עם כל האהבה לצה"ל, אחת הטעויות הגדולות ביותר זה שלא מטפחים מוטיבציה (מוזמן לקרוא את "המפקד" של מאיר פעיל. נראה לי שיש לי אותו עדיין בבית).
אל תרגיש רע עם עצמך. ההתגייסות לצה"ל היא בהתלהבות והתרגשות כי מבינים שצה"ל זה דבר גדול, אבל לא מדמיינים גם את השגרה ואת התחושה של "זה קטן ומיותר".
כל הערכים שמאמינים בהם בהתחלה נכונים. גם אם הערכים האלו לא מבוררים אצלך הם נכונים ואתה מאמין בהם (עובדה שאתה מפקד, ומי שרוצה יודע איך להשתחרר מצה"ל). הבעיה היא שמה שהאמנת בו התאים לדמיון שהיה בך לפני הגיוס, ובגלל שצה"ל לא מפתח את הערכים תוך כדי השירות, מה שחשבת לפני מרגיש קטן ולא נכון למציאות שאתה מכיר.
הפיתרון הוא ללמוד. ללמוד, לפתח את הערכים, לחשוב אם זה מתאים למה שאתה רואה, ולברר מה הפער ואיך הבנה גדולה יותר תכלול קשיים נוספים.
אלו מילים קצת גבוהות, אבל ב"ה זה אפשרי ויש ספרים על צה"ל שמדברים על הקשיים ומתמודדים איתם (אני אישית ממליץ על "לעזרת ה' בגיבורים" של הרב אלישיב קנוהל ([אחרי שקראתי קצת קניתי שתי מהדורות כיס]).
(יש זמן בצה"ל לכל מה שמספיק חשוב)
שיהיה המון בהצלחה