צריך תמיד לוודא שאין התנהלויות חריגות.

אבל מודעה כמו זאת- מציגה כל גבר כאיום ממשי, מצד היותו גבר. נשקפת סכנה לחייך רק בגלל שקיים גבר בבית.

וזאת חרפה להכליל קבוצה גדולה בתור בהמיים כ"כ, כשהמציאות הזאת בפועל לא נכונה.

זה לא נכון באמת שכל גבר מהווה סכנה לחייך..

זה מעביר מספר שלבים, לא סתם ככה.
למה אתה מעוות ומייצר סיפור שקרי?
זה מתייחס לסכנת אלימות הולכת וגוברת, לא כשהכל על מי מנוחות.
זה מכוון - כפי שרואים היטב - בפרט לנושאי נשק ובעלי יכולת תקיפה, שאולי נמצאים במצב לא יציב.
אם אתה לא מבין כלום בקריאייטיב, בפרסום, בהעברת מסרים, אל תתערב.
רואים היטב מה המסר.
המסר הוא שקל מאוד לסבך - בסבך משפטי של פרטי פרטים ותילי תילים של דקדוקים - את ההבנה הפשוטה שמישהי מצויה בסכנה.
יש שם צילום של יד מונפת בכוונה להכות, להכאיב.
כשתרים ככה יד על בת זוגך, אבל בכלל בלי שום כוונת זדון אלא סתם כדי לנפנף באוויר בגלל זבוב סטייל השיר "אדוני השופט אדוני השופט" , תרגיש נעלב.
בינתיים מה שיש כאן מהמגיבים זה היעלבות פאתטית.

זה בדיוק מה שהמודעה באה להעביר. שהאלימות לא תלויה בכל אלה. וזה לכשעצמו מסר חשוב ולגיטימי. 

זה מתחיל להיות בעייתי מתי שהם מציגים כל גבר כאיום ממשי לחיי האישה, גם אם אין שום סימנים.

אבל כמו שכמה הזכירו, זה באמת תלוי בהקשר. אני לא יודע אם זה בא כחלק ממערך או משהו, ואם כן אז יש למודעה הזאת מקום חשוב.

(אני לא קריאייטיב, ולא זה מה שמשנה, מה שמשנה זה איזה מסר הציבור מקבל מהמודעה, וזה אחד השיקולים שקריאייטיב צריך לשקול. ישמע הציבור וישפוט אם לזה יש מקום)

ומיומנים. חשוב לדעת שדווקא כאלו עם רשיון נשק הרי שזו עדות והוכחה
להיותם אנשים נורמטיבים עד כדי שהמדינה בחרה לתת להם נשק
והמדינה והמשרד לביטחון הפנים תמכו אף הם בכך.

חשוב לציין שבניגוד למה שהציבור חושב קיים פער עצום בין נשק פרטי

לנשק ארגוני (שוטרים או מאטחים שגם יוצאים הביתה עם הנשק)
ולכן אני מדבר רק על אזרחים חמושים.

דווקא אנשים שלא עברו כל בדיקה או פיקוח
ושאין לך מושג לגבי עברם הפלילי- הם אלו שיכולים ח"ו להתגלות כאלימים.

נשק אזרחים הציל ויציל חיים של אלפי אנשים.

תשים לב לנוסח הדברים.
המשמעות המדוייקת (גם אם לא בדיבור יומיומי) של "בפרט" היא, שזה אכן מכוון לאו דווקא אליהם, אבל כן שם עליהם זרקור.
עדיין מכאן להסיק שמשמעות המסר היא "הכפשתנו והתרת דמינו" (כגברים באיזה אופן כללי מוחלט) זו מהתלה תפלה ובכיינות.
אם פותח הדיון היה בוכה באותו פרסום של תחילת שרשור על מיכל סלה, על מאיה וישניאק, על ליטל מלניק ואפילו - תאר לעצמך - קצת גם על שירה איסקוב (שהעזה להישאר בחיים בניגוד לאלו שהוזכרו לפני כן), הייתי חושב, טוב, יש לו ביקורת על עניין וזה בסדר.
אבל לדבר את הדמגוגיה הזולה הזו בלי אפילו להתייחס לעניין עצמו, זה מבחינתי מתחת לכל רמה.

