ותבדקי איתם מה לעשות

וואי איך שנאתי את הלחץ הזה להפניותהתלבטות טובה

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

אבל במוקד זה לוקח פי כמה זמןהשם שלי

במקום להגיע לתור בשעה שקבעתי,

אני אצטרך להכנס לאחות, להסביר מה אני צריכה, לקבל ממנה הפניה, ללכת לאוטרסאונד (כשיכול להיות גם תור), ואז לחזור שוב לאחות ומשם לרופא.

וכשסה יוצא יום עמוס (ובתרופה של החגים יש יותר סיכוי לעומס), זה יכול לקחת שעות.

נכון..התלבטות טובה

זה באמת שעות, בתקופת החגים זה הכי סיוט..

מקווה שתסתדרי!

את חייבת ללכת למקום שיראה אותך רופא אחרי המוניטוראמהלה

והUS. לא יתנו לך להשתחרר בלי זה. (בטוחה שUS מספיק? חושבני שבכזה מצב עושים גם מוניטור, ככה לי היה בכ"א במעקב גדילה)

ממליצה לבדוק מראש איפה את יכולה לעשות את המעקב

בלאומית למשל אפשר לעשות את זה במרכז בריאות האישה, במיוחד בתקופת החגים שיש צמצום בשעות הפעילות.

לא בטוחה שאת צודקתואני שר

אני עשיתי מעקב גדילה במאוחדת, אולטראסאונד אצל טכנאית כל שבועיים שלושה וכשהיה משהו בעייתי שלחה אותי לרופאה שלי.

זה לא מעקב של הריון בסיכון...

אולי זה תלוי בסיבה למעקב. אצלי בהריון של התאומותאמהלה

עשו מעקב גדילה, זרימות ואז מוניטור בכל מעקב

מאיזה שבוע התחלת את המעקב?השם שליאחרונה

בשלב הזה אני לא צריכה מוניטורהשם שלי

רק בהמשך ההריון, אם באמת העובר יהיה קטן.

כרגע רק אולטרסאונד כל שבועיים, כדי שאם תתחיל האטה בגדילה נזהה את זה בזמן.

אני עכשיו בשבוע 23. הבדיקה אמורה להיות בשבוע 24.

קבעתי תור במרכז בריאות האישה שבקרוב אלי, אבל זה אולטרסאונד שאני יכולה לעשות בכל מקום שיש.

איך מזהים ירידת מים?מעיין34

שבוע 20, הריון בסיכון גבוה מאוד

ובשבועיים האחרונים , בעת מאמץ (אפילו מאמץ של הרמת קול על הילדים) אני מרגישה רטיבות בתחתון.

הרטיבות בריח של זרע- ופה נלחצתי.

יש למישהי ניסיון?

או בכללי יש דרך לחזק את השק שפיר או לסתום קרע אם חלילה יש?

הריון חשוב לי מאוד

ומיון זה לא אופציה כי הם יהיו חייבים לבדוק מי שפיר בצורה ויגינאלית ואני נגד

למה את נגד לבדוק במיון?השם שלי

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

אם באמת יש ירידת מים/טפטוף בשבוע כזה חובה לבדוקאמהלה

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

ממה שידוע ליאיזמרגד1

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

חייבים לבדוק לדעתיחושבת לעצמי

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

תודה על הדאגה אבל אעשה לכן הכרות עם ההריונות שלימעיין34

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

ב"ה שפגשת בפורום מקרים שעזרו לךבאתי מפעם

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

היי, היתה לי פעם ירידת מים מוקדמתאינרציה

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אם אני זוכרת נכון זה לא שאסור לבדוק וגינליתרוצה לשאול שאלה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

לא חושבת שאת צודקת לגבי זה שאסור לבדוק וגינליתכל הישועות

מניסיון של כמה פעמים הם כן בודקים אם יש ירידת מי שפיר עם ספקולום.

גם אצלי בדקו עם ספוקולום, לפני שבוע 24שיפור

אמרו שאם זאת ירידת מים אז אין מה לעשות להציל את העובר. ברוך ה' לא הייתה.

