אולי פשוט
כשאסתר האמינה
אז התגלה ש
'לעת כזאת הגעת למלכות'...
ולעת כזאת
בדיוק ברגע הזה ממש
שני העולמות הא-לה נפגשים
ו
החיים הא-לה
דורשים לחיות אותם
אבל כשהולכים עם ה'
אז
ע"פ ד' יחנו וע"פ ד' יסעו
כל מקום הוא אחד
כל זמן הוא שלם
והכל הוא סיבה לחיים הא-לה,
(לא ידעתי שיש שם ודמות וכו' [המידע שיש לך,
את בטוחה שהוא נכון?]
ואולי זה מסבך
ואולי הפוך
אבל
'האמונה שהאירה דרכנו עודנה נושבת
ועד עולם תמשיך
(גם אם לעיתים נדמה שהנה
היא עוד רגע נעלמת)
והיא תמשיך...
...לחדש אותנו באמת!'
באמת התמימה
בשמחה השלמה)
(נ"ל,
שכל עוד קשר לא נשלל מצד עצמו
קשה לשחרר
ולקשור מחדש.
והאמת,
שיום ולילה אני חושב
(געגועים,)
[אולי פשוט צריך להחליט עכשיו על שקט
לקבוע זמן לחזור ולבדוק?]
ככה העוה"ז...
והרבה אנשים אני מכיר
שהיו ועדיין
אם הולכים עם הקב"ה - שום דבר לא סתם
ובאמת, הכל טוב
(כלום לא פוגע...)
(אפשר פשוט
לנסות לשמוח
ולצחוק
כי
"אין סיבה להפסיק את השמחה המקורית"
רוצה להגיד ש
אני מלא הערכה והתפעמות
ממי שלאט לאט מתגלה בעיני...
(לא יודע, במה זכיתי)