רוב מוחלט של גברים הם אנשים טובים.

מה לעשות שיש "ארגוני נשים" שאוהבים להוציא את כולנו כמפלצות עלי אדמות...

"ישראל היום", אברי גלעד, ערוץ 7 ו"מידה" פרסמו נתונים שגויים על אלימות נשים
את ההתבזות הימנית שמרנית "פמיליסטית" הזאת מאוד אוהבים כאן לטאטא מתחת לשטיח.

כמה צביעות.

מי שכל כך דחוף לו להקטין עניין אחד, למרות שאולי בכלל כדאי קצת לעצור ולהיזהר לפני שמקטינים, כדאי שיסתכל בראי איך זה נראה במקרים אחרים ואיך זה מתפוצץ כשמנסים להיות כל כך פולמוסיים.
ההתבזות הזו היתה צריכה לפחות לסתום כבר את הפה לכל המלל והקשקשת - בדיוק כמו זו שהיית חייב ברוב טרוליות להעלות כאן - ולא נשמע שהלקח נלמד (אבל אני מעריך שקלמן בניגוד אליך למד היטב).

אני מבין שאצלך, שירה איסקוב כבר בסדר, כי היא הצליחה להישאר בחיים.
עם אחד כמוך אין דיון.

ואתה עדיין מבחינתי טרול שעושה חגיגה מאסונותיהם של בני אדם.
תרגיש בנוח.

חשוב לציין שבישראל נרצחים הרבה יותר גברים מנשים.
בנוסף לזה: רק להכניס לפרופורציות - צעירים מעל עשרים

לא יפה מצידך לפתוח עוד "תת שירשור" בדיוק מאותה נקודת פתיחה, כאילו כדי לעקוף ביקורת שהוצבה כאן.
כן, אבל. - צעירים מעל עשרים

והרעיון ש"חשוב לציין שבישראל נרצחים הרבה יותר גברים", בלי למשל להסביר שזה קשור למקרים רבים של פשיעת גברים אלימה וקרבות שנאה קרימינליים, רק מעיד כמה רחוק אפשר ללכת רק כדי לגונן על רוע וזדון.

ובוער בי לחולל שינוי.

ושינוי מתחיל קודם כל משיח ומודעות לבעיות.

בישראל 2022 קיימת אפלייה בוטה ומפחידה
כלפי ציבור הגברים.

אבל "ארגוני נשים" כביכול דואגות שוב ושוב
להשתיק את זה.

מזל שפעם בכמה זמן הן חושפות את פרצופן האמיתי...

צבועות😏

לא תלו את זה ברחוב או בתור פרסומת בערוץ 7.. זה בא עם הקשר. מהו?

‏להיות גבר‏ - פוסטים | Facebook

(ובכללי ממליץ בחום לעקוב אחריו. גם לנשים.)

אבל אני בטוחה שקישור הפייסבוק שהבאת לא רלוונטי למה שאני רוצה לדעת.

ברור לי שהפלייר הזה לא עומד בפני עצמו, סתם בתור אזהרה של נשים בפרנויה.

השאלה שלי היא איפה זה עלה לראשונה, בהרצאה על אלימות במשפחה? במקלט לנשים מוכות? 

הדמגוגיה היא של מי שהעלה את זה לקבוצה והתעלם מההקשר שהדברים הובאו.. (אלא אם כן באמת פרסמו את זה בלי קשר לכלום - במקרה זה, אני צנצנת)

אבל לטובת מי שחפץ בכל זאת בפוסט המלא
בבקשה:

 

איך זה לחיות כטריגר-גבר?

גורמים שונים מסמנים גברים כאיום, כמקור לסכנה ולאלימות. חלק מהסימונים הללו מוצדקים (ראו עוד במאמר בתגובות) וחלק שקריים ומביכים (כמו בתמונה).

