זה לא בהכרח דבר רע, אין ספק שאחרי לידה את חייבת לנוח כמה שאפשר ולא לעשות מאמץ ספורטיבי בכלל
את צריכה לתת לגןף שלך מנוחה מירבית
יחד עם זאת, אי אפשר לעצןר את החיים וברור שעושים פה סיבןב קצר שם טיולון בעגלה..

זהו זה היה במנשא לא בעגלה אז נראה לי זה יותר מאמץ
אולי באמת עדיף לחכות עם זה

הרי הדם היה יוצא בכל מקרה. נדיר שמסתיים אחרי 4 שבועות. זה דווקא סימן טוב הגוף מנקה את עצמו. קורה לי כל הזמן אחרי לידה, עושה יציאה קטנה וכשחוזרת רואה דם

לק"י

אני לא מומחית ולא מדייקת, אבל בגדול- הרחם כאילו פצועה וצריכה להחלים ולהתאחות.
מנוחה עוזרת לה להחלים מהר יותר. ולכן מאמץ גורם לפעמים לדימומים נוספים. זה לא שיש כמות דם שצריכה לצאת וזהו.

לק"י

לא אומרת שאני תמיד מקפידה על כל מה שכדאי, אבל עדיין זה לא מומלץ.
והגבתי לך לגבי עניין של הדם שצריך לצאת, שזה לא מדוייק (מאמץ עלול להביא דימום נוסף).

חודש אחרי לידה..
זה עדין בזמן משכב לידה. ללכת בקטנה קצת זמן בנחת ולא מהר..אפשר

השיליה הייתה מחוברת לרחם. לפי היידוע לי- ההיפרדות שלה זה בעצם פצע שצריך להחלים.
מאמץ וחוסר מנוחה עלול לגרום ל"פצע" הזה להיפתח.

אולי יותר קשור לעובדה שאת אחרי לידה. בדרך כלל דימום אחרי לידה לא מפסיק בבת אחת. הדימום מפסיק בשלבים, בשלב האחרון יש הפרשה מעט דמית, חומה. כמעט כמו הפקק הרירי.

אם את אומרת שהדם פסק לחלוטין באופן פתאומי ולא בהדרגה - אז לא הייתי מחשבת את זה כהפסקה של הדימום מהלידה. כדאי לחכות כמה ימים לראות אם הדימום יתחדש ורק אם עובר 3-5 ימים ללא דימום אפשר להתחיל לחשוב על הפסק. אבל כמו שאת רואה - זה בא והולך. וזה טבעי בשלב הזה.

לגבי מאמץ אחרי לידה - זה לא בריא להתאמץ יתר על המידה ב6 שבועות של משכב לידה. זה לא כולל את המאמץ שנדרש כדי להרים את התינוקת ולהסתובב איתה.
אין לי מושג כמה שעות הסתובבת ומה עשית תוך כדי, הבכור שלי היה חי במנשא במשך חודשים עד שהוא למד לישון לבד בעריסה ולהעסיק את עצמו בזמני ערות. הסתובבתי איתו ימים שלמים, בישלתי, ניקתי, טיפלתי בכביסה.. לא ראיתי שזה האריך את הדימום (טבלתי חודש אחרי לידה)

מה שכן - בימים חמים הייתי מפשיטה את התינוק ומשאירה עליו בגד גוף בלבד כשהוא איתי במנשא בד צמוד לגוף שלי. הקירבה הזאת, סקין טו סקין, במשך שעות, הגביר את ייצור החלב (ייצור החלב קשור להפרשת הורמון אוקסיטוצין שעוזר בכיווץ הרחם אחרי הלידה).

לגבי השיליה- היא נפרדת בלידה והאיזור מתאחה תוך דקות, אחרת היה מופיע דימום כבד ביותר ומסכן חיים. זה לא בידיוק 'פצע' אלא איזור עם המון כלי דם גדולים חשופים, הרחם שמתכווצת מייד אחרי הלידה סוגרת את כלי הדם הללו. הדימום שיש אחרי לידה הוא בגלל רירית הרחם שבמשך 9 חודשים לא נשרה ורק צברה עוד כלי דם כדי להזין את התינוק.