וואיתלמים

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

מי קוקוס לא מאחים שום חור הם פשוט עוזרים להיווצרותאמא לאוצר❤

של עוד מי שפיר

הייתי מתייעצת עם רופא מוסמך מה לעשות ומעלה את כלאמהלהאחרונה

החששות והעבר.

אני מבינה את הפחד, אבל יתכן מאד שבזמנו באת להבדק כי משהו לא היה תקין נכון? או שהיה לך חשש וכד' ואז התפתח דימום וכו'...

בעקרון בדיקה פנימית לא אמורה לגרום לדימום, בוודאי לא לצירים

ופשוט היה פה צירוף מקרים שבאת להבדק כי משהו התחיל להתפתח ואז היה דימום/צירים....

אבל אי אפשר להתווכח על לב של אמא

לכן הכי נכון בעיני זה לשבת מול רופא ולדבר על הכל....

בהצלחה יקרה

נשמע לא פשוטתהילנה

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

לי זה נשמע לגמרי כמו דליפת שתןאמא לאוצר❤

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

יש סיכוי לא רע שזה דליפת שתןטרכיאדה

אצלי בהריונות היו ממש דליפות רציניות ופעם אחר פעם הלכתי לבדוק וגיליתי שזה שתן (ממש ברמה של מים נשפכים)

ובין לבין גם תחושת רטיבות במאמץ. דווקא זה שזה קורה במאמץ מחזק את זה שזה שתן, כי כשרצפת האגן חלשה אז כל מאמץ קטן

גורם לדליפה (שיעול, צחוק ואולי גם הרמת קול על הילדים)

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

גם היום הגוף לא חוזר מהר למצב התחלתי לאחר לידהממתקית

יש עזרה וסיוע, ורפואה מתקדמת והכל שזה מקל ןמסייע ומשפר את המצב הקיים

אבל הגוף חוזר לקדמותו כשהיה רק לאחר שנתיים, כמו פעם גם כך היום.

ילד שנמנע מכתיבההשם שלי

הבן שלי התחיל כיתה ב'.

הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.

הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.

יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.

בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.

הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.

יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).

בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.

לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.

דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.

אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.

בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.

המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.

קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.

אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.

בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?

האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?

או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?

איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?

אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.

יש חוברת "נהנים לכתוב" של חיה קושניר מרפאה בעיסוקנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 21:50

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

מוסיפה פה צילום של החוברת המדריך להוריםנפש חיה.

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

מעניין אם זה משהו שיוכל לעזורהשם שלי

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

למדתי אצלה קורסהשם שלי

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

תראי, מנסיוני ומהרקע שלי נשמע שהוא צריך חיזוק אגבינפש חיה.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

יש לה חוברת אחרת לתירגול כתב (לא דפוס) בצורה נכונהחילזון 123אחרונה

אולי צריך לעשות לו אבחון ספציפי לכתיבה?מתואמת

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

זה פחות נראה ליהשם שלי

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

יש המון סוגים של דיסגרפיה, כדאי לבדוקשיפור

באמת נשמע יותר קושי מוטורימתואמת

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

בלי ידע מקצועי124816

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

אני עם הבת שלי בגיל הזה אצל מרפאה בעיסוקבוקר אור

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

הי לכולם. בדיקת דם...פריטין נמוךאור בקצה המנהרה

הריון בסיכון גבוה -תאומים. כנראה סכרת הריון.

הונגלובין 11.8

פריטין 5.5

בינתים בלי רופא ...יקח כמה ימים להחליפו.

בחיים לא הגעתי לכזה מספר עם פריטין.

מה כדאי לי לבקש מהרופא

שבוע 26

תודה לכם

איך את מרגישה?השם שלי

את מרגישה עייפות וחולשה, או שאת מרגישה בסדר?

בכל מקרה כדאי לקחת ברזל, ואם את כבר לוקחת, אז להעלות את המינון או להחליף סוג.