הפעם אני רוצה להתייחס דווקא לגברים הטובים שבהחלט לא מעוניינים לפגוע. וחשוב לומר שרוב הגברים בהחלט לא מהווים איום לנשים.
הגברים הללו נתקלים בחשש מפניהם ובלי להיכנס לשאלת ההצדקה של הרגשות, יש כאן אתגר - איך להתנהל כשחוששים מפניך; כשאתה מבין שבעיני נשים אתה נתפס כאיום.

הנה דוגמה יפה, של עמיאל הירשפלד, שהוא גבר המתאר את המפגש שלו עם "פחד גבר" ואת החלחול שלו אל תוכו, כמי שהוא נחווה כמסוכן:

"לא ידעתי מהו פחד גבר. לא ידעתי את האימה בהליכה בלילה בחניון או בסמטה חשוכה. לא ידעתי את הפחד מהאיש עם המעיל שעוקב אחריי. לא גדלתי על פחד מזרים ולא שיש לי גוף ושצריך לשמור עליו.
לא ידעתי שצריך להזהר מאנשים שמחלקים סוכריות.
פעם הייתי בדייט בתל אביב עם רננה שלי, והלכנו במקומות חשוכים. שם גיליתי שיש חניונים וסמטאות שהיא הולכת שם רק כי היא איתי וזה היה כל כך בלתי נתפס שיש לה את הפחד הזה ואצלי הוא בכלל לא קיים. כאילו חיינו בשני עולמות שונים. לא כאילו.
עכשיו יש בי פחד גבר יש בי פחד מעצמי.

כשאני הולך ברחוב מאחורי בחורה אני מרגיש שאני מסוכן ואני אעקוף אותה או יאותת בכל דרך שאני לא עוקב אחריה, שאני לא מאיים עליה.
אני מפנה את הדרך ומצמצם את עצמי הצידה כשאני הולך מול מישהי כדי לא להיות הגבר הפטריארך שהולך במרכז המדרכה וכולן שידחקו הצידה.
אני לא מאשים את הנשים, אני גם לא רוצה להאשים את הגברים אני רק יודע מהו פחד גבר שלי.
מעולם לא הייתי בחורה, מעולם לא חוויתי הטרדה או גרוע מכך ולכן אני לא שופט, אני רק יודע מה זה ללכת בלילה ולהגיד לעולם "תראו איזה איש נחמד ונעים אני. אני לא פוגע באף אחד או אחת"
אני לא למדתי מאמא שלי שיש דבר כזה פדופילים (או מיניות) אבל אני לא יכול להיות נחמד מידי לילדים בגן משחקים כי ההורים שלהם יחשדו בי אולי. אני נוהג לעשות פרצופים לילדים באוטובוס וכשההורים שלהם מסתובבים לראות על מי הילד שלהם מסתכל או ממה הוא צוחק אני ישר ממהר להסתכל בתמימות למקום אחר שלא ידעו שזה אני.
לפני הרבה שנים כשהייתי נוסע לבית של סבא וסבתא בירושלים הייתי מפחד מזרים באוטובוס, כאלו שנראים כאילו הם מחביאים פצצה בתיק או מתחת למעיל. הייתי נושם לרווחה כשירדתי מהאוטובוס. היום ברחוב או באוטובוס אני מרגיש אותו זר-איום פוטנציאלי והיא בכלל לא יודעת כמה אני נחמד.
לא ידעתי מהו פחד גבר
ועכשיו אני גבר".

***

ראשית חשוב לומר לעצמנו - זה שמפחדים מאיתנו, לא אומר שאנחנו מסוכנים או תוקפניים בשום צורה. ההלשכות שמגיעות מבחוץ לא מעידות דבר על הפנימיות שלנו.
מעבר לכך, החשש שמופנה כלפינו הוא לא אישי, כנגד יוסי, יובל או ולאד, אלא כלפי גברים באופן כללי.

הכיוון הכללי שלי בנוגע לעבודה מול רגשות של אחרות, היא לנסות להיות נחמדים ומנומסים אבל ממקום של חופש והתחשבות ולא מתוך כפייה וחובה.
מקסים לעבור למדרכה השנייה, מתחשב להעביר מסרים שפניכם לשלום. אבל חובת הוכחה אין לכם. אין מקום לתביעה וצמצום החופש בשל הפחדים הללו.

לא נכון שהפחד מפנינו יגדיר אותנו. מותר לנשים לפחד מגברים, אבל זה לא הופך כל גבר למסוכן.
אם יש לאחרים סיבות לפחד מכם - כדאי שתשימו לב לכך. אבל אם אין, אני מאחל לכם שתצליחו לעצור את המטען שמניחים עליכם, למשל בתמונה, ותחזיקו באמת.

את הארגונים הנשיים הפמיניסטים האלה

אבל המודעה אחלה. אולי טיפה מוקצן ומוגזם.. אבל זה לא דבר חדש במודעות..

אחלה מודעה, ואני מקווה שזה יעזור.

האם מישהו שמע את התגובה / הזעקה שלהם לפרשה של הסרסור בסוהרות ע״י מחבלים ? אני משער שלא. כי במדרג הקורבנוּת שלהם מחבל ערבי נמצא מעל אשה שחורה אתיופית. והפרשה הזאת לא בדיוק תעזור להם לסחוט עוד ועוד כסף, כמו שיעזור להם אם יציגו את הגבר הישראלי הממוצע כמסוכן וחייתי. 

סבבה

דיון ראוי לדון עליו.

אם זה ככ לא יעיל - למה למחות על מודעה שלא לעניין?

זה לא הדיון כרגע.

נקודת ההנחה פה שיש למודעות כוח, ובדיוק לכן ראוי לפרסם מודעות או לחלופין למחות על מודעות שלא לעניין

אין פה דאגה כנה ואמיתית למצב האשה אלא למצב הכיס שלהן. 

אני לא מעריך את הארגונים האלה.

אבל מה שייך מה שאתה אומר עכשיו ל

"אין גבול לדמגוגיה. אין גבול להכפשתינו והתרת דמינו."

הוא מוחה על הכפשת הגברים לכאורה.

זה לא מה שאתה אומר

אני כן סובר שחלק מהמניע שלהן הוא שנאת גברים אבל זה לא המניע היחיד שלהן. מניע חשוב אחר שלהן הוא הרצון לגרוף כסף ולהתפרנס מהמצב. 

ונכונים לצערנו

זה לא אומר שהמודעה הזאת בעייתית.

מודעה כמו כל מודעה בעלת הקצנות, ומי יודע אולי בזכות שמכניסים את זה לתודעה אישה תתלונן אם בעלה מכה אותה.

וזה גרוע שזה קורה.

אז מה אתה מנסה? להפוך את הכל גם כשעושים את זה לגברים?!

אתה אומר שמשהו גרוע כשנשים עושות אותו - ואז מנסה לעשות את זה בעצמך כלפי גברים.

זה לא חכם.

ברעיון שלך - אתה ממש צודק.

אבל זאת לא הדרך. להפוך את העולם כי פירסמו איזו מודעה שנועדה למנוע אלימות, שכידוע במודעות תמיד צריך איזה משו שנון כדי למשוך את תשומת הלב, ולפעמים הקצנה זה אחלה כלי בשביל זה.

הארץ לא אמורה להתהפך כשאני אומר שנשים לא אמורות לשרת בחיל השריון בדיוק כמו שהיא לא אמורה להתהפך כשמפרסמים מודעה נגד אלימות במשפחה.

לגבי הצחוק, זה בכלל לא קשור.

פירסמת את זה בפורום שיש בו הרבה בנות. יש כאלה שנפגעות, וזה בסדר.

בדיוק כמו שאני לא אפרסם בפורום שיש בו המון חרדים בדיחה על חרדים. והוא הדין לבדיחות על תימנים וכן הלאה. זה גם תלוי מאוד באופי הבדיחה.

הבדיחה הזאת שלך זה לא בדיחה על משו מצחיק שקורה אצל נשים, אלא על הנשים בעצמן. לצורך הדוגמא - לצחוק על גפילטע פיש שהוא לא טעים זה לצחוק על האוכל של אשכנזים, או לצחוק על מבטא של עדה כלשהי. לאיודע. יש גבול לכל דבר והוא פשוט שכל ישר והיגיון.