עד שכבר היו כמה ימים רצופים שלא היה דימום ולא כתמים
ואז יום אחרי שהסתובבתי איתה במנשא התחיל דימום קל מחדש.

לק"י

בכל מקרה, סיבוב של כמה שעות עם מנשא לא מומלץ.
אז אם תמנעי אולי תרוויחי 1+1

וזה ממש לא מומלץ אחרי לידה!

זו עובדה די ידועה לענ"ד

התינוקות שלך, שלי נרדמו רק על הידיים במשך חודשים עד שעשיתי לזה סוף. אבל הייתה תקופה לא מבוטלת שהוא היה נרדם על הידיים ונשאר שם במשך שעות.

המשקל של התינוק לא מהווה מאמץ יתר אחרי לידה. זה המשקל הטבעי שמותר לאישה אחרי לידה להרים.

ועדיין צריך להיזהר משימוש יתר במנשא בתקופת המשכב לידה.
אומרים שאסור להרים משקל יותר גדול מהתינוק. אבל גם עם התינוק צריך להיזהר לא להגזים.

מצרפת כרגיל את הפוסט החשוב הזה (בעיקר החלק שמדבר על משכב לידה, מעתיקה אותו לפה, וגם את הקישור למקור). לי היה ממש חשוב לקרוא אותו -
אם תיטיב שאת: פוסט אורח | הורות בחסד


לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית.
אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה:
א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק.
ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב.
ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר.
ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ.
ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה).
כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.
באנגלית זה נשמע יותר טוב

המשקל הוא על רצפת האגן

יש לרוב הפסקה של כמה ימים ואז הדימום שוב מתחיל לעוד כמה ימים אפילו שבוע
וזה תקין
לי ככה אחרי לידה
לכן אומרים משכב לידה 6 שבועות
אני לא חוששת אם יש דימום, זה תקין כל עוד זה לא דימום מאסיבי ומוגזם שצריך התייחסות רצינית
וזה מאז הלידה הראשונה שנלחצתי שהדימום שוב התחיל הלכתי לרופא והוא ממש על גבול כמעט הצחק עליי והרגיע שזה תקין וככה זה אחרי לידה

ככלל, לא מומלץ לפני שישה שבועות להסתובב עם מנשא הרבה זמן

התאוששות קלה ומהירה וגידול מלא בנחת!!! 

רק נחת ובריאות @רוני_רון

התאוששות מהירה והרבה נחת

שתגדלו אותו בנחת ושמחה

ואני רואה שזה דברים פחות פרקטיים. מחפשת ממש משהו ללמוד, ולא סתם.ךהרחיב אופקים )למרות שזה נחמד. אבל פשוט לא כרגע..(

אנגלית פחות אבל אנסה את השני

היה שינוי והיינו מאוד מרוצים. אבל כרגע פחות טוב... מאמינה שטיפול זה לא קסם לכל החיים בסוף..

עלית על טיפול?

חובה!

מה עזר לך? חייב להפסיק?

אז מה השיטה שלכן?

אבל אני כבר מתגעגעת לנוף המהמם שפעם ראו מהחלון שלי

אולי הוא מנקה אבל משאיר סימנים של עיגולים על כל החלון

קשה למצוא במידות קטנות. אז הייתי קונה משהו פושט לחתונה, ונעלי צעד ראשון טובות לשאר הזמן, גפ לשבתות. אני חושבת שהתחלתי למצוא נעלי בובה לבנות שלי רק ממידה 21 כזה..

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

צבע חום לבן, ולא כמו כל הצעד ראשון שהן צבעוניות כאלה

את יכולה להתחיל בלהציץ באתר שלהם, זה כבר יתן לך כיוון 

אם יש לך שבועיים לחכות הייתי מנסה

גם במצב מצוין ממש ויקרות מעור, גם במידה 19. אם מעניין אותך יכולה לשלוח לך תמונה שתראי.

מתוק ממש, ויוניסקס, ועם תמיכה טובה לרגל- גבוה מאחורה ותומך. אם יש מישהי שמעוניינת- באהבה.