אם את מרגישה עייפות וחולשה גדולות, אפשר לבקש גם עירוי ברזל.

בדקת בי 12?

אם לא, אז כדאי לבדוק גם את זה.

מאד חלשה ,בי 12 עלה לי יחסית למעלאור בקצה המנהרה

200

עייפות ,בלבול . חולשות. הרבה תסמינים . חשבתי שאולי זה בגלל הסוכר.היום אקבל תשובות לעמסה של 100.

העמסה של 50 יצא לי 156

גם בי 12 מעל 200 זה נמוךהשם שלי

תקחי בי 12 בכדורים למציצה מתחת ללשון, וגם ברזל.

גם אם היית לוקחת פרנטל, הברזל שם לא מספיק וכדאי לקחת בנפרד אם יש צורך.

תבקשי גם עירוי. אבל אם בינתיים לא לקחת ברזל, יכול להיות שהרופא יעדיף שתתחילי בברזל דרך הפה.

תתחילי מיד לקחת ברזל. אני בהריון תאומים קבלתיאמהלה

הנחייה לקחת כמות כפולה של פרנטל.

ואת חייבת רופא הריון בסיכון נגיש, במיוחד אם אכן יש סכרת.

בשביל ההתחלה ממליצה לך להתייעץ עם מוקד הריון ולידה אם יש לכם בקופה, בלאומית למשל יש מוקד טלפוני נפרד והן ממש עוזרות.

אני לא לקוחת פרנטלאור בקצה המנהרה

יש שם מרכיב שהוא בעייתי בשבילי

תבקשי עירוי ברזלשמ"פ

הגעתי לפרטין 2 עם המוגלובין זהה ואחר כך עלה לי ל170

כחודש אחרי שסיימתי את העירוניים הרגשתי הרבה יותר טוב

הגעתי ללידה עם המוגלובין ופרטין מצוינים

זה חשוב ממש

עשיתי עירוי פרנגיקס נראה לי ( עשיתי 3)

תודה לך. כדורים לא יוכלן לעשות תעבודה?אור בקצה המנהרה

אף פעם לא היה לי חסר . לא הייתי צריכה אף פעם לקחת כדורי ברזל.

הרופא אמר לישמ"פ

שייקח חודשים לעלות מכזה מספר

אמנם העירוי עצמו לא היה לי נחמד ממש אבל לא מתחרטת לרגע

גם עכשיו כמעט שנה אחרי לידה עם הנקה הפרטין שלי אחלה ( שנים שאני על כדורים )

תודה לך. אני אקפוץ מחר למוקד שיעזרו לי עדאור בקצה המנהרה

שאמצא רופא

גם לי אף פעם לא היה חסר עד שהגיע הריון תאומיםאמהלה

הם שואבים את הכל מהאמא.

אם את לא יכולה פרנטל.

חשוב מאד לקחת ברזל- עירוי לדעתי הכי נכון בשבילך כרגע.

B12 גם מאד מומלץ

וויטמין D- מאד מאד חשוב

זה גם מונע לידה מוקדמת שנפוצה מאד בתאומים.

ואיייימדברה כעדן.

עירוי ברזל אתמול!!!!

בהריון תאומים באמת עשיתי עירוי ברזל וזריקותחושבת לעצמי

של בי12

הרופא יתן לך כנראה עירוייםעכבר בלוטוסאחרונה

עירוי זה בדיוק בשביל למלא מאגרי ברזל

אצלי בהריונות זה הפוך, מוגלובין ברצפה ומאגרים סבבה ולכן לא נותנים לי עירוי

כיף שיש לך פתרון בעז"ה!

הקטנה שלי חוגגת עוד יומיים יום הולדת שנתייםמתואמת

ואני רוצה לקנות לה מתנה

לשם שינוי אני רוצה מתנה שתועיל לה, ולא רק שיהיה לה כיף איתה.

מתלבטת אם לקנות לה בובת פרווה נוספת (יש לה דובי שהיא מחוברת אליו ברמות קשות) - כשהמטרה היא שהיא תתחבר גם אליה וקצת תרחיב את "מעגל הידידות" שלה עם בובות. (היא מתלהבת מאוד כשרואה בובות אחרות, אבל בסופו של דבר תמיד חוזרת לדובי האהוב)

כמה זה באמת נורא שיש לה בובה אחת שהיא מחוברת אליה נורא? (קלינאית התקשורת שהלכנו אליה עד לפני חודשיים רמזה לי שזה בעייתי, לפחות אם זה ימשיך כך גם בגיל גדול יותר)

לחלופין - אולי בכלל כדאי לקנות לה משחק מעודד התפתחות כלשהו? (יש לה עיכוב בדיבור, וגם קצת עיכוב בגיוון משחקי)

אם כן - אז איזה משחק כדאי?

אם יש כאן מומחיות ומבינות דבר - אשמח לשמוע...

(ואולי אני צריכה לזרוק בצד את השכל שאומר שצריך מתנה שתסייע לה, ופשוט לקנות לה מתנה לפי הלב כמו תמיד?...)

וואי-וואי... גרועה יותר ממני🙈מתואמת

יש לי חולשה לבובות פרווה, ואני שומרת כמעט את כל הבובות שקיבלתי מאז גיל 10... אבל לפחות אני לא סוחבת את כולן לכל מקום🤭

בכל אופן, נשמע שעבר עדיף התמכרות לבובה אחת מאשר לשלושים, לא?😅

מתי יצאתן לחלד?הבוקר יעלה

או בעצם לחופשת מחלה שלפני?

אני שבוע 35 עייפה וכבדה, המצחיק שאני אחרי חודשיים חופש כי מורה. ובתכלס אמשוך עד אחרי החגים במילא אבל תוהה אם לצאת מיד אחרי.

ימי מחלה יש בשפע

להיות בבית זה מנוון אבל רוצה לנוח קצת לפני..

בקיצור ממש תוהה מה לעשות

אשמח לעצתכן ומה אתן עשיתן..

כשילדתי 🫣מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 16:51

ילדתי רגע לפני שבוע 37.

עבדתי עד הלידההשם שלי

חוץ מאחד ההריונות, שבאותה תקופה לא עבדתי.

אבל תמיד ילדתי לפני התאריך.

עבדתי עד הלידה, אבל אם יש לך מ"מ אז וימי מחלה בנחתשיפור

וזה יתקבל יפה, אז למה לא לצאת מיד אחרי החגים? בעיניי זה לא מנוון זה מאוורר...

משבוע 38, בהריון אחד גם בשבוע 37ואילו פינו

בהריון האחרוןoo

יצאתי בשבוע 35

קמתי בבוקר והבנתי שזה גדול עלי להיסחב לאוטו ומשם לעבודה

היו לי ממש מעט ימי מחלה ולקחתי על חשבוני

בשבילי זה היה מאד נכון

לנוח בבית להיות בקצב שלי

לא להטריד את הגוף במאמץ שגדול עליו

ולהגיע ללידה בנחת

בלידה אחת התארגנתי לצאת לעבודה ובסוף יצאתי לבי"חהשקט הזה

ובלידה אחריה ילדתי אחרי חודש וחצי בבית (עם כלביא שהתחבר כבר לחופש של התיכונים ולידה באמצע יולי😅)

יצאתי בתאריך המשוערתוהה לעצמי

אלא אם כן ילדתי לפני..

אני ניסיתי הרבה לפני וגם ממש לפני❤️

הכי טוב זה כמה ימים לפני

לא מידי הרבה

שיהיה בשעה טובה לידה קלה

כל לידה אחרתכורסא ירוקה.

בלידה הראשונה תכננתי לעבוד עד הלידה אבל בפועל כמה ימים לפני לא יכלתי כבר ולקחתי מחלה. תכננתי לחזור לעבוד אבל לא הספקתי...

אחכ בכל הלידות יצאתי מוקדם יותר מלכתחילה כדי לנוח לפני הלידה. בחלק ילדתי מיד וחלק היו לי כמה ימים בבית. אבל כחלד, לא מחלה

לרוב יצאתי קרוב לתל"מ. אבל ילדתי שבוע+- אחריויעל מהדרום

אני יוצאת קצת לפני בדכפרח חדש

בין שבוע לשבועיים

למה מנוון? גם לנוח כל היום זה מצויין לפני הלידה

תמיד הגעתי ככה מאוד רגועה ונינוחה ללידה..

בדכ השתמשתי בימי מחלה בימים האלו שלפני הלידה

אם אין לך אז אולי באמת השיקולים הם שונים

הפוך, יש לי מלאהבוקר יעלה

יודעת כל עובדת משרד החינוך שימי מחלה יש בשפע 🤣

אני אחרי חודשיים חופש ומרגיש שאני בקושי זזתי ועייפה. אבל התכלס אפשר לקשר את זה לסוף הריון, פריטין נמוך וכבדות כללית.

מהרגע שגיליתי על ההריון תכננתי את החלדהרמה

אני לא חושבת שמישהו ימחא לי כפיים אם אעבוד עד הסוף.

למדתי שאם את לא דואגת לעצמך אף אחד לא ידאג לך לצערי.

ולצאת הכי מוקדם שמתאפשר לך זו מתנה בעיניי למנוחה והכנת הגוף לקראת הלידה

וואי כ"כ נכוןהבוקר יעלה

איך יש לנו קטע דפוק לרצות אחרים, ואף אחד לא שם לב..

לקחתי לתשומת לבי.

אתן מחזקות אותי לצאת מיד אחרי החגים בע"ה

יצאתי בשבוע 40כחל

ילדתי אחרי שבוע

מבחינתי הייתי חייבת את הזמן קצת בבית לפני

בשתי הלידות תיכננתי לעבוד עד התל"מדיאן ד.

בפועל משבוע 38 כבר לא הייתי מסוגלת ללכת לעבוד וזה היה סיוט הפער בין הציפייה מעצמי ליכולת.

בעז"ה בהריון הנוכחי מתכננת מראש לצאת למחלה משבוע 38.

לדעתי הגוף צריך את הפסק זמן מנוחה הזה בבית.

ואם את יולדת מוקדם בדר"כ אז לצאת יותר מוקדםץ

ומתחברת מאוד למה שכתבו כאן שאף אחד לא ימחא לנו כפיים על מאמץ מעבר לגבולות היכולת שלנו אז ממש אין טעם לנסות לרצות...

אני יצאתי ב39נויה12345

אבל, בשבוע 37 לקחתי לי כמה ימי מחלה קצת לאפס את הבית, להכין בגדים לתינוק, לקנות דברים שרציתי, סתם לשבת בבית ולראות סדרה , לנשום לעשות דברים שאני אוהבת ואז ב39 כבר יצאתי לגמרי.

בסוף ילדתי ב41 אז הייתי בבית שבועיים חח אבל לא נורא;)

שבועיים לפניאמאשוני

והייתי זמינה מרחוק לבלתמים

זה ממש עזר שהיינו כבר אחרי חפיפה ורק היה צריך לעבוד לא הרבה

וגם יתרון שאחרי הלידה עוד יותר לא היו הפתעות כי היה להם שבועיים לפני הלידה לשאול את כל מה שהיה צריך.

הכנתי גם חפיפה כתובה אז היה יותר קל.

אני גם מתלבטתילד בכור

לידה אחת ילדתי בתאריך ולידה אחת בשבוע 38 ובה עבדתי עד הלידה כי לא דמיינתי שאני אלד לפני התאריך וזה היה ממש מבאס..

אז מתכננת לצאת ב38- אבל אם אני אלד ב38 שוב לא יהיה לי כמעט זמן בבית ואם אני אלד הרבה אחרי אז אני כבר אשתעמם בבית כמו שאני מכירה את עצמי

בלידהאפונה

חוץ מההיריון שבו עברתי את התאריך.

בפעם הראשונה בלידהרוני_רון

אבל ילדתי ב37

בפעמים השניה יצאתי שלושה שבועות לפני הלידה.

ובפעם השלישית באמצע 38, שבועיים לפני הלידה.

יצאתי כשהרגשתי את התחושות שלך, זה היה גדול עלי להמשיך לעבוד. פשוט לא הייתי מסוגלת.

הריכוז ממני והלאה, אני מלאת מכאובים, רוצה להגיע מתוך רוגע ללידה.

היו לי ימי מחלה, והכי הכי הכי מתאים אז לקחת אותם, הרופא רשם לי ימי מחלה בכיף. אם זה לא חולה, אז לא יודעת מה זה כן חולה.

בלידה האחרונה יצאתי מהעבודה והייתה לי ירידת מיםמתיכון ועד מעון

אני מעדיפה לצאת ברגע האחרון, לא מסוגלת לחשוב על להיות בבית צניחה שאטפס על הקירות

לרוב בלידהשומשומונית

יש לי 4 לידות שעבדתי בבוקר ובערב ילדתי.

אחת הייתי בשמירה בבית ואחכ באשפוז בביח

אחת לקראת סוף החופש, אז לא עבדתי

ואחת היתה לי דלקת מדבקת בעין, אז הייתי צריכה לקחת ימי מחלה וילדתי בסופם.

באתי לאזן את כל התגובות פה...אמא טובה---דיה!

תמיד יצאתי בתחילת תשיעי.

אומנם מסיבות רפואיות כי יש לי בעיות רציניות באגן ומתחילת שמיני כל תזוזה שלי היא כאבים מטורפים (לא סימפי, יש לי משהו אחר),

אבל אני רוצה להגיד שלמרות שהייתי חודש בבית ולא יכולתי לזוז כמעט בכלל החודש הזה היה לי כיף ומלא נחת, תכננתי לי בלו"ז הרבה דברים שלא דורשים תזוזה, הרבה הרפיות, הרבה נחת עם הילדים, הרבה דברים שאף פעם אין זמן לעשות.

הרגשתי שהגעתי ללידה ממש בנחת ועם הרבה כוחות.

אז אני ממליצה, ואם יש לך אפשרות לזוז - זה בכלל יכול להיות כיף.

תסעי, תבלי, זה זמן נהדר... עדיין אין תינוק שצריך לטפל בו, וזה זמן עם משמעות, כי את צוברת כוחות ללידה...

אה, בעצם מסייגת שאני גם עובדת מהבית בתור עצמאית,אמא טובה---דיה!

אז כן הייתה לי תעסוקה.

אבל שוב, אם את יכולה לזוז - תמלאי לך את הזמן בחוויות חיוביות וזה שווה ממש!

ואגב, יצאתי בלי ימי מחלה. פשוט ימי חופש על חשבוני.אמא טובה---דיה!

אז אם יש לך ימי מחלה - בכלל לא הייתי מתלבטת. (לא שאצלי התלבטתי, אבל בכל זאת...)

באה לאזן את התגובות😂אהבה.

יצאתי ב37 וילדתי ב41++

הייתי עושה את זה שוב אם כי כנראה שהפעם אני כן אמשוך יותר בקטע כלכלי

בין שבוע לשבועיים לפני הלידהקפצתי לבקר

קיסרי מתוכנן, קל לתזמן..

לידה ראשונה כמה ימים לפני, בחדר לידה התקשרו מהעבודה לחפיפה..

תחילת 38, לא יכולתי יותר.. פשוט נהיו לי סחרחורותאוהבת את השבת

מהמרתון הזה...

לפי היכולות הפיזיות והנפשיות שליקל"תאחרונה

תמיד יצאתי לחופשה לפחות שבוע לפני התאריך המשוער, כי אני חושבת שחשוב להגיע ללידה בנחת אחרי מנוחה ולא עבודה ללא הפסקה עד הרגע האחרון. בלידות שהיו באוגוסט יצאתי אף קודם כבר בתחילת תשיעי כי היה לי מאד קשה לסחוב בחום של אוגוסט.

אולי יעניין אותך