אבל להגיד שאישה לא עושה כלום ורק לוקחת... תשמע. כזה מופרך לך שמישהי תעלב? ההיגיון צועק שמישהי תעלב, ושהבדיחה הזאת ממש לא מתאימה.

להגיד ש"מדובר בהומור" ומי שלא טוב לו בעיה שלו... זאת לא הדרך. אתה פשוט התעלמת מהביקורת שנתנו לך למרות ש(לפי דעתי לפחות) הייתה ראויה. (וגם אם לפי דעתך היא לא ראויה, תסביר למה ואל תתעלם)
וכן, אני לא הייתי מעלה את זה לפורום.

טוב אז ראיתי עכשיו בנטפליקס את הסטנדאפ "החברים של שאפל - ארת'קווייק: אגדה"

עזבו רגע את העובדה שזה לא מצחיק, זה עניין של טעם אישי.

עזבו את העובדה שהוא הופך סרט קומדי של בנטפליקס לבמה להתנגחות פוליטית בנשיא הקודם.

אבל באיזה עולם לעזאזל הוא יכול לדבר על רצח של בנים- וזה יעבור בסבבה??

לא הבנתי- לאפרו אמריקאים מותר להגיד הכל במין סוגשל

"אפלייה מתקנת" הזויה?

אמריקה- איבדת את זה לגמרי..

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

מתי שהוא....לחתור ולהשקיע באיזון הנכון בין הגשמיות לרוחניות,

לזכור תמיד את המטרה, כיהודים.

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

בעבר יצא לי לקרוא כתבה על אנשים שמעדיפים לחיות בדרך חיים הזאת, והאמת שאהבתי ממש.

גם מי שמרוויח הרבה ועובד מעט יחסית- עדיין יכול לעבוד פחות

ככל שמשקיעים יותר בקריירה בין אם ברמה של יותר שעות נוספות / זמינות אחרי שעות העבודה / כו' (או לחילופין לימודים השתלמויות) ככה לרוב מטפסים בסולם

ודי קל להגיע למצב של יותר מדי עבודה ביחס לרמת ההשתכרות שבאמת נדרשת ככה שה"פינוק" עולה בזמן ובבריאות יותר ממה שהוא שווה

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

את יכולת ניהול הרגשות, דחיית סיפוקים.

לקחת את החיים ברצינות, להשקיע ולהתמיד. אבל לא לשכוח לרגע לכייף ולשמוח בכל הטוב שיש לנו.

ולקבל את מה שה' שולח לנו באהבה(:

במדדים רחבים ותנצל את הריבית דריבית.

תלמד מקצוע שיפרס אותך ולא תחביב יקר שיקטלג אותך כחכם.

בכל מה שנוגע לדייטים, תלך יד ביד עם ה', הוא יכוון אותך.

אפילו בתחום זניח כלשהו, כי לניירת יש משמעות אצל הרבה מעסיקים, בדגש על המגזר הציבורי.

וגם לשמור על הבריאות - בכל מקרה, החל מגיל 35 פחות או יותר, הגוף מתחיל להישבר, ולקראת גיל 40 מרבית האנשים יסבלו מבעיה כרונית אחת לפחות. אז למה להעמיס?

נ. ב. תתחתנו בגיל מוקדם, בגבולות הסביר. לקראת גיל 50 עדיף להיות הורה לבני 20+ ולהשקיע בעצמך (ע"ע מצב הבריאות) מאשר להמשיך ולהתרוצץ עם הילדוד'ס.

מה יגרום לי ללכת לקצה השני? שאני אראה צורך לאזן

כלום לא ישנה את דעתי.

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])

אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:

* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**

אם תספר/י:

* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,

אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.

[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

ובכל מקרה, אם היית נכנסת לפני 13 שנה, אז היית ברווח עצום וחסר פרופורציות, לא משנה מתי בשנים האחרונות היית יוצאת... 

החלק שקשוח וצריך להאמין שזה שווה את זה, לא כזה עולה. זה קל

וכן, לקנות לפני 13 שנה כנראה היה צעד חכם

איפשהו לפני המסיבת סיום של כיתה ו', הייתי צריכה לקנות קצת ביטקוין.

צודק. מה חשבתי לעצמי

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה