אז להבנתי אין לה שום מקור רציני

אבל מותר כי אין שום יסוד לכך שקבורים שם אנשים.
ובדקו את זה אינספור פעמים.

אחרת המגדל פורח באוויר

(כמובן שאם המטרה היא למצוא תירוץ לא להיכנס לבניין המסריח הזה, זה אחלה תירוץ.)

למרות שאת הסרטון ראיתי בעבר

משו אולי שהעידו בפניו כדי למנוע איסור ע"מ שלא יסגיר למשטרה.

תשאל את ראש הישיבה..

או משהו בסגנון

כניסת כהנים לבנין כלל בירושלים | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

שמועה שכולם מכירים

חלק אומרים שזה חרטה, וזה בא במטרה לפגוע במקום או משהו

חלק אומרים שזה חרטה, וחיפשו תירוץ למה המקום נכשל ככ, במקום לקלוט שהוא פשוט גרוע

וחלק אומרים שזה אמיתי וזה שמועה בלי מסמכים כתובים כי עבריינים עשו את זה בשושו, ודברים כאלה עוברים בשמועה

אבל לא נראלי יש להם מספיק כח ומידע לבדוק דבר שכזה..

יש סיפור שר' אברום שפירא התיר עגונה כלשהי על סמך עדות של כמה עבריינים

והעדויות האלה לא הוגשו למשטרה

ומנגד, הוא בעצמו התיר לכהנים להיכנס לשם..

אני יודע. ראיתי את כל הסדרה..

פשוט אין להם דרך להמשיך לגלות עוד פרטים, אם יש כאלה..

האמת שבגלל שראיתי את הסרטון שאלתי את השאלה

הסיפור אומר שהשוטרים הגיעו לרב וביקשו ממנו שיגלה להם מה אמרו לו בבית הדין

כדי לסגור את התיק והוא לא הסכים לגלות להם כי מי שנתן עדות ביקש שזה יישמר בסוד.

אין שום עדות או הוכחה מעשית? אין גם הוכחה שלא.

הדבר היחיד בסרטון הזה שבאמת יכול לשנות משהו זה שהיא דיברה עם האדריכל

שגם הוא, לא באמת יודע להגיד בוודאות שאין שם גופה.

הוא יודע להגיד שאם כן זה אמור להיות מאוד מתוחכם, ושזה ממש קשה.

אין הכי נמי.. כזה מופרך להגיד שהרוצחים ההם היו מתוחכמים?

חוצמזה, יש לו פועלים ערבים... הוא לא היה שם. הוא לא באמת יודע להגיד מה היה בכל השטח העצום הזה של בניין כלל בכל רגע נתון בבניה, ויש לו פועלים שהגיוני מאוד שישקרו לו. שרצו לפתור משהו. או ששיחדו אותם. או שהם עשו טובה לחבר שלהם. או לאיודע מה. כזה מופרך? לא...

מבחינה הלכתית? חוץ מפסק של ר אברום והרב משאש להתיר כניסת כהנים אין עוד כלום

וגם זה לא ראיה, שכל מקום הוא בחזקת טהור עד שתגיע עדות כשרה להגיד שהמקום טמא.. וכנראה לא הייתה עדות כזאת ולכן המקום מותר. לעומת עדות אישה שבמקרה של אישה עגונה מקבלים עדויות גם יותר חלשות מאשר עדות להפוך מקום לטמא.

חוצמזה, שבכל הסרטון הזה בכלל לא הזכירו שום דבר מהסיפור של ר אברום. כלום. זה רק ומכיח עוד שעבודת החיפוש שלהם שם חסרה..

ברור שהיא לא הגיעה להכל.. מאיפה יהיה לה? אפילו השוטרים לא יודעים הכל. עובדה שהשוטר התחנן לרב שיגלה לו והרב לא גילה והתיק נסגר.

הוא התיר עגונה על בסיס מידע מעבריינים סיפור ידוע. מאיפה הכנסת לשם את בניין כלל?

מי אמר שזה הסיפור?

(יתירה מזאת, אם שוטר שאל אותו ז''א שיודעים מי הנרצח המדובר. אבל לא היו נעדרים או נרצחים שהגופה שלהם לא נמצאה באותה תקופה)

למה שיכניסו בסרטון אם אין קשר בין הסיפורים. לדעתי אתה מערבב 2 סיפורים שונים

תראה בסוף שאלתי את השאלה כי אני לא יודע

אם הייתי יודע מה הלך שם לא הייתי שואל

לאיודע.

חושב שמישהו הנפיץ

אבל אם אתה אומר שהיה סיפור ספציפית על בניין כלל הווי אומר שיש תיק פתוח במשטרה על מישהו שנעדר אז.

הם מראים לך שאין כזה. 